ובפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקש
ר. ס
נגד
משיבה
בעניין הקטינות
ש. ח. ס
קטינה, ילידת 2009
קטינה, ילידת 2011
החלטה
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ענבל קצב-קרן) שניתנו ביום 11.7.2023 בתיק תלה"מ 45102-03-23 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), אשר במסגרתה נפסק כי בית משפט קמא ידון בבקשה שהגיש המבקש בתיק קמא למזונות זמניים, בדיון שנקבע ליום 30.11.2023 ולא קודם לכן.
רקע בזעיר אנפין
2. המבקש והמשיבה (להלן גם: "הצדדים") היו נשואים ונולדו להם שתי הקטינות שפרטיהן בכותרת.
3. יחסי הצדדים עלו על שרטון, וביום … [2015] נחתם בין הצדדים הסכם גירושין, אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום … [2015] (להלן: "ההסכם"). ההסכם התייחס, בין היתר, למזונות הקטינות, ונקבע בו כי המבקש יישא במזונות הקטינות בסך של 3,400 ₪ לחודש.
4. לאחר שחלפו כעשרה חודשים ממועד חתימת ההסכם, הגיש המבקש תביעה במסגרתה נדרש בית משפט קמא להורות על ביטול דמי המזונות, או לחילופין, על הפחתתם בעילה של שינוי נסיבות מהותי אשר התבטא, כך לטענת המבקש, בשינוי בגובה השתכרות הצדדים מאז חתימת ההסכם, וב-בע"מ 919/15 (תמ"ש 29972-07-16 – להלן "התובענה הקודמת להפחתה").
5. בפסק דינו בתובענה הקודמת להפחתה, מיום 20.3.2018, הבהיר בית משפט קמא כי בנסיבות המקרה שהונח לפתחו "אין בהלכת בע"מ 919/15 להוות שינוי נסיבות". בהמשך בחן בית המשפט לענייני משפחה את טענת המבקש בדבר שינוי מהותי בהשתכרות הצדדים. לאחר בחינת הראיות, הגיע בית המשפט לענייני משפחה לכלל מסקנה, כי חל שינוי נסיבות מהותי בהשתכרותם של הצדדים, המצדיק התערבות בסכום של דמי המזונות. לפיכך, ובהינתן צרכי הקטינות וחלוקת הזמן ההורי, החליט בית המשפט קמא להפחית את סכום המזונות לסך של 1,200 ₪ עבור כל קטינה, היינו, החל מחודש אפריל 2018, עמד סכום המזונות הכולל על סך של 2,400 ₪ לחודש.
6. המבקש ערער על פסק הדין הנ"ל לבית משפט זה (המשיבה ערערה אף היא בערעור שכנגד), ובית משפט זה דחה את הערעור והערעור שכנגד שהוגשו, בקבעו כי "דווקא טענות כל אחד מן הצדדים בערעורו הוא, מלמדות כי פסק הדין קמא מצא את 'קו האמצע' הנכון והראוי בין הצדדים, בכל הקשור לשאלת קביעת סכום המזונות, לאחר שינוי הנסיבות המהותי שמצא הנוגע לשכרם של הצדדים…".
7. המבקש לא אמר נואש, והגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט זה בערעור הנ"ל לבית המשפט העליון (בע"מ 9204/18), שנדחתה בהחלטת כב' השופט ניל הנדל מיום 30.3.2020.
8. ביום 20.3.2023 הגיש המבקש את התובענה קמא, "תביעה למזונות ולמדור", במסגרתה ביקש את ביטול חיובו בתשלום דמי מזונות עבור הקטינות לידי המשיבה; חיוב המשיבה בתשלום דמי מזונות ומדור הקטינות לידי המבקש וקביעת תשלום הוצאות חריגות ומחציות בהתאם ליחס ההכנסות ולמצב הכלכלי של הצדדים.
9. ביום 13.4.2023 הגיש המבקש "בקשה לפסיקת מזונות זמניים ומדור" בתיק קמא. במסגרת הבקשה ביקש להורות על הקפאת תשלום מזונות הקטינות ע"י המבקש לידי המשיבה והקפאת הריביות בתיק ההוצל"פ עד למתן פס"ד בתביעה; להורות על חיוב המשיבה בתשלום מזונות זמניים ומדור עבור הקטינות לידי המבקש, בסך של 2,400 ₪ לחודש (1,200 ₪ עבור כל קטינה) עד הגיע כל אחד מהקטינות לגיל 18 ושליש מהסכום מהגיע הקטינות לגיל 18 ועד גיל 21; לחייב המשיבה בתשלום 40% מהוצאות המדור של הקטינות בעת שהותן אצל המבקש בסך של 1,040 ₪ לחודש; לחייב את המשיבה בתשלום 75% מהוצאת החריגות של הקטינות נוכח יחס הכנסות הצדדים ומצבה הכלכלי של המשיבה.
10. לטענת המבקש, מתלושי השכר שצרפה המשיבה לכתב הגנתה עולה כי הכנסתה הממוצעת מהשתכרותה בלבד עומדת ע"ס 19,300 ₪ נטו לחודש – שכרה זה גדל לאחרונה והינו פי שלוש מהכנסת המבקש, העומדת ע"ס 6,300 ₪ לחודש – ומהווה כשלעצמו שינוי נסיבות מהותי. זאת ועוד, לטענתו, תשלומי המזונות נכון למועד הגשת הבקשה יוצרים מצב של בית עני (המבקש) ובית עשיר (המשיבה), ואין ביכולת המבקש לכלכל את עצמו.
עוד לטענתו, קביעת סכום המזונות נעשתה כאשר הכנסת הצדדים הייתה זהה, לשני הצדדים עלויות מדור, זמני השהות 6/8 והאחריות ההורית משותפת וכעת, כאשר המשיבה מרוויחה לטענתו, פי שלוש ממנו יש לחייב אותה בתשלום מזונות לידיו ולאור הפרשי ההשתכרות המשמעותיים באותו גובה החיוב לכל הפחות.
11. המשיבה הגישה תגובתה בתיק קמא, ולטענתה יש לדחות את הבקשה. לטענתה, הבקשה אינה לסעד זמני, שכן משמעותה קבלת מלוא הסעד הסופי בהליך – היעתרות לתביעה, ביטול פסק הדין העומד ותלוי בין הצדדים ועוד טרם החלה להישמע התובענה. עוד לטענתה, עסקינן בתביעה שנייה להפחתת מזונות, כאשר המשיבה "הבליגה" על הפחתת המזונות הגם שלא מן הנמנע שהיה מקום להתערב בה לטובתה, אך התערבות כזו לא נעשתה וזאת משום שלא הגישה ערעור מטעמה.
עוד לטענתה, הסעד המבוקש אינו הקפאת המצב הקיים אלא שינויו של זה – צו שהענקתו כסעד זמני הינה מן הנדירות. לטענתה, נמנע המבקש להעלות כל טענה בעניין הדחיפות הנטענת ועמידה בקריטריונים הקבועים בדין בזיקה למתן סעד זמני ואין כל עילה לתתו.
12. ביום 16.5.23 ניתנה החלטת בית משפט קמא, כדלקמן:
"6. מצויים אנו בשלב ראשוני של ההליך.
כתב הגנה בתובענה הוגש ביום 3.4.2023 ודיון ראשון קבוע ביום 11.7.2023.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ומבלי להכריע בהן בשלב זה של ההליך – לא מצאתי כי נפרסה, בשלב זה, התמונה המלאה ביחס למצבו הכלכלי של מי מהצדדים, וכי חל שינוי נסיבות מהותי, אשר מצדיק בשלב זה את ביטול המזונות שנקבעו ו/או חיובה של המשיבה בתשלום מזונות זמניים לידי המבקש.
…
7. דיון בעניינם של הצדדים קבוע ליום 11.7.2023.
כאמור, טענות המבקש בדבר שינוי הנסיבות שחל בהשתכרותה ומצבה הכלכלי של המשיבה, טעונות הוכחה ותתבררנה במהלך ההליכים המשפטיים.
לא ניתן להכריע בהן בשלב זה, טרם התקיים דיון ענייני ומעמיק.
על כן, לא מצאתי בשלב זה להיעתר לבקשה, והיא תידון ותוכרע בהליך שיתקיים.
…"
13. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על ההחלטה הנ"ל (רמ"ש 47195-05-23) נדחתה ללא תשובה, בהחלטתה של כב' השופטת אספרנצה אלון מיום 21.5.23.
14. ביום 11.7.2023 התקיים דיון בתיק קמא, במסגרתו עמד המבקש על תביעתו ועל בירור בקשתו.
עיון בפרוטוקול הדיון מלמד, כי טרם מתן ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור דנן, פנה בית המשפט קמא אל התובע כדלקמן:
"לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו בפניי עד כה, בפסה"ד שניתן ביום 20.3.18, בהעדר שינוי נסיבות לכאורה שחל על יסוד החומר שבפניי בשלב זה ובהתחשב בגובה המזונות שנפסקו (הופחתו בפסה"ד שניתן ביום 20.3.18), בית המשפט פונה אל התובע על מנת שיתן הסכמתו למחיקת העתירה ללא צו להוצאות בשלב זה וייתר המשך הדיונים" (עמ' 3 לפרוט', שו 22-26).
בתשובתו שנרשמה בפרוטוקול מיד לאחר מכן, התנגד המבקש (התובע) למחיקת התובענה.
15. בסוף הדיון ניתנה החלטת בית המשפט קמא, כהאי לישנא:
"1. נקבע לדיון הוכחות לתאריך 30.11.23 שעה 12:00-14:30.
תצהירי עדות ראשית מטעם התובע יוגשו עד ליום 15.9.23.
תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת יוגשו עד ליום 15.10.23.
הצדדים יהיו רשאים להגיש תצהירי עדות משלימים עד ליום 1.11.23.
הצדדים יצרפו לתצהירים כל מסמך אשר בדעתם להסתמך עליו בהליך המשפטי וכן
א. אישורים על הכנסות מכל מקור שהוא החל מ-7/23 ועד למועד הגשת התצהיר.
ב. דפי חשבון בנק מכל חשבון בנק הרשום על שמם החל מ-7/23 ועד למועד הגשת התצהיר.
2. הנתבעת תשלים בתוך 10 ימים תצהירה הרכושי ותגבה אותו במסמכים לגבי גובה זכויות וחסכונות.
3. ככל שמי מהצדדים מבקש גילוי מסמכים נוסף, רשאי להגיש בקשה מתאימה. קודם להגשת הבקשה יפנה לצד שכנגד לקבל המסמכים ו/או עמדתו לבקשה.
4. לבקשת התובע – בשלב זה, יהא רשאי לפנות לרשמת הוצל"פ לצורך הגשת בקשותיו בעניין ניהול תיק ההוצל"פ.
5. נוכח מועד דיון ההוכחות שנקבע, הצורך לברר את מצבת הנכסים והמצב הכלכלי של כל אחד מהצדדים לעומק, לקבל השלמת הנתונים הנדרשים לצורך כך – לא מצאתי כי יש מקום בשלב זה לשוב ולדון בבקשה למתן החלטה זמנית. פסה"ד יינתן בהקדם האפשרי , מיד לאחר הליך השמיעה ועל מנת שניתן יהיה לבסס ההחלטה בענין המזונות".
בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
16. להלן תמצית טענות המבקש:
א. בית משפט קמא לא דן וממילא לא הכריע בבקשת המבקש קמא, על אף שטענות המבקש לשינוי נסיבות מהותי מבוססות על עובדות הגלויות לבית משפט קמא כבר בשלב זה, לרבות עלייה בשכר המשיבה, עלייה בהכנסתה הפנויה והגידול בשווי נכסיה. טעה בית המשפט קמא עת קבע כי לא הוכח שינוי נסיבות, מבלי להתייחס לטענות המבקש.
ב. הותרת המצב הנוכחי על כנו יוצרת מצב לא סביר בו הקטינות נהנות משפע בבית המשיבה, וחוות מחסור בבית המבקש, באופן הפוגע בטובתן של הקטינות וברווחתן בזמני השהות שלהם עם המבקש.
ג. לאור שינוי הנסיבות המהותי במצב הכלכלי של משיבה, נשיאתו הישירה בכלכלת הקטינות 43% מהזמן וקשייו לספק לקטינות צרכים בסיסיים עקב תשלום מזונות למשיבה, ברי כי לא יהיה זה צודק להותיר את פסק הדין קמא בתובענה הקודמת להפחתה על כנו. היה על בית משפט קמא לקבל את הבקשה למזונות זמניים כפי שהוגשה, או לכל הפחות להקפיא את חיוב המבקש בתשלום דמי מזונות לידי המשיבה, שעה שאין כל הצדקה לכך, והמשך התשלום פוגע בטובת הקטינות.
ד. טעה בית משפט קמא כשקבע בסעיף 5 להחלטה קמא כי אינו רואה צורך לדון שוב בבקשה למזונות זמניים – כאשר לא דן בה מלכתחילה, אלא רק קבע כי טענות המבקש טעונות הוכחה ותתבררנה במהלך ההליך המשפטי, וכי לא ניתן להכריע בטענות אלה טרם התקיים דיון ענייני ומעמיק.
ה. טעה בית משפט קמא עת קבע כי יש להשלים נתונים נוספים כדי לברר לעומק את מצבת נכסי הצדדים בטרם יכריע בבקשה קמא. המבקש יטען כי השלים את כל המסמכים שנדרש להשלים כולל נתוני הכנסותיו משנת 2018 ותצהיר מפורט. אף המשיבה השלימה מסמכים בהתאם להחלטת בית משפט קמא, אולם נמנעה מלפרט את זכויותיה הסוציאליות וחסכונותיה, בחוסר תום לב, ואף סרבה למתן צו הסרת חסיון גורף שאינו מוגבל בזמן (שהמבקש הסכים לו). לאור הימנעות המשיבה מגילוי נתונים על אודות מצבה הכלכלי המלא, היה על בית משפט קמא לקבוע כי גם נתונים אלה לו היו נחשפים, היו מחזקים את טענת המבקש כי חל שיפור משמעותי במצה הכלכלי. אין כל הצדקה לעכב דיון בבקשה קמא עקב מחדליה של המשיבה בחוסר תום לב.
דיון והכרעה
17. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות.
להלן אנמק החלטתי.
18. עסקינן בהחלטה זמנית של בית משפט קמא, העוסקת במזונות זמניים.
הלכה פסוקה היא לענין מידת ההתערבות המצומצמת של ערכאת הערעור בהחלטת מזונות זמניים, על-פיה רוחב שיקול הדעת המוענק לבית המשפט לענייני משפחה, בבואו לקבוע מזונות זמניים, עומד ביחס הפוך לצמצום שיקול הדעת של ערכאת הערעור.
ראו לעניין זה:
בע"מ 1168/22 פלוני נ' פלונית (28.2.2022), פסקה 8 והפסיקה שם;
בע"מ 8925/21 פלוני נ' פלונית (7.2.2022), פסקה 8.
19. ההכרעה של בית המשפט לענייני משפחה על אודות מזונות זמניים, חייבת להיות מהירה, עניינית, ומטבעה נשענת על תמונה חלקית.
התוצאה היא, כי קביעת בית המשפט קמא בנושא מזונות זמניים ניזונה מממצאים עובדתיים חלקיים. הגבלה זו תורמת לריסון שעל ערכאת הערעור לנקוט בבואה לבקר החלטת הערכאה המבררת.
בכל מקרה, החלטת מזונות זמניים אינה סופית. ככל שיתברר לאחר שמיעת ראיות שנפלה טעות בקביעת המזונות הזמניים, ניתן לשנות זאת לעבר ולעתיד.
חרף העובדה שפסיקתה של הערכאה הדיונית בנושא מזונות זמניים אינה חסינה מפני התערבות ערעורית, שומה על ערכאת הערעור להימנע מהתערבות בקביעתם של בתי המשפט לענייני משפחה בדבר שיעור המזונות הזמניים, אלא אם כן מדובר במקרה חריג ויוצא דופן.
לעניין זה ראה:
בע"מ 1078/11 פלוני נ' פלוני (ניתן ביום 27.4.11).
בע"מ 1326/12 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 28.3.12).
רמ"ש (חי') 34826-10-18 פלוני נ' אלמונית (ניתן ביום 17.10.18).
לא מצאתי כי המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים חריגים.
20. זאת ועוד – מלשונו של סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984, עולה כי ככלל יידונו השגות הצדדים על "החלטות אחרות" (החלטות ביניים) של הערכאה הדיונית במסגרת הערעור על פסק הדין, אלא אם עלה בידי מבקש רשות הערעור, להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.
21. תקנה 150 לתקנות קובעת כי אף אם צד להליך לא ערער על החלטה אחרת עם נתינתה, פתוחה בפניו הדרך להשיג עליה בזכות עם סיום ההליך, במסגרת ערעורו על פסק הדין.
22. בהלכה הפסוקה יושמה הוראת סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט (שעוסקת ברשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי המוגשת בפני בית המשפט העליון, אך זהה במתכונתה בכל הנוגע לתנאים הקבועים בהוראות סעיף 52(ב) לחוק, בהם צריך מבקש רשות הערעור לעמוד) באופן שנקבע כי יהיה מקום ליתן רשות ערעור על "החלטה אחרת" רק כאשר בכוחו של המבקש להראות כי הדיון בערעור עליה נחוץ, על אף שההליך העיקרי טרם הגיע לסיומו.
23. מבין הנסיבות אותן ניתן למנות לעניין נחיצות הדיון הן: הדירותה של ההחלטה, היינו, האם ההחלטה עשויה להשפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים; ההכרעה עשויה לייתר הליך משפטי ארוך ומורכב במיוחד; ההכרעה תמנע קיומו של הליך שגוי; מקרים נדירים בהם ניתן לומר מיד כי הערכאה המבררת טעתה טעות ברורה, באופן שנפתח את שערי ערכאת הערעור עוד בטרם ניתן פסק הדין.
ראו לעניין זה:
רע"א 6523/19 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 14 (3.2.20) – (אמנם החלטה זאת מתייחסת לסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט, אך ניתן להשליך ממנה על סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט, ועמדנו לעיל על דמיון הוראות שני הסעיפים הנ"ל).
רמ"ש (ת"א) 14272-05-17 י.ש נ' כ.ש (החלטתו של כב' השופט שוחט מיום 29/6/17, ובה מסוכמת ההלכה בנדון עם אסמכתאות נוספות).
רמ"ש (חי') 59194-10-18 פלונית נ' אלמוני (21.11.2018).
24. בנסיבות המקרה הנדון לא מצאתי כי בהחלטת בית משפט קמא, במסגרתה נקבע כי החלטה בבקשה למזונות זמניים תינתן לאחר שמיעת הוכחות במועד קרוב, יש טעות המחייבת כבר בשלב זה את התערבות ערכאת הערעור.
יושם אל לב, כי בית משפט קמא התרשם כבר בהחלטתו מיום 16.5.23, כי "….טענות המבקש בדבר שינוי הנסיבות שחל בהשתכרותה ומצבה הכלכלי של המשיבה, טעונות הוכחה ותתבררנה במהלך ההליכים המשפטיים. לא ניתן להכריע בהן בשלב זה, טרם התקיים דיון ענייני ומעמיק".
אף בהחלטה קמא שניתנה כחודשיים לאחר ההחלטה הנ"ל, התרשם בית המשפט מטיעוני הצדדים וקבע כי לצורך המשך בירור הבקשה קמא יש "לברר את מצבת הנכסים והמצב הכלכלי של כל אחד מהצדדים לעומק, לקבל השלמת הנתונים הנדרשים לצורך כך".
פעמיים נדרש בית משפט קמא והבהיר לאחר התרשמותו מטענות הצדדים, כי החלטתו בבקשה קמא תינתן אך לאחר שמיעת הוכחות (ההחלטה הראשונה אף אושררה ברמ"ש 47195-05-23 כמצוין בסעיף 13 לעיל); סבורני כי טוב יעשה המבקש לו ימתין לבירור עובדתי של טענותיו ושל טענות המשיבה. אף אנוכי התרשמתי כי נכונה הדרך בה נקט בית משפט קמא, עת העדיף לברר את בקשת המבקש קמא לעומקו של עניין ולהכריע בבקשה רק לאחר שמיעת הוכחות, שהרי אחרת יוכל לטעון מי מהצדדים לקיפוח זכויותיו הדיוניות, לנוכח קביעת בית משפט קמא בצורך בשמיעת הוכחות, וזאת ראוי למנוע.
במצב דברים זה לא מצאתי כי נגרם למבקש עיוות דין כתוצאה מקבלת ההחלטה קמא.
25. ודוק – מועד ההוכחות נקבע ליום 30.11.2023, היינו מועד קרוב יחסית; בית משפט קמא אף ציין בהחלטה קמא, ברחל בתך הקטנה, את מועד הדיון הקרוב, וכן כי החלטתו תינתן בסמוך לאחר שמיעת הצדדים בדיון. אף מטעם זה סבורני כי אין להתערב בהחלטה קמא.
ראו למשל לעניין חשיבות קיום דיון במועד קרוב בסוגיות כגון מזונות זמניים:
רמ"ש 51758-11-22 ס' נ' ס' (24.11.2022).
26. לאור האמור לעיל, ניכר כי השופטת קמא שקלה שיקולים רלוונטיים במתן החלטתה קמא, תוך ראיית התמונה הרחבה, ככל האפשר בנסיבות התיק קמא והצדדים. כאמור לעיל, החלטת מזונות זמניים היא כספית במהותה, וככזו היא הפיכה. ככל שייקבע במהלך הישיבות הקרובות, או לאחר שמיעת ראיות, כי על המשיבה לשאת במזונות הזמניים כפי שמבקש המבקש, ניתן יהיה לתקן זאת על ידי שינוי הסכומים לעבר לעתיד.
סוף דבר
27. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.
28. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.
החלטה זו מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, י"ז אב תשפ"ג, 04 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.
