בפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקשת
ע. א
ע"י ב"כ עו"ד מיכל שוויקה, סיוע משפטי
נגד
משיב
הקטינים
י. א
קטין, יליד 2006
קטינה, ילידת 2011
החלטה
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (סגנית הנשיאה, כב' השופטת שירי היימן, מיום 22.6.2023 בתלה"מ 3285-05-23 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא", בהתאמה), במסגרתה פסקה מזונות זמניים למבקשת בעבור שני הקטינים, בסכום של 1,400 ₪. היינו – 700 ₪ לכל קטין.
רקע וההחלטה קמא
2. רקע הדברים, לרבות נתונים עובדתיים, פורטו היטב בהחלטה קמא, ועל-כך לא חולקת המבקשת (סעיף 17 לבקשה). לכן נתמצתם להלן מתוך ההחלטה קמא.
3. בתיק קמא נתבעו מזונות הקטינים, וההחלטה קמא ניתנה במסגרת בקשה לפסיקת מזונות זמניים.
4. הצדדים נישאו כדמו"י בשנת 2003. לצדדים שלושה ילדים משותפים כאשר שניים מתוכם הינם קטינים, הם הקטינים נשוא הבקשה.
5. ביום 7.12.2022 נפתח הליך י"ס 14943-11-22 על ידי האישה, והתיק נסגר ביום 18.4.2023.
6. הצדדים עדיין מתגוררים תחת קורת גג אחת אך פניה של המבקשת לפירוד.
7. בבקשת המזונות הזמניים, נשוא ההחלטה קמא, טענה המבקשת כדלקמן:
א. המבקשת גמרה אומר בליבה להיפרד. לטענתה כל ניסיונותיה לשוחח עם המשיב הסתיימו במריבות קשות, תוך הפעלת אלימות מילולית ופיזית מצדו, בגינן הוגשו תלונות במשטרה והמשיב הורחק לשבועיים. המשיב אף הפעיל אלימות כלכלית כנגד המבקשת וסירב להעביר לה כספים.
ב. המשיב עובד כ…. בחברת … ומשתכר כ- 13,000 ₪ בחודש.
ג. המבקשת עובדת כ… ומשתכרת כ- 4,600 ₪, ומקבלת קצבת ילדים בסך 371 ₪.
ד. לטענתה צרכי כל אחד מהקטינים מסתכמים בסך של 2,000 ₪.
ה. כרגע היא, הקטינים והמשיב מתגוררים תחת קורת גג אחת. במצב דברים זה, המבקשת שומרת לעצמה זכות לתבוע מדור בעתיד ככל והיא והקטינים יעזבו את הדירה המשותפת.
8. המשיב מנגד טען בבקשת המזונות הזמניים, כדלקמן:
א. במשך שנות הנישואין המבקשת בחרה לחסוך את משכורתה בחשבון שלה והמשיב נשא בכל הנטל של הוצאות הבית והקטינים.
דבר זה הוביל למצב שהמשיב נמצא ביתרת חובה בחשבונו הפרטי.
ב. לאחרונה פנה למבקשת וביקש לצמצם בהוצאות וכתוצאה מכך התגלע ויכוח בין הצדדים.
ג. המשיב ניסה לגשר ולחזור לשלום בית אך המבקשת לא הסכימה לקבל את טענות המשיב ולהתחשב במצב הכלכלי אליו נקלעה המשפחה. היא הגיבה כלפיו בכעס ואלימות, ומספר פעמים אף מנעה ממנו להיכנס לדירת הצדדים.
ד. המשיב עובד כשכיר במשרה מלאה כ… בחברת … ומשתכר שכר בסיסי של 13,000 ₪ נטו בחודש.
המבקשת עובדת כ… ומשתכרת כ- 4,600 ₪ בחודש. מקבלת קצבת ילדים בסך 371 ₪.
ה. הצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת ב… .
ו. המשיב טוען כי הוא רכש את הדירה טרם הנישואין באמצעות חסכון שהיה על שמו שהוריו חסכו לו. עוד טוען כי אמו העבירה לו סכומים לצורך שיפוץ והרחבת הדירה וזאת בטרם הנישואין. יתרת התמורה שילם המשיב באמצעות משכנתא שנטל מבנק מזרחי בסך 150,000 ₪ ושילם כל השנים באופן עצמאי.
נכון ליום 22.5.2023 היתרה לסילוק המשכנתא עומדת על 27,142.79 וההחזר החודשי הוא בסך של 549.27 ₪.
ז. המשיב נטל הלוואה מבנק לאומי בסך כולל של 195,400 ₪. נכון ליום 21.5.2023 היתרה לסילוק ההלוואה היא בסך כולל של 183,868.97 ₪ וההחזר החודשי הוא בסך של כ- 3,500 ₪.
ח. הצדדים ממשיכים לגור ביחד תחת קורת גג אחת כאשר המשיב נושא בתשלום המשכנתא וכלל התשלומים השוטפים.
ט. המשיב נושא לבד בהוצאות בגין אירועי שמחות. כך למשל ביום … כאשר הצדדים חגגו בת מצווה לקטינה, בעודם בעיצומו של הליך יישוב הסכסוך, המשיב נדרש לשלם 12,100 ₪ לבעל המועדון לאחר קיזוז המתנות והוא נשא בכל ההוצאות בעצמו, שכן המבקשת ציינה כי אין לה כסף. המשיב טוען שאת המתנה שהמבקשת קיבלה מאחיה ואמה היא הפקידה לחשבון הפרטי שלה.
י. המשיב שיזם הליכי פיוס וגישור בין הצדדים. הוא נושא בכל הנטל המשפחתי והמבקשת לא מוכנה לעזור לו או לחסוך בהוצאות
9. במסגרת ההחלטה קבעה השופטת קמא כדלקמן:
א. שכרה של המבקשת כשכירה הועמד על סך של 5,000 ₪ לחודש, ושכרו של המשיב כשכיר הועמד על סך של 15,000 ₪, מהם ממנו משלם משכנתא בשיעור של 550 ₪.
ב. הצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת, עם הקטינים.
ג. במצב דברים זה, קבע נקבע בסעיף 28(א) להחלטה קמא כי:
"28. לאחר שעיינתי בחומר לפניי, נוכח גיל הקטינים, הכנסות ההורים וזמני השהות אני קובעת כדלקמן:
האב יישא במזונות הקטינים בסך של 1,400 ₪ ובסך של 700 ₪ לכל קטין לחודש, שישולמו החל מיום הגשת התביעה. מאחר והצדדים גרים תחת קורת גג אחת והמשיב נשא ברוב הוצאות הבית המשותף והקטינים, איני רואה לנכון לחייב את המשיב בתשלום מזונות מיום הגשת הבקשה לי"ס אלא מיום הגשת התביעה בלבד".
ד. ההחלטה קמא גם התייחסה לתשלומי מחציות, אך הקטע הרלוונטי לרמ"ש דנן, הוא זה המצוטט לעיל, המופיע בסעיף 28(א) להחלטה קמא.
טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור
10. המבקשת אינה חולקת על הנתונים העובדתיים שנקבעו בהחלטה קמא. למרות זאת סבורה כי נפלו בה טעויות המצדיקות התערבות ערכאת הערעור כבר בשלב זה של הדיון.
11. המבקשת מסכימה גם כי הצדדים בשלב זה מתגוררים תחת קורת גג אחת, כך שאין להביא בחשבון חלוקת זמני שהות ביניהם. יחד עם זאת ולצורך קביעת דמי המזונות יחס ההכנסות הוא 14,725: 5000, יחס של 75:25.
מנתונים אלה עולה, ומשפסק בית משפט קמא 700 ₪ לקטין, ניתן להסיק כי העמיד את המזונות על סך של 933 ₪ לקטין. שכן 75% מתוך 933 נותן סך של 700 ₪.
12. עסקינן בסכום מזונות נמוך משמעותית מאלה שנקבעו בפסיקה לקטין, ללא קשר להוצאות מדור, העומדים על סך של כ-1600 ₪ לקטין.
13. שיעור של 75% מתוך 1600 ₪, נותן סך של 1200 ₪ לקטין, ובסך הכל לשני הקטינים סך של 2400 ₪, תחת הסך שנפסק על ידי בית משפט קמא (1,400 ₪ לשני הקטינים).
14. מכאן כי חישוב המזונות צריך להיות גבוה יותר, אף אם בני הזוג עדיין מתגוררים יחדיו.
דיון והכרעה
15. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)+149 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
16. נקודת המוצא של בית משפט קמא היתה – שכרגע אין חלוקה של זמני שהות בין הצדדים וכי המשיב נושא ברוב הוצאות הבית והקטינים (ראו סעיף 28(א) להחלטה קמא).
משכך – קביעת מזונות על פי יחס ההכנסות בלבד אינה מתאימה וצודקת למקרה דנן.
17. ככל ש"יפרדו הכוחות" בהמשך, והמבקשת עם הקטינים יעברו למדור נפרד, שאלת המזונות הזמניים תצטרך להידון מחדש. אז תהא הצדקה להתחשב יותר ביחס ההכנסות שבין הצדדים.
18. נזכיר כי עסקינן בהחלטת ביניים במזונות זמניים, בשתיהן הנטיה היא לא להתערב בפסיקת הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים בלבד, והמקרה דנן אינו כזה.
19. במצב דברים זה לא מצאתי מתום בהחלטה קמא, ואני מורה על דחיית רמ"ש זה, אף ללא צורך בתשובה.
20. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
החלטה זאת מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים, וכל פרט מזה אחר.
ניתנה היום, כ"ד אב תשפ"ג, 11 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.
