בימ"ש לנוער בבימ"ש המחוזי בירושלים, השופט אילן סלע: הכרעת דין לנאשם במעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה באירוע לינץ' בשכונת שיח ג'ראח בירושלים (ת"פ 24187-06-21)

לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

בפני

כב' השופט אילן סלע

מדינת ישראל

באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי),

ע"י עו"ד אהוביה שטרן

1. פלוני

2. פלוני

נאשם 2 ע"י ב"כ שמעון קוקוש

כתב האישום ותשובת הנאשם

המאשימה

נגד

החלטה – נאשם 2

הנאשמים

כנגד נאשם 2 (להלן: "הנאשם") הוגש כתב אישום המייחס לו שני אישומים.

.1

במסגרת האישום הראשון יוחסה לו עבירה של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה לפי
סעיפים 329(א)(1) ו-(2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין")
וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: "חוק המאבק בטרור").

.2

במסגרת האישום השני יוחסו לנאשם עבירה של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין
ועבירה של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1), (2) ו-(3) בצירוף סעיף 25

לחוק העונשין.

.3

במסגרת האישום הראשון מתואר אירוע לינץ' (להלן: "האירוע") שבוצע במתלונן א.ר.
(להלן: "המתלונן") שנזדמן ביום 24.04.21 סמוך לשעת חצות לשכונת שיח ג'ראח בירושלים.

1 מתוך 19

1 2 3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

.4

הימים ימי חודש הרמדאן 2021, במסגרתם התרחשו ברחבי הארץ ובייחוד בירושלים

התפרעויות ותקיפות שכללו אלימות, זריקות אבנים וחפצים לעבר אנשים וכלי רכב בעלי חזות או
סממנים יהודיים, מתוך מניע גזעני, וכן התפרעויות ותקיפות על רקע לאומני נגד כוחות המשטרה
והביטחון. רבים מאירועים אלו התרחשו בסמוך לרח' סולטאן סולימאן בין שער הפרחים לשער

שכם ובשכונת שייח ג'ראח.

.5

נטען, כי במועד האמור החלו להתאסף עשרות רבות של פורעים על רח' פייר ואן פאסן
בשכונת שייח ג'ראח, שגררו למרכז הנתיב הפונה מערבה, פח זבל ירוק ("צפרדע") והציתו אותו
במטרה להפר את השלום והסדר.

.6

באותה העת, יצא המתלונן, בעל חזות יהודית, יחד עם כלבו, מקבר שמעון הצדיק לעבר
ביתו שבשכונת שמואל הנביא. לאחר שסיים להלך על דרך שכם, פנה ימינה לרח' פייר ואן פאסן
לעבר שכונת שמואל הנביא, כשהוא עובר דרך הפורעים. משהבחינו בו הפורעים, החלו חלקם
לצעוק "זר, זר", "מתנחל, מתנחל" ו"להכות, להכות". מששמעו כלל הפורעים וביניהם הנאשם את
הקריאות והבחינו כי הקרבן הוא בעל זהות יהודית, הם החלו לזרוק אבנים לעברו. המתלונן ניסה
להימלט, ורץ עם כלבו לעבר מדרכה הנמצאת בין גדר לאוטובוס שחנה במקום. הפורעים רצו
לעברו, הקיפוהו מכל עבר והחלו לתקוף אותו באגרופים, בעיטות, אלות עץ, אבנים, סלעים, שוקר
חשמלי וחפצים נוספים, בכל חלקי גופו. כל זאת עשו מתוך מניע לאומני אידאולוגי ובמטרה לגרום
לו חבלה חמורה. המתלונן שניסה להימלט נרדף על ידי הפורעים שהקיפוהו בכל פעם מצד אחד,
הפילוהו לארץ והמשיכו להכותו בעצמה ובאכזריות. גם הכלב של הנאשם ניסה להימלט אל מתחת

לאוטובוס.

.7

נטען, כי במהלך האירוע תקפו הנאשמים בצוותא חדא את המתלונן. נאשם 1 בעט במתלונן
והנאשם בעט במתלונן בעודו על הארץ.

.8

בשלב מסוים, החלה ניידת משטרה להתקרב למקום האירוע. הפורעים ובהם הנאשמים
נמלטו מהמקום, והמתלונן הצליח לעמוד על רגליו והחל לרוץ לעבר ניידת המשטרה. או אז, הרים
פורע אחר בשם איברהים זעתרי עגלת סופר ממתכת שהייתה במקום והשליכה בעוצמה לעבר

2 מתוך 19

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

23

24

25

26

27

28

222222222

2

3

4

5

6

7

שראל

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

כאמור, גם הניסיון של זעתרי להציג את חקירתו כחקירה ארוכה ללא שעות שינה התבררה כעורבא

פרח, כשהתברר שהוא נחקר כחמש שמות ושעה בשב"כ פחות מ-24 שעות בטרם הועבר לחקירת
המשטרה. בדומה גרסתו של ע' כי אינו מכיר כלל את הנאשם וכי הוא ראה אותו לראשונה בבית

המשפט נסתרת מעדות הנאשם ומעדות זעתרי. גרסתו, כי הדברים שנאמרו על ידו בחקירות בשב"כ
ובמשטרה הוכנסו לפיו על ידי "המדובבים" שהבטיחו לו שיחת טלפון עם אמו, משוללת כל היגיון.

.38

גם לא הועלתה סיבה בגינה יבחרו גם זעתרי וגם ע', כל אחד מהם בנפרד ומבלי שידע על
גרסתו של השני להעליל עליו עלילה כה חמורה. האמירה של זעתרי בדבר "בעיות" בינו ובין זעתרי
נאמרה בעלמא. ניכר היה כי הוא עצמו אינו מאמין בה. היא לא עלתה בקנה אחד עם גרסתו כי כלל
אינו מכיר את הנאשם, וכשהבין כי קיים קושי בגרסה זו שינה טעמו וטען כי "ככה עלה לי השם
שלו" ולאחר מכן הוסיף "זה בא לי ככה". ע' אף לא טרח למסור הסבר כלשהו מדוע שיעליל עלילה

שכזו על הנאשם.

.39

לצד התקיימות כלל התנאים שבסעיף 10א' לפקודת הראיות, אני מבכר את גרסתם של
העדים ע' וזעתרי במשטרה ובפני חוקרי השב"כ על פני גרסתם השקרית בבית המשפט.

.40

מכאן לדיון בשני האישומים, כשתחילה אדון באירוע השני אשר קדם בזמן לאירוע הראשון
והתרחש סמוך לו מלפניו. בהקשר זה יצוין כי אין מקום לטענת הסניגור כאילו מדובר באירוע
שהתרחש יום קודם לאירוע בשכונת שייח ג'ראח. ברי כי מדובר באירועים סמוכים, והתאריך
23.04.21 של האירוע נשוא האישום השני מתייחס לשעת לילה לפני חצות, כשלאחר חצות אותו
לילה, כשכבר היה יום 24.04.21, התרחש האירוע נשוא האישום הראשון.

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

23

24

25

26

27

222222222

28

האישום השני

.41

כאמור, זעתרי מסר בהודעתו בשב"כ מיום 13.05.21 (ת/27) כי הוא פגש את הנאשם, כמו
גם נאשם 1 ואת ע' בשער שכם, ובמשך כשלוש שעות, הוא והשלושה הנוספים יידו אבנים ובקבוקי
זכוכית לעבר השוטרים שהיו במקום ממרחק של כ-20 מטרים. במקום הייתה התפרעות שכללה
יידוי אבנים וירי זיקוקים. ביחס לנאשם ציין כי הוא יידה לעבר השוטרים בין 15 ל-20 בקבוקי
זכוכית. דברים דומים הוא מסר בהודעתו במשטרה מיום 15.05.21 (ת/9).

11 מתוך 19

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

שראל

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

גם ע' מסר בהודעתו בשב"כ ביום 6.05.21 (ת/26) כי הוא וזעתרי ושניים נוספים, שכאמור

.42

מדובר בנאשמים, יידו אבנים לעבר כוחות משטרה באזור שער שכם. הוא סיפר, כי הבחין בזעתרי

משליך כיסא ברזל לעבר ניידת משטרה. דברים דומים מסר בהודעתו במשטרה ביום המחרת,
7.05.21 (ת/13). אז גם סיפר, כי בהיותם בשער שכם, הגיעה מכת"זית וזעתרי פגע ברכב משטרה.
הוא גם ציין כי כולם יידו אבנים לעבר השוטרים.

.43

בנוסף, יש לזכור כי הנאשם כפר כפירה כללית במיוחס לו באישום השני. ואולם בעדותו
התברר שלב אחר שלב כי אין כל ממש בגרסתו. תחילה התברר כי הוא נכח במקום ואף נסע לשם
בכוונת מכוון, יחד עם זעתרי, ממעבר קלנדיה. עוד עלה מעדותו כי הוא נכח בשער שכם שעה
שבמקום הייתה התפרעות. הוא אישר כי במקום פעלה מכת"זית. אמנם תחילה טען כי נטש את
המקום מיד עם הגעת המכת"זית, אך מיד לאחר מכן נאלץ לאשר כי הוא לא עזב עם הגעתה. אדרבה,
בכל פעם שהיא הגיעה והשפריצה מים, דבר המלמד כשלעצמו על קיומן של התפרעויות במקום,
הוא וחבריו נפוצו לכל עבר, ושבו אל מקומם לאחר שהיא נסעה. טענתו אפוא, כי לא הייתה
התפרעות במקום נסתרת מעדותו שלו, לצד זאת שהיא נסתרת כאמור, מעדויות זעתרי וע', אשר
תארו התפרעות שכללה יידויי אבנים שאף הם נטלו בה חלק. בנסיבות אלו, לא היה צורך בהגשת
ראיות נוספות אודות התרחשות הפרות סדר במקום באמצעות יומני משטרה וכיוצ"ב.

17

18

19

20

21

23

24

25

26

27

22222222

עדויות אלו, בוודאי ביחד עם עדות הנאשם יש בהן כדי להביא למסקנה ברורה וחד משמעית

.44

כי הנאשם יידה אבנים ובקבוקים לעבר כוחות הביטחון כחלק מהתפרעות שהייתה במקום. אכן,
אמרת עד מחוץ לבית משפט המתקבלת לפי הוראות סעיף 10א לפקודת הראיות, דורשת כי בחומר
הראיות יימצא דבר מה לחיזוקה. הלכה היא, כי, עדות הטעונה "דבר לחיזוק" או "סיוע " יכולה
היא עצמה לשמש ככזו לרעותה (ע"פ 6968/09 ג'יהאד יונס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו,
30.8.2012); ד"נ 25/80 קטאשווילי נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(2) 457 (1981)). לפיכך בענייננו, די
בכך כי אמרתו של ע' מהווה חיזוק לאמרתו של זעתרי, ואמרתו של זעתרי מהווה חיזוק לאמרתו של
ע', כדי למלא את דרישת התוספת הראייתית שבסעיף 10א(ד) לפקודת הראיות. גם עדותו של
הנאשם וסתירתה המהותית את גרסאתם של שני העדים בבית המשפט, לצד התאמתה לגרסה שמסרו

12 מתוך 19

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

בחקירותיהם, מהווה חיזוק וטעם מספק להעדפת הודאות אלה (ראו: ע"פ 6147/92 מדינת ישראל

נ' כהן, פ"ד מח(1) 62).

מכאן לאישום הראשון.

האישום הראשון

.45

תחילה יש לציין, כי אין ספק כי מדובר באירוע לינץ', העונה להגדרה של "מעשה טרור"

שבחוק המאבק בטרור. כל ניסיון לתאר את האירוע בצבעים אחרים, ולמצער את הבנתו של הנאשם
ביחס לאירוע, אין בו ממש. צפייה בסרטונים המתעדים חלקים ממנו מלמדים זאת בבירור. הקולות
הנשמעים ברקע, הן הצעקות "אג'נבי, אג'נבי" (זר, זר), שבתחילת האירוע, והן הצעקות "יהודי,
יהודי" ו"מוסתאתין, מוסתאתין" (מתנחל, מתנחל) שבסופו של האירוע, בחלק בו הצטרף הנאשם
למכים במתלונן, אינן מותירות ספק באשר למהות האירוע. כך מבין כל מי שצופה בסרטון, וכך
בוודאי הבין כל מי שצפה באירוע מקרוב בזמן אמת. הנאשם, היה באירוע. הסרטון מלמד כי הוא
נכח במקום לפני שהחל הלינץ'. הוא הבחין בהתקהלות המשולהבת ליד פח הזבל ("הצפרדע")
הבוער שחסם את הכביש והתקרב אליו. הוא עמד ליד הפח ממש בתוך ההמון. הוא אמנם התרחק
לזמן מה לכיוון הצומת, אך שב בריצה אל מרכז ההמון שהתגודד סביב המתלונן, כילה בו את זעמו
והפליא בו את מכותיו. הנאשם הגיע עד המתלונן ובעט. זאת עשה כדי ליטול חלק במעשיהם של
שאר המשתתפים, מעשים שתכליתם הייתה אחת – להוביל לפגיעה קשה, ואולי אף למותו, של
המתלונן, מתוך מחשבה כי הוא יהודי.

=

.46

מדובר במעשה קשה. כפי שעלה מעדותו של המתלונן, הוא הרגיש כי קיצו קרב. צפייה
בסרטון אך מביאה להבנה של הרגשת המתלונן. תמונותיו של המתלונן כפי שצולמו בהיותו בבית
החולים (ת/1) בהן ניתן לראות את הפגיעות הקשות הרבות בכל חלקי גופו, פניו ידיו, בטנו וגבו,
כמו גם הנזקים שפורטו במסמכים הרפואיים (ת/2) גם הם מלמדים זאת.

.47

כאמור, הדבר עולה מתוך הסרטון עצמו, והוא אך מתחזק מתוך מכלול העדויות בכללם גם

גרסתו של הנאשם במשטרה. ואפרט.

13 מתוך 19

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

23

24

25

26

27

28

222222222

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

שראל

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

זעתרי מסר בהודעתו בשב"כ מיום 13.05.21 (ת/27) כי הוא הגיע למקום משער שכם

.48

באוטובוס יחד עם השלושה הנזכרים, ביניהם הנאשם. הוא ציין כי הם הבחינו במתלונן וידעו כי
מדובר ביהודי. בהודעתו במשטרה מיום 15.05.21 (ת/9) סיפר כי שמע צעקות "מתנחל, מתנחל"
ו"יהודי, יהודי". הוא הבחין במכות שהוכה המתלונן והדם הרב שניגר ממנו.

דברים דומים מסר ע' בהודעתו בשב"כ ביום 6.05.21 (ת/26), אם כי לצד אמירתו הכללית

.49

כי הוא והשלושה האחרים (ביניהם כאמור הנאשם) הבחינו בחבורה של צעירים מכים יהודי, והם
הצטרפו אליהם. בהודעתו במשטרה מיום 19.05.21 (ת/12) מסר ע' כי הוא השתתף בתקיפת
המתלונן כי היו מכות בין יהודים לערבים באותה תקופה (שורה 24). דברים דומים אמר כבר
בהודעתו הראשונה ביום 7.05.21 (ת/13), כשגם בה ציין כי מדובר היה ביהודי והוא הכה אותו יחד
עם האחרים "כי היהודים מרביצים לערבים" (שורה 27).

.50

גם הנאשם מסר בהודעתו מיום 3.06.21 (ת/24) כי שמע צעקות "מסתערב, מסתערב".
בעדותו בבית המשפט טען כי לא הבחין באלימות ממקום עמדו בצומת. ברם, בחקירתו במשטרה
ביום 3.06.21 (ת/24) וביום 7.06.21 (ת/20) הוא טען אחרת. הוא סיפר במפורש כי הבחין בכולם
תוקפים את המתלונן (בת/24 – שורה 54, וב-ת/20 – שורה 67). זאת אמר בשלב שלא סבר כי
קיימות ראיות המלמדות כי גם הוא נכח בתוך ההמון שעשה את הלינץ' ולכן לא חשש לומר כי
הבחין בהמון מכה את המתלונן שהלך במקום עם כלבו. הוא גם ציין כי שמע את ההמון קורא
"מסתערב, מסתערב", גרסה העולה בקנה אחד עם גרסתו של זעתרי, ואין אפוא מקום של ליתן בה

19

20

21

23

24

25

26

27

22222222

אמון.

.51

כאשר תקיפה מופנית באופן מובהק, ללא התגרות, כלפי אדם שחזותו מלמדת על
השתייכותו האתנית, ורק כלפיה, ולא עולה מהנסיבות או מהראיות מניע אחר, די בכך כדי להוכיח
קיומו של מניע גזעני, גם אם מדובר בתקיפה ספונטנית (ת"פ (מחוזי י-ם) 44379-05-13 מדינת
ישראל נ' אבו אלחלאווה (פורסם בנבו, 29.03.15); ת"פ (מחוזי-י-ם) 18158-01-14 מדינת ישראל
נ' פלוני (פורסם בנבו, 25.05.16)).

14 מתוך 19

2

3

4

5

6

7

8

9

שראל

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

לא יכולה אפוא להיות מחלוקת על טיבו של האירוע כי מדובר היה במעשה לינץ', שהיה

10

11

12

13

14

15

.52

בו סיכון ממשי לפגיעה חמורה בגופו של אדם, שלא לומר לחייו, שנעשה "מתוך מניע מדיני, דתי,
לאומני או אידאולוגי" במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור, בפרט בשים לב למכלול האירועים
באותה תקופה של חודש הרמדאן 2021, והוא בא בגדרי "מעשה טרור", כהגדרתו בסעיף 2 לחוק
המאבק בטרור.

באשר למעשיו של הנאשם בלינץ'.

.53

הנאשם, בהודעתו במשטרה ביום 7.06.21 (ת/20) הכחיש תחילה כי היה קרוב למתלונן
במהלך האירוע וטען כי אך צפה במתרחש מרחוק. הוא גם טען כי אינו מזהה עצמו בסרטון מהאירוע
שהוצג לו בחקירה. רק בהמשך החקירה, כשהבין שאינו יכול להתחמק עוד שכן הוא נצפה בסרטון
נכנס לתוך ההמון, בועט במתלונן ומסתלק, הוא הודה כי התקרב אל המתלונן ובעט בו. בהמשך
כבר תיקן וציין כי אינו יודע אם הבעיטה פגעה במתלונן אם לאו. עדותו זו, המהווה למעלה מראשית
הודיה, אם לא הודיה גמורה, נתמכת בעדותו של זעתרי בחקירתו בשב"כ. זעתרי, לצד הודאתו כי
הוא עצמו בעט במתלונן ופגע בבטנו ובהמשך השליך לעברו עגלת סופר, ציין כי גם השלושה שהיו
עמו, ביניהם כאמור הנאשם, היכו את המתלונן בבעיטות ואגרופים. הוא ציין במפורש כי ראה את
חבריו שותפים בהכאת המתלונן וזיהה את הנאשם בתמונה שהוצגה לו.

.54

כאמור, אני מבכר את עדותו של זעתרי בשב"כ ובמשטרה על פני עדותו בבית המשפט.
כאמור, לא מצאתי מקום להטיל ספק כלשהו בעובדה כי הדברים אכן נאמרו על ידם בחקירה, וכי
לא הייתה כל סיבה חיצונית שהביאה אותם לספר זאת. עדותו של הנאשם בדבר בעיטה במתלונן,
שלא ידע לומר בבית המשפט אם היא פגעה במתלונן אם לאו, והסרטון בו ניתן לראות את ריצתו
של הנאשם לעבר המתלונן ותנועת הבעיטה, מחזקים עדות זו.

.55

גרסאותיו המתפתלות וחסרות העקביות של הנאשם, כמו גם שקריו, מחזקים גם הם עדויות
אלו. ניכר היה כי הוא מבקש להרחיק עצמו מהחבורה עמה היה יחד כל אותו ערב, בשער שכם
ובשייח ג'ראח. בהודעתו מיום 5.06.21 (ת/23) טען כי לא היה עם השלושה בשייח ג'ראח. הוא
סיפר כי הם התפצלו כשעזבו את שער שכם כשכל אחד פנה למקום אחר, ואך לאחר האירוע בשייח

16

17

18

19

20

21

23

24

25

26

27

28

222222222

15 מתוך 19

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

ג'ראח הם נפגשו שוב באקראי. הסרטון מלמד אחרת. ניתן לראות שהם מגיעים זה אחר זה מכיוון

שער שכם.

.56

יתרה מזאת. בשים לב לאינטנסיביות של האלימות בשלב בו הנאשם הצטרף להמון ונכנס
לתוכו, ומצבו של המתלונן באותו שלב שותת דם ומופל לכביש, אזי גם בהעדר ראייה ברורה
שהבעיטה של הנאשם פגעה במתלונן – אם כי אני סבור כי ניתן להסיק מהסרטון כי הנאשם פגע
במתלונן – בפרט בשים לב לכך כי הנאשם אינו טוען כי לא התכוון לפגוע במתלונן, אלא אך שאינו

יודע אם בפועל התקיים מגע אם לאו, הרי שיש לראות אותו כמו שנטל חלק במעשה הלינץ', ושותף
לתוצאות הקשות של אותו הלינץ'.

.57

צודק ב"כ המאשימה כי מעשה לינץ' משמעו המון אדם הפועל כנגד קרבן באופן שחלקו
של כל אחד יכול להיות מועט ונקודתי, אגרוף, בעיטה, הכאה במקל, דחיפה, השלכת חפץ ועוד,
כשהנזק נגרם ממכלול המעשים. מעשה לינץ' בנוי על השתתפות הרבים, במעשה אקטיבי, במניעת
מנוסת הקרבן, בצעקות המוסיפות לפחד ולאימה של הקרבן, ועוד. בנסיבות אלו, ריצתו של הנאשם
לתוך ההמון, אל המתלונן ובעיטה לעברו, הרי כי גם אם לא הייתי משוכנע כי הבעיטה אכן נגעה
במתלונן – וכאמור, על פניו מהסרטון עולה כי הנאשם פגע במתלונן – יש לראות בנאשם כמי
שהשתתף בצוותא במעשה הלינץ' שנועד כאמור להביא לפגיעה חמורה בגופו של המתלונן, מתוך
מטרה לעורר פחד ובהלה בציבור.

.58

ב"כ הנאשם טען בסיכומיו כי הנאשם הצטרף לאירוע בחלקו האחרון של האירוע כאשר
בפועל המתלונן כבר הפך לשבר כלי והיה בטוח שהוא מת יותר מפעם אחת, וכי בפועל כל אותן
חבלות חמורות שתועדו בתעודות הרפואיות (ת/2) ובתמונות (ת/1) אירעו קודם לכן. בכך, אין
לפטור את הנאשם מביצוע בצוותא של מעשה הלינץ'. אדרבה, ההצטרפות בשלב זה, הייתה יכולה
בנקל להיות המכה שהייתה מביאה לתוצאות חמורות יותר, ויש לדחות לחלוטין את הרצון לנתח
את אירוע הלינץ' לקטעים קטעים. תרומתו של הנאשם בשלב זה – בו לטענת הסניגור עצמו המתלונן
כבר היה מוכה וחבול, ולפי עדויותיהם של זעתרי וע' שותת דם – דווקא חמורה יותר, ואין לזקוף
את הנס בעטיו המתלונן לא יצאה עם תוצאה חמורה יותר, לנאשם.

16 מתוך 19

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

.59

באשר ליסוד הנפשי של הנאשם ומודעתו לנסיבות הלינץ', כוונות ההמון לפגוע במתלונן

אך על רקע אידאולוגי ובהיותו יהודי או מסתערב, תוך הטלת פחד ובהלה, נהיר כי לא יכולה להיות
מחלוקת כי הנאשם היה מודע לכל אלו והצטרף אל ההמון בדיוק מאותן סיבות. ואפרט.

.60

הנאשם אכן עמד לזמן מה רחוק מהמקום בו התרחש הלינץ', בצומת הרחובות ואן פאסן

ובר לב. אך הוא בחר לרוץ אל תוך ההמון אשר כילה זעמו במתלונן, מתוך כוונה ברורה לתרום את

חלקו, לפגוע במתלונן ולגרום לו חבלות של ממש. אפשר שאם לא הייתה מגיעה המשטרה בעת

שהגיעה, התוצאות היו חמורות הרבה יותר. מדובר בבחירה מודעת. הנאשם ידע בדיוק מדוע מוכה
המתלונן, בהיותו יהודי או מסתערב וזאת על יסוד הצעקות ששמע, כפי שציין בהודעתו במשטרה.
הוא לא הצביע על כל מניע אחר. לא מצאתי ממש בטענותיו באשר להשתתפותו זו, ונהיר כי מדובר
בהסברים שהועלו בדיעבד כדי לחלץ אותו מההליך הפלילי. תחילה טען (בחקירתו מיום 7.06.21
שורה 1557 לתמלול – ת/21), כי עשה זאת בשל כך שע' וזעתרי "ביישו אותו", גרסה שאינה עולה
בקנה אחד עם הסרטונים המלמדים כי שעה שהוא עמד בצומת המרוחק וצילם זיקוקים, הם היו
רחוקים ממנו מרחק רב בתוך ההמון שהיכה את המתלונן. גם הגרסה המאוחרת יותר במסגרת אותה
חקירה בדבר לחץ חברתי (שורה 1593 לתמלול – ת/21) אינה עולה בקנה אחד עם הסרטון מהטעם
האמור. הגרסה השלישית, שהועלתה בבית המשפט לפיה חשש ממי שראה אותו מצלם, הועלתה
לראשונה בבית המשפט. לא זו בלבד שמדובר בגרסה כבושה, שערכה ומשקלה מועטים ביותר;
אלא שהיא גם אינה מסתברת, בשים לב למיקומו ביחס להתקהלות ההמון סביב המתלונן, במרחק
לא קטן. צודק גם ב"כ המאשימה כי תירוציו אלו כשלעצמם מלמדים כי הוא ידע כי במקום נעשה
מעשה אסור על בסיס גזעני, שכן אין הסבר אחר לחששו מחבריו שיראו אותו מצלם, או בדבר הביוש

שלהם אותו.

.61

למעשה, גם הגרסה כי לא ידע כי מדובר ביהודי לא הועלתה על ידו בחקירותיו ומדובר

בגרסה כבושה. אדרבה, בחקירתו טען כי שמע צעקות "מסתערב, מסתערב". בצדק נטען, כי גם אם
אכן סבר הנאשם כי מדובר במסתערב, ומכך עולה כי רק בשל כך הכהו יחד עם ההמון, הרי שמדובר
במעשה שנעשה "מתוך מניע מדיני, דתי, לאומני או אידאולוגי", כהגדת "מעשה טרור" בסעיף 2
לחוק המאבק בטרור.

17 מתוך 19

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

23

24

25

26

27

28

22222222

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

שראל

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

מעבר לצורך יצוין, כי בהתאם להוראת ס"ק (ד) בהגדרת "מעשה טרור", די בכך שהמטרות

15

16

17

.62

הנזכרות והמניע הנזכר לא היו מטרותיו היחידות של הנאשם ואף לא העיקריות. גם אם הייתי מקבל

את גרסת הנאשם, וכאמור איני מקבלה, כי הוא נטל חלק במעשי ההמון משיקולים שונים (חשש
מפני ביוש או מפני האשמתו במסירת מידע), מדובר באחד המניעים בגינם הוא נטל חלק במעשה
הלינץ' שמניעיו ומטרותיו הם כאמור, ואין בקיומו של מניע אחר או נוסף, כדי לשלול את יסוד
המניע האידאולוגי, וגם אין צורך להוכיח כי מניע זה הוא המניע העיקרי והדומיננטי (ראו: ת"פ
(מחוזי-י-ם) 21367-08-18 מדינת ישראל נ' י' פ' (פורסם בנבו, 11.03.20)).

18

19

20

21

22

23

24

.63

אין אפוא ספק גם בכוונתו של הנאשם שעה שנכנס לתוך ההמון והצטרף למכים את
המתלונן, ובשל כך יש לראות אותו כמבצע בצוותא כמי שאחראי לכלל התוצאות הקשות של אותו

לינץ'.

25

26

27

א
38
*

.64

"מבצע בצוותא" הוא הנוטל חלק בביצוע של עבירה בכך שהוא עושה מעשה שמטרתו
הגשמת התכנית הפלילית, כאשר היסוד הנפשי הנדרש הוא זה של העבירה העיקרית בצירוף מודעות
לעצם הביצוע בצוותא (ע"פ 2247/10 ימיני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.01.11)). אמנם
במקרה זה העבירות בוצעו באופן ספונטאני וללא הכנה ותכנון מקודמים, אך אין בכך כדי למנוע
את סיווגם של המשתתפים כמבצעים בצוותא מכוח דיני השותפות כפי שאלה הותוו בפסיקה (ראו
אך למשל: ע"פ 9536/11 סרור נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.09.14)).

.65

הנאשם פעל לתקוף את המתלונן כשהוא מודע היטב לכך שגם אחרים עשו ועושים זאת
עמו. כולם כאמור עשו זאת מאותן סיבות ומאותם מניעים. מדובר אפוא, באירוע שבוצע על ידי
מספר עבריינים כשלכל אחד מהם תפקיד שונה ותרומה שונה בביצועה של העבירה, ומכאן
שותפותם לעבירה (ראו: ע"פ 2796/95 פלונים נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3) 388 (1997); ע"פ
193/14 נסראללה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.10.14)). תרומתם הפיזית השונה של כל אחד
מהם גם היא אינה מוציאה את המשתתפים מגדרי השותפות בביצוע העבירה (ע"פ 6202/95 פלוני
נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(5) 685 (1996)).

18 מתוך 19

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

.66

הנאשם היה ב"מעגל פנימי" של תוקפים אחרים שפעלו באלימות כנגד המתלונן. המעשים

נעשו בשותפות ספונטאנית כשרבים אחרים מכים את המתלונן ומשליכים לעברו חפצים. המטרה
של כלל הנוכחים באירוע הייתה זהה – לפגוע בגופו של המתלונן ואולי אף מעבר לכך ובתוך כך
להטיל פחד ובהלה בציבור. הרקע למעשים היה משותף אף הוא – הם נעשו מתוך מניע אידאולוגי,
דתי, לאומני או מדיני, זאת, בין אם מי מהנוכחים סבר כי מדובר ביהודי, במתנחל, במסתערב או
אפילו בזר. אכן, לעיתים קרובות, לחלק ניכר מן הפרטים המרכיבים את ההמון הזועם, תרומה פיזית
שולית לתוצאה, אולם אין בכך כדי לגרוע מחלקו ב"שותפות" לדבר העבירה – הלינץ' והמטרה
הכללית של פגיעה חמורה בגופו של המתלונן. במקרה זה, הנאשם, כמו שאר השותפים נטלו חלק
באירוע שנועד לפגוע באדם חף מפשע על רקע אידאולוגי, מדיני, דתי או לאומני.

.67

בשולי הדברים יצוין, כי הניסיון ללמד על חוסר מעורבות באירוע הלינץ' בשל היותו של
הנאשם בן ליהודייה שהתאסלמה, אין בה כל ממש. לא זו בלבד, שהנאשם אינו חי וגדל כיהודי,
אלא שמעשיו גם באישום השני וגם מעשיו באישום הראשון שאינם שנויים במחלוקת, סותרים את

טענתו זו.

בשים לב לכל האמור הוכח כי הנאשם נטל חלק בלינץ', שעה שנכנס לתוך ההמון ובעט במתלונן,
ביודעו היטב את מהותו של האירוע, הרקע להכאת המתלונן והתכלית שבמעשה זה.

אני קובע אפוא, כי הוכחה אשמתו של הנאשם בשל כך שהוא ביצע הן את המעשים המיוחסים לו
באישום הראשון והן את המעשים המיוחסים לו באישום השני.

ניתנה היום, ה' אדר א' תשפ"ב, 06 פברואר 2022, במעמד המתייצבים.

19 מתוך 19

אילן סלע, שופט

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

21

23

24

222222

20

25

26

25

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

המתלונן. הכול, מתוך מניע לאומני-אידאולוגי. העגלה פגעה במתלונן, אך הוא הצליח להגיע
לניידת המשטרה, שגם לעברה המשיכו הפורעים ליידות אבנים.

.9

כתוצאה ממעשי הפורעים נגרמו למתלונן חבלות, נפיחויות, המטומות וחתכים בכל פניו,

גבו, בטנו ורגלו. כמו כן, נשברו לו החוליות 3-L-1-L בעמוד השדרה והוא סבל מכאבים ומירידה

בראייה.

.10

.11

יצוין, כי נאשם 1 הודה במיוחס לו באישום זה במסגרת הסדר טיעון ונקבעה אשמתו.

הנאשם, לעומת זאת, כפר במיוחס לו. הוא אישר כי נכח במקום וכי עשה תנועה של בעיטה,

אך טען כי לא היה מגע בינו לבין המתלונן. לדבריו, הוא עצמו יהודי ואינו שונא יהודים. הוא הוסיף
כי לא ידע שתתבצע תקיפה במקום, וכי נכח במקום לשם עיסוקו בצילום זיקוקים.

.12

האישום השני מתייחס לאירוע שקדם לאירוע שבאישום הראשון במספר שעות. נטען, כי
ביום 23.04.21 סמוך לשעה 22:00 הלכו הנאשמים יחד עם שניים אחרים לפחות, ביניהם ע' (שהיה
קטין באותה עת) ואיברהים זעתרי, לעבר מדרגות שער שכם, במטרה להצטרף להתפרעויות
שהתרחשו באזור כנגד כוחות המשטרה והביטחון. נטען, כי במשך מספר שעות יידו הנאשמים
והשניים האחרים אבנים רבות ובקבוקים מטווח קצר לעבר כוחות הביטחון, כחלק מההתפרעויות

שהיו במקום.

גם במיוחס לו באישום זה כפר הנאשם.

המסכת הראייתית

ראיות המאשימה

.13

המאשימה הצטיידה עם עדויותיהם של המתלונן, של מר איברהים זעתרי ושל הקטין ע'.

בנוסף העידו מטעם המאשימה חוקרי המשטרה שמואל אסייג, אדם חיר, רנאן חלבי, בסיל אבו
טריף ותימור שקור (שהעיד בוויעוד חזותי). כן העידו שני חוקרי שב"כ, אחד המכונה "מרום",
שחקר את ע', והשני המכונה "ארזי" שחקר את איברהים זעתרי.

3 מתוך 19

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

24

25

26

27

28

2222222222

17

18

19

20

21

23

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

שראל

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

כמו כן הוגשו מסמכים רפואיים (ת/2) ותמונות (ת/1) המתעדות את הפגיעות במתלונן,

.14

וסרטונים המתעדים חלקים מהאירוע (ת/4). הוגשו הודעות הנאשם ותמלולי החקירות (ת/20 –

חקירה מיום 7.06.21, ת/21 – תמלול, ת/23 – חקירה מיום 5.06.21 ו-ת/24 – חקירה מיום
3.06.21). הוגשו גם הודעותיהם של העדים זעתרי ו-ע' במסגרת סעיף 10א' לפקודת הראיות [נוסח
חדש], תשל"א-1971, כדלהלן (הודעות ע' במשטרה מיום 19.05.21 ת/12, ומיום 7.05.21
ת/13. הודעות זעתרי במשטרה מיום 8.06.21 – ת/6, מיום 7.06.21 – ת/7, מיום 20.05.21 – ת/8,
15.05.21 – ת/9, ותמלול -ת/10). במסגרת זו, הוגשו גם זכ"דים שנרשמו על ידי חוקרי השב"כ
שתיעדו את הדברים שנאמרו להם על ידי ע' וזעתרי (ת/26 ו-ת/27 בהתאמה).

14

15

16

17

18

19

20

21

עדויות חוקרי המשטרה והשב"כ

.15

כבר עתה ניתן לומר כי עדויותיהם של השוטרים ואנשי השב"כ לימדו כי אין כל ממש
בטענות שהועלו על ידי הנאשם והעדים ע' וזעתרי כנגד חקירות אלו. אין כל בסיס לטענה כי הנרשם
מפיהם לא נאמר על ידם. שמעתי את חוקר השב"כ המכונה מרום שחקר את ע' ואת החוקר המכונה
ארזי שחקר את זעתרי. שניהם סיפרו כי מדובר היה בחקירה שגרתית ללא שננקטו אמצעים מיוחדים.
שניהם העידו כי העלו על הכתב רק דברים ששמעו מפי הנחקרים. לא מצאתי כל סיבה להטיל ספק
במהימנות גרסתם זו. בפרט, שהעדויות מלמדות כי הדברים לא יכולים היו להיות מוכנסים לפיהם
של העדים בידי מי מהחוקרים. העדים ע' וזעתרי מסרו מידע זהה בנוגע לאירוע בשער שכם (האישום
השני), מבלי שהיה לגופים החוקרים כל מידע מוקדם. גם גרסתו של הנאשם תמכה בסופו של יום
בגרסאות העדים. טענות העדים ע' וזעתרי בעניין זה נטענו בעלמא, וגרסאותיהם ביחס לאמור אף
השתנו במהלך עדותם. זעתרי ציין תחילה כי הדברים שנרשמו כלל לא נאמרו על ידו לחוקר. אחר
כך כבר סייג דבריו ואמר כי חלק מהדברים הוא אכן אמר ורק חלק נרשם על ידי החוקר, ובהמשך

אמר כי הדברים נרשמו בצורה שונה. לצד כל זאת, אמר גם לא פעם כי הדברים נאמרו על ידו רק
מתוך לחץ. לחץ זה לא ניתן לו כל פירוט, לבד מאמירה כללית בדבר כאב ראש ובדבר חשש שמא
אמו ואחיו יוזמנו לחקירה אף הם (ראו: עמ' 47 לפרוטוקול, שורה 5; עמ' 51, שורה 15; עמ' 52,
שורה 21). בהמשך הוברר גם כי כל שהותו של זעתרי בחקירת השב"כ לא עלתה על 24 שעות,
מתוכן הוא נחקר כחמש שעות, כשבין לבין הוא יכול היה לנוח ולישון גם אם לא בתנאים הטובים
ביותר. זעתרי אף הכחיש תחילה את חתימתו על גבי ההודעה (עמ' 53 לפרוטוקול, שורה 16) ושוב

23

24

25

26

27

28

2222222

4 מתוך 19

2

3

4

5

6

7

8

שראל

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

שינה גרסתו וטען כי חתם אך לא קרא לפני חתימתו (עמ' 55 לפרוטוקול, שורה 15). ברי, כי לא ניתן

ליתן אמון בגרסתו זו, ואין כל יסוד לטענה כאילו החקירה נוהלה בצורה בלתי הוגנת, ובוודאי שאין

9

10

11

12

13

14

15

16

בסיס לטענה כי החוקרים רשמו גרסה שלהם והחתימו עליה את זעתרי. גם טענות ע' בעניין זה נטענו

בעלמא ואין להן כל יסוד.

עדות המתלונן

.16

המתלונן סיפר את שעבר עליו באותו לילה. הוא סיפר, כי יצא לטייל עם כלבו ובדרך התפלל

בקבר שמעון הצדיק. כשהתקרב לתחנת הדלק הסמוכה למקום האירוע הוא הבחין בהרבה עשן
וזיקוקים ושמע צעקות. הוא הבין מיד כי מדובר במצב דברים לא טוב, אך כבר לא הייתה לו דרך
חזרה. הוא שמע קריאות "שבאב, יהוד, יהוד", והפורעים החלו לאגף אותו ולחסום את דרכו.
לדבריו, הם ניסו לרצוח אותו בשל היותו יהודי. הם היכו אותו בעשרות, או שמא מאות, אגרופים
לפנים ובכל הגוף, באבנים, ברזלים, אלות, שוקר חשמלי, משכו בשערו ונתנו לו "פיצוצים" לפנים.
מדובר היה בעשרות אנשים שהיכו אותו כאחת. הוא סיפר כי קרא "קריאת שמע" ואמר ווידוי,
כשחש ממש שסופו קרב. לדבריו, אך בנס הוא יצא משם חי. הוא פונה לבית החולים "הדסה", שם
טופל כשהוא הקיא בלי הפסקה וחש נורא. כל גופו היה בצבעים סגול וכחול, הוא סבל משברים
בשלוש חוליות בגב וגם אפו נשבר. בשל השבר באף הוא עתיד לעבור ניתוח בקרוב. מאז האירוע,
הוא לא שב לעבודה והוא סובל מכאבים ומטראומה.

.17

בחקירה הנגדית אישר המתלונן שאכן שמע בין הצעקות של הפורעים גם את הקריאות
"אג'נבי, אג'נבי", שפירושה "זר". הוא גם אישר כי במהלך האירוע הוא היה לבוש מכנסי ג'ינס
וחבש כובע מצחייה. לדבריו, הוא זיהה את כל מי שנכח באירוע, ובהמשך לכך, הוא טען בבית

המשפט כי הוא מזהה את הנאשמים כמי שהיו שותפים בהכאתו באירוע.

17

18

19

20

21

23

24

25

26

27

28

2222222222

עדות מר איברהים זעתרי

.18

העד איברהים זעתרי סיפר כי בליל האירוע הוא היה בדרכו לביתו שבכפר עקב ועבר דרך
שכונת שייח ג'ראח. הוא הבחין במהומה וסבר שמדובר במריבה בין ערבים. לדבריו הוא לא היה
שותף במהומה, ובד בבד אישר כי הטיח את העגלה במתלונן. הוא ציין כי אין לו היכרות עם הנאשם.

5 מתוך 19

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

שראל

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

לאחר ששינה את גרסתו מזו שסיפר לחוקר השב"כ ולחוקרי המשטרה, הוא הופנה לדברים

.19

שאמר בחקירת השב"כ ביום 13.05.21 (ת/27) שם תאר כי ביום 23.04.21, בערך בשעה 20:30,
הוא יצא למדרגות של שער שכם, בשל המהומות שהיו שם בין כוחות המשטרה וצעירים יהודים
לבין צעירים ערבים. הוא הוסיף כי הלך עם שלושה אנשים בשם ע', א' ומ' (שהיו קטינים באותה
עת), כשכבר עתה יצוין כי מעדויות הנאשם וע' עולה כי מ' זה הנזכר בדברי זעתרי הוא הנאשם, ע'
הוא אותו הקטין ע' ואילו א' הוא כיניו של נאשם 1. בשעה 21:00 הם הגיעו לשער שכם ובשלב
מסוים הם החלו ליידות אבנים על השוטרים. הוא סיפר בחקירה כי הוא זרק כ-20 אבנים ובין 10 ל-

20 בקבוקי זכוכית. גם השלושה שהיו עמו יידו אבנים במשך שלוש שעות. מ', הוא כאמור הנאשם,
יידה, לפי דבריו של זעתרי בחקירתו זו, כ-15 עד 20 אבנים וכ-5 בקבוקי זכוכית.

מר זעתרי הכחיש כי אמר את כל הדברים הללו לחוקר. לדבריו, הוא הגיע לשער שכם לבד.

.20

גם הדברים שנכתבו מפיו כי הגיע למקום האירוע (בשכונת שייח ג'ראח) יחד עם שלושת האחרים
לא נאמרו על ידו לחוקר, שכן גם לשם הוא הגיע לבד. כך גם הכחיש את הדברים שרשם החוקר
לפיהם הוא הבחין במתלונן שהיה יהודי כשהוא מדמם והכחיש את שנרשם מפיו כי בעט בנאשם.
הוא גם הכחיש את שנרשם מפיו כי גם האחרים שהיו עמו היכו את המתלונן היהודי בבעיטות
ואגרופים. הוא הסביר בבית המשפט כי את המשפט האחרון בדבר השתתפותם של האחרים בהכאת
המתלונן הוא אמר לחוקר מתוך לחץ שהיה נתון בו.

.21

גם כשהופנה לחקירתו במשטרה (ת/9), שם סיפר דברים דומים לאלו שסיפר בחקירת
השב"כ, הוא טען כי הדברים שסיפר נאמרו מתוך לחץ ולאחר שהחוקר הפחיד אותו. לדבריו, הוא
לא אמר שהנאשם יידה אבנים בשער שכם וציין כי הנאשם עזב אותם בשער שכם ולא המשיך עמם
לשייח ג'ראח. הוא גם הכחיש את הדברים שנרשמו מפיו על ידי השוטר כי לאחר שהנאשם יידה

עמם אבנים לעבר השוטרים בשער שכם, הוא עלה בחצות הלילה לאוטובוס יחד עם ע', א' ומ' והם
נסעו משער שכם אל שכונת שייח ג'ראח, שם היכה הנאשם את היהודי (המתלונן) בבעיטה. לטענתו,
הוא רק אמר שהוא עצמו זרק לעבר המתלונן את עגלת הסופר ואישר כי שמע שהמתלונן הוא
מתנחל. האחרים כלל לא היו עמו ודבריו בעניינם נאמרו מתוך לחץ.

16

17

18

19

20

21

23

22222222

24

25

26

27

6 מתוך 19

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

שראל

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

בהמשך, כשהוצגה לו חתימתו ליד זיהוי מס' 7 במסדר התמונות שנערך לו בחקירה כ-מ'

.22

(הנאשם), הוא הכחיש כי מדובר בחתימתו, וטען כי אין לו כל ידיעה על מעשיהם של אחרים
(בהקשר זה יצוין כי הטענה אודות ביצוע מסדר התמונות לזעתרי בחקירתו שלא בנוכחות עורך דין
ובניגוד לנוהל, אינה מעלה ואינה מורידה, בשים לב לכך כי בסופו של יום, לנוכח עדות הנאשם,
אין כל מחלוקת בדבר ההיכרות של העדים והנאשם, ואין מחלוקת באשר להימצאותו של הנאשם
בחלקו האחרון של הלינץ'). הוא שב וטען כי הזכיר את שמו של הנאשם רק מתוך לחץ. כשנדרש
לשאלה מדוע הזכיר דווקא את שמו של הנאשם השיב כי בינו ובין הנאשם "היו בעיות". כשהופנה
לדבריו מספר דקות קודם לכן כי כלל אינו מכיר את הנאשם השיב כי הוא מכיר אותו אבל רק היכרות
שטחית של "שלום-שלום". בהמשך שוב חזר בו וציין כי העלה את שמו של הנאשם כי "ככה עלה
לי השם שלו". גם בחקירתו הנגדית ציין כי הזכיר את שמו של הנאשם ביחס לזריקת האבנים בשער
שכם כי "זה בא לי ככה. כל מה שאני אמרתי זה בא לי ככה".

17

18

19

20

21

23

24

26

27

222222

25

.23

בחקירתו הנגדית תאר מר זעתרי את חקירתו בשב"כ. הוא סיפר כי הוא הוחזק בתא קטן שם

ישן על הרצפה ללא מזרון, ומתא זה הוא נלקח באמצע הלילה לחקירה. הוא נחקר פעמיים בשב"כ
ולאחר מכן פעם אחת במשטרה. הוא הוסיף כי בחקירה הוא סבל מכאב ראש וסחרחורות, כמו גם
מבעיה בבטן, ולא קיבל תרופה או סיוע כלשהו. הוא נחקר כשידיו אזוקות לאחור והחוקר קילל

אותו ואיים עליו שאם לא ישתף פעולה בחקירה הוא יביא לחקירה גם את אמו ואת אחיו.

.24

כמו כן הוא ציין בחקירתו הנגדית, כי בשער שכם הוא היה לבד ולא היו עמו אנשים נוספים,
גם לא הנאשם. הוא גם לא ראה את הנאשם בזמן שהותו בשער שכם. בהמשך שוב חזר בו וציין כי

הנאשם כן נכח בשער שכם.

.25

באשר לחקירה במשטרה הוא סיפר כי כשהגיע לחקירה, החוקר אמר לו שהכול כבר רשום.
החוקר הקריא לו את הדברים מתוך הדף ואמר לו לחתום. הוא עצמו לא אמר דבר בחקירה זו.
בהמשך ציין, כי בכל הנוגע לאירוע התקיפה של המתלונן הוא לא סיפר דבר, ורק תאר את מה שהוא
ראה בסרטון של האירוע שהוצג בפניו. הוא כן אישר, כי בסוף האירוע לאחר שהשליך את עגלת
הסופר לעבר המתלונן, הוא שמע שאומרים במקום כי מדובר ב"מתנחל". קודם לכן, טען, הוא לא

7 מתוך 19

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

שראל

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

ידע כי מדובר ביהודי, ודווקא סבר כי מדובר בערבי. כשנשאל מדוע אפוא השליך עליו את עגלת

הסופר השיב כי חשב שמדובר היה ב"מסתערב".

עדותו של ע'

.26

ע' ציין גם הוא בתחילת עדותו כי אין לו קשר עם הנאשם. הוא גם טען כי אינו זוכר דבר

מהאירוע. כשהופנה להודעותיו טען כי כל מה שנרשם בהם הם דברים שנאמרו לו על ידי מדובבים
ולאחר שאיימו עליו שיפגעו באמו. ואולם הוא לא ידע לומר מניין ידעו המדובבים לומר את שמו
של הנאשם ושמותיהם של האחרים שהוזכרו בדברים הרשומים מפיו בחקירה. עוד טען כי כל מה
שאמר בחקירת השב"כ נאמר על מנת שיוכל לדבר עם אמו.

.27

בכלל זה הוא שלל כי הוא אמר את הדברים שנרשמו מפיו כי הוא יחד עם איברהים זעתרי,
"מ' ו-מ' נוסף בן 19 מא-רם" יידו אבנים לעבר כוחות המשטרה באזור שער שכם, וכי הוא הבחין
באיברהים (זעתרי) כשהוא לקח כיסא ברזל ויידה אותו לעבר ניידת משטרה.

.28

גם את הדברים שנרשמו מפיו בקשר לאירוע בשכנות שייח ג'ראח הוא שלל, וטען כי לא
אמר שהוא והשלושה שהזכיר קודם לכן הצטרפו לצעירים שהיכו את המתלונן היהודי. הוא גם טען
כי לא אמר שזעתרי השליך על היהודי עגלת סופר. הוא רק אישר שהוא עצמו נכח במקום ונתן
בעיטה למתלונן, אך לא הכיר שם אף אחד. לדבריו, הוא סבר כי מדובר בקטטה בין ערבים. כשהופנה

לחקירה בה אמר כי הרביץ למתלונן כי הוא היה יהודי, השיב כי גם דברים אלו הוא לא אמר.

19

20

21

23

24

25

26

27

22222222

.29

בחקירתו הנגדית שב ע' וטען כי הוא אינו מכיר את הנאשם, אינו יודע היכן הוא גר, וכי
נתקל בו לראשונה בבית המשפט. הוא גם שלל כי הוא מכיר את איברהים זעתרי. כשנדרש לשאלה
מדוע בעט במתלונן השיב "כולם הרביצו לו, אז גם אני נתתי לו בעיטה".

8 מתוך 19

ראיות המטעם ההגנה

אל מול עדויות אלו העיד הנאשם.

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

.30

הנאשם סיפר, כי ביום האירוע יצא מביתו דרך מעבר קלנדיה, שם ראה את איברהים זעתרי, 1

ששאל אותו לייעדו. הוא השיב לו כי הוא בדרך לירושלים, והם נסעו יחד לשער שכם. שם הם ראו

2

3

4

5

6

7

8

את ע' שהצטרף אליהם. בהמשך פגשו את מ' (נאשם 1) וגם הוא הצטרף אליהם ונשאר איתם.
במהלך שהותם בשער שכם, הם הבחינו מידי פעם במכת"זית (מכונית הזתה, לפיזור הפגנות)
שהגיעה למקום. בכל פעם שהיא עברה והתיזה מים לעבר הנוכחים במקום, הם התפזרו, ולאחר
נסיעתה שבו למקום כינוסם.

.31

בהמשך, הם החליטו ללכת לשכונת שייח ג'ראח. הם הלכו למקום וכשהגיעו, הוא כיוון

צעדיו לעבר הרמזור בצומת הרחובות פייר ואן פאסן ושד' בר לב (כביש 1). שם, עמד קרוב לניידת
משטרה וצילם את הזיקוקים שנראו בשמיים. לאחר שצילם, הבחין באנשים המכים אדם כלשהו.
הוא התקרב למקום, עשה תנועת בעיטה מבלי לפגוע במוכה, ועזב את המקום. זאת עשה לדבריו,
על מנת שלא יחשדו בו שהוא צילם במטרה להעביר את התמונות לגורמים שונים. לאחר מכן הוא
שב וראה את איברהים זעתרי. הם נותרו לעמוד מעט זמן במקום, ואז נפרדו והלכו איש לדרכו.
בהמשך נפגשו הארבעה ושבו יחדיו באוטובוס למחסום קלנדיה. הוא סיפר כי כל השלושה אינם
חברים קרובים שלו. לזעתרי וע' הוא אומר שלום כשהוא רואה אותם ואילו את מ' (נאשם 1) הוא
כמעט ולא פוגש. הם אף פעם לא בילו יחד למעט בליל האירוע. הוא שלל את הטענה כי השליך
אבנים לעבר השוטרים או כוחות הביטחון ושלל כי תקף את המתלונן בשל היותו יהודי. לדבריו,
אמו יהודיה ממשפחה יהודית ואין לו דבר כנגד יהודים.

.32

בחקירתו הנגדית סיפר כי הם הגיעו לשער שכם בערך בשעה 21:30. הם היו במקום
כשעתיים וחצי ואז פנו לעבר שכונת שייח ג'ראח. לדבריו, במשך שהותו בשער שכם לא היה במקום
בלאגן וברגע שהגיע המכת"זית הוא עזב את המקום. הוא אישר כי בכל אותו זמן הוא שהה יחד עם
זעתרי, אך טען כי לא הבחין בזעתרי משליך כסא על ניידת משטרה. אפשר, כך אמר, שהדבר נעשה
בשעה שהם התפזרו כל אחד לכיוון אחר בעת שהגיעה המכת"זית והם ברחו מפניה. כך גם טען כי
לא הבחין בע' מיידה אבן לעבר השוטרים. הוא עמד בתוקף על כך שלא היו במקום התפרעויות
ונוכחות המכת"זית הייתה רק כדי למנוע מאנשים להתקהל במקום.

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

24

22222

23

25

26

27

9 מתוך 19

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"פ 24187-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני

.33

הנאשם המשיך וסיפר, כי כשהגיע לשייח ג'ראח לא הבחין בפח הזבל הבוער. רק לאחר

שנאמר לו כי ניתן להבחין בו ליד הפח בסרטון, הוא אישר כי היה במקום פח שרוף. הוא הבחין
באנשים רבים שהתקהלו במקום אך לא ידע פשר מעשיהם, והוא גם לא עמד בסמוך להם. הוא עמד
מרחוק, הסתכל, והתכוון לשוב לביתו. לדבריו, הוא לא ידע את זהות המוכה. לא ידע אם מדובר
בערבי, יהודי, מסתערב, או כל דבר אחר. הוא לא ידע להסביר מדוע בחקירתו במשטרה אמר כי

שמע שאומרים שמדובר במסתערב.

דיון והכרעה

.34

ראשית יצוין, כי באשר לעדויותיהם של זעתרי ו-ע', אשר הוגשו לפי סעיף 10א' לפקודת
הראיות, בצדק נטען כי יש לתת עדיפות מלאה לגרסה שמסרו בחקירותיהם בשב"כ ובמשטרה.

.35

שני העדים מסרו גרסה דומה באשר לנוכחותם של הארבעה (שניהם, ושני הנאשמים) בשער
שכם, כשבמקום היו יידויי אבנים ומכת"זית שהגיעה לפזר את ההמון. מדובר בגרסה שנמסרה על
ידם עם מעצרם מבלי שהייתה יכולת לתאם אותה. ע' היה הראשון שמסר את שמות הנוכחים
באירוע, בכללם הנאשם, ולא ניתן כל הסבר לאפשרות שחוקרי השב"כ הם אלו שהמציאו את שמות
הארבעה ושמו אותם בפיו של ע'. זאת, כשיש לזכור שע' כלל לא נחקר תחילה על האירוע בשער
שכם (האישום השני) שקדם לאירוע הלינץ'. גם זעתרי מסר את שמות הארבעה מעצמו ואין ממש
בטענה כי חוקרי השב"כ שמו אותם בפיו. למעשה, גם גרסת הנאשם מחזקת את גרסתם זו, שכן גם
הוא מסר בחקירתו הראשונה כי נכח במקום עם השלושה, ואף דבק בגרסתו זו בבית המשפט.

.36

לעומת זאת, בעדויותיהם של השניים בבית המשפט ניכר היה בעליל כי הם מכוונים לגונן
על הנאשם עד כדי כך ששללו כל היכרות עמו, גרסה שכאמור הוכחשה על ידי הנאשם ואף לא
יכולה לעמוד נוכח הגרסאות שנמסרו על ידי שניהם ועל ידי הנאשם בחקירותיהם במשטרה.

.37

גרסותיהם של זעתרי וע' בבית המשפט היו עמוסות שקרים. כך, זעתרי שלל היכרות כלשהי
עם הנאשם, על אף שזיהה אותו במסדר התמונות בחקירתו במשטרה ועל אף שהנאשם טען אחרת.
גם עדותו בחקירה הנגדית כי בשער שכם היה לבד נסתרת מעדות הנאשם ומעדותו של ע'. גרסתו כי
לא היה שותף במהומה בשכונת שייח ג'ראח נסתרת מהסרטון המראה את כניסתו לתוך ההמון.

10 מתוך 19

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

24

25

26

27

28

222222222

18

19

20

21

23

לחזור למשהו ספיציפי?

תמונה של פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

error: תוכן זה מוגן !!