בפני
כבוד השופטת אספרנצה אלון
המערערת
מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז חיפה- פלילי
נגד
המשיב
נ'
ע"י ב"כ עוה"ד ליאוניד פרחובניק
מטעם הסנגוריה הציבורית חיפה
פסק דין
לפניי ערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית למבוגרים שהתכנסה ביום 30.03.2023 בבית החולים לבריאות הנפש "שער מנשה" (להלן: "בית החולים" ו/או "הוועדה הפסיכיאטרית") מכוח סעיף 28(א) לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק"), בה הוחלט כי יש לאפשר למשיב לצאת לחופשות עם לינה בליווי אביו ולפי שיקול דעת מנהל בית החולים, ובתנאי שמצבו של המשיב המטופל לא יורע (להלן: "החלטת הוועדה הפסיכיאטרית").
בנימוקיה קבעה הוועדה הפסיכיאטרית כדלקמן:
"מאשרים חופשות עם לינה בליווי אביו לפי שיקול דעת המנהל. מטופל מאשר שעשה מעשה שלא ייעשה כתוצאה מהמחלה, שרק אז קיבלה ביטוי ולא היה מודע לקיומה קודם לכן. אביו מדווח על חופשות קצרות מוצלחות ועותר לחופשות עם לינה בביתו. עם זאת, המטופל מאשר קשר עם אלוהים והמלאך חנוך – ובה בעת מדגיש כי נוטל טיפול תרופתי כמומלץ ומבטיח גם לעשות בעת החופשות. קראנו את עמדת הפרקליטות אך בשלב זה הכף נוטה לקבלת עמדת המחלקה (+המטופל). החופשות יתחילו לא לפני 13.04.2023 יש עם לינה ליידע את הפרקליטות. כל החופשות יהיו לפי שק"ד המנהל ובתנאי שמצבו של המטופל לא יורע".
הוועדה העריכה את מסוכנותו העצמית של המשיב ברמה נמוכה וכך גם את רמת המסוכנות לאחרים ברמה נמוכה, זאת לאחר שבדקה את המשיב, שמעה את אביו שהופיע בפניה ואת טיעוני בא כוחו.
ברקע יצוין כי ביום 12.06.2022 ניתן כנגד המשיב צו אשפוז לפי סעיף 15(ב) לחוק וזאת בעקבות כתב האישום שיחס לו עבירות ניסיון הצתה, היזק בזדון ואיומים לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). כעולה מעובדות כתב האישום, ביום 24.04.2022 הגיע המשיב לבית כנסת, שרף ניירות, שבר חלון, ניסה להיכנס פנימה, הצית טלית של אחד המתפללים, קילל ואיים על שוטרים. בין היתר אמר להם שהוא יבוא באותו היום בערב וישרוף את המקום. לאחר שעוכב הנאשם, הבחין שוטר בטלית שרופה, ניער אותה עד שכבתה ועזב את המקום.
לאחר שניתנה חוות דעת בעניינו של המשיב לפיה הוא סובל ממחלה נפשית – הפרעה דו קוטבית ובנוסף משתמש בסמים, וכי בעת ביצוע המעשים המיוחסים לו היה שרוי במצב פסיכוטי פעיל עם מרכיב אפקטיבי בולט והיה חסר יכולת של ממש להבדיל בין מותר לאסור וקיים קשר סיבתי בין ההפרעה הנפשית ממנה סובל המשיב לעבירותיו. ביום 12.06.2022 הופסקו ההליכים בעניינו של המשיב מכוח סעיף 170(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, והוצא בעניינו צו אשפוז לתקופה של 20 שנים מכוח סעיף 15(א) לחוק.
המשיב נעדר עבר פלילי והחל מיום 08.05.2022 הוא מאושפז בבית החולים.
המשיב הובא בפני וועדות פסיכיאטריות מספר פעמים. בוועדה הפסיכיאטרית הראשונה שהתכנסה בעניינו ביום 24.07.2022, הוחלט על מתן חופשות למשיב בליווי אביו, אחת לשבועיים, עד שעתיים, בתוך שטח השיפוט של עיריית XXX, במטרה להיפגש עם בתו הקטינה מחוץ לכותלי בית החולים. בוועדה הפסיכיאטרית הנוספת שהתכנסה ביום 31.01.2022 הוארכו החופשות למשך חמש שעות (במקום שעתיים), נוכח שיפור מסוים במצבו של המשיב. הוועדה הפסיכיאטרית דחתה אז את בקשת מחלקת בית החולים ליתן למשיב חופשות הכוללות לינה בליווי הוריו.
לקראת הוועדה הנוכחית, הוגשו עמדות הצדדים. בית החולים שב והמליץ לאפשר למשיב חופשות הכוללות לינה בליווי הוריו בעוד שהמערער התנגד להמלצת בית החולים. לעמדת המערער, מאז ניתן צו האשפוז חלפו 10 חודשים בלבד. מדובר בתקופה שאינה ארוכה ותקופת הרמיסיה קצרה אף יותר. המערער חלק על קביעת בית החולים לפיה לא נשקפת מהמשיב מסוכנות כלשהי. לטעמו, מדובר במשיב שביצע עבירות חמורות לפני תקופה קצרה יחסית על כן קיים חשש למסוכנות והישנות התנהגות דומה. המשיב עדיין מאמין שיש לו קשר עם אלוקים וכן עם המלאך חנוך, הוא חסר כל תובנה למצבו ולצורך הנפשי באשפוז, המשיב נוטה להתבודד, מכונס בעצמו וקשריו עם אחרים דלים ושטחיים כפי שעולה מהקרדקס הרפואי. לעמדת המערער, על מנת לבחון את התנהלות המשיב מחוץ לבית החולים, יש לעשות זאת בצורה הדרגתית ומתונה ובשלב זה טרם בשלה העת להורות על יציאתו של המשיב לחופשות הכוללות לינה וזאת על מנת להגן על ביטחון ושלום הציבור.
כאמור, הוועדה הפסיכיאטרית החליטה לקבל את עמדת בית החולים ולדחות את עמדת המערער וכך קבעה:
"מאשרים חופשות עם לינה בליווי אביו לפי שיקול דעת המנהל […]. קראנו את עמדת הפרקליטות אך בשלב זה הכף נוטה לקבלת עמדת המחלקה (+המטופל). החופשות יתחילו לא לפני 13.04.2023 יש עם לינה ליידע את הפרקליטות. כל החופשות יהיו לפי שק"ד המנהל ובתנאי שמצבו של המטופל לא יורע".
בהודעת הערעור ובבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש היועץ המשפטי לממשלה, נטען כי הוועדה הפסיכיאטרית שגתה עת העניקה שיקול דעת רחב מאוד למנהל, כשלמעשה משמעותה הפרקטית של ההחלטה היא שאין כל מגבלה על החופשות שניתנו למשיב. על פי נוסח החלטת הוועדה, המנהל יכול לאשר חופשות שבועיות של מספר יממות רצופות שהמשמעות היא שהמשיב ישהה בביתו כל שבוע, כל השבוע. למעשה, טוען המערער, הוועדה העבירה את תפקידה לידי המנהל ופטרה עצמה מלפקח על מתן החופשות למשיב, כנדרש.
עוד נטען כי החלטת הוועדה הפסיכיאטרית נוגדת את עיקרון ההדרגתיות במתן חופשות למאושפזים בצו אשפוז הקובע כי יש לבחון אט אט את מצבו של המשיב המאושפז מכוח צו אשפוז ואין לאפשר את "שחרור הרסן" באופן מלא כפי שהוחלט. בנוסף, נטען כי הוועדה הפסיכיאטרית לא פירטה את השיקולים שהביאוה אותה להרחבה כה משמעותית בסטטוס החופשות, מלבד העובדה שיצא לחופשות מוצלחות עם אביו. היעדר ההנמקה הינו פגם שאינו מאפשר לבחון את שיקולי הוועדה שעמדו בבסיס ההחלטה.
באשר למצבו הרפואי של המשיב, טען המערער כי אין רמיסיה יציבה וממושכת במצבו והמשיב עדיין סובל ממחשבות שווא הכוללות קשר עם אלוהים והמלאך חנוך, מחשבות שככל הנראה עמדו בבסיס ביצוע העבירות, כי הוועדה הפסיכיאטרית לא התייחסה לחוסר התובנה של המשיב באשר לחומרת מעשיו וחוסר התובנה למצבו. המשיב מתבודד רוב היום, אינו יוצר קשר עם מטופלים אחרים, השיח עמו דל וקונקרטי, כל אלו מעידים על כך שמצבו טרם השתפר במידה מספקת. לגרסת המערער, יש בכל אלה כדי להצדיק את התערבות ערכאת הערעור שכן החלטת הוועדה הפסיכיאטרית לוקה בחוסר סבירות מובהק.
עם קבלת הודעת הערעור, ניתן ביום 11.04.2023 צו לעיכוב החלטת הוועדה הפסיכיאטרית. וביום 30.04.2023 התקיים דיון בעניינו של המשיב.
המערער חזר על טיעוניו כי יש להתערב בהחלטת הוועדה הפסיכיאטרית, להרחיב את החופשות באופן הדרגתי, וכן הדגיש כי בית המשפט יבהיר לוועדה הפסיכיאטרית שיש מקום להתייחס למיקום החופשה, לליווי, לזמני החופשה, וכי אין להעביר את הסמכות למנהל המחלקה שלך בית החולים, הואיל והסמכות הינה של הוועדה הפסיכיאטרית.
ב"כ המשיב, עו"ד לאוניד פרחובניק, טען שיש לדחות את הערעור ואין מקום להתערב בהחלטת הוועדה הפסיכיאטרית. לטענתו, הוועדה הפסיכיאטרית התרשמה מהמשיב באופן ישיר וכן מאביו שהגיע לכל הישיבות והוועדה החליטה כי הוא מפקח ראוי, כפי שהוכיח את עצמו. ב"כ המשיב הפנה לקרדקס המשיב לפיו עולה כי מעולם לא היה שום אירוע חריג, גם לא בזמן יציאתו לחופשות. עוד צוין כי מדובר באשפוזו הראשון של המשיב, אשר לא היה מוכר לפני כן כסובל מבעיה נפשית כלשהי, מדובר באדם נורמטיבי ללא שום עבר פלילי למעט ההסתבכות שהביאה לאשפוזו האמור. המשיב שירת בצבא ביחידה קרבית (יחידת XXX), אורח חייו הינו נורמטיבי לחלוטין, דבר המשליך על מרכיב המסוכנות. המשיב מאושפז כשנה, הספיק לעבור סל שיקום, עובד בעבודת שיקום בבית הקפה מזה חמישה חודשים. כל ניסיון למצוא סיבה כנגד החלטת הוועדה הפסיכיאטרית הינו ניסיון מלאכותי שכן החלטת הוועדה הינה סבירה ואין להתערב בה.
אבי המערער ליווה את המערער בדיון וניכר מן הדברים שהשמיע כאבו ומסירותו לבנו. לדברי האב, צמצום החופשות והגבלתן יביא לפגיעה במשיב בנו, ללא כל צורך, וכי למעשה יש בערעור סכנה לשבירת נפשו של בנו, בבחינת "לשבור את הבן-אדם". למשיב ילדה כבת X שנים, הנמצאת ב-XXXX ויש לאפשר להם להיפגש. המשיב הינו ילד טוב, הולך לעבודה באופן קבוע, ולאב, בהיותו פנסיונר, יש את הזמן לשמור על המשיב בחופשות, שכן הוא נמצא עם אביו באופן צמוד ("עם שרשרת"). האב הלין על הגשת הערעור ועל עמדת המערערת המחמירה שלא לצורך עם בנו.
המערער לא הוסיף לדברים שנאמרו לעיל, למעט כי הוא סומך על שיקול דעת בית המשפט.
בתום הדיון צמצמתי את עיכוב הביצוע עליו הוריתי ביום 11.04.2023 וקבעתי כי עד מתן פסק הדין בערעור יצא המשיב לחופשות פעמיים בשבוע, בליווי אביו, לא יותר מ-8 שעות כל פעם, וכן יצא המשיב לחופשה, אחת לחודש לרבות לינה – לא יותר מ-28 שעות. עוד הוריתי לבית החולים להגיש דוחות ביקור עדכניים וכן פירוט אודות שילובו בעבודה השיקומית וכן כל נתון נוסף שמנהל המחלקה ו/או עו"ס המחלקה סבורים שיש להביאם לידיעת בית המשפט.
ביום 10.05.2023 הוגשו לידי מכתב מאת בית החולים, הערכה תפקודית מאת מנהלת שיקום "קפה טוב" בו עובד המשיב, וכן דוחות ביקור.
להלן עיקרי המכתב שהוגש מאת בית החולים, כדלקמן:
"בן 45, גרוש ואב לבת, עד לאשפוזו אצלנו היה ללא מקום מגורים קבוע. מתמודד עם הפרעה ביופולארית מזה מספר שנים, זהו אשפוזו הראשון, היה בעבר תקופה במעקב אמבולטורי בקופת חולים סביב מצבי דיכאון […].
זמן קצר לאחר אשפוזו תחת טיפול תרופתי חלפו התסמינים הפסיכוטיים, ומאז משתף פעולה עם הטיפול באופן מלא, נעים ומנומס לצוות והמטופלים במחלקה, החל לעבוד בעבודה שיקומית, מגיע בזמן למשימות, יוצא לחופשות בליווי אביו ללא בעיות, הפסיק שימוש בחומרים פסיכואקטיביים. עדיין קיימים מעט סימנים כרוניים של מחלתו הנפשית, בעיקר מיעוט בדיבור וצמצום בתחומי ענין ומוטיבציה.
מדובר באדם ללא כל רקע עברייני וללא אשפוזים עד האשפוז הנוכחי, מודבר במצב פסיכוטי ראשון בחייו שהשתפר משמעותית תחת טיפול תרופתי, תקופה ממושכת משתף פעולה ללא כל התנהגות תוקפנית, חופשות מוצלחות, יש לנ' משפחה תומכת המסורה לטיפול בו ולתהליך השיקום. לשם כך ביקשנו מהועדה חופשות עם לינה עבורו בבית הוריו, גם הועדה הסכימה עם המלצתנו.
נודה אם יאושר עבורו חופשות עם לינה כפי שהומלץ על ידי הצוות המטפל במחלקה והועדה המחוזית."
להלן עיקרי המכתב שהוגש מאת מנהלת שיקום "קפה טוב" בו עובד המשיב, כדלקמן:
"נ' עומד היטב בנהלי הבטיחות והנהלים הכלליים של הקפה ומשתדל לשמור על היגיינה והופעה הולמת. […] נ' עצמאי ואינו נדרש לליווי או פיקוח ומראה עצמאות רבה במשימות אותן מבצע. הוא משתדל להגיע למשמרות אשר קובע מראש ועומד בזמני ואורך ההפסקות. […] הוא מבצע פעולות רב שלביות במטבח, ברצף ודיוק נדרשים, אך בקצב מעט איטי. […] עומד היטב בלחץ אשר קורה לעיתים במטבח ומראה יכולת פתרון בעיות. הוא מבין הוראות ואינו זקוק להתאמות או ליווי. נ' בעל יכולת ברורה להעביר ולהבין מסרים, עובד היטב בעבודות צוות ושיתוף פעולה במטבח ומקבל את סמכות הצוות השכיר. נ' עצמאי בתהליך השיקומי שלו ומסוגל להוביל את התהליך, הוא מציב לעצמו מטרות ויעדים אך זקוק לתמיכה של מנהלת השיקום בעיקר ברמה הרגשית. […] בנימה האישית, נ' בחור שקט, מקסים, נעים הליכות ועם חוש הומור מפותח ואנו מאוד שמחים שהצטרף אלינו להכשרה בקפה."
ממצאי דוחות הביקור בעניינו של המשיב כללו את הדברים הבאים, באשר לחודשים מרץ-מאי 2023:
מרץ 2023:
14.03.2023 – "[…] ללא סימנים פסיכוטיים פעילים, ללא סימנים אפקטיביים מאז'וריים, שולל מחשבות או כוונות לפגוע בעצמו או בסובבים, אפקט מצומצם תואם לתוכן החשיבה, סף גירוי ללא ממצחריג, תובנה קיימת, שיפוט תקין. לאחר שנשללה מסוכנות לעצמו ולסובבים אין מניעה שיצא לחופש בליווי אביו מ-10 עד 15.
21.03.2023 – "[…] לאחר שנשללה מסוכנות לעצמו ולסובבים אין מניעה שיצא לחופש בליווי אביו מ-14.10 עד 19.10."
22.03.2023 – "[…] לאחר שנשללה מסוכנות לעצמו ולסובבים אין מניעה שיצא לחופש בליווי אביו משעה 11.40 עד שעה 16.40 היום."
26.03.2023 – "[…] ללא סימנים פסיכוטיים פעילים, ללא סימנים אפקטיביים מאז'ורים, שולל בתוקף מחשבות או כוונות לפגוע בעצמו או בסובבים. יוצא לחופש בליווי אביו."
29.03.2023 – "[…] שקט ורגוע. משתף פעולה באופן מלא. לא מגלה סימנים פסיכוטיים פעילים או אפקטיביים מז'ורים. סף גירוי בגדר הנורמה. לא מגלה סימני סכנה לעצמו או לסובבים. יוצא לחופשה בליווי אביו משעה 16.30 עד שעה 21.30."
אפריל 2023:
03.04.2023 – "[…]המטופל שקט ורגוע. משתף פעולה באופן מלא. יוצר ושומר על קשר עין. לא מגלה סימנים פסיכוטיים פעילים או אפקטיביים גמורים. ללא סימני סכנה לעצמו או לסובבים. יוצא לחופשה בליווי אביו משעה 13:00 עד שעה 18:00. מחר יוצא לסדר פסח משעה 17:00 עד שעה 22:00 בליווי אביו. […]"
09.04.2023 – "[…] שקט פסיכומוטורית. משתף פעולה באופן מלא. יוצר ושומר על קשר עין. לשאלות עונה לעניין בקצרה. לא מגלה סימנים פסיכוטיים פעילים או אפקטיביים מג'ורים. ללא סימני סכנה לעצמו או לסובבים. יוצר לחופשים בליווי אביו, היום מ 13 עד 18. יום שישי מ 11.30 עד 16.30 ויוצא ללינה ביום שבת משעה 12 עד יום ראשון שעה 12.
20.04.2023 – "[…] המטופל שקט ורגוע. משתף פעולה באופן מלא. בבדיקה לא מגלה סימנים פסיכוטיים פעילים או אפקטיביים מג'ורים. סף גירוי בגדר הנורמה. שולל מחשבות אובדניות וכוונות תוקפניות. לא מגלה סימני סכנה לעצמו או לסובבים. יוצא לחופש לביתו משעה 10.00 עד 23.04.23 בשעה 12.00
27.04.2023 – "[…] מבקש לצאת לחופשה היום עד 20:00 בערב ובהמשך לחופשת סוף שבוע. מצבו יציב, ללא שינוי או החמרה- ייצא לחופשות כמקובל."
מאי 2023:
01.05.2023 – "[…] ערני, שקט ורגוע, בולטת האטה פסיכומוטורית, דיבורו דיסארטרי, לרוב לעניין, בטון נמוך וקצב איטי, מייצר ושומר על קשר עין. מדווח על שיפור במצבו הנפשי, מצב רוחו מתאר כטוב ויציב, שינה ותאבון שמורים. מרוצה ממצבו, מטיפול תרופתי, פעילות בריפוי בעיסוק והעבודה בקפה טוב. מצטער על התנהגותו לפני האשפוז, מקווה שישוחרר לפני תום הצו. הודרך על ענייני היגיינה אישית, והמשך פעולות ריפוי בעיסוק. שולל מחשבות או כוונות אובדניות או תוקפניות, ללא עדות להתנהגות חריגה או מסוכנת במהלך הבדיקה. ממשיך סטטוס וטיפול ללא שינוי.
04.05.2023 – "[…] המטופל מבקש חופש למספר שעות לצורך בדיקה בבית חולים כרמל, בליווי אביו. בבדיקתו- עירני, שקט ורגוע, מאורגן בחשיבה ובהתנהגות, ללא עדות לסימנים פסיכוטיים פעילים או אפקטיביים מג'ורים. מוסר שמרגיש בטוב, מצב רוחו יציב. שולל מחשבות או כוונות אובדניות או תוקפניות, ללא עדות להתנהגות חריגה או מסוכנת בזמן הבדיקה. הודרך על כללי התנהגות וחשיבות פניה למחלקה בגל שינוי או החמרה במצב. מ 9:30-17:00, בליווי אביו.
אפשרתי לצדדים להשלים טיעון באשר למסמכים מאוחרים אלו. ב"כ המשיב טען כי עיון בחומר הרפואי בעניינו של המשיב, לרבות ההערכה התפקודית שהוגשה מטעם מעסיקו ולרבות העובדה כי המשיב יצא כבר למספר חופשות עם לינה שהתנהלו ללא כל אירוע חריג, אמור להוביל למסקנה שהחלטת הוועדה הפסיכיאטרית אינה לוקה בחוסר סבירות קיצוני המצדיקה את התערבותו של בית המשפט, על כן דין הערעור להידחות. ב"כ המערער לא הוסיף טיעונים.
לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים, עיינתי בחומר הרפואי, בהוראות החוק ובפסיקה הרלוונטית, מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטת הוועדה הפסיכיאטרית כך שזו מתבקשת להגדיר את מתחם שיקול דעתו של מנהל המחלקה באשר להיקף החופשות, תדירותן, הליווי הנדרש ומיקומן אליהן יצא המשיב, ולהלן אפרט את נימוקיי.
ראשית אחזור על מעט עקרונות יסוד. צו לאשפוז כפוי אינו עונש. לא צו אשפוז כפוי פלילי ולא הוראת אשפוז אזרחית. מטרת האשפוז הכפוי היא טיפול בחולה הנפש והגנה עליו ועל שלום הציבור. האשפוז הכפוי הוא פרי של איזון בין המטרות המרכזיות המונחות ביסוד החוק: טיפול בנאשם חולה הנפש, מניעת סכנה לעצמו ולציבור וכל זאת תוך שמירה על זכויות האדם של הנאשם. במסגרת איזון זה יש לשאוף תמיד לאמצעי שפגיעתו בחירותו של חולה הנפש תהא הפחותה (רע"פ 2060/97 כרמלה וילנצ'יק נ' הפסיכיאטר המחוזי – תל-אביב, נב(1) 697 (1998)).
עת דיונה של הוועדה בעניינו של חולה נפש המאושפז בבית החולים במסלול פלילי, כמו במסלול אזרחי, צריך שיהא חף מכל שיקול של נקם, גמול, ענישה או הרתעה. אין לפגוע בחירותו של החולה מעבר למידת הנדרש. מידת הנדרש תלויה בעיקר במידת המסוכנות. אם לאורך זמן מספיק מידת המסוכנות שבחולה היא נמוכה ויציבה ותנאי ההשגחה והפיקוח ושאר מגבלות החופשה נאותים, ראוי לאפשר לחולה לצאת לחופשה (עיינו ע"ו (מחוזי חיפה) 21852-01-20 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני (נבו 13.02.2020)).
סעיפי החוק הרלוונטיים לצורך הכרעה הערעור שבפניי, הינם כדלקמן:
"28.(א). חולה המאושפז על פי צו בית משפט או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי צו כאמור, תדון הוועדה הפסיכיאטרית בענינו לפחות אחת לששה חדשים, וכן רשאית היא לדון בענינו בכל עת אם ביקש זאת החולה או המנהל.
(ב). בדיון כאמור בסעיף קטן (א) מוסמכת הוועדה לאשר לחולה חופשות, בתוך תקופת הצו, בתנאים שתקבע או לשחררו ללא תנאי או להורות שיקבל טיפול מרפאתי; דינה של החלטת הוועדה להורות על קבלת טיפול מרפאתי, כדין צו בית משפט לטיפול מרפאתי.
(ב1). הוועדה תחליט על שחרורו של חולה אם מצאה כי אין עוד הצדקה להמשך אשפוזו נוכח מצבו הנפשי ונוכח מידת המסוכנות הנשקפת ממנו, בשים לב למצבו הנפשי.
(ב2). בדיון לפי סעיף זה תשקול הוועדה בין השאר את השיקולים האלה: סיכויי שיקומו של החולה והתנאים לשיקום, ובכלל זה הטיפול הדרוש לשיקומו והסכות (פרוגנוזה) לגביו, נסיבות העבירה שבשלה ניתן צו האשפוז או הטיפול המרפאתי, עברו הפלילי של החולה ומשך הזמן שחלף מאז תחילת האשפוז או הטיפול המרפאתי.
(ג). החליטה הוועדה לאשר לחולה חופשות, רשאית היא להסמיך את המנהל לקבוע מועדיהן ובאילו תנאים יינתנו."
החלטה מושכלת כגון זו מתקבלת לאחר שהוועדה הפסיכיאטרית מסתמכת על החומר הרפואי הקיים של חולה הנפש, הדוח הסיעודי, רישומי הקרדקס, חוות דעתו של מנהל המחלקה, העבר הפסיכיאטרי של חולה הנפש, מצבו הנוכחי והתנהגותו במחלקה, סיבת אשפוזו, הערכת עוצמת המסוכנות הנובעת ממנו כיום, הטיפול התרופתי אותו הוא נוטל, שיתוף הפעולה של חולה הנפש עם תוכנית הטיפול, עמדת המשפחה ותמיכתה, נתונים באשר לליווי חולה הנפש עת יצא לחופשה, נתונים המעידים על מסוכנותו של חולה הנפש המאושפז או היעדרה, וכן כל חומר נוסף שיש בו על מנת לאבחן את מצבו של חולה הנפש, והכל על מנת לצמצם את הסיכון הקיים בקבלת החלטה מוטעית.
בענייננו, החלטת הוועדה הפסיכיאטרית נשענה על דוחות רפואיים שלימדו כי מצבו הנפשי והרפואי של המשיב חיובי, כן נכתב שתסמיניו הפסיכוטיים חלפו, משתף פעולה עם הטיפול באופן מלא, עובד בעבודה שיקומית, היה ללא אשפוזים קודמים טרם אשפוזו הנוכחי, ללא כל רקע עברייני, ללא כל התנהגות תוקפנית, יציאותיו לחופשות התבצעו ללא כל הפרעה והוגדרו כמוצלחות, יש לו משפחה תומכת המסורה לטיפול בו ולתהליך שיקומו, בעבודתו בבית הקפה הינו עצמאי, עובד היטב בעבודת הצוות, מוביל את ההליך השיקומי, ממצאי דוחות הביקור מהחודשים האחרונים מעידים כולם על היעדר כל בעיה התנהגותית, ללא כל סימנים פסיכוטיים פעילים, אין כל סממנים למסוכנות עצמית או לאחרים, שולל כל מחשבות אובדניות או תוקפניות. לכל האמור לעיל מצטרפת העובדה כי בפועל, משך תקופה ארוכה יוצא המשיב לחופשות, ללא הגבלה של תדירות ו/או היקף השעות, באופן תדיר, בליווי אביו. אביו נמצא כמלווה תומך, אחראי, המסוגל ורוצה לעזור בהליך השיקום של בנו.
השאלה שבמחלוקת היא כאמור לא על עצם היציאה לחופשה, שהכול מסכימים שראוי כי המשיב ימשיך לצאת לחופשות אלא באיזה היקף של חופשות והאם סבירה החלטת הוועדה הפסיכיאטרית משלא הטילה כל הגבלה או הגדרה – לא של מקום, לא של תדירות ולא של היקף החופשות, אלא העניקה סמכות גורפת למנהל המחלקה להחליט כפי שימצא לנכון על פי שיקול דעתו הבלעדי.
דומני שבעניין זה יש מקום לקבל את עמדת המערער. המשיב מאושפז בבית החולים מכוח צו אשפוז, קרי אשפוזו נעשה בשל אירוע בו באה מסוכנותו לציבור לידי ביטוי בפועל, זאת בניגוד למאושפזים בהוראת אשפוז, שם בדרך כלל הערכת המסוכנות הינה בגדר "הערכה" עתידית בלבד. אין להתעלם מכך שתקופת הרמיסיה של המשיב אינה ארוכה באופן מובהק ואף נמוכה מאותם עשרה חודשי אשפוז בו הוא מצוי. אכן החופשות אליהן יצא המשיב הוכיחו כי אלה מתבצעות באופן תקין וללא כל אירועים מיוחדים, אך יש לזכור כי תחילה הוחלט שהמשיב יצא לחופשות בליווי אביו אחת לשבועיים, עד שעתיים, בתוך שטח שיפוט מוגדר, ולאחר מכן נוכח שיפור במצבו הורחבו חופשותיו למשך חמש שעות. הוועדה הפסיכיאטרית דחתה דאז את בקשת בית החולים לאפשר למשיב חופשות שיכללו לינה בליווי הוריו, ולאחר מכן, בהחלטה מושא הערעור שבפניי, התקבלה החלטה "המדלגת" אל עבר מתן חופשות שאינן מוגדרות או תחומות כלל וזו לשון החלטת הוועדה הפסיכיאטרית: "מאשרים חופשות עם לינה בליווי אביו לפי שיקול דעת המנהל. […] כל החופשות יהיו לפי שק"ד המנהל ובתנאי שמצבו של המטופל לא יורע."
צודק המערער כי נוסח החלטת הוועדה הפסיכיאטרית מאפשרת, ולו ברמה העקרונית, כי המשיב יוכל יהיה לצאת לחופשות רחבות ובלתי סבירות, כגון חופשה בת חודש ימים, עם לינה, בדרום הארץ או בצפונה, ללא כל מנגנון פיקוח ובקרה, קרי יוכל לשהות בחופשה ללא כל מגבלה, ועדיין, לא יסטה מהחלטת הוועדה הפסיכיאטרית.
היעדר הגדרת מתחם שיקול דעת מנהל המחלקה מצד הוועדה הפסיכיאטרית, מאיין הלכה למעשה את הגורם שתפקידו לאזן את כלל האינטרסים הנוגעים לעניין, לרבות הצורך בהגנה על הציבור. בהיררכיה הרפואית והמשפטית נמצאת הוועדה הפסיכיאטרית בדרג גבוה ממנהל המחלקה, שכן זו כוללת גורמים שבכוחם ותפקידם לשקול ולשקלל אינטרסים נוספים, חשובים מאין כמותם. וכפי שכבר נכתב בעבר על ידי חברי כבוד השופט ש' ברלינר: "להבדיל מן הרופאים המטפלים במערער, היקף אחריותה של הוועדה רב יותר והיא שוקלת את הדברים מנקודת מבט רחבה יותר מזו של הרופאים. בראשה עומד, לצורך זה, משפטן. עליה לאזן בין האינטרסים הנוגעים לעניין, לרבות הצורך להגן על הציבור מפני הסכנה שבחולה המאושפז בכפייה מכוחו של הצו. […] בהיררכיה הרפואית והמשפטית נמצאת הוועדה בדרג גבוה יותר מזה של הרופאים שהערכתם והמלצתם היא נתון חשוב, אך לאו דווקא נתון מכריע" (עיינו לדוגמא ע"ו (מחוזי חיפה) 35234-02-13 פלוני נ' הוועדה הפסיכיאטרית ליד בית החולים שער מנשה (נבו 24.02.2013) והאסמכתאות הנוספות שם).
נוכח כל האמור, סבורני כי החלטת הוועדה הפסיכיאטרית אינה סבירה והיא נדרשת להגדיר ולתחום את שיקול הדעת שיינתן למנהל המחלקה עת הוא מחליט על חופשות המשיב. הגדרה זו של מתחם שיקול הדעת יכולה להיות רחבה ביותר, אך עדיין, אין משמעותה סכר פרוץ.
עד החלטה אחרת שתקבל הוועדה, אני מורה כי חופשותיו של המשיב יהיו בליווי האב, עד שלוש פעמים בשבוע, לא יותר מ-8 שעות כל פעם וכן אחת לשלושה שבועות כולל לינה, וכל זאת בהתאם לשיקול דעת מנהל בית החולים ובהתאם למצבו של המשיב.
אין החלטת ביניים זו מגבילה את שיקול דעתה של הוועדה הפסיכיאטרית שתתכנס פעם נוספת ותפעל בהתאם להנחיות סע' 34 לפסק דיני, לפי חוכמתה ומקצועיותה.
פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ולבית החולים ותסגור התיק.
ניתן היום, ג' סיוון תשפ"ג, 23 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
