לפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקש
א. ט. כ
נגד
משיבים
1. ישיבת … ע.ר. 00000000
2. מנהלת עיזבון המנוחה ז"ל – עו"ד מיכל גלבוע
3. האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון
4. עו"ד פלוני
5. עו"ד אלמוני
פסק דין
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' הרשמת הבכירה אילנה הדר), מיום 27.2.2024 ב-ת"ע 8345-11-23 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא", בהתאמה), במסגרתה ביטל את צו המניעה הארעי שנתן בהחלטתו מיום 4.2.24 והורה למבקש להגיש את בקשתו מחדש, כבקשה מתוקנת עם משיבים נוספים הנדרשים לבקשה, תוך חיובו בערובה להוצאות משיבה 2 בסך 50,000 ₪, והכל כמפורט להלן.
רקע וההחלטה קמא
2. רקע לתיק קמא פורט בהרחבה בהליכים קודמים שהתבררו בפניי (נפנה לרמ"ש 10620-01-24), ואין צורך לחזור על הדברים.
3. ביום 29.1.2024 הגיש המבקש בקשה דחופה בתיק קמא, למתן צו מניעה זמני, למנוע שינוי מצב נכסי וכספי עזבון המנוחה ז"ל, אימו של המבקש (להלן: "הבקשה למתן צו מניעה").
4. הבקשה נדחתה על ידי כב' הרשמת הבכירה בהחלטתה מאותו יום, 29.1.2024. נימוקיה היו, כי לאחר עיון בבקשה לא נמצא ביסוס להתקיימות יסוד ההכבדה ולהטיית מאזן הנוחות לטובת המבקש. כן נימקה, כי לא הובהר מדוע הוגשה הבקשה לסעד זמני רק כעת, שעה שהתביעה העיקרית הוגשה לפני למעלה מחודשיים וחצי, ולא עולה מהבקשה שינוי נסיבות כלשהו שיש בו כדי להצדיק שיהוי זה.
5. המבקש הגיש ביום 30.1.2024 בקשה לעיון חוזר. ביום 4.2.2024 ניתנה החלטת הרשמת הבכירה, במסגרתה ניתן צו מניעה ארעי כמבוקש שיעמוד בתקפו עד לדיון שנקבע במעמד שני הצדדים ליום 14.2.2024.
6. משיבה 2 (להלן: "המשיבה") הגיבה לבקשה למתן צו מניעה, בה ביקשה לדחות את הבקשה.
הוסיפה וציינה המשיבה, כי לבקשה לא צורפו כל המשיבים הרלוונטיים, שהינם כלל הצדדים בתיק האזרחי. כן ביקשה, ככל שיינתן סעד זמני, לחייב את המבקש בהפקדת ערובה להוצאות, לפי תקנה 96(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשס"ט-2018 (להלן: "התקנות").
7. לנוכח תגובת המשיבה, ובעיקר לנוכח בקשתה לצירוף צדדים, בוטל הדיון שנקבע ליום 14.2.2024, מבלי שניתנו הוראות לעניין הצו הארעי, כך שבאותו שלב הוא נותר על כנו.
8. ביום 27.2.2024 ולאחר קבלת עמדת המבקש לאמור בתגובת המשיבה, ניתנה ההחלטה קמא, ולהלן עיקריה:
א. באשר לבקשה לצירוף כל הצדדים להליך – נקבע כי עולה הצורך בתיקון הבקשה לצו המניעה, באופן שיצורפו כל הצדדים הרלוונטיים, שהינם כל הצדדים לתיק העיקרי.
ב. באשר לבקשה להפקדת ערובה – נקבע כי יש מקום לחייב את המבקש בהפקדת ערובה להוצאות המשיבה בהליך, מכח הסמכות הקבועה בתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. זאת הן לנוכח העובדה כי המבקש לא הכחיש את טענות המשיבה, לפיהן הוא בעל חובות גבוהים לעירייה בגין אי תשלום ארנונה על הנכס בו הוא מחזיק שלא כדין וכי עד כה לא שילם דבר על חשבון חובות אלה; הן לנוכח סיכויי התביעה שאינם גבוהים; והן בשל קבלת טענת המשיבה, לפיה יש באי צירוף כל הצדדים להליך מראש ע"י המבקש כדי להצביע על חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט.
ג. ביטול הצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 4.2.2024 – בוטל הצו הארעי כאמור בשל העובדה כי המבקש הגיש בקשתו שלא "בידיים נקיות"; בכך לא גילה בבקשת הסעד הזמני, כי בקשה לעכוב ביצוע פסק הדין שביטולו מתבקש בתובענה דנן, נדחתה על ידי בית המשפט קמא (כב' השופטת גורביץ) ובקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה על ידי ערכאת הערעור.
באי פריסת התמונה כולה יש משום פגם בתום ליבו של המבקש ובנקיון כפיו, עת הגיש את הבקשה לצו מניעה, המצדיק את ביטול הצו הארעי כאמור.
ד. לסיכום נקבע, כי המבקש רשאי להגיש בקשה מתוקנת למתן צו מניעה, אליה יצורפו כל הצדדים הרלוונטיים, יחד עם כתב התביעה המתוקן ובאופן שנקבע שם; הצדדים שיוספו לבקשה כאמור יגיבו לבקשה המתוקנת תוך 21 יום מיום ההמצאה לידיהם.
המבקש יפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשת בסך של 50,000 ₪, וזאת כתנאי להמשך ניהול ההליך.
הצו הארעי שניתן ביום 4.2.2024 – מבוטל.
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
9. המבקש כלל בכתב בקשת רשות הערעור, טענות רבות לעניין העובדות לכאורה בתיק קמא, והתנאים שלא קוימו לטענתו בצוואת אמו המנוחה, שיחדיו מקימים לו לכאורה זכויות בעזבון המנוחה. זאת הגם שנקבע כי הודר מעזבון אימו כדין (יחד עם כל אחיו ואחיותיו). בכל אופן הטענות העובדתיות לגוף הענין (תביעתו העיקרית) אינן רלוונטיות ו/או בעלות משקל לבירור בקשת רשות הערעור דנן.
אם נרצה "לבור את הבר מהמוץ" נאמר, כי תמצית טענותיו הרלוונטיות של המבקש הנוגעות להחלטה קמא ולרמ"ש זה, היא כדלקמן:
שגה בית משפט קמא עת ביטל את צו המניעה הארעי, וקבע כי על המבקש להגיש בקשה מתוקנת לצו המניעה, לצרף את צדדים רלוונטיים להפקיד ערובה להוצאות ההליך.
לכן יש לבטל את ההחלטה קמא וליתן את צו המניעה כסעד מן היושר, לקבוע דיון מהיר בזימון הצדדים ולבטל את הפקדת הערובה להבטחת הוצאות המשיבה.
ב. ביום 28.1.2024 הגיש המבקש כאן, תביעה למתן צו הצהרתי לביטול הצוואה, ולמחרת ביום 29.1.2024 הגיש את הבקשה למתן צו מניעה. התנהלות זו מוכיחה כי בא בידיים נקיות ובתום לב לבקש סעד מן היושר.
ג. יש להורות על השבת צו המניעה הארעי על כנו, מאחר שביצוע הפסיקתא שנחתמה יביא לפינויים המידי של ילדי המנוחה המתגוררים בנכסי העזבון ו"זריקתם" לרחוב. מן העבר השני, מתן סעד זה עד להכרעת בית המשפט לא יפגע במשיבים ובכיסם.
ד. התנהלות המשיבה, שהיא מנהלת עזבון המנוחה, נגועה בחוסר תום לב משווע, וכי בקשתה לחתימת הפסיקתא לפינוי נכסי העזבון הוא שימוש לרעה בהליכי בית משפט.
דיון והכרעה
10. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, למעט התערבותי בנקודה אחת, כפי שיפורט להלן, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)+149 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
11. בכל הקשור לביטול צו המניעה הארעי – עסקינן בהחלטה שביטלה סעד ארעי. הכלל הוא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטות שעניינן סעדים זמניים, לרבות צו מניעה, ונטיית ערכאת הערעור היא שלא להתערב בשיקול דעת זה, למעט במקרים חריגים.
ראו לעניין זה:
רע"א 782/23 עומר מגדלים פיננסים בע"מ נ' עו"ד אבי שרף ואח', פסקה 17 (7.1.24);
רע"א 1378/23 מרק מלייב נ' סייקל כלכלה מעגלית למכלי משקה בע"מ (2.4.23), פסקה 9;
רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (10.9.17 – להלן: "עניין בנק הפועלים") פסקה 15.
לא מצאתי כי המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים חריגים.
12. המבקש ממחזר טענות שנטענו, נבחנו ונדחו בבקשות רשות ערעור קודמות בבית משפט זה. נפנה לרמ"ש 10620-01-24, שם נדחתה ללא תשובה בקשתו לערער על אי עיכוב ביצוע, הגם שמדובר בדירת מגורים כטענתו (ראו נימוקיי בסעיפים 10-11 ברמ"ש הנ"ל). כן נפנה לרמ"ש 56320-02-24, שם אף נדחתה ללא תשובה בקשתו לערער על חתימת פסיקתא שנחתמה בנדון על ידי השופטת קמא בתיק העיקרי.
13. אם בכך לא סגי – במסגרת ההחלטה קמא, ניתנה למבקש אפשרות לתקן את בקשתו לצו מניעה, והיא תידון מחדש לאחר ביצוע התיקון כאמור. בנדון יכול המבקש לפעול בהקדם, ובכך לקדם את עניינו ובקשתו לסעד זמני.
14. עם זאת אני מוצא לנכון להתערב בנקודה אחת בהחלטה קמא, והיא עצם חיוב המבקש בהפקדת ערובה על סך 50,000 ₪ כתנאי להמשך ניהול ההליך קמא, ואפרט.
15. עיון בתיק קמא מלמד, כי המשיבה כאן, היא מנהלת עזבון המנוחה, ביקשה בתגובתה לבקשת צו המניעה, כי המבקש יחויב בערובה להבטחת הוצאות המשיבים בהליך העוסק בצו המניעה, לפי תקנה 96(ג) לתקנות.
בית משפט קמא דן וקבע במסגרת ההחלטה קמא, כי יושת על המבקש תשלום ערובה להבטחת הוצאות המשיבה לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, העוסקת בערובה להוצאות בהליך העיקרי.
סבורני כי בנקודה זה נתפס בית משפט קמא לכלל טעות, עת עירב מין בשאינו מינו – בעוד מנהלת העיזבון ביקשה לחייב בערובה בהליך הסעד הזמני, פסק בית משפט קמא ערובה להבטחת הוצאות ההליך העיקרי.
16. לא זו אף זו – תוצאת ההחלטה קמא היא, בין היתר, כי צו המניעה הארעי שניתן, בוטל; משכך התייתר הצורך אף בהפקדת ערובה לפי תקנה 96(ג) לתקנות (העוסקת בפיצוי בשל נזק במסגרת סעד זמני שניתן, וכאן כאמור הסעד הארעי בוטל).
17. מאחר שמדובר בטעות משפטית בהחלטה קמא, כפי שעמדנו עליה לעיל, מצאתי להתערב בנקודה זו אף מבלי לבקש תשובת הצד השני בבקשת רשות הערעור.
18. לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:
המבקש יגיש בתיק קמא בקשה מתוקנת לצו מניעה זמני, כהוראת ההחלטה קמא, וללא צורך בהפקדת ערובה (יימחק הרכיב בהחלטה קמא, המורה למבקש להפקיד ערובה בסך של 50,000 ₪). במסגרת הדיון בבקשה המתוקנת, תשקול הרשמת הבכירה את חיוב המבקש בהפקדת ערובה לפי סעיף 96(ג) לתקנות, כבקשתה של המשיבה (מנהלת העזבון), בהתאם לאמור בבקשה המתוקנת וטענות הצדדים.
19. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית בקשת רשות ערעור זו, אף ללא צורך בתשובה, למעט ביטול תשלום הערובה בסך 50,000 ₪ כתנאי להמשך ניהול ההליך קמא.
20. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
עירבון שהופקד בהליך יוחזר לידי מפקידו.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
החלטה זאת מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים, וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, כ"ו אדר א' תשפ"ד, 06 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.
