לפני כבוד השופט שמואל מלמד
העורר
פלוני (קטין) (עציר)
נגד
המשיבה
מדינת ישראל
<#2#>
נוכחים:
ב"כ העורר עו"ד עתליה רפאל
ב"כ המשיבה עו"ד רענן ברוך
העורר הובא באמצעות שב"ס
מר דיאא אלריאן מתורגמן לשפה הערבית
פרוטוקול
עו"ד רפאל: נמצאים כאן אביו של הקטין והדוד והערב הישראלי.
אני ערה היטב לפסיקה בעבירות הללו ונראה שהפסיקה היא לכאן ולכאן.
אני סבורה שבעניינו של הקטין הספציפי הזה שמלאו לו 17 לפני חודש, מתקיימים צבר נתונים שיש בכוחם כדי להטות את הכף לעבר שחרור.
מדובר במי שהמשפחה רואה את הדברים מאד בחומרה שהקטין הזה סה"כ תפקד בחייו, למד. הצגתי מסמכים לבימ"ש קמא וצרפתי להודעת הערר. גם למד בבי"ס תעשייתי וגם עבד בבי"ס שהוא מקצועי וגם המשפחה בישוב שהם מתגוררים בו, מוכרת היטב לעיריה וגם משם הצגתי מכתב.
האב עובד בישראל למעלה מ- 30 שנה. מדובר לטעמי ואני לא מקלה ראש בכלל, אבל בהסתברות שקשורה גם בחוסר היכולת של הקטין הזה בזמן אמת כחלק גם היותו קטין ומהעובדה שאנו מבינים שהבשלות השכלית בגילאים האלה היא כזו שמובילה לקבלת החלטות ולשיקול דעת שברור שהוא לא נכון.
אני הסכמתי לקיומן של ראיות לכאורה ועומדת מאחורי ההסכמה הזו. אמרתי שהאופן שבו התגלגל הארוע הוא כזה שיכול להיות שאם היינו מדברים על אדם בגיר שהוא לא קטין, אז היכולת לעצור היתה מגיעה באופן אחר.
מרגע שהקטין נעצר והאב והדוד והמשפחה נחשפה להבנה שככל הנראה היתה פה חבירה לגורמים שוליים, הם רואים זאת בחומרה ומוכנים לקחת על עצמם את המשימה שהקטין הזה לא יכנס למדינת ישראל אלא למשפט ואני חושבת שניתן לתת בהם אמון גם בכפוף לערבויות הולמות.
בנוסף אליהם יש פה ערב ישראלי שגם הוא מוכן לערוב לקטין.
אני מציגה החלטה ממש מהעת האחרונה במחוז מרכז גם את ההחלטה בבימ"ש השלום לשחרר ובערר זה נדחה. הקטין שוחרר ללא ערב צד ג' ישראלי. הסתפקו בחתימה של ההורים כשהנתונים מאד דומים.
כשאני שומעת שביהמ"ש אומר לי שהקטין בהחלטה שהגשתי הוא בן 15, אני מבקשת לומר שאני סבורה שכאשר יתר הנתונים כלומר ההתרשמות מהמשפחה, ההתרשמות שכאן הוא שוחרר ללא ערב צד ג' ורק בחתימת ההורים תושבי השטחים, אז אם אני מציגה בפער גיל של שנה וחצי ערב ישראלי שבנוסף מוכן לערוב לקטין, אני חושבת שזה יכול לעמוד.
מפנה גם לעמ"ת 52954-04-23 גם שם נדחה ערר מדינה בעבירות דומות.
מציגה החלטה של בימ"ש שלום במ"ת 3851-04-23 של השופט נעם שילה בת"א, מ"ת 19019-12-22 של השופטת עדנה בן לוי ומגישה החלטה נוספת של בימ"ש מחוזי בת"א של השופט מרדכי לוי בעמ"ת 26247-04-23 שם השופט לוי דחה את ערר המדינה על שחרור ואולם קבע שיש מקום להכביד את התנאים ואולי לשקול שני ערבי צד ג'.
אם אנחנו מכירים פסיקה של ביהמ"ש העליון לפיה העבירות הללו כשלעצמן אינן מחייבות באופן גנרי וגורף מעצר עד תום ההליכים וזה נאמר בעניינם של בגירים, אז מקל וחומר שזה נכון לגבי קטינים.
אני שואלת את עצמי שאלה. הקטין הזה שכאמור לא חווה על בשרו מעצר מאחורי סורג ובריח, שוהה כבר 3 שבועות במעצר, נחשף לסביבה עבריינית כשאני חושבת שאנו מסוגלים להכיר בזה שדווקא בעניינם של קטינים שהם ללא עבר פלילי, שנראה שיש משפחה שעומדת ברקע ואם הקטין הזה חוזר חזרה לשטחים למסגרת הלימודית שלו, היה צריך להתחיל י"ב השנה ולמסגרת תומכת שמקנה לו לימודים ועבודה,
עולות מהתיק שאלות שקשורות ברמת הידיעה וההבנה מפני שהוא עבד והוא התגלגל לארוע כשביקשו ממנו לבוא לרכב ולבדוק ואז הם אומרים לו שיש אישור וזה בסדר והוא יכול ואז מתגלגל הארוע הזה ובשלב שהוא מבין שמשהו פה כנראה לא בסדר, זה כבר היה קשה,
אני לא חושבת שהפתרון בתיקים האלה זה לסיים אותם כשכן יש אפשרות,
אני שואלת את עצמי אחת האם אני יכולה לתת מענה לעילת ההימלטות וכן לעילת המסוכנות.
שרות המבחן שוחח עם הערבים והתרשם שהם מספיק רציניים. אם אני יכולה להפיס את דעת ביהמ"ש ולהביא לכך שאפשר להתרשם מהם שיביאו אותו לביהמ"ש וישמרו שלא יחזור למדינת ישראל, אז למה לא לשחרר? החוק לא אומר לנו שברירת המחדל היא מעצר בתיקים שיתכן וצפוי בהם עונש של מאסר בפועל. החוק אומר שבכל מקרה, במיוחד בעניינו של קטין ויש סעיף מיוחד לזה, 10 א' לחוק הנוער, אנו קודם כל צריכים לבחון אם ניתן לשחרר.
עו"ד ברוך: מפנה לעמ"ת 6225-02-23 של השופט שגיא שבחן ענין דומה בעניינו של קטין שגנב רכב תושב השטחים שביצע מרדף בכבישי ישראל. אין מחלוקת למסוכנות גם לרכוש וגם לנפש. הסיכון שנקט הקטין בכך שבוצע מרדף והוא עבר ברמזור אדום, זו מסוכנות שאי אפשר להישאר אדיש כלפיה.
חברתי מבקשת שביהמ"ש יקבל החלטה שמנוגדת גם להמלצת שרות המבחן וגם שביהמ"ש יורה על שחרור לאחר שבימ"ש קמא בחן היטב את החלופות ואת הנסיבות ובהחלטתו נראה שערך איזון בין כל הדברים כולל הפסיקה. ביהמ"ש קמא מפנה לפסיקה ענפה בתחום ולא נראה שיש שגיאה בהחלטתו.
את המסוכנות מכיר ביהמ"ש מהחלטות אחרות מביהמ"ש העליון בעניינם של בגירים אמנם. נדבך נוסף של מסוכנות יש במרדף. כמובן כשהשילוב בין עילת המסוכנות לחשש הממשי להימלטות מאימת הדין קיים בעניינו של קטין תושב השטחים, איני מוצא פתרון אחר אלא מלהורות על מעצרו עד תום ההליכים.
עו"ד רפאל: לענין שרות המבחן, אני באופן אישי שוחחתי עם קצינת המבחן שמסרה ששרות המבחן לא נותן המלצות לשחרור באופן גורף בעניינם של שוהים בלתי חוקיים, כאשר בגוף התסקיר היא מתרשמת לחיוב. זה לא שהיא לא ממליצה בגלל נתונים שקשורים לקטין הזה אלא לגבי כל קטין תושב השטחים. זה לא שלא ניתנה המלצה בגלל שהמערך שאנו מציעים לא נמצא על ידה מתאים.
העדר ההמלצה קשור קשר ישיר בעובדה שהוא לא תושב ישראל. הרי ברור שקטין תושב ישראל היה משתחרר.
ההחלטה שחברי הפנה אליה מתייחסת לתיק שנחשב לתאונה ומדובר בארוע שונה מהארוע שלנו וחוץ מההחלטה הזו יש החלטות נוספות שמשחררות בדיוק בעבירות הללו.
<#5#>
החלטה
בפניי ערר על החלטת בימ"ש קמא שהורה על מעצרו של הקטין עד לתום ההליכים כנגדו.
יצויין כי מדובר בארוע שנסיבותיו מלמדות על מסוכנות העורר, הארוע בגינו הוגש כתב אישום בעבירה של גניבת רכב במהלכה נופץ חלון של הרכב. הרכב הונע והעורר הוא זה שנהג ברכב.
במסגרת הנסיעה שלו ברכב, המשטרה החלה לדלוק אחר הרכב. העורר נסע עם הרכב כאשר הוא חוצה רמזור אדום. בהמשך סטה בין נתיבים, נסע במהירות, תוך שהוא עוקף הולכי רגל בדרכו.
העורר עצר באופן פתאומי את הרכב וניסה להימלט בין שיחים לצד הדרך עד שנתפס.
מדובר במי שהוא בלתי מורשה לנהיגה ושוהה בלתי חוקי במדינת ישראל.
בימ"ש קמא בחן אפשרות שחרורו של העורר בתנאים, ביניהם תנאים כספיים ואולם לאחר בחינת הערבים מצא שלא ניתן להורות על שחרורו של העורר וזאת משני טעמים: אחד, כי הערב אביו של העורר אינו אזרח ישראלי והערב הישראלי הוא בעל עבר פלילי שאף ריצה עונשי מאסר. בנסיבות אלה קבע בימ"ש קמא כי הוא אינו יכול לשמש ערב.
ב"כ העורר הציגה לביהמ"ש פסיקה לגבי נסיבות דומות של עבירות דומות בהן שוחררו קטינים. אציין רק כי חלק מהפסיקה שהגישה ב"כ העורר, בהתייחס לעמ"ת 26247-04-23 ועמ"ת 32237-08-23, מדובר בקטינים צעירים הרבה יותר מהעורר.
לגבי יתר העמ"תים שהוצגו, מדובר במי שנמצא לגביהם ערב ישראלי שאושר ע"י ביהמ"ש.
לאחר שמעתי את הצדדים, אני סבור כי דין הערר להדחות וזאת נוכח העובדה כי בימ"ש קמא בחן את החלופה המוצעת ואת הערב המוצע הישראלי ואולם לא מצא לקבל אותו. לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בימ"ש קמא בשאלה זו. עצם העובדה כי מדובר בקטין כשלעצמו אינה מביאה לשחרור באופן אוטומטי ועל הקטין לעמוד בתנאים שיבטיחו את התייצבותו לביהמ"ש. במקרה הנוכחי הערבויות המוצעות אינן יכולות להבטיח זאת ולכן אין מקום לקבל את הערר.
ככל שיהיה לעורר להציע ערב ישראלי, יפנה לבימ"ש קמא שיבחן את הבקשה.
<#6#>
ניתנה והודעה היום ד' תשרי תשפ"ד, 19/09/2023 במעמד הנוכחים.
שמואל מלמד, שופט
הוקלד על ידי גילה קייקובה
