בפני
כב' השופט ערן שילה
המערער:
פלוני ת"ז XXXXXXXXX
נגד
המשיבה:
פלונית ת"ז XXXXXXXXX
פסק דין
המדובר בערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (כבוד הרשמת אביבה יהונתן ארוש) מיום 19.7.22.
המשיבה מנהלת תיק הוצאה לפועל (מזונות) נגד המערער. מההחלטה עולה, כי ביום 2.5.22 ביקשה המשיבה להטיל עיקול על קצבת הנכות של המערער וזו התקבלה באופן מנהלי. בקשת המערער לבטל את ההחלטה ולהשיב כספים שעוקלו נדחתה נוכח יתרת החובה בתיק (כ-345,900 ש"ח). עם זאת נאמר גם, כי "באפשרות החייב להגיש בקשה לפריסת חוב עבר בצירוף שאלון ומסמכים, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק".
במסגרת הערעור טוען המערער, בעיקר, כי הוא נרדף על ידי המשיבה קרוב לעשור, סובל מ-100% אבדן כושר עבודה ומקבל קצבת נכות, כי צו עיכוב היציאה שהמשיבה הוציאה נגדו ניתק אותו מילדיו והוריו וגרם לו לדיכאון עמוק כאשר "לדעת כל אנשי המקצוע, שיקומו של המערער מותנה בכך שיקבל קצבת נכות לתקופה של שנתיים לפחות". נטען, כי בנסיבות אלה אין הצדקה לעיקול קצבת הנכות, "ולמעשה מדובר בהפרה חמורה של הזכות לחיים", וגם אם עיקול קצבת נכות עשוי להיות מוצדק במקרה של חוב מזונות, לא כך הדברים בענייננו שכן הילדים המשותפים כבר אינם קטינים וגם אינם מתגוררים בישראל. נאמר, כי כשם שלא יעלה על הדעת לעקל לאדם בעל נכות פיזית את הכספים הנדרשים לו לצורך מימון ניתוח לשיפור מצבו, כך אין מקום לעקל את קצבת הנכות של המערער. עוד נטען, כי בשים לב לפסקי דין קודמים (בישראל ובחו"ל) יש לבטל את החוב כולו (ולחלופין להעמידו על סכום נמוך מאוד) ואף להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל. נטען, כי דחיית הבקשה לביטול העיקול "כמוה כגזר דין מוות" שכן אין למערער דרך אחרת להתקיים.
לאחר העיון בהודעת הערעור ובנספחיה, ועל יסוד הסמכות הקבועה בתקנה 48 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 יחד עם תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, סבורני כי דין הערעור להידחות ללא צורך בקבלת תגובה.
ראשית, אין חולק, כי למערער חוב משמעותי בתיק ההוצאה לפועל – וככל שהוא סבור שיש עילה לביטול החוב הרי שיש להגיש הליך מתאים ולא ניתן לדון בכך במסגרת בקשה לביטול עיקול (ולכאורה גם המערער מסכים לכך בסעיף 29 להודעת הערעור); שנית, אף אין חולק, כי למרות שככלל לא ניתן לעקל קצבת נכות ("זכות לגמלת כסף אינה ניתנת… לעיקול"), הרי שניתן לעקל אותה "לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה" (סעיף 303(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995).
ממילא לא יתכן חולק, כי רשם ההוצאה לפועל מוסמך להורות על עיקול הקצבה, והשאלה היא שאלה של שיקול דעת המתייחסת למידתיות הפעולה "בהליכי הגבייה בהוצאה לפועל נוהג עקרון המידתיות, ורשם ההוצאה לפועל, ככל רשות מנהלית-שיפוטית, כפוף לו בהחלטותיו" (רער"צ (שלום נצרת) 7538-09-20 פרהוד נ' מינהל הגבייה הממשלתי (21.10.20)). "כפי שנקבע בסעיף 8(ב) לחוק ההוצאה לפועל 'ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק הדין בהליך פחות חמור'. צא ולמד שעל ראש ההוצאה לפועל לשקול את העניין. לשקול – לבחון את מהות החוב ומצבו של החייב" (בר"ע (מחוזי באר שבע) 670/07 בנק הפועלים בע"מ נ' אסייס (27.2.08)).
בהחלט ייתכן – והדברים נאמרים מבלי לקבוע מסמרות ביחס לתיק הנוכחי – שעיקול קצבת נכות המוענקת על רקע נכות נפשית מהווה צעד בלתי מידתי, ואף אם קיימת סמכות לעשות זאת ביחס לחוב מזונות, שיקול הדעת צריך להביא לתוצאה אחרת. בפרט כך, בהינתן טענה לפיה הקטינים עבורם נפסקו המזונות כבר בגירים ונסיבות נוספות.
עם זאת, כאמור מעלה, "על ראש ההוצאה לפועל לשקול את העניין. לשקול – לבחון את מהות החוב ומצבו של החייב". מידתיות מחייבת התייחסות למכלול השיקולים הרלבנטיים ולאיזון ביניהם. על ראש ההוצאה לפועל לבחון גם את החוב וגם את מצבו של החייב. בקשה לביטול העיקול, ללא התייחסות לשאלה איך וכיצד ישולם החוב, ללא התייחסות לנסיבות נוספות, לדוגמה יתר נכסי החייב, מקשה להגיע לתוצאה מידתית. המסגרת המתאימה לכך היא, כפי שציינה כבוד הרשמת בהחלטתה, "להגיש בקשה לפריסת חוב עבר בצירוף שאלון ומסמכים", ואז ניתן יהיה לשקול את התמונה במלואה ולהגיע לתוצאה מידתית.
מסיבה זו סבורני כי דין הערעור להידחות. אכן טוב יעשה המערער אם יפעל בהתאם לעצתה של כבוד השופטת בן דור ליבל בהחלטתה מיום 28.7.22 (בה נדחתה בקשה לסעד זמני) ויברר את זכאותו לייצוג באמצעות הסיוע המשפטי. ויודגש, בית המשפט אינו מביע כל עמדה לגופם של דברים, לרבות בשאלה אם יש מקום לבטל את העיקול מעל קצבת הנכות כולה או חלקה, ואולם ככל שמצבו של המערער הוא אכן כאמור בבקשתו, טוב יעשה אם יקדים להגיש בקשה מתאימה (לרבות בקשה לסעד זמני דחוף), וחזקה על לשכת ההוצאה לפועל שהבקשה תידון בדחיפות המתאימה לרבות במידת הצורך בתוך תקופת הפגרה.
פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
עותק יועבר לצדדים והתיק ייסגר.
ניתן היום, י"ד אב תשפ"ב, 11 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.
