בפני
כבוד השופטת אספרנצה אלון
המבקשת
ר' – ע' ע"י ב"כ עוה"ד רון אביב
נגד
המשיבים
1. ע'
2. נ' (כונסת נכסים)
פסק דין
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת הדס גולדקורן) בתלה"מ 43569-07-21 (להלן: "בית משפט קמא") שניתנה ביום 26.01.2023 בגדרה נקבע כי בשכר טרחת כונסת הנכסים יישא המשיב ב-3% והמבקשת תישא ב-1% הנותר (להלן: "החלטת בית משפט קמא" ו/או "ההחלטה").
וכך נימק בית משפט קמא את קביעתו:
"6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בשל התנהלות הנתבע, לרבות, אי קבלת כתבי בי הדין, הימנעות מהגשת תגובות, אי שיתוף פעולה, סירובו לחתימה על הסכם מכר "אגב גירושין", על מנת להימנע מתשלום מס, אשר גרמה להימשכות וסרבול הליך המכר לאורך השנים ומינוי כונס נכסים לשם כך, ובשים לב לעובדה שהנתבע בחר שלא להתייחס בתשובתו לטענות אלו, אני מורה כדלקמן:
שכ"ט כונסת הנכסים יעמוד על שיעור 4% משווי הנכס בצירוף מס ערך מוסף.
בשל התנהלות הנתבע כמפורט לעיל, יש לשנות את האיזון בתשלום שכר הטרחה בין הצדדים ולכן אני מוצאת לנכון לקבוע כי הנתבע יישא ב-3% בתוספת מע"מ משכר הטרחה והתובעת תישא ב-1% בתוספת מע"מ משכר הטרחה.
לאחר תשלום שכ"ט הכונסת בהתאם לקבוע לעיל, וכן לאחר תשלום שיבוצע לצורך קבלת אישור המועצה לטאבו (בהתאם לאמור בסעיף 2 בבקשת הכונסת מיום 18.9.22 (בעמוד האחרון), תועבר היתרה שנותרה בחשבון הנאמנות לידי המשיב. "
המבקשת לא הסכימה עם קביעת בית משפט קמא. תחילה הגישה ערעור על ההחלטה אך נוכח החלטת סגן הנשיא כב' השופט א. אליקים, כי אין מדובר בזכות ערעור, הגישה המבקשת בקשת רשות הערעור זו שבפניי. באשר לשאלת סיווג ההליך – ערעור או בקשת רשות ערעור, ראו רע"א 6269/11 סלמאן חמדאן נ' עזבון המנוח נסרי וקים ז"ל (נבו 22.11.2011).
בתמצית, טענה המבקשת כי בית משפט קמא שגה עת לא שעה לפנייתה להטיל על המשיב את מלוא ההוצאות העודפות שנגרמו לה בשל מעשיו ומחדליו, שגה עת לא נתן דעתו לכל סעיפי הנזק שנגרמו לה וכן שגה עת לא נימק החלטתו מדוע מצא להותיר על כתפיה הוצאות שלא היא גרמה להן, זאת בהינתן לכך שהמשיב פעל בסרבנות עיקשת, לא שיתף עמה פעולה עמה (שותפתו לנכס), הקשה עליה בכל דרך אפשרית, לא ציית להוראות בית המשפט, לא התייצב לדיונים, לא שיתף פעולה עם כונסת הנכסים, לא חתם על מסמכים שיאפשרו את מכירת הדירה "אגב גירושין", גרם להכבדה של עומס המס שהוטל עליה, ובכך הסב לה נזקים כספיים רבים.
המבקשת לא כימתה את סכום ההוצאות "העודפות" ולפיכך הוריתי לה להשלים את בקשתה ולפרט את ההוצאות העודפות. כן ביקשתי לקבל את תגובת כונסת הנכסים ותגובת המשיב.
כונסת הנכסים הודיעה כי אין לה עמדה והיא משאירה את ההחלטה לשיקול בית המשפט הנכבד. המשיב לא הגיש תגובה ולא ברור האם המבקשת המציאה לו את כתבי בי-דין.
דיון והכרעה:
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק בית משפט קמא, מצאתי לדון בבקשה כאילו ניתנה בה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, וזאת בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקסד"א"), וכן מצאתי לדחות את הערעור.
ראשית, אפתח בהלכה לפיה על דרך הכלל, אין ערכאת הערעור מתערבת בקביעת הערכאה המבררת לעניין פסיקת שכר והוצאות ע"א 9323/04 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בנין 17 מתחם 5 (נבו 23.07.2006), ע"א 8910/05 א. אדמון בע"מ נ' זלמה וינבלט (נבו 20.09.2007), וכי צריכות להתגלות אי סבירות רבה וסטייה בלתי מובנת מהרמה המקובלת כדי שתבוא התערבות כזו (עיינו ע"א 136/92 ביניש-עדיאל – עורכי-דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, מז(5) 114 (1993). המקרה שבפניי אינו בא בגדר החריג לכלל.
שנית, בקשת המערערת לבית משפט קמא הוגשה בניגוד לתקנה 155(א) לתקסד"א, המורה כי: "בית המשפט יפסוק הוצאות משפט, ובלבד שבעל הדין פירט בסיכומי טענותיו באופן מפורש ומפורט את הוצאות המשפט כפי שנדרשו לצורך ההליך וצירף מסמכים התומכים בכך". בקשת המערערת לבית משפט קמא נפרסה על פני ארבעה עמודים אך לא היה בה כל פירוט ו/או ציון ו/או התייחסות לסכום ההוצאות "העודפות" ו/או מהותן. כאשר הבקשה הינה כללית ואמורפית, נעדרת נתונים ופירוט ביחס לעלויות וההוצאות העודפות, אין לקבוע כי בית משפט שגה בהחלטתו אלא יש לומר כי בית משפט קמא בא לקראת המערערת עת הורה על חלוקה לא שוויונית של שכר טרחת כונסת הנכסים.
גם בהליך שבפניי לא פירטה המערערת כל הוצאה, ודי בכך היה כדי לדחות את ערעורה.
פטור בלא כלום אי אפשר, הוריתי למערערת להגיש את פירוט ההוצאות העודפות הנטענות על ידה, ובהתאם הגישה את פירוט ההוצאות המסתכמות לסך של 221,050 ₪ (נסמכות על חשבוניות וקבלות) לפי הפירוט כדלקמן:
תשלום שכ"ט עו"ד בגין ניהול ההליך קמא עד מינויה ככונסת נכסים – סך של 32,100 ₪
הוצאות אגרה, איתור המשיב ומסירה בהליך קמא –סך של 10,106 ₪
תשלום מס שלא היה צורך לשלמו לו היה המשיב משתף פעולה –סך של 91,465 ₪
שירותי עו"ד במסגרת הבקשה בהליך קמא –סך של 21,694 ₪
איתור ומסירה בהליך זה –סך של 750 ₪
רבע מתוך שכ"ט כונסת הנכסים –סך של 64,935 ₪
קבלות והוצאות נוספות, הוצאות ההליך קמא והוצאות ההליך דנן –ללא פירוט
בחנתי את פירוט ההוצאות, וגם לאחר בחינתן לא מצאתי כי יש לקבל את עמדת המערערת.
באשר להוצאות שהוצאו עבור שכ"ט עו"ד טרם מינויה ככונסת הנכסים (32,100 ש"ח), אגרות ואיתור המשיב (10,106 ₪), הוצאות אלו נתבקשו על ידי המערערת בבקשותיה למתן פסק דין בהיעדר הגנה (ראו בקשה מס' 1 מיום 21.10.2021 סע' 9 וכן ראו בקשה מס' 3 מיום 25.01.2022 סע' 6). משלא פסק בית משפט קמא בפסק הדין הוצאות אלו, חרף בקשת המערערת, אין זה המקום "להוסיף" על פסק הדין כשנה וחצי לאחר מכן. בנוסף, מקריאת החלטת בית משפט קמא עולה כי מרכיבים אלה של הוצאות אשר הוצאתן נדרשה בשל התנהלות המשיב עמדו בין יתר השיקולים לשינוי איזון תשלום שכ"ט כונסת הנכסים (עיינו פסקה 6 להחלטת בית משפט קמא, פסקה 2 לפסק דיני דנן).
באשר להוצאות שהוצאו עבור שכ"ט עו"ד בגין בקשת הקיזוז ואגרות במסגרת ההליך קמא (21,694 ₪), הרי שמקריאת החלטת בית משפט קמא עולה כי בקשת הקיזוז והנטען בה, גם היא עמדה בין יתר השיקולים לשינוי איזון תשלום שכ"ט כונסת הנכסים ("ביום 2.10.22 הגישה התובעת בקשה לעיכוב כספי המכר ולקביעת זכות קיזוז מחלקו של המשיב של ההוצאות העודפות אשר נגרמו לה. לטענת התובעת […] התעלמותו גרמה להתאחרות המכר בשנים רבות, מינוי כונסת נכסים וההוצאות הרבות הכרוכות בכך ותשלום עבור שירותי חוקר פרטי על מנת לבצע לו מסירות. אף לאחר הנתבע אותר, הוא התעלם מפניות כונסת הנכסים […] ובהתעלמות זו גרם להכבדת נטל המס המוטל על העסקה. כתוצאה מכך, נגרם לה נזק כספי גדול ועגמת נפש מרובה." – עיינו פסקה 3 להחלטת בית משפט קמא).
באשר לתשלום המס לשלטונות המס (91,465 ₪), כל שצירפה המערערת זה קבלה על תשלום. המערערת לא צירפה את טופס ההצהרה שהגישה לשלטונות המס, העתק שומה וכן מסמכים נוספים מהם ניתן היה ללמוד שמדובר בתוספת מס כטענתה. עוד אוסיף כי משאישר המשיב שמדובר במכירה "אגב גירושין" (ראו הודעתו לבית משפט קמא – "1. לאשר שמכירת הבית היא אכן חלק מתהליך הגירושין. 2. להורות שזו איננה עסקת מקרקעין ומיסים לא יחולו על התמורה שהתקבלה ממכירת הבית כונס הנכסים יבצע כל השינויים הנדרשים, ולקבל המיסים ששולמו"), ראוי היה שהמערערת תשוב ותפנה לשלטונות המס למיצוי זכויותיה, ככל ואלה קיימות לה. מכל מקום, המערערת לא צירפה כל ראיה ולא שכנעה כי מדובר בתוספת מס הנובעת אך ורק בשל מעשי המשיב או מחדליו.
באשר להוצאות הנוספות בהליך קמא שנעדרו כל פירוט, אלה נדחות על הסף. באשר להוצאות הנוספות בהליך דנן, אלה נדחות גם בשל היעדר פירוט וגם לאור תוצאת הערעור.
באשר ליחס החלוקה בשכ"ט כונסת הנכסים, אינני מוצאת מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא, שכן מעיון בכתב התביעה שהוגש ביום 20.07.2021 נלמד כי המערערת הייתה זו שפנתה לבית המשפט בבקשה לסעד של מינוי כונס נכסים לצורך מכירת הנכס. המערערת הינה "האדון להליכים המשפטיים" שהגישה כנגד המשיב, ואין היא יכולה לבוא בטרוניה על היעתרות בית משפט קמא שקיבל את הסעד אותו ביקשה. בית משפט קמא שקל שיקוליו והגיע לתוצאה באשר לחלוקה לא שוויוניות של שכ"ט כונסת הנכסים, ולא מצאתי כי יש להתערב.
בנוסף לאמור, מעיון בתיק בית משפט קמא נלמד כי כתב התביעה הוגש ביום 20.07.2021 וכבר ביום 27.01.2022 ניתן פסק דין בתיק על דרך חתימת פסיקתא. נוכח משך זמן ניהול ההליך מרגע הגשת כתב התביעה ועד מתן פסק הדין לא ניתן לקבוע כי התנהלות המשיב עלתה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט, שיבוש הליכים, הטרדת המערערת באופן קשה ומתמשך וכיו"ב, כפי שטענה המערערת כנגד המשיב. ודוק, מעיון בתיק בית משפט קמא וטענות המערערת, נדמה כי המשיב אכן נמנע מלשתף פעולה בהליך שהתקיים בבית משפט קמא, אך אין הדבר שקול להכתרת המשיב בכתרי "מתנגד", "עשה שימוש לרעה בהליכי משפט" וכיו"ב.
לאחר כל אלה, דין הערעור להידחות.
בשל היעדר תגובת המשיב, מצאתי שלא להטיל הוצאות על המערערת. ככל שהופקד פיקדון הוא יושב למפקיד באמצעות ב"כ.
פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, י"ג ניסן תשפ"ג, 04 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.
