בפניי : כבוד השופטת לירון זרבל – קדשאי
התובעת :פלונית
ע"י ב"כ עו"ד שמואל פינקו
נ ג ד
הנתבע :משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה
ע"י פרקליטות מחוז חיפה – אזרחי
פסק דין
התובעת ילידת רומניה, עותרת למתן סעד הצהרתי מתוקף סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. התובעת מבקשת להצהיר כי שם נעוריה הוא "ק'" (ק') – הוא שם המשפחה של אביה הביולוגי, בעלה הראשון של אמהּ. כך, חרף הנקוב במרשם האוכלוסין בישראל, כי שם נעוריה של התובעת הוא "ה'" – שם משפחתו של בעלה השני של אמהּ. התובעת עותרת למתן סעד הצהרתי כאמור, מבלי לשנות את פרטי מרשם האוכלוסין בישראל (להלן – "המרשם").
נימוקי הבקשה
התובעת נולדה ברומניה בעיר […], ביום 12.2.1937 לה"ה בוריס וזיוה ק' – לפי טענתה בתביעה דנן [השמות הפרטיים שונו]. לכתב התביעה צורף העתק מתעודת הלידה של התובעת מרומניה. בתעודת הלידה קרויה התובעת בשם הפרטי […], אך לטענתה בדל"ת אמות המשפחה נקראה בשמה העברי פלונית, ע"ש אחות אמהּ. מועד הלידה אינו שנוי במחלוקת ועולה גם מתמצית הרישום מהמרשם. בשנת 1929 עלתה התובעת ארצה עם הוריה דלעיל, כשהיא כבת שנתיים.
לטענת התובעת, בשנת 1942 אמהּ זיוה התגרשה מאביה הביולוגי בוריס, ובשנת 1947 נישאה בשנית למר גדעון ה'. מר ה' שימש אביה למעשה של התובעת ולדבריה גידל אותה כבתו. בעקבות נישואי אמהּ כאמור, שונה שם משפחתה של אמהּ ושל התובעת ל"ה'".
התובעת עצמה נישאה בשנת 1958 למר […], ושם משפחתה שונה ל"ל'". לכתב התביעה צורף העתק מתעודת הנישואין של התובעת לבעלה מר י"ל.
לטענת התובעת, לאחרונה פתחה בהליכים לקבלת אזרחות רומנית, עבורה ועבור ילדיה בהתאם לחוק ברומניה. לא עלה בידה להשלים הליכים אלה נוכח הסתירה בין שם משפחתה הנקוב במרשם ("ה'") לבין הנקוב במרשם ברומניה, על פיו הוריה הם זיוה ובוריס ק' כאמור. לפיכך אפוא, עותרת התובעת לקבלת סעד הצהרתי כאמור, מבלי שהיה בו לשנות את הנקוב במרשם.
עמדת הנתבע
הנתבע מפנה לסעיף 19ד לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 (להלן – "חוק מרשם האוכלוסין"). בהתאם לסעיף 19ד, "לא יתוקן רישום במרשם אלא לבקשת התושב שהרישום מתייחס אליו ועל פי תעודה ציבורית המעידה שהרישום לא היה נכון". בענייננו אין בידי התובעת תעודה ציבורית ולפיכך מתנגד הנתבע שהסעד ההצהרתי יביא לשינוי כלשהו במרשם.
הנתבע מוסיף שבמרשם לא קיימת אינדיקציה לטענות התובעת לפיה היא בתם של זיוה ובוריס ק'. המרשם מלמד כי התובעת היא בתם של זיוה וגדעון ה'. לפיכך מתנגד הנתבע לסעד המבוקש. כמו כן, הנתבע אינו מוצא אינדיקציות לנקוב בתעודת הלידה של התובעת מרומניה כי שם משפחת הוריה הוא "ק'" – מבלי להביע דעה בדבר האותנטיות של המסמך. הנתבע מותיר לשיקול דעתו של בית המשפט לבחון את הראיות ולהעניק את הסעד, מבלי שהיה בכך להשליך על המרשם.
בעקבות החלטתי מיום 7.5.23 הוסיף הנתבע וטען כדלקמן:
כן קיימת אינדיקציה לשם המשפחה הקודם של התובעת (ושל אמהּ) – "ק'". כך נלמד מתעודת הנישואין של אמהּ של המבקשת (שלא צורפה לכתב התביעה אך מצויה בידי הנתבע). מתעודת נישואיה של האֵם נלמד כי שמה טרם נישואיה לגדעון ה' היה: "זיוה ק' לבית …".
יחד עם זאת, מוסיף הנתבע וטוען שאין אינדיקציה לשמו הפרטי של אביה הביולוגי של התובעת, מר בוריס ק'. כמו כן, התובעת הצהירה מספר פעמים במהלך חייה ששם אביה הוא "גדעון": בבקשה לקבלת תעודת זהות משנת 1957; בבקשה לקבלת תעודת זהות בשנת 1978; בבקשה לקבלת תעודת זהות בשנת 2006; בבקשה לקבלת תיעוד מהמרשם בשנת 2007; בבקשה לקבלת תעודת זהות בשנת 2012.
השלמת טיעון התובעת
ביום 1.8.23 הוריתי לתובעת להמציא לעיון בית המשפט את העתק נאמן למקור מתעודת הלידה שלה מרומניה, שכן נטען כי המסמך נושא חותמת אפוסטיל, אך הדבר אינו עולה בבירור מן ההעתק שצורף לכתב התביעה. עוד הוריתי לתובעת להשלים טיעוניה לגבי ציון שם אביה בבקשות השונות כנקוב בתגובת הנתבע.
התובעת שבה על טענתה שמר גדעון ה' נישא לאמהּ כשהיא היתה בת 10 שנים. הוא שגידל אותה כבתו והיא ראתה בו כאב לכל דבר ועניין. היא ציינה את שמו כאביה כל עת שנדרשה לציון שם אביה.
התובעת צרפה לעיון בית המשפט אישור תרגום נוטריוני מתעודת הלידה מרומניה – מסמך שהוא עצמו אושר בחותמת אפוסטיל בבית משפט השלום בתל אביב. על פי התרגום, נולדה התובעת ביום 12.2.1937 בשם […] ק' בעיר […] שברומניה, להוריה – ה"ה ק' בוריס וזיוה. העתק תעודת הלידה זכה לחותמת אפוסטיל בעיר בוקרשט ברומניה.
דיון והכרעה
ראשית אתייחס לסעד הנתבע לגופו. שוכנעתי שהעתק תעודת הלידה של התובעת כפי שהונח בפניי הוא מסמך אותנטי. הנתבע אינו טוען אחרת או מעלה חשש שמא לא כך הוא הדבר. מהמסמך עולה באופן מניח את הדעת, כי התובעת נולדה בשם […] ק', לאביה מר בוריס ק', ואמה זיוה ק'. השם "ק'" הוא העולה באופן פוֹנטי למקרא השפה הזרה, ותורגם על ידי מתרגם המסמך ל"ק…". לא אביע דעה לגבי האופן הנכון להגיית שם משפחתה של התובעת כפי שמוכר ברומניה, וחזקה עליה ועל המתרגם כי שם משפחתה מתקרא ברומניה "ק'" כפי שמצוין לאורך טיעוניה.
אני מוצאת שיש בהעתק תעודת הלידה להעמיד את התובעת מעבר לרף השכנוע ורף הראיה הנדרש ממנה בהליך דנן לשם הוכחת התביעה. לא בכדי הצהירה התובעת בתצהירה ובתביעתה, כי פרט לקבלת אזרחות רומנית, אין לה אינטרס כספי בקבלת הסעד. בהתאם לפסיקה הרווחת רף השכנוע בהליך הנדון הוא רף השכנוע המקובל במשפט האזרחי. לאמור, על דרך מאזן הסתברויות. יחד עם זאת, מקום בו מצוי אינטרס כספי בטבורו של הסעד הנתבע, יוחמר רף השכנוע. בענייננו לא מצאתי שיש מקום להחמיר ברף השכנוע שעל כתפי התובעת, ולא נטען על ידי הנתבע כי יש לעשות כן. גם אם אניח שיש בקבלת אזרחות רומנית על מנת להפיק בערבו של יום טובות הנאה כאלה ואחרות לטובת התובעת ו/או בני משפחתה, לא יגרע הדבר מקופתה של המדינה, ומשלם המיסים הישראלי לא יישא במימונן (השוו לתמ"ש (ק"ש) 64010-12-14 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה רשות האוכלוסין, מיום 31.3.16; וגם לת"ג 29968-08-18 פלוני נ' משרד הפנים, מיום 19.2.19).
שוכנעתי אם כן, על בסיס תעודת הלידה, ובהעדר התנגדות מצד הנתבע, שיש מקום לתת בידי התובעת סעד הצהרתי כמבוקש. מסמכותו של בית משפט זה להעניק סעד הצהרתי מתוקף סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. סמכות זו נתונה לכל בית משפט הדן בעניין אזרחי, וזו לא נגרעה מבית משפט זה.
כמו כן, במקרים המתאימים נוהג בית משפט זה להעניק סעדים הצהרתיים שמתייחסים לפרטים אישיים הנקובים במרשם, מבלי שיהיה בסעד ההצהרתי לשנות מן המרשם (ר' תמ"ש (חי') 22480/07 שחם דבורה נ' מדינת ישראל – היועץ המשפטי לממשלה, מיום 28.1.2008; עיינו גם בתמ"ש (י-ם) 55925-05-12 פלוני ע" נ' אלמוני ז"ל, מיום 31.1.17).
מבלי לגרוע מן האמור אפשר להקיש גם מהליכים מתוקף חוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963 (להלן – "חוק קביעת גיל"). הדין מכיר בהליכים שונים לפי החוק לקביעת גיל, למתן סעד הצהרתי כנקוב בסעיף 1 לחוק, ושלא לצורך שינוי המרשם. נזכיר כי גילו של אדם, לאמור מועד לידתו, הוא רכיב הנקוב במרשם (ר' סעיף 2(א)(3) לחוק מרשם האוכלוסין). כך למשל לעניין זכאות לקצבאות מטעם הביטוח הלאומי או גמלאות מקרנות פנסיה – הליכים המצויים בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. עוד הכירה הפסיקה באפשרות לקביעת גיל מתוקף החוק על דרך הגררה ובאופן אגבי לסעד הנדון (ר' שאול שוחט ודוד שאוה, שם, ע' 41).
יצוין עוד שהנתבע לא העמיד טעמים כלשהם המצדיקים הימנעות ממתן הסעד, והותיר לשיקול דעתו של בית המשפט האם להעניקו, בכפוף להימנעות מפגיעה במרשם כאמור.
למען שלמות התמונה, ובנסיבות העניין, יש מקום להתייחס לטענה נוספת מצד הנתבע ביחס להוראות סעיף 19ד לחוק מרשם האוכלוסין. לטענת הנתבע אין בידי התובעת תעודה ציבורית שתאפשר את שינוי המרשם. סבורני שטענה זו חלקית ואינה מלאה או מדויקת.
תיקון המרשם מוסדר בסעיפים 19ג – 19ה לחוק מרשם האוכלוסין. סעיף 19ד מורנו בזו הלשון:
"מבלי לפגוע באמור בסעיף 19ה או בסעיף 23, לא יתוקן רישום במרשם אלא לבקשת התושב שהרישום מתייחס אליו ועל פי תעודה ציבורית המעידה שהרישום לא היה נכון".
ראשית נזכיר, שהתובעת נמנעה במפורש מלעתור לתיקון המרשם ועתרה למתן סעד הצהרתי בלבד, מבלי שיהיה בו לשנות את המרשם. שנית, הלכה היא כי פסק דין של בית משפט זה מהווה "תעודה ציבורית" לשם תיקון המרשם בהתאם לסעיפים 19ג ו – 19ד לחוק מרשם האוכלוסין (ר' ה"פ (ת"א) 4498-08-15 ליאנה מונטריאנו נ' מדינת ישראל – שר הפנים, מיום 4.7.16; עת"מ (חי') 5788-11-18 ישי ארנון נ' משרד הפנים עכו, מיום 30.1.19; עת"מ (י-ם) 5901-03-19 עמרם אלפסי נ' משרד הפנים, מיום 16.5.19; ר' גם סעיף 29(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971).
מבלי להסיג את שיקול דעתו של הנתבע, אין לשלול את האפשרות שגם תעודת הלידה של התובעת יכולה לשמש לכאורה תעודה ציבורית ו/או נכרית לפי סימן ד' לפקודת הראיות.
שלישית, אמנם הנתבע לא טען כך במפורש, אך בהתאם לסעיף 19ד, יתוקן המרשם לבקשת התושב שהרישום מתייחס אליו. במילים אחרות, התובעת אינה זכאית לבקש לשנות את המרשם ככל שנוגע להוריה (הביולוגיים או הרשומים). בענייננו, אמנם בית המשפט אינו נדרש לשינוי המרשם כאמור, אך קיימת תחילת ראיה לכאורה לאי-נכונות המרשם בכל הנוגע לאביה הרשום של התובעת. ההליך דנן אינו עוסק בכך ובית משפט זה אינו המוסמך לתת בידי התובעת צו לתיקון המרשם ככל והיתה עותרת לכך.
ודוק. בענייננו קיימת אבחנה ברורה בין הסעד ההצהרתי שניתן בידי התובעת לגבי שם משפחתה (וכפועל יוצא מכך זהות אביה) לבין שינוי המרשם, שאין בכוחו של ההליך דנן לתקן כאמור. אך קיימת חשיבות משמעותית לנכונות הפרטים הנקובים במרשם וטוב תעשה התובעת אם תפנה לנתבע בהליך מתאים לשינוי המרשם בהתאם לחוק מרשם האוכלוסין. יצוין ששם אביה הוא רכיב במרשם הנוגע לתובעת ולא להוריה (ר' סעיף 2(א)(2) לחוק מרשם האוכלוסין) ולכאורה התובעת זכאית לפנות לנתבע בבקשה לתיקון המרשם, כשפסק הדין דנן ו/או תעודת הלידה מהווים תעודה ציבורית לפי דרישת הדין. אין מקום לגרוע משיקול הדעת הנתון לנתבע במסגרת בקשה כגון זו, ככל שתוגש, ולפיכך אין להוסיף על האמור. אך יצוין כי לאחר מיצוי ההליכים מצד התובעת, וככל שיסרב הנתבע לבקשת התובעת, הערכאה המוסמכת לדון בבקשה לשינוי המרשם היא בית המשפט לעניינים מנהליים.
לסיכום – מן הסימוכין שהציגה התובעת נחה דעתי שהיא נולדה ברומניה להוריה הביולוגיים, ה"ה זיוה ובוריס ק'/ק…. הסעד ניתן בהעדר התנגדות מצד הנתבע ולאחר שמצאתי שהתובעת עמדה ברף השכנוע להוכחת טענותיה.
סוף דבר
על בסיס כל המצוין לעיל, אני קובעת כדלקמן:
אני מקבלת את התביעה, ומוצהר בזה כי התובעת גב' פלונית נולדה ברומניה ביום 12.2.1937 בשם ק' (ק…) …, בתם של ק' (ק…) בוריס וזיוה.
התובעת רשאית להגיש פסיקתא לחתימת בית המשפט.
אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
פסק הדין מותר בפרסום בכפוף להשמטת פרטים מזהים ותיקוני הגהה.
ניתן היום, א' חשוון תשפ"ד, 16 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.
