מספר בקשה:3
בפני
כבוד השופט אילן בן-דור
מבקשים
עו"ד אורן הראל (נאמן), ת"ז מספר זיהוי צד א'
נגד
משיבים
1. אלירן פרץ
2. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב
3. נורה עודה (נושה)
4. מורן טל
5. י. שוגר ובניו בע"מ (נושה)
החלטה
בקשת הנאמן להקצבה לזכאי למזונות לפי סעיף 179 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018( להלן:"החוק") ולפיה יוותר על כנו הסכום, שנפסק שנותבה באחרונה ל פני.
הנאמן ציין בין היתר שמדובר בסכום המומלץ המינימאלי לפי נוהלי הממונה ולבקשתו צורף פסק הדין שלפיו על היחיד לשלם את הסכום לזכאיתבהתאם סעיף ח להסכם שאושר בפסק הדין .
הזכאית למזונות ביקשה למעשה לשנות מאופן התשלום שנפסק כדי שכספים לא יופקדו לחשבונה כי אינה סומכת על היחידורצונה בתשלום מהמוסד לביטוח לאומי ( להלן:"המ.ל.ל") ( תגובה מיום 12.3.23)
היחיד בחר להצטרף לבקשתה ולאפשר לו לשלם המזונות למ.ל.ל ולא ל"אדם הזכאי למזונות" אף אם כפר בטענה להתחמקות משטען שלא יכל בעבר אך גם שהוא מעונין להסדיר חובותיו( ראו בתגובה ובתצהיר מיום 4.4.23)
.הנאמן לא התנגד לבקשה לשינוי אופן התשלום . אגב לא צויין שנעשה בירור בסוגיה זאת גם מול המ.ל.ל לקבלת עמדתו (תגובת הנאמן הוגשה ביום 17.4.23 בהתאם להחלטת כב' השופט ענר )
הממונה התנגד לבקשה לשינוי אופן התשלום. עמדתו היא כי החייב ישלם לזכאית למזונות את סכום המזונות במישרין. הממונה בין היתר ציין כי הקונסטלציה לפיה החייב ישלם את המזונות השוטפים למלל והמלל ימשיך לשלם לזכאית למזונות אינה ראויה הואיל וכל עוד המ.ל.ל ממשיך לשלם במקומו של החייב נוצרים למעשה חובות חדשיםתגובת הממונה הוגשה היום 9.5.23
החלטה
לאחר שעיינתי במסמכים ובנתונים שהובאו ולאחר שאיזנתי בין האינטרסים הנוגעים בדבר ושקלתי את טענות הצדדים מקובלת עלי עמדת הממונה ומצאתי להורות כדלהלן:
הנני קוצב את סכום המזונות על סך של 1500 ש"ח כאמור גם בפסק הדין.
אכן על היחיד לשלם לשלם לזכאית במישרין כאמור בפסק הדין.
לענין הסכום שנקצב אין מחלוקת שאין להפחית מפסק הדין , וכידוע אין סמכות להוסיף לו ראו כב' השופט סולברג ב רע"א 4540/19 פלוני נ' פלונית (נבו 06.08.2019)
לענין התשלום לזכאית ל מזונות במישרין , מצד היחיד אפנה בין היתר לאלה : א. ראשית, אפנה ללשון הסעיף המסמיך שהוא סעיף 179(א)(2) לחוקלפיו הבקשה בה על נאמן לפנות לבית המשפט היא בקשה "שיורה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה," כלומר לפי לשון החוק הסכום שיוקצב ישולם לאדם הזכאי למזונותוכנקודת מוצא מהכנסתו של היחיד מעבודה. המחוקק לא בחר לקבוע חלופה מפורשת לפיה ישולם מהמוסד לביטוח הלאומי . ודוק ער אני לחלופה הקימת מכוח החוק להורות על תשלום " מכל מקור אחר" לטעמי לפחות ברור שעדיין דרך המלך, היא תשלום בשלב זה מהכנסתו של היחיד או מנכסי הקופה. השוו כב' השופטת שטיניץ ברע"א 2241/22 דניאלה אביטל באבי נ' מיכאל מישל מכלוף באבי (נבו 17.07.2022) ( פסקה 15) שהתייחסה אז לסעיף 128 לפקודת פשיטת רגל( נוסח חדש) 1980ב. שנית, מקובלת עלי עמדת הממונה שזהו גם המצב הראוי בשים לב לצורך באי יצירת חובות חדשים במהלך הליך ג. שלישית, סברתי שכך ראוי במיוחד בשים לב לכך שעסקינן בחוב מזונות . שמשמעותו יחודית ובאי תשלומו כשל מוסרי ומחדל יחודי ד.רביעית, גם לא ראיתי לפטור את היחיד מתשלום במישרין לזכאית במזונות כפי שנקבע בפסק הדין של הערכאה המוסמכת המתמחה בענייני המשפחה.
לפני סיום אשוב ואפנה תשומת לב היחיד לחשיבות קיום חובותיו בלא ליצור חובות חדשים בהליך שנפתח לבקשתו ובוודאי בנוגע לחוב מזונות שהוא בעל משמעות ייחודית ראו בחדל"פ (שלום ראשון לציון) 66330-01-23 מ.ח נ' ז. ח (נבו 02.04.2023) ( פסקה 19 )
אין באמור כדי לפטור את המוסד לביטוח לאומי מכל חובה החלה עליו .
ניתנה היום, י"ח אייר תשפ"ג, 09 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
