מ.י,ע"י ב"כ עוה"ד לימור קלמנוביץ', מ.ד,ע"י ב"כ עוה"ד יעל באר (קריף) מטעם הסיוע המשפטי, פסק דין

בפני

כבוד השופט אריה נאמן

המבקש:

מ.י

ע"י ב"כ עוה"ד לימור קלמנוביץ'

נגד

המשיבה:

מ.ד

ע"י ב"כ עוה"ד יעל באר (קריף) מטעם הסיוע המשפטי

פסק דין

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש קמא מיום 27.6.23 (סגנית הנשיאה, כב' השופטת שירי היימן) במסגרתה סירב בית משפט קמא לקבוע דיון הוכחות בטענות המבקש להברחת כספים ותחת זאת קבע כי ראשית עניין זה ייבדק על ידי המומחה הרכושי שמונה בהחלטה קודמת ורק לאחר הגשת חוות דעת המומחה ייקבע המשך הטיפול בתיק.

[הערה: ההדגשות בציטוטים שיובאו בפסה"ד להלן, אינן במקור ונועדו לשם ההדגשה בלבד]

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, ומכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), אשר הוחלו גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, שוכנעתי לדחות את הבקשה על הסף אף ללא צורך בתשובה, מהטעמים שיפורטו.

בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים שונים הכוללים בין היתר את תביעתו הרכושית של המבקש כנגד המשיבה, כאשר במסגרת תביעתו הרכושית כלל המבקש טענות להברחות כספים שבוצעו לטענתו על ידי המשיבה. המשיבה בכתב הגנתה הכחישה את הנטען.

ביום 21.6.21 התקיים דיון קדם משפט בכלל התביעות העומדות ותלויות, כאשר בהחלטתו בדיון הורה בית משפט על צו גילוי מסמכים הדדי וצו הסרת חיסיון מכוחו רשאי כל צד לפנות לצד שכנגד וכן לצדדי ג' לרבות רשויות ו/או מוסד בנקאי כדי לקבל כל מסמך רלוונטי, ולאחר קבלת כל המסמכים והנתונים, על הצדדים להודיע לבית משפט האם הם מעוניינים במינוי מומחה רכושי. הודעת הצדדים לעניין מינוי מומחה רכושי התעכבה למעלה משנה, בעיקר בשל בקשות המבקש לאורכות על מנת לאסוף את כל המסמכים הדרושים מהגורמים השונים – ראה החלטה מיום 16.8.22 בה קבע בית משפט קמא כי מזה למעלה משנה שהמבקש עוסק באיסוף מסמכים ואין עוד מקום לעיכוב מינוי המומחה הרכושי, ועל כן עוד באותו יום 16.8.22, הורה בית משפט קמא על מינוי מומחה רכושי אשר ייתן את חוות דעתו בדבר איזון זכויות הצדדים לתקופה הרלוונטית, תוך שקבע כי שכר טרחת המומחה יחולק בין הצדדים בחלקים שווים.

עבודת המומחה התעכבה (למעשה עד היום) בשל עיכוב הצדדים בהמצאת מלוא הנדרש למומחה, למעשה רק בחודש 3/23 הסתיימה מלאכת המצאת מלוא המסמכים למומחה, וביום 23.3.23 הגיש המומחה הודעה לבית המשפט כי שכר טרחתו לבדיקת איזון זכויות הצדדים לרבות העסק עומד על 7,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ביום 26.3.23 הגיש המבקש בקשה לבית משפט קמא להורות למומחה לבדוק בנוסף גם את טענותיו לעניין הברחת כספים משותפים על ידי המשיבה, על גביה החליט בית משפט קמא כי על המבקש להגיש בקשה מפורטת ובה לפרט מהם הטענות בעניין הברחות הכספים וכן להפנות למסמכים התומכים בטענתו. מעיון בתיק קמא לא מצאתי כי הוגשה בקשה שכזו, אך מכל מקום ביום 11.5.23 הרחיב בית משפט את עבודת המומחה גם לבדיקת טענות המבקש להברחות כספים אך קבע כי רכיב שכר טרחת המומחה בגין טענות המבקש להברחות הנטענות על ידו ישולם בשלב זה על ידי המבקש בלבד. בית משפט קמא חזר על החלטתו זו גם ביום 21.5.23 בהחלטה שניתנה על גבי הודעת המומחה. למותר לציין כי על שתי החלטות אלו לא ראה לנכון המבקש לערער.

ביום 1.6.23 הודיע המומחה לבית המשפט כי רכיבי שכר הטרחה הינם כדלקמן: בדיקת איזון הזכויות הינה 7,000 ₪ בתוספת מע"מ ואילו בדיקת טענות המבקש להברחות הינה 11,000 ₪ בתוספת מע"מ.

לאור העלות הגבוהה שדרש המומחה בגין בדיקת טענות המבקש להברחות כספים, הגיש המבקש ביום 20.6.23 את בקשתו נשוא רמ"ש זה ובה ביקש לוותר על בדיקת המומחה לעניין הברחות הכספים ותחת זאת לקבוע דיון הוכחות אשר במהלכו יתאפשר לו להוכיח את הברחת הכספים, שכן לטענתו הינו דל אמצעים ומיוצג על ידי הסיוע המשפטי, הינו מובטל מזה כחצי שנה ומתגורר בבית אימו ואין ביכולתו הכלכלית לממן את שכר טרחת המומחה לעניין בדיקת טענות ההברחה. ביום 27.6.23 נתן בית משפט קמא את החלטתו מושא רמ"ש זה:

1962150508000

המבקש משיג על החלטתו זו של בית משפט קמא ותמצית טענתו הינה שאין ידו משגת לשלם את שכר טרחת המומחה לבדיקת טענות ההברחות ועל כן היה על בית משפט לאפשר לו להוכיח את טענותיו באמצעות דיון הוכחות ולא להשאיר זאת למלאכת המומחה. עוד מוסיף המבקש בערעורו וטוען כי טענות הברחה הינן טענות עובדתיות, שאינן בתחום מומחיות המומחה, כאשר טענות אלו נתונות להכרעת בית משפט ולא להכרעת המומחה ואין כל צורך במומחיות מיוחדת כדי לבחון אותם. עם זאת המבקש מודה כי המומחה "יכול לסייע בבירור והבנת הפעולות החשבונאיות והבנקאיות" אך "הגשת חוות דעתו איננו מחוייבת המציאות ולא נדרשת מומחיות כלשהי כדי לברר את טענות ההברחה", ועל כן עותר המבקש להורות על ביטול החלטתו של בית משפט קמא ולהורות לבית משפט קמא לקיים דיון הוכחות בעניין טענות ההברחה.

כאמור דין הבקשה להידחות על הסף.

ראשית נזכיר כי עסקינן בהחלטה דיונית הנוגעת לדרך ניהול ההליך קמא, בה ברגיל ממעטת ערכאת הערעור להתערב, כאשר התערבות בהחלטות מעין אלו שמורה למקרים חריגים בלבד.

ראו לענין זה:

רע"א 1377/21 ‏סיאט כרמל סחר יבוא ויצוא בע"מ נ' אורית פלד (10.6.21);

רע"א 1396/18 פלוני נ' בנק דיסקונט להשקעות (13.3.18);

בע"מ 7275/18 פלוני נ' פלונית (26.11.18).

בפרט כאשר ההחלטה הדיונית עוסקת במינוי מומחה – הלכה היא כי החלטה על מינוי מומחה הינה החלטה דיונית מובהקת, המצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית ולערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע למינוי מומחה מטעמה וככלל ערכאת הערעור ממעטת להתערב בהחלטות כגון דא והתערבות בהחלטות מעין אלו שמורה למקרים חריגים בלבד – ראו לענין זה רע"א 5037/23 ‏מזרחי נ' מועלם (4.9.23) סעיף 15 והההפניות הרבות שם, וכן רע"א 1694/23 לביא הנדסה ובניין בע"מ נ' נציגות בית הדירות רוזנבלום בע"מ (25.4.23).

זאת ועוד, מלשונה של תקנה 25(א) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 עולה כי בית המשפט רשאי למנות מומחים מטעמו אף שלא בהסכמת בעלי הדין, כאשר אין כל הגבלה בתקנה לשלב בהליך שבו רשאי בית המשפט למנות מומחה, ועל כן בדומה לתקנה 88 לתקסד"א, סמכותו זו של בית המשפט למנות מומחה מטעמו הינה בכל עת, בין אם הוגשו ראיות מטעם הצדדים ובין אם לאו, וגם טרם דיון הוכחות. (ראה רע"א 1966/21 פלאפון תקשורת בע"מ נ' עדי קרני (נבו 04.05.2021); ראו גם: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי מורה נבוכים 392-393 (2021))(2021)).

ברם גם לגופו צדק בית משפט קמא בהחלטתו על מינוי מומחה בשלב הזה, טרם קיום דיון הוכחות: אכן צודק המבקש שבסופו של דבר הכרעתו של בית המשפט היא הקובעת, אך לצורך הכרעותיו רשאי בית משפט קמא להחליט כי את הבסיס העובדתי-הגולמי הינו רוצה לקבל ממומחה, השופט היושב בדין איננו "רואה חשבון" ועל כן אף רצוי שלגבי הנתונים הגולמיים-העובדתיים יסתייע בית משפט במומחה, במקום שבית המשפט עצמו יצטרך לנבור במסמכים הרבים. זהו בדיוק תפקידו של מומחה מטעם ביהמ"ש, אשר מהווה את ידו הארוכה לעניין בדיקת העובדות. כמובן שאת ההכרעה המשפטית יעשה ביהמ"ש, אך באשר לבסיס העובדתי, רשאי ואף ראוי, כי ביהמ"ש יסתייע במומחה מטעמו אשר זו עבודתו ומקצועו.

ודוק, קיומה של חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט איננו כובלת את בית המשפט לקבל את האמור בה, וככל שהמבקש יטען כי המומחה ביסס את חוות דעתו על קביעות שאינן בתחום מומחיותו, תדרש הערכאה הדיונית לברר זאת בבוא העת (רע"א 1694/23 לביא הנדסה ובניין בע"מ נ' נציגות בית הדירות רוזנבלום בע"מ (25.4.23); רע"א 6585/19 נ.ש.ד.ד 2000 בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף הכרמל, פסקה 8 [פורסם בנבו] (25.11.2019); רע"א 6258/20 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' יעקב, פסקה 20 [פורסם בנבו] (1.10.2020)).

טענת המבקש כי הוא דל אמצעים ואין ביכולתו לממן את שכר טרחת המומחה, לאו טענה היא. להליך משפטי יש עלויות, הן עלויות ישירות כגון אגרות וכיו"ב והן עלויות עקיפות כגון עלויות מומחים וכיו"ב, ועל בעל דין לקחת זאת בחשבון כשהינו נוקט הליך משפטי ומבקש שטענותיו ייבדקו – בעניין זה אני מפנה להחלטותיו הקודמות של בית משפט קמא מיום 11.5.23 ו-21.5.23 שקבעו במפורש כי המבקש יישא בעלות שכר טרחת המומחה לבדיקת טענות ההברחה – החלטות עליהן לא ראה המבקש לנכון לערער (סעיף 4 לעיל).

36195078613000זאת ועוד: למרות שהרמ"ש הוגש היום 11.9.23 לא ראה לנכון המבקש לציין בערעור כי עוד ביום 10.7.23 הגיש הודעה לבית משפט קמא בזיקה להחלטה מושא הערעור וביקש להקפיא את ההחלטה עד שיימצה את זכותו לערער על ההחלטה ובית משפט קמא באותו יום נתן את החלטתו כדלקמן, המדברת בעד עצמה:

סיכומו של דבר, החלטתו הדיונית של בית משפט קמא כי טענת המבקש להברחות כספים על ידי המשיבה ראוי שתיבדק ראשית על ידי מומחה ולא על ידי בית המשפט במסגרת דיון הוכחות, הינה החלטה נכונה וראויה, ועל כן אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

משלא נדרשה תשובה אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה אלול תשפ"ג, 11 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.