י. ג,ע"י ב"כ עו"ד יוסף נאדר, א. ק, החלטה

בפני

כבוד השופט חננאל שרעבי

מבקש

י. ג

ע"י ב"כ עו"ד יוסף נאדר

נגד

משיבה

א. ק

החלטה

1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ליאת דהן חיון), מיום 9.9.2023 בתלה"מ 17951-07-23 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא", בהתאמה), במסגרתה דחה את בקשת המבקש להפחתת מזונות זמנית, עד להכרעה בתיק העיקרי, עבור קטין בן 14, בנם של המבקש והמשיבה.

רקע וההחלטה קמא

2. המבקש (להלן גם: "האב") והמשיבה (להלן גם: "האם") ניהלו מערכת יחסים בשנת 2008, כתוצאה ממנה נולד הקטין יליד …. (בן 14) (להלן: "הקטין").

המשיבה יהודייה ולה בן נוסף מנישואים קודמים, והמבקש חסר דת.

3. בין הצדדים התנהל הליך להסדרת זמני שהות (תמ"ש 19931-01-11) בין האב לקטין אשר לא צלח בשל חוסר שיתוף פעולה מצדו. האב טוען שלאחרונה קיים מספר מפגשים ספונטניים עם הקטין. מנגד, האם טוענת שלא מתקיים קשר והמפגשים נוצרו לצורך הגשת התביעה להפחתת המזונות (היא התביעה קמא).

4. ביום 10.2.15 מונתה האם בעלת סמכויות בלעדיות עבור הקטין לאור הנתק ארוך השנים עם האב.

5. ביום 13.6.12 אושרה בתוקף של פס"ד הסכמת הצדדים, לפיה המבקש חוייב במזונות הקטין בסכום גלובאלי בסך של 1,100 ₪ לחודש הכולל את הוצאות המדור והוצאות החינוך, בתוספת מחצית ההוצאות הרפואיות (תמ"ש 19890-01-11). הסכמה זו התבססה על ההנחה ולפיה האב יפעל לחידוש הקשר עם הקטין ויתקיימו זמני שהות, כמו גם על כך שהמבקש לא עבד והתקיים מקבצת נכות בלבד.

6. בהמשך, המשיבה עתרה להגדלת מזנות הקטין (תמ"ש 36373-8-13) וביום 18.12.13 ניתנה החלטה במסגרתה הוגדלו דמי המזונות לסך של 2,500 ₪ לחודש, כאשר סכום זה כולל את הוצאות המדור והוצאות החינוך, בתוספת מחצית הוצאות רפואיות חריגות. החלטה זו התבססה על העובדה שהקשר בין האב לקטין לא חודש, כמו גם שהאב החל לעבוד.

ביום 3.4.14 ובמסגרת דיון אליו לא התייצב המבקש, כמו גם לאחר שלא הגיש כתב הגנה, אושרו דמי המזונות בתוקף של פס"ד.

7. ביום 4.12.18 הגיש המבקש תביעה להפחתת דמי המזונות שנקבעו, וזו נמחקה ביום 29.7.20 בשל אי קיום החלטות בית המשפט (תמ"ש 8196-12-18). במסגרת תביעתו טען המבקש שמתקיים מגמלאות המשולמות לו ע"י המל"ל לאחר שנקבעה לו דרגת נכות שיעור של 69% ודרגת אי כושר בשיעור של 60%.

8. המבקש הגיש את התובענה קמא ביום 7.7.2023, להפחתת דמי המזונות לקטין כך שיעמדו על סך של 1000 ₪ לחודש, החל מיום 4.9.2022, או אז לטענתו חל שינוי הנסיבות המצדיק הפחתה זו, כפי שיתואר להלן.

9. יומיים לאחר הגשת התובענה קמא, הגיש במסגרתה "בקשה דחופה להפחתת מזונות זמני עד להכרעה בתיק העיקרי". ההחלטה נשוא בקשת רשות ערעור זו, היא החלטה אשר דחתה בקשה זו של המבקש.

10. טענות המבקש בבקשתו קמא היו כדלקמן:

א. המבקש לא פעל במסגרת ההליך הקודם בהתאם להחלטות בית המשפט לאחר שבא כוחו שם הפסיק לייצגו. לטענתו, במועד בו ניתן פסק דין בתביעת המשיבה להגדלת דמי המזונות בהתאם לו חוייב בתשלום חודשי בסך 2,500 ₪, השתכר סך של 9,000 ₪ בחודש. מאז חל שינוי נסיבות מהותי במצבו הכלכלי עקב הדרדרות נוספת במצבו הרפואי וכושר השתכרותו, עד שנשקפת סכנה לחייו.

ב. לדבריו, בשנת 2021 נקבעה לו נכות רפואית בשיעור 69% ואי כושר עבודה 60%. בשנת 2022 עבר ניתוח מעקפים בשל מפרצת באבי העורקים ונקבעה לו נכות רפואית 100% ואי כושר עבודה 100% לתקופה זמנית שבין 4.9.22 – 31.12.22. מיום 1.1.23 נקבעה לו נכות רפואית 85% ודרגת אי כושר 65%. על קביעה דרגת אי כושר עבודה הגיש ערעור לבית הדין לעבודה, וכיום הוא מתקיים מהכנסה חודשית בסך 4,247 ₪ הכוללת קצבת נכות מהביטוח לאומי בסך של 2,747 ₪ נטו והכנסה מעבודות מזדמנות בסך של כ 1,500 ₪.

ג. לאחרונה מצבו הרפואי והנפשי החמיר ואינו עומד בתשלום הוצאותיו המסתכמות בסך של 7,459 ₪ לחודש. הוצאות אלה כוללות: דמי שכירות בסך של 2,200 ₪, ועד בית 70 ₪, ארנונה 250 ₪, חשמל, גז, ואינטרנט 350 ₪, תרופות 130 ₪, כלכלה 1,200 ₪, מזונות 2,759 ₪ ופיגורים בתיק מזונות במל"ל 300 ₪. לגרסתו, הוא מתנהל באמצעות חשבון בבנק הדואר בלבד ללא כרטיס אשראי, וחובו בתיק מזונות בהוצל"פ מסתכם בסך של 59,303 ₪.

ד. עוד גרס המבקש כי חל שינוי נסיבות מהותי בהכנסת המשיבה שגדלה בצורה משמעותית, שעה שעובדת במשרה קבועה וכן במקום עבודה נוסף.

ה. לעניין זמני השהות עם הקטין טען, שמזה מספר חודשים נפגש עם בנו באופן ספונטני מספר מפגשים בהם אכלו ובילו יחד. ברם מרגע שנודע הדבר לאם (המשיבה), זו איימה עליו ועל הבן והפסיקה את המפגשים.

ו. מכל האמור, עתר המבקש להורות על הפחתת תשלום המזונות לסך של 1,000 ₪ לחודש, באופן זמני עד למתן פסק דין בתובענה קמא.

11. לטענת המשיבה בתשובתה בבית משפט קמא, יש לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים:

א. לא חל שינוי נסיבות; לדבריה, בניגוד לטענת המבקש, אין בעצם קביעת שיעורי הנכות כדי להצביע על עילה להפחתת המזונות. לא הוכח כל שינוי במצבו הכלכלי ממועד פסק הדין ביום 3.4.14, עת לא צירף אישורי הכנסות ותלושי שכר משנת 2014, שכן מפירוט מעסיקים שצירף עולה שעבד בשנים 2014-2015.

יתרה מזאת, בסיכום הוועדה רפואית של המל"ל מחודש 1/23 נקבע, בין היתר, שהמבקש "יכול לחזור לעבודה קודמת ויכול לעבוד במשרה חלקית" (עמ' 78 לנספחי כתב התביעה).

כך גם המבקש מיוצג באופן פרטי דבר המעיד על יכולותיו הכלכליות.

ב. לא חל כל שינוי בזמני שהות בין המבקש לקטין; דמי המזונות בפסה"ד מיום 3.4.14 נפסקו בין היתר על העובדה שבין המבקש לקטין אין כל קשר ולא מתקיימים זמני שהות. לאורך השנים ניתנו למבקש הזדמנויות רבות ונעשו ניסיונות רבים לבנות קשר עם הקטין, אך המבקש לא התמיד וגרם לקטין תחושת דחייה וחוסר אכפתיות. רק לקראת הגשת התביעה עסקינן, המבקש החל לפנות לקטין מאחורי גבה וגרם לו לבלבול, חרדה ולחץ נפשי ורגשי.

ג. המבקש פונה בבקשה זו באי ניקיון כפיים ובחוסר תום לב מובהק שעה שממועד מתן פסק הדין מיום 3.4.14, כעשור, לא שילם את מזונות הקטין ולא קיים עמו קשר. בשל כך, עוד בשנת 2012 פתחה כנגדו בהליכי גבייה בהוצל"פ (תיק מספר ….) ושם נקטה בהליכי עיקול קצבאות הנכות מהמל"ל להן זכאי. מלבד זאת, למבקש חוב נוסף בגין מזונות הקטין כלפי המל"ל שיתרתו ע"ס 56,592 ₪.

12. ביום 9.9.23 ניתנה ההחלטה קמא, הדוחה את בקשת המבקש. להלן עיקריה:

"18. בענייננו, תקנה 95 (ד) (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018 קובעת שבבואו של בית המשפט לדון בבקשה לסעד זמני, ישקול בין היתר את תום לבם של בעלי הדין הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני.

…

20. את תום הלב לעניין בקשה זמנית להפחתת מזונות יש לפרש, בין היתר, בתשלום דמי המזונות בהתאם לסכום שהמבקש סבור שעליו לשלם. בענייננו עותר המבקש להפחתת סכום המזונות לסך של 1,000 ₪ בחודש. אולם, כעולה מתגובת המשיבה, הוא אינו משלם את תשלום מזונות הקטין כסדרו ואף לא חלקו, עת משנת 2012 מתנהל כנגדו תיק בהוצל"פ לגביית מזונות, כמו גם נאלצה לפנות למל"ל לגביית פס"ד, וגם שם צבר חוב בסך 56,592 ₪. בנסיבות אלה, התרשמתי שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב שכן שומה על המבקש, למצער לשלם באופן סדיר את דמי המזונות להם עותר ובכלל זה תשלום מחציות והוצאותיו החריגות של הקטין וכן לפעול לתשלום חוב העבר בדמי המזונות. משלא עושה כן, משך למעלה מעשור מהלכו האם היא זו שמכלכלת את הקטין ודואגת לצרכיו, מצאתי שבטרם אדרש לבקשה לגופה על המבקש לעמוד בהתחייבויותיו ובהחלטות בית המשפט ולהוכיח שפועל בתום לב, ועושה כל שאל ידו על מנת לעמוד בחובתו לזון את הקטין. עובדה זו מקבלת משנה תוקף עת כעולה מכתבי הטענות בין המשיב לבין הקטין לא מתקיים קשר, זולת מספר מפגשים בודדים לאחרונה, ואשר גם עליהם חלוקים הצדדים.

.21 מבלי לפגוע באמור אציין שמעיון בבקשה לא מצאתי שעלה בידי המבקש להציג שינוי נסיבות מהותי, כנדרש; הבקשה הוגשה בחסר פירוט עובדתי באופן בו המבקש לא הציג באופן גלוי את כל הקשור במצבו הכלכלי והכנסתו בפרט; אמנם בשנת 2014 היה זכאי לקצבת נכות ע"ס 2,530 ₪ ואילו כיום זכאי לקצבת נכות בסך 2,893 ₪. אולם עדיין, המבקש לא צירף תלושי שכר או אישורים להכנסותיו מעבודתו בשנים 2013-2014 ועבודתו במועד הגשת הבקשה, עת טען כי משתכר בסך 1,500 ₪ בחודש.

22. מכל האמור ולצורך המשך דיון בתובענה לגופה, ולאור הפסיקה כאמור לעיל, הנני מורה כדלקמן:

הבקשה להפחתת דמי המזונות, נדחית.

על המבקש לשלם משך 6 חודשים מהיום, ברציפות, את דמי המזונות, ולמצער, בסכום המופחת לו טוען. הסכום ישולם ישירות לידי המשיבה, ללא כל קשר עם הסכומים המועברים לידיה מהליכי גבייה עבור חוב עבר. בתום התקופה, יגיש הודעה בצירוף הודעת תשלום. לא יעשה כן, יחשב כמי שחזר בו מתביעתו והיא תמחק.

המבקש ייצא בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך 1,250 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום וללא כל קשר עם תוצאות התביעה לגופה. ההוצאות ישולמו כקבוע בסעיף 6 לחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב- 1972".

טענות המבקש בבקשת רשות הערעור

13. להלן תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור:

א. טעה בית משפט קמא עת קבע, כי לא עלה בידי המבקש להציג שינוי נסיבות מהותי כנדרש; העובדות ברורות ורואים את שינוי הנסיבות המהותי שחל. המבקש חזר על נימוקי בקשתו קמא, המובאים בסעיף 10 לעיל.

ב. טעה בית המשפט קמא עת קבע כי הבקשה קמא הוגשה ללא פירוט עובדתי נדרש וכי לא הוצגו באופן גלוי כל הנתונים הכלכליים של המבקש, עת צירף המבקש מסמכים רפואיים ופירוט ההכנסות הנדרש.

ג. טעה בית משפט קמא עת התעלם מהפער בין הכנסות המבקש משנת 2013 לבין הכנסותיו המועטות לשנת 2023. מדובר על פער של למעלה מחמישים אחוזים.

ד. טעה בית משפט קמא עת קבע כי המבקש לא משלם את מזונות הקטין כסדרם ואף לא את חלקם. עיון בתיק ההוצל"פ שפתחה המשיבה מלמד כי אין בו פיגורים; עיון בדף החשבון של המשיבה מלמד כי המבקש משלם בצורה רציפה וקבועה את המזונות. אין כל חוסר תום לב בהתנהלות המבקש.

ה. המבקש צבר חוב מזונות בתיק המל"ל מאחר שלא היה מודע לפסק הדין שניתן בשנת 2014, אך משלם את החוב הזה בתשלומים מול המל"ל.

ו. לאור כל האמור לעיל, המקרה דנן חריג ויוצא דופן, ועל ערכאת הערעור להתערב בו.

דיון והכרעה

14. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)+149 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

15. עסקינן בהחלטה הדוחה בקשה לסעד זמני. הכלל הוא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטות שעניינן סעדים זמניים, ונטיית ערכאת הערעור היא שלא להתערב בשיקול דעת זה, למעט במקרים חריגים.

ראו לעניין זה:

רע"א 1378/23 מרק מלייב נ' סייקל כלכלה מעגלית למכלי משקה בע"מ (2.4.23), פסקה 9;

רע"א 6685/17 ‏הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (10.9.17 – להלן: "עניין בנק הפועלים") פסקה 15.

לא מצאתי כי המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים חריגים.

16. לא זו אף זו – בבקשה קמא, ביקש המבקש למעשה להעניק לו כבר בשלב מקדמי של בירור התובענה קמא, את הסעד העיקרי לו עתר. והרי "נקבע לא אחת כי הכלל הוא שאין לתת סעד זמני הזהה לסעד העיקרי המבוקש, וזהות הסעדים כשלעצמה מהווה שיקול שלא להיעתר לבקשה, ולו מפני שאין מקום להכריע בהליך העיקרי במסגרת הליך מקדמי" (פסקה 14 לעניין בנק הפועלים).

17. אף לגופם של דברים, לא מצאתי כי יש להתערב בהחלטה קמא. בית משפט קמא בחן את התמונה העובדתית הדרושה לו להכרעה בבקשה לסעד זמני, לרבות תום ליבו של המבקש הרלוונטי לבקשה מעין זאת (סעד זמני), ומצא כי איננה מספקת בשלב זה. אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות אלה (נפנה בעניין זה לעניין בנק הפועלים, פסקה 15), מה גם שהתובענה קמא תמשיך להתברר ודיון ראשון נקבע למועד קרוב יחסית, ביום 25.2.24.

18. במצב דברים זה לא מצאתי מתום בהחלטה קמא, ואני מורה על דחיית בקשת רשות ערעור זו, אף ללא צורך בתשובה.

19. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.

החלטה זאת מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים, וכל פרט מזהה אחר.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"ד, 13 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.