מספר בקשה: 12
בפני
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה
המבקש:
מ.ק. ת"ז ——–
ע"י ב"כ עוה"ד דני שרמן
נגד
המשיבה:
ע.ק. ת"ז ——–
ע"י ב"כ עוה"ד א.טירר
החלטה
האב הגיש בקשה למתן הוראות ארוכה ומפורטת המונה 19 עמודים, אליה צירף דו"ח אִבחון שערכה ד"ר מירי קרן לקטינה ושנושא תאריך 28.8.23. נטען כי "נוכח חומרת הדברים, ומתוך חשש ממשי לשלומה הנפשי של ל' העולה לכדי דכאון של הגיל הצעיר" בית המשפט יורה על מינוי פסיכולוג או פסיכיאטר לשם אבחון וטיפול מקיף של כל אחד מההורים; למנות מומחה לניכור וגירושים בעצימות גבוהה עם סמכויות; להורות לגורם מקצועי לבחון את תנאי המגורים של הקטינה אצל האם; להורות לאם להקפיד על זמני השהות; לאפשר לאב לחתום לבדו על מסמכים לשם הבטחת זכויות הקטינה וליתן כל סעד אחר.
נטען כי על פי האִבחון, המצב המשפחתי החריג שתואר באִבחון, כגון העובדה כי הקטינה "חשופה מינקותה לאווירה משפחתית פתולוגית, אשר יכולה להסביר את ההסתגרות, את העדר צחוק וחיוכים טבעיים ואת הקושי בחברותיות" ושבשלו הקטינה חיה במציאות משפחתית מורכבת וכך גם העדר תיווך במילים של פרידת ההורים – יכול ומשמעותו כי הקטינה מסתגרת או סובלת מדיכאון של הגיל הצעיר ולאו דווקא אוטיזם. עוד נטען כי הפתולוגיה המשפחתית אליה מתייחסת המומחית נובעת מהתנהגות האם ומשפחתה כלפי האב, והתנאים בביתה של האם שמתגוררת עם בני משפחה נוספים "כבקומונה" וגם מהסתת הקטינה כנגד האב.
הבקשה הועברה לתגובת האם.
עוד קודם להגשת התגובה הוגש עדכון עו"ס לסדרי דין נושא תאריך 12.9.23. על פי העדכון, המלצת עו"ס לסדרי דין היא לאמץ את המלצת ד"ר מירי קרן בדבר טיפול פסיכולוגי פרטני לכל אחד מההורים וגם המשך שיתוף פעולה עם המדריכה ההורית גב' שלומית אנקורי.
האם הגישה תגובתה הן לבקשת האב והן להמלצות עדכון עו"ס לסדרי דין. בתגובת האם שהיא ארוכה ומונה 9 עמודים, נכתב כי בקשת האב "מחוצפת וחסרת תום לב!".
נטען כי האב עיכב עריכת חוות הדעת, וכעת משהתקבלה הוא מוציא דברים מהקשרם על מנת להטיל דופי באם ולמצות זכויות בבטל"א וגם משתמש בחוות הדעת ככלי ניגוח באם. האם הפנתה לכך שעל פי האִבחון אין אבחנה חד משמעית של הקטינה ועל ההורים להגיע להמשך אִבחון נוסף בעוד כחצי שנה. נכתב כי אין צורך במינוי מומחה להורים, אלא די בהדרכת הורים – וכי ההורים הסכימו על זהותה של מדריכת הורים, גב' שלומית אנקורי והחלו בו, וכי האב הוא זה שמסכל שיתוף פעולה בין ההורים והפחתת הקונפליקט, אינו משתף פעולה עם האם. עוד נכתב כי האב מתעקש לכפות על האם טיפול דאדי בגן שאינו הפלטפורמה המתאימה בנסיבות כאן.
האם חזרה על הטענה כי הבקשה נועדה להכפישה ואינה מתוך ראיית טובת הקטינה ונועדה גם למיצוי זכויות במוסד לביטוח לאומי והדרת הקטינה מהאם ומבני משפחתה ועתרה כי בית המשפט יורה על המשך האִבחון אצל ד"ר מירי קרן בעוד כחצי שנה; המשך קבלת ההדרכה ההורית אצל המדריכה שלומית אנקורי לרבות טיפול דיאדי כך שלא יעשה בגן הילדים; לאסור על האב לפעול לבטל"א בעניין מיצוי זכויות הקטינה על מנת שלא להכתים עתידה; לקבוע זמני שהות בחגים ולדחות המלצת עו"ס לסדרי דין למתן טיפול פסיכולוגי פרטני להורים מאחר ודי בהדרכה ההורים ובטיפול הדיאדי.
בתגובת האב לעדכון עו"ס לסדרי דין, תגובה ארוכה ומפורטת המונה 3 עמודים, חזר האב על עתירותיו כפי שהובאו בבקשתו הנ"ל.
לאחר ששקלתי עמדות שני ההורים אני מאמצת את המלצת האִבחון שנערך לקטינה על ידי ד"ר מירי קרן. מדובר במקרה, מהמורכבים והקשים שהונחו בפני. ההורים, במלחמתם העקובה מדם, אינם רואים את אינטרס הקטינה. כל צד עסוק בהטלת האשם על ההורה האחר באי שיתוף פעולה, בפגיעה בקטינה, במצבה הרגשי, בקשייה ובמורכבות המשפחתית. הדברים עולים הן מטענות הצדדים והן מהאבחון והמלצות גורמי הטיפול.
בסיכום האִבחון נכתב (הטעויות במקור): "…מדובר בפעוטה שטרם מלאו לה 3 שנים, אשר חייה במורכבות משפחתית מתמשכת אשר אינה מתווכת במילים. בבדיקה, מצד אחד ל' שיתפה אתי פעולה ויצרה עמי מעגלי תקשורת מילולית ולא מילולית סביב משחק תואם גיל, ללא חריגות בולטות, ללא פרסברטיביות, ללא תנועות סטראוטיפיות, יצרה קשר גם אתי וגם עם הוריה, מדי פעם בקשה להראות לנו משהו בליווי אמריה "תראי", דיברה במשפטים קצרים אך ברורים עם אוצר מילים די טוב לגילה. לא שמעתי אקולליה. מצד שני בלט טון דיבור מיט "רובוטי", אפקט מצומצם עם מעט חיוכים, והעדר פניה יזומה להוריה, ובכלל נטיה להיענות להצעת אינטראקציה יותר מאשר ליזום. מהתצפית של פסיכולוגית המכון ומדיווחה הגננת, עולה בבירור קושי בקשר עם בני גילה והעדפה ברורה לצוות".
עוד נכתב: "תמונה קלינית זו בהחלט מעלה אבחנה מבדלת אפשרות שהילדה סובלת מ ASD, אך לדעתי, נכון היום, היא איננה עונה על כל הקריטריונים, וקיימת אפשרות נוספת של הסתגרות כתגובה למצב משפחתי חריג אשר לא מתווך לה…לא משנה מי מההורים צודק בטענותיו, אין ספק שהילדה חשופה מינקותה לאווירה משפחתית פתולוגית, אדר יכולה להסביר את ההסתגרות, את העדר צחוק וחיוכים טבעיים ואת הקושי בחברותיות, תמונה שמזכירה דכאון של הגיל צעיר. כל זה לצד התפתחות לא מהירה (אשר אולי קשור ל IUGR)".
המלצת הפסיכיאטרית היא: "…ולהכניס את הקטינה לגן תקשורתי אליו היא כבר רשומה, אך לחזור על הבדיקה בעוד כחצי שנה, ע"מ לאימוד את השפעת הגן והטיפולים האינטנסיביים ולקביעת אבחנה סופית. במקביל חיוני ביותר להכיר טוב יותר את אישיותם של ההורים כולל כישוריהם החברתיים, ולהוריד את רמת הקונפליקט ביניהם. יתכן וטיפול פסיכולוגי פרטני לכל הורה היה עוזר להם להתמודד טוב יותר עם המצב שנוצר ביניהם והפגיעה ההדדית שהם חווים".
זה המקום לציין כי ברקע, מחלוקת בין ההורים בנוגע לשילוב הקטינה במסגרת גן תקשורת או גן רגיל. בהחלטתי מיום 27.7.2023, הורתי על שילוב הקטינה בגן תקשורתי – כעתירת האב ובניגוד לטענות האם כי האבחון שנערך לקטינה באותה עת שגוי. יוער כי באותה עת היה מונח בפני אִבחון שנערך על ידי צוות מקצועי במכון להתפתחות הילד בשל קשיי תקשורת שעלו במהלך הטיפולים שניתנו שם לקטינה.
באִבחון המכון להתפתחות הילד שנערך על-סמך ארבעה מפגשים, לרבות תצפית בגן, ראיונות של ההורים ומבחנים כמפורט שם, נכתב: "לפי תוצאות האִבחון הנוכחי, מצבה של ל' כיום עונה על הקריטריונים בספטקרום האוטיזם ASD על פי ה-DMS-5 הציון בשאלון ה-CARS2-ST מצביע על סימפטומים בטווח קל-בינוני. לל' לקות בשימוש בתקשורת מילולית ולא מילולית… ל' מציגה נוקשות בחשיבה בדפוסי ההתנהגות שלה וההיצמדות לטקסים בחיי היומיום. ההבעה הרגשית שלה מצומצמת והבעת פניה לרוב אדישה ללא מגוון באפקט. על פי מבחן המאלן, הציון הכללי נמצא בקצהו העליון של טווח הנמוך מהממוצע (ציון תקן=84, DQ=90). עולה פער בין תפקוד ממוצע בתפיסה חזותית והבנת שפה לעומת תפקוד נמוך מהממוצע בתפיסה חזותית ובהבעת שפה. בהתרשמות מהתנהלותה של ל' במהלך האבחון והטיפולים עולים סימנים לפוטנציאל גבוה יותר לעומת תפקודה בפועל. הרושם כי ההנמכה הינה על רקע קשיים בשיתוף פעולה, בקשב משותף ובפעולה על פי הנחיות. לציין כי מהתרשמות הצוות המטפל ובאבחון הנוכחי עולה כי לל' פוטנציאל גם לתפקוד תקשורתי גבוה יותר, שכיום לא מבוטא במלואו, אך בהינתן טיפול התפתחותי אינטנסיבי ממוקד תקשורת יבוא לידי ביטוי".
עוד וכפי שציינתי בהחלטתי שם, ד"ר קמינר, אשר על סיכום מפגש מיום 12.05.2023, שערכה, התבססה האם בעת התנגדותה לשילוב הקטינה בגן תקשורתי, ציינה כי ישנם סממנים למשחק חזרתי (פרסברטיבי), הקטינה ביקשה לשחק לבד וההורים אישרו שהדבר תואם התנהלותה. עוד כתבה שם ד"ר קמינר, כי במהלך משחק הקטינה אמרה כמה מילים לא מובנות, יוצרת מעגלי תקשורת לא מורכבים אך מסוגלת ליצור קשר. וגם נכתב כי הקטינה מדברת מילים בודדות או משפטים קצרים, היא חביבה ובעלת מזג טוב ואין באפשרותה לקבוע אבחנה על-סמך התצפית ויש להמשיך לעבוד עם הקטינה בצורה אינטנסיבית ולעקוב אחר התפתחותהּ. נכתב גם כי יש לשלב את הקטינה במסגרת "גבוהה יחסית, על-מנת שתעזור לל' להתקדם בהתאם ליכולותיה ותאפשר את מימוש הפוטנציאל שקיים בל', עליה גם מעידה חוות הדעת של התפתחות הילד. יש תחושה שהפוטנציאל שלה גבוה מזה שבא לידי ביטוי".
משמעות הדברים הם, כי אכן, מדובר בהורות פתולוגית ואין לאפשר המשך המצב כפי שהוא. הורות פתוגנית פוגעת בקטינה – פגיעה בלתי הפיכה, מעכבת התפתחותה התקינה ויכול ובשל כך מתקיימים כיום בהתנהגות הקטינה סממנים המעדים על ASD. לשם בחינת הדברים יש הכרח לעצור את הפגיעה בקטינה. הדבר יכול ויעשה על ידי טיפול בגורם הפוגע – הורות פתוגנית, או על ידי הוצאת הקטינה למסגרת חוץ ביתית. ברור כי יש ליתן עדיפות לאפשרות הראשונה.
סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע כי: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו."
נפסק לא אחת כי צרכי הקטין כוללים הן את צרכיו החומריים והן את צרכיו הנפשיים. ראו ע"א 3798/94 פלוני נ' פלונית, פד"י נ(3) 133, 144. ברי כי במסגרת זו, באחריות ההורים וחובתם לפעול בדרך שתאפשר לקטין התפתחות תקינה. במקרה כאן הרושם של הגורמים המקצועים הוא כי טיפול פסיכולוגי פרטני של ההורים תואם את טובת הקטינה.
על כן, אני מחייבת את שני ההורים לפנות לאלתר לטיפול פסיכולוגי פרטני – זו למעשה חובתם כהורה סביר ומסור. ראו סעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.
הטיפול יעשה, במקביל להמשך קבלת הדרכה הורית אצל גב' שולמית אנקורי, על מנת לסייע להורים להפחית את הקונפליקט ולנהוג באופן התואם את גיל הקטינה, וגם במקביל לטיפול דיאדי בגן – על מנת לשפר את הקשר בין הקטינה ובין כל אחד מהוריה.
אשר לעתירות הנוספות, מיצוי זכויות הקטינה במוסד לביטוח לאומי בחתימת האב בלבד – בשלב זה עתירה זו נדחית. יש לבחון את הדברים לאחר השלמת האבחון בעוד חצי שנה, מתוך הנחה שבתקופה זו הקטינה מקבלת טיפולים אינטנסיביים בגן התקשורתי וההורים יפנו לטיפול כאמור – וניתן יהא להכריע באבחנה סופית או ארוכת טווח ולהפיג את חששות האם כי האבחון של המכון להתפתחות הילד שגוי. אשר לזמני השהות – אין מקומה של עתירת האם במסגרת תגובה, אם עומדת האם על טענותיה עליה להגיש תובענה מתאימה. כך או כך על שני ההורים לפנות לעו"ס לסדרי דין להביא בפניה דאגותיהם וחששותיהם בנוגע לזמני השהות והתנאים הפיזיים של מגורי הקטינה. חזקה על עו"ס לסדרי דין שתבחן הדברים ותיתן המלצותיה על פי טובת הקטינה.
עו"ס לסדרי דין תגיש עדכון בתוך 15 יום אשר לסטטוס הטיפול הפסיכולוגי הפרטני של כל אחד מההורים, סטטוס שיתוף הפעולה בהדרכה ההורית ובטיפול הדיאדי שהוצע בגן של הקטינה והמועד שנקבע עם ד"ר מירי קרן להשלמת האבחון.
תסקיר משלים בנוגע לזמני השהות, או כל נושא מהותי אחר הנוגע לקטינה יוגש בתוך 90 יום.
אני מחייבת את ההורים לשתף פעולה הן עם הגורם הפסיכולוגי אליו יפנו, הן עם הגב' שולמית אנקורי בנוגע להדרכה הורית והן לגבי הטיפול הדיאדי בגן של הקטינה. על ההורים להגיע לכל מפגש ומפגש שייקבע אצל כל אחד מגורמי הטיפול הנ"ל.
הורה שלא ישתף פעולה עם גורמי הטיפול והטיפול שהומלץ, יכול והדבר יובא בחשבון בעת בחינת זמני השהות, קבלת החלטות בנוגע לקטינה, הוצאות או כל עניין אחר לפי שיקול דעתי.
נקבע לקדם משפט נוסף ביום 1.2.24 שעה 09:00.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני הגהה ועריכה.
המזכירות תמציא לצדדים ולעו"ס לסדרי דין, ותקבע מעקב.
ניתנה היום, כ"ד תשרי תשפ"ד, 09 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.
