בפני
כבוד השופט סארי ג'יוסי
מערער
י.צ.
נגד
משיב
מרכז לבריאות הנפש שער מנשה
פסק דין
1. ערעור מיום 30.8.23 על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית מחוזית למבוגרים מיום 28.8.23 (להלן: "הוועדה") אשר החליטה להאריך את האשפוז הכפוי של המערער עד ליום 28.9.23.
החלטת הוועדה ניתנה בעקבות הוראת אשפוז מיום 16.8.23 שהוארכה ביום 22.8.23 עד למועד בו התכנסה הוועדה – 29.8.23. בטופס הפנייה לוועדה פסיכיאטרית מחוזית מיום 27.8.23 התבקשה הארכה נוספת של אשפוזו הכפוי של המערער לעוד חודש ימים.
עובדות ברקע:
2. המערער בן 49, ללא רקע פסיכיאטרי קודם, מטופל בקנאביס רפואי, הגיע למיון בהוראת בדיקה. בבדיקה נרשם כי היה שרוי במצב פסיכוטי פרנואידי פעיל, מלווה בסיכון אובדני ומסוכנות לזולת. צוין שם גם כי המצב הפסיכוטי מלווה עם מחשבות שווא של יחס רדיפה, חשדנות, סף גירוי נמוך, ללא תובנה למצוקה נפשית ולצורך בטיפול. צוין עוד כי קיימת מסוכנות פעילה לעצמו ולסובבים וכי הוא יכול לפעול בתוך מצבו הפסיכוטי כאשר קיימת פגיעה ניכרת בשיפוט ובוחן מציאות. על רקע דברים אלה ודברים נוספים התבקשה הוועדה כאמור להאריך את אשפוזו הכפוי לעוד חודש ימים.
3. דברים דומים חזרו בתיעוד הרפואי ובהוראת האשפוז הראשונה וגם השנייה (הארכה של 7 ימים).
מצאתי להתמקד בפרוטוקול הוועדה מושא הערעור ולדברים שנרשמו בגדרו ובעיקר בשאלת המסוכנות של המערער.
לצד זאת אציין כי הודעת הערעור נערכה בכתב יד על ידי המערער מבלי שקיבל סיוע או ייעוץ משפטי, ועל כן יותר התמקדה בבעיות הרפואיות מהן הוא סובל מבלי שהועלה בגדרה טיעון משפטי שנועד לבסס טעמים להתערבות בהחלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית. חרף זאת מחובתי לבחון האם התקיימו במקרה דנן עילות להתערבות בהחלטת הוועדה הפסיכיאטרית, הגם שהודעת הערעור לא היטיבה לבסס ולו לכאורה עילות מסוג זה.
4. מכאן אפנה לאמור בפרוטוקול הוועדה.
צוין כי בבדיקה: "מסודר בהופעתו, הולך עם קב ליד שמאל לתמיכה לאחר ניתוח במפשעה ופגיעת גב. לדבריו לא איים שירצח ולא להתאבד, אינו יודע מי המציא את הדברים הללו, הוא מספר אותם. הוא מתאר מסכת של התנכלות מצד בעל הדירה, חבר של בעל הדירה, אחיו והמשטרה, כולם חברו יחד כדי לפגוע בו והכל בגלל איזושהי תקלה במזגן דירתו. לדבריו אינו יודע מדוע עושים זאת אך מרגיש נרדף. הוא משוכנע במסכת מחשבות השווא הזו כמשהו מציאותי, ובטוח שהשתילו מצלמות בדירתו למרות שלא ראה אותם. ועוד כהנה מחשבות שווא של רדילה (צ"ל רדיפה, ס.ג'.) והתנכלות. האפקט מתוח מעט, מחוסר כל תובנה למצבו ולצורך בנטילת טפול תרופתי, שרוי עדיין במצב פסיכוטי, שיפוט ובוחן המציאות פגומים באופן ניכר".
בהמשך נרשמה האבחנה ACUTE & TRANSIENT PSYCHOTIC DISORDERS
צוין כי קיימת מסוכנות עצמית ברמה בינונית, וכן קיימת מסוכנות לאחרים ברמה גבוהה. אשר למסוכנות בעבר לא צוין דבר. בהמשך ותחת הכותרת "בחינת חלופות אשפוז" מציינת הוועדה כי "במצבו לא ניתן לשקול חלופת אשפוז – ראה מלל נימוקים".
אשר לנימוקים, הוועדה הסתפקה באלה:
"בן 49, גרוש + 2, גר בגפו בדירה שכורה ב—–, מאושפז מ- 16.8.23. בתום שבועיים של אשפוז, שרוי במצב פסיכוטי פעיל, עם מחשבות שווא של יחס ורדיפה כלפי אחיו, המשטרה, ושכנו. בטוח שיש לו מצלמות בבית ואף אנשים מסתכלים עליו בכביש ומדברים בתוך הרכבים בדיבורית עליו, שיפוט ובוחן המציאות פגומים במידה ניכרת".
5. המשיב טען כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת הוועדה כי בבדיקת הוועדה נמצא שקיימת מסוכנות עצמית ברמה בינונית ומסוכנות לאחרים ברמה גבוהה, ולמעשה ב"כ המשיב חזר על מסקנות וקביעות הוועדה.
דיון והכרעה:
6. ענייננו נסוב סביב הוראת סעיף 10(ג)(1) לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק") המסמיכה את הוועדה הפסיכיאטרית, לפי בקשה מנומקת בכתב מאת המנהל, להאריך את תקופת האשפוז מעבר לארבעה עשר הימים האמורים לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים. הארכה זו מתאפשרת לאחר שנמצא כי נתמלאו באדם התנאים למתן הוראת אשפוז בהתאם לסעיף 9 לחוק, והמפנה לסעיפים 6 ו-7 לאותו חוק.
לשם כך יש להתמקד בענייננו באותם תנאים שמציבות ההוראות האמורות שבחוק ובעיקר כי האדם עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מידי.
7. על מנת להשיב על השאלה אם המערער אכן עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מידי, כשם שסבורה הוועדה, יש לבחון את ההערכה שהונחה לפני הוועדה ועליה ביססה בין היתר את מסקנותיה, כאשר הוועדה מוסיפה ומפעילה שיקול דעת עצמאי משלה ובוחנת על פי ניסיונה המקצועי את ההערכה של הגורמים המטפלים.
8. בעניין פועלה של הוועדה, שיקול הדעת העצמאי המסור לה, ודרך קבלת החלטותיה בעניין כגון זה, אפנה לדברי כב' השופט ד. מינץ ב-ע"ו 48028-12-16 (29.12.16) שם דן הוא בהרחבה בהוראת סעיף 10(ג)(1), תפקידו של בית המשפט במסגרת הפיקוח על פעולות הוועדה בכל הנוגע לאשפוז כפוי, הדרישות שעל הוועדה לקיים ולבחון ובין היתר שקילת קיומה של חלופה אחרת שעשויה להתאים לחולה אשר פגיעתה בחירותו ובכבודו תהיה מידתית יותר מאשר אשפוז כפוי. עוד במסגרת אותו פסק-דין, התייחס כב' השופט מינץ למידת ההתערבות של בית המשפט בהחלטת הוועדה, וכדבריו: "צריך לנקוט במידה רבה של זהירות בכל הנוגע להתערבות בה. ההלכה היא כי בית המשפט ימנע מלהתערב בקביעותיה של הוועדה בדבר מסוכנותו של אדם, כיצד להעריכה, ואם ניתן להסתפק בעניינו בחלופת אשפוז… אכן, אשפוז כפוי פוגע בחירותו של אדם, אך ככל שהוועדה הפסיכיאטרית סבורה כי מבחינה מקצועית לא ניתן למנוע את המסוכנות של המטופל בלא לאשפזו אשפוז כפוי, הרי שרק במצבים חריגים יתערב בכך בית המשפט" (שם פסקה 9).
9. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובשאר המסמכים שהונחו לפני במהלך הדיון מאתמול, כולל, הארכת הוראת אשפוז, בקשה להורות על אשפוז כפוי דחוף, ולאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, מסקנתי היא כי יש להחזיר את הדיון לוועדה המחוזית לשם בחינה מחדש את סוגיית המסוכנות של המערער.
10. אתמקד בשאלה האם המערער עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מידי ובטעמים שהובילו את הוועדה הרפואית להגיע למסקנתה בעניין זה.
קשה להתעלם מן העובדה כי תחילתם של ההליכים בעניינו של המערער – הוראה לבדיקה פסיכיאטרית שהוצאה ביום 10.8.23, וכן הוראת האשפוז הכפוי מיום 16.8.23 לרבות הארכת הוראת האשפוז, נעוצים באותו מכתב מיום 10.8.23 מאת אגף הרווחה והשירותים החברתיים המופנה לפסיכיאטר המחוזי ובו נרשם: "אנו פונים אליך בבקשת בדיקה דחופה. י., מוכר למחלקת הרווחה מ- 1/23, אתמול הגיע לפגישה יחד עם אחיו. בפגישה עלתה התמודדות שלו עם מחשבות שווא ורדיפה. הוצע לי. לגשת לבדיקה פסיכיאטרית או מיון פסיכיאטרי – י. סירב בכעס. היום בדיווח שהגיע לרווחה, י. מדבר על רצח והתאבדות. מדבר על כך שיהרוג את החוקר במשטרה שצוחק עליו ועל כל מי שפוגע בו ועוקב אחריו וכן איים בהתאבדות. לאור מצבו הנפשי אנו מבקשים הוראת בדיקה דחופה".
מלבד אותה אינדיקציה לכאורה העולה מאותו מכתב בדבר מסוכנות המערער לעצמו ולזולת, קיים רישום נוסף מיום 27.8.23 המופיע בסיכום ביקור במרכז לבריאות הנפש בו צוין בעמ' 1: "לאחרונה הוא נעשה מתוח, סף גירוי נמוך, חסר סבלנות, החל לדבר על כך שיתאבד ועוד ייקח מישהו איתו"
לא מצאתי בכל התיעוד שהוצג בפניי לרבות מהלך הבדיקות השונות ובעיקר מהלך הדיון בוועדה הפסיכיאטרית המחוזית, כולל השיחות שניהלה עם המערער, כי מאלה עולה אינדיקציה כלשהי לקיומה של אותה מסוכנות עליה, בין היתר, ביססה הוועדה את הוראת האשפוז והארכתו ב- 30 ימים. להיפך, הרושם המתקבל מפרוטוקול הוועדה וכך גם מהדיון שהתקיים בפניי הוא ממערער השולל כל מסוכנות, כופר בטענות המיוחסות לו בהקשר זה, ואף מבקש בצדק רב לדעת מקור המידע המייחס לו אותו רצון אובדני נטען ואיום לפגוע באחרים. יתר על כן, המערער לא עומת עם אותו מידע לפיו הוא מסוכן לעצמו ולאחרים ורק נשאל מדוע יחסיו עם אחרים לרבות אחיו אינם טובים. גם אם בהקשר זה נשמעו הסבריו של המערער כלא משכנעים, ואינני קובע כך, לא די היה באלה כדי להסיק את אותן מסקנות בעניין המסוכנות, מבלי לערוך בירור מקיף לגבי האמור בהודעת אגף הרווחה והשירותים החברתיים ובדיקתו לעומק. שהרי, יש במידע זה כדי להכריע גורל שאלת הצורך באשפוזו הכפוי של המערער כפי שהורתה הוועדה. כך הוא הדבר גם ביחס לדברים שצוינו בגיליון ביקור מיום 27.8.23 כמפורט לעיל.
לא רק זאת, קשה לעמוד על מקור המידע המופיע במכתב מטעם הרווחה והרושם העולה ממנו כי מדובר בדברים שנרשמו בהסתמך על הודעה שנתקבלה ברווחה, ללא שצויין מקורה, זאת להבדיל ממידע מכלי ראשון ומתוך שיחה שניהלה העו"ס עם המערער. כך הוא הרושם שמתקבל גם מאותם דברים שנרשמו בגיליון הביקור.
9. אין צורך להכביר מילים בדבר זכותו של העורר להתמודד עם מידע המייחס לו מסוכנות לעצמו ולאחרים, שהרי אחד התנאים ההכרחיים שמציבות הוראות החוק, קיומה של אותה מסוכנות. התמודדות זו לרבות זכות הטיעון בפני הוועדה הפסיכיאטרית נפגמות מקום ומקור המידע המוצג בפני הוועדה נותר עלום, וספק אם הוועדה יכולה להשתית החלטותיה על מידע מן הסוג הזה שמקורו לוט בערפל.
10. נוכח האמור לעיל, אני מורה על החזרת הדיון בפני הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית אשר תבחן מחדש את שאלת קיומה של מסוכנות מהסוג הנדרש עפ"י הוראות החוק, זאת לאחר שתערוך בירור מידי לאמור באותו מכתב מטעם הרווחה מיום 10.8.23 וכן לאמור בגיליון הביקור מיום 27.8.23, לפיו החל לדבר על כך ש-"יתאבד ועוד יקח מישהו איתו", וכן להציגו בפני המערער ולקבל את גרסתו והתייחסותו למידע זה.
11. הוועדה תתכנס לשם עריכת אותו דיון מחדש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום 10.09.2023, כאשר החלטתה על הארכת האשפוז הכפוי תעמוד בתוקפה עד לאותו מועד.
מותר לפרסום לאחר מחיקת שמות הצדדים ופרטים מזהים.
ניתן היום, י"ט אלול תשפ"ג, 05 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.
