בפני
כב' השופטת תמר סנונית פורר
בעניין:
המבקשת/ התובעת:
(המנוח) ת"ז
פלונית ת"ז
ע"י ב"כ עו"ד צפת
נגד
המתנגדים/ הנתבעים:
1. אלמוני ת"ז
2. אלמונית ת"ז
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר מובשוביץ
החלטה
בהמשך לדיון שהתקיים בפני ביום 13.4.22 במעמד הצדדים, ניתנת החלטה כעת לגבי שני ההליכים שבכותרת.
עסקינן בבקשת המבקשת לקיום צוואת בעלה המנוח, פלוני, מיום 9.11.16, שהלך לבית עולמו ביום 21 (להלן: "המנוח").
המתנגדים מתנגדים לקיום צוואת המנוח בשני נימוקים עיקריים: האחת הצוואה אינה מכילה את כל הוראות המנוח ויש להורות על השלמת החסר, והשני השפעה בלתי הוגנת מצד המבקשת כלפי המנוח.
במעמד הדיון ציין ב"כ התובעת כי ב"כ המתנגדים הגיש בקשה לקיום צוואת המנוח משנת 2015. הבקשה טרם הועברה מהרשם לענייני ירושה.
ב"כ המתנגדים ידאג לכך שהרשם לענייני ירושה יעביר את הבקשה לקיום צוואת המנוח משנת 2015 לבית משפט זה על מנת שניתן יהיה לדון בכל ההליכים הקשורים לעיזבון המנוח.
בדיון שהתקיים נטענו טענות ב"כ הצדדים באשר למספר עניינים שדורשים הכרעה כעת:
בקשת התובעת לדחיית ההתנגדות, שהגישה המתנגדת 2, על הסף (בקשה מס' 7).
בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים בהתאם לתקנה 60 לתקסד"א.
בקשה לגילוי צוואתו של המנוח מיום 6.10.2014.
בקשה לגילוי הסכם הממון של המנוח והמבקשת.
בקשה לפירוט מועדי יציאות וכניסות לארץ של המבקשת.
בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים רפואיים של המנוח.
בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים אצל עו"ד.
אדון בכל אחת מהבקשות שהועלו בפניי כסדרן.
בקשת המבקשת לדחיית ההתנגדות שהוגשה ע"י הנתבעת 2
לטענת התובעת, הנתבעת 2 אינה יורשת על פי דין את המנוח ואינה זוכה בצוואה שאת קיומה מבוקש. עוד ציינה התובעת כי הנתבעת 2 אף אינה זוכה עפ"י צוואות קודמות שערך המנוח בעבר. על כן לטענת התובעת לנתבעת 2, אף אין מעמד של מעוניין בדבר שכן עפ"י דין "המעוניין בדבר" יכלול להיות יורש על פי דין או זוכה עפ"י הצוואה מוקדמת לזו שמבוקש לבטל.
לטענת הנתבעים לנתבעת 2 יש מעמד של "מעוניין בדבר" למרות שאינה נוגעת בדבר וזאת לאור הפרשנות המרחיבה שניתנה בהלכת עאסי (רע"א 3154/94 עאסי נ' עאסי מט (2) 250, עמ' 252). לטענת הנתבעים לנתבעת 2 מעמד לאור ההוראות/הנחיות שנתן המנוח לתובעת באשר לזכויותיה של נתבעת 2, אשר הם סבורים כי יש לדון בהם על דרך של "השלמת חסר בצוואה".
ב"כ התובעת הפנה במעמד הדיון לפסק דינו של כב' השופט שילה ברמ"ש (ת"א) 37707-12-21 פלוני נ' בית בלב בע"מ לפיו אין מקום לצרף בעל דין שאינו מעוניין בדבר.
לאחר בחינת טענות הצדדים בכתב הטענות ובמעמד הדיון, דין הבקשה להתקבל.
סעיף 67 לחוק הירושה תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") קובע:
"(..) כל המעונין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו".
פרשנות לביטוי "מעוניין בדבר" נקבעה בהלכת עאסי: "ה'מעונין בדבר' יכול שיהיה גם מי שטוען להנאה 'עקיפה' מן העיזבון מכוחו של יורש או זוכה כאמור… בנו של זוכה פוטנציאלי אינו בא, לשיטתי, בגדר ה'מעונין בדבר' הואיל ו'הנאתו' מן העיזבון היא בגדר 'ציפייה' לעתיד בלבד, אשר התממשותה – אם בכלל – מותנית ברצונו ובשיקול דעתו של מורישו שהוא הנהנה המידי… 'מעוניין בדבר' הם … רק אלה שאם מתקבלת גרסתם – הם עצמם נהנים 'מיד' מן העיזבון ולא כלול מי שמצפה לרשת אותם, תהא ציפייתו סבירה ככל שתהא"".
ראו: רע"א 3154/94 עאסי נ' עאסי מט (2) 250, עמ' 252.
בספרו של פרופ' שמואל שילה ז"ל פירוש לחוק הירושה, כרך ג' (2002) בעמ' 41 ישנן שלוש גישות לגבי הגדרת מתנגד כ"מעוניין בדבר":
"הראשונה, היא גישת השופט אלון בפס"ד משולם, ולפיה כל המרגיש, באופן סובייקטיבי, שיש לו עניין בדבר, רשאי להתנגד לקיום הצוואה; השנייה, היא גישת השופט טל בפס"ד עאסי, הסבור שצריכה להיות הנאה ממשית למתנגד, אך זו יכולה להיות גם עקיפה, עתידית או אף אפשרית ולא רק ודאית; השלישית, היא גישת שופטי הרוב בפ"ס עאסי וגישת בית המשפט בפס"ד פוקס הדורשת שלמתנגד יהיה אינטרס ממוני אובייקטיבי של ממש בעיזבון בהווה ולא בעתיד. לא די באינטרס ערטילאי סובייקטיבי. גישה זו, המהווה הלכה, עולה בקנה אחד עם גישת המשפט האמריקני. מוכן אני ככלל, לקבל גישה זו, הנראית בעיניי נכונה והגיונית. עם זאת, כיוון שהסעיף מנוסח בלשון גורפת – "כל המעוניין בדבר" – וכיוון שייתכנו סיטואציות שבהן למרות היעדר זיקה ממונית זיקת המתנגד היא חזקה עבורו גם בעיני בית המשפט, לא הייתי סוגר את הפתח לנגישות לבית המשפט בצורה הרמטית ונוקשה. אני סבור כי יש מקום לפרשנות ליברלית במקרים מיוחדים, כשנסיבות המקרה הן יוצאות דופן" (ההדגשות בקו הוספו).
ראו גם כפי שהובא ב: רמ"ש (ת"א) 37707-12-21 פלוני נ' בית בלב בע"מ סעיף 4 לפסק הדין (3.4.22).
המתנגדת 2 אינה זוכה בהתאם לצוואתו של המנוח מיום 9.11.16 ואינה זוכה באף לא אחת מהצוואות הקודמות שערך המנוח בין השנים 2010-2016. היא גם אינה זוכה בצוואה שצויין כי המתנגד הגיש לקיום משנת 2015. אין מחלוקת כי המתנגדת 2 אינה יורשת גם על פי דין של המנוח.
לפיכך למתנגדת אין כל זכות בעיזבון המנוח באף אחת מאפשרויות ההורשה שלו.
טענת ב"כ הנתבעים כי המנוח הותיר הנחיות לתובעת באשר לזכויותיה של הנתבעת 2 מבלי שמצאו את ביטויים בצוואת המנוח מיום 9.11.16 אין בה דין להקמת אותה זכות הנוגעת בדבר כפי שנטען. הדברים לא פורטו די צרכם כלל. הנתבעת 2 יכולה להעיד בהליך לטובת המתנגד ככל שתחפוץ. היא גם רשאית להגיש הליך מטעמה בגין טענותיה הישירות מול התובעת. אולם אין באמור על מנת להקנות לה זכות להיות מתנגדת בהליך זה.
על כן הבקשה מתקבלת ואני מורה על מחיקתה של המתנגדת 2.
המתנגדת 2 תשא בהוצאות התובעת בגין בקשה זו בסך של 900 ₪.
המזכירות תסגור את בקשה 7.
השלמת חסר בצוואת 2016
בהתנגדות נטענו 2 טענות כאמור לעיל: האחת, הצוואה אינה מכילה את כל הוראות המנוח ויש להורות על השלמת החסר בשל התחייבות המנוח שאמר לתובעת לפעול בנאמנות בפרט עבור המתנגדת 2, והשניה, השפעה בלתי הוגנת מצד המבקשת כלפי המנוח שתוצאתה הינה הצורך להורות על ביטול צוואת המנוח מיום 9.11.2016.
כאמור בדיון גם צוין כי המתנגד הגיש בקשה לקיום צוואה קודמת של המנוח משנת 2015.
במעמד הדיון נשאל ב"כ הנתבעים כיצד מתיישבת טענתו כי יש לבטל את הצוואה אל מול הטענה כי יש להשלים חסר בצוואה. לאחר שמיעת טענות הצדדים בעניין זה לא שוכנעתי כי יש להותיר את ההתנגדות ובה טענה אחת להשלמת חסר וטענה שניה לביטול הצוואה. שתי הטענות לא יכולות לדור בכפיפה אחת.
ככל שהנתבעת 2 סבורה שהינה זכאית לקבל זכויות בשל חבות שיש לתובעת כלפיה בשל הוראות המנוח עליה להגיש הליך מתאים ולא במסגרת ההתנגדות.
על כן מובהר כי העתירות הקשורות להשלמת חסר בצוואה נמחקות ואין מקום לדון בהן במסגרת הליך זה וכפי שהוגש.
אין האמור מונע מהמתנגדים הגשת הליך מתאים כדין.
בקשת הנתבעים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים
ב"כ הנתבעים עותר למתן צו לגילוי מסמכים ועיון בכל המסמכים בהתאם לתקנה 60 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. ב"כ הנתבעים טוען כי יש להיעתר לבקשתו כאמור הואיל והתובעת הפרה את חובתה לחשוף בגילוי מוקדם את כל הראיות שברשותה.
לטענת ב"כ התובעת יש לדחות את הבקשה, הואיל והתובעת צירפה לכתב התשובה להתנגדות את כל המסמכים הרלוונטיים להתנגדות, לרבות הצוואות משנים קודמות.
לטענת ב"כ הנתבעים בצוואה משנת 2014 כפי שצורפה ע"י ב"כ התובעת – פרטי אחד העדים נמחקו. מנגד טען ב"כ התובעת כי הצוואה הועברה לתיק ביהמ"ש באופן תקין ומי שערכה את הצוואה והעדה לה, עו"ד אשר מוזמנת לעדות מטעם הנתבעים היא תוכל ליתן את המידע הדרוש בעניין זה.
המחוקק קבע כללים לגילוי מסמכים הדדים בין המתדיינים בהליכים משפטיים. הוראות תקנה 17(א) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 קובעות כי "לכתב טענות יצרף בעל דין רשימה של כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו".
כמו כן הוראות תקנה 17(ב) מורות כי על "בעל דין המגיש כתב טענות, יצרף העתק או תצלום של מסמך כאמור בתקנת משנה (א) המצוי ברשותו לכתב הטענות; אם מסמך כאמור אינו מצוי ברשותו, יציין בעל דין כאמור בתצהיר המאמת את כתב הטענות בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי".
להוראות תקנות משפחה יש להתייחס בהלימה אחת עם תקנות סד"א. עפ"י תקנה 60(א) לתקנות סד"א היה ובית המשפט ימצא כי מי מבעלי הדין לא קיים חובתו כאמור רשאי הוא לחייבו בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו. בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), קובעת תקנה 60 (ג) לתקנות סד"א: "בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו, ואם מדובר במסמך המזיק לעניינו של בעל הדין רשאי בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה, לפי העניין, ואם לא הורה כן, יורה על חיובו בהוצאות זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן".
הבקשה למתן צו לגילוי מסמכים שבידי התובעת הינה בקשה כללית. ב"כ התובעת ציין והדגיש כי התובעת פירטה את כל הנדרש ממנה ואין מה ליתן צו נוסף.
לאור האמור לעיל ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים בכתבי הטענות ואלה שנטענו במעמד הדיון ובשים לב להוראות התקנה 60(ג) לתקנות סד"א, דין הבקשה להידחות. עם זאת מובהר כי בהמשך ההליכים יחול האמור בתקנה 60(ג) לעיל.
לא מצאתי כי התובעת לא עמדה בנדרש על פי חוק וכי הנתבעים פירטו הנדרש על מנת להורות לה להשלים חסרים בנטען על ידה. ההליכים בראשיתם ולשני הצדדים תשמר הזכות לטעון טענות בעניין זה גם בהמשך במידת הצורך.
בנוסף, עותרים הנתבעים למתן צווים לגילוי מסמכים ספציפיים:
גילוי צוואת המנוח מיום 6.10.2014.
גילוי הסכם ממון שנערך בין התובעת לבין המנוח ביום 15.12.1994.
פירוט מועדי היציאות והכניסות לארץ של התובעת.
צו גילוי ועיון במסמכים רפואיים של המנוח לתקופה שהחל מיום 1.1.2014 ועד ליום 9.11.16.
צו לגילוי ועיון במסמכים לעו"ד.
בכל הנוגע לעתירת הנתבעים לקבלת הסכם ממון שנערך בין התובעת למנוח ביום 15.2.1994, דינה להידחות. לא נמצא כל הסבר המניח את דעתי באשר לרלוונטיות הסכם הממון שנערך שנים רבות טרם עריכת הצוואה, לצוואה מיום 9.11.16. במעמד הדיון ביקשתי שהסכם הממון יוצג לעיני בלבד ולאחר בחינתו עולה כי אין בהסכם הממון הוראות לגבי ירושה או עיזבון המנוח. בנסיבות הללו אין מקום להורות על גילויו בהליך זה. גילוי הסכם הממון יגרום לפגיעה בפרטיותם של המנוח ושל התובעת, ולאור הטענות הנטענות בהליך זה אין עילה לגלותו.
בכל הנוגע לעתירת הנתבעים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים רפואיים לתקופה שהחל מיום 1.1.2014 ועד ליום 9.11.16 – חרף שלא נטען על ידי הנתבעים על העדר כשרותו של המנוח לערוך צוואה מצאתי להיעתר לבקשה באופן חלקי כך שינתן צו לגילוי מסמכים רפואיים מקופת החולים בה טופל המנוח בלבד ולתקופה המתייחסת החל מיום 1.1.16 ועד ליום 31.12.16. אין מקום להעתר לתקופה ארוכה יותר שעה שהנתבע הגיע בקשה לצו קיום צוואת המנוח משנת 2015. מאחר שסברתי שיש היבטים מסויימים בהתנגדות הקשורים להשפעה בלתי הוגנת שיכולים להיות קשורים למצבו הרפואי של המנוח, יש בהיעתרות לבקשה לסייע לבירור המחלוקות בין הצדדים. תוגש פסיקתא מתאימה לחתימתי במשותף ע"י ב"כ הצדדים.
בכל הנוגע לעתירת הנתבעים למתן צו לגילוי פרטי מועדי היציאות והכניסות לארץ של התובעת – דינה להידחות. הנתבעים ביקשו כי יינתן צו שיפרט את נסיעותיה של התובעת מיום 1.1.2014 ועד למועד פטירת המנוח. לטענתן המנוח חשד כי התובעת בוגדת בו ובעת היעדרה של התובעת המתנגדת 2 סעדה את המנוח. לאחר בחינת טענות הצדדים אין מקום להעתר להן. לא שוכנעתי כי צו זה יש בו לסייע לבירור המחלוקות בין הצדדים ביחס להתנגדות שהוגשה. בפרט כאשר הנתבעים טוענים כי חלה השפעה בלתי הוגנת ותלות של המנוח בתובעת ובעתירה זו טוענים כי מי שסעד את המנוח זו המתנגדת 2 בהיעדרה של התובעת. מתן הצו לתקופה משנת 2014 ועד לפטירת המנוח ביום 15.8.2021 לא נומקה די הצורך, ואין בה על מנת לסייע לנושאים הדורשים הכרעה בהליך זה.
בכל הנוגע לעתירת הנתבעים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים לעו"ד– דינה של הבקשה להתקבל. אין מחלוקת כי עו"ד היא זו שערכה את הצוואות של המנוח ואף הייתה עדה להן. אין סיבה כמבוקש על ידי ב"כ התובעת להמתין לעדותה בבימ"ש של עו"ד ורק אז לחשוף בפני הצדדים וב"כ את המסמכים. גילוי מוקדם של המסמכים הקשורים לצוואות המנוח יש בו לסייע לבירור המחלוקות הנדרש. אשר על כן עו"ד תעביר לתיק בימ"ש את כל המסמכים/תרשומות/הוראות שבידיה הקשורים לעריכת כל אחת מהצוואות של המנוח החל מיום 1.1.2014 ועד למועד פטירתו, 21. במידת הצורך תוגש פסיקתא לחתימתי.
באשר לגילוי צוואת המנוח מיום 6.10.2014 הרי שניתן לקבל את האמור במסגרת צו הגילוי ועיון במסמכים לעו"ד כפי שהוריתי לעיל.
לאור התוצאה בבקשות הנוספות שהוגשו כשחלק התקבלו וחלק נדחו – אין צו להוצאות.
נקבעו לקד"מ נוסף ליום 30.10.22 בשעה 10:00.
המזכירות תמציא לב"כ הצדדים.
ניתן היום, י"ט ניסן תשפ"ב, 20 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
ההחלטה הותרה לפרסום ללא פרטים מזהים בהחלטה מיום 4.9.23.
