בפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקשת
פ. ס
ע"י ב"כ עוה"ד ענבל הראל
נגד
משיב
הקטין
א. ו
א' (יליד 2015)
החלטה
1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' ס. הנשיאה, השופטת שירי היימן), מיום 26.9.23 בתיק תלה"מ 4753-03-22 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא", בהתאמה). במסגרת ההחלטה קמא הורחבו זמני שהות הקטין עם המשיב, לנוכח המלצות תסקיר עו"ס לסדרי דין.
רקע וההחלטה קמא
2. המבקשת והמשיב (להלן גם: "הצדדים", "האם" ו- "האב" בהתאמה) ניהלו קשר זוגי קצר, ממנו נולד בנם הקטין, שפרטיו בכותרת.
3. ההליך קמא נפתח ב- 3/2022 על ידי המשיב, לאחר שהצדדים התדיינו בבית משפט קמא לעניין זמני השהות מאז שהקטין נולד, החל משנת 2015. בהליך קמא ביקש המשיב להרחיב את זמני השהות לזמני שהות שוויוניים.
4. בתיק קמא הוגשו 2 תסקירים. בתסקיר הראשון שהוגש ביום 6.12.22 המליצה העו"ס על לינה של הקטין 2 לילות בבית האב בשבוע (שני-שלישי), כולל סופ"ש ארוך מיום שישי ועד יום ראשון (להלן: "התסקיר הראשון").
דיון בהמלצות התסקיר הראשון התקיים בבית משפט קמא ביום 13.2.23. האב עמד על בקשתו לזמני שהות שוויוניים ולילה נוסף של לינה בבית האב. האם התנגדה. בדיון ניתן תוקף של החלטה להמלצות התסקיר הראשון והשופטת קמא הורתה לעו"ס להגיש תסקיר משלים. יצוין כי באותו מועד, סברה העו"ס שיש לאפשר לקטין להסתגל לזמני השהות בטרם ישהה לילה נוסף אצל האב.
5. כפי שצוין בהחלטה קמא, בפועל, הצדדים לא פעלו בהתאם להחלטה הנ"ל, והסכימו ביניהם כי שבוע אחד ישהה הקטין בבית האב בימים שני ושלישי ובשבוע לאחר מכן בימים שלישי ורביעי, וזאת לדבריהם על מנת למנוע נתק ארוך בינו לבין האם.
בחופש הגדול התקיימו זמני השהות כך ששבוע אחד הקטין שהה בבית האב מיום א' בבוקר ועד יום ד' בבוקר, האב החזיר לבית האם ולקח את הילד שוב ביום ו' והחזיר לבית האם ביום א' בבוקר. בשבוע השני ההורים התהפכו בימים.
6. במסגרת המלצות התסקיר המשלים מיום 17.8.2023 (להלן: "התסקיר המשלים"), העו"ס לס"ד המליצה על הוספת לינה של יום בשבוע בבית האב פעם בשבועיים, על מנת לאזן את הימים בין הצדדים.
בלשון התסקיר:
"לנוכח המצב הקיים בו ההורים מגיעים להסכמות בעניין זמני השהות וכי הקטין נמצא בפועל בחופשות מחצית מהזמן עם האם ומחצית מהזמן עם האב. יש מקום להוסיף לאב יום אחת לשבועיים. בסוף השבוע בו הקטין נמצא בבית האב יחזיר האב את הקטין ביום ב' בבוקר לבית הספר".
האב ביקש שיינתן תוקף של פס"ד להמלצה זו, האם התנגדה וטענה כי העו"ס לא שוחחה עם הקטין, כי הקטין לא מעוניין בהרחבה נוספת, וכי הקטין צריך להפנים את השינוי שנערך לפני כשנה לפני שיורחב לילה נוסף. האם אף טענה טענות בנוגע לסגנון ההורות של האב.
7. בדיון שנערך ביום 26.9.23, נשמעו הצדדים וכן נשמעה העו"ס לס"ד. עולה מהפרוטוקול שהעו"ס אף נחקרה על ידי באת כחה של המבקשת.
לדברי העו"ס, עיון בזמני השהות הנוכחיים שחווה הקטין מעלה בלבול, ולדעתה יש לשוב להמלצתה מהתסקיר הראשון ועליהן להוסיף יום נוסף לאב, אחת לשבועיים (ביום חמישי).
במענה לטענת האם, כי הקטין לא יכול להיות הרבה זמן אצל האב, ענתה כי העניין נבדק מול המורה של הקטין ונמצא כי הקטין מגיע מהאב שמח ומספר חוויות, לא נצפו בעיות ולא דווח על בעיות.
לדברי העו"ס, מטרת ההמלצות של התסקיר המשלים היא ליצור "בלוק" של ימי שהייה אצל ההורים, על מנת שהקטין לא יישן כל לילה במיטה אחרת, וכדי שירגיש יציבות, רצף ושייכות.
8. לשאלת ב"כ האם בדיון, על איזה בסיס הומלץ השינוי המהותי, ומדוע הוחלט כך כעת, תקופה קצרה (לדברי ב"כ האם) אחרי השינוי, להפוך את המלצות התסקיר הראשון ולהוסיף יום נוסף, ענתה העו"ס כי היא עודנה עומדת מאחורי המלצות התסקיר הראשון, והמצב הוא כי הצדדים ערכו שינויים בזמני השהות, כך שכל שבוע הקטין צריך לחשוב באיזה יום ישהה אצל מי. לדברי העו"ס, הקטין עוד לא הספיק להטמיע את השינויים כי כבר נוצרו לו שינויים חדשים, ולאם יש במובהק יותר ימים מאשר לאב.
על בסיס חלוקת הימים הקיימת, המליצה העו"ס להוסיף לאב עוד יום אחד אחת לשבועיים, כדי לאזן את זמני השהות.
9. לשאלת בית משפט קמא, האם הקטין יוכל לעמוד בעוד יום אצל האב, השיבה העו"ס, כי רצוי שיהיו "בלוקים" כמה שאפשר; אם זמני השהות יתקבעו אצל הקטין לא הפרעה, הקטין יצליח לעמוד בהם במובן זה שיבין שביום חמישי הוא אצל אבא, כשבסוף השבוע הוא אצל האמא.
עוד לדברי העו"ס, לדעתה הקטין יכול להכיל עוד יום אצל האב. מהתרשמותה, האב מיטיב ו"רואה" את הקטין, והקטין חשוב לאב.
עוד עמדה העו"ס על החשיבות בקיום זמני שהות קבועים ויציבים לקטין, על ידי שני הצדדים, על מנת ליצור בקרב הקטין ודאות והפנמה של זמני השהות וחלוקת הזמן שלו עם הוריו.
10. האם טענה בדיון קמא, כי לדעתה המלצות התסקיר המשלים נוצרו בחלל ריק, וטענה כי העו"ס לא פגשה בקטין ולא שוחחה עימו, לא שאלה איך הוא מתמודד עם השינויים. עוד לטענתה, התסקיר המשלים הפוך לגמרי מהתסקיר הראשון, ולא קשור למה שהיה בדיון בחודש מרץ 2023.
לטענתה, הצדדים יצרו את ה"בלוק" כדי לקטוע את רצף הימים שהקטין לא רואה מי מהוריו. לטענתה הקטין עדיין לא הפנים את זמני השהות הקודמים, לא התרגל לימים הרצופים ומבקש מהאם לחזור הביתה אחרי לילה אחד אצל האב. לדעתה, השינוי המבוקש כעת, איננו לטובת הקטין.
כן ביקשה האם להורות על טיפול רגשי לקטין.
11. האב, אשר הסכים להמלצות התסקיר המשלים, טען בדיון קמא כי הקטין גדל ומתפתח יפה ולא רואה אצלו כל בעיה רגשית; לדעתו מדובר בילד מקסים ושמח, עם הישגים נאים בלימודיו. לדבריו המורים של הקטין לא דיברו איתו על בעיה רגשית, אך איננו מתנגד לטיפול רגשי.
עוד לטענתו, האם היא אמא מצויינת, והוא לא רוצה לקחת ממנה דבר, למעט השוואת את זמני השהות שלו עם הקטין. לדבריו "מגיע לילד להיות עם אבא שלו". לדידו, סך הכל מדובר על הוספת לינה אחת, לא משהו משמעותי. לטענתו, טענות האם מופרכות מהשורש והן לא מצאו ביטויין בתסקיר.
12. בסוף הדיון הנ"ל ניתנה החלטת בית משפט קמא, להלן חלקה האופרטיבי:
"לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בתסקיר, אני סבורה כי בשלב (צ"ל "בשלה" – ח"ש) העת להרחבה המבוקשת. מדובר בקטין שהוא כמעט בן 9. מדובר בשני הורים מטיבים כפי שנקבע בתסקיר מיום 6.12.22. האב העתיק את מקום מגוריו מאיזור המרכז ל[עיר מגורי הקטין]. ההורים מתגוררים זה בסמוך לזה בקרבת מקום ואין כל סיבה לא לאפשר לקטין לבלות עם אביו זמן זהה לזמן אותו הוא מבלה עם אמו.
אשר על כן אני קובעת כי זמני השהות יחלו כדלקמן:
הקטין ישהה עם האב בימים שני ושלישי. מיום שני מסיום הלימודים ועד יום רביעי בבוקר.
הקטין ישהה עם האב בכל סופ"ש שני, מיום שישי מסיום הלימודים ועד יום ראשון בבוקר.
אחת לשבועיים, בסוף שבוע שבו הקטין שוהה עם האם, הוא ישהה עם האב ביום חמישי מסיום הלימודים ועד שישי בבוקר.
כאשר הקטין שוהה עם האב ביום חמישי ולמחרת אין לימודים, הוא ישיב אותו לבית האם למחרת בשעה 09:00 בבוקר.
האם מבקשת להעניק טיפול רגשי לקטין, האב מסכים למרות שהוא זקוק (צ"ל "סבור" – ח"ש) שהקטין לא זקוק לטיפול רגשי אך מוכן לשתף פעולה ולכן, ככל והאם מבקשת להעניק טיפול רגשי לקטין היא תגיש הצעה לאב. האב יהיה רשאי להגיש הצעה רגשית (צ"ל "נגדית" – ח"ש) תוך 7 ימים מקבלת הצעת האם. ככל ולא יתנגד ולא יגיש הצעה מטעמו, הקטין ישולב בטיפול הרגשי שהציעה האם. הצדדים ישתפו פעולה וישאו בחלקים שווים בעלות הטיפול.
תיק זה יישאר פתוח למשך שנה מהיום.
ככל ולא תוגש הודעה מטעם מי מהצדדים בתוך 12 חודשים, התיק ייסגר.
ת.מ. – 12 חודשים".
טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור
13. להלן תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור:
א. בדיון קמא, בית משפט קמא לא איפשר את חקירת העו"ס אלא בשאלה אחת בלבד; כפי שעולה מפרוטוקול הדיון, לעו"ס לא היה כל הסבר מדוע הפכה את המלצותיה ועל סמך מה.
ב. העו"ס לא פעלה כהוראות בית משפט קמא מיום 13.2.23, לא עקבה אחר מצב הקטין, לא שוחחה עמו או עם מי מהוריו. התסקיר המשלים נערך כלאחר יד, על בסיס שיחות טלפון קצרות ערב הגשתו.
ג. בתסקיר המשלים, התעלמה העו"ס מטובת הקטין, מהמציאות בשטח ומהמלצותיה בתסקיר הראשון, והתייחסה אך לבקשת האב לחלוקה שיוויונית של זמני השהות; העו"ס הפכה את המלצותיה ללא נימוק.
ד. הקטין כבן שמונה וחצי שנים, ראוי כי קולו היה נשמע במסגרת ההליכים קמא. העו"ס מעולם לא שוחחה עם הקטין, ורצונו מעולם לא נשמע. הקטין מתנגד להרחבת זמני השהות; הקטין מצוי במצוקה ומתקשה להתרגל לזמני השהות שנקבעו אך לפני מספר חודשים.
ה. המלצות העו"ס בתסקיר המשלים מתעלמות מהמלצות התסקיר הראשון, עת נקבע בתסקיר הראשון כי "הוספת יום מתחלף אחת לשבועיים תבלבל את הקטין, אשר תחושת הזמן אצלו אינה מפותחת"; כן הומלץ בתסקיר הראשון כי ניתן יהיה לשקול הוספת יום לאב לאחר כשנתיים. נוכח זאת, יש מקום לבחון את שאלת הוספת יום נוסף רק בעוד כשנה וחצי.
ו. ההחלטה קמא למעשה "טורפת את הקלפים" מחדש לקטין, מייצרת עבורו מציאות חדשה ודורשת ממנו להסתגל לזמני שהות חדשים, מה שאינו לטובתו ולא מתיישב עם הצורך ביציבות לה זקוק הקטין.
דיון והכרעה
14. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור קמא אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
להלן אנמק החלטתי.
15. החלטת בית משפט קמא ניתנה לאחר קיום דיון במעמד הצדדים ובאי כחם, במסגרתו נשמעו הצדדים וכן נשמעה העו"ס לס"ד שכתבה את התסקיר המשלים, שהמלצותיו אומצו בסוף הדיון על ידי בית משפט קמא.
בנסיבות המקרה הנדון לא מצאתי כי בהחלטת בית משפט קמא, במסגרתה הורה על הרחבת זמני השהות של הקטין אצל אביו, יש טעות המחייבת את התערבות ערכאת הערעור.
16. העו"ס לסדרי דין הביעה את דעתה המקצועית באופן חד וברור, כי טובת הקטין עולה בקנה אחד עם הרחבת זמני השהות אצל המשיב, בדרך של הוספת יום אחד בשבועיים.
נאמר לא אחת בפסיקה, כי הגם שתסקיר אינו בגדר חוות דעת מומחה, יש לו מעמד מיוחד, ובית המשפט ייטה לאמץ את ממצאי חוות דעת מומחה (או תסקיר) ומסקנותיה, וזאת בהיעדר ראיות כבדות משקל לסתירת האמור בהן.
ראו לעניין זה: רמ"ש (חי') 16708-05-20 פלוני נ' פלונית (18.5.2020), פס' 24 והפסיקה המובאת שם.
המקרה דנן לא נופל בגדר המקרים המחייבים התערבות ערכאת הערעור.
17. המבקשת מלינה כי בהמלצות התסקיר המשלים, "הפכה" העו"ס את המלצותיה מהתסקיר הראשון. אינני מקבל טענה זו, מאחר שכפי שציינה השופטת קמא בהחלטתה, המלצות העו"ס היו נכונות למועד עריכת התסקיר הראשון; לאחר מתן תוקף של החלטה להמלצות אלה, הסכימו הצדדים (המבקשת והמשיב) לפעול אחרת ולשנות את זמני השהות (ראו סעיף 5 לעיל), לרבות שהייה בת מס' ימים ברצף של הקטין עם אביו במהלך החופש הגדול.
לעמדתה של העו"ס, זכותם של ההורים לבצע שינויים בזמני השהות בהסכמה הדדית, אולם המלצתה היא להוסיף לאב יום אחד בשבועיים על מנת לאזן את זמני השהות. בית משפט קמא הסכים עם עמדתה, ולא נפלה בכך טעות שתחייב את התערבות ערכאת הערעור.
18. הוסיפה השופטת קמא ונימקה את ההחלטה קמא, בקצרה אך בתכליתיות, כי מדובר בשני הורים מיטיבים וכי האב אף העתיק את חייו מאיזור המרכז לעיר מגורי הקטין, על מנת להיות קרוב לקטין. עוד צוין כי הצדדים מתגוררים זה בסמוך לזה בקרבת מקום ואין כל סיבה לא לאפשר לקטין לבלות עם אביו זמן זהה לזמן אותו הוא מבלה עם אמו.
לא מצאתי טעות גם בנימוק זה של השופטת קמא, שתחייב את התערבות ערכאת הערעור בהם.
19. ודוק – בית משפט קמא השאיר פתח למי מהצדדים, לפנות לבית משפט קמא ככל שיעלה בכך צורך ב-12 החודשים הקרובים. ברי כי ככל שבעתיד, אף הקרוב, יהיה שינוי בהמלצות או יגיע מידע חדש, ניתן יהיה לבחון ההחלטה קמא בשנית.
20. במצב דברים זה סבורני כי אין מקום להתערב בהחלטה קמא.
סוף דבר
21. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.
22. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.
החלטה זו מותרת לפרסום, תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, כ"ו תשרי תשפ"ד, 11 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.
