בפני
כבוד הנשיא, השופט מנחם מזרחי
בעניין:
מדינת ישראל
פרקליטות מחוז מרכז
ע"י ב"כ עוה"ד בן אסולין
המאשימה
נגד
מקסים בביצקי
ע"י ב"כ עוה"ד יוסי בוקר
הנאשם
הכרעת-דין
א. כתב-האישום וזירת המחלוקת:
(1). כתב-האישום:
כתב-האישום מייחס לנאשם עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977, זיוף בידי עובד ציבור לפי סעיף 421 לחוק הנ"ל, מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק הנ"ל, מתן ידיעה כוזבת בצוותא חדא לפי סעיף 12 (2) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 יחד עם סעיף 29 לחוק הנ"ל ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק הנ"ל.
בתקופה הרלוונטית לכתב-האישום, שימש הנאשם סגן ראש עיריית ראשון לציון, חבר מועצת העיר ומכוח תפקידו עובד ציבור.
בתקופה הרלוונטית לכתב-האישום, הייתה קארינה קרוואנסקה (להלן: "קארינה") אזרחית אוקראינה וכדי להיכנס לישראל היא נדרשה לקבלת רישיון ישיבה כדין.
בתאריך 13.10.22 שלחה קארינה הודעה בקבוצות אינטרנט ובה ביקשה סיוע אודות מסמכים הנדרשים לקראת ביקורה הצפוי בישראל, וזאת נוכח חששה כי כניסתה תסורב.
הנאשם נחשף להודעותיה, הוא פנה אליה והשניים החלו להתכתב ולשוחח. במסגרת זו ציין בפניה כי הוא סגן ראש עיר בישראל ושלח אליה את כרטיס הביקור שלו.
במהלך השיחות ביניהם, קשרו הנאשם וקארינה קשר למסור ידיעה כוזבת בפני גורמים שונים בביקורת הגבולות בישראל, בכוונה להקל על כניסתה לישראל בעת תשאול או בדיקה בידי גורמים ברשות האוכלוסין וההגירה של ישראל, וזאת ביוזמת הנאשם, לאחר שהבהיר לה כי הדבר יקל על כניסתה לישראל ולאחר שמסר לה כי עשה זאת בעבר.
במסגרת הקשר, הציע הנאשם לקארינה, כי במסגרת תפקידו כסגן ראש עיר, יערוך עבורה מסמך כוזב, שלפיו היא מוזמנת באופן רשמי ארצה, לכנס מטעם עיריית ראשון לציון.
הנאשם הציע לקארינה, כי יספק לה אישור כוזב, שלפיו היא הזמינה לינה בבית מלון לכל תקופת שהותה בישראל.
הנאשם עשה זאת, כדי שהיא תעשה שימוש במסמכים הללו בעת כניסתה לישראל ובמטרה להקל על כניסתה ארצה.
בהמשך, זייף הנאשם, תוך ניצול מעמדו כסגן ראש עיר, מסמך הנחזה להיות הזמנה רשמית של עיריית ראשון לציון, הנושא את חתימתו ותיאור תפקידו. במסמך צוין, כי עיריית ראשון לציון אישרה את בקשתה של קארינה להשתתפות בפורום בתחום האבטחה. הנאשם תרגם את מכתב ההזמנה לשפה האנגלית בסיועו של עוזרו האישי בעיריית ראשון לציון, ניקיטה רוסקין.
בהמשך, שלח הנאשם בתאריך 15.10.22 את מכתב ההזמנה באנגלית לקארינה וזאת בכוונה שתציגו בעת כניסתה לישראל ובמטרה להקל על כניסתה.
לאחר מכן, פנה הנאשם לחברו, אשר בבעלותו מלון בראשון לציון, וביקש להזמין עבור קארינה חדר במלון למשך חודש, ביודעו כי היא לא תשהה בחדר בעת שהותה בישראל. החבר פנה אל מנהלת המלון, אשר ביצעה את ההזמנה עבור קארינה בין התאריכים 19.10.22 – 19.11.22 ושלחה את האישור לקארינה ולנאשם, בהתאם להנחיית הנאשם.
הנאשם העביר את האישור לקארינה בכוונה שהיא תציגו במידת הצורך בעת הכניסה לישראל, במטרה להקל על כניסתה.
במהלך השיחות ביניהם הנחה הנאשם את קארינה לטעון בכזב בפני גורמי רשות האוכלוסין וההגירה בישראל, כי היא עובדת במוקד הטלפוני של עיריית בוצ'ה באוקראינה וכי בחודשים האחרונים היא עובדת בעבודה זו מרחוק, ממקום מגוריה בתאילנד, וזאת כדי להקל על כניסתה לישראל.
בתאריך 19.10.22, סמוך לפני הגעתה של קארינה לישראל, שלח הנאשם אליה מסרון ובו ציין: "ערב טוב. בשדה התעופה יפגשו אותך. 20.10.22 תתקיים פגישה ראשונה בעירייה. הסבר על העבודה מוקד בעירייה 106 ומצלמות מעקב. טיסה נעימה". הנאשם עשה כן ביודעו, כי לא עתידה להתקיים פגישה כאמור, בכוונה שהיא תציג את המסרון בעת הכניסה לישראל באופן שיקל על כניסתה לארץ.
בהמשך, טסה קארינה מבנקוק שבתאילנד לישראל, כשהיא נושאת על גופה את מכתב ההזמנה ואת אישור המלון, אותם סיפק לה הנאשם. קארינה עשתה כן במטרה לעשות במסמכים שימוש בהתאם להנחיית הנאשם ולקשר ביניהם.
בתאריך 20.10.22 בשעה 06:30, קארינה נחתה בישראל. נערך לה תשאול בנמל התעופה בן-גוריון על-ידי גורמי רשות האוכלוסין וההגירה, שבמהלכו היא הציגה את מכתב ההזמנה ואת אישור ההזמנה למלון – כל זאת בהתאם לקשר הפלילי שנרקם בין השניים.
לאחר תשאולה בנמל תעופה בן-גוריון, ונוכח הרושם כי היא מסרה מידע לא אמיתי סורבה כניסתה לישראל.
בתאריך 20.10.22 בשעה 07:30 הגיע הנאשם אל נמל התעופה במטרה לפגוש את קארינה ולהסיעה לביתו. משהבחין כי כניסתה לישראל מתעכבת, פנה הנאשם אל גורמים שונים ברשות האוכלוסין וההגירה ודרש מהם להתיר את כניסתה של קארינה לישראל, תוך שהוא מציין בפניהם את תפקידו כסגן ראש עיריית ראשון לציון. בין השאר, טען, כי קארינה הינה אורחת של עיריית ראשון לציון, אשר הגיעה להשתתף בקורס מטעם העירייה, בציינו את תפקידו בעירייה, והוסיף כי העיכוב של קארינה בנמל התעופה אינו חוקי.
הנאשם שהה בנמל התעופה קרוב ל – 24 שעות ברציפות, בניסיון לקדם את כניסתה של קארינה לישראל ואף הציע להפקיד ערבות בסך 30,000 ₪ עבור כניסתה ארצה.
בתאריך 21.10.22, נוכח החשד בדבר מעורבות הנאשם כמתואר לעיל, בעת ששהה עדיין בנמל התעופה, הוא זומן לחקירת משטרה ואז מחק הנאשם את כלל ההתכתבויות והשיחות שלו עם קארינה מהטלפון הנייד שברשותו, וזאת כדי למנוע את השימוש בהן כראיה.
(2). זירת המחלוקת וגרסת הנאשם מתוך תגובתו לאישום, עדותו והודעותיו במשטרה:
הנאשם מסר כפירה מפורטת במיוחס לו – אפנה בעניין זה להודעתו מתאריך 8.5.23 ולעמדתו שהתבררה במסגרת עדותו ובסיכומיו, באופן המלמד על קיומה של זירת מחלוקת מצומצמת ביותר.
בהתאם לכפירתו, כפי שעלתה מן המסמך דלעיל, מתוך עדותו (עמוד 88 שורה 6 והלאה) ואמרותיו במשטרה, נפרשה זירת המחלוקת הבאה:
הנאשם אישר כי בעת הרלוונטית שימש כסגן ראש עירית ראשון לציון ובמסגרת זו מחזיק תיק הביטחון בעיר (עמוד 88 שורה 15).
הנאשם סיפר כי החל מתחילת מלחמת רוסיה אוקראינה (24.2.22) הוא פעל רבות באופן התנדבותי כדי לסייע לתושבים אשר נפגעו מן המלחמה, ובמסגרת זו פעל גם באמצעות רשת חברתית ה"טלגרם" (עמוד 90 שורה 29 והלאה, עמוד 91 שורה 7 והלאה).
הנאשם אישר כי בשלב מסוים, קארינה פנתה בשאלה בקבוצת הרשת החברתית, כיצד ניתן להיכנס לישראל, וגילתה התעניינות במטרה להיכנס לישראל (עמוד 92 שורה 15 והלאה, עמוד 93 שורה 4 והלאה).
משלב זה, הנאשם יצר עמה קשר ישיר והשניים שוחחו ביניהם באמצעות משלוח הודעות ושיחות מוקלטות אודות האפשרויות הטכניות להגעתה לישראל.
לדבריו, היא סיפרה לו שהיא פליטה מאוקראינה ("אני פליטה" – עמוד 93 שורה 22) וכי מטרת הגעתה המרכזית לישראל היא לפגוש את אימה הגרה בישראל (באילת): "ואני 5 שנים לא ראיתי את אימא שלי…אמרה לא היה לא ישראלית" (עמוד 93 שורה 23).
כאמור, לדבריו, המניע המרכזי של קארינה להיכנס לישראל, כפי שהיא סיפרה לו, היה כדי לבקר את אימה, עובדת זרה, המתגוררת באילת ולטייל בארץ (עמוד 121 שורה 18), אך הוא לא ידע שאימה מתגוררת בישראל שלא כדין ואם היה יודע שכך הם פני הדברים, לא היה מעניק לקארינה כל סיוע. וכן: "המטרה העיקרית, ברור לראות את אימא" (עמוד 173 שורה 23, עמוד 174 שורה 9, עמוד 175 שורה 25). הוא נשאל האם היא ציינה בפניו שאימא שלה הינה שוהה בלתי חוקית בישראל והשיב: "לא, לא דיברנו על זה…היא אמרה לא ישראלית" (עמוד 93 שורה 27) וכן: "לא שאלתי בכלל…לא עלה לי חשד" (עמוד 94 שורה 1).
לדבריו, מלבד תמונתה, כפי שמופיעה בחשבון הטלגרם ובדרכון, הוא לא ראה את תמונותיה ומעולם לא ראה אותה פיסית, משום שהשניים לא ניהלו ביניהם שיחות ווידאו והפעם הראשונה שראה אותה הייתה במהלך העימות במשטרה (עמוד 104 שורה 13 והלאה, עמוד 104 שורה 20).
אישר כי הוא עצמו שלח אליה את תמונתו בעת שהיה צעיר (עמוד 207 שורה 32), אך שייך זאת להקשר שלפיו רצה להראות לה כיצד נראה בעת שהתגורר בחו"ל, לפני עלייתו ארצה (עמוד 208 שורה 19 והלאה).
הנאשם, אשר תאר את עצמו ובאמצעות עדים שהעידו, כבעל לב רחב, החפץ להעניק כל סיוע שביכולתו, טען שפעל מתוך מניע זה כדי לסייע לקארינה להיכנס לישראל.
הוא ידע שעיקר עיסוקה של קארינה בתחום התזונה (עמוד 122 שורה 36). הוא הציע לה שתגיע לישראל לעסוק במערכות האבטחה בעירייה, היא השיבה לו: "אני לא מבינה בזה כלום" (עמוד 94 שורה 12) והוא השיב לה: "בשביל זה אני אתן לך הדרכה קצרה…", באופן שיאפשר לה לאחר מכן, אם תחפוץ בכך, לעסוק בתחום זה בארץ מולדתה (עמוד 94 שורה 13). וכן: "מה שאמרתי שאני אביא אותך לעירייה, לעשות הדרכה" (עמוד 94 שורה 36).
בתוקף תפקידו היה הנאשם אחראי על מוקד האבטחה של העירייה (עמוד 126 שורה 22), כמחזיק בתיק הביטחון של העירייה (עמוד 127 שורה 7).
לדבריו, "האמת, גם ככה אני לא ראיתי שום מניעה שלא יתנו לה להיכנס כי לא הייתה מניעה, כי שאלתי אותה, שאלתי אותה, אם היה משהו קריטי, "ישבת בכלא?" אמרה לי "לא", ו"היית בארץ ?" "לא", זאת אמרת לא גירשו אותך, לא ראיתי סיבה שלא, אבל בנמל תעופה שעצרו שמה לאיזה 20 שעות כי זה משהו יכול לקרות" (עמוד 132 שורה 2 והלאה).
הנאשם העיד כי קארינה ביקשה שיכתוב לה מכתב הזמנה: "רגע, אבל אתה יכול לשלוח לי מכתב מה שאמרת שאני אבוא ?" (עמוד 94 שורה 17) והוא השיב לה: "כן, אין לי בעיה" (עמוד 94 שור 18, עמוד 95 שורה 2).
הנאשם אישר, כי הוא הציע לסייע לקארינה ל"זרז" (עמוד 131 שורה 14, שורה 20, עמוד 176 שורה 13) את כניסתה לישראל, על-ידי כך שישלח אליה מכתב הזמנה רשמי מעיריית ראשון לציון.
הוא אישר כי מכתב ההזמנה היה רעיון שלו (עמוד 128 שורה 24). וכן: "ש:…לבוא כאורחת של ראשון לישראל, זה הרעיון שלך ? ת: לא, קודם כל, הרעיון היה בכלל שהיא רוצה לבוא לאימא, לא להיות אורחת לראשון, כן, אחר כך הרעיון שלי להביא אותה לעירייה, כן, שלי, כמובן…כן, זה שלי" (עמוד 130 שורה 12 והלאה). היא זו שביקשה ממנו לשלוח את הדברים באופן כתוב (עמוד 130 שורה 19).
הוא הוסיף, כי הציע לסייע לה בהזמנת חדר בבית מלון, וזאת משום שהיא לא יכולה הייתה לעשות כן בכוחות עצמה, בכרטיס האשראי שלה (עמוד 94 שורה 23, עמוד 177 שורה 14 והלאה), כי "הכרטיס שלה לא עבר" (עמוד 177 שורה 18). לדבריו, הוא בחר את בית-המלון בראשון לציון ולא באילת – מקום מגורי אימה – משום ששכירות חדר בבית-מלון באילת יקרה מאוד למול העלות של בית-המלון בראשון לציון.
הנאשם אישר, כי בתאריך 11.10.22 הוא פנה לעוזרו האישי, ניקיטה, וביקש ממנו כי יכין עבור קארינה מכתב הזמנה רשמי בשפה האנגלית מטעם עיריית ראשון לציון והוא הפנה אל מלל הדברים שאותם אמר לו, כפי שיבואר בהמשך.
הנאשם אישר, כי עוזרו האישי פעל בהתאם, אולם הלה לא כתב במכתב ההזמנה בדיוק את הדברים שאותם הורה לו הנאשם לרשום. לדבריו, העוזר החסיר מן המסמך פרטים, כגון שמדובר באישה החפצה להיכנס לישראל כדי לבקר את אימה, והעיד שעוזרו האישי הוסיף מילים כתובות שלא נמסרו לו על-ידי הנאשם, כגון שקארינה מגיעה לישראל במסגרת "פורום" בענייני ביטחון.
הנאשם מסר, כי עוזרו האישי, אשר שמע את בקשתו (הנאשם עצמו היה אותה עת באוקראינה – עמוד 96 שורה 2 – ונוכח העובדה שהעוזר שהה אותה עת בחופשת סוכות), העלה את הדברים עלי כתב מספר ימים לאחר מכן (רק ביום 16.10.22), ולפיכך טען שהוספו דברים כתובים שהיו בבחינת "טלפון שבור" בין המלל שאותו ביקש הנאשם ובין המסמך הכתוב. הוא העיד: "אמרתי לו לרשום שאימא שלה בארץ והיא מוזמנת לעיריית ראשון לציון" (עמוד 96 שורה 10) ושהיא מוזמנת לעירית ראשון לציון "להדרכה פרטנית…של מוקד, של עבודת מוקד…אבטחה, שם בראשון לציון אבטחה…יש שם את המוקד, יש את המסכים של המצלמות, יושבים שמה אחת או 2 תצפיתיות שמסתכלים במצלמות…אמרתי לרשום…ביקור פרטני…ש: בנושא אבטחה ? ת: כן…אבטחה, מצלמות, כן" (עמוד 96 שורה 12 והלאה)
הנאשם אישר, כי הוא עצמו העביר את פרטיה של קארינה אל עוזרו האישי, לרבות צילום של דרכונה שאותו קיבל ממנה (עמוד 97 שורה 5, עמוד 97 שורה 16, 18, 20).
הנאשם אישר, כי עוזרו האישי שלח, לבקשתו (עמוד 95 שורה 33 והלאה), את מסמך ההזמנה אל קארינה במייל (עמוד 137 שורה 11, שורה 23), עם עותק אליו (עמוד 137 שורה 27).
הנאשם קיבל עותק ממכתב ההזמנה שניסח העוזר (עמוד 137 שורה 36, עמוד 138 שורה 7) אולם מאחר והנאשם אינו מבין מילה בשפה האנגלית שבה נוסח המכתב, למעט מילים ספורות (עמוד 95 שורה 4, 6, 12, 23, 27, 29, עמוד 139 שורה 5), הוא אינו מסוגל ולא היה מסוגל לקרוא את האמור במכתב ההזמנה (עמוד 95 שורה 13 והלאה) – הוא לא הבין את התוכן הכתוב בשפה האנגלית, בטרם נשלח, הגם שאישר לעוזרו לשלוח אותו (עמוד 140 שורה 5, עמוד 97 שורה 8, 10 והלאה).
לפיכך, לטענת הנאשם, הוא אינו עומד אחר מלוא הדברים שנכתבו במכתב ההזמנה, להבדיל מן התוכן שאותו אמר לעוזרו לרשום בשיחותיהם המקדימות (עמוד 140 שורה 9). וכן: "אני מסכים שלא ידעתי מה תוכן של מכתב המדויק, סמכתי על זה שהעוזר שלי רשם מה שביקשתי לרשום" (עמוד 144 שורות 6 – 7).
כאמור, הנאשם אישר את מכתב ההזמנה, אולם הסתייג מתוכנו, ואימץ רק את הדברים שאמר לעוזרו לכתוב: "א. מעולם לא אמרתי לניקיטה על כינוס, כי לא היה שום כינוס…לא יודע למה רשם כינוס. ש: אז המילה פורום, שזה כינוס אתה מסתייג ממנה ? היא לא נכונה ? ת: ברור…לא היה שום כינוס, זה פרטני בכלל…דבר שני, אני גם ביקשתי ממנו לשלוח מכתב שקארינה, אני לא זוכר מילים, כמו שאמרתי, כן, שקארינה מגיעה לישראל לביקור של אימא ומוזמנת לעיריית ראשון לציון לפרטני, לא היה, אני לא רואה במכתב לא מילה, אימא שלה ורואה באותו מכתב כינוס…ש: כן, אז אם אתה היית רושם עכשיו מכתב הזמנה בעברית מה היית רושם ? ת: הייתי רושם, גברת קארינה, שם משפחה…מגיעה לביקור של אימא ל – 30 יום ובהזדמנות הזאת אנו לשכת ראש העיר מזמין אותה להדרכה, החלפת ידע…במוקד עירוני, זה מה שהייתי רושם. ש: זה מה שהיית רוצה שזה יירשם ? ת: כן. ש: וזה מה שהתכוונת ? ת: כן" (עמוד 148 שורה 11 והלאה).
הנאשם אישר את הדברים שאמר בקולו לעוזרו האישי להעלות על הכתב, כפי שתועדו בת/17, (הודעות וואטסאפ מוקלטות) שידון בהמשך (עמוד 156 שורה 5 והלאה): "ניקיטה שלום, תרשום על השבלונה הממותגת שלי שאני מזמין להחלפת ידע בן אדם…עירייה פשוט ביקשו לעזור, מגיעה לאימא שלה שבישראל שלא ראתה 5 שנים"(עמוד 156 שורה 5 והלאה, שורה 27). הסביר שכוונתו במילים החלפת ידע "…הכוונה שלי לא שאני אקבל ידע ממנה, שאני נותן ידע, שאני אלמד אותה" (עמוד 157 שורה 31). לדבריו, הוא לא אמר את המילה "פורום" לעוזרו ולא התכוון שמילה זו תבוא זכרה במכתב ההזמנה (עמוד 159 שורה 34, עמוד 160 שורה 22).
הנאשם אישר כי פנה אל חברו, בעל בית מלון בעיר ראשון לציון, וכפי העולה מן ההזמנה, בתאריך 18.10.22, חברו הזמין, לבקשת הנאשם, חדר בבית המלון לתקופה בת 30 ימים עבור קארינה (עמוד 97 שורה 28 והלאה). לדברי הנאשם הוא עשה כן כדי לסייע לקארינה, אשר אמרה לו שהיא לא הצליחה להזמין לעצמה מלון בדרך אחרת.
היא עצמה רכשה את כרטיסי הטיסה לישראל (עמוד 98 שורה 12).
הנאשם אישר כי שלח לקארינה בתאריך 19.10.22, ערב הטיסה שלה לישראל, מסרון, כמתואר בעובדה 13 לכתב-האישום, וכפי שפורט לעיל (עמוד 99 שורה 16, שורה 19 והלאה) ושידון בהמשך.
הנאשם אישר כי בתאריך 20.10.22 נחתה קארינה בישראל לאחר שהגיעה בטיסה ישירה מתאילנד והוא המתין לה בשדה התעופה. הוא אמר לה שכאשר תנחת "שתתקשר אלי" (עמוד 98 שורה 18).
הנאשם אישר, כי התברר לו שרשויות ההגירה מעכבות את קארינה בשדה התעופה ולפיכך הוא פנה אל בקריות הכניסה לישראל, אל שלוחת משרד הפנים שבשדה (עמוד 99 שורה 33 והלאה), ושוחח (לא פנים אל פנים, אלא באמצעות האינטרקום – עמוד 102 שורה 28, עמוד 239 שורה 25) עם הגורמים המדוברים, בכדי לברר מדוע הם מעכבים את קארינה, תוך שהוא מביע בפניהם את טרונייתו על עיכובה בשדה התעופה, ומסביר להן, כי היא הוזמנה אל "מוקד של העירייה, הסברתי להם הכל" (עמוד 100 שורה 13). מה בדיוק אמר לבקריות – הדברים במחלוקת ולדבריו הוא לא אמר לאחת הבקריות שקארינה מגיעה לישראל במסגרת "קורס" (עמוד 162 שורה 23 והלאה: "אני לא זוכר שאמרתי קורס…זה לא קשור קורס בכלל, אז היא אומרת…כי לא היה שום קורס, כי אם אני אומר לך שגם כנס לא היה, קורס זה שבוע, שבועיים").
הנאשם אישר, כי הגיע אל שדה התעופה בבוקרו של יום (עמוד 98 שורה 24) שהה בשדה שעות ארוכות, כמפורט בסעיף 20 לכתב האישום (כ – 25 שעות – עמוד 209 שורה 28) משך שעות ארוכות מאוד, הגם שמסר כי יצא ובא את השדה לצורך מסוים (עמוד 102 שורה 16), מתוך המתנה ליציאתה של קארינה לאחר שתעבור את ביקורת הגבולות.
הוא סיפר, שבעת שהייתו בשדה התעופה התקשרה אליו אימה של קארינה והביעה בפניו את דאגתה נוכח העיכוב ביציאתה של קארינה משדה התעופה, הוא הרגיע אותה שמיד כשהיא תצא משדה התעופה היא תיסע אליה באוטובוס לאילת (עמוד 98 שורה 29 והלאה). לדבריו, הייתה זו השיחה היחידה אי פעם שניהל עם אימה של קארינה (עמוד 110 שורה 14 והלאה, שורה 27).
עוד אישר, כי הביע את כעסו, מדוע אין היא נכנסת ארצה, טען שיש אפליה נוכח מוצאה (עמוד 100 שורה 19), אינו שולל את האפשרות שיתכן ואמר שיזמין למקום משטרה (עמוד 102 שורה 9, עמוד 210 שורה 19), אישר שהציע לחתום ערבות ע"ס 30,000 ₪ כנגד אישור כניסתה לישראל (עמוד 209 שורה 29 והלאה)..
הנאשם אישר, כי בו ביום הוא זומן לחקירה ביחידת המשטרה להב 433 (עמוד 102 שורה 30 והלאה) ובטרם הגעתו לחקירה הוא מחק במכשיר הטלפון הסלולארי שלו את כל ההודעות שהוחלפו בינו ובין קארינה, והסביר שהוא עשה כן מתוך לחץ וחוסר בהירות בכל הקשור לחקירות משטרתיות: (עמוד 213 שורה 33 והלאה, עמוד 214 שורה 33). לטענתו עשה כן, מתוך "טעות" (עמוד 215 שורה 6) וכן: "כמו שאמרתי לך, נלחצתי, אני מחקתי הודעות…"(עמוד 217 שורה 1).
לדבריו, מעולם לא התנסה בחקירה משטרתית וכי חקירותיו במשטרה היו מלחיצות ביותר (עמוד 159 שורה 15 והלאה).
הנאשם טען, כי כשם שסייע לקארינה הוא סייע לכ – 20 – 30 אנשים בעבר, אך הציג דוגמא אחת בלבד, שנתמכת בראיות, למרות שטען שברשותו הוכחות לכך (עמוד 193 שורה 18 והלאה, שורה 29, עמוד 194 שורה 9, עמוד 222 שורה 10 והלאה).
הוא אישר שלא עדכן את המחלקה לקשרי חוץ אודות הגעתה הצפויה של קארינה לעירייה (עמוד 198 שורה 2 והלאה, שורה 6) למרות שאישר כי לא הזמין אותה לעירייה כאדם פרטי (עמוד 198 שורה 16).
לדבריו, אילו קארינה הייתה נכנסת לישראל, הנאשם היה מביא אותה למוקד הביטחון שבעירייה, עושה לה סיור במקום, מסביר לה על המחלקה, מראה לה את עבודת המוקדניות, משך שעה או שעה וחצי, ואם היא הייתה מביעה עניין, היא הייתה חוזרת לאוקראינה, יתכן והיה מסייע לה בתחום עבודה זה באוקראינה (עמוד 172 שורה 5 והלאה), והוא לא התכוון שהיא תישאר בארץ ותעבוד במוקד הביטחון של העירייה. הוא הוסיף כי הוא לא תיאם את הסיור עם גורמי העירייה, וכי אינו נדרש לתאם סיור שכזה (עמוד 169 שורה 10 והלאה, עמוד 170 שורה 12 והלאה).
טענת הנאשם, הכללית, היא כי הוא פעל בדרך זו, ממניע פילנטרופי ברור, מתוך רצון לסייע לפליטה מאוקראינה, שלא ראתה את אימה משך 5 שנים, בלא כל ידיעה שאימה של קארינה שוהה בישראל שלא כדין, מתוך מטרה להציג בפניה את מחלקת הביטחון של עיריית ראשון לציון, וכאשר הוא בעל סמכות מלאה לזמן לביקורים רשמיים שכאלה לעיריית ראשון לציון.
ב. דיון:
המאשימה מבססת את הנטען בכתב-האישום בעיקר על עדותה של קרינה, יחד עם מסמכים שונים, שלטענתה מבססים את המיוחס לנאשם, כנדרש בהליך פלילי.
(1). עדות קארינה:
קארינה, אזרחית אוקראינה, כבת 30, שטרם הגעתה לישראל נוכח המלחמה במולדתה, התגוררה בתאילנד, העידה בעדות מוקדמת (עמוד 3 והלאה לישיבת יום 30.4.23), לקראת גירושה מן הארץ, ועדותה תועדה בווידאו, כנדרש בדין.
העידה, שחפצה להגיע לישראל כדי לבקר את אימה, המתגוררת בעיר אילת מזה 6 שנים (עמוד 4 שורה 34). לשם כך, ערכה מספר בירורים, כדי לבדוק מה הם התנאים להגעה לישראל ולישיבה בה. היא יצרה קשר עם מספר אנשים באמצעות המרשתת, אחד מהם אשר השיב לה, היה הנאשם (עמוד 5 שורה 3 והלאה).
היא אישרה כי שוחחה עם הנאשם בטלגראם (עמוד 5 שורה 10). הוא שאל אותה למטרת הגעתה לישראל. היא השיבה לו: "…אמרתי שאני מגיעה כדי לראות את אימא שלי" (עמוד 5 שורה 8). לא זכרה לומר בדיוק כיצד החלה השיחה, אך זוכרת "שהוא פנה אלי…"(עמוד 5 שורה 19).
העידה שהנאשם שלח אליה את כרטיס הביקור שלו, שבו צוין כי הנאשם הינו סגן ראש עיריית ראשון לציון (עמוד 5 שורה 38) ואז הבינה כי מדובר באדם אמין, רציני, רלוונטי שאפשר לסמוך עליו (עמוד 6 שורה 2) שאותו ניתן לשאול שאלות רלוונטיות אודות התנאים להגעתה וכניסתה לישראל (עמוד 5 שורה 23).
במהלך השיחות בינה ובין הנאשם, הם שוחחו על "המסמכים שצריך" כדי להיכנס לישראל. היא אמרה לו שהיא מעוניינת להיכנס לישראל כדי לפגוש את אימה "והוא בעצם המליץ לי שלא כדאי לי להגיע בתור תיירת" (עמוד 6 שורה 5 והלאה).
היא הבהירה, כי הנאשם הציע לה את הדברים הבאים: "הוא הציע לי שאפשר לעשות בעצם, לספר כזאתי אגדה שכביכול היא עובדת במשהו בעצם…זה מי שמתעסק עם מערכות אבטחה, זאת אומרת מצלמות אבטחה וכל זה, בעצם לספר את זה. ש: הוא אמר לך לספר סיפור שקרי ? ת: כן. ש: שהיא יועצת אבטחה ? ת: כן, זה היה שקר" (עמוד 6 שורה 16 והלאה).
תחילה, קארינה היססה לקבל את הצעת הנאשם (עמוד 6 שורה 26) ואף העידה כי כשעתיים לפני הטיסה החליטה להגיע לארץ בתור "תיירת" (עמוד 6), אבל הנאשם אמר לה ש"הכל יהיה לגמרי בסדר, כי בחורה לפנייך כבר טסה והכל היה בסדר" (עמוד 6 שורה 37). היא הבינה, שכאשר תגיע לארץ היא תישאל שאלות, תעבור חקירה "ולא הייתי בטוחה, פחדתי שאני לא אדע מה לענות שם" (עמוד 6 שורה 35). בסופו של יום "שעתיים לפני הטיסה אני מחליטה בעצת מקסים ששכנע אותי לטוס עם ההגדרה (צ"ל האגדה) (עמוד 7 שורה 20). וכן: "כן, הוא מצליח לשכנע אותי לנסוע דווקא עם ה"פייק" ושהכל יהיה בסדר ומרגיע אותי ואומר לי שהכל בסדר, באומרו לה: "יש פה בחורה שטסה בדיוק כמוך והכל היה בסדר" (עמוד 7 שורה 23). הוסיפה, כי היא שוחחה עמו לפני הטיסה. לדבריה, מחקה את תיעוד השיחה ממכשיר הטלפון שלה (עמוד 7 שורה 32). בעת שהייתה במטוס, הנאשם שלח אליה תמונה שלו מתקופת צעירותו (עמוד 7 שורה 37, עמוד 8 שורה 1) (עמוד 43 שורה 32). היא עצמה לא שלחה לנאשם תמונות שלה לבושה בהלבשה תחתונה (עמוד 44 שורה 2), כפי הנטען. נשאלה מדוע שלח אליה את התמונה והשיבה: "אני לא באמת יודעת למה, אני חושבת שבגלל שהוא רצה לפלרטט, להראות לי איך הוא היה נראה כי כנראה מצאתי חן בעיניו והוא רצה לדבר איתי" (עמוד 8 שורה 3). וכן: "…הוא לא ראה אותי אף פעם אבל הוא ראה אותי בהרבה תמונות שיש לי ברשתות החברתיות, וההודעות שלו הראו שיש לו סוג של סימפטיה אלי" עמוד 46 שורה 7). וכן: "..בואו נסתכל לאמת בפנים, יש לי בטלגרם תמונות מאוד יפות כמו שאני נראית עכשיו, מאוד יפות ומושכות, למה שגבר זר יזמין אותי לבית שלו לכמה שעות, יגיד לי שהוא חי לבד, יגיד שהוא לא נשוי, למה ?"(עמוד 46 שורה 21).
העידה כי לבקשתה הנאשם הזמין עבורה חדר במלון בישראל, אך היא שילמה מכספה (עמוד 7 שורה 3, 7). לאחר מכן, הבהירה, כי הנאשם הזמין את החדר במלון, אולם היא לא שילמה בגינו: "מקסים סגר לי מלון, הוא לא שילם ואני לא שילמתי אבל הדפסתי את זה כדי שיהיה פחות שאלות, זאת אומר שאני אוכל להציג…אני זוכרת שהדפסתי את ההזמנה של המלון, שאני מוזמנת למלון. אני זוכרת שהדפסתי את כל המקומות שאני רוצה לבקר בהם בארץ ועוד כל מיני מסמכים שהיה צריך" (עמוד 10 שורה 4).
קארינה טסה בטיסה ישירה מתאילנד לישראל (עמוד 8 שורה 9).
עם הנחיתה, היא הגיעה לביקורת הגבולות, שם הופנתה לחקירות (עמוד 8 שורה 11). בשלבי ההמתנה היא כתבה לנאשם אשר השיב לה: "אל תדאגי, הכל בסדר, אנחנו נפעל ונעשה ככה שנזרז את זה" (עמוד 8 שורה 14).
שהתה בחדר חקירות של נתב"ג ונשאלה שאלות, כאשר נאמר לה: "ובעצם משם כבר רואים שזה זיוף מסמכים" (עמוד 8 שורה 39).
היא נשאלה מהו המסמך המזויף שאליו התכוונה והשיבה: "המסמך, המכתב המזמין בעצם מסתבר שזה שקר, הרי זה היה שקר, זה היה "פייק" מה שהיה כתוב שם, שאני עובדת בחברת אבטחה. אמרו לי שזיוף מסמכים זה פלילי ומנתב"ג כבר לוקחים אותי לתחנת המשטרה" (עמוד 9 שורה 3).
בחקירותיה בנתב"ג, היא הציגה את המסמך דלעיל, וכן מסמכים נוספים שאותם הכינה בכוחות עצמה, ובכלל זה את ההזמנה לבית המלון, כדי לאפשר את כניסתה ארצה (עמוד 9 שורה 32 והלאה).
בשלב מסוים בחקירות "…התחילו מאוד ללחוץ עלי חזק והבינו כנראה שאני לא מתכוונת להתגורר במלון הזה שזה היה "פייק" (עמוד 11 שורה 2). אישרה שההזמנה לבית-המלון הייתה פיקטיבית (עמוד 11 שורה 10).
הבינה, שאם הייתה מספרת שהגיעה לישראל כדי לבקר את אימה, אזי מאחר ואימה שוהה בארץ באופן בלתי חוקי, לא היו נעתרים לכניסתה ארצה (עמוד 11 שורה 6).
הסבירה, שהנאשם "…הוא זה שהציע לי לבוא במסמך שמפרט בעצם את זה שאני כביכול עובדת במערכת האבטחה ואמר לי שככה זה יהיה יותר בסדר והבנתי שזה בעצם יהיה טיימינג טוב יותר ככה להגיע לארץ, הוא ייעץ לי שככה טוב ולכן גם המשכתי לדבר אתו" (עמוד 11 שורה 30). שבה והסבירה כי בכוונתה למסמך המזויף הוא למסמך ההזמנה של הנאשם (עמוד 11 שורה 35) והוסיפה: "הוא אמר שאם אני אטוס עם הזמנה יהיה לי יותר קל להיכנס לארץ וסביר להניח שגם יכניסו אותי לארץ ככה מהר" (עמוד 12 שורה 1). היא ביקשה מהנאשם "שהוא באופן פיקטיבי יעשה את זה בשבילי" (עמוד 14 שורה 20).
מסרה, כי בשיחותיה עם הנאשם, אמרה לו שהיא נמצאת בתאילנד, שהיא רוצה לבקר את אימא שלה, שנמצאת כשש שנים בארץ באופן בלתי חוקי (עמוד 12 שורה 29).
כפי שראינו, הנאשם עמד על כך שקארינה לא אמרה לו שאימה שוהה בארץ באופן לא חוקי, ולכן אביא את עדותה, מפאת חשיבותה בנקודה זו כדלקמן: "ש: או-קיי ומה סיפרת לו, את סיפרת קודם כל, שמחקת התכתבויות. תפרטי בבקשה למה מחקת התכתבויות ? ת: מחקתי את המסמכים בגלל שלא כל ההתכתבות שלנו הייתה בעצם טכנית, שקשורה למסמכים. היה שם גם שיחות עם אימא שלי ושיחת טלפון אחת בטוח הייתה. היה שם כל מיני גם על אימא שלי, שהיא נמצאת פה באופן לא – חוקי ולא רציתי שידעו שאימא שלי נמצאת כאן באופן לא –חוקי" (עמוד 12 החל משורה 34 והלאה).
הנאשם אמר לה את הדברים הבאים: "הוא אמר קארינה תגידי בבקשה שעבדת אז בבוצ'ה, בטריטוריה הזאת, תגידי שאת ממשיכה לעבוד, את עכשיו נמצאת בתאילנד אבל את ממשיכה לעבוד שם ואת עושה את זה בעצם באופן מקוון…הוא אמר לי תספרי שבאוקראינה עבדת בזה ואחר כך עברת לתאילנד ועכשיו את ממשיכה לעבוד בזה באופן מקוון" (עמוד 13 שורה 9).
הנאשם אמר לה על מכתב ההזמנה: "הוא אמר שהוא כותב לי במכתב שכביכול אני מגיעה לעשות כאן סוג של training בקשר למערכות אבטחה…השתלמות" (עמוד 13 שורה 26). היא הגיבה להצעתו בחשש, הרגישה לא בנוח (עמוד 13 שורה 31). וכן: "חששתי מאוד מבחינת זה שאצטרך לשקר, לא רציתי" (עמוד 13 שורה 36). הנאשם הוסיף: "הוא הסביר לי שתהיה חקירה, "אם תרגישי לא בנוח", הוא הרגיע אותי, אמר לי ש"הכל יהיה בסדר, אל תדאגי, אם יהיה לך קשה ולא תוכלי לענות תגידי שיש איש קשר מקסים בביצקי", היה לה את הכרטיס הביקור שלו, "תתני להם אותי ואני אדבר איתם" (עמוד 15 שורה 20)
הנאשם אמר לה שהוא יפגוש אותה בשדה התעופה, שהיא תוכל לישון אצלו ולאחר מכן הוא יסיע אותה לאוטובוס שיסיע אותה אל אימה באילת (עמוד 15 שורה 30).
לפני הטיסה לישראל היא מחקה את כל התכתובות מול הנאשם (עמוד 16 שורה 8).
שני המסמכים שאותם היא זוכרת שקיבלה מאת הנאשם היו ההזמנה ארצה (ת/1) והזמנת החדר בבית המלון (ת/2) (עמוד 16 שורה 14). את המסמכים קיבלה מהנאשם בוואטסאפ (עמוד 18 שורה 7).
העידה כי סיפרה לנאשם על השכלתה, הכשרתה וניסיונה: "עבדתי בתור דיאטנית, אבל זה לא דיאטנית, זה בעצם דיאטנית ללא השכלה" (עמוד 16 שורה 38). בנוסף, היא מתרגמת לשפה האנגלית והגרמנית ובעלת תואר בפסיכולוגיה (עמוד 17 שורה 7).
בשיחותיה עם הנאשם הוא סיפר לה על עצמו "מה הוא עושה בחיים, איך הוא חי, שהוא גר לבד, שהייתה לו אישה…" (עמוד 17 שורה 27).
הוצגה בפניה טענה אפשרית, שלפיה הייתה בהחלט אמורה לעבוד בעירייה בתחום האבטחה ותשובתה הייתה: "זה לא נכון" (עמוד 18 שורה 18).
הוצגה בפניה ההזמנה (ת/1), היא קראה את האמור בה והשיבה: "ש: אבל זה נכון או לא נכון ? שהיא מוזמנת בתחום האבטחה לראשון לציון ? ת: לא, זה לא נכון, זה אגדה, זה מומצא, אני אף פעם לא עבדתי בחברת האבטחה" (עמוד 18 שורה 28). וכן: "הפייק" זה מה שהיה כתוב שם, זאת אומרת זה שאני עובדת בניהול מערכות אבטחה, זה שאני זה, זה פייק, כן…מקסים אמר לי שכשישאלו אותי אני אגיד שאני עובדת במערכות אבטחה" (עמוד 57 שורה 21).
רשמה לעצמה במחברת מספר אתרי תיירות במדינת ישראל כדי לבקר בהם (עמוד 20 שורה 4). את הרישום עשתה על דעת עצמה בלא קשר לנאשם: "מקסים לא קשור לזה, אני לבד החלטתי שאני רוצה ללכת לשם" (עמוד 55 שורה 17).
הוצגו בפניה מספר תכתובות שבינה לבין הנאשם והיא אישרה אותן (עמוד 21 שורה 5 והלאה) (ת/4). מסרה, שמדובר במסרון שתוכנו כוזב, שמטרתו לתמוך בכניסה לישראל (עמוד 22 שורה 30).
קארינה המשיכה וסיפרה אודות השתלשלות האירועים עם הגעתה לישראל. היא עברה תשאול, הוחשדה, היא הציגה את המסמכים, אך בסופו של יום לא היו בפיה תשובות מספקות והיא נעצרה (עמוד 24 שורה 20).
לאחר שבחנתי את עדותה במישרין, באופן בלתי אמצעי, באתי אל המסקנה, כי קארינה מסרה בבית-המשפט עדות מהימנה, אמינה, המאפשר לקבוע ממצאי עובדה בהתאם לה:
קארינה מסרה עדות זהירה, לא התיימרה לזכור כל פרט ופרט מהשתלשלות האירועים והשיבה: "מראש אני אומרת שאני לא זוכרת הכל, את כל ההתכתבות שהייתה עם מקסים זה קצת מעורפל אצלי" (עמוד 3 שורה 5). וכן: "אני לא זוכרת ואני לא רוצה לשקר כי אני לא ממש זוכרת" (עמוד 14 שורה 33).
לא מצאתי כל מניע, שלפיו קארינה תעליל על הנאשם עלילת שווא, ודווקא עדותה נטתה במקומות שונים לייחס לנאשם מניעים של סיוע: "אני אכן חושבת שמקסים ניסה לעזור לי, קודם כל. דבר שני תראו, הוא ראה תמונות שלי וכן הייתה סימפטיה כלשהי…אבל כן הוא ניסה לעזור לי" (עמוד 63 שורה 20).
ואכן, אף אם אליבא דהנאשם, הוא יצא מגדרו כדי לסייע לפליטה מאוקראינה המבקשת לבקר את אימה, וקארינה ידעה זאת, אין להבין מדוע תשיב לו רעה תחת טובה ותעליל עליו עלילת שווא מרושעת.
אכן, לא מצאתי אצל העדה רצון או מניע להפליל את הנאשם, אלא דווקא להיפך וכאשר נשאלה, הציגה סברות שיש בהן אלמנט לטובתו: כך, למשל, היא נשאלה מדוע לטענתה הנאשם ביקש לסייע לה והשיבה: "קודם כל אני חושבת באופן אנושי, הוא ידע שהיא מאוקראינה והוא רצה בעצם לעזור לה. אני חושבת שאני גם מצאתי חן בעיניו בתמונות שלי כי באתרים, ברשתות החברתיות יש לי תמונות מאוד יפות שלי וכנראה מצאתי חן בעיניו כאישה, כבחורה…וכנראה שהיה לו סוג של סימפטיה אליי, כן" (עמוד 19 שורה 3).
אזכיר, כי עדותה נמסרה עובר לגירושה מן הארץ, ובשום פנים ואופן העדה לא ציפתה, כי אם תמסור עדות לטובת המאשימה אזי גורלה בעניין זה ישתנה. אני בהחלט מקבל את דבריה בעדותה: "בסדר, אם אני ממציאה את זה אז מה התועלת ? מה אני מקבלת כסף ? מה התועלת אם אני משקרת ? מה התועלת ? תסביר לי מה התועלת ?"(עמוד 12 שורה 24 לעדותה השנייה). ב"כ הנאשם הטיח בעדה כי היא מסרה את דבריה במשטרה נוכח הבטחות שונות שקיבלה, אולם הטחות אלו נותרו בלא אבק של ראייה התומך בה (עמוד 17 שורה 20 לעדותה השנייה) ומלבד הדברים הבאים, היא דחתה את הטענה: "אני לא זוכרת שהבטיחו לי משהו, אבל אני כן זוכרת שהבטיחו לי שלא ייגעו באימא ושלא יגרשו אותה" (עמוד 19 שורה 18, עמוד 26 שורה 3 לעדותה השנייה, עמוד 26 שורה 27 לעדותה השנייה, עמוד 27 שורה 3 לעדותה השנייה).
קארינה מסרה עדות קוהרנטית, רציפה, הגיונית, המתיישבת עם יתרת המסמכים שידונו בהמשך, המשלימים את עדותה ומעניקים לה חיזוק של ממש. הדברים הכוזבים שאותם מסרה בפני הרשויות עם כניסתה לישראל אינם משמשים לחובת עדותה, אלא דווקא מתיישבים עמה, כחלק מן התוכנית שנרקמה להיכנס לישראל – (למשל אי אזכור אימה -עמוד 34 שורה 27 לעדותה השנייה).
איני מקבל את עמדת הנאשם בסיכומיו שבהם הזמין את בית-המשפט לקבוע כי מדובר במתלוננת בלתי אמינה, בלתי מהימנה, "מניפולטיבית", "שמשקל עדותה מזוהם", "שקרנית מדופלמת", "ציון אפס באמינות" – ההיפך הוא הנכון.
הנאשם, בסיכומיו, ייחד פרק למה שנטען על-ידו "שקריה של העדה המרכזית בכניסה לישראל…". ואולם, איני מוצא בשקר שאותו מסרה לבקרית הגבולות, כעולה מדוח התשאול ת/9ב, שלפיו היא רכשה את ההזמנה (ת/1) מן הנאשם תמורת 500 דולר (עמודים 4-5) פרט המוביל לדחיית עדותה, משום שכבר בעמוד 5 חזרה בה ואמרה: "סתם אמרתי את זה". היה זה בשלבים הראשונים של התשאול, כאשר עדיין הסתבכה בתוך התוכנית העבריינית שרקמו השניים. אני מקבל את הסברה בעדותה (עמוד 39 שורה 31, עמוד 40 שורה 30, עמוד 43 שורה 8, עמוד 45 שורה 23 – 33):
קארינה נחקרה בחקירה נגדית ארוכה ומפרכת, עתים נוקשה ומלחיצה מאוד (עמוד 8 שורה 22 לעדותה השנייה) במסגרתה שבו פעם אחר פעם (עמוד 45 שורה 25 לעדותה השנייה, עמוד 47 שורה 32 לעדותה השנייה: "…אני כבר לא מסוגלת") והטיחו בפניה כי היא אינה מעידה אמת (עמוד 29 שורה 2 והלאה, עמוד 60 שורה 27), במקרים רבים, היו אלו גמלים פורחים באוויר שלא אוששו בעיגון ראייתי, ולא מצאתי היכן נפלו בעדותה סתירות בעלות משקל של ממש, שלא ניתן להסבירן, ואשר מובילות למסקנה כי כל עדותה עדות שלא ניתן לסמוך עליה. אדרבא, ככל שחקירתה הפכה להיות ארוכה, נוקשה ומפרכת השתכנעתי יותר במהימנות ואמיתות עדותה.
ב"כ הנאשם שאל את קארינה שאלות מכל הבא ליד, כולל האם היא נערת ליווי (עמוד 49 שורה 10, עמוד 50 שורה 17, עמוד 60 שורה 8 לעדותה השנייה)(וראו סיכומי הנאשם פסקה 12) ומי אשר עוברת בהצלחה חקירה נגדית כה נוקשה, הדברים מדברים בעד עצמם ומלמדים כי נשאה אמת בפיה.
לא מצאתי בעדותה שקר מוכח בראיות, או בלתי מוסבר, שבכוחו להוביל לביטול כל עדותה, כפי שטען ב"כ הנאשם במהלך הדיונים (עמוד 51 שורה 4 והלאה). אין חולק, כי עם הגיעה לישראל היא אמרה לאנשי ביקורת הגבולות דבר שקר, ודווקא נתון זה תומך בסיפורה הכללי בדבר הגעה לישראל תחת סיפור כסות שיצר לה הנאשם, ואינו עומד בסתירה לו (עמוד 52 שורה 21).
אני קובע שכעוצמת החקירה הנגדית, אשר לא השיגה דבר מהותי, כך עוצמת האמת שניבטה במישרין מעדותה של העדה.
אני מקבל את הסברה ביחס לשאלות שביחס אליהן השיבה כי אינה זוכרת: "אי אפשר לזכור כל דבר מילה במילה במה שקרה לפני 6 חודשים, כולנו אנשים" (עמוד 29 שורה 35).
קארינה נשאלה אודות דברים שאותם מסרה בהודעותיה במשטרה. כך, למשל, נשאלה (עמוד 31 שורה 36 והלאה) אודות דברים שמסרה בהודעתה ת/7 בעמוד 3 שורה 51. הוטח בה כי הנאשם הוא שהורה לה להגיע כתיירת, ואולם עיון במקור שאליו הופנתה בהודעתה מלמד אחרת: "אימא שלי אמרה לי לנסוע כתיירת", אך עקב שיחה עם הנאשם היא שינתה את דעתה והגיעה תחת הכסות שביחס אליו העידה: "שעתיים לפני הטיסה שיניתי את דעתי כי מקסים חייג אלי ואמר לי שהכל יהיה בסדר, הוא אמר שלא ישאלו אותי הרבה שאלות בשדה התעופה…",ובצדק נרשמה התנגדות המאשימה להצגת השאלה (עמוד 32 שורה 34) (ציטוט לא מלא) וקארינה השיבה: "לא אמרתי כזה דבר במשטרה, זה לא נכון. אני זוכרת בוודאות שכזה דבר לא אמרתי" (עמוד 33 שורה 1). אכן, עיון בהודעה מלמדת דווקא להיפך (ולא כפי טענת הנאשם בחקירתו – עמוד 33 שורה 11). היא שבה והבהירה, בדיוק כפי העולה מתוך הודעתה: "התקשרתי למקסים ואמרתי לו שאני לא רוצה לנסוע לפי ההזמנה הזאת, אמרתי שאני מפחדת, אני לא יכולה, לא נעים לי, אני לא יודעת ככה לשקר אם יתפסו אותי…מקסים שכנע אותי…"(עמוד 33 שורה 27 והלאה, עמוד 34 שורה 12 והלאה).
קארינה נשאלה, כיצד מתיישבת טענתה, שלפיה היא חוששת לשקר בביקורת הגבולות ובכל זאת הגיעה ושיקרה, ואני קובע כי אין סתירה בין הטענות. החשש היה קיים, ויתכן שבגלל קיומו היא לא הייתה מיומנת בשקר ונחשפה בידי הבודקים.
אני דוחה את הטענה, כי קארינה מסרה דברים שקריים כדי לחלץ את עורה ולסבך את הנאשם (עמוד 35 שורה 12), משום העובדה הפשוטה שעדותה אינה מנקה את עצמה, ואינה מסירה מעצמה כל אחריות פלילית – להיפך.
אני מקבל את עדותה, שלפיה לקארינה אין ולא היה כל מניע לסבך את הנאשם בדבר שקר, משום שמבחינתה דובר ב"בן אדם זר לגמרי, אין לי שום עניין לשם אותו בתור "אשם", אני לא באמת מכירה אותו, הוא בן אדם זר בשבילי, אבסורדית מה שאתם מספרים, שניסיתי כביכול להציל את עצמי…" (עמוד 35 שורה 14 והלאה).
אני בהחלט מקבל את טרוניתה כלפי השואל אשר שב והטיח בה, כי היא משקרת מבלי לפרוע את שטר הטענה בראיות המוכיחות אותה: "מה אני ממשיכה לשקר ? כל הזמן אני משקרת, על מה אני משקרת ? מה אני ממשיכה לשקר ? " (עמוד 39 שורה 15).
היא נשאלה האם לאחר שהותה במעצר משך כ – 3 ימים, היא שוחררה בתנאי שתפליל את הנאשם ותרצה את המשטרה (עמוד 38 שורה 30 והלאה), ואני מקבל את עדותה, שלפיה אין קשר בין הדברים ו"כל מה שאמרתי למשטרה זה אמת…" (עמוד 39 שורה 2).
אני מקבל את הסבריה, כי ציפתה להתנהל כלכלית בישראל בדרך של המשך קבלת שכר מהחברה בה עבדה, וזאת בהעדר ראייה ממשית לסתור זאת (עמוד 41 שורה 30 והלאה).
אני מקבל את הסבריה מדוע מחקה סלקטיבית מסרונים – היו שנמחקו, משום שהקימו בסיס לחשד נגדה, והיו שלא, שהכילו תוכן ענייני, בלתי מפליל לקראת נחיתתה ארצה (עמוד 45 שורה 14, שורה 29, עמוד 46 שורה 4).
בכל מהלך עדותה, שבה ועמדה כל כך ש"מקסים מעולם לא הציע לי כזה דבר, אף פעם לא אמר שהוא יסדר לי עבודה במה שקשור לאבטחה של המצלמות וכל זה" (עמוד 47 שורה 27, עמוד 48 שורה 3).
התרשמתי, כי העדה מסרה עדות אמת העידה באופן משכנע ביותר: "הנה, יושב כאן מקסים שיודע את כל האמת ומכיר הכל והוא מבין בצורה שלא משתמעת לשני פנים שזה אמת. הוא עומד כאן ושותק ומתנהל כאילו הוא לא מכיר למרות שהוא יודע את כל האמת" (עמוד 60 שורה 24).
על כן, אני מקבל את עדותה כבסיס לקביעת ממצאי עובדה כנדרש בפלילים.
איני מקבל את טענת הנאשם בסיכומיו (סעיף 50 והלאה), כי יש לראות בקארינה "עדת מדינה". יחד עם זאת, למען הזהירות, משום שמדובר בעדה שביצעה עבירות זהות למיוחס לנאשם, שקשרה עמו קשר פלילי, שלא מוצה עמה הדין הפלילי (מלבד גירושה), אני סבור, כי יש להידרש לתוספת ראייתית מסוג "סיוע", ממש כפי הנדרש מעדותו של עד מדינה.
ראו: ע"פ 4938/94 דוד שמרלינג נגד מדינת ישראל, פ"ד נ (5) 181 : "לשיטתי, עד הופך ל"עד מדינה" במקום שבו מתקיימת "הבנה" – מעין "הסכמה" – בינו לבין הרשות: זו מבטיחה או נותנת טובת הנאה על-מנת לקבל מן העד גרסה…"נוחה" לה, וזה "מבין" את תכלית ה"מתת" ומקבל עליו – קרי: "מסכים" – למסור גרסה ב"תמורה" לטובת ההנאה. "הסכמה" או "הבנה" כאמור, יכול שיבואו לכלל ביטוי מפורש בכתב או בעל-פה, ויכול שיתחייבו מכללא מהתנהגותם של שני הצדדים לה; ובלבד שמתן טובת ההנאה או ההבטחה וקבלתן ייעשו באורח מודע "בקשר" למתן העדות."
הנאשם, בסיכומיו, טען, כי מדובר במסד ראייתי הבנוי על "גרסה מול גרסה" – איני סבור, שכך הם פני הדברים, אלא שהראיות שידונו בהמשך מחזקות את גרסת קארינה ותומכות בעמדת המאשימה.
להלן אדון ביתרת הראיות שהובאו בפניי:
(2). מסמך ההזמנה לישראל – ת/1:
זהו מסמך ההזמנה, אשר נוצר ביוזמת הנאשם ואשר נשלח אל קארינה על-ידי עוזרו של הנאשם, מטעמו, שאותו הציגה בביקורת הגבולות בישראל, ושנולד כדי לתמוך בכניסתה לישראל:
המסמך נושא תאריך 16.10.22, נושא לוגו של משרד סגן עירית ראשון לציון, נחתם אלקטרונית בידי הנאשם בתוארו המתאים ותוכנו, כדלקמן:
"Hereby it has being brought to an attention of anyone it may concern that the municipality of rishon lesion has approved it positive karyna karavanskas application for participation in the forum for the exchange of experiences information and networking in the field of security. This is a formal invitation from the rishon la zion municipal authority for karyna karavnske"
גל סהר, עו"ד בלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין, שאת עדותו אני מקבל כעדות מהימנה, אמינה ובהעדר כל סיבה שלא לעשות כן (עמוד 64 שורה 15 והלאה לדיון יום 16.6.23) ונוכח טיבה של עדותה שהייתה כללית ביותר, השיב, כי קיימת משמעות חיובית לאישור כניסה לישראל, להזמנה ארצה מגורם רשמי בכל הקשור לאישור כניסה לישראל, אך הכל תלוי נסיבות (עמוד 65 שורה 20 והלאה).
הודעתו במשטרה על נספחיה הוגשה כמוצג הגנה – נ/1. עיון בנספח להודעה שכותרתו "נוהל הטיפול בעוברים במעברי הגבול הבינלאומיים של ישראל" מתאריך 6.4.2010 (סומן ערן כהן 30.10.21) מלמד, כי בין רשימת האינדיקציות שבגינן ניתן לסרב כניסתו של אדם לישראל (סעיף ה12): "ג. העובר הגיע לבקר את מי שאינו אזרח או תושב קבע. ט. בני משפחת העובר מדרגה ראשונה מועסקים בישראל כעובדים זרים".
כאמור, ראיה זו הוגשה מטעם ההגנה ולהלן תוכנה הרלוונטי:
כלומר, יש יסוד סביר למסקנה, כי אם קארינה הייתה מגיעה לישראל למטרה האמיתית שלשמה הגיעה – ביקור אימה השוהה בישראל כעובדת זרה בלתי חוקית, ואף אם חוקית – הסיכויים שכניסתה ארצה תסורב גבוהים, ולפיכך בכוח מכתב ההזמנה (ת/1) להציג מצג אחר, כוזב, בדבר מטרת הכניסה, כך שסיכויי הסירוב יקטנו.
ז'אנה סגלוביץ, בקרית גבולות, השיבה, כי אם המבקש להיכנס לישראל מתחמש בהזמנה רשמית אז בדרך כלל "אנחנו מכבדים" (עמוד 131 שורה 22). וכן: "אנחנו נוטים לכבד" (עמוד 131 שורה 28). כמו כן, אפנה בעניין זה להודעתה ת/19 עמוד 5 שורה 138: "אם אנחנו רואים הזמנה רשמית של מוסד ציבורי אנחנו נאמת את העניין והזמנה כזאת אכן תחזק החלטה להכניס לישראל".
על כן, אני קובע כממצא עובדתי, שבכוחה של ההזמנה המדוברת לתרום לאישור הכניסה של קארינה לישראל ולקדמה, הגם שאין בכוחה להוביל לוודאות שכך יקרה.
אזכיר, כי זו הייתה מטרת שני הצדדים – הנאשם וקארינה – אשר התחמשו באותה הזמנה, שאם לא כן אין כל היגיון ביצירתה.
איני מקבל את עמדת הנאשם, כי קארינה הייתה נכנסת לישראל גם אילו הייתה מגיעה כתיירת, אלמלא המסמך המדובר והוא אינו מעלה ואינו מוריד.
עצם יצירת ההזמנה (ת/1) מוביל למסקנה, כי השניים סברו שסיכויי כניסתה לישראל של קארינה יגברו אם היא תגיע ארצה וברשותה ההזמנה הרשמית מאת עיריית ראשון לציון, ולפי עדותה של קארינה הנאשם אף אמר לה מפורשות שכך הם פני הדברים.
אכן, ההזמנה נולדה רק משום הצורך להקל, לזרז, לתמוך, להעניק פתרון לבעיה אפשרית, שאותה צפו הצדדים, שלפיה החשש שהרשויות יסרבו את כניסתה לישראל ועצם יצירתה תומך במסקנה זו, שאם לא כן לשם מה נוצרה.
ניקיטה רוסקין, (הודעתו במשטרה הוגשה ת/16) הינו העוזר האישי של הנאשם, אשר עבד עמו גם במועד ההתרחשות נשוא האישום וגם במועד מתן העדות (עמוד 103 שורה 19).
הוא סיפר בעדותו, שמאז פרוץ המלחמה באוקראינה הנאשם טס לשם מספר פעמים כדי לעזור לאנשים, ובלי קשר לעניינה של קארינה, עיריית ראשון לציון טרחה להעניק סיוע לכל אותם פליטים שהגיעו ארצה (עמוד 103 שורה 28).
הוא תאר את השתלשלות האירועים אשר הובילה לכתיבת מכתב ההזמנה (עמוד 105 שורה 4 והלאה), כדלקמן: "בסוכות…קיבלתי שיחה או הודעת וואטספ בעצם ממקסים שהוא ביקש ממני לנסח מכתב, מכתב הזמנה עבור מישהי בעצם שמגיעה מאוקראינה ורוצה לבקר את אימא שלה. בהמשך שלח לי גם את הדרכון שלה וביקש בהזמנה לרשום שמדובר בהחלפת, כאילו שאלתי אותו באיזה נושא, בנושא הביטחון. שאלתי אותו באיזה נושא, בנושא של החלפת ידע או החלפת ניסיון, מה שאמרתי בחקירה שלא ידעתי איך לתרגם את זה. שאלתי באיזה שפה, ברוסית, באנגלית, נאמר באנגלית. ושאלתי בעצם מה הצפי לעבודה הזאת שאני צריך לבצע כי מדובר בחגים. הוא אמר שעד ה – 18 צריך לעשות את זה".
הנאשם אמר לו "…לרשום על המסמך הרשמי את ההזמנה עם לוגו של העירייה, שאלתי באיזה שפה, באנגלית, הוא אמר החלפת יידע בביטחון, זה מה שזכור לי. ש: הוא אמר לך לכתוב שהיא מגיעה להחלפת ידע בנושא ביטחון ? ת: נכון. שאלתי כאילו להחלפת ידע, שאלתי באיזה נושא, נדמה לי שהוא אמר לי ביטחון, מה שזכור לי מהשיחות" (עמוד 105 שורה 27).
הוא אישר את השיחות שבינו ובין הנאשם בעניין (ת/17) (עמוד 106 שורה 5) להלן:
מן ההודעות הקוליות דלעיל שהחליפו השניים (אף אם לצורך הדיון בלבד, ולמען הספק שממנו ראוי הנאשם ליהנות, ניתן להסיק כי הן אינן מייצגות את מלוא המידע וההוראות שהנאשם העביר לו, שכן ניקיטה תאר שיחה או הודעה מקדימה) ניתן ללמוד, כי בתאריך 11.10.22 ביקש ממנו הנאשם, בקולו, את הדברים הבאים: "ניקיטה שלום, תרשום על השבלונה הממותגת שלי הזמנה שאני מזמין להחלפת ידע בן אדם כזה וכזה". הנאשם הוסיף: "תכתוב את זה (מילה לא ברורה) עירייה פשוט ביקשו לעזור, מגיעה לאימא שלה שבישראל שלא ראתה 5 שנים, אבל לא ישראלית בארץ, 5 שנים לא ישראלית". ניקיטה אמר לנאשם שיעשה זאת ביום ראשון והוסיף: "אכתוב באנגלית אין שום בעיה…". הוא שאל את הנאשם: "בתור מה היא עובדת בכלל" והנאשם השיב לו: "אני לא ראיתי אותה בעיניים, אני לא יודע במה היא עובדת, היא מגיעה מתאילנד, לא נורא".
העד נסע לחופשה פרטית בכנרת, שב אל עבודתו ביום ראשון, הוא ניסח את המכתב, לדבריו "בעזרת גוגל טרנסלייט" (עמוד 106 שורה 13), הוסיף כי "הידע שלי באנגלית גם כן לא משהו" (גם בעמוד 112 שורה 17) והוא שלח את המסמך אל הנאשם (אשר בחלוף יום-יומיים שבמהלכם אמר לו תחילה שהמסמך לא התקבל (עמוד 106 שורה 18)) אישר בסופו של דבר, כי המסמך התקבל.
חתימתו של הנאשם על המסמך הינה חתימה אלקטרונית שאותה הוסיף העד למסמך (עמוד 106 שורה 25).
הוא אישר את מסמך ההזמנה – ת/1 שעליו העיד (עמוד 106 שורה 28).
אישר כי שלח את המסמך אל קארינה (עמוד 106 שורה 30).
העד נשאל ביחס למילה "פורום" אשר נקובה במכתב ההזמנה (עמוד 112 שורה 27) והשיב כי אינו זוכר אם הנאשם אמר לו אותה "אבל כנראה שלא אמר" (עמוד 113 שורה 6), משום שהעד ניסח את המכתב בעצמו, באמצעות תרגומים שונים וסביר להניח שהעד בחר את המילה בעצמו (עמוד 113 שורה 12).
כאמור, הסתבר, כי המסמך המדובר (ת/1) לא נכתב על-ידי העד בזמן אמת, כלומר לא בסמוך לאחר שהנאשם ביקש ממנו להכינו.
ואכן, עיון בהנחיות הקוליות שמסר לו הנאשם מלמד, כי הן נמסרו בתאריך 11.10.22 (ת/17) ואילו המסמך (ת/1) נושא את תאריך 16.10.22 (עמוד 123 שורה 24 והלאה), בחלוף חמישה ימים. הוא נשאל כיצד זכר למשך כחמישה ימים את הנחייתו של הנאשם והשיב: "שמעתי את ההודעות האחרונות כנראה" (עמוד 124 שורה 3) וכי: "לא זכור לי שרשמתי לעצמי באיזה שהוא פנקס…"(עמוד 124 שורה 6). יחד עם זאת, העיד כי בהחלט זכר שמדובר בכך שעליו להכין הזמנה "בנושא ביטחון, אני זכרתי בהחלפת ידע בהחלט" (עמוד 124 שורה 11). אישר, שיכול להיות "שאיבדתי עצמי בתרגום, זה כן. בתרגומים ובחיפושים…" (עמוד 124 שורה 17).
בסופו של יום העד לא שלל את האפשרות, כי המסמך נרשם באופן שונה ממה שהנאשם הורה לו: "ש: אז יכול להיות שהמסמך יצא שונה ממה שהוא הורה לך ? התוכן קצת שונה ממה שהוא אמר לך לכתוב ? כי חלוף הזמן. ת: לפי איך שאתה מסביר לי, כן…לא, דברים העיקריים אמורים להיות במסמך הזה, כן…כנראה שלא מילה במילה, כן, עוד פעם…" (עמוד 124 שורה 19). כלומר, יתכן שהתוכן גובש חלק ממנו – מהעד – וחלק מן הנאשם (עמוד 124 שורה 31), למרות שהבהיר, כי "את הרוב כן" – זהו תוכנו של הנאשם (עמוד 125 שורה 5).
יחד עם זאת אישר, כי למרות הכל, "אבל מקסים ראה את המסמך הזה" (עמוד 124 שורה 32).
תיאר מקרים נוספים שבמסגרתם הנאשם פנה אליו בבקשה להכין מכתבי הזמנה ובראשם המקרה של פאבל סטפין, נגן תזמורת, שהוזמן עבור התזמורת הסימפונית העירונית (עמוד 109 שורה 33), ובכלל זה ערך את ההזמנה בעניינו של פאבל סטפין (ת/18):
העיר שיודע שגם האנגלית של הנאשם "לא משהו" (עמוד 113 שורה 20).
העיד כי לנאשם לב "ענק" (עמוד 120 שורה 31).
אני מקבל את עדותו של העד כעדות מהימנה ואמינה. בחנתי את עדותו במשקפיים של זהירות, משום שמדובר בעד שעדיין עובד בצמידות לנאשם וניזון מכף ידו, אך לא ראיתי שעדותו הייתה חד-צדדית באופן שמבקש לחלץ את הנאשם מן המיוחס לו, אלא שהוא עדיין הניח את עיקר האחריות ליצירת התוכן הכללי של המכתב לפתחו של הנאשם.
ועדיין, ברור לכל, כי לא ניתן לקבוע כי כל מילה ומילה שנכתבה בת/1 היא פרי יצירתו של הנאשם, להבדיל מן הדברים הכלליים ואלו שנמסרו לעד על ידי הנאשם בת/17.
גרסת הנאשם ביחס למכתב ההזמנה:
בהתאם לפתיח של הכרעת-דין זו אזכיר, שהנאשם אישר, כי הוא פנה לניקיטה בבקשה כי יכין את מכתב ההזמנה, הוא אימץ את הדברים שתועדו בת/17 ובהם הוראתו, ככאלה שהיו אמורים למצוא ביטוי במסמך, אך הסתייג מחלקם, כגון מן המילה "פורום" שבת/1, והוסיף כי המכתב היה אמור לנקוב בפרטים נוספים שהופיעו בת/17, כגון שהיה עליו לציין שקארינה מגיעה לישראל כדי לפגוש את אימה השוהה בארץ משך 5 שנים בלא שהיא ראתה אותה.
יחד עם זאת, בהודעתו במשטרה ת/20, המתארת את גרסתו הראשונית, אישר כי הוא – הנאשם – ניסח בעצמו את מכתב ההזמנה:
רק בהמשך הדרך החקירתית הציג הנאשם את גרסתו, כפי שמצאה ביטוי בעדותו (ת/21ב עמוד 13):
כלומר, הדברים הראשונים שאותם מסר בחקירה, אינם מתיישבים עם גרסתו שלפיה ניקיטה הוא שניסח את מכתב ההזמנה, שנולד בדרך של "טלפון שבור", ועדיין, אני מוכן במסגרת הכרעת-דין זו, לצאת מנקודת הנחה של ספק, שאינה אוחזת את הנאשם על דבריו בהודעתו הראשונית.
להשלמת התמונה בתמליל החקירה בעמוד 39 שורה 19 מצאו הדברים ביטוי כדלקמן (תשומת הלב, כי הנאשם אישר דברים, שלפי עדות העד בפניי אין חולק שלא היו דברים מדויקים)(יתכן שיש בכך כדי ללמד על טיב החקירה שלו ואמינותה, באופן שמקשה לקבל את כלל הדברים שאמר כאמת בלעדית – כזה ראה וקדש):
"ש: אני מציגה לך מסמך שמסומן…עם הלוגו של עיריית ראשון לציון שלך, ת: כן. ש: אז רושם פשוט עיריית ראשון לציון בעצם אישרה את הבקשה של קרינה, ת: זה הכרטיס שלי, ש:כן אז רשום פה השתתפות בפורום של שיתוף אינפורמציה ניסיון ונט וורקינג בתחום האבטחה. ת: כן. ש: אז זה החתימה שלך ? זה מסמך שלך ? ת: כן. ש: כתוב פה שבעצם עירייה ראשון אישרה את השתתפותה בפורום, בפורום, אתה ניסחת את המסמך הזה ? ת: ברוסית, ברוסית, ש: ברוסית ועשיתי תרגום דרך איזושהי אפליקציה ? ת: כן. ש: פשוט כתוב פה שהיא, עיריית ראשון לציון אישרה את בקשה להשתתפות בפורום של שיתוף אינפורמציה, ניסיון ונט וורקינג זה התרגום שלי למה שכתוב פה, אז יש פורום כזה ? ת: אני הזמנתי אותה, כאילו זה הראשי, ורציתי ללמד אותה את החומר. ש: אוקי יש דבר כזה פורום של שיתוף אינפורמציה בתחום האבטחה ? מי עוד בחר בפורום הזה ? ת: לא, לא זה לא פורום זה פרטני מה שנקרא כן ? ש: פרטני ? ת: כל שנה אנחנו עושים את זה, כל שנה אנחנו עושים את זה לפעמים מגיעים מאוקראינה לפעמים מגרמניה, מאפריקה, מאיפה לא ?"
קיים ספק רב בעיני ביחס לאמינות ומהימנות טענת הנאשם, כי הוא ביקש שניקיטה ירשום במסמך ההזמנה במפורש כי קארינה מגיעה לארץ כדי לבקר את אימה. ראשית, לשם כניסתה לישראל מסיבה זו, אין קארינה נזקקת כלל למסמך ההזמנה והדברים אינם מתיישבים. שנית, כאשר מתבוננים בהסבר שאותו מסר הנאשם למחיקת המסרונים בינו ובין קארינה, כפי שאציג בהמשך, ניתן ללמוד, כי לטענתו הוא חשש, כי אם היא תציין את דבר מגוריה של אימה בישראל, הדבר עלול לסבך אותה (ת/20):
על כן, גם לפי תזת הנאשם, אין כל היגיון לכלול במסמך ההזמנה (ת/1) את דבר מגוריה של אימה בישראל – נתון שעלול "לסבך אותה", שהרי בוודאי לא רצה לציין במפורש במסמך ההזמנה נתון שעלול לפי מחשבתו לסבך אותה.
מכל המכלול באתי אל המסקנה, כי מסמך ההזמנה (ת/1), אף אם לידת נוסחו אינה מילה במילה, כפי שהנאשם התכוון, הרי שהוא בהחלט מחזק את עדותה של קרינה והוא אף מקים ראיה מסייעת, עצמאית העומדת בפני עצמה, המלמדת, כי הנאשם חפץ לסייע בכניסתה של קארינה ארצה, באמצעות מסמך שתוכנו כוזב, הנחזה להיות הזמנה רשמית שלו כסגן ראש עיריית ראשון לציון, כאילו קארינה מגיעה ארצה לצרכי עבודה או החלפת ידע בנושאי ביטחון ובפרט, כאשר הייתה לו ידיעה ברורה שכישוריה אינם תואמים לכך, ובעוד שמטרתה העיקרית לכניסה ארצה אינה קשורה כלל ועיקר למטרה שצוינה במכתב, אלא כדי לפגוש את אימה, השוהה בישראל באורח בלתי חוקי.
מעבר לכך, אף אם הנאשם חפץ, לגרסתו, לסייע לקארינה להיכנס ארצה כדי לפגוש את אימה, עולה השאלה מדוע עליו לסייע לה בדרך זו, שיש בה כזב וסיכון להטעיית רשויות ההגירה הישראליות.
(3). ההזמנה לבית-המלון – ת/2:
ההזמנה הנ"ל מלמדת, כי הוזמן עבור קארינה חדר בבית-מלון בראשון לציון החל מתאריך 19.10.22 ועד 19.11.22 – למשך חודש ימים בעלות של 13,950 ₪. אין חולק שהנאשם הוא זה שביצע את ההזמנה עבור קארינה.
עצם קיומה של ההזמנה לתקופה בת 30 ימים אינה מתיישבת עם עמדת הנאשם, כי קארינה מוזמנת לעיריית ראשון לציון לסיור קצר, שאותו הגדיר משך כשעה – שעתיים, ויש בה תמיכה במצג הכוזב הכללי וחיזוק לעדותה של קארינה בדבר הכזב שבו היא נועדה לתמוך.
איגור יפים, הינו בעל בית המלון. ראו גם הודעתו (ת/15) (יש לקרוא את הדברים יחד עם השלמתם שבהודעתו ת/11 ובת/12, ת/13 ו – בת/14 המתעדים את אמרתה של מי אשר ביצעה את ההזמנה בפועל –בהסתמך על הדרכון של קארינה).
בעל המלון העיד (עמוד 95 שורה 19 והלאה) כי הוא מכיר את הנאשם כעשור (עמוד 95 שורה 35), וכי ההזמנה הנ"ל מייצגת את פנייתו של הנאשם שאמר לו "שהוא עוזר לאיזו אישה להיכנס לישראל והוא רוצה להזמין עבורה חדר במלון משך התקופה עד חודש…" (ת/15 עמוד 2 שורה 15). נוכח החברות ביניהם, הוא לא היה מוטרד משאלת התשלום (ת/15 עמוד 2 שורה 25). הוסיף בעדותו שכך הם פני הדברים בדרך כלל (עמוד 99 שורה 4 והלאה). לא זכר לומר, האם דובר בחדר יחיד או אדם בודד בחדר זוגי (עמוד 100 שורה 22), אך מדובר באדם בודד (עמוד 100 שורה 32).
גל סהר מהלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין השיב כי גם להזמנה לבית-מלון יכול להיות משקל חיובי במערך השיקולים אם לאשר כניסה לישראל אם לאו, משום ש"…הוא מראה לך שהוא מסודר…"(עמוד 71 שורה 1).
מסקנתי מכל המכלול היא שניתן לקבוע, כי עצם קיומה של ההזמנה לבית-המלון לתקופה ארוכה מחזק את עדותה של קארינה, בדבר ההתרחשות הכללית והסיכום עם הנאשם, לקראת הגעתה לישראל, כאשר ההזמנה לבית-המלון אינה מתיישבת כלל ועיקר עם עמדת הנאשם והמטרה הכללית המוצהרת במכתב ההזמנה.
בכוחה של ההזמנה לבית-המלון להשלים את התמונה העובדתית הכוזבת, היא מתיישבת עם המצג שבהזמנה בת/1, בדבר הזמנה רשמית לעיריית ראשון לציון (בית מלון בראשון לציון ולא באילת).
כל זאת נעשה על-ידי הנאשם כדי לאפשר את כניסתה לארץ, והנאשם ידע והבין את משמעות הסיוע בעניין זה.
(4). תכתובות בין הנאשם לבין קארינה (ת/4):
תיק המוצגים כולל תכתובות שהוחלפו בין הנאשם לבין קארינה, כדלקמן:
אחת ההודעות שהנאשם כתב לקארינה, כעולה מתוך ת/4 (עמוד 21 שורה 19), הינה: "ערב טוב. בשדה התעופה יפגשו אותך בשדה התעופה. ב 20.10 תהיה פגישה ראשונה בעירייה. הסבר של מוקד 106 וכל המערכות של מצלמות ואבטחה. טיסה נעימה מקסים".
קארינה העידה, כי מטרת ההודעה שבמסרון הייתה לתמוך בכניסתה לישראל: "הוא כביכול כותב את זה שזה בעצם סוג של הזמנה בעצם שהיא בעצם באופן פיקטיבי, זה בעצם זה מוכיח את זה שכביכול אני מגיעה לכאן באופן פיקטיבי…הייתי צריכה לעשות עם זה רק במקרה של תשאול, אם יבדקו הייתי צריכה להראות את זה" (עמוד 22 שורה 30).
כפי שפירטתי לעיל בעדותו ובאמרתו במשטרה (ת/22ג) עמוד 10 והלאה, אישר הנאשם ששלח את ההודעה והסביר:
אני קובע כי התכתובת מחזקת את עדותה של קארינה, שלפיה כל מטרתה להגביר את הסיכוי לכניסתה לישראל – היא קושרת את הגעתה לעירית ראשון לציון, לאגף הביטחון, כחלק מהתמיכה במצג הכוזב הכולל, והיא מפלילה, בפני עצמה את הנאשם.
(5). התכתובות בין הנאשם לבין אימה של קארינה:
כעולה ממוצג ת/27, בעת שהנאשם המתין לקארינה בשדה התעופה, בין הנאשם ובין אימה של קארינה, טטיאנה, הוחלפו מסרונים, שתועדו, כדלקמן:
התבוננות הדברים שהוחלפו מובילה למסקנה, כי הנאשם בהחלט היה מודע לכך שמכתב ההזמנה שכתב לקארינה (ת/1) כולל תוכן כוזב. בין השאר, רשמה לו טטיאנה: "אני חושבת שזו הבעיה, בעקבות ההזמנה הזאת להיות מוכן שאתה לא מבין ולא יודע זה קשה מה יש להגיד, נדע בהמשך" והנאשם השיב לה: "יכול להיות, אבל עצרו 40 איש לפי ההזמנה הזאת. לפני 3 חודשים הגיעו מחרקוב. יכול להיות שנשמע להם משהו לא הגיוני, כי היא לא הייתה באוקראינה בתחילת המלחמה ופתאום היא באה מטעם העירייה ורק היא לבד בעקבות שההזמנה היא רק בשביל זה".
טטיאנה קרוונסקה, בהודעתה במשטרה (ת/30), אשר הוגשה במסגרת תיק המוצגים המוסכם, חלף עדותה, מסרה, כי "אני יודעת שקארינה סיפרה לי בעבר שהיא ראתה באינטרנט מידע על ישראל, כדי לדעת לאן היא נוסעת ויצא עליה הגבר הזה והציע לה לא לנסוע כמו תיירת, אלא שהוא יעשה לה הזמנה מסודרת…" (שורה 33 והלאה). היא אישרה את התכתובות דלעיל עם הנאשם.
(6). עדותה של אלה פסבלוב:
זוהי בקרית גבולות אשר ערכה את התשאול של קארינה בשדה התעופה בישראל (ת/10), אשר מסרה עדות מהימנה ואמינה.
עיון בת/10 מלמד, כי בעת הגיעה ארצה מסרה קארינה לביקורת הגבולות בדיוק את הדברים שהנחה אותה הנאשם למסור, במסגרת הקשר הפלילי ביניהם: "ש: מה מטרת הגעתך ארצה ? ת: אני מגיעה להשתתף בכנס הכשרה הקשור למערכות אבטחה – מצלמות במעגל סגור" (עמוד 2). קארינה הפנתה את הבקרית אל ההזמנה לכנס שקיבלה מן הנאשם (ת/1) (עמוד 4).
העדה השיבה, כי התשאול מייצג נאמנה את השאלות והתשובות שקארינה נשאלה והשיבה (עמוד 76 שורה 35).
תחילה, פתחה קארינה עם גרסתה השקרית, כפי שתכננה עם הנאשם. לאחר מכן, הבינה שנתפסה וסיפור הכיסוי שלה נחשף (עמוד 81 שורה 12).
עדות זו משתלבת היטב בעדותה של קארינה והיא מלמדת כי היא פעלה בדיוק בהתאם לתוכנית הפלילית, שהיא והנאשם רקמו ביניהם, תוך שימוש במסמך ההזמנה הכוזב, שנועד לאפשר לה את הכניסה ארצה.
(7). עדותה של גרנית ימיני:
אחראית משמרת בביקורת הגבולות, אשר מסרה עדות מהימנה ואמינה.
העידה (עמוד 85 שורה 2 והלאה) כי הנאשם פנה אליה כדי לברר "מה קורה עם מעוכבת שהגיעה עבורו". הוא הזדהה בפניה באמצעות תעודת זהות ובאמצעות תעודת עובד עירייה. היא השיבה לו שהיא במהלך תשאול ושעליו להמתין.
העידה: "הוא אמר שהוא לא מבין מה הבעיה, למה מעכבים אותה בכלל, יש לה הזמנה לבוא לאיזה קורס מטעם העירייה…"(עמוד 85 שורה 9 והלאה).
גרסתה הוגשה בהסכמה כמוצג הגנה – נ/2 ובה ניתן לראות את הדברים שאמר לה הנאשם:
תשומת הלב לכך שבמסגרת נ/2 נרשם: "…האדון הזדהה בפניי כסגן ראש עיריית ראשון לציון ואמר כי הנוסעת הגיעה לקורס מטעם העירייה וכי הם הזמינו אותה לביקור הזה. עוד אמר כי העיכוב אינו חוקי ואסור לנו לעכב אותה…".
כאמור בפתיח, הנאשם בעדותו התנער מכך שאמר לה את המילה "קורס", אולם, זהו מסמך שהוגש בהסכמה, כמוצג מטעמו, ולפיכך הוא עומד בסתירה חזיתית לגרסתו בעניין זה.
העדה הוסיפה שהנאשם המתין עבור קארינה שעות ארוכות "כמעט משמרת מלאה שלי, משמרת מלאה שלי זה 12 שעות" (עמוד 85 שורה 16). ואכן, הנאשם בעדותו אישר כי המתין בשדה התעופה כ – 25 שעות.
הוסיפה שהנאשם אמר לה: "הוא אמר שאין לנו זכות לעכב אותה בגלל שמעוכבים שמגיעים מאוקראינה הם לא אמורים להיות מעוכבים ויש לנו איזה הסכם עם אוקראינה שכאילו ניתן לאפשר להם יותר להיכנס בחופשיות" (עמוד 86 שורה 4).
אכן, היא רשמה את הדוח שלה (נ/2) חודשים לאחר המקרה (עמוד 87 שורה 6) אך לא התרשמתי במסגרת החקירה הנגדית, שהיא אינה יכולה להעיד אודות המקרה, מה גם שכאמור, המסמך הוגש מטעם הנאשם עצמו, שמושתק לטעון ביחס אליו, ובנוסף, העדה לא נחקרה בחקירה נגדית ישירה אודות המילה "קורס", שהסתבר כי היא שנויה במחלוקת (עמוד 87 – 90).
על כן, אני קובע, כי התנהלותו של הנאשם מול גורמי ביקורת הגבולות, שהתבטאה באמרותיו המבקשות להחיש את כניסתה של קארינה ארצה, ההמתנה ארוכת השעות, השתדלנות הרבה, השימוש במילה "קורס" וההסבר שמסר לכניסתה ארצה, תומכים ומעגנים את המצג הכוזב, פרי תכניתם המשותפת שלו ושל קארינה.
(8). עדותה של ז'אנה סגלוביץ:
העדה עובדת בביקורת הגבולות של מדינת ישראל, העושה את עבודתה כדרש של שגרה (עמוד 131 שורה 12 והלאה).
הודעתה במשטרה הוגשה (ת/19).
היא מסרה עדות מהימנה ואמינה המאפשרת לקבוע ממצאי עובדה ולא מצאתי סיבה או מניע שיוביל אותה למסירת עדות כזב כנגדו.
היא תשאלה את קארינה בעת שנחתה בישראל ושוחחה עם הנאשם אשר הגיע למקום (עמוד 132 שורה 15).
לדבריה, הנאשם ביקש לשוחח עם האחראי במקום (עמוד 132 שורה 16). הוא שאל "למה מעכבים אותה, היא מוזמנת מטעם העירייה, הציג את הפרויקט, ועניתי לו שזה בבירור" (עמוד 132 שורה 17).
הנאשם הציג את סיבת כניסתה לישראל, כאילו קארינה מוזמנת ל"כנס" (עמוד 133):
בהמשך, הוא התעקש לשוחח אתה בשנית, שאל מדוע התהליך אורך זמן, האם הוא צריך לקרוא למשטרה, האם עליו "לקחת עו"ד" (עמוד 132 שורה 21). הבהירה: "לא, הוא לא ביקש. הוא שאל האם הוא צריך להזמין משטרה. הוא לא אמר "תקראי למשטרה". והוא יכול להזמין משטרה באותה מידה כמוני" (עמוד 135 שורה 35).
הוא הזדהה כ"סגן ראש העיר בראשון" (עמוד 132 שורה 27).
היא לא ראתה את הנאשם פנים מול פנים, אלא שוחחה עמו באמצעות האינטרקום (עמוד 132 שורה 29).
העריכה כי אם אדם מגיע לישראל ומצהיר שהגיע כדי לבקר שוהה בלתי חוקי אחר בישראל "אז מן הסתם רוב הסיכויים שהכניסה שלו תסורב" (עמוד 133 שורה 5).
בעדותה המהימנה והאמינה, צומחת, שוב, תמיכה רבה, עצמאית ומסייעת, במצג הכוזב הנמשך, שהציג הנאשם ובשתדלנותו החריגה כדי לאפשר את כניסתה של קארינה ארצה, תוך שימוש בהזמנה הרשמית ו"בפרויקט" וב"כנס" כאמתלה לכניסתה ארצה.
(9). מחיקת ההודעות בין הנאשם לקארינה:
הנאשם אישר בעדותו ובהודעתו, כי בטרם הגיע לחקירתו הראשונה במשטרה הוא מחק את כל ההודעות שהוחלפו בינו ובין קארינה.
אפנה בעניין זה להודעתו הנאשם ת/20:
עולה השאלה, שהתשובה לה ברורה: אם התנהלותו של הנאשם מול קארינה תמימה והמניע למעשיו טהור וחיובי, מדוע הוא נאלץ למחוק את התכתובות ביניהם ? הרי, לגישתו, תכתובות אלו מכילות ראיות מזכות, התומכות בגרסתו ומדוע יבקש למחוק את כל הראיות התומכות בה ?
אכן, אני קובע שזוהי התנהגות מפלילה התומכת באישום נגדו.
בנוסף, במענה לשאלה מדוע מחק את ההודעות, הוסיף מעבר לנדרש, טיעון כללי ביוזמתו אודות הקושי בכניסה לישראל – בין אם למבקש הכניסה משפחה בישראל, בין אם בן המשפחה חוקי ובין אם לאו. זוהי "פליטת פה" מפלילה ביותר: אם הנאשם, כטענתו, לא ידע שאמה של קארינה אינה תושבת חוקית בישראל, מדוע עליו לאזכר אפשרות זו בתשובתו ?
זוהי אמרה מפלילה התומכת בראיות המאשימה.
בנוסף, איני מקבל את טענתו המיתממת של הנאשם, כי לא ידע שאימה של קארינה שוהה בישראל באופן בלתי חוקי:
ראשית, הנאשם אישר כי קארינה אמרה לו שאימה מתגוררת בישראל משך שנים והיא אינה ישראלית.
שנית, הוא אישר כי בינו לבין קארינה נוהלו שיחות ארוכות, שבמסגרתן הכבירה בפרטים אודותיה. אין זה סביר בעיני שנתון אי חוקיותה של האם לא נאמר.
שלישית, בחקירתו במשטרה השיב לשאלה ישירה בעניין זה, כי אינו זוכר אם קארינה אמרה לו שאימה מתגוררת בישראל באורח בלתי חוקי.
להלן עדות הנאשם בעניין זה בעמוד 93 לפרוטוקול:
להלן התשובות הבלתי מוחלטות שמסר בחקירתו במשטרה כעולה מתמליל ת/22ב:
רביעית, ואם לא די בכך אזכיר את עדותה של קארינה, שאותה קיבלתי כעדות מהימנה ואמינה גם בנקודה זו:
"ש: או-קיי ומה סיפרת לו, את סיפרת קודם כל, שמחקת התכתבויות. תפרטי בבקשה למה מחקת התכתבויות ? ת: מחקתי את המסמכים בגלל שלא כל ההתכתבות שלנו הייתה בעצם טכנית, שקשורה למסמכים. היה שם גם שיחות עם אימא שלי ושיחת טלפון אחת בטוח הייתה. היה שם כל מיני גם על אימא שלי, שהיא נמצאת פה באופן לא – חוקי ולא רציתי שידעו שאימא שלי נמצאת כאן באופן לא –חוקי" (עמוד 12 החל משורה 34 והלאה).
על כן, אני קובע כממצא עובדתי שנאשם בהחלט ידע שאימה של קארינה שוהה בישראל משך שנים, שהייה בלתי חוקית.
(10). עדות רז קינסטליך:
ראש עיריית ראשון לציון.
אישר את המכתב (נ/10) שבו תיאר את סמכויותיו ומעמדו של הנאשם (עמוד 113 שורה 31), אשר נכתב לבקשת הנאשם (עמוד 114 שורה 33).
העיד, כי נהוג בעירית ראשון לציון לארח "עמיתים" (עמוד 115 שורה 15 והלאה):
ואולם, אין לומר כי המקרה העומד בפניי עונה על הגדרת "עמיתים", שאליה התכוון העד.
הסביר, כי לארח אנשים במוקד הביטחון של העירייה "זה משהו מקובל, לא משהו שלא מקובל" (עמוד 115 שורה 17). מקובל לארח משלחות ו"גם יחידנים" (עמוד 116 שורה 1).
הבהיר, כי אינו מתעניין מי מארח ומה סיבת האירוח, אלא סומך על הסגנים, על שיקול הדעת שלהם (עמוד 117 שורה 8), וזה דבר מקובל ביותר (עמוד 116 שורה 28 והלאה).
מצפה שהביקורים יהיו ענייניים (עמוד 117 שורה 10).
לנאשם מותר לחתום בשם העירייה "כסגן ראש עיר" (עמוד 119 שורה 11).
אני מקבל את עדותו, אולם סבור, כי היא אינה מגעת כדי זירת המחלוקת, משום שאין חולק כי לנאשם סמכות להזמין אנשים לביקור בעיריית ראשון לציון, והסוגיה העומדת לדיון בפניי נוגעת לזהות המוזמנת (קארינה שאינה "עמיתה" בענייני בטחון) למניע של ההזמנה, לסיבה ולאופן שבו בוצעה ההזמנה במקרה העומד לדיון בפניי – האם הייתה זו הזמנת אמת, לגיטימית, או שמא כל כולה כסות כוזבת, כדי לאפשר לקארינה להיכנס לישראל או לפחות לקדם את האפשרות שכניסתה תאושר.
(11). עדות מוטי אל קריף:
עובד במוקד 106 של עיריית ראשון לציון (עמוד 241 שורה 18).
הסביר את אופי עבודתו ואישר, כי נוהגים להגיע אל מוקד 106 מבקרים רבים ומשלחות מן הארץ ומחו"ל (עמוד 241 שורה 25 והלאה), והנאשם נהג להביא אל המקום אנשים רבים לשם סיור במקום (עמוד 241 שורה 33).
הוסיף, כי ההכשרה לתפקיד היא בסיסית ביותר (עמוד 242 שורה 4).
לא מצאתי בעדותו משקל לזירת המחלוקת שנפרשה בפניי – בהחלט יתכן שאל המוקד מגיעים מבקרים רבים, אך השאלה היא האם הנאשם הציג בפני הרשויות מצג שונה מן הטענה, כי קארינה מגיעה לסיור לגיטימי במוקד בלבד.
(12). עדות דני אוריק:
חברו של הנאשם (עמוד 243 שורה 16), אשר העיד, כי פעל בשיתוף פעולה עם הנאשם.
סיפר כי בזמן הרלוונטי שהה עם הנאשם באוקראינה.
הם נסעו יחד ברכב.
סיפר שהנאשם קיבל פניות רבות, וגם מקארינה, שהביעה את רצונה להגיע לישראל, כי "התגעגעה לאימא שלה, ככה אני זוכר" (עמוד 246 שורה 1).
הנאשם ניהל עמה שיחות והוא היה עד להן, כי היו אלו שיחות שנוהלו ברמקול של הרכב והיו אלו שיחות רבות (עמוד 246 שורה 11 והלאה).
הנאשם הסביר לו כי מדובר באישה מסכנה שלא ראתה את אימא שלה תקופה ארוכה (עמוד 246 שורה 34).
אישר כי באחת השיחות שמע את הנאשם מדבר אתה על "החלפת ידע" (עמוד 248 שורה 33) וכי זה היה הרעיון של הנאשם (עמוד 248 שורה 36).
לא מצאתי בעדותו, שכולה סבה על קטעי שיחות מקדמיות בין הנאשם לבין קארינה, תרומה לזירת המחלוקת, ולא התרשמתי, כי ניתן לקבל את עדותו המתארת את חילופי השיחות שבין הנאשם לבינה, כאילו הייתה זו הקלטה של כל סיכום הדברים והאמרות, שהשניים החליפו ביניהם.
(13). מחדלי חקירה:
הנאשם, בסיכומיו, ייחד פרק שלם למחדלי החקירה הנטענים על-ידו (סעיפים 85 והלאה).
טענה מרכזית אחת הוצגה ביחס לטיב חקירתה של קארינה במשטרה ולחסר הנטען בשאלות כלפיה. ואולם, לא מצאתי כי העדר שאלה כזו או אחרת שניתן היה לשאול את קארינה בחקירה – חסר שניתן היה להשלים בעת חקירה הנגדית בידי הנאשם – עולה כדי מחדל חקירתי אשר מטה את הכף.
טענה נוספת הוצגה ביחס לחקירת המכשירים הניידים. בעניין זה אפנה למהלך החקירתי שנעשה במהלך ניהול הראיות כדי להרחיב את היקף החומרים המתקבלים, להתנגדותו של הנאשם לקבל את כל תוצרי החקירה המאוחרת שערכה המאשימה, ולהחלטת בית-המשפט (החלטת יום 11.12.23). אני קובע, כי אין בפניי מחדל חקירתי בעל משקל שבכוחו להוביל לזיכוי הנאשם.
טענה נוספת הוצגה ביחס לחקירתו של ניקיטה רוסקין (סיכומי הנאשם בסעיף 101 והלאה). בהחלט יתכן לקבל את הטענה, כי החקירה המשטרתית לקתה בעניין זה. אך בעת ניהול ההליך, וכפי שפרטתי לעיל בפרק העוסק בעניינו, יצא המרצע מן השק והדברים התבררו כדבעי. על כן, אין מדובר במחדל חקירתי בעל משמעות, בהתאם לדין.
יתרת הטענות חסרות משמעות ואינן בבחינת מחדלי חקירה שבנסיבות תיק זה בכוחן להוביל לזיכוי, אך מטעמן.
ג. מסקנות עובדתיות ומשפטיות:
ממכלול הראיות שנדונו לעיל, ניתן לקבוע את הממצאים הבאים:
ממצא עובדתי מסכם:
הנאשם העניק לקארינה הזמנה כוזבת, מלאכותית, ומעושה, שכוללת מצג כוזב, כאילו היא מוזמנת לישראל, לביקור רשמי בעיריית ראשון לציון, שבכוחו לסייע בכניסתה לישראל. הוא גיבה זאת בהזמנה לבית המלון, בהודעת הוואטסאפ שנדון לעיל. הוא הנחה אותה להיכנס ארצה תחת סיפור כיסוי כוזב, תוך הסתרת המטרה העיקרית לכניסתה ארצה. עם נחיתתה, המשיך והציג מצגים כוזבים לבקריות הגבול, כאילו מדובר במי אשר מוזמנת באופן רשמי לעיריית ראשון לציון, כעמיתה, בעניין מקצועי, בטחוני, לכנס, לפרויקט, בעוד שלא כך היו פני הדברים, ומבלי לספר את מלוא האמת העובדתית וכל זאת ביודעו, כי מטרתה העיקרית הייתה לבקר את אימה השוהה משך שנים בישראל באופן לא חוקי, וכי אם סיבת הגעתה האמתית הזו תפרש בפני הרשויות, סיכוייה להיכנס ארצה קטנים מאוד.
עבירת השיבוש:
הוראת החוק קובעת כדלקמן: "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין הדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".
זוהי עבירה התנהגותית, שמתגבשת כבר כאשר הנאשם צופה קיומו של הליך חקירתי או משפטי (ע"פ 117/79 בן צבי נגד מדינת ישראל, פ"ד לד (1) 135: "שהעבירה על אותו סעיף נעברת גם אם ההליך המשפטי עליו מדובר שם לא היה הליך קיים, כי אם רק הליך צפוי("
אין חולק, כי לאחר שהנאשם הוזמן לחקירת משטרה ובטרם הגיע אל התחנה הוא מחק את התכתובות שבינו ובין קארינה.
לפיכך, כאשר הוא צופה את קיומה של חקירת המשטרה ,מעשיו מגבשים את יסודות העבירה.
הנאשם הוזמן לחקירה ואז ביצע את מעשה מחיקת ההודעות ביודעו, כי להודעות שהוחלפו בינו ובין קארינה יש משמעות ראייתית חשובה ביותר, ותוך צפייה כי המחיקה תוביל להכשלת ההליך.
עבירת הזיוף:
הנאשם הינו "עובד ציבור" כהגדרתו בדין (ראו הגדרת עובד ציבור בסעיף ההגדרות 34כד של חוק העונשין התשל"ז – 1977 ס"ק 10: "נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם…".
עבירת הזיוף, מוגדרת בסעיף 414 (1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977, גם באופן הבא: "עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות". סעיף 421, שבו הואשם קובע: "עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו… עשה כן בכוונה לקבל דבר…דינו מאסר חמש שנים…".
כפי שקבעתי לעיל, הנאשם דאג ליצירת ההזמנה הכוזבת (ת/1), באמצעות עוזרו, ניקיטה, והזמנה זו מגבשת את יסודות העבירה, משום שתוכנו של המסמך שנוצר בהוראתו כוזב, ובלשונה של קארינה שאת עדותה קיבלתי במהימנה ואמינה, מדובר במסמך שמייצג – "אגדה", "סיפור שקרי", פיקטיבי", "פייק", "מומצא". הנאשם, בתוקף תפקידו, היה בעל סמכות לכתוב מסמכים בשם עיריית ראשון לציון והוא "ממונה על עשייתו…או שיש לו גישה עליו בתוקף תפקידו", כלשון הסעיף דלעיל והוא עשה כן "בכוונה לקבל דבר…". כפי שקבעתי לעיל, בכוחו של המסמך להטעות ולהכשיל את רשויות ההגירה בישראל.
קשירת קשר:
בהתאם לעדותה של קארינה, שאותה קיבלתי כמהימנה ואמינה – כל כניסתה לישראל, הייתה פרי של הצעה וקיבול פלילית, בינה ובין הנאשם, ולפיכך מערכת היחסים הפלילית ביניהם מגבשת את הנדרש בדין לגיבושה של עבירת קשירת הקשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977.
מרמה והפרת אמונים:
העבירה קובעת: "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד…".
אני קובע, כי התנהגותו של הנאשם, במסגרת תפקידו, מהווה מעשה מרמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור.
תכלית העבירה היא שמירה על טוהר המידות, מניעת הנאה אסורה לעובד הציבור או לאחד אחר מטעמו והבטחת התנהגות ראויה של עובד הציבור. זוהי עבירה התנהגותית (ד"נ 1397/03 מדינת ישראל נגד שמעון שבס, פ"ד נט (4) 385), הבנויה מיסוד פיזי שלפיו עובד ציבור עושה מעשה הפוגע בציבור, יחד עם יסוד נפשי, שלפיו המעשה נעשה במחשבה בפלילית מסוג מודעות.
הנאשם במעשיו, כפי שקבעתי לעיל, מגבש את יסודות העבירה משום שהוא התנהג באופן שבו ניצל לרעה את מעמדו ותפקידו, כדי להשיג מטרה חיצונית לשירות שהוא אמור לתת לציבור בהתאם לתפקידו כסגן ראש עיר.
אסור לסגן ראש עיר שינצל את מעמדו ותפקידו כדי להשיג מטרות שאינן לשם מימוש תפקידיו הגרעיניים ולטובת הציבור וקל וחומר אם יעשה כן בדרך של מצגי כזב כלפי רשויות המדינה.
מצופה מאיש ציבור, בראש ובראשונה, כי יפעל בהתאם לדין ויסייע לרשויות המדינה באכיפת כללי הכניסה לישראל ואילו כאן, הנאשם סייע להכשלתם בדרך של יצירת מסמך ההזמנה הכוזב שבכוחו להקל את כניסתה של קארינה לישראל לפגוש את אימה השוהה בישראל באופן בלתי חוקי, ביודעו שכך הם פני הדברים.
ידיעה כוזבת:
העבירה הקבועה בסעיף 12 (2) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 קובעת: העושה אחת מאלה: "נותן ידיעה כוזבת כדי להשיג, לעצמו או לאחר, אשרה לישראל או רישיון לישיבה בה".
זוהי עבירה התנהגותית שאינה מחייבת את קרות התוצאה – כלומר את קבלת האשרה לישראל.
הנאשם במעשיו, כפי שתיארתי לעיל, עבר על יסודות העבירה, משום שתוכנה של ההזמנה (ת/1), יחד עם מצגי המרמה, שאותם הציג בע"פ בפני בקריות הגבול של המדינה, מהווים ידיעה כוזבת, שמטרתה קבלת האשרה עבור קארינה.
ד. תוצאה:
לאור האמור לעיל אני מרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו ואלו הן:
קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977, זיוף בידי עובד ציבור לפי סעיף 421 לחוק הנ"ל, מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק הנ"ל, מתן ידיעה כוזבת בצוותא חדא לפי סעיף 12 (2) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 יחד עם סעיף 29 לחוק הנ"ל ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק הנ"ל.
ניתנה היום, כ"ג ניסן תשפ"ד, 01 מאי 2024, במעמד הצדדים
