בפני
כב' השופטת תמר סנונית פורר
בעניין:
(המנוחה)
התובעים:1. התובעת 1
2. התובע 2
ע"י ב"כ עו"ד מוסקוביץ ועו"ד אוזרקובסקי
נגד
הנתבעת/המתנגדת:המתנגדת
ע"י ב"כ עו"ד פשלי ועו"ד בר און
החלטה
בהמשך לדיון שהתקיים בפני ביום 11.5.22 במעמד הצדדים, ניתנת החלטה כעת לגבי שני ההליכים שבכותרת ולאחר שהוגשה ביום 26.5.22 עמדת ב"כ המתנגדת לגבי המשך ההליכים לגבי התובע 2.
עסקינן בבקשת התובעת 1, נכדתה של המנוחה, לקיום צוואת המנוחה, xxx, מיום 28.1.16, שהלכה לבית עולמה ביום 9.8.2020 (להלן: "המנוחה").
הנתבעת, בתה של המנוחה, במסגרת התנגדותה לצוואת המנוחה מיום 28.1.16 צירפה בעל דין נוסף כמבקש להליך (למעשה בפועל כמשיב להתנגדות יש לראותו כנתבע), את בנה של המנוחה-אחיה, ***, אביה של התובעת 1 (להלן: "התובע 2").
הנתבעת מתנגדת לקיום צוואת המנוחה מיום 28.1.16 בנימוק עיקרי של השפעה בלתי הוגנת והשתתפותו של התובע 2בעריכת צוואת המנוחה. על כן לטענתה של המתנגדת, למרות שהתובע 2 לא יזם את ההליך ולא הגיש אותו, יש להותיר את התובע 2 כבעל דין בהליך זה לאור היותו הרוח החיה מאחורי עריכת צוואתה של המנוחה מיום 28.01.16, ומאחר ולטענתה הוא זה שהשפיע על המנוחה לשנות את צוואתה. המתנגדת מציינת כי התובע 2 הוא נהנה עקיף לאור מעורבותו בעריכת צוואת המנוחה ולפיכך הוא בעל דין נדרש בהליך.
לטענת התובעת, צירופו של התובע 2 להליך נעשה בהעדר כל יריבות שכן הוא אינו בעל דין נדרש בהליך זה והוא אף אינו זוכה עפ"י צוואת השל המנוחה מיום 28.1.16.
בעת הדיון הועלתה ביוזמת בימ"ש הסוגיה המשפטית האם יש מקום להותיר את התובע 2 כבעל דין (להבדיל מזימונו לעדות, בקשות המתייחסות אליו) מאחר והוא לא ביקש סעד מבימ"ש ולא התבקש סעד ממנו.
ב"כ המתנגדת ביקשה שהות לבחון את הסוגיה והגישה את עמדתה המשפטית ביום 26.5.22 העומדת על זכותה לצרפו כבעל דין להליך זה.
בהתאם לסעיף 49א' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: "תקנות סד"א") צד המבקש לצרף בעל דין להליך יש להגיש בקשה לצירוף בעל דין. המתנגדת לא הגישה כל בקשה לצירופו של התובע 2 כצד להליך. למעשה מעצם היותו של התובע 2 בנה של המנוחה ההתייחסות אליו למרות שעסקינן בהתנגדות לצו קיום צוואה היא כי אין היא נדרשת גם לבקש כנגדו סעד וכי הוא צד דרוש להליך, ולא רק שלא די לה בתובעת, שהיא בתו, אלא שמעמדו מבחינתה חשוב יותר.
לאחר שבחנתי את כתבי הטענות והטענות בכתב ובע"פ אין מקום לצירופו של התובע 2 כבעל דין להליך, מטעמים דיוניים ומהותיים.
טעמים דיוניים מאחר ולא הוגשה בקשה לצרפו, התובע 2 לא הגיש כל הליך הקשור לירושת המנוחה ולא התבקש גם כל סעד המתייחס אליו.
טעמים מהותיים גם הם מובילים למסקנה כי לא רק שאין מקום לצרפו אלא שאין לכל עילה. יתרה מכך, זכויות המבקשת לא תפגענה גם אם התובע 2 לא יצורף והיא תוכל לבקש כל בקשה נדרשת ממנו באמצעות הליכים אלה לרבות זימונו לעדות כדין ובקשות לגילוי מסמכים.
בחינת הוראות סעיף 67 לחוק הירושה, התשכ"ה-1967 (להלן: "חוק הירושה") מעלה שלתובע 2אין כל מעמד כבעל דין ואף לא כ"מעוניין בדבר".
סוגיה דומה נדונה ע"י כב' השו' שילה ברמ"ש 37707-12-21 פלוני נ' בית בלב בע"מ (03.04.2022) לפיה:
"5. במקרה דנן, שעה שהאפוטרופוס הכללי הודיע על התערבותו בהליכים וקיימים אף אנשים נוספים בעלי עניין, והם המשיבים 3-6 שצורפו להליך ע"י בית המשפט קמא, אין מקום לצרף גם את בית בלב היות שהיא אינה בגדר "מעוניין בדבר" בהתאם להלכת עסאי. שהרי, אין מחלוקת שבית בלב אינה יורש על פי דין ככל שהצוואה תבוטל. לו לא היו מתנגדים אחרים לצוואה, ניתן היה בהחלט לשקול בחיוב את צירופה על מנת שניתן יהיה לברר האם הצוואה משקפת את רצונה האמיתי של המנוחה. שהרי חובתו של בית המשפט לדאוג כי רצונו האמיתי של המנוח ימומש וה"לקוח" המרכזי שלו הוא המצווה. […]
6. האינטרס של בית בלב כי עובדיו לא ינצלו את הדיירים וכי המוניטין שלו לא ייפגע, בהחלט ייתכן שיכול להפוך את בית בלב ל"מעוניין בדבר" וזאת אם לא היו מתנגדים אחרים לצוואה. אולם במקרה דנן, אין צורך לקבוע מסמרות בשאלה זו. שהרי, משהאפוטרופוס הכללי הודיע על התערבותו בהליך, הוא ידאג לנהל את הליך ההתנגדות והוא יוודא שיתקיים בירור בדבר רצון המנוחה ולכן אין הצדקה לנקוט בפרשנות המרחיבה של המושג "מעוניין בדבר" במקרה דנן. גם המשיבים 3-6 צורפו להליך על פי בקשתם עקב העובדה שהם "מעוניינים בדבר" מכוח היותם נהנים על פי צוואה קודמת שערכה המנוחה ואף הם ינהלו את הליך ההתנגדות.
7. טענת האפוטרופוס הכללי שצירוף בית בלב כצד להליך יסייע לבירור העובדתי לאור המידע הרב שיש בידה, לא מצדיקה צירופה להליך. שהרי, האפוטרופוס הכללי כמו גם המשיבים 3-6, רשאים לזמן עדים ומסמכים מבית בלב ובית בלב יכולה לשמש כעדה והיא לא צריכה להיות צד להליך בכדי למסור עדויות ולהעביר כל מידע רלוונטי לבירור רצון המנוחה." (ההדגשות בקו – הוספו).
ראו: רמ"ש 37707-12-21 פלוני נ' בית בלב בע"מ (03.4.2022) סעיפים 5-7 לפסק הדין.
אמנם ברמ"ש 37707-12-21 נדונה סוגיית "מעוניין בדבר" בהקשר בעל דין הרשאי להגיש התנגדות, ואולם ניתן להקיש למקרה שבפנינו, לגבי האפשרות של המתנגדת לכפות על התובע 2 הליך משפטי כנתבע והאם יש לה עילה כלפיו.
הדברים יפים גם לעניינו באופן מדוייק. שעה שהתובעת היא שהגישה את ההליך ניתן יהיה לברר את רצונה של המנוחה ומנגד בזכות התנגדות המתנגדת ניתן יהיה לנהל את הליך ההתנגדות ולוודא שיתקיים בירור בדבר רצון המנוחה. זאת לא דורש את צירופו של התובע 2.
העובדה שיש בידי התובע 2 מידע לא מצדיקה את צירופו להליך. ניתן יהיה לזמנו לעדות ולבקש ממנו למסגור מסמכים ומידע לצורך בירור רצון המנוחה.
ניכר כי עיקר הרצון לצרף את התובע 2 הוא כי אז היריבות הישירה תהיה בין האחים ולא בין האחות לבין הנכדה. זה אינו נימוק הקשור לבירור רצונה האמיתי של המנוחה ואין בו די.
התובע 2 אינו יורש על פי צוואה שאת קיומה מבקשת המבקשת לקיים (צוואה מיום 28.1.16) ואף אינו יורש עפ"י צוואה משנת 2012 שהמתנגדת מבקשת לקיימה ולפיכך הוא אינו בעל דין נדרש. יתרה מזאת, אין כל מניעה מצד המתנגדת ככל שתהיה חפצה בכך תוכל לזמנו את התובע 2 כעד להליך או לבקש בקשות המתייחסות אליו. ב"כ המבקשת גילתה גישה מרחיבה ומקדמת בעניין זה. אולם בין כך לבין חיובו של הצירוף קיים הבדל מהותי.
המתנגדת לא הצביעה מה הנפקות המשפטית והמעשית לצירופו של התובע 2 ומדוע לא תוכל לנהל את ההליך באמצעות בקשות המתייחסות אליו להבדיל מצירופו להליך. היא לא עמדה על הבחנה זו באופן מספק כלל.
יודגש כי המתנגדת לא יכולה לבקש כל סעד התובע 2 שכן הוא לא זוכה על פי צוואת המנוחה מיום 28.1.16 ואף לא משנת 2012 – שהיא מבקשת לקיימה, אלא הסעד יכול להיות אך ורק כנגד הנכדה, קרי מבקשת צו קיום הקיום, התובעת.
התובע 2גם לא העלה טענה כי יש לו זכויות או טענות כלפי העיזבון שאז אולי המשוואה הייתה משתנה. היותו של התובע 2 יורש על פי דין, וכאשר ירושה על פי דין כלל אינה מבוקשת על ידי איש מהצדדים אינה מקנה להפוך אותו לבעל דין, כנתבע, ללא עילת תביעה מבוררת נגדו.
לצירוף בעל דין ולתביעה נגדו גם בהליכי ירושה יש משמעות מבחינת הסעדים שניתן לבקש נגדו וגם משמעות כלכלית מפליגה עבורו. לכך גם לא התייחסה המתנגדת באופן מספק. מבחינת המתנגדת די בכך שהתובע 2 הוא יורש על פי דין ושהעלתה נגדו טענות בהתנגדותה על מנת לצרפו להליך. אולם כאמור טענות אלה כנגד התובע 2 ניתן יהיה לברר באמצעות ההליך והן לא תפגענה בשל אי צירופו כל עוד יוכח כי הן רלוונטיות ומקדמות את ההליך שבפניי.
יתרה מכך, צירופו של בעד דין להליך שלא ביקש דבר ולא התבקש ממנו דבר מקשה על ניהול ההליך באופן יעיל, ענייני ומקדם ועומדת גם בניגוד לתקנה 3(3) לתקסד"א.
לאור האמור, אינני נעתרת לצירופו של התובע 2 כבעל דין בהליכים שבכותרת.
המתנגדת תישא בהוצאות התובע 2 בגין בקשה זו בסך של 1,000 ₪, שישולמו בתוך 30, ולא- יישאו הפרשי ריבית והתמדה כדין.
על כן אני מורה על מחיקתו של התובע 2 מההליך.
המזכירות תמציא לב"כ הצדדים.
ניתן היום, כ"ח אייר תשפ"ב, 29 מאי 2022, בהעדר הצדדים.
ההחלטה הותרה לפרסום ללא פרטים מזהים בהחלטה מיום 18.9.23.
