מדינת ישראל, יניב זגורי (עצור), אהרון איטל (עצור), מיכאל מודזגברישווילי (עצור), אליושה שלום (עצור), שמעון שרביט (עצור בפיקוח אלקטרוני), משה רובין (עצור), עמיר בן שימול (עצור), החלטה

לפני:

כב' סגן הנשיאה, השופט נתן זלוצ'ובר – אב"ד

כב' השופטת דינה כהן

כב' השופט דניאל בן-טולילה

המאשימה:

מדינת ישראל

נ ג ד

הנאשמים:

1. יניב זגורי (עצור)

2. אהרון איטל (עצור)

3. מיכאל מודזגברישווילי (עצור)

4. אליושה שלום (עצור)

5. שמעון שרביט (עצור בפיקוח אלקטרוני)

6. משה רובין (עצור)

7. עמיר בן שימול (עצור)

נוכחים: באות-כוח המאשימה – עו"ד רחל אלמקייס, עו"ד סיגל דהן-הירש ועו"ד מירית נוימן

הנאשם 1 ובאי-כוחו – עו"ד אביגדור פלדמן ועו"ד אליז קסנטיני

הנאשם 2 ובאי-כוחו – עו"ד משה יוחאי, עו"ד יגאל דותן ועו"ד לירון אודסר

ב"כ הנאשמים 3, 4 ו-5 – עו"ד דורון נוי

הנאשם 6 ובאי-כוחו – עו"ד רועי אטיאס ועו"ד עינב יתח

הנאשם 7 ובאי-כוחו – עו"ד חיים אוחנה ועו"ד נס אוחנה

החלטה

ושוב אנו מוצאים עצמנו בדיון בשאלת הייצוג של נאשם 1.

לאחר שבהחלטה מיום 20/7/23 דחינו את הודעתה של עו"ד קסנטיני כי היא אינה מייצגת עוד את הנאשם 1 ואת בקשתו של עו"ד פלדמן לעצירת המשפט למשך 8 חודשים נוספים, באופן לא מפתיע ואף צפוי ובהמשך ישיר "לאיומיו" של הנאשם 1 בדיונים מיום 03.07.2023 ו-10.07.2023 כי "אחרי הפגרה הם מפוטרים… הם לא מייצגים אותי, אין לי עורכי דין", עו"ד פלדמן הגיש בקשה לשחררו מייצוג הנאשם 1.

ושוב, לשון הבקשה מתיימרת להציב את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת לפיה עליו לקבל את בקשת הסניגור ואם לא יעשה כן, ימצא הסניגור דרכים אחרות על מנת לקבל את מבוקשו.

וכך נכתב בבקשתו של עו"ד פלדמן:

"אם לא יינתנו לח"מ שמונת החודשים המבוקשים ולא ישוחרר הח"מ מייצוג הנאשם, לא יחקור הח"מ אפילו עד אחד. הח"מ מודע למשמעות של הודעה זו ומעולם לא עלה על דעתו למסור הודעה מסוג זה לבית המשפט הנכבד, אך בשיקול בין זכותו של הנאשם ושמו הטוב של הח"מ או אפילו כל אמצעי שיינקט כנגדו ממאסר בשל בזיון בית משפט ועד הליכים משמעתיים בלשכת עורכי הדין, זכותו של הנאשם למשפט הוגן גוברת. אם יגיעו מים עד נפש והח"מ יובל באזיקים לבית המשפט הנכבד ויצטווה לחקור עדים שאינו מוכן לחקור אותם, קיימות נסיבות נוספות הקשורות במצב בריאותו של הח"מ שאין לח"מ כוונה לפרטם עתה, מבחינת הגנת הפרטיות והתקווה כי לא יהיה צורך להגיע למחוזות אלה".

רוצה לומר, על בית המשפט להיענות לדרישותיו של עו"ד פלדמן ואם לא יעשה כן, יפסיק את ייצוג הנאשם 1 גם ללא הסכמת בית המשפט.

כפי שכבר נרמז בבקשה להתפטר מייצוג, בדיון היום, הודיע עו"ד פלדמן שיש התפתחות רפואית חדשה מהשבוע האחרון ולפיה אינו יכול לייצג את הנאשם 1. לא הוצגו מסמכים רפואיים אך לבקשתנו עו"ד פלדמן כתב את הדברים והם הובאו לעיונינו ולעיון התביעה והוחזרו לידיו של עו"ד פלדמן. מבלי שנפרט את האמור בדף בכתב ידו של עו"ד פלדמן, נומר שבמה שהוצג לנו נכתב שאינו יכול להופיע בעומס של תיק זה – 3 ישיבות בשבוע.

בתגובה לבקשתו בכתב של עו"ד פלדמן. ציינה ב"כ המאשימה, כי יש להצטער על כך ששוב, חרף הבטחותיו החוזרות ונשנות של עורך הדין פלדמן לעשות כל מה שהוא יכול על מנת לאפשר את המשך ניהול המשפט, מוגשת בקשה נוספת, שניכר שהיא תולדה של הצהרותיו של הנאשם 1, על כך שהמשפט לא יתנהל, על אפו ועל חמתו של בית המשפט – ככל ובית המשפט לא ימלא אחר בקשותיו.

עוד נטען, כי בקשתו של ב"כ הנאשם 1 אינה מחדשת דבר מעבר לנטען בבקשתו הקודמת, שנדונה ונדחתה על ידי בית המשפט הנכבד, בהחלטתו מיום 20.07.2023 וגם מן הטעם הזה יש לדחותה על הסף.

כן ביקשה ב"כ המאשימה, כי בית המשפט יורה לכלל באי כוחו של הנאשם 1 להיות ערוכים לשמיעת הראיות החל מיום 07.09.2023, כך שהנאשם 1 יהיה מיוצג במועד זה על ידי מי מבאי כוחו או שייצג את עצמו.

בדיון היום חזרה עו"ד אלמקייס מפמ"ד על עמדתה שמדובר בניסיון לתמרן את ביהמ"ש כך שלא ינהל את ההליך ולהעמידו בפני עובדה מוגמרת. היא ביקשה שעוה"ד הדין שרמן, פלדמן וקסנטיני לא ישוחררו.

לאור העובדה שבהחלטת בית המשפט מיום 20.07.2023 הורינו לסניגוריה הציבורית לבדוק אפשרות שסנגור ציבורי יקח על עצמו את הייצוג של הנאשם 1, ביקשנו את התייחסות הסניגוריה הציבורית גם לבקשתו של עו"ד פלדמן.

בהודעת הסניגוריה הציבורית נכתב כי הליך איתור סנגור ציבורי שיהא ערוך לייצג את הנאשם 1, לאחר לימוד כל החומרים הרלוונטיים, מלווה בקשיים מרובים וצפוי להימשך חודשים ארוכים. כן צוין כי מבחינה מעשית, מינוי סניגור ציבורי לא יפתור את הבעיה שהוצבה בפני בית המשפט שכן כל צוות הגנה חלופי יזקק לדחייה של חודשים ארוכים על מנת לייצג בפועל את הנאשם 1 וזוהי בדיוק בקשתו של עו"ד פלדמן. עוד נטען, כי אין למנות סנגור ציבורי לנאשם המיוצג באופן פרטי, מינוי הסניגוריה הציבורית בנסיבות העניין אינו עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק הסניגוריה הציבורית התשנ"ו -1995, שכן הנאשם 1 מעולם לא טען כי אין בידו להעמיד לעצמו ייצוג באופן פרטי ותכליתו של החוק היא לוודא שכל חשוד ונאשם הזכאים לכך על פי החוק יזכו לייצוג ולהגנה, ככל שאינם מצליחים להסדיר עבור עצמם ייצוג באופן פרטי. כמו כן נטען, כי מינוי הסניגוריה כצוות הגנה כונן ובמקביל לעורכי הדין הפרטיים שמייצגים את הנאשם 1, אינו מוכר בחוק ומעורר שאלות מורכבות ויש בכך כדי לפגוע בסנגוריה הציבורית ובתדמיתה בעיני לקוחותיה ובעיני הציבור. כן נטען, כי יש לדחות אפשרות זו בשל שיקולי יעילות ושיקולים מעשיים נוספים שפורטו בהרחבה בתגובת הסניגוריה הציבורית.

לדיון היום עו"ד שרמן לא התייצב והודיעו לנו שהוא חש ברע. התייצבו מטעמו עו"ד בראל ועו"ד שפטל:

עו"ד שפטל חזר על דבריו מישיבות קודמות שיש לשחרר את עו"ד שרמן מייצוג הנאשם 1, ואין זה סביר שעו"ד , שלטענתו, מאויים ע"י נאשם 1 או מטעמו, ימשיך לייצגו ובמיוחד כך כשהוא מאיים גם בהגשת תביעה אזרחית נגד עו"ד שרמן.

עו"ד קסנטיני לא התייצבה לדיון למרות החלטתנו מיום 20/7/23 שדחתה את בקשתה להתשחרר מייצוג וגם לא הודיעה דבר לביהמ"ש. יצויין, שעו"ד פלדמן הודיע שאינו מופיע בשמה.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית המתווה את הדין בשאלת הפסקת הייצוג של סניגור בהליך הפלילי מצויה בסעיפים 17 ו-18 לחוק סדר הדין הפלילי, בהם נקבע:

17. (א) סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סניגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט.

(ב) […]

18. העמיד הנאשם סניגור במקום סניגורו שמינה לו בית המשפט, או שהחליף סניגור שהעמיד, לא יסרב בית המשפט ליתן רשות לסניגור הקודם להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם ראה שחילוף הסניגורים מצריך דחיה בלתי סבירה של המשפט (ההדגשות אינן במקור).

מהאמור עולה, כי לבית המשפט מוקנית הסמכות הבלעדית להתיר הפסקת ייצוגו של נאשם בפלילים. גם בשעה שבימ"ש מתבקש לאשר חילוף סניגורים, בידו לדחות את הבקשה אם מצא כי החילוף עלול לעכב את הליכי המשפט באופן בלתי סביר.

בהחלטותינו הקודמות שנתנו בעניין בקשותיהם להפסקת הייצוג של עו"ד שרמן ועו"ד קסנטיני, עמדנו על התכלית שבבסיס סעיפים אלה שבאה לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון:

"משקיבל עורך דין ייפוי כח מלקוחו לייצגו במשפט פלילי, כבר אין הוא חופשי ללא סייג להשתחרר מן הייצוג, שאין עורך דין כשאר השליחים, ומוטלות עליו חובות נוספות ומיוחדות הן כלפי בית המשפט והן כלפי הלקוח. אכן, מי שנטל על עצמו ייצוגו של נאשם, אחריות נטל על עצמו לייצוג מרשהו עד לגמר משפטו, ואין הוא יכול להיפטר מעולה, אלא ברשות בית המשפט ולאחר שנתקיימו נסיבות המצדיקות את הדבר" (בג"ץ 4974/92 רובין נ' לוי, פ"ד מו(5) 772, פיסקה 10 (1992) (להלן: עניין רובין)).

"גם מבחינת מדיניות שיפוטית, לא יהא זה ראוי להקל יתר על המידה עם בקשות בדבר החלפת ייצוג או הפסקתו בהליכים פליליים. זולת העובדה שהדבר מביא להארכה וסרבול של ההליך הפלילי, מתעורר חשש כי בקשות מצד נאשמים לדחיית מועדי הדיונים עד אשר יגיעו להבנות עם סנגוריהם, עלולות להיות מנוצלות במטרה לעכב את ההליכים לצורך 'דחיית הקץ' או מתוך תקווה לזכות להקלה בעונש בחלוף הזמן אם יורשעו בדין… הדברים יפים במיוחד לתיקים גדולים ומרובי אישומים ונאשמים אשר מועדים מראש להתדרדרות לסחבת בירוקרטית מעין זו או אחרת (ע"פ 9285/20, עו"ד שחר חצרוני נ' כב' השופט מרדכי לוי ואח')

כפי שציינו בהחלטותינו הקודמות, נראה כי בהליך זה מתקיימות בדיוק תכליות אלה ובקשותיהם של ב"כ הנאשם 1 להתפטר מייצוג נועדו על מנת שלא לאפשר את ניהול המשפט באופן רציף ויעיל ועורך הדין אף מודיע שאם לא יופסק הדיון כבקשתו, בכוונתו לא לקיים את החלטת בית המשפט והוא אף ימצא דרכים חלופיות להביא להפסקתו של ההליך. בדיון היום, עודנו הדברים וכובד הטיעון הוסט למצב הבריאותי. נדייק את הדברים: אין טענה של עו"ד פלדמן שאינו יכול להופיע כלל או שהוא סוגר את משרדו, אלא שהעומס בתיק זה מקשה עליו ועלול להשפיע על בריאותו.

בהחלטתנו מיום 20.07.2023 פירטנו בהרחבה את "התלאות" בנוגע לייצוג הנאשם 1 מתחילת הדרך ועד עצם היום הזה:

"לצערנו, נראה שיש ממש בטענות התביעה שנעשים מאמצים של ממש לא לאפשר את קיום המשפט באופן יעיל. תחילה דוחים לזמן רב את הדיונים על מנת "להסדיר ייצוג", לאחר מכן מנסים במשך למעלה משנה לגרום לשחרורו של עו"ד שרמן מייצוג לרבות בקללות, איומים אלימות של שבירת זכוכית באולם ועוד… לשם כך, נכנסים שני עורכי דין חדשים לתיק כאשר לבקשתם ועל סמך התחייבויותיהם משוחרר חלקית עו"ד שרמן, הסניגוריה הציבורית יוצאת מהתמונה ובעיקרון הדיונים מופסקים בסה"כ לחצי שנה למעט דיונים ספורים והכל על מנת לחזור לנקודת ההתחלה, ולטעון כי לנאשם 1 אין ייצוג הולם ולאיים בפיטוריהם של עורכי דינו משל היה זה כפתור שהלוחץ עליו מכפיף את בית המשפט למרותו. בית המשפט סמך על הצהרות הסנגורים ובא לקראתם כדי להקל על כניסת לתיק. אין להשלים עם התנהלות שרק מנסה לדחות את הדיונים ועם הטון הברור והמאיים של נאשם 1 שהקדים את בוא הבקשות של עוה"ד. לא נתיר ולא נשלים עם מצב בו נאשם מנסה לקבל לידיו בפועל את המפתחות בית המשפט ובדרך של מימוש זכותו לייצוג מתמרן לדחיות ארוכות של המשפט תוך ניצול הכלי של פיטורי סנגור, הכנסת סנגור חדש ודרישה לדחות שוב ושוב, כביכול ללימוד התיק, כשברקע העובדה הברורה שהאב"ד יסיים את עבודתו בעוד פחות משלוש שנים (ברוטו)".

בקשתו של עו"ד פלדמן מהווה המשך ישיר להתנהלות על ידי צוות ההגנה של הנאשם 1, שתוארה לעיל.

עו"ד פלדמן התחייב לייצג את הנאשם 1 באופן מלא לאחר הפגרה והוא אינו יכול היום, לאחר שבית המשפט פעל על סמך התחייבויותיו, לחזור בו מהתחייבויות אלה ולבקש לעצור את המשפט לשמונה חודשים נוספים (שהם בצירוף 6 החודשים שכבר ניתנו מגיעים ל 14 חודשים) ואם לא כן לא יקיים את החלטת בית המשפט וימצא דרכים לעצור את המשפט ולכפות את רצונו על בית המשפט. היום כאמור נטענה תוספת לטענות בדמות טיעון רפואי.

אנו דוחים בשתי ידיים את הטענות השונות שהעלה עו"ד פלדמן בבקשתו, אשר מרביתן נדונו בהחלטתנו מיום 20.07.2023. גם באשר לטענות שהועלו היום, לא מצאנו, לעת עתה, שיש בהן כדי לעצור את המשפט.

הטענה באשר להיעדר מקצועיות ניהול הגנתו של הנאשם 1 על ידי עו"ד שרמן

עו"ד פלדמן ציין בבקשתו כי:

"בתיק דנן לא התקיימה בשום שלב חקירה נגדית החותרת אל האמת אלא התנצחות הולכת ומתגברת בין הסניגור, העד, התביעה ובית המשפט…."

מעבר לעובדה שמדובר בטענה לא נכונה, מוטב היה להימנע ממנה.

הגם שהתנהלותו של עו"ד שרמן במהלך הדיונים היתה מקוממת ובלתי נסבלת ולא אחת העביר בית המשפט ביקורת קשה על כך, מעולם לא הוטלה מקצועיותו בספק והדברים באו לידי ביטוי בהחלטתנו מיום 28.04.2022:

"אשר לטענות הנאשם 1, שעו"ד שרמן לא מייצגו כראוי, מוטב היה להימנע מלטעון את הטענה, שכן אין לטענה בסיס במציאות. להרכב מחלוקות קשות עם עו"ד שרמן, מריבות ארוכות והתנהלותו בבית המשפט בלתי נסבלת. הוא צורח, הוא מעליב, הוא מתכתש, הוא לא נשמע להערות בית המשפט, אך ההתנהלות, העדר גינוני המשפט, הנימוס לחוד והבנתו והתנהלותו המקצועית –לחוד. אין קשר בין הדברים. אנו סבורים שהחקירות ארוכות מידי, שהירידה לרזולוציות בלתי סבירות לא נדרשת. שהחזרה על שאלות מיותרת, אך לא ניתן לומר, וזה חוטא לאמת, שעו"ד שרמן מגיע לא מוכן, שאין לו קו הגנה ושהוא מזיק להגנה של הנאשם 1 ושאינו עושה ככל יכולתו לטובת הנאשם 1, לעיתים גם על חשבון בריאותו. חבל שכך נטען ויש להצטער על אמירות אלה של הנאשם 1. נבהיר, בגילוי לב, שבשל התנהלותו הבעייתית של עו"ד שרמן, הצעקות, העלבונות, המריבות עם התביעה, המריבות עם בית המשפט, יתכן שנוח היה לכולנו שיגיע במקום עו"ד שרמן, עו"ד נוח יותר, אך אין בין דברים אלה לבין השאלה אם הוא מנהל את המשפט מקצועית, מבחינה משפטית, דבר וחצי דבר".

הטענה כי "סיום המשפט לפני פרישת אב בית הדין לקצבה היא האינטרס היחיד שעומד בפני בית המשפט" וכן כי בית המשפט איבד את השליטה במשפט שהפליג חמש וחצי שנים למחוזות שאין להם קשר עם הליך משפטי תקין

לנגד עיננו עומדת מטרה אחת בלבד: לנהל משפט מורכב זה בהגינות וביעילות, תוך מתן הזדמנות מלאה לנאשמים למצות את הגנתם.

על מנת לסבר את האוזן נביא את דברנו בהחלטות קודמות באשר למאמצים העילאיים שנעשו על ידי בית המשפט על מנת לקיים ולנהל הליך זה בצורה הטובה והיעילה ביותר וזאת על אף וחרף המאמצים של ב"כ הנאשם 1 למנוע זאת:

"תקופה ארוכה לאחר הגשת כתבי האישום ניתנו דחיות על מנת שהנאשמים ימנו לעצמם עורכי-דין ועל מנת שעורכי-הדין שנבחרו על ידי הנאשמים ילמדו את חומר החקירה, שהוא רב מאוד. מדובר במגה-תיק במלוא המובן של המילה. שמיעת הראיות בתיק החלה ביום 09.09.19. בתיק זה יש ארבעה עדים שמעידים לאחר שהמדינה כרתה עמם הסכם. עד תביעה 35 – מ' א', העיד כ-56 ישיבות החל מיום 02.01.20 עד יום 06.12.21. עד נוסף שנכרת עמו הסכם על ידי המדינה הוא עד תביעה 36 – מ', העיד מיום 13.12.21 עד כה למשך 14 ישיבות, כאשר ברור שהוא מצוי, כנראה, בשליש הראשון של החקירה הנגדית על ידי ב"כ הנאשם 1 וצפויות עוד ישיבות רבות בהן יעיד. על פי כתב האישום המאוחד, יש בתיק זה כ-318 עדי תביעה. למרות כל מאמצינו, התיק מתנהל בקצב שאינו משביע רצון, וזה בעיקר בשל החקירות הנגדיות הארוכות מאוד ולמרות האמור, על מנת לאפשר לכל נאשם את יומו בבית המשפט, בדרך כלל התרנו את החקירות הארוכות, את החזרה על שאלות, את הישיבות הבלתי נגמרות. עוד אנו מבהירים, כי בעיקרון, הרכב הפשעים החמורים שדן בתיק זה מתכנס יומיים בכל שבוע (ימי שני וחמישי) על מנת לדון בתיק. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שהינו בית משפט קטן יחסית, משקיע מאמץ עילאי, לעיתים גם על חשבון תיקים אחרים, כדי לשמוע תיק זה, שיש לו חשיבות ציבורית וכן, יש לקדמו גם לטובת האינטרס של הנאשמים עצמם, שכבר עצורים זמן רב מאוד וגם היום, במצב הנתון, קשה לצפות את מועד סיומו של תיק זה. עוד יצוין, כי כתב האישום כולל 17 אישומים. חומר החקירה בתיק זה הוא רב מאוד, וזאת בלשון המעטה. מפי ב"כ הצדדים אנו יודעים כי בתיק זה יש כ-1,500 עבודות מ"ט. עומדים אנו עתה על, בערך, 12,000 עמודי פרוטוקול. אם לא די בכל אלה, התפרצות נגיף הקורונה הקשתה עלינו מאוד. תקופה ארוכה, בשל המגבלות ובשל כך שמדובר בתיק זה בשבעה נאשמים, שיש עליהם שמירה כבדה ביותר של שב"ס, שגורמת לכך ששב"ס יקצה לוחמים רבים ששומרים על הנאשמים, שנמצאים בתוך האולם, בשל כך שהעדים עמם נכרת הסכם על ידי המדינה מאובטחים על ידי הרשות להגנה על עדים, וגם אלה נמצאים בתוך האולם ובנוסף, משטרת ישראל שולחת אף היא שוטרים שנמצאים באולם, משמר בתי המשפט נמצא באולם, האולם בד"כ עמוס לעייפה ולא ניתן היה לקיים דיון בתקופת המגבלות בשל הקורונה. רק על מנת לסבר את האוזן נבהיר, כי ספרנו את אנשי הביטחון שנמצאו באותה עת באולם, ובכל עת שהעיד עד המדינה הראשון ושבעת הנאשמים היו באולם, היתה נוכחות של בין 26 ל-30 אנשי ביטחון, מכל המינים והסוגים. מובן שלא ניתן היה לקיים דיון כשבאולם, עם הסנגורים הרבים, התביעה, הנאשמים, כוחות הביטחון, השופטים, המקליטה, הקלדנית ועוד, מגיעים לנוכחות של למעלה מ-50 איש. עשינו כל מאמץ אפשרי כדי לקדם את התיק. חיפשנו בכל הארץ אולם שיוכל להכיל את הנוכחים, גם במגבלות הקורונה. בדקנו אולמות בהיכל המשפט בתל אביב והיינו מוכנים גם לקיים את הדיון במתקני שב"ס. לא הצלחנו. בהשקעה של עשרות אלפי שקלים, נבנה אולם מאולתר במועדון השופטים, שהוסב לצורך הדיון בתיק זה, וגם נוהלו שם מספר ישיבות". (החלטתנו מיום 28.04.2022).

וגם:

" מיום 09.09.2019 ועד למועד זה התקיימו 187 דיוני הוכחות. קשה, עד בלתי אפשרי, להסביר במילים את האווירה ששררה באולם בית המשפט במהלך ישיבות אלה. עשרות החלטות שנתנו בעניין זה, משקפות אולי במעט את הלך הרוחות ואת הקושי הרב מאוד שבניהול הליך זה, בכל אחת מאותן ישיבות". (החלטתנו מיום 20.07.2023).

ב"כ הנאשם 1 ציינו לא אחת בבקשותיהם, כי האב"ד עתיד לפרוש מכס השיפוט בעוד כשלוש שנים משל היה מדובר באינטרס פסול של האב"ד או של מערכת המשפט אל מול האינטרסים האישיים של הנאשמים.

תיק זה מתנהל בבית המשפט מזה כ- חמש שנים וגם אם נמצה את שלוש השנים שנותרו עד לפרישת אב בית הדין הרי שמשמעות הדבר היא שתיק זה יתנהל בבית המשפט במשך 8 שנים!!! המדובר בפרק זמן ארוך מספיק, לכל הדעות, לניהול תיק פשע חמור, יהא היקפו אשר יהא.

ניסיון ב"כ הנאשם 1 לתאר את פרישת האב"ד העתידית כאינטרס בלעדי במאזן האינטרסים בבסיס קבלת ההחלטות על ידי בית המשפט הוא שגוי ואף לא ראוי.

תפקידו של בית המשפט הוא לעשות צדק ולערוך איזון ראוי בין האינטרסים השונים המעורבים ובכללם: ניהול יעיל וענייני של ההליך, ייצוג יציב ורציף, שמירה על זכויותיהם של הנאשמים, אמון הציבור במערכת המשפט ובהליך הפלילי ומניעת עיוות דין. כל אחד מהאינטרסים האלה עומדים לנגד עיני בית המשפט בניהול הליך זה.

שיקולי יעילות מערכתית אינם בבחינת אינטרס פסול בייחוד כאשר עסקינן בתיק מורכב זה. המדובר באינטרס חשוב מאוד ויש לו משמעות רחבה הן בהיבט הציבורי והן בהיבט האישי של כל אחד מהנאשמים שעומדים לדין והעובדה שב"כ הנאשם 1, על גלגוליהם, משקיעים מאמץ רב לעכב את ההליך באמצעות בקשות שונות, מגבירה את הצורך שבית המשפט יעמוד על המשמר ולא יאפשר התנהלות מסוג זה.

בית המשפט העליון עמד על האינטרסים השונים הנובעים משיקולי היעילות המערכתית בע"פ 9285/20 עו"ד שחר חצרוני נ' כב' השופט מרדכי לוי ואח':

"בדיון בבית משפט זה סניגורו של המערער ביקר את שיקולי "היעילות המערכתית" אשר לטענתו באים על חשבונו של מרשו (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון, שורות 32-30). אין להקל ראש בחשיבותה של היעילות המשפטית ובמניעת דחייה בלתי סבירה של הליכי משפט כאשר ניתן לזרזם ולייעלם (ראו גם סעיף 125 לחסד"פ; בש"פ 2511/05 מדינת ישראל נ' גרה [פורסם בנבו] (17.3.05)). ברם, לא על שיקולי יעילות ההליך והקלת בירור הפרשה מושא התיק בלבד עומדים הנימוקים לדחיית שחרורו של המערער מייצוג; שהרי הדעת נותנת כי ליעילות המשפטית ישנה השפעה ישירה ולעיתים מכרעת גם על זכויותיהם המהותיות של נאשמים להליך הוגן ומניעת עיוות דין (ראו הרחבה בבג"ץ 6972/96 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נא(2) 757 (1997) (להלן: עניין התנועה למען איכות השלטון)). השפעה זו על זכויות נאשמים מתחזקת מקל וחומר במקרה זה, מפני שהערעור דנן לא עוסק אך בהליך הפלילי שמנוהל כנגד משיב 3. אלא, נודעות לו השלכות משמעותיות על מספר לא מבוטל של נאשמים נוספים באותו התיק, אשר רובם מצויים במעצר. המדובר בתיק עשיר ומסועף, אשר כל חילוף של ייצוג בו משמעותו עיכוב נוסף של ההכרעה השיפוטית. בהינתן שכתב האישום המקורי הוגש בשנת 2019 נגד מרבית הנאשמים בפרשה, יש טעם ניכר בזירוז הליכי המשפט בעניינם. גם העדים ודאי יצאו נשכרים מהקפדה על רצף שמיעת עדותם, אשר צפויה לחסוך להם זמן יקר (ע"פ 4865/09 פלדמן נ' בית משפט המחוזי תל אביב [פורסם בנבו] (9.7.2009) (להלן: עניין פלדמן)). מאליו יובן גם כי חלוף הזמן מאז קרות האירוע מושא ההליך עלול להשפיע לרעה לא רק על זכויות הנאשמים, אלא גם על טיב הראיות והעדויות השונות אשר בהסתמך עליהן מבקש בית המשפט להגיע לחקר האמת, העומד ביסוד ההליך הפלילי (ראו עניין התנועה למען איכות השלטון, פיסקאות 23-18 לפסק דינו של השופט א' גולדברג (1997); ע"פ 3179/13 ווינר נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פיסקה 34 (15.6.2015)). לבסוף יוזכר שיש לקחת בחשבון גם את העובדה שההליך נמצא בשלב בירור מתקדם. לו היה ההליך בחיתוליו, ייתכן והייתה גוברת נכונותו של בית המשפט להסכין לשחרור הסניגור מייצוג. נכון לציין שוב כי בית המשפט המחוזי היה קשוב להצהרות הסניגורים השונים בדבר חומר החקירה הרב שעליהם ללמוד לצורך דיוני ההוכחות בתיק, ובעקבות זאת אלו אכן נדחו במספר חודשים. למעשה אף מתן הארכה האמורה לסניגורים מטעם בית המשפט נגזרת מהזכות לייצוג הולם.

הטענה כי אין לבית המשפט כוונה לאפשר לעו"ד פלדמן להתכונן למשפט וכי "נכפה" עליו להופיע לחקירות ראשיות שהתקיימו בימים שנותרו לפגרה ובוטלו רק שני ימי ההוכחות האחרונים

עו"ד פלדמן התחייב לנהל את המשפט באופן מלא החל מתחילת שנת המשפט בספטמבר 2023. לאמירות ולהתחייבויות של עו"ד יש משמעות ובייחוד שכך כאשר המדובר בתיק פלילי מורכב שכזה. כל החלטותינו בעניין ייצוגו של הנאשם 1, לרבות שחרורו החלקי של עו"ד שרמן מייצוג, הוצאת הסניגוריה הציבורית מהתמונה, הפסקת המשפט מחודש מרץ ועד ה- 16.06.2023 ושמיעת ישיבות ספורות בלבד עד הפגרה ובחקירות ראשיות בלבד נעשו אך ורק על מנת להקל על ב"כ הנאשם 1 ובהסתמך על התחייבויותיו של עו"ד פלדמן ובהסכמתו המלאה, מתוך כוונה משותפת להניע את ההליך, להתקדם בשמיעת התיק ולאפשר לעו"ד פלדמן ללמוד את התיק עד לייצוג המלא לאחר הפגרה.

גם בעניין זה אין לנו אלא לחזור על האמור בהחלטתנו מיום 20.07.2023, המשקף את הלך הרוח בדיונים שתקיימו בבית המשפט:

ביום 23.02.2023 קיימנו דיון בשאלת אפשרות מינוי סנגור חלופי לנאשם 1, תחת עו"ד שרמן. בדיון זה נכח עו"ד ויצטום בשם הסנגוריה הציבורית, שהשיב לשאלת בית המשפט, האם הסניגוריה הציבורית יכולה להיכנס לייצוג הנאשם 1 בשלב זה כי:

"ישנם שני סנגורים מטעם הסנגוריה הציבורית שמוכנים להיכנס לייצוגו של נאשם 1. עכשיו מה שנותר זה להקים חוזה במשרד המשפטים, לתשלום עבור חודשי ההכנה והלימוד, הדבר הזה צפוי לארוך מספר שבועות ולאחר שזה יסתיים, אז יתחיל שלב לימוד החומר ואנו מעריכים אותו בהערכה גסה של חודשים – לא פחות משישה חודשים".

בשלב זה הצהיר עו"ד פלדמן:

"פנה אליי הנאשם 1. ייצגתי אותו בעבר. הוא ביקש שאייצג אותו בתיק הזה, הסכמנו, אך שוב, בתנאי שאקבל מספיק זמן ללמוד את החומר. שישה חודשים זו תקופה סבירה".

לאור הצהרה זו הסנגוריה הציבורית יצאה מהתמונה.

ביום 28.02.2023 הוגשה ע"י עו"ד פלדמן ועו"ד קסנטיני "בקשה דחופה לבית המשפט הנכבד לשחרור מייצוג והפסקת הדיונים בתפ"ח 35982-12-17 לאלתר". בבקשה נכתב כי לאור העובדה שעו"ד שרמן הודיע לבית המשפט כי לא ייצג את הנאשם 1, לא יטען בשמו ולא יחקור עדים בשמו, הנאשם 1 נותר ללא ייצוג משפטי בהליך זה, הכולל כתב אישום בגין עבירות רצח ועבירות חמורות נוספות. עוד צוין, כי ייצוג נאשם מחייב נוכחות פעילה, קשובה ומקצועית של סניגור המגן עליו, גם בעת שנחקרים עדים על ידי עורכי דין המייצגים נאשמים אחרים. בהקשר לכך נטען, שבדיון שהתקיים ביום 02.02.2023 עו"ד שרמן יצא מאולם בית המשפט חלק נכבד מיום הדיונים ובדיון שהתקיים ביום 23.02.2023 עו"ד שרמן נמנע מלחקור עדים וחזר ופנה לבית המשפט פעם אחר פעם בבקשה להשתחרר מייצוג. במצב דברים זה, לטענתם, יש להפסיק את שמיעת הראיות בתיק זה, עד אשר יוחלף עו"ד שרמן בעו"ד פלדמן ועו"ד קסנטיני, וזאת להערכתם תוך שישה חודשים – עד לתום תקופת הפגרה.

בדיון מיום 02.03.2023, נעתרנו באופן חלקי לבקשת ב"כ הנאשם 1 והודענו, שמיום – 14/5/23 עד יום 14/6/23, ההרכב ימצא בשבתון ויופסקו הדיונים. כן הסברנו שבעוד כשלוש שנים ברוטו (לא כולל חופשות ושבתונים) על האב"ד לפרוש מכס השיפוט ולמרות המאמצים שנעשים, אם תהיה הפסקה ארוכה במשפט – יתכן ולא נספיק לסיימו.

לשאלתנו, עו"ד פלדמן הודיע שלא יבקש אורכות נוספות וכן הסכים לבחון אפשרות להתחיל בשמיעת ראיות בנוכחותו הפעילה החל מאמצע מאי וזאת באישומים או עדים ספציפיים בתיאום עם התביעה.

דברים דומים נאמרו מפיו של עו"ד פלדמן גם בדיון מיום 13.03.2023 :

"כשבית המשפט מציע לעשות הפסקה בדיונים עד אמצע חודש יוני, ולאחר מכן לשמוע עדים שאני יכול להתכונן אליהם בתקופה הזו, אשר ישמעו עד הפגרה, אני משיב שאני יכול בהחלט לשקול את זה…אני מוכן בעוד שבוע להכניס ייפוי כוח לתיק. אני מצהיר כי אני מייצג את הנאשם 1 ואני מקבל את הצעת בית המשפט להכין עצמי להופעה מסויגת בתחומים מסוימים החל מיום 15.06.23, לייצג עד הפגרה, ולאחר הפגרה לחדש את הדיון ואני גם ערוך לשלושה ימים בשבוע לאחר הפגרה.

ביום 15.06.2023 התחדשו הדיונים בתיק, ולצערנו, הגם שסברנו כי אנו בתחילתו של "עידן חדש" בו יתנהל התיק בצורה עקבית, יעילה ורציפה, התבדינו והתחושה היא כי ישנם גורמים המתעקשים להערים קשיים ולמנוע את התקדמות התיק.

מתוך 11 דיונים שהיו אמורים להתקיים עד לפגרה, התקיימו 8 דיונים בלבד, מתוכם רק 4 דיונים חלקיים בהוכחות. עו"ד פלדמן התייצב ל-5 דיונים ודיון נוסף הופסק באמצע בשל מחלתו של הנאשם 1. בדיונים בהם לא התייצב עו"ד פלדמן – עו"ד קסנטיני הופיעה לבד וייצגה את הנאשם 1. …

ביהמ"ש עשה ככל יכולתו להקל על ב"כ הנאשם 1, צמצם למינימום אפשרי את מספר הדיונים עד הפגרה, קבע שבמקום בו הסנגורים לא הצליחו להתארגן, בהסכמתם יעידו רק עדים שוליים ולא מהותיים וכן תשמע רק החקירה הראשית והכל ע"מ ש"העגלה" תתחיל לנוע בתקווה שתחלץ מהבוץ בו שקעה. לבקשתו האישית של עו"ד פלדמן גם בוטלו שני הדיונים האחרונים לפני הפגרה, בשל נסיעתו לחו"ל.

בנוסף לאמור, יובאו מקבץ אמירות של עו"ד פלדמן המעידות כי התחייב לייצג את הנאשם 1 באופן מלא מיד לאחר הפגרה וציין מספר פעמים כי הוא ערוך ומוכן לכך. כך למשל:

בבקשה שהגיש עו"ד פלדמן מיום 28.02.2023 במסגרתה ביקש לשחרר את עו"ד שרמן מייצוג ולהפסיק את ההליכים עד שיכנס לתיק כתב: "בשים לב ללוח השנה ומועד פגרת בית המשפט, הח"מ מתחייב לעשות כמיטב יכולתו להתייצב בפני בית המשפט מיד עם תום הפגרה הקרובה 2023 ולקיים כלשונה וכרוחה את חובת הייצוג של הנאשם, עד לסיום ההליכים".

בדיון ביום 02.03.2023, לשאלת בית המשפט האם ביכולתו להיכנס לתיק השיב עו"ד פלדמן:

"אני מוכן ונכון להיכנס לתיק, אני אעשה כמיטב יכולתי שזה יהיה מהר ככל האפשר. אבל להערכתי זה יהיה אחרי החגים. זאת אומרת יכול להיות שדעתי תשתנה אחרי שאני יותר אתעמק בחומרים …. שדעתי אולי תשתנה אולי זה יהיה קצר יותר, אני לא יודע." בהמשך נכתב בפרוטוקול: "עו"ד פלדמן מקבל את ההצעה לבחון אפשרות באמצע מאי כבר להיכנס לתיק ולהופיע באישומים ספציפיים או עדים ספציפיים בתיאום עם התביעה כך שהתיק לא ייעצר…" בהמשך נכתב מפיו של עו"ד פלדמן: "זה לא הכוונה, אני אעשה כל מה שאפשר כדי שהתיק יקודם במהירות האפשרית. אדוני הציע אולי לחלק אותו לאיזה שהם פרקים, יכול להיות אני אבדוק את זה. אני מניח שגם עו"ד שרמן ישתף אתי פעולה."

בהמשך אף נשאל על ידי בית המשפט (עמ' 18924):

"כב' הש' דניאל בן טולילה: אבל רק רגע, עכשיו אני שם בצד את המניפולציה ואני הולך מהותית, אתה עם הרבה רצון טוב וכוונה ומה אנחנו נעשה אם ב – 31 לאוגוסט תגיד אני ניסיתי, אני זקוק לעוד 4 חודשים לפחות .

עו"ד אביגדור פלדמן: לא, אני לא אגיד את זה.

כב' הש' דניאל בן טולילה: לא, אני לא אומר, שוב, אם אתה אומר אני בכל מקרה עומד מאחורי הדברים שלי.

עו"ד אביגדור פלדמן : אני בכל מקרה אבל אני מכיר את עצמי, אני מכיר את התיק הזה רק מכתב האישום, אני לא נכנס כדי לומר עוד חודשים ועוד חודשים…"

בדיון שהתקיים ביום 13.03.2023 אמר עו"ד פלדמן (עמ' 19153):

"עו"ד פלדמן: כשבית המשפט מציע לעשות הפסקה בדיונים עד אמצע חודש יוני, ולאחר מכן לשמוע עדים שאני יכול להתכונן אליהם בתקופה הזו, אשר ישמעו עד הפגרה, אני משיב שאני יכול בהחלט לשקול את זה.

…..

עו"ד פלדמן (עמ' 19154): אני מוכן בעוד שבוע להכניס ייפוי כוח לתיק. אני מצהיר כי אני מייצג את הנאשם 1 ואני מקבל את הצעת בית המשפט להכין עצמי להופעה מסויגת בתחומים מסוימים החל מיום 15.06.23, לייצג עד הפגרה, ולאחר הפגרה לחדש את הדיון ואני גם ערוך לשלושה ימים בשבוע לאחר הפגרה."

בדיון שהתקיים ביום 22.06.2023 ציין עו"ד פלדמן (עמ' 19222-19223):

"… אני חושב שהמלחמה על כמה ישיבות פשוט מאפילה על כל התיק. אני באתי לכאן כדי לעבוד, לא כדי להתנצח. יש לי פגרה ואחרי הפגרה אני יכול לעבוד "פול טיים" על התיק הזה, אבל עד הפגרה אין לי אפשרות. אני גם פיניתי את היומן אחרי הפגרה.

…

לשאלת בית המשפט מה מבטיח שאחרי הפגרה לא תהיה שוב בקשה לדחות, אני משיב שלא יהיה דבר כזה.

הטענה כי בניגוד לקביעת בית המשפט, עו"ד פלדמן לא הסכים לשמיעת התיק במתכונת של שלושה ימים בשבוע.

כפי שציינו בהחלטתנו מיום 20.07.2023:

"לא ראוי ואף מאכזב גם ש (עו"ד פלדמן) כתב בבקשתו כי הסכים לקיים את הדיונים במתכונת של שלושה ימים בשבוע רק במקרים חריגים ומוטב היה להימנע מהטענה שאין לה כל בסיס, כאשר נאמר במפורש ונקבע שתהיה מתכונת קבועה של 3 ימי דיונים בכל שבוע, שתחל מיד לאחר הפגרה ושדעתו בעניין השתנתה, שוב, מיד לאחר שהנאשם 1 הביע מורת רוח מכך.

כאמור, בדיון שהתקיים ביום 13.03.2023 עו"ד פלדמן אמר, כי "אני מייצג את הנאשם 1 ואני מקבל את הצעת בית המשפט להכין עצמי להופעה מסויגת בתחומים מסוימים החל מיום 15.06.23, לייצג עד הפגרה, ולאחר הפגרה לחדש את הדיון ואני גם ערוך לשלושה ימים בשבוע לאחר הפגרה".

בית המשפט עשה מאמץ עילאי על מנת לקדם את שמיעת התיק ולקיים דיונים במתכונת של שלושה ימים בשבוע. למאמץ זה נרתמו כל השופטים הפליליים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ונבנה מערך מיוחד לשם כך בשל האינטרס הציבורי שבקידום שמיעת התיק והאינטרס של כל אחד מהנאשמים שכבר עצורים זמן רב מאוד וגם במצב הנתון קשה לצפות את מועד סיומו של תיק זה.

בהחלטתנו אף ציינו, כי "עד עתה התנהלו הדיונים כך שכאשר הדיון לא נגע לנאשם מסוים, אפשרנו לעורכי דין בהסכמת הנאשם הרלוונטי והתביעה להיעדר מדיון, בתנאי שאחד מעורכי הדין האחרים בתיק מייצגו כך שברוב הדיונים נכחו רק חלק מהסנגורים. וודאי שכך ננהג גם כשיהיו 3 דיונים בשבוע ומובן שעוה"ד פלדמן וקסנטיני יוכלו לחלק ביניהם את העבודה עפ"י הבנתם".

ודוק, סעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי:

"כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך."

שמיעת המשפט במתכונת של שלושה דיונים בשבוע איננה מעשה חריג או לא סביר, כטענת עו"ד פלדמן, והיא מקיימת למעשה את מצוות המחוקק ובייחוד שכך כאשר מדובר במשפט מורכב ורחב היקף שכזה. החלטה זו לא נועדה להקשות על הנאשמים או על עורכי הדין והיא נובעת מהצורך לנהל את ההליך ביעילות, לשמר את האינטרס הציבורי ולמנוע עיוות דין מהנאשמים. יתרה מכך, החלטה זו אינה הפתרון הנוח והקל גם לבית המשפט וכאמור, נעשו מאמצים מערכתיים ואישיים רבים על מנת להוציאה אל הפועל.

נכונים לעניין זה דבריו של בית המשפט העליון בבגץ 900/09 רוני מיימון נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו:

"בהינתן מורכבותו של ההליך, והיקפו הנרחב של חומר הראיות, אין לומר כי לא ניתן לסניגורים, ובכללם סניגורו של העותר, מירווח זמן סביר ללימוד חומר החקירה. אין בכך כדי לגרוע מן העובדה כי במשפט רב-נאשמים, שעניינו פרשה סבוכה והיקפו ניכר, נתונים הן בית המשפט והן בעלי הדין מכל הצדדים לסד זמנים מחייב ומעיק לעתים, הנובע מצרכיו של ההליך המסוים הנדון, ומן המעמסה הכללית הנובעת מצרכים מערכתיים רחבים יותר, והכל נדרשים למאמץ מקצועי מיוחד כדי לשלב אלה עם אלה גורמי יעילות עם הבטחת הגנה הולמת לנאשמים…

במקרה זה, נתבקשה על-ידי הסניגור המחליף, עו"ד דרחי, דחייה של כ-6 חודשים לצורך לימוד החומר. זוהי בקשה שקשה להיעתר לה בשים לב לצורכי ניהול המשפט, ובמיוחד נוכח העובדה כי מעורבים בהליך זה עוד נאשמים רבים, וכל דחייה של המשפט פירושה עיכוב ההליך גם לגביהם, על כל הכרוך בכך בנסיבות אלה, נדרש מאמץ עליון מסניגור המתבקש להחליף ייצוג במשפט של נאשם כאשר המשפט מצוי בעיצומו, וחילופין אלה, הנעשים על-פי רצונו ובחירתו של נאשם, אינם יכולים לשבש ולפגוע בהליך הדיוני, במיוחד כאשר מעורבים בו נאשמים רבים אחרים. נאשם רשאי להחליף ייצוג במשפט כדי לקדם את הגנתו על-פי ראות עיניו, אולם משעה שנפתח המשפט, עליו ליטול אחריות כי מהלך זה לא יגרור אחריו פגיעה בהליך הדיוני. מקום שצפויה פגיעה כזו עקב חילופי הייצוג, זוהי סמכותו וחובתו של בית המשפט הדן להתנות את אישורו לחילופין כאלה בכך שניהול המשפט לא יופרע".

סניגור פלילי שלוקח על עצמו ייצוג בתיק בסדר גודל כזה צריך לקחת בחשבון כי הוא יהיה נתון לסד זמנים מחייב ובייחוד שכך כאשר בית המשפט הודיע על כוונתו לשמוע את התיק במתכונת של שלושה דיונים בשבוע מבעוד מועד ובהסכמתו של עו"ד פלדמן.

כאן המקום לציין, כי מבקשתו של עו"ד פלדמן עולה תחושה קשה מאוד. עו"ד פלדמן נכח בדיונים וראה את המאמצים שהשקיע בית המשפט בקיום כל דיון ודיון, גם אם באופן חלקי והכל על מנת לחסוך בזמן שיפוטי ובניסיון "להניע את העגלה" ולקדם את התיק. כמו כן, עו"ד פלדמן ידע כי המדובר בתיק מורכב, רחב היקף ולקח על עצמו את ייצוג הנאשם 1 לאחר שמערכת היחסים בין הנאשם 1 ועו"ד שרמן, לטענתם, עלתה על שרטון והביאה לעיכוב משמעותי בשמיעת התיק וכאשר בית המשפט חזר והדגיש כי יאשר את חילוף הסניגורים ויאפשר את שחרורו החלקי של עו"ד שרמן רק כאשר ייווכח כי אין בכך כדי לדחות באופן בלתי סביר את המשפט.

על רקע האמור ולאחר שחלפה כל התקופה שיועדה להכנה למשפט ואנו נמצאים בפתחה של שנת המשפט החדשה וחידוש שמיעת הראיות, מצא עו"ד פלדמן לנכון להגיש בקשה לא סבירה, לא מידתית ולא הגיונית לשחרורו מייצוג, על רקע העובדה שבית המשפט דחה את בקשתו להפסיק את ההליך למשך שמונה חודשים נוספים והדברים בעינם עומדים גם כשלוקחים בחשבון את הודעת עו"ד פלדמן בדיון היום.

תמוהה גם התנהלותו של הנאשם 1 שזועק וצועק בכל הזדמנות באולם בית המשפט כי הוא רוצה לממש את זכותו לייצוג הולם והוגן אך באותה נשימה משבש ולא מאפשר את ייצוגו ואת ניהול ההליך. וכפי שכתבנו בהחלטתנו מיום 20.07.2023 :

"לא נתיר ולא נשלים עם מצבו בו נאשם מנסה לקבל לידיו בפועל את מפתחות בית המשפט ובדרך של מימוש זכותו לייצוג מתמרן לדחיות ארוכות של המשפט, תוך ניצול הכלי של פיטורי סניגור, הכנסת סניגור חדש ודרישה לדחות שוב ושוב, כביכול ללימוד התיק…"

נדגיש שוב, כי לא נאפשר שנאשמים ועורכי דין ינהלו את בית המשפט. זכויותיהם של הנאשמים עומדות לנגד עיננו אך אין המדובר בזכויות מוחלטות והן אינן האינטרס היחיד שעל בית המשפט לראות לנגד עיניו.

לאור כל האמור, אנו דוחים את בקשתו של עו"ד פלדמן לשחרור מייצוג. אנו מאמינים כי עו"ד פלדמן ייצג את הנאשם 1 נאמנה ויסייע בידי בית המשפט במלאכתו.

ניתנה היום, י"ב אלול תשפ"ג, 29 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.