לפני כבוד השופט יואב עטר
העוררת
סג'א אטרש (עציר)
נגד
המשיבה
מדינת ישראל
נוכחים:
ב"כ העוררת – עו"ד האיל אבו גררה
ב"כ המשיבה – עו"ד חננאל שקלאר
העוררת – באמצעות היוועדות חזותית
מתורגמן מטעם בית המשפט – מר עבד אלחכים
<#1#>
<#2#>
החלטה
בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בב"ש (כב' השופט י. פנש) מיום 23.10.23 בה הורה על הארכת מעצרה של העוררת עד ליום 26.10.23.
בקצה המזלג יצוין כי ההחלטה מושא הערר ניתנה במסגרת בקשה שלישית להארכת מעצרה של העוררת.
בבקשה שהוגשה, צויין כי העוררת נחשדת בביצוע עבירות של פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה או הזדהות והזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור.
צוין בבקשה כי העוררת חשודה בפרסומים והסתה כנגד מדינת ישראל ועידוד הטרור הן עובר ל- 7.10.23 והן לאחריו.
בשתי החלטות קודמות של בית משפט קמא (מיום 14.10.23 ומיום 17.10.23), עמד בית משפט קמא על קיומו של חשד סביר ועל קיומן של עילות מעצר בעניינה של העוררת. על ההחלטה מיום 17.10.23 אף הוגש ערר (עמ"י 27963-10-23) ובמהלך הדיון בו חזר ב"כ העוררת מהערר וזה נמחק.
הגם שאין מחלוקת ביחס לקיומו של חשד סביר, יצוין כי עיינתי בחומר החקירה ונחה דעתי כי קיים יותר מאשר חשד סביר כנגד העוררת, ובעוצמה העולה בהרבה על הנדרש בשלב זה של ההליך.
יריעת המחלוקת בערר נסובה סביב טענות ב"כ העוררת כי את תכליות המעצר ניתן להשיג בדרך של חלופה, תוך שהוצע כי העוררת תשוחרר לחלופה בפיקוח בני משפחתה, אשר כנטען על ידי ב"כ העוררת, ניתן ללמוד על יכולתם לעשות כן מהעובדה שאביה של העוררת נטל ממנה את מכשיר הטלפון הנייד, לאחר שהתבקש לעשות כן, ועובר למעצרה.
עילת המעצר העיקרית בעניינה של העוררת הינה מסוכנות לבטחון הציבור. מדינת ישראל מצויה במצב מלחמה והימים אינם ימי שגרה. מטבע הדברים לפרסומים מעין אלו שמיוחסים לעוררת, יכולת לשלהב, לעודד, ולהסית יותר מאשר בימי שגרה, מקום בו הציבור רגיש יותר, מתוח יותר וחלקים ממנו אף עשויים להיות קשובים יותר למסרים העולים מפרסומים אלו. די בכך בכדי ללמד על מסוכנות ועל קיומה של עילת מעצר של מסוכנות לבטחון הציבור.
באשר להתכנות חלופת מעצר, יש לזכור כי העוררת נחשדת כי ביצעה את המעשים באמצעות מכשיר טלפון נייד. מטבע הדברים, ניתן לשוב ולבצע מעשים מעין אלו באמצעות מכשירי טלפון ניידים, מכשירי טבלט, מחשבים ניידים או נייחים ועל כן שהייה במעצר בית לכשעצמה, אין בה בכדי לצמצם את האפשרות לשוב ולבצע מעשים דומים. מקום בו משטרת ישראל כיום בשל מצב המלחמה מתוחה עד קצה גבול היכולת ואף מעבר לו, ועל כן היכולת שלה לבצע אכיפת חלופות פחותה בימים אלו. תנאי בדמות איסור על גישה למכשירים כמפורטים לעיל, למעשה כמעט ואינו אכיף ותלוי רובו ככולו באמון שיש לתת בעוררת עצמה וברצונם הטוב של הערבים.
בהינתן האמור, סבורני כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית משפט קמא שלא לשחרר את העוררת לחלופת מעצר.
באשר למשך ימי המעצר, ברגיל, במסגרת האיזונים שעורך בית המשפט, עליו לקחת בחשבון גם את האיזון שבין פעולות החקירה הנדרשות לבין פרק הזמן הנדרש לשם ביצוען, ועליו לאזן זאת עם השיקולים הנוספים. כאמור לעיל, הימים אינם ימי שגרה, כפי שפורט, לא רק שמשטרת ישראל מתוחה כיום אל מעבר לקצה גבול היכולת במשימות הנובעות מהמצב בו אנו נתונים, אלא ששורותיה של משטרת ישראל במחוז הדרום אף אינן מלאות, מקום שבקרבות שהתרחשו במערב הנגב נפלו למעלה מ- 50 שוטרים (לרבות חוקרים רבים) ועשרות שוטרים נפצעו. אלו נגרעו כיום ממצבת כוח האדם של המשטרה, השורות לא מולאו מחדש, ודומה כי על בתי המשפט לקחת נתונים אלו בחשבון בחישוב ימי המעצר הנדרשים לשם השלמת פעולות חקירה , משברי כי כיום נדרשים פרקי זמן ארוכים יותר לביצוע פעולות חקירה מפרקי הזמן שנקבעו על ידי בתי המשפט בימי שגרה.
לאור האמור, לא מצאתי כל שגגה בהחלטת בית משפט קמא והערר נדחה.
<#3#>
ניתנה והודעה היום י' חשוון תשפ"ד, 25/10/2023 במעמד הנוכחים.
יואב עטר, שופט
שם הקלדנית: מיכל וקנין
הוקלד על ידי מיכל וקנין
