ו.ס. ת"ז ——–, המוסד לביטוח לאומי, א.ס. ת"ז ——–, החלטה

לפני

כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה

המערער:

ו.ס. ת"ז ——–

נגד

המשיבים:

1. המוסד לביטוח לאומי

2. א.ס. ת"ז ——–

החלטה

מהו מקום הסמכות המקומית כאשר ההורים ניהלו הליכים בבית משפט לענייני משפחה במחוז צפון, בעניין קטינה אחת, אך הליכי ההוצאה לפועל מושא הליך הערעור, ננקטו בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, על בסיס פסק דין של בית הדין הרבני בעניין ארבע קטנים אחרים.

במקרה כאן, ההורים; המערער ומשיבה 2, הם הורים ל-5 ילדים. בבית המשפט לענייני משפחה במחוז צפון אושר הסכם וניתן לו תוקף של פס"ד, בעניין מזונות קטינה אחת מבין חמשת ילדי ההורים, ובבית הדין הרבני אושר הסכם וניתן לו תוקף של פסק דין בעניין מזונות ארבעת ילדיהם הנוספים של ההורים. תיק ההוצאה לפועל מושא הערעור כאן, נפתח לביצוע פסק הדין שניתן על ידי בית הדין הרבני האזורי, כשמשיב 1 נכנס לנעלי משיבה 2.

סעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 קובע כי תובענה בענייני משפחה תוגש על ידי בעל הדין "לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתביעה קודמת בעניינם". הוראה זו מבוססת על הכלל "משפחה אחת-שופט אחד" (“one family-one judge”). מנגד, תקנה 120(ב1) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובעת כי ערעור על החלטה של רשם הוצאה לפועל על פסק דין או החלטה של בית הדין הרבני, יוגש לבית המשפט לענייני משפחה "שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה".

עיינתי בעמדת המערער ומשיב 1 ומצאתי להבהיר כדלקמן:

כלל הוא כי הוראת חוק ראשית גוברת על הוראת חקיקת משנה.

אלא שתקנה 120(ד1) היא תקנה ספציפית וייחודית. לשון התקנה ברורה ומפורשת והיא חריג לכלל הקבוע בסעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995. ראו בע"מ 7518/06 פלוני נ' פלונית מיום 15.10.2006 סעיף 6 לפסה"ד של השופטת ארבל.

בבר"ע 510/06 ח.ב. נ' א.ב. מיום 24.10.2006 סעיף 3 לפסה"ד נאמר, מאחר ותכלית חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, כגון היכרות השופטת עם המשפחה, שונה מתכלית תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, כגון שמירה על אינטרס הזוכה, הרי שפרשנות נכונה שתאזן בין הערכים והתכליות השונות של דברי החקיקה היא כי לשון תקנת הוצל"פ גוברת.

על כן הוראת תקנה 120 לתקנות לשכת ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 הקובעת כי הסמכות היא לבית המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה גוברת על הוראת סעיף 6 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 והסמכות המקומית לדון בתובענה, היא לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.

לגוף ההליך, לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, מצאתי כי יש לחייב את המשיב בהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיבים ואני מורה למשיב להפקיד ערבון בסך 12,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבים בערעור וזאת בתוך 45 יום, אם לא כן הערעור יירשם לדחייה.

לאחר שיופקד הערבון, יינתנו הוראות נוספות.

מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני עריכה והגהה.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אדר ב' תשפ"ד, 01 אפריל 2024, בהעדר הצדדים.