בפניי : כבוד השופטת לירון זרבל – קדשאי
התובע :פלוני
ע"י ב"כ עו"ד הראל קינן ואח'
נ ג ד
הנתבע :משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה
ע"י פרקליטות מחוז חיפה – אזרחי
פסק דין
התביעה שבפניי הוכתרה כתביעה "לשינוי שם במרשם האוכלוסין" והתייחסה לשמה של סבתו המנוחה של התובע – היא אמו של אביו המנוח. הסעד האמור אינו מצוי בין גדרי סמכותו העניינית של בית משפט זה ובעקבות תגובת הנתבע עמד התובע על סעד חלופי, למתן סעד הצהרתי המתייחס לשם סבתו כאמור. בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לעמוד על תיקון כתב התביעה, ואדון בסעד החלופי על פי הדין החל.
טענות התובע
התובע הוא בנו של מר גדעון קינן ז"ל, שנשא בחייו תעודת זהות שמספרה […] (להלן – "האב" או "המנוח") [השמות שלעיל ולהלן שונו לצורך הפרסום]. האב המנוח נולד ברומניה ביום 18.11.1924, ושמם של הוריו נקוב בתעודת הלידה שלו: אמו: "פני" ("P'"); ואביו "אברהם" ("A'"). אלה הם סבו וסבתו של התובע כאמור. לכתב התביעה צורף העתק מתעודת הלידה של האב המנוח ולצדו תרגום המסמך לעברית מאומת ע"י נוטריון (להלן – "תעודת הלידה"). התובע מוסיף שהורי אביו נפטרו שניהם במהלך מלחמת העולם השניה, בשנים 1942 – 1943.
התובע טוען שאביו המנוח נישא ברומניה, שם נולדו התובע ואחיו. לכתב התביעה מצורף העתק מתעודת הנישואין של האב המנוח, וגם בה מופיע שם אמו : "פני" – "P'" (להלן – "תעודת הנישואין"). בשנת 1961 עלו בני המשפחה ארצה. מסיבה שאינו ידועה לתובע, אמו של האב המנוח נרשמה במרשם האוכלוסין בישראל תחת השם "יפה".
ביום 13.9.22 הלך לעולמו האב המנוח בעיר […] שברומניה. בעקבות פטירתו הנפיקו הרשויות ברומניה תעודת פטירה. גם במסמך זה צוין שם אמו של האב המנוח : "פני" – "P'" (להלן – "תעודת הפטירה"). התובע ביקש לעדכן במרשם האוכלוסין בישראל (להלן – "המרשם") את דבר פטירת אביו לשם טיפול בעיזבונו, אך הנתבע סירב לעשות כן, הואיל וקיימת סתירה בין שמה של אמו של האב המנוח כנקוב במרשם ("יפה"), לבין שמה הנקוב בתעודת הפטירה ("פני" – "P'").
התובע מוסיף וטוען שלא יכולה להיות מחלוקת ששמה של סבתו – אמו של אביו המנוח – היה "פני". שמה זה נקוב עוד בתעודת הלידה, תעודת הנישואין ותעודת הפטירה של האב המנוח. כמו כן, השם "פני" דומה למצלול השם "יפה" או מהווה קיצור שלו. לטענת התובע, ללא תיקון שמה של סבתו, לא יכול לעדכן את פטירת אביו המנוח ולא יוכל לזכות בעיזבונו. עוד מציין התובע שאחיו הלך לעולמו, כמו גם אמו, והוא היורש היחיד של אביו המנוח. לעת זו, אין באפשרותו לרשת אותו.
תגובת הנתבע
לטענת הנתבע אין מקום לקבל את התביעה לשינוי המרשם, שכן התובע אינו זכאי על פי דין לבקש לשנות פרטי מרשם שאינם נוגעים אליו, כי אם לאביו המנוח לכאורה. הנתבע מפנה לסעיף 19ד לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 (להלן – "חוק מרשם האוכלוסין"). סעיף 19ד מורה כי לא יתוקן רישום במרשם אלא "לבקשת התושב שהרישום מתייחס אליו ועל פי תעודה ציבורית המעידה שהרישום לא היה נכון". הנתבע מוסיף שיתנגד אף למתן כל סעד הצהרתי שיהיה בו להביא לשינוי המרשם.
הנתבע מוסיף שעיון בתיק האב המנוח מעלה שעם עלייתו ארצה הצהיר כי שם אמו הוא "יפה". כך הצהיר עוד האב המנוח בבקשה למתן תעודת זהות משנת 1982; ובבקשה לקבלת דרכון משנת 2013. לפיכך לא קיימת אינדיקציה לכך ששמה של אמו של המנוח הוא "פני". אף לא קיימות אינדיקציות לעולה מן המסמכים שצורפו לכתב התביעה. הנתבע אינו מביע עמדה על האותנטיות של מסמכים אלה. לבסוף מותיר הנתבע לשיקול דעתו של בית המשפט, האם לקבל את התביעה ו/או לתת משקל לראיות מצד התובע. יחד עם זאת עומד הנתבע על כך שלא תהיה לסעד שיינתן השלכה על המרשם.
השלמת טיעון התובע
על בסיס עמדת הנתבע, עותר התובע לתת בידיו סעד הצהרתי על בסיס הסימוכין שהציג מבלי שיהיה בו לשנות את המרשם. התובע עותר אפוא להצהיר כי שם סבתו הוא "פני" כאמור, כפי שעולה מהמסמכים שהציג. התובע מוסיף ומפנה את בית המשפט למקרים בהם ניתן סעד הצהרתי הנוגע לשינוי פרטים אישיים המופיעים במרשם, מבלי שיהיה בו לשנות את המרשם, ועותר לסעד דומה.
דיון והכרעה
ראשית עולה הצורך לאפיין את הסעד הנדון בפניי. ביחס לסעד המקורי הנקוב בכתב התביעה, להורות לנתבע לשנות את פרטי המרשם הנוגעים לאמו של אביו המנוח, יש ממש בטענת הנתבע כי אין בכוחו של התובע לדרוש את תיקון המרשם.
תיקון המרשם מוסדר בסעיפים 19ג – 19ה לחוק מרשם האוכלוסין. סעיף 19ד מורנו בזו הלשון:
"מבלי לפגוע באמור בסעיף 19ה או בסעיף 23, לא יתוקן רישום במרשם אלא לבקשת התושב שהרישום מתייחס אליו ועל פי תעודה ציבורית המעידה שהרישום לא היה נכון".
לשון הסעיף ברורה וכוונת המחוקק עולה מן הפשט של הדברים. הפסיקה אימצה אף היא באופן עקבי את הפשט העולה מלשון הסעיף, ופירשה כי לא עומדת ליורשיו של ה"תושב" הזכות לפנות לתיקון המרשם "בשמו" (ר' עת"מ (י-ם) 5901-03-19 עמרם אלפסי נ' משרד הפנים, מיום 16.5.19; ור' גם עת"מ (חי') 5788-11-18 ישי ארנון נ' משרד הפנים עכו, מיום 30.1.19).
יחד עם זאת, אין בהוראה זו כדי לשלול את זכותו של אדם לעתור לבית המשפט לענייני משפחה למתן סעד הצהרתי, וזאת מתוקף סמכותם הכללית של בתי המשפט האזרחיים להעניק סעד הצהרתי. סמכות זו נקובה בסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. במקרים המתאימים נוהג בית משפט זה להעניק סעדים הצהרתיים שמתייחסים לפרטים אישיים הנקובים במרשם, מבלי שיהיה בסעד ההצהרתי לשנות מן המרשם (ר' תמ"ש (חי') 22480/07 שחם דבורה נ' מדינת ישראל – היועץ המשפטי לממשלה, מיום 28.1.2008; עיינו גם בתמ"ש (י-ם) 55925-05-12 פלוני ע" נ' אלמוני ז"ל, מיום 31.1.17).
חיזוק לפרקטיקה זו אפשר ללמוד על דרך ההיקש מהליכים מתוקף חוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963 (להלן – "חוק קביעת גיל"). מועד לידתו של אדם הוא רכיב הנקוב במרשם (ר' סעיף 2(א)(3) לחוק מרשם האוכלוסין). הדין מכיר בהליכים שונים לפי החוק לקביעת גיל, למתן סעד הצהרתי ושלא לצורך שינוי המרשם. כך למשל הליכים לפי חוק קביעת גיל לעניין זכאות לקצבאות מטעם הביטוח הלאומי או גמלאות מקרנות פנסיה – הליכים המצויים בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. עוד הכירה הפסיקה באפשרות לקביעת גיל מתוקף החוק על דרך הגררה ובאופן אגבי לסעד הנדון (ר' שאול שוחט ודוד שאוה, "סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה", (2009), בעמ' 41). הליכים אלה, אינם מביאים לשינוי או תיקון המרשם כאמור.
בהקשר זה יש לחדד כדלקמן. כשם שנקוב לעיל הוראות סעיף 19ד לחוק מרשם האוכלוסין ברורות, והרישום במרשם יתוקן רק לבקשת התושב שהרישום מתייחס אליו ומצוי בין החיים. אף על פי כן, רשות האוכלוסין וההגירה כן מכירה באפשרות לתקן את פרטי המרשם הנוגעים למי שכבר הלך לעולמו. הנתבע הוציא תחת ידיו נוהל שמספרו 2.9.0001, וקרוי "נוהל השלמה/תיקון/שינוי – פרטי מרשם של נפטר" (להלן – "נוהל 2.9.0001"). עיון בו מעלה כי הנתבע מכיר בחריג להוראות סעיף 19ד, שמתקיים בנסיבות בהן "הפרט החסר או הטעון תיקון מופיע בתיק המרשם של המנוח" (ס' 1.6). השינוי יכול להיעשות לבקשת "בן/בת משפחה מקרבה ראשונה" (סעיף 3). כך בתנאים ותוך מילוי הדרישות הנקובים כולם בנוהל 2.9.0001.
ועוד. פרקליט המדינה העמיד הנחיות רלוונטיות לתיקון פרטי רישום של מי שהליך לעולמו – הנחיה מספר 16.14 – "תיקון פרטי רישום של מנוח המרשם האוכלוסין" (להלן – "הנחיה 16.14"). הנחיות אלה עומדות על הצורך שעלול לעלות לתיקון פרטי אדם שנפטר במרשם, אך זה מנוע מלבקש את התיקון מתוקף סעיף 19ד לחוק מרשם האוכלוסין. כמו כן מנוע פקיד הרישום לתקן את המרשם באין אפשרות לשמוע טענותיו של המנוח טרם התיקון כדרישת סעיף 19ה(א) לחוק מרשם האוכלוסין. ארחיב ואציין עוד שהנחיה 16.14 עומדות על שלושה מקרים בהם הסוגיה יכולה לעלות (ס' 9 להנחיות):
כעניין עקיף אינצידנטלי – כאשר מוגשת תביעה לסעד שאינו תיקון המרשם, אך נדונים בו פרטיו של מנוח פלוני. בהנחיה ניתנת דוגמא של תביעת אישה להכיר בה כאלמנה של מנוח, לו היתה נשואה, והוא אינו רשום כנשוי במרשם.
כעניין ישיר – במסגרת תביעה לסעד לתיקון פרטי מנוח במרשם.
כעניין ישיר-עקיף – כאשר מוגשת תביעה לסעד לתיקון פרטיו של אדם חי, כשיש בתיקון להשפיע על פרטיו של מנוח. בהנחיות ניתנת דוגמא של תביעתו של אדם לתקן את שם אביו המנוח.
מהנחיות 16.14 עולה אפוא, כי ככלל, על הנתבע להתנגד לכל בקשה לתיקון פרטי מרשם הנוגעים למי שהלך לעולמו, וכי על הנתבע לעמוד על התנגדותו במסגרת כל הליך משפטי בו נדרשת עמדתו.
אמנע מלהרחיב בהקשר למשמעות של הנחיה 16.14, ולו מן הטעם שהליכים הנוגעים לתיקון המרשם נדונים בבית המשפט לעניינים מנהליים. יחד עם זאת יש מקום להביע את חוסר הנוחות של בית המשפט על רקע נוהל 2.9.0001. לא אחת מונחות על שולחנו של בית משפט זה תובענות למתן סעד הצהרתי ביחס לפרטי מרשם הנוגעים למי שהלך לעולמו. כשם שבואר לעיל, אין בכוחם של הליכים אלה לתקן את המרשם, ורשות האוכלוסין וההגירה מסכימה למתן סעדים אלה, בכפוף לכך שלא ישנו מן המרשם (מתוקף הנחיה 16.14 לעיל). לא אחת עולה מהסימוכין שמציגים התובעים שהמידע הנקוב במרשם אינו נכון, וכי לטענות התובעים יש אינדיקציה במרשם ו/או בתיק המנוח. אף על פי כן, רשות האוכלוסין וההגירה אינה עומדת על האפשרות הקיימת לתקן את המרשם מקום בו "הפרט החסר או הטעון תיקון מופיע בתיק המרשם של המנוח" – לכל הפחות אינה עומדת על אפשרות זו בעמדתה המובאת בפניי בית המשפט. בכך לכאורה יש מחדל העומד בניגוד לתכלית המצויה בבסיס המרשם, לשקף פרטים מדויקים ומעודכנים לגבי תושבי המדינה, ולהוות ראיה לתוכנו. חוסר נוחות עולה עוד למקרא הנחיות 16.14, שאינן מנחות את רשות האוכלוסין וההגירה להביא לידיעתו של בית המשפט את האפשרות הקיימת לתקן את המרשם בנסיבות הנקובות בנוהל 2.9.0001. לכאורה יש במחדלים אלה לחתור תחת שלמות המרשם ותכליתו – עליהן מופקד הנתבע עצמו.
הסעד החלופי
בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לעמוד על תיקון כתב התביעה והסעד הנתבע למתן סעד הצהרתי. הסעד החלופי מתברר מתוך אותן טענות ואותן נסיבות. הוא נובע עוד ממילא מתוך בירור התובענה וההלכה הנוגעת לענייננו כפי שפורטה לעיל. גם ההגנה מצד הנתבע זהה. מלכתחילה הסכים הנתבע למתן סעד הצהרתי בנוגע לשם סבתו של התובע, ובלבד שלא יהיה בו לשנות את פרטי המרשם.
הסימוכין מטעם התובע
תעודת הלידה – צורפה ולצידה תרגום מהשפה הרומנית לעברית, והתרגום מאושר על ידי נוטריון. ההדיוט ילמד מתעודת הלידה המקורית, כי האב המנוח, גדעון ("G'") נולד להוריו, ה"ה קינן אברהם ופני ("K'", "A'", "P'"). ביתר שאת עולים הפרטים מן התרגום המאושר כאמור. יצוין שאמנם התרגום הפונטי של שם המשפחה הוא "ק…", אך חזקה על התובע ועל המתרגם כי התרגום לאשורו הוא "קינן".
תעודת הנישואין – צורפה ללא תרגום. בכוחו של הדיוט להבין ממנה כי האב המנוח ("G'"), נישא לאשתו, אמו של התובע, גב' […] ("[…]"). עוד נקוב בתעודה, כי הוריו של האב המנוח (הוא הבעל) הם ה"ה "K'", "A'" ו – "P'".
תעודת הפטירה – תעודת הפטירה של המנוח מצורפת לצד תרגום מהשפה הרומנית לעברית, המאושר על ידי נוטריון. המסמך המקורי נושא חותמת אפוסטיל של הרשויות ברומניה. גם במסמך זה נקובים הוריו של האב המנוח, ה"ה "K'", "A'" ו – "P'".
לאחר עיון במסמכים האמורים, נחה דעתי כי מדובר במסמכים אותנטיים, ונקובים בהם פרטיו האותנטיים של האב המנוח. הנתבע לא העמיד נימוקים לאי-קבלת המסמכים או תוכנם והותיר הדבר לשיקול דעתו של בית המשפט. כל אחד מהמסמכים, וביתר שאת כולם יחדיו כאגד ראייתי, מחזקים את טענת התובע כי שמה של סבתו היה פני, וכי הנקוב במרשם אינו נכון, או לכל הפחות אינו מדויק.
לא נעלמה מעיני טענת הנתבע לפיה האב המנוח, בהזדמנויות שונות, נקב בשם "יפה" כשם אמו. הנתבע בחר שלא להציג סימוכין כלשהם לטענתו והגביל את בית המשפט ביכולתו לברר את הטענה או ביכולתו של התובע להשיב לטענה – ביתר שאת מקום שהאב המנוח אינו בחיים ולא נוכל לשמוע הסבר לדברים מפיו. לא מצאתי שיש בטענה זו, בנסיבות אלה, כדי לגרוע מן העולה מהמסמכים כאמור.
יש להוסיף שהנתבע לא הביע התנגדות לסעד הנתבע (ההצהרתי) ובלבד שלא יביא לשינוי פרטי המרשם, ומצאתי אפוא לנכון לקבלו.
סוף דבר
על בסיס כל הנקוב לעיל, אני קובעת כדלקמן:
אני מקבלת את התביעה, ומוצהר בזה כי שמה של אמו של המנוח, מר גדעון קינן ז"ל, שנשא בחייו ת"ז מספר […], שפרטיו כנ"ל, היה פני קינן, ובלועזית "P'".
התובע רשאי להגיש פסיקתא לאישור בית המשפט.
אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת פרטים מזהים ותיקוני הגהה.
ניתן היום, ג' חשוון תשפ"ד, 18 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.
