בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
בפני
כבוד השופטת ענבל קצב-קרן
המבקשת
ל.ג.
המשיב
עייי בייכ עוייד שירן כהן דניאל ואח'
נגר
א.ג.
ע"י ב"כ עו"ד אבי גולדהמר
החלטה
בפני בקשת המבקשת לביטול פסייד שניתן ביום 18.11.2019 (להלן: "פסק הדין").
פסהייד נתן תוקף להסכם פשרה שנחתם בין המשיב לבין אביה המנוח של המבקשת מר י' זייל, בדבר
הסכמתם ליתן צו קיום לצוואת המנוחה אי זייל מיום 1.2.2017.
רקע
1. המנוחה אי הלכה לעולמה ביום 14.9.2017 (להלן: "המנוחה"). המנוחה הותירה אחריה בעל י'
זייל (להלן: "המנוח") וכן 5 ילדים – א.ג., א', ה', מ', והמבקשת עצמה.
2. המנוחה הותירה צוואה מיום 1.2.2017.
בעניינה של המנוחה הוגשה ביום 18.1.2018 בקשה למתן צו ירושה ע"י הבעל, יי זייל (תייע
42796-01-18) – לגביה הוגשה התנגדות הבן א.ג. (תייע 42975-01-18).
בנוסף הוגשה ביום 16.7.2018, בקשה למתן צו קיום צוואה ע"י הבן א.ג. (ת"ע 38470-07-18) –
לגביה הוגשה התנגדות הבעל יי זייל (תייע 39539-07-18).
המנוח היה מיוצג ע"י עו"ד חיים רביב, ואילו הבן א.ג. היה מיוצג ע"י עוייד שלמה אבני.
3. ביום 17.11.2019 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכם פשרה כדלקמן:
"1. יינתן ע"י בית המשפט הנכבד פסק דין לקיום צוואת המנוחה ויוצהר כי צוואת המנוחה
מיום 1/2/2017 הנה בת תוקף.
2. למען הסר ספק אין במתן צו לקיום צוואת המנוחה כדי להוות מעשה בי-דין בכל הקשור
למחצית ענייני המקרקעין הרשומים על שם המשיב 1.
3. כמו כן, אין במתן צו קיום צוואת המנוחה כדי להוות מעשה בי-דין לטענות הצדדים ו/או
ליתר הזוכים על פי הצוואה ביחס לזכויות במקרקעין הרשומות ע"ש המשיבה/מתנגד, וכל
1 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
222
2
3
4
150
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
צד, לרבות יתר הזוכים על פי הצוואה וכל אחד מהם יהיה רשאי לנקוט כל הליך שייראה
לנכון לצורך שמירת זכויותיו.
4. כל צד נושא בהוצאותיו ושכ"ט עורך דינו.
5. בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת ליתן להסכמות תוקף של פסק דין וכן ליתן צו קיום
צוואת המנוחה כמוסכם לעיל. "
הבקשה לאישור ההסכם אשר הוגשה לבית המשפט, נחתמה בידי בייכ הצדדים.
4. הסכם הפשרה לעיל אושר וניתן לו תוקף של פסק דין כאמור, ביום 18.11.2019 וכן נחתם
באותו יום צו קיום צוואה.
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
222
תמצית טענות המבקשת:
5. לטענת המבקשת, יש לראות את פסק הדין מיום 18.11.2019 כפסייד שניתן במעמד צד אחד,
ומשכך היא עותרת לביטולו בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי תשמייד – 1984.
6. המבקשת טוענת, כי ביום 15.7.2018 הגישה יחד עם אביה המנוח התנגדות לבקשה למתן צו
קיום צוואת המנוחה. ביום 17.7.2018 התקיים דיון בבית המשפט במסגרת הליך ההתנגדות
בו נכחו המבקשת ואביה זייל כבעלי דין. לטענתה, חזקה כי הפרוטוקול משקף את המתרחש
במהלך הדיון לרבות לעניין בעלי הדין והמייצגים, וכי יש לראותה כצד להליך.
23
24
25
26
27
28
29
30
31
7. לטענת המבקשת, לא ידעה את תוכן הסכם הפשרה ותנאיו וממילא לא נתנה הסכמתה
במישרין בעקיפין לו, אשר על כן החלטת בית המשפט אשר אישרה את הסכם הפשרה בטלה
– :
ומבוטלת וחסרת כל תוקף : –
א. ההסכם אשר הוגש לבית המשפט לכאורה מטעם כלל בעלי הדין, ואולם הצדדים לא
התייצבו לבית המשפט על מנת לאשר את ההסכם. לטענתה, ביהיימ הניח הנחת יסוד
מוטעית כי הצדדים מודעים לתוכנו של ההסכם ולתנאיו, מבינים אותו ונתנו הסכמתם
ואילו בפועל, הסכם הפשרה כלל לא הובא לידיעתה והיא כלל לא הכירה את תוכנו.
עוד טוענת המבקשת, כי עוייד חיים חתם על ההסכם בשמה, הגם שהצהיר בפני בית
המשפט כי אינו מייצג אותה. מכאן לטענתה כי המדובר בהסכם שאושר במעמד צד אחד.
עוד טוענת המבקשת, כי עוייד חיים פעל בניגוד לכל דין שכן לא היה מוסמך לפעול
עבורה בשמה, וכל פעולה שכזו בטלה מעיקרה.
ב.
32
2 מתוך 17
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
למעשה, ההליכים שנידונו בפני ונפתחו ע"י אביה המנוח של המבקשת כלל אינם כוללים את
שמה של המבקשת, וכן לא הוצג ייפוי כח מטעמה:
כך, כתבי הטענות אשר פתחו את ההליכים שנידונו בפני:
בקשה למתן צו ירושה בעניין המנוחה א', הוגשה ע"י המנוח י' בלבד – המנוח הוא אשר
חתום על הבקשה, וייפוי כח מטעמו צורף לתיק.
התנגדות למתן צו קיום לצוואת המנוחה אי, הוגשה אף היא ע"י המנוח י' לבדו – המנוח
הוא אשר חתום על הבקשה, וייפוי כח מטעמו צורף לתיק.
שמה של המבקשת לא נזכר כבעלת דין באף אחד מההליכים שננקטו בתיק (למעט
פרוטוקול והודעה על הסכם פשרה, ולכך אתייחס בהמשך), ואף לא צורפו תצהירים
מטעמה לבקשות/תגובות שהוגשו במהלך ההליכים.
תצהיר עדות ראשית הוגש מטעם המנוח בלבד אשר אף הגיש תצהיר משלים מטעמו.
לעניין זה יוער, כי בהחלטה מיום 17.7.2018 ניתנה הוראה גם למבקשת עצמה להגיש
תצהיר מטעמה – אולם תצהיר מטעמה לא הוגש.
38. המבקשת אף לא הוכיחה טענתה כי היתה מיוצגת ע"י עו"ד חיים – המבקשת לא הציגה ייפוי
כח לטובת עוייד חיים, ולמעשה לטענת עוייד חיים כלל לא נחתם ייפוי כח על ידה לטובתו.
ראה לעניין זה הודעת עוייד חיים מיום 18.10.2020 (ר' סע' 28 לעיל) כמו גם דבריו בדיון מיום
10.2.2021 (עמ' 1 לפרוטוקול):
ילשאלת בית המשפט אין לי ייפוי כוח של ל'. הוא היה לקוח, היא הייתה מעורבת, היא
קיבלה החלטה אסטרטגית שלא להתנגד בזמנו. היתה פגישה והיא נכחה במשרדי מס'
פעמים, יחד עם י'. אין ספק כי היא ידעה על ההתנגדות. היא לא נכחה בכל הפגישות,
בחלקן".
גרסתו של עו"ד חיים, לפיה לא ייצג את המבקשת וכי המבקשת לא הייתה חלק מהליך
ההתנגדות – מקובלת עלי. התעקשותה של המבקשת בדבר ייצוגה בידי עוייד חיים בהיעדר
ראיה בעניין ובניגוד לטענותיו הוא אינה ברורה. לעניין זה ראה גם סע' 22 לחוק לשכת עורכי
הדין תשכ"א – 1961, הקובע כי אדם שייפה כוחו של עורך דין זכאי להיות מיוצג על ידיו.
יש לזכור עוד, כי לא הייתה כל מניעה חוקית כי המבקשת תצטרף אף היא להתנגדות שהוגשה
מטעם המנוח ו/או תגיש התנגדות מטעמה היא, ואולם היא בחרה שלא לעשות כן.
חיזוק לדברים ניתן למצוא אף בגרסת עוייד חיים בדבר מעורבותה הרבה של המבקשת
בהליכים שניהל המנוח, נוכחותה בפגישות שקיים עם המנוח ושיחות טלפוניות שניהל עימה.
11 מתוך 17
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
דווקא מעורבות זו מחד, אל מול היעדר כל אזכור למבקשת בכתבי בי-דין ואי צירוף ייפוי כח,
מחזקת את גרסת עוייד חיים לכך שמדובר היה בהחלטה מודעת שלא להיות חלק מההליכים.
39. המבקשת תולה יהבה ברישומה בפועל בפרוטוקול הדיון מיום 17.7.2018, כצד להליך, וכן
ברישומה בכותרת הבקשה לאישור הסכם פשרה כאחד מהצדדים.
באשר לפרוטוקול – אכן ישנה אי בהירות מדוע נרשמה המבקשת מלכתחילה כאחד הצדדים
להליך, לצד אביה המנוח. נדמה כי המדובר בטעות, וכי בפועל נרשמו בפרוטוקול כל בני
המשפחה שנכחו בפועל בדיון בבית המשפט כצדדים להליך, שכן גם אחיותיה של המבקשת
נרשמו כצד להליך על אף שלא היו צד.
חרף האמור, לא ניתן לראות בעצם רישומה של המבקשת בפרוטוקול כהוכחה להיותה של
המבקשת בעלת דין/צד להליך. הפרוטוקול אמור לשקף את הדיון ואת שהתרחש בו. במובן
זה, משקף הפרוטוקול את נוכחותה של המבקשת בדיון (כמו גם נוכחות יתר בני המשפחה).
ואולם היותה צד להליך משפטי צריכה להיבחן ברמה המהותית – על פי הגשת כתבי בי-דין
מטעמה, ציון שמה על גבי כתבי בי-דין, תצהירים מטעמה לכתבי טענות ו/או לבקשות
שהוגשו, וייפוי כח ככל שהיא מיוצגת. כל אלו אינם בנמצא במקרה דנן.
באשר לרישומה של המבקשת בכותרתו של הסכם הפשרה – לטענת עוייד חיים, הסכם הפשרה
נוסח עייי בייכ המשיב דאז עוייד אסדי. (עוייד חיים טען אף כי הליכי המויימ החלו לאחר
החלפתו של עו"ד אבני שייצג עד אז בתיק). גם כאן, קיימת אי בהירות מדוע נרשמה
מלכתחילה המבקשת. אין זה מן הנמנע, כי כסברת המשיבים, ב"כ המשיב דאז הסתמך על
פרוטוקול הדיון. מן הראוי היה כי תובא בפני בית המשפט התייחסותו של בייכ המשיב שערך
את ההסכם, אך הדבר לא נעשה.
ועם זאת, בהינתן כל האמור לעיל, ומשלא הובאה בפני כל ראיה אחרת להיותה של המבקשת
חלק מההליכים ו/או לייצוגה עייי עוייד חיים שחתם בשם המנוח על ההסכם – הרי שאינני
סבורה כי די ברישומה בכותרת הסכם הפשרה לצורך קביעת היותה צד להליכים בכלל,
ולהסכם הפשרה בפרט.
מכאן, שלא נדרשו כלל הסכמתה ו/או אישורה להסכם הפשרה שהוגש.
–
נוכח העובדה כי אין
40. מהאמור עד כה עולה, כי ההליך בו נקטה המבקשת שגוי: ראשית
עסקינן בפסק דין שניתן במעמד צד אחד; שנית- העובדה כי המבקשת כלל לא היתה בעל דין
בהליך במסגרתו נחתם ואושר הסכם הפשרה כך שממילא לא יכלה לנקוט בהליך זה.
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
222222222
31
32
12 מתוך 17
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
גם אם נקשה ונאמר, כי המבקשת נכנסת בנעליו של המנוח בהיותה יורשתו היחידה, הרי
שעדיין לא היה מקום לעתור לביטול פסק דין לפי תק' 201, אלא לפעול באחת מהדרכים
כמפורט בסע' 32 לעיל.
41. נוכח האמור, לא מצאתי לנכון להידרש למועד הגשת הבקשה בפועל ו/או המועד בו נודע
למבקשת על הסכם הפשרה. זאת, הגם שגרסתה של המבקשת בדבר מעורבותה בהליכים
(ראה גם גרסת עוייד חיים בעניין), היותה היחידה שהיתה בקשר עם אביה המנוח ואף יורשתו
היחידה – אינה מתיישבת עם הטענה כי לא ידעה על תוכנו של הסכם הפשרה.
42. למעלה מן הצורך, יצויין, כי המבקשת ממילא לא הוכיחה את טענותיה בדבר פגמים חוזיים
אשר נפלו בהסכם הפשרה והמצדיקים את ביטולו.
43. ראשית, לא הוכחה טענת המבקשת באשר להתנגדותו של המנוח להסכם הפשרה, באשר לא
הוצגה כל ראיה לכך :
א. בהתאם למסמכים שהוצגו ע"י עוייד חיים, המנוח חתם על נוסח ההסכם שהועבר לעיונו
ושלח אותו חתום לבא כוחו ביום 14.11.2019 – 3 ימים טרם הגשתו בפועל לבית המשפט.
ב. בנוסף, הבהיר עוייד חיים, כי לחתימת המנוח את ההסכם קדמו שיחות בין השניים אודות
ההסכם. ראה דברי עוייד חיים בדיון מיום 10.2.2021 (עמ' 1 לפרוטוקול):
"לשאלת בית המשפט היינו בדין דברים במשך שבוע שלם, עד שהוא החליט לחתום
על זה, אז שלח לי מיל והודעות, התקשרתי אליו, הסברתי לו ובסופו של דבר הסכים
להגיש את ההסכמה לפסהייד כמו שהיא. היו לו חששות כי הוא רצה להבטיח למעשה
שהצוואה לא תפגע בזכויות שלו, כיוון שזה הדבר העיקרי, שכנעתי אותו שזה לא פוגע
מבחינת הצוואה, אז הוא הסכים והחליט להגיש את זה. בדיעבד שמעתי על פטירתו.
להסכם הוא הסכים. הוא רק ניסה לגבות את עצמי שמה שההסכם אומר הוא נכון, בגלל
החששות שלו, שלמעשה הנספח מנסה להבטיח מה שההסכם אומר. אני מחפש את
הנספח. ההתנגדות שלו הייתה בהתחלה כנגד הצוואה והיו גם תכולה, או שולחן כלשהו
שהוא התעקש עליו ואמרתי לו שאם הוא רוצה לסיים בהסכמה וזה ההישג, אזי הוא
יכול להזניח את השולחן ולהסכים להסכמות והוא קיבל את זה."
וכן – ".. שיחה אחרונה שלנו בשישי. אחרי הכל הסברתי לו ארוכות, הבין והסכים".
13 מתוך 17
גרסה זו מקובלת עלי.
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
ג.
המבקשת נסמכה על חליפת מסרונים בין המנוח לבא כוחו, בהם ציין המנוח את רצונו
בצירוף מסמך להסכם הפשרה, שאחרת ייאין הסכם".
המסמך אותו ביקש המנוח לצרף להסכם לא הוצג לבית המשפט: עוה"ד חיים טען כי לא
מצא את המסמך במשרדו, והמבקשת עצמה אינה יודעת מה תוכנו של המסמך (וכלשונה,
בסיכומי תשובה מטעמה – יתוכנו נותר בגדר נעלם").
13
14
15
16
17
מכאן שלמעשה טענתה של המבקשת מתמצה בכך, שאי-צירופו של המסמך להסכם
כדרישת המנוח, מהווה לבדו ראיה להתנגדות המנוח להסכם עצמו.
אינני סבורה כי ניתן לקבל טענה זו של המבקשת.
,
כאמור, בהתאם לגרסת עוייד חיים, הסכם הפשרה נידון בינו ובין המנוח, והמנוח נתן
הסכמתו לו. עוד טען עוייד חיים, כי הגם שבהודעות שהוחלפו בינו ובין המנוח מיום
15.11.2019 (יום ו') בהם הוזכר המסמך, צוין כי הצדדים ישוחחו ביום א' – הרי שבפועל
התקיימה שיחה ביניהם עוד באותו יום.
יש לזכור, כי המנוח שלח את הסכם הפשרה חתום לבא כוחו, ולאחר מכן ביקש לצרף
אליו מסמך. אין זה סביר כי המנוח יבקש לצרף להסכם מסמך אשר סותר את תוכנו,
אלא לכל היותר להוסיף עליו. ראה לעניין זה דבריו בדיון מיום 10.2.2021 "… שלמעשה
הנספח מנסה להבטיח מה שההסכם אומר".
18
19
20
21
22
23
24
25
26
30
31
32
2222222222
27
28
29
זאת ועוד, עוייד חיים הינו למעשה היחיד אשר נחשף למסמך, והודעתו לבית המשפט
מיום 21.2.2021 ניתן להבין כי המסמך אותו ביקש המנוח להוסיף להסכם היה בעל נופך
אישי, ונדמה כי לא בכדי הוא מכונה בהתכתבות בינו ובין המנוח כיימכתבי.
וראה גם סע' 7-8 להודעה :
יי7. אכן בהמשך להודעת המנוח מיום 15.11.2019 כי יתקשר לחתום מטה, ניהלו המנוח
והחתום מטה שיחה טלפונית בה חזר המנוח על כך שליבו כבד עם נידויה של ביתו לי
והדרתה מצוואת אימה המנוחה ועל היחס של יתר האחים כלפיה.
8. בסיום השיחה הוסכם כי הסכם הפשרה אינו המקום לפרט את תחושתו האישית
כפי שפורט לעיל והמנוח ויתר על הוספת תחושתו להסכם הפשרה, שכן אין לכך
השפעה על ההישג הנדרש שביקש והושג במסגרתו".
[ההדגשות שלי – ע.ק.]
מכאן שטענת המבקשת בדבר אי הסכמתו של המנוח להסכם, לא הוכחה.
14 מתוך 17
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
44. באשר לטענת המבקשת לפיה לא ניתנה הסכמתה היא לפשרה – הרי שכאמור לעיל, המבקשת
לא היתה חלק מההליכים שנידונו בפני, ולפיכך לא נדרשה הסכמתה מלכתחילה.
45. גם את טענת המבקשת, בדבר אי כשירותו של המנוח במועד הגשת ההסכם לאישור, וכפועל
יוצא פקיעת יחסי השליחות בין המנוח לבא כוחו באותו מועד אשר מנעו מבא כוחו לחתום
על ההסכם – לא מצאתי לקבל.
פקיעת שליחותו של בא כוח מסתיימת עם פטירת בעל הדין. המבקשת לא הציגה ראיה בדבר
שעת פטירתו של המנוח, וכל שצורף הוא תעודת קבורה. המבקשת אף לא הציגה כל ראיה
באשר למצבו הרפואי של המנוח ביום אי 17.11.2019 ולטענתה בדבר היעדר כשרותו עובר
לפטירתו לכאורה. כל עוד המנוח היה בחיים, ולא הוכח היעדר כשירותו, היה ייפוי הכח
בתוקף, ומכוחו רשאי היה עוייד חיים לחתום על הסכם הפשרה בשם מרשו (יוער, כי עוייד
חיים אף מציין בהתכתבות בינו ובין המנוח מיום 15.11.2019 כי שלח כבר את ההסכם).
כאמור לעיל, המנוח נתן הסכמתו להסכם הפשרה כמפורט לעיל.
46. טענה נוספת אשר יש להידרש אליה, הינה טענת המבקשת בדבר בטלותו של פסק הדין אשר
אישר את ההסכם, מאחר וניתן פורמאלית לאחר פטירת המנוח.
א. לא מצאתי כי יש לקבל את טענת המבקשת, לבטלות פסהייד נוכח פטירתו של המנוח.
ב.
ג.
הלכה היא כי פסק דין שניתן כנגד בעל דין שנפטר הינו ייבטל מעיקראי (ר' המ' 211/61 בית
חרושת לקרח "המרענן" צפת נגד פייגה זילבר, ע"א 820/75 ליבוביץ נגד הרשות המוסמכת
לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים [פורסמו במאגר "נבו"י].
תקנה 36 לתסד"א קובעת כדלקמן :
אין תפוגה כשיש עילה או נגמר הדיון
36. לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל,
ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת; ואם מת אחד מבעלי הדין בין גמר הדיון
לבין פסק הדין, לא תפוג התובענה אף אם אין עילתה קיימת עוד אלא מותר
ליתן פסק דין.
ד. האם במקרה דנן נפטר המנוח לאחר ייגמר הדיון", או שמא יש להכריז על פסק הדין כבטל
לאור פטירתו עובר למועד מתן פסק הדין?
בשי (ת"א) 81/07 בש"א 30/08 אלבס זיין נ' אזואלי [פורסם במאגר יינבוי], מתייחס כבי
ביהמ"ש למונח ייגמר דיון":
"המונח "גמר הדיון" אינו מוגדר בתקנות ואף לא מצאתי הגדרתו בפסיקה. באופן פשוט, גמר
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
33
34
22222 22222222232
15 מתוך 17
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
–
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
הדיון משמעותו סיום שלב הסיכומים ואולם, סבורני כי בנסיבות מסוימות ניתן לפרש את
המונח "גמר דיון" שבתקנה האמורה כמתייחס באופן דווקני לבעל הדין אשר חלקו בדיון נגמר.
וביישום לענייננו – הצדדים ויתרו על הבאת ראיות. הוסכם כי ימונה שמאי מטעם בית המשפט,
אשר לאחר קבלת חוות דעתו יגישו הצדדים טיעונים בכתב ובהמשך יינתן פסק דין בדרך של
פשרה ללא הנמקה. המבקש נפטר ב- 2/2008 לאחר שגובשה ההסכמה האמורה ולאחר
שניתנה חוות דעת השמאי והוגשו טיעוני המבקש.
בשים לב לכך שב"כ המבקש כבר הגיש טיעוניו ולא נותרה פעולה שעליו לעשות, הרי שהמבקש
סיים את חלקו בדיון בטרם הלך לעולמו כך שניתן לראות בכך את "גמר הדיון" במשמעות
התקנה.
על כן, בין אם קיימת עילת התובענה ובין אם לאו, הרי משנפטר המבקש לאחר שהסתיים חלקו
בדיון, "מותר ליתן פסק דין"."
ה. סבורני כי ניתן להקיש מהאמור גם לענייננו.
הסכם הפשרה נשוא פסק הדין, אושר על ידי המנוח טרם לפטירתו, נחתם טרם פטירתו,
ואף הוגש לבית המשפט טרם פטירת המנוח.
הסכם הפשרה סיים למעשה את הדיון בתיק, ולפיכך ניתן לראות בעצם הגשתו ייגמר
הדיון" כלשון תקנה 36 לתסד"א.
עניין רצונו של המנוח נדון לעיל, ואולם אשוב ואדגיש, כי אין לי אלא לסמוך על הצהרת
בייך המנוח, ששוחח עימו ולדבריו אף תכנן עמו את התנהלות המשפטית העתידית
כראיה בדבר רצונו של המנוח בהסכם, והגשתו לבית המשפט על דעת המנוח.
על כן, לא מצאתי כי יש להורות על בטלות פסק הדין, הגם שניתן פורמאלית למחרת
פטירת המנוח.
מן הראוי לציין, כי הגם שהצדדים לתיק הינם ילדי המנוח, הרי שאיש לא הודיע לבית
המשפט על פטירתו של המנוח, בזמן אמת ו/או סמוך לפטירתו.
סוף דבר:
47. מכל הנימוקים שפורטו לעיל אין מקום להורות על בטלותו של פסהייד והבקשה לביטולו –
נדחית.
נוכח תוצאות ההליך – המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,500 ₪ (כולל מע"מ)
וזאת תוך 30 יום ממועד המצאת החלטתי זאת שאם לא כן יישאו ריבית והצמדה עד למועד
התשלום בפועל.
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור תיק זה.
ניתנה היום, ד' חשוון תשפ"ב, 10 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.
16 מתוך 17
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
17 מתוך 17
lo
ענבל קצב-קרן, שופטת
12
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
8. עוד לטענת המבקשת, עילה נוספת לביטול פסהייד הינה התנגדותו הברורה והמפורשת של
המנוח להסכם ופקיעת ייפוי הכח:
א. לטענתה, המנוח התנגד מפורשות ונחרצות, אף בכתובים, להסכם הפשרה בנוסח שהוגש
לבית המשפט, ואף ערך נספח לצירוף להסכם הפשרה אשר לא הוגש לבית המשפט ובית
המשפט לא נחשף אליו כלל. המנוח אף הורה מפורשות לבא כוחו, כי רק בכפוף לצירוף
הנספח מטעמו להסכם הפשרה כחלק בלתי נפרד ממנו – הוא מסכים להסכם הפשרה. כל
זאת, יומיים לפני פטירתו של המנוח. המבקשת הציגה תכתובות בין המנוח ובא כוחו
מיום 15.11.2019 (יום שישי) בהן סיכמו השניים לשוחח ביום 17.11.2019 (יום א') ואולם
בפועל שיחה זו לא התקיימה מעולם, והמנוח נפטר באותו יום.
ב. לטענתה, העובדה כי עוייד חיים אינו מוצא את הנספח, באופן תמוה ולא ניתן להיחשף
לתוכנו מובילה לעיוות דין של ממש, ולאישור הסכם הפשרה בניגוד מוחלט לרצון בעל
דין.
ג.
עוד היא טוענת, כי מגרסתו של עו"ד חיים עולה, כי כלל לא שוחח עם המנוח מהיום בו
התכתב עם המנוח (יום ו' 15.11.2019) ועד אשר הגיש את הסכם הפשרה לאישור בית
המשפט, ואף לא טרח לעדכן אותו על אישור הסכם הפשרה.
ד.
לטענתה, הסכם הפשרה הוגש לאישור בית המשפט ביום אי 17.11.2019 בשעה 16:38
ובאותו מועד המנוח נעדר כשרות משפטית, מצוי בין חיים ומוות, ובשעות הערב של אותו
יום נפטר. מכאן שייפוי הכח שנתן המנוח לבא כוחו פקע, בהתאם לסע' 14 לחוק
השליחות, ונאסר על בא כח לבצע כל פעולה בשם עבור לקוחו שנפטר. אשר על כן, המשך
קיום ההליך עיין עוייד חיים, חרף התנגדות המנוח, והיעדר כשרותו המשפטית במעמד
הגשת ההסכם, והעובדה כי המנוח לא היה כלל בין החיים במועד אישור ההסכם – כל
אלו, לטענתה, פעולות חסרות תוקף משפטי ומשכך בטלות מעיקרן.
9. לטענת המבקשת הסכם הפשרה אושר במעמד אחד ו/או ללא ייצוג הצדדים ודינו להתבטל:
א. לטענתה, על ביהיימ היה להבהיר לצדדים משמעות הוראות ההסכם, לוודא כי הצדדים
מבינים את תנאיו ותוכנו ושההסכם נעשה ע"י הצדדים בהסכמה חופשית. בפועל,
ההסכם אושר במעמד צד אחד ללא ידיעתה ו/או הסכמתה ובניגוד לרצון המנוח.
ב. המבקשת טוענת בסיכומיה, כי הפעם הראשונה בה נחשפה התובעת להסכם הפשרה
היתה ביום 16.3.2020 כ- 16 חודשים לאחר אישורו בפני בית המשפט (כך במקור) ורק
לאחר שבית המשפט אישר לה גישה למערכת נט המשפט. מכאן שעוהייד חיים לא טרח
לעדכן לא את המבקשת ולא את המנוח בדבר אישור ההסכם.
3 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
28
29
30
31
22222227
21
22
23
24
25
26
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
ג.
עוד טוענת המבקשת, כי טענת עו"ד חיים לפיה לא ייצג את המבקשת, סותרת את
המציאות העובדתית ואת פרוטוקול בית המשפט. המבקשת טוענת, כי עוהייד חיים לא
יידע אותה על ההסכם ולא הסביר לה את תוכנו ומשמעותו.
לחילופין – וככל שתתקבל טענת עוייד חיים כי לא ייצג את המבקשת, טוענת המבקשת
כי לא ידעה על קיומו של הסכם הפשרה, וכי לא יכולה להיות מחלוקת כי לא הסכימה
להסכם הפשרה. על כן המדובר בהסכם אשר נחתם על ידי צד אחד בלבד, ניתן במעמד
צד אחד, ויש להורות על ביטולו. לטענתה, גם בהיעדר ייצוגה של המבקשת, לא ניתן היה
לאשר את ההסכם ודינו להתבטל.
10. המבקשת טוענת עוד, כי נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, והפגמים המהותיים שנפלו
בהסכם הפשרה ואישורו היורדים לשורש העניין – מחייבים כי בית המשפט יבטל את פסהייד
מחובת הצדק, וייתן לתובעת ולמנוח את יומם בבית המשפט.
11. המבקשת טענה אף, כי הינה יורשתו היחידה של אביה המנוח בהתאם לצו קיום צוואה שניתן
ביום 22.7.2021, משכך היא נכנסת בנעליו של המנוח בכל הליך משפטי.
תמצית טענות המשיבים:
12. המשיבים טוענים כי דין הבקשה להידחות. לטענתם, מעיון בהסכם הפשרה עולה כי הוא
משקף את רצונו של המנוח, נוסח בהתאם לדרישותיו והוגש לתיק בית המשפט רק לאחר
שהוסבר למנוח תוכנו ולאחר שקיבל אותו לידיו ואישר אותו.
13. לשיטת המשיבים, הדרך הנכונה לתקוף את הסכם הפשרה היתה באמצעות הגשת תביעה
נפרדת לביטול פסק דין, ולא באמצעות בקשה לביטול פסק דין המוגשת במסגרת ההליך
המקורי. הואיל ולטענת המבקשת, הפגם שנפל לכאורה בהסכם הפשרה הינו פגם חוזי
במהותו, הרי שהדרך הדיונית המתאימה לתקיפתו של הסכם הפשרה היא באמצעות תביעה
נפרדת המבוססת על עילות מדיני חוזים, ולא בדרך של ביטול פסק דין. משלא הוגשה הבקשה
בהליך המתאים דינה להידחות על הסף.
14. לטענת המשיבים, אין המדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד. פסהייד נתן תוקף להסכם
פשרה שנחתם בין הצדדים באמצעות באי כוח, ולא מדובר בסיטואציה בה ניתן פסק דין מבלי
שניתן למבקשת יומה במסגרת ההליך. המנוח היה צד להסכם הפשרה, והיה מיוצג בהליך
המשפטי. ייפוי הכח עליו חתם המנוח אפשר לבא כוחו לחתום על הסכם פשרה. המבקשת
4 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
567% 2222
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
2
3
4
5
6
7
8
9
10
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
לעומת זאת לא היתה כלל בעלת דין ומכאן היא נעדרת יריבות. לטענתם משאין המדובר בפסד
שניתן במעמד צד אחד, קם בית המשפט מכיסאו ואינו רשאי עוד לבטל/לתקן את פסהייד.
15. עוד לטענתם, המבקשת חשבה כי היא מיוצגת ע"י עו"ד חיים, ואולם יימחשבהיי זו עומדת
בסתירה לכתבי בי-דין, כמו גם לעדותו של עוייד חיים ותגובותיו בכתב לתיק בית המשפט –
לפיהן המבקשת משיקוליה האישיים בחרה שלא להגיש התנגדות, ומשכך לא היתה בעל דין,
ולא היתה מיוצגת על ידו. עדותו של עוייד חיים מתיישבת אף עם תוכן הבקשות וכל יתר כתבי
הטענות אשר הוגשו לבית המשפט מטעם המנוח בלבד.
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
–
16. באשר לרישומה של המבקשת בפרוטוקול ובהסכם הפשרה הרי שלטענת המשיבים,
כמקובל בבית המשפט למשפחה, נרשמו שמות כל הנוכחים באולם, לרבות המבקשת, על אף
שלא הגישה התנגדות ולא אוזכרה בכתבי בי-דין כבעלת דין. ככל הנראה, הוספת המבקשת
נעשתה בטעות לאור העובדה שלא הוגשה מטעמה התנגדות בכתב או בעייפ. עוייד חיים העיד
כי ההסכם נוסח ע"י ב"כ המשיב אשר סביר להניח כי הסתמך על פרוטוקול הדיון והעתיק
ממנו את שמות הצדדים. לטענת המשיבים, המסקנה המתבקשת היא כי שמה של המבקשת
נרשם בהסכם הפשרה בטעות.
17. המשיבים טוענים עוד, כי לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, נוהל מויימ בין
הצדדים באמצעות באי כוחם, בהתאם להצעת ביה"מ בניסיון לסיים המחלוקת. ואכן לאחר
חליפת מיילים וטיוטות הסכמים התגבש הסכם פשרה בין המנוח והמשיב
18. לשיטת המשיבים, עוייד חיים חתם על ההסכם אך ורק בשמו של המנוח ולאחר שהסביר לו
את תוכן ההסכם והשלכותיו, ובהתאם לסמכות המוקנית לו בסע' 7 לייפוי הכח עליו חתם
המנוח. המנוח לא הסתייג מהוראה זו וחתם על ייפוי הכח. כן מפנים המשיבים להוראות
תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמייד – 1984, הקובעת כי כל פעולה המותרת על פי
דין רשאי בעל הדין לעשות הן בעצמו והן באמצעות בא כוחו.
24
25
26
27
28
29
30
31
22222222223
33
34
19. לטענת המשיבים, המנוח אישר את ההסכם, והם מפנים להשתלשלות העניינים כפי שתוארה
עיין עוייד חיים בתגובתו לבית המשפט מיום 21.2.2021.
20. כן טוענים המשיבים, כי הסכם הפשרה משקף את רצונותיו של המנוח, שדאג בכל מאודו להגן
על זכויותיו במקרקעין. רצונותיו של המנוח באו לידי ביטוי בבקשות השונות שהוגשו מטעמו,
בפרוטוקול הדיון שהתקיים, ואף בחליפת הודעות בינו ובין בא כוחו.
5 מתוך 17
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
21. לטענתם, טענת המבקשת לפיה תוקפו של ייפוי הכח עליו חתם המנוח פג, מאחר והובהל לבית
חולים במצב אנוש דינה להידחות בהיעדר הוכחה. המבקשת נמנעה מצירוף מסמכים
רפואיים המעידים על כי המנוח לא היה כשיר ו/או על שעת הפטירה. לטענת המשיבים, המנוח
הובהל לבית החולים בשעות הערב המאוחרות בעודו כשיר, ומועד פטירתו נקבע לשעה 23:00
לערך. הסכם הפשרה לעומת זאת הוגש לבית המשפט בשעה 38 :16.
22. המשיבים טוענים עוד, כי ייפוי הכח של המבקשת עצמה לא צורף על ידה לבקשה. אולם
משטענה המבקשת שעוהייד חיים ייצג אותה ומשלא הכחישה כי ייפתה את כוחו לפעול בשמה
ואף לא טענה כי ייפוי הכח עליו חתמה סייג הסכמי פשרה יש להניח שלא היה סייג כזה.
'
23. המשיבים טוענים, כי גם אם ייקבע כי פסק הדין מיום 18.11.2019 ניתן במעמד צד אחד, הרי
שדין הבקשה להידחות שכן הוגשה בחלוף המועד הקובע בחוק, ובאיחור של חודשים רבים
ומבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד. שכן בהתאם לתקנה 201 ניתן להגיש בקשה לביטול
פסק דין במעמד אחד תוך 30 יום מיום המצאתה. בפועל הוגשה הבקשה חצי שנה לאחר מתן
פסק הדין, תוך שיהוי בלתי מוסבר. עוד טוענים המשיבים, כי על המבקשת היה להמתין למתן
החלטה בבקשה להארכת מועד, ורק לאחר קבלת בקשתה – להגיש בקשה לביטול פסק דין.
בפועל, הוגשה בקשה לביטול פסק הדין.
24. לטענתם, המבקשת מנמקת את מחדלה לאיחור בהגשת הבקשה – במחדלו של בא כוחה (עוייד
חיים) שלא יידע אותה לטענתה אודות הסכם הפשרה. משכך, היה על המבקשת לצרף
לבקשתה תצהיר מטעם בעל המחדל, עוייד חיים, ואי צירופו של תצהיר זה מהווה פגם מהותי
וגם מטעם זה יש לדחות הבקשה.
25. לטענת המשיבים, הסכם הפשרה מבטא באופן מאזן את הסיכוי המשפטי האפסי של עמדת
המבקשת, וכי ממילא אין ולא היה כל בסיס משפטי לביטול צוואתה של המנוחה. לטענתם,
צוואת המנוחה הינה צוואה תקינה וכשרה אשר נערכה בכתב בפני שני עדים, בהתאם לסעי
20 לחוק הירושה. ההתנגדות לבקשה לקיום צוואה נשענה רובה ככולה על הטענה כי המנוחה
מצווה מה שאינו שלה, על אף שמחצית הזכויות שייכות למנוח, בן זוגה לשעבר.
לשיטת המשיבים, הלכה היא כי לטענות על היקף העיזבון אין כדי להשליך על תוקף צוואה.
הסכם הפשרה שנחתם מכיר בצוואת המנוחה אך אין בו כדי לחסום את הצדדים מלטעון כי
היקף העיזבון אינו כמפורט בצוואה. מכאן שההסכם מבטא את המצב המשפטי הקיים ואת
אפסות נימוקי ההתנגדות וממילא אין בסיס לביטול הצוואה.
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
34
233
33
6 מתוך 17
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
26. המשיבים טוענים לחוסר תום ליבה של המבקשת, אשר בא לידי ביטוי בין היתר בפנייתה של
המבקשת לחברת יימגדליי לקבל את חלקה בעזבון אמה המנוחה, מכח צו קיום הצוואה אותו
היא עותרת לבטל בהליך זה. עוד מפנים המשיבים לגרסאות שונות של המבקשת, באשר
למועד בו התברר לה לראשונה קיומו של פסהייד אותו היא עותרת לבטל: בסיכומיה טענה כי
נחשפה לראשונה לפסהייד ביום 16.3.20; בבקשה לביטול פסק דין טענה כי נודע לה לראשונה
על סיום ההליך בפשרה במהלך 2/20; ואילו בדיון שהתקיים ביום 10.2.2021 העידה כי לאחר
פטירת אביה הגיעה לעוייד חיים שאמר כי יסייע לה עם צוואת אביה המנוח. הואיל ובקשה
למתן צו קיום צוואת המנוח הוגשה ביום 24.12.2019 –חזקה כי נודע לה על הסכם הפשרה
לפני מועד זה, ומטעמיה בחרה שלא להגיש בקשה לביטול פסק הדין.
תגובת עו"ד חיים
27. להשלמת התמונה יש להתייחס להשתלשלות העניינים כפי שתיאר אותה עוייד חיים, אשר
כאמור ייצג את המנוח.
28. כך בהודעת עוייד חיים מיום 18.10.2020 :
ב.
א. לטענת עו"ד חיים, המנוח חתם על הסכם הפשרה מרצון חופשי והבנת תוכנו, לאחר
שהוסברו לו תוכנו ומשמעותו באמצעות מספר שיחות טלפוניות, והתכתבויות בהודעות.
לטענת עוייד חיים, המנוח היה מעוניין להגן על מחצית זכויותיו בשני הבתים הרשומים
על שמו ועל שם המנוחה, ולמנוע את קיום צוואת המנוחה על חלקו שלו בנכסי
המקרקעין. על כן התנגד לצוואת המנוחה. זה עיקרו של הסכם הפשרה, במנותק
מתביעות אם תהיינה על בעלות חלקו של המנוח במקרקעין.
ג.
כן טען עוייד חיים, כי היה לו יסוד להניח כי החלטת המנוח לחתום על הסכם הפשרה
היתה על דעת המבקשת. שכן מתחילת טיפולו בתיק, היתה המבקשת בתאום מלא עם
המנוח ולעיתים אך הגיעה עימו למשרד, ניהלה שיחות טלפוניות עם עוהייד בעניין
התנגדות לצוואה והשלכותיה/החלטות/דיונים בתיק, וכל החלטה של המנוח היתה
בתיאום עימה.
ד. עוייד חיים לא ייצג את המבקשת. במסגרת פגישה משותפת שהתקיימה במשרדו עם
המנוח והמבקשת, הוחלט כי המבקשת לא תגיש התנגדות נפרדת מטעמה לצוואה, אלא
תסתמך על התנגדות אביה המנוח, אשר הבטיח לה שהיא תירש אותו לבדה. המנוח אכן
ערך צוואה לטובת המבקשת.
7 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
30
31
22233
29
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
29. ביום 10.2.2021 התקיים דין בנוכחות עו"ד חיים, במהלכו הוריתי על הסרת החיסיון בינו ובין
המנוח. בסיום הדיון התבקש עוייד חיים לערוך בדיקה במשרדו לעניין חליפת מסמכים בינו
ובין המנוח בכל הנוגע להסכם הפשרה, הודעות שהוחלפו ביניהם בסמוך טרם ואחרי חתימת
הסכם הפשרה.
30. ביום 21.2.2021 הודיע עוייד חיים כדלקמן:
:
א. עוייד חיים שב וטען, כי המנוח ביקש להבטיח כי מחצית הזכויות הרשומות בשני הבתים
לא ייפגעו עקב צוואתה של אשתו המנוחה, שבה טענות שונות לעניין זכויות אלו. למנוח
היה ברור כי ללא קשר לצוואה, ייאלץ להתגונן מפני טענות שמטרתן לפגוע בזכויותיו
ולדרוש הזכויות כבעליהן.
ג.
ב. עם החלפתו של עו"ד אבני התנהל מו"מ בין הצדדים אשר הוביל להסכם הפשרה.
עיקר התקשורת בין עוייד חיים למנוח היתה בפגישות ובשיחות טלפון. ביום 7.11.2019
קיבל המנוח את הסכם הפשרה לאחר סיום המשא ומתן, ואילו ביום 14.11.2019 התקבל
אצל עוייד חיים ההסכם כשהוא חתום בידי המנוח, בפקס.
עוייד חיים צירף חילופי הודעות בינו ובין המנוח מיום 18.9.2019 ועד ליום 15.11.2019.
ד. להלן ההודעות הרלוונטיות בין המנוח לעוייד חיים:
יום 18.9.2019:
עו"ד חיים: כמו שדיברנו בדומה גם לדיון הקודם. אין לנו בעיה לאשר צו קים צוואה בתנאי שזכותך לא
תיפגע לגבי הזכויות שלך בדירות. ואז נתמקד במאבק על הדירות. האם מקובל?
המנוח: כן מקובל
יום 14.11.2019:
עו"ד חיים: איך מרגיש
יום 15.11.2019:
המנוח: כואב אבל יעבור שלי לך את הדף ועוד דף נוסף (הטעות במקור)
עו"ד חיים: קיבלתי את הסכם הפשרה חתום ואגיש אותו. כמו שסוכם הסכם זה סוגר את עניין הצוואה
ויינתן צו לקיום הצוואה כשנשאר לכולם לטעון על חלקך הרשום בדירות. כנגד טענות אלו אם יעלו,
תהיה התמודדות נפרדת עד להחלטת בית המשפט. אני מבין את אמונתך שהצוואה לא תקינה, אך לאור
המכלול כולו הוסכם על הדרך הזו. שבת שלום ובריאות.
המנוח: שבת שלום אני מבקש ממך את מה שכתבתי יהיה בתוך ההסכם אחרת אין הסכם
עו"ד חיים: ההסכם כולו זה ההסכם עליו חתמת
עו"ד חיים: דיברנו על כך רבות. עכשיו שישי ואני בדרך לארוחה. אם תרצה נדבר שוב בראשון.
המנוח: שוב אני חוזר בלי הדף שצורף אין הסכם
8 מתוך 17
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
29
30
31
32
8222222222222
12
3
4
5
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
עו"ד חיים: י', דבר איתי ביום ראשון למרות ששלחתי את ההסכם, נשוחח
המנוח: אני אתקשר שבת שלום לך ושוב אני עומד על דעתי
עו"ד חיים: ניסיתי לחייג שלא תהיה הבלבול כל הסופש ואין תשובה . לא נורא. נדבר ביום א'
עו"ד חיים: הבהרתי לך לפני שחתמת מה ההסכם ואיך דברים עובדים ולא יצורף מכתב להסכם על
טענות אלו דיברנו
ה. עוהייד חיים הודיע כי במשרדו מצוי הסכם הפשרה אך לא קיים מסמך נוסף.
ו.
עוהייד חיים ציין כי בהמשך להודעות בינו ובין המנוח מיום 15.11.2019 ניהלו השניים
שיחה טלפונית, בה חזר המנוח על כך שליבו כבד נוכח הדרתה של המבקשת מצוואת
אמה ויחסם של האחים כלפיה. ואולם בסיום השיחה הוסכם ביניהם, כי הסכם הפשרה
אינו המקום לפרט את תחושתו האישית והמנוח ויתר על הוספת תחושתו להסכם הפשרה
שכן אין לכך השפעה על ההישג הנדרש שביקש והושג במסגרתו.
6
7
8
9
10
15
16
11
12
13
14
= 2256
17
18
19
20
21
22
דיון והכרעה:
31. דינה של הבקשה להידחות.
32. כבר נקבע, כי פסק דין שניתן בהסכמת צדדים ממזג בתוכו מאפיינים הן של הסכם והן של
פסק דין. צד להסכם פשרה אשר מבקש לבטל את פסק הדין שנתן תוקף להסכם, יכול לנקוט
באחת משתי דרכים, בהתאם לעילה בגינה הוא עותר לביטולו :
ככל שהביטול מתבקש מחמת פגם שנפל בהסכם עצמו (כגון: טעות, הטעיה, עושק וכיוצ"ב)
– הרי שיש להגיש תביעה עצמאית;
ככל שהביטול מתבקש מחמת פגם שנפל בהליך השיפוטי של אישור ההסכם על ידי בית
המשפט, לרבות בסדרי הדין – הרי שיש להגיש ערעור.
ר' לעניין זה רע"פ 7148/98 עזרא ואח' נ' זלניאק ואח', פייד נג (3) 337.
33. המבקשת, אשר לה טענות הן לפגמים בהסכם (היעדר הסכמת המנוח כמו גם הסכמתה
להסכם) והן לפגם בהליך השיפוטי (אישורו של ההסכם ללא התייצבות הצדדים) ועוד טענות
נוספות, בחרה לנקוט דווקא בהליך של בקשה לביטול פסק דין.
34. עתירה של המבקשת לביטול פסק דין נופלת בגדר תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי
התשמ"ד – 1984 (אשר היו בתוקף בעת הגשת הבקשה) (להלן: ייתסד"א") הקובעת כדלקמן :
24
25
26
27
31
:
33
22222222223
28
29
30
9 מתוך 17
ביטול החלטה על פי צד אחד
1234567
8
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 31954-10-20 ג' נ' ג'
–
ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל
הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו
ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים
שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את
ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי
אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם.
35. החלטה במעמד צד אחד, הינה איפה החלטה הניתנת כנגד בעל דין אשר לא ניתנה לו אפשרות
להשמיע דבריו טרם מתן ההחלטה (לדוגמא: החלטות שניתנו בהיעדר כתבי טענות
התייצבות, צווי עיקול).
בענייננו, פסק הדין אשר מבוקש לבטלו מאשר הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים לתיק – לאחר
שהוגשו כתבי טענות מטעמו של כל צד, לאחר שהתקיים דיון בבית המשפט, לאחר שהוגשו
תצהירי עדות ראשיים ואף נוהל מויימ בין בייכ הצדדים. העובדה כי ההסכם אושר שלא
בנוכחותם של הצדדים אינה הופכת את פסה"ד שאישר אותו לפסק דין שניתן במעמד אחד.
מכאן שההליך בו נקטה המבקשת הינו הליך שגוי.
36. לעניין זה, ולמעלה מן הצורך, אציין כי לא מצאתי ממש בטענת המבקשת לפיה היה על בית
המשפט לאשר את ההסכם בנוכחות הצדדים ולוודא כי הם מבינים את תוכנו. ר' תקנה 258כד
לתסד"א לפיה "הגיעו בעלי הדין להסכם בדבר הסדר הסכסוך רשאי בית המשפט לאשר
את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין" (וכן תק' 42 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי
דין) תשפ"יא – 2020) וכן תקנה 161 (א) לתסד"א, לפיה אם הסכימו בעלי הדין למתן פסק דין לפי נוסח
מוסכם, רשאי בית המשפט ליתן פסק דין כאמור). יוזכר, כי הצדדים שניהם היו מיוצגים, וחזקה
כי ההסכם אשר נחתם בידי באי כוחם היה על דעתם, מה גם שקדמו לו הליכי מו"מ.
–
כאמור לעיל, טענות לעניין פגם שנפל באישור ההסכם – אין מקומן במסגרת בקשה לביטול
פסק דין.
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
33
34
222222232
31
37. נוסף לאמור, לא מצאתי כי המבקשת הוכיחה טענתה בדבר היותה צד להליכים המשפטיים
במסגרתם נחתם הסכם הפשרה ו/או כי היה עליה ליתן הסכמתה לו.
מקובל כי צד להליך הוא לפחות מי שמופיע כצד לכתבי הטענות שפתחו את ההליך.
ר' לעניין זה עייר (ארצי) 26773-02-18 נתניהו נ' מני נפתלי ואח' [פורסם במאגר יינבויי].
10 מתוך 17
