לפני כבוד השופטת שרון ריבלין-אחאי
המאשימה
מדינת ישראל – פמ"ד
ע"י ב"כ עו"ד גאל נבון
נגד
הנאשמים
.1 פלוני –לא בעניינו
ע"י ב"כ עו"ד אחסאן ווהבי
.2 פלוני-
ע"י ב"כ עו"ד מוני בן מוחה
נוכחים:
ק. המבחן הגב' שיר בקשי
ק. המבחן הגב' אתיר אבו אלהוא
אביו של הנאשם
מתורגמן לשפה הערבית מר חסין אלעביד
<#1#>
פרוטוקול
<#2#>
גזר דין ביחס לנאשם 2 – עותק מותר לפרסום
הנאשם יליד 10.03.2004 וכיום כמעט בן 19, הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של התפרעות-עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו-עבירה לפי סעיף 275 לחוק.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן, החל מתאריך 10.05.2021, לאחר ירי רקטות מסיבי לעבר אזור ירושלים ועוטף עזה, החל מבצע צבאי של צה"ל בעזה המכונה "שומר החומות". בד בבד, החלו הפרות סדר אלימות ברחבי הארץ ובין היתר, חסימות של צירי תחבורה, יידוי אבנים לעבר כלי רכב ולעבר שוטרים, והבערת צמיגים, במוקדים רבים ברחבי המדינה.
ביום 13.05.2021, עת היה הנאשם כבן 17 וחודשיים, בשעה 2:45 או בסמוך לכך, התקבל דיווח במערכת הקשר של תחנת משטרת ישראל ברהט על אירוע של הפרת סדר אלימה ביישוב רהט, באזור בניין העירייה והמרכז המסחרי הסמוך אליו (להלן: "ההתפרעות").
שוטרים שהגיעו למקום ההתפרעות, זיהו בין היתר, התקהלות של אנשים רבים (להלן: "המתפרעים"), המיידים אבנים לעבר ניידות המשטרה והשוטרים הנמצאים במקום.
הנאשם 2 השתתף בהתפרעות המתוארת לעיל, במסגרתה יודו אבנים לעבר שוטרים וניידות משטרה על ידי אחרים. בהמשך, החל להימלט ונעצר על-ידי שוטרים.
תמצית תסקיר שירות המבחן
הנאשם נעצר ביום 13.05.2021 והוגשה נגדו בקשה למעצר עד תום ההליכים נגדו, ביום 30.05.2021 שוחרר למעצר בית בבית הוריו ותחת פיקוחם ושם החל הקשר עם שירות המבחן, בהמשך היה נתון במעצר בית בגין תיק אחר של אלימות לכאורה כנגד אחותו. כיום נמצא בגין תיק זה בתנאים מגבילים של מעצר בית לילי ועובד ב… ניסיון לשוחח עם מעסיקו לא צלח.
הנאשם מגיע ממשפחה בדואית פוליגמית, הוריו נשואים כ-30 שנים להם ארבעה ילדים והנאשם השלישי בסדר ההולדה. לנאשם אחות נוספת מאשתו השנייה של אביו.
האב עובד חלקית כנהג בחברת הסעות ומקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי על רקע בעיות בריאותיות, האם עקרת בית. המשפחה מתגוררת בבית דו קומתי בעיר רהט ובכל קומה גרה אישה וילדיה.
על פי תיאור המשפחה, למשפחה אין קשיים כלכליים, ומדובר במשפחה חמה ומלוכדת והיחסים בניהם קרובים וטובים. האב מסר כי הוא מעורב בחיי ילדיו משגיח ומפקח עליהם ומחנך אותם לערכים חיוביים והמשפחה מנהלת אורח חיים נורמטיבי, כמו כן מסר כי הנאשם נענה לסמכותם ההורית והם היו מעורבים בחייו באופן מלא ולא התרשמו מעמדות מדאיגות או נטייה להתנהגות בעייתית.
ההורים הביעו הפתעתם אל מול מעצרו של הנאשם ובמיוחד לנוכח העבירות שביצע. המשפחה גינתה את המהומות שהתרחשו באותה תקופה באופן כללי ואת העבירות המיוחסות לנאשם בפרט וטענו כי מחנכים את ילדיהם נגד אלימות.
שירות המבחן התרשם כי מדובר במשפחה המנהלת שגרת חיים יציבה וניכר כי ההורים מעורבים בחיי בנם מביעים דאגה ורצון לסייע לו, ניכר כי האב הוא הדמות הדומיננטית במשפחה והוא נוקט בגישות חינוכיות קשות מאוד. עוד התרשם כי על אף שההורים מעידים על רמת השגחה גבוהה בפועל יש פער בין המתואר לבין העובדה כי הנאשם מעורב בשתי עבירות אלימות-כאשר אחת מהעבירות הנה כיום כבגיר כנגד אחותו, והדבר מלמד כי לנאשם קושי בהיענות לגבולות הוריו.
אשר לנאשם צוין בתסקיר כי שולב במסגרות חינוך בהתאם לגילו וסיים 12 שנות לימוד, מדיווחי בית הספר עלה כי לרוב הקפיד הנאשם על ביקור סדיר והוא תואר כנער חברותי המקיים קשרים חברתיים חיוביים. מבחינה לימודית היה תלמיד בעל הישגים לימודיים נמוכים מאוד ולהתרשמות מחנכו הקושי נבע הן מרמה קוגניטיבית נמוכה והן מחוסר מוטיבציה ללמידה וחוסר השקעה בלימודים.
הורי הנאשם שתפו כי לאחר שעות הלימודים היה הנאשם ממעט לצאת מהבית ובעיקר חברים הגיעו אליו, לדבריהם הם מכירים את כל חבריו ואינם מודאגים מסביבתו החברתית. הנאשם שלל שימוש בסמים. במהלך התקופה בה היה נתון בתנאים מגבילים הנאשם הוציא רישיון נהיגה כחוק.
שירות המבחן התרשם כי מדובר בנאשם שקט ומופנם, דל ובעל רמה קוגניטיבית ויכולת וורבלית נמוכות, ניכר היה שחשוב לנאשם לעשות רושם טוב על סביבתו וכי הוא מכבד את המבוגרים בחייו.
מעשה העבירה- לאורך תקופה ארוכה שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו לוקח אחריות על העבירות בהן הודה בבית המשפט. הנאשם טוען כי רק נכח במקום בנסיבות אחרות. לדבריו הודאתו הייתה על מנת לסיים את ההליך והנאשם החזיק בעמדה זו לאורך כל הקשר עם שירות המבחן ועל כן לא עלה בידי שירות המבחן להעמיק את השיח על גורמי הסיכון שהובילוהו לביצוע העבירה. לדיון המשפטי ביום 29/12/22 הוגש תסקיר שאינו בא בהמלצות טיפוליות נוכח האמור. באותו דיון ניתנה הזדמנות נוספת לנאשם לחזור לשירות המבחן. בתסקיר האחרון מיום 01/02/23 עולה כי הנאשם חזר על כך שצפה במתפרעים מתוך סקרנות ולא בשל רצון להצטרף אליהם, אולם תאר כי מבין שנוכחותו במקום, גם ללא לקיחת חלק פעיל, פגעה ביכולתם של השוטרים לבצע עבודתם והיוותה לגיטימציה למתפרעים האחרים להמשיך במעשיהם. שירות המבחן התרשם כי בחלוף הזמן הנאשם מצליח להבין את הפסול שבהתנהגותו, לקחת אחריות על הבחירות שהביאו אותו לידי ביצוע העבירות ואף לחשוב על דרכי פעולה חליפיות.
עם זאת התרשמו כי התייחסותו לעבירה נותרת מצומצמת והוא מתקשה לזהות באופן מלא את הגורמים אשר הובילו אותו לביצוע העברות ולהבין בצורה רחבה את חומרת העבירות ואת הנזקים להם גרם.
הקשר עם שירות המבחן- תחילה הביע הנאשם קושי בשיתוף פעולה עם שירות המבחן, חוסר אמון וקישי לזהות דאגות וקשיים במצבו. שירות המבחן בנה לנאשם תכנית טיפולית שכללה שיחות פרטניות, השתתפות בקבוצת פיקוח ומעצר, השתלבות בבית הספר והשתתפות בתכנית סיכויים. הנאשם שמר על תפקוד חיובי ויציב אך לא הצליח להעמיק את השיח הטיפולי והתקשה להתחבר לדאגות במצבו.
צוין כי בחודש יולי האחרון הנאשם נעצר בגין עבירות אלימות כלפי אחותו. תחילה שהה במעצר בית אצל קרובי משפחה ב… ולאחר מכן עבר למעצר בית בביתו תחת פיקוח הוריו. כיום הוא שוהה במעצר בית לילי וחזר לעבודתו הקודמת ב… לאחרונה פנה לטיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה ברהט.
שירות המבחן מנה את גורמי הסיכוי במצבו של הנאשם- משפחה תומכת, היענות לגבולות חיצוניים, הירתעות מההליך הפלילי, שיתוף פעולה עם שירות המבחן, פנייה לאחרונה לטיפול בתחום האלימות.
לצד זאת ציין את גורמי הסיכון- בניהם הקושי לזהות דאגות, מעורבות חוזרת בעבירות אלימות, התייחסות מצומצמת לעבירות ולנזקים להם גרם.
שירות המבחן ציין כי התלבטו בבואם לגבש החלטה סופית: מחד מדובר בצעיר אשר לאורך זמן התקשה לנהל שיח משמעותי אודות העבירות ולקחת אחריות על מעשיו. גם כעת, משהגביר את לקיחת האחריות התייחסותו נותרה מצומצמת והוא מתקשה עדיין לזהות גורמי סיכון במצבו ולגלות הבנה רחבה ומשמעותית ביחס לחומרת העבירות ולנזקיהן. מאידך, מצליח לשמור על שגרה והתנהלות חיוביים לאורך זמן, שיתף פעולה עם שירות המבחן, וניכר כי עם חלוף הזמן הצליח לעשות תזוזה מסוימת בעמדותיו ותפיסותיו אשר סייעו לו בלקיחת אחריות. כמו כן פנייתו לאחרונה לטיפול במרכז לאלימות במשפחה עשויה להעיד לטעמם על ניצני הבנה של גורמי סיכון והבעת נכונות לתת להם מענה הולם. לפיכך באו למסקנה כי הכף נוטה לטובתו והמליצו להימנע מהרשעתו ולהשית עליו דרכי טיפול בדמות של"צ בהיקף משמעותי, תשלום קנס וחתימה על התחייבות להימנע מעבירות.
טענות הצדדים
ב"כ המאשימה טענה כי אין לקבל את המלצות שירות המבחן בכל הנוגע לסוגיית ההרשעה. לטענתה, הגם שמדובר במי שלא יידה אבנים באופן ישיר, הרי שמדובר במי שנכח במקום ההתפרעות ובכך הביע בעצם נוכחותו במקום את הפגיעה בסדר הציבורי ובשלטון החוק. לדבריה, אין להקל ראש בעבירות המיוחסות לנאשם, מקל וחומר כשעסקנן בעבירות שבוצעו בתקופה כה רגישה מבחינה ביטחונית במדינה. הפורעים מבית פגעו ביד גסה בביטחון האישי והציבורי, הקשו על מערכת אכיפת החוק ואילצו את כוחות הביטחון להתמודד גם עם חזית פנימית ולא מתוכננת. לטעמה, מדובר בעבירות שיש להעביר לגביהן מסר ברור, הן בהיבט של ההרתעה האישית והן בהיבט של הרתעה ציבורית.
בנוסף מדובר במי שביצע את העבירות בהיותו בן 17 ושלשה חודשים וגם נתון זה יש לקחת בחשבון במסגרת הענישה.
מבחינת תסקירי שירות המבחן, טענה כי אמנם התסקיר האחרון מביע המלצה סופית להימנע מהרשעת הנאשם ולהסתפק בדרכי טיפול, אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהדרך רצופת הקשיים שעבר הנאשם במסגרת שירות המבחן: לנאשם לקח זמן רב להפנים את חומרת מעשיו, ולהודות כי בעצם נוכחותו במקום הוא לקח חלק פעיל בהתפרעות המונית ובעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן. הוא לא שיתף פעולה באופן מידי ולא הצליח להבין את הדפוסים האלימים העומדים בבסיס התנהגותו, ככאלה המצריכים הסתכלות והתבוננות וטיפול ייעודי.
עוד הוסיפה כי שירות המבחן מציין שהנאשם מונע מאותם מחירים אישיים אותם משלם נוכח ההליך הפלילי, נקודה המבהירה כי אינו מבין את חומרת מעשיו וההתנהגות האלימה בבסיסם, אלא כל מטרתו היא לסיים את ההליך פה בלא הרשעה, מתוך מחשבה שבבית המשפט לנוער הדבר הפך להיות משהו מובן מאליו, כלשונה .
משכך לטעמה אין מדובר בהליך שיקומי, המאפשר לבית המשפט לתת את הבכורה להליכי השיקום. מה גם שכעולה מהתסקיר, הדפוסים האלימים מצאו ביטוי גם לאחר התיק הנדון. לטעמה, לו הליך השיקום היה מצליח היינו רואים שבחלוף הזמן לא נפתחים תיקים נוספים ולא מבוצעות לכאורה עבירות נוספות אך לא כך הדבר.
ב"כ המאשימה התייחסה לכך שבית משפט זה נמנע מהרשעת שותפו של הנאשם בתיק זה, אולם לדבריה, כפי שציין בימ"ש זה בעניין השותף, הרי שכל מקרה ייבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו. לטעמה, במקרה ספציפי זה ובשונה מעניינו של השותף, ההליך הטיפולי מלמד על קשיים רבים ותובנות ש"נפלו" לאחרונה בלבד ולא בטוח שמקורן בהבנה והפנמה אמתית של מעשיו והחומרה הגלומה בהם. בסופו של יום כאמור בעניינו של הנאשם גורמי הסיכון לא אוינו ובכך שונה עניינו בתכלית מעניין שותפו.
ב"כ המאשימה הפנתה למספר החלטות של מותב זה, אשר קבעו כי בעבירות מסוג זה ראוי להרשיע את הנאשמים חרף קטינותם מקל וחומר כשהמעשים בוצעו על סף הבגירות, כפי שבמקרה שבפנינו.
לטעמה, העובדה שהנאשם לא נטל חלק פעיל בידויי האבנים, צריכה לבוא לידי ביטוי ברכיבי הענישה, ועל כן סבורה כי האיזון הראוי יהא בהרשעת הנאשם והיעתרות ליתר רכיבי הענישה עליהם ממליץ שירות המבחן, שהם של"צ, קנס והתחייבות להימנע מביצוע עבירות נוספות.
ב"כ הנאשם טען כי לאחר שעיין בגזר דינו של השותף לא ראה כל נקודה לקולא שצריכה להעדיף את עניינו של השותף מעניינו של הנאשם כאן, מעבר לעובדה כי נפתח לו תיק נוסף שאינו קשור לעניין.
הוא הדגיש כי המאשימה לא ערערה על גזר דינו של השותף, והוא חלוט כעת, ולכן לא ברורה לו עמדת המאשימה. לדבריו, ההליך הטיפולי שעבר הנאשם כאן, טוב יותר מאשר זה שעבר שותפו לכתב האישום. הנאשם משך שנתיים נמצא בקשר הדוק עם שירות המבחן, השתתף בכל פעילות ויוזמה שהוצעה לו, ואף לאחרונה פנה מיוזמתו לעירית רהט, למחלקה למניעת אלימות והחל הליך טיפולי פרטי: ההליך נמצא בתחילתו וכיום מטופל בפגישות שבועיות על ידי עו"ס המרכז למניעת אלימות.
לטעמו אין סיבה לומר שההליך הטיפולי בעניינו לא צלח. נהפוך הוא האירוע עליו נוטל אחריות היום, אינו מאפיין אותו.
לדבריו, בית משפט זה מכיר אינספור החלטות במקרים דומים בהם התלהטות העניינים השפיעה על קטינים לעשות את אשר עשו ולהיות נוכחים במקום בו נכחו. מאז לא שב הנאשם על מעשיו ולא ביצע עבירות דומות. התיק האחר מייחס לו עבירה אחרת שאינה מן העניין כמפורט בתסקיר, וגם שם פניו לטיפול ולשיקום.
בנסיבות אלה, כשכל חלקו היה בנוכחות במקום, לא ביצע כל פעולה אקטיבית, לא עודד, ולא תמך אלא אך נכח במקום, סבור ב"כ הנאשם כי אף שאין להקל ראש במעשה, הרי שכעבור שנתיים, והליך ארוך במהלכו היה נתון תקופה ממושכת בתנאים מגבילים של מעצר בית מלא, הוא סבור שמטרת ההליך הושגה, הגבולות הוצבו ולכן, אין צורך בגבול חיצוני נוסף בדמות הרשעה.
ב"כ הנאשם הגיש אסופת פסיקה העוסקת באירועים דומים לטעמו, כשבכולם נקבע כי כשיש הליך טיפולי משמעותי, גם אם אינו מסתיים בהצלחה הכלל גם באירועי "שומר החומות", הוא אי הרשעה ונקיטה בדרכי טיפול.
לאור האמור ביקש לנקוט כלפי הנאשם דרכי טיפול ולהימנע מהרשעתו. כן ציין כי הנאשם עובד ב… וכיוצא מכך שעות של"צ רבות עשויות לפגוע במקור פרנסתו ובכך ביקש להתחשב. כן ביקש שהקנס יהיה מתון וסמלי.
אביו של הנאשם ביקש להוסיף:
"הבן מבין את המקרה והוא מצטער על כך. לא כפי שאומרת המאשימה, הוא מצטער שהוא היה שם והוא לא יחזור על זה בחיים."
הנאשם הוסיף כי הוא מצטער על מעשיו, לדבריו באירוע הוא רק הלך להסתפר ומצטער על שאירע.
דיון והכרעה
רבות נכתב על הצורך להחמיר בעניינם של מתפרעים אשר תרמו ל"הבערת השטח", שעה שהמדינה הייתה נתונה תחת מתקפת טילים, וכוחות הביטחון נאלצו להתמודד במקביל עם פורעי חוק והתפרעויות אלימות בתוך הארץ פנימה.
אכן השיקולים שישקול בית המשפט לנוער שונים מאשר בעניינם של בגירים. השיקולים המנחים את בתי המשפט לנוער הינם בראש ובראשונה שיקולי שיקום, וזאת בשונה מהשיקולים בעניינם של בגירים, אשר הובנו בתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז 1977, ואשר העיקרון המנחה לגביהם הוא עקרון ההלימה (סעיף 40ב לחוק העונשין). משכך אף הוחרג עניינם של קטינים מהתיקון האמור, אולם לצד האמור קבע המחוקק (בסעיף 40 טו לחוק העונשין) כי " בית המשפט רשאי להתחשב בעקרונות ובשיקולים המנחים בענישה המנויים בסימן זה, תוך התאמתם לענישת הקטין, ככל שסבר שראוי לתת להם משקל בנסיבות המקרה."
בית המשפט העליון קבע לא פעם כי "קטינות אינה יוצרת חסינות ולעתים שיקולים של הרתעה, מניעה ותגמול עולים במשקלם על השיקול השיקומי" (ע"פ 8264/02 פלונים נ' מ"י), וכי "מתן הדגש המיוחד על שיקולי שיקומו של הקטין אינו מאיין את הצורך באיזון עם שיקולי ענישה אחרים, כמו שיקולי ההרתעה והגמול, בהתאם לחומרת העבירה ונסיבותיה" (ע"פ 6435/16 פלוני נ' מדינת ישראל (13/09/2016)).
כפי שקבעתי גם בעניינו של השותף "בית משפט זה חזר והדגיש, לרבות בפסיקה אליה הפנתה המאשימה, כי בעבירות מסוג זה ראוי להרשיע את הנאשמים, חרף קטינותם בעת ביצוע העבירה, ואף להטיל עליהם במקרים המתאימים עונשים כבדים. מקל וחומר כשהמעשים בוצעו על סף הבגירות, כבעניינו של הנאשם."
לצד האמור קבעתי שם כי בית משפט זה בוחן כל מקרה לגופו וכל קטין לנסיבותיו, ונוכח גורמי הסיכוי הרבים בעניינו של השותף החלטתי שם להימנע מהרשעתו.
שונה לדעתי בתכלית עניינו של הנאשם: לא זו בלבד שלכל אורך תקופת הטיפול בשירות המבחן התייחסותו של הנאשם נותרה מצומצמת והוא מתקשה עדיין לזהות גורמי סיכון במצבו ולגלות הבנה רחבה ומשמעותית ביחס לחומרת העבירות ולנזקיהן, הרי שהנאשם גם הסתבך בעבירת אלימות חמורה נוספת, ועל כן גם שירות המבחן מציין כי התלבט בבואו לגבש המלצה סופית בעניינו.
כאמור, לטעמי אי הרשעה בעבירות מסוג זה בכלל ובפרט כאשר נעברו קרוב לגיל הבגירות צריכה להיות שמורה למקרים בהם שיקולי השיקום כה מובהקים עד כדי כך שהאינטרס הציבורי מחייב כי יקבלו משקל בכורה על פני שיקולי ההרתעה וההלימה. בענייננו, שעה שהתייחסותו של הנאשם נותרה מצומצמת, קיים קושי בזיהוי דאגות וקיימת מעורבות חוזרת בעבירות אלימות, לא ניתן לומר כי האופק השיקומי כה מובהק. לטעמי "ניצני הבנה של גורמי סיכון והבעת נכונות לתת להם מענה הולם", כדברי שירות המבחן, הם מבורכים, אך בוודאי שאינם מצדיקים הימנעות מהרשעה.
במצב דברים זה, סברתי כי עתירת ב"כ המאשימה להרשעה לצד דרכי טיפול היא עתירה הגונה שיש בה לאזן נכונה בין האינטרסים השונים ולהביא בחשבון גם את הודאתו של הנאשם, התקופה הארוכה בה היה נתון בתנאים מגבילים, משפחתו התומכת, שיתוף הפעולה עם שירות המבחן וגילו הצעיר.
משכך, מצאתי כי בעניינו של הנאשם ניתן להימנע מענישה ממשית, ולנקוט בדרכי הטיפול אשר עליהם המליץ שירות המבחן, לצד ההרשעה.
לפיכך אני מרשיעה את הנאשם וגוזרת עליו את העונשים הבאים:
1. הנאשם ישלם קנס בסך 2000 ₪ אשר ישולם ב -5 תשלומים שווים ורצופים, הראשון שבהם ביום 01/05/2023 ובכל 01 לחודש שלאחר מכן.
את הקנס ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:
* בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il
* מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592 *
או בטלפון 073-2055000.
* במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שובריתשלום).
ככל שהופקדו כספים בתיק או בתיק המעצר יקוזזו לטובת הקנס והיתרה תוחזר למפקיד.
2. הנאשם מתחייב כי ישלם סך של 2000 ₪ נוספים אם לא יימנע במשך 12 חודשים מביצוע העבירות בהן הודה או כל עבירת אלימות או הפרעה לסדר הציבורי.
הנאשם: אני מתחייב.
3. על הנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור או הזולת במשך 100 שעות לפחות, ולהמציא אישור על ביצוען למזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 31/12/23. אני מבהירה לנאשם בלשון פשוטה כי צו השירות כמוהו כצו מבחן, ואם לא יבצע את שעות השל"צ, רשאי בית המשפט להטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו השירות, בהתחשב, בין השאר, בכל עונש שהוטל עליו על העבירה המקורית.
הסברתי לנאשם את סמכותו של בימ"ש זה , לפי סעיף 30 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971, להחליף את דרך הטיפול כל עוד לא בוצע הצו במלואו, וכן את זכותו לערער על גמר דין זה בתוך 45 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.
<#3#>
ניתנה והודעה היום ט' אדר תשפ"ג, 02/03/2023 במעמד הנוכחים.
שרון ריבלין-אחאי, שופטת
הוקלד על ידי אורלי מרקוס
