בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 27833-11-21 מ. נ' מ.
בפני
כבוד השופט צבי ויצמן
פתח דבר
מבקשת
ר. מ.
ע"י ב"כ עו"ד קטי ברדה
נגד
משיב
א. מ.
ע"י ב"כ עו"ד כרמית שריקי ועוייד דוד מזרחי
החלטה
בקשת רשות הערעור המתוקנת שהוגשה על ידי המבקשת ביום 31.12.21
עוסקת בשתי החלטות שניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת (כב'
הש' ב. יזרעאלי).
האחת, החלטה מיום 11.10.21 בתלה"מ 31303-07-19 הדנה בבקשת
המבקשת לביטול החלטת בית המשפט מיום 9.8.21 שעניינה בהקפאת חיוב
המשיב בתשלום מזונות שלושת ילדיהם הקטינים של הצדדים. בהחלטתו זו
הבהיר בית המשפט כי הבקשה תיבחן בדיון שנקבע על ידו ביום 16.11.21 תוך
שהוא מציין כי עד למתן החלטה אחרת יישאו הצדדים בהוצאות החינוך
והבריאות של הקטינים בחלקים שווים (להלן- ההחלטה מיום 11.10.21).
והשניה, החלטת בית המשפט מיום 22.11.21 בתלה"מ 54390-06-11 אשר
ניתנה אחר הדיון הנזכר בהחלטה מיום 11.10.21, ובמסגרתה הורה בית
המשפט על פירוק השיתוף בבית הצדדים לאלתר ואף מינה לעניין זה ככונס
נכסים את עוה"ד יעקב בלס. כמו כן הוסיף בית המשפט וחייב את המשיב
לשאת במזונותיהם הזמניים של ילדי הצדדים, לרבות רכיב מדורם, בשיעור של
3,300 ₪ (1000 ₪ לקטינים א. ו א. ו 1,300 ₪ לקטינה ב.).
1 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
2226
שראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 27833-11-21 מ. נ' מ.
לטענת המבקשת שגה בית משפט קמא בכך שהורה על פירוק השיתוף בבית
הצדדים לאלתר וכן שגה בקביעת סך המזונות הזמניים באופן שאינו משקף
כראוי את השתתפות המשיב בצרכי הקטינים ומדורם, וזאת בהתייחס לפערים
ביכולתם הכלכלית של הצדדים.
****
כבר עתה יאמר כי בדיון שהתקיים לפני ביום 25.1.22 הבהירה ב"כ המבקשת
כי אינה עומדת על הבר"ע בכל הקשור לפסיקת המזונות הזמניים וכי תשמור
טענותיה לעניין שיעור המזונות לעת פסיקת המזונות הקבועים נוכח דיון
ההוכחות הקרוב יחסית הקבוע לצדדים בעניין זה.
אנו נדרשים, אפוא, אך ורק לטענות המבקשת לעניין פירוק השיתוף בבית
הצדדים.
העובדות הנדרשות לנדון ועיקר ההליכים הרלבנטיים בבית משפט קמא
.1
הצדדים הם בני זוג, ידועים בציבור, ולהם שלושה ילדים. ב. הבכורה
ילידת 2008 (כבת 14), א. ילד 2011 (כבן 10.5) וא. ילידת 2014 (כבת 7.5)
(להלן – הקטינים).
בשל ריב שנגלע בין הצדדים הם מנהלים הליכים שונים ורבים בבית המשפט
לענייני משפחה ובכללם תביעת המבקשת למזונות הקטינים (תלה"מ
31303-07-19), ולקביעת משמורתם וזמני השהייה עימם (תלה"מ -31278
07-19), תביעה רכושית שהוגשה ע"י המשיב (תהל"מ 1016-08-19), וכן
תביעה לדמי שימוש שהוגשה על ידו (תלה"מ 2895-11-19) ותביעה רכושית
שהוגשה ע"י המבקשת (תלה"מ 54390-06-21). כמו כן ניהלו הצדדים הליך
ישוב סכסוך בניהם (י"ס 67686-11-18) במסגרתו הגיעו להסכמות שונות, כפי
שיפורט להלן .
2 מתוך 12
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 27833-11-21 מ. נ' מ.
ובדומה בעניין בע"מ 8873/06 פלוני נ. פלוני (2007) הובהר ע"י כב' הש' א. 1
רובינשטיין כי –
"
המציאות גם מעידה כי במקרים רבים "דחיית הליכי פירוק
השיתוף בדירה יכולה להכביד על אחד הצדדים באופן
שאינו נאות" (הנשיא ברק, פרשת בר אל, 863) – גם כאן,
נאותות הפגיעה היא עניין לבית המשפט לענות בו, בגדרי
השכל הישר, הסבירות ועל כולנה ההגינות. בבואו לבחון
את סבירות השעייתה של הזכות הקניינית, על בית המשפט
להתחשב בשורה של משתנים, לרבות הסיכוי להגיע
להסדר כולל בתוך זמן סביר; השפעת מימושן של הזכויות
הקנייניות על הסיכוי האמור (לטוב או למוטב); הנזק העלול
להיגרם למי מבני הזוג כתוצאה מהעיכוב; השלכות העיכוב
על צדדים שלישיים, ושיקולים נוספים לפי הנסיבות
הספציפיות.” (עוד ראו לעניין זה בע"מ 1334/12 פלוני נ'
פלונית, (2012))
בנדון, כאמור, העובדה שמדובר בנכס מקרקעין גדול אשר החזרי המשכנתא
החודשיים בגינו גבוהים, ובמיוחד עת הצדדים עצמם הסכימו באופן מפורש
לעניין פירוק השיתוף בו אף קודם לאיזון המשאבים הכולל, הרי שאין כל מקום
להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, באשר לפירוק השיתוף לאלתר.
כאן המקום להסיף ולהבהיר כי לא מצאתי ממש בטענות המבקשת כי פירוק
השיתוף בבית יפגע במדור הקטינים שכן הובהר ע"י בית משפט קמא כי יהא די
בסך שיבוא לידי כל אחד מהצדדים בכדי לשכור לו לקטינים מדור חלופי ראוי.
.19
בדיון שלפני הוסיפה ב"כ המבקשת והלינה על הוצאות כונס הנכסים
והעלויות שלו ואולם גם בטענות אלו אין ממש, שכן אם הצדדים סבורים כי
העלויות גבוהות מדי די שיסכימו בניהם על כל דרך אחרת לפירוק השיתוף
הנראית בעיניהם, ואולם בהעדר הסכמה ברי כי נדרש כונס נכסים לצורך פירוקו
של השיתוף בבית.
2
345678
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
222222
23
24
25
26
27
28
29
30
11 מתוך 12
2
3
4
5
7
69
8
שראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 27833-11-21 מ. נ' מ.
מכלל האמור הבקשה נדחית.
.20
המבקשת תישא בהוצאות המשיב בשיעור של 3,000 ₪ אשר ישולמו
באמצעות הערובה שהופקדה על ידה לתיק בית המשפט.
9
10
11
23
133
ניתן לפרסום ללא פרטי שמות הצדדים.
.21
ניתנה היום, כ"ג שבט תשפ"ב, 25 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
ٹر
צבי ויצמן, שופט
12 מתוך 12
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 27833-11-21 מ. נ' מ.
.2
ביום 14.1.19 במסגרת הליך ישוב הסכסוך, אישר בית המשפט הסכם
בין הצדדים, שכותרתו "הסכם ביניים" (להלן- ההסכם). במסגרת ההסכם הסכימו
הצדדים, בין השאר, על מכירת בית המגורים המשותף בכפר יונה. עסקינן בבית
צמוד קרקע, תלת מפלסי, בן 7 חדרים, כאשר יתרת המשכנתא עליו עומדת על
כ- 1.12 מליון ₪ והחזר התשלום חודשי על כ – 7,000 ₪ (להלן – הבית;
לעניין יתרת המשכנתא ראו נספח ה למוצגי המשיב). בסע' 5.2 להסכם צוין כי
הבית יימכר לאלתר.
.3
ביום 18.11.19, שבו הצדדים על הסכמתם כי יינתן צו לפירוק השיתוף
ואולם הוסכם עליהם כי זה יבוצע וימומש אך ורק לאחר קבלת חוות דעת
המומחה ובכל מקרה
–
6 חודשים מהיום "לא יאוחר מ
"
(ראו סע' 4
להסכמות הצדדים מיום 18.11.19) היינו עד ליום 18.5.20, לכל המאוחר. גם
הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה שיפוטית.
מילים אחרות הוסכם על הצדדים כי גם אם לא תומצא חוות דעת אקטוארית
במועד הנדרש, יימכר בית הצדדים לא יאוחר מיום 18.5.20.
.4
אכן, ב"כ המבקשת הגישה בקשות שונות לעיכוב הליכי פירוק השיתוף
וכינוס הנכסים ואולם אלו נדחו ע"י בית משפט קמא פעם אחר פעם.
כך בהחלטתו מיום 9.8.21 בתלה"מ 1016-08-19 הבהיר בית המשפט כי אין
מקום לעיכוב הליכי הכינוס שכן "אין בעצם חילופי הייצוג מטעם המבקשת כדי
לשנות החלטות שכבר ניתנו ו/או לפתוח אותם עניינים מחדש".
בדומה בהחלטתו מיום 25.8.21 באותו עניין הבהיר בית המשפט ·
"לגופו של עניין לא ראיתי הצדקה ל"עיכוב הליכי כינוס".
בקשה זו היא (במסווה) בקשה לשינוי החלטה שניתנה
ואין לכך כל הצדקה. כפי שכבר צוין, הצדדים הגיעו
3 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
222222222
9
10
11
12
שראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 27833-11-21 מ. נ' מ.
להסכמה בעניין זה כבר בחודש 1/19 . כ"כ ב"כ המבקשת
הודיע לאחרונה על רצונה של המבקשת לרכוש את חלקו
של המשיב בדירה. צודק המשיב בטענתו כי אין בעצם
החלפת הייצוג של המבקשת כדי לאפשר לה לפתוח
מחדש הסכמות והחלטות שכבר ניתנו, מה עוד שמדובר
בהליך שנמשך כבר זמן רב, כשנתיים, ולמרבה הצער
נראה כי עלול להימשך עוד זמן לא מבוטל, שכן המחלוקת
בין הצדדים הולכת ומעמיקה ולמרבה הצער – סופה מי
שיורנו. אשר על כן הבקשה נדחית …"
ודוק, לא הוגשה בר"ע על ההחלטות הנזכרות.
.5
ביום 16.11.21 התקיים דיון בבית המשפט בנוכחות הצדדים ובאי כוחם
במסגרתו העלו הצדדים טענות לעניין פירוק השיתוף ולעניין המזונות הזמניים,
ובעקבותיו נתן בית משפט קמא ביום 22.11.21 את החלטתו נושא הבר"ע.
החלטת בית משפט קמא מיום 22.11.21
.6
החלטת בית המשפט דנה בשני עניינים האחד, טענותיה החוזרות
והנשנות של המבקשת לעיכוב פירוק השיתוף בדירת הצדדים, והאחרת עניין
מזונותיהם הזמניים של הקטינים.
בכל הקשור לבקשה לעיכוב ביצוע פירוק השיתוף שב בית המשפט והבהיר כי
אין כל מקום לחזור מהחלטה חלוטה שניתנה בעניין זה כבר בחודש ינואר
2019 עת אושר ההסכם עליו חתמו הצדדים ואשר כלל הסכמתם למכירת הבית
לאלתר, וכן בהחלטות חוזרות ונשנות מיום 18.11.19, 9.8.21 ו – 25.8.21.
בהחלטות אלו דחה בית המשפט את בקשת המבקשת לעיכוב הליכי הפירוק
וכינוס הנכסים ביחס לבית הצדדים. בית המשפט לא מצא כל עילה לחרוג
מההחלטות הקודמות שנתנו בעניין, עליהן לא הוגשה כל בר"ע, ואף סבר לגופם
של דברים שעיכוב פירוק השיתוף בבית הצדדים רק יעצים את המחלוקות
בניהם, ההולכות ומתרחבות, ופתרונן אינו נראה לעין בעת הקרובה.
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
222222222229
4 מתוך 12
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 27833-11-21 מ. נ' מ.
כמו כן הכריע בית המשפט הכרעות שונות בעניין איזון המשאבים, כך הורה כי
הזכויות הסוציאליות יחולקו בעת הבשלתן, וכי יש לערוך את האיזון ע"פ
החלופה השנייה המפורטת בחוות דעתו של המומחה.
.7
–
בעניין מזונות הקטינים נקבע כי בהתייחס לטענות כל אחד מהצדדים
לפיהן המבקשת משתכרת כ
6,000 ₪ מעבודתה כקוסמטיקאית ואילו
המשיב משתכר כ 12,000 ₪ מעסק עצמאי בתחום המחשוב, והתייחס
לחלוקת זמני השהות בין הצדדים, חויב המשיב לשאת במזונות הקטינים
בשיעור של 3,300 ₪ (1,300 לבת ב. ו1,100 לכל אחד משני הילדים
האחרים).
מכאן בקשת המבקשת לתת לה רשות לערער.
תמצית טענות המבקשת
.8
כיוון שב"כ המבקשת חזרה בה מבקשתה לעניין קביעת בית משפט קמא
בכל הקשור לחיוב המשיב במזונותיהם הזמניים של הקטינים, נתייחס להלן אך
ורק לטענות הנוגעות לעיתוי מועד פירוק השיתוף.
הנה עיקר הדברים –
.9
שגה בית המשפט בהתעלמו מטענות המבקשת כי ההסכמות שניתנו על
ידי בא כוחה ומפורטות בהסכם שאושר, לא היו בידיעתה כלל ואינן מוסכמות
עליה.
.10
אין מקום להורות על פירוק השיתוף כעת, כאשר טרם הושלמה מלאכת
איזון המשאבים הכולל בין הצדדים וכאשר פירוק השיתוף לאלתר ומכירת הבית
לקונה חיצוני יש בו לפגוע במדורם של הקטינים. העיכוב בהגשת חוות דעת
5 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
23
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 27833-11-21 מ. נ' מ.
האקטואר נבע מהעובדה שהמשיב הסתיר תיעוד הקשור בעיסקו ואין כל עילה
לכך שהמשיב ימצא נשכר מעוולתו.
יתר על כן, לכאורה העולה מחוות דעת המומחה מלמד כי ככל שיבוצע איזון
המשאבים תוכל המבקשת לרכוש מהמשיב את חלקו בבית מתוך זכויותיה
בכלל הרכוש המשפחתי, לפיכך יש להמתין לפסק הדין בעניין איזון המשאבים
הכולל קודם לביצוע פירוק השיתוף.
תמצית טענות המשיב
11. כל רצונה של המבקשת הוא למשוך ההליך על מנת להישאר בבית
הצדדים כאשר המשיב נמצא מחוצה לו. המבקשת אף לא הגישה תצהירי
עדות מטעמה למועד ההוכחות הקבוע בעניינם של הצדדים, למרות הוראת
בית משפט קמא לעשות כן. מדובר בהליך הוכחות הקבוע למועד סמוך בחודש
מרץ.
12. בכל הקשור לעיכוב פירוק השיתוף, בקשת המבקשת מתייחסת
להחלטות חלוטות של בית משפט קמא . ההחלטה מיום 22.11.21 היא המשך
להחלטות חלוטות קודמות מיום 25.8.21 ומחודש ינואר 2019, לגביהם חלף
המועד להגשת בקשת רשות ערעור/ערעור.
בחודש דצמבר 2018 נאלץ המשיב לצאת מביתו בשל תלונת שווא שהגישה
כנגדו המבקשת, תלונה שנסגרה מחוסר אשמה ביום 6.6.21. אין כל הצדקה
לכך שהמשיב שהוצא מביתו בשל תלונת שווא, לא יוכל לממש זכויותיו בנכס,
על אף הסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של החלטה שיפוטית, ונאלץ לשכור
דירה למגוריו בעלות של 4,050 ₪ לחודש.
6 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
24
25
26
2222222
23
2
3
4
5
6
7
8
9
שראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 27833-11-21 מ. נ' מ.
.13
נכסי המקרקעין אליהם מתייחסת המבקשת בבקשתה אינם נכסים ברי
איזון שכן נרכשו ע"י המשיב עובר לנישואי הצדדים, לפיכך טענות המבקשת
לאיזונם אין בהם ממש.
10
11
12
13
14
15
*******
אחרי שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות הן מהטעם
הפרוצדורלי והן מטעמים מהותיים.
.14
מצאתי כי יש ממש בטענות המשיב לפיו הבר"ע שבנדון בכל הקשור
למועד פירוק השיתוף מתייחסת להחלטות חלוטות של בית משפט קמא אשר
לא ניתן להגיש עליהם בר"ע בשלב זה.
כידוע הובהר בפסיקה כי הגשת בקשה לשינוי/ביטול החלטה או לעיון חוזר בה
המוגשת לערכאה הדיונית, אין בה כדי להאריך את מועדי הערעור לגביה (רעא
(מרכז) 32394-03-16 – הכשרת הישוב ביטוחים בעמ נ' יצ, (2016); רעא
7614/15 – מייק ואן קול נ' מדינת ישראל,(2015); בש"א 3430/13 אלבז נ' מיטל
(2013) בש"א 3731/14 דדון נ' כונס הנכסים הרשמי (2014); בעמ 7684/15 –
פלוני נ' פלוני (2016) ורבים אחרים).
.15
בנדון, אחר שהסכימו הצדדים לפירוק השיתוף בבית לאלתר (סע' 5.2
להסכם) והסכמתם זו קיבלה תוקף של החלטה שיפוטית ביום 14.1.19
במסגרת הליך ישוב הסכסוך בניהם. שבו הצדדים והגיעו להסכמה ביום
18.11.19 לפיה ידחה מועד מימוש פירוק השיתוף עד לאחר קבלת דו"ח
האקטואר שמונה ע"י בית המשפט אך לכל המאוחר לתקופה של חצי שנה,
היינו עד ליום 18.5.20. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה שיפוטית (ראו
החלטת בית המשפט מיום 18.11.19 בתלה"מ 31278-07-19).
16
17
18
19
20
21
23
24
22225
7 מתוך 12
2
3
4
5
6
שראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 27833-11-21 מ. נ' מ.
הצדדים לא הסכימו על שינוי מועד זה ו/או הארכתו ולא ניתנה כל החלטה
אחרת ע"י בית המשפט המשנה את מועד פירוק השיתוף.
מתוך שכך בקשת המבקשת לעיכוב פירוק השיתוף או עיכוב מינוי כונס הנכסים
נדחתה ע"י בית המשפט ביום 9.8.21 בתלה"מ 1016-08-19 עת הבהיר בית
המשפט כי אין מקום לעיכוב הליכי הכינוס שכן "אין בעצם חילופי הייצוג מטעם
המבקשת כדי לשנות החלטות שכבר ניתנו ו/או לפתוח אותם עניינים מחדש".
ומאחר והמבקשת שבה והגישה בקשותיה לעניין עיכוב פירוק השיתוף בבית,
שב בית המשפט והבהיר בהחלטתו מיום 25.8.21 כי
–
"לגופו של עניין לא ראיתי הצדקה ל"עיכוב הליכי כינוס".
בקשה זו היא (במסווה) בקשה לשינוי החלטה שניתנה
ואין לכך כל הצדקה. כפי שכבר צוין, הצדדים הגיעו
להסכמה בעניין זה כבר בחודש 1/19 . כ"כ ב"כ המבקשת
הודיע לאחרונה על רצונה של המבקשת לרכוש את חלקו
של המשיב בדירה. צודק המשיב בטענתו כי אין בעצם
החלפת הייצוג של המבקשת כדי לאפשר לה לפתוח
מחדש הסכמות והחלטות שכבר ניתנו, מה עוד שמדובר
בהליך שנמשך כבר זמן רב, כשנתיים, ולמרבה הצער
נראה כי עלול להימשך עוד זמן לא מבוטל, שכן המחלוקת
בין הצדדים הולכת ומעמיקה ולמרבה הצער
שיורנו. אשר על כן הבקשה נדחית …"
–
סופה מי
על החלטה ברוח זו שב בית המשפט בהחלטתו נושא הבר"ע מיום 22.11.21.
כאמור, לא הוגשו בקשות רשות ערעור על ההחלטות מיום 18.11.19, מיום
29.8.21 ומיום 25.8.21 (בר"ע שהוגשה על החלטה מיום 25.8.21 נמחקה
מטעמים פרוצדורליים ע"י כב' הש' מ. קרשן ראו החלטה מיום 8.11.21 בבר"ע
27536-10-21, ולא הוגשה כל בקשה להארכת מועד להגשתה לאחרי כן).
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
2222
24
25
26
27
28
29
222222
8 מתוך 12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
שראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 27833-11-21 מ. נ' מ.
ואם כן הבר"ע הנוכחית מהווה בעצם בקשת רשות לערער על החלטות קודמות
של בית המשפט, אשר חלף המועד להגשת בר"ע בעניינן ומתוך שכך יש
לדחותה כבר מטעם זה.
.16
העיתוי
אך יותר מכך, דין הבקשה להידחות אף לגופם של דברים.
הנוגע לפירוק השיתוף בדירת הצדדים הוא ממין העניינים הנמצאים בשיקול
דעתו של בית משפט קמא. שכן מעת שאין חולק כי על הצדדים לחלוק בזכויות
בנכס מקרקעין הרי שעיתוי מימוש פירוק השיתוף – כעת או בתום ההליך – הוא
מעין החלטה דיונית אשר ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בעניינה, אלא
אם נמצאו בה טעויות מהותיות. החלטת בית משפט קמא אינה נמנית על
החלטות ממין זה.
ראשית, וכפי שצויין לעיל, עסקינן בבקשה לשנות ללא הסכמה של הצד שכנגד,
הסכמות אליהן הגיעו הצדדים במשותף. אין כל הצדקה לשינוי הסכמות אלו
והעובדה שב"כ המבקשת סבורה כי המלצות באי כוחה הקודמים של המבקשת
אינן לטובתה, אין בה כשלעצמה להצדיק סטיה ושינוי הסכמות אלו.
.17
–
שנית, ודומה כי זה העיקר בית משפט קמא התרשם כי הסכסוך בין
הצדדים והמחלוקות בניהם יש בהם להאריך באופן משמעותי את בירור
הסוגיות הרכושיות השונות וכי סכסוך זה לא יפתר במהרה, לפיכך אין הצדקה
לעכב את פירוק השיתוף בבית הצדדים, שהוא כאמור בית רחב ידיים עליו
רשומה משכנתא משמעותית ביותר שהחזריה החודשיים עומדים על כ –
7,000 ₪ לחודש, המשכנתא אינה משולמת כיוון שהצדדים הקפיאו אותה
מתוך הנחה כי פירוק השיתוף יעשה בקרוב, וריביות המשכנתא הולכות
ונצברות עד שיהא בהן לסכן באופן ממשי את יתרת השווי שתיוותר בידי
הצדדים ממכירת הבית. בנסיבות שכאלה סבר בית המשפט כי אין טעם
20
21
22
23
24
25
26
–
9 מתוך 12
2
3
4
שראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 27833-11-21 מ. נ' מ.
להמתין לאיזון המשאבים הסופי בין הצדדים, מה גם שעיון בחוות דעתו של
האקטואר יש בה ללמד כי אין מדובר באיזון בסכומים גבוהים במיוחד באופן
יחסי וספק רב אם יהיה באיזון המשאבים הסופי על מנת להשפיע באופן ממשי
על יכולת המבקשת לרכוש את זכויות המשיב בבית (מבלי להתייחס לתשובות
ההבהרה של המומחה שאף מפחיתות לכאורה מהאמור בחוות דעתו, על
המשיב להעביר לידי המבקשת כ
350,000 ₪ לצורך איזון המשאבים).
בנסיבות שכאלה אין עילה של ממש להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית,
המכירה את הצדדים והתרשמה מהם באופן ישיר, באשר לעיתוי פירוק
–
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
השיתוף.
.18
אכן בעניין רעא 4358/01 – אביבה בר-אל נ' יוסף בר-אל, (2001) (להלן-
ענין בראל) הובהר ע"י בית המשפט העליון כי ככלל ראוי לעכב את פירוק
השיתוף בדירת מגורים של בני זוג זאת על-מנת להסדיר את הסכסוך בין בני
הזוג באופן כולל, עם זאת הובהר והודגש כי בנסיבות המתאימות – למשל
כאשר ההתדיינות עלולה להיות מורכבת וארוכה – לא יהסס ביהמ"ש להורות על
פירוק השיתוף בשלב מקדמי של הדיון. כך הובהר בענין בראל כי –
–
"…דחיית הליכי פירוק השיתוף בדירה יכולה להכביד על
אחד הצדדים באופן שאינו נאות. במצב שכזה טוב יעשה
בית-המשפט אם יורה לפרק את השיתוף ללא עיכובים
נוספים מלבד אלה הנקובים בסעיף 40א לחוק המקרקעין.
דיון מורכב שצפוי להימשך זמן רב יכול שיהווה שיקול
המתנגד לעיכוב פירוק השיתוף בדירת המגורים (ראו
פרשת גולדברג [7]). לפעמים יכול פירוק שיתוף מהיר
יחסית בדירת המגורים להסיר "…אבן נגף להסדרת יתר
הנושאים הנתונים במחלוקת…" (ע"א 736/85 לזר נ' לזר
[8], בעמ' 669). לכן גם כשקיימת יכולת לבית-המשפט
לענייני משפחה לעכב פירוק שיתוף בדירת המגורים של
בני-זוג, יהיו מקרים שבהם פירוק שיתוף מהיר יהיה ראוי."
"
19
20
23
24
25
27
61822222222222
17
29
10 מתוך 12
