בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 29902-01-21 ז' נ' י'
לפני כבוד השופטת ענבל קצב-קרן
בעניין הקטינה:
התובעת – האם
הנתבע-
האב
הקטינה
ད、
עייי בייכ עוהייד פסטרנאק
,,
נגד
עייי בייכ עוהייד ט. רונן
פסק דין
בפני עתירת האם כי אורה על רישומה של הקטינה, בתם של הצדדים, כבת שש שנים, לכיתה א' בבית
הספר ר' בעיר X, המשתייך לחינוך הממלכתי.
עתירת האם הוגשה נוכח סירובו של האב לרישום משלעמדתו על הקטינה להתחנך בחינוך דתי
ולחלופין (על דרך הפשרה) בחינוך ממלכתי דתי (האב הציע את בית הספר אי ב Y).
הצדדים התגרשו בשנת 2017 והסכם גירושין שערכו אושר ע"י בית המשפט ביום 24.10.17.
בהתאם להסכמות הצדדים, תהא הקטינה במשמורת האם (סעיף 3.ב. להסכם).
האב חזר בתשובה, נישא בשנית והקים משפחה תוך שהוא מנהל אורח חיים חרדי בישוב Y.
האם מנהלת אורח חיים חילוני.
האם והקטינה, מתגוררות בעיר X.
משבפניי מחלוקת בעניין הזרם החינוכי ובית הספר בו תתחנך הקטינה, מונתה עוייס לסדרי דין על
מנת ליתן המלצותיה. תסקיר הוגש ביום 28.4.21.
דיון קדם משפט התקיים ביום 24.3.21. דיון נוסף בו נחקרה העוייס התקיים ביום 7.6.21.
לצערי, לא צלחו הצדדים להגיע להסכמות / הבנות והגישו סיכומיהם.
תמצית עמדת האם וטענותיה:
1. לטענתה האם, הקטינה מצויה במשמורתה ועמה במרבית זמנה.
1 מתוך 12
1
2
3
4
5
69
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
2222
21
19
20
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 29902-01-21 ז' נ' י'
לטענתה, זמני השהות עליהם הסכימו הצדדים בהסכם הגירושין אינם מתקיימים בפועל אלא
מצומצמים והקטינה שוהה עם האב פעם בשבועיים למשך סופהייש ולפעמים בימי ה' למספר
17
18
19
20
21
שעות בלבד, עת היא מובאת לביתו על ידה ושוהה בביתו יחד עם אשתו ושתי בנותיהם הנוספות.
2. לטענתה, הקטינה מתעתדת לעלות לכיתה אי יחד עם שאר בני גילה עמם התחנכה, תחילה
במסגרת גן … גן ממלכתי בX ולאחר מכן בגן עירוני … בX.
לטענתה, כפי תיאור עוייס לסייד בתסקיר, הקטינה הביעה התרגשות לעלות לכיתה א' עם חברים
אותם היא מכירה מהמסגרת החינוכית שבה היא נמצאת.
3. לטענתה, האב דורש כי הקטינה תחליף מסגרת חינוכית לכזו המתאימה לאופן ניהול חייו – כחרדי.
4. לעמדתה יש לקבל את המלצות תסקיר עוייס לסייד לפיו טובת הקטינה להמשיך להתחנך בזרם
החילוני- ממלכתי וכפי שהתחנכה עד היום. לטענתה כך עלה גם מחקירת העוייס מיום 7.6.21.
לטענתה, אין כל הצדקה לשינוי חינוכה, תפישת עולמה של הקטינה, בייחוד כאשר אינה מביעה
מצוקה כלשהי מהעולם החרדי של האב, אלא לאור זמני השהות הדבר נתפס אצלה כחיובי והיא
מצליחה להשתלב היטב.
5. לטענת האם, למסגרת החינוכית יש השפעה גם על בחירת חוגים לקטינה, בחירת חבריה, קשרים
והתקשרויות שכבר יצרה, ואין כל סיבה לפגוע באלה.
6. לטענתה, היא מעודדת ומכבדת את הקשר ההורי בין הקטינה לאב (ואף מסיעה את הקטינה לבית
האב), אך יילא במחירי כפייה דתית ו/או שינוי אורח חיי הקטינה, שינוי שאינו מתאים לקטינה
ולשגרת חייה.
7. לטענתה, משהקטינה התחנכה וממשיכה להתחנך במסגרת חילונית כל חייה, ומתגוררת בבית
האם החילונית ואורח חייה מהלך ימי שגרה הוא חילוני, הרי שהחלפת מסגרת חינוכית לקטינה
תיצור קושי לקטינה בחיי היום- יום, שכן תיראה שונה מחבריה. לטענתה עמדתה זו אף נתמכת
באמור בתסקיר העוייס.
לטענתה העוייס חידדה זאת והבהירה בחקירתה כי שינוי כזה יצור קושי במקום בו הוא אינו קיים
כיום וכי אף מסגרת כגון חינוך ממלכתי-דתי, "אמצע" -לדברי האב, אינה מתאימה.
8. התובעת טענה כי, כפי שהדבר גם בא לידי ביטוי בתסקיר, הקטינה אינה חשופה לקונפליקט
ולשוני בין ההורים, וממשיכה בחייה ללא פגיעה רגשית ו/או נפשית, פגיעה אשר יכולה להתרחש
אם יכפו עליה אורח חיים שאינה מכירה ואינה חיה בו.
24
25
26
27
28
29
30
31
33
34
2222222222232
2 מתוך 12
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 29902-01-21 ז' נ' י'
לימודי הקטינה בבתי ספר הרחוקים מביתה (בשכונת … בZ או בY), על כל המשמעויות הנובעות
מכך (לרבות החברתית, נטל ההסעות וכיו"ב).
"יודגש
ר' אף רמייש (חיפה) 24920-09-20 פלונית נ' אלמוני [פורסם במאגר יינבויי, 11.9.20] שם נקבע כי :-
הקטינה נמצאת ברוב ימי הלימודים (א-ד) אצל אביה, המשיב. הוא זה שאחראי ברוב
הימים על הסעתה למסגרות השונות. לכן, זו אך טובתה כי תתחנך במסגרת הקרובה גיאוגרפית לבית
אביה, כפי שקבעה השופטת קמא."
41. יודגש, כי אין בהחלטה זו כדי להטיל דופי במוסדות החינוך שהוצעו על ידי האב.
שמיעת הקטינה:
42. טרם סיום מצאתי להתייחס לבקשת האב, לאחר שניתן התסקיר, כי יבוצע הליך שמיעת הקטינה
בקשה שנזנחה משהודיע האב כי בדעתו להגיש סיכומים בתיק לאחר הדיון מיום 7.6.21.
43. אכן ככלל בהכרעות הנוגעות לקטין, על בית המשפט לשקול אף את רצון הקטין (א. שוחטמן,
"ההתחשבות ברצונו של קטין במשפטי משמורת קטינים", מאזני משפט ד' 545, (תשסייה – 2005),
תמייש (נצ') 42164-07-14 א.ל נ' צ.ל [פורסם במאגר "נבו"י].
יחד עם זאת, כי רצון הילד אינו שיקול יחיד אך הוא בהחלט שיקול רב משקל.
האמור אף עוגן בתקנה 49 ואילך לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"יא – 2020.
יחד עם זאת ובהתאם להוראות התקנות, רשאי בית המשפט שלא לשמוע את הקטינה אם שוכנע
שמימוש זכות זו תגרום פגיעה העולה על הפגיעה שתיגרם משלילתה.
עוייס לסדרי דין העידה כי :-
יית. אני חושבת שבשלב זה לא כדאי לערב אותה. הקטינה לא חשופה לקונפליקט, לא יודעת
מה מתנהל, היא עדיין כמהה שההורים אולי יחזרו, היא נקיה מכל הסכסוך סביב המסגרת
החינוכית ובעיני להביא אותה לסיטואציה כן עלולה ליצור אצלה משהו שאולי להתחיל
להבין משהו לא בסדר. היא כן חווה מאימא שמאפשרת שבת ואבא שמאפשר אצל אימא
ואפילו שהם מתקשים בתקשורת הילדה לא חשופה. הילדה הביעה, דיברה בחופשיות,
הצגתי את עצמי, היא יודעת שפגשתי את ההורים, היא אומרת כמה טוב לשמור את השבת
וכמה טוב בבית אימה וכמה חברים יש לה אחר הצהריים אז שוב לנהל שיח עם הילדה
לדעתי זה מיותר." (עמ' 4 ש' 31 – עמ' 5 ש' 4).
עוייס לסדרי דין אשר נפגשה כאמור עם הקטינה הביאה בתסקירה את רצון הקטינה לעלות לכיתה
אי עם חבריה מהגן. כמו כן התרשמה העוייס כי הקטינה מנהלת את עיקר חייה כחילונית.
11 מתוך 12
1
2
3
4
5
19
6
7
69
8
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 29902-01-21 ז' נ' י'
נוכח המלצתה המקצועית של העוייס, החשש כי עקב הליך שמיעת הקטינה תיחשף לקונפליקט
שבין הוריה, אליו אינה מודעת, ומשרצונה של הקטינה בא לידי ביטוי אף בתסקיר ובהינתן אף
גיל הקטינה (6 שנים בלבד) מצאתי (הגם כי כאמור בקשה זו לכאורה נזנחה), כי אין מקום להורות
על הליך שמיעת הקטינה וכי הנזק שעלול להיגרם מהליך השמיעה, בנסיבות הספציפיות, עולה על
12
13
14
15
16
17
התועלת שבכך.
סוף דבר:-
44. כאמור, אני מאמצת את המלצת התסקיר מיום 21.4.21, ומורה כי הקטינה תתחנך במסגרת
חילונית ממלכתית בבית הספר ר' בX.
45. אין כל מקום, כפי עתירת האם, ליתן לאם סמכויות בלעדיות בענייני חינוך הקטינה כאשר אבי
הקטינה נוכח בחייה ופועל לטובת הקטינה. עתירה זו עומדת בניגוד ותוך פגיעה מהותית
בזכויותיו כאב וכאפי של הקטינה והדבר אינו מתיישב, כלל ועיקר עם טובת הקטינה.
46. תבחן על ידי הצדדים, ותבחר בהסכמה פעילות / העשרה בתחום היהדות עבור הקטינה.
47. בנסיבות איני עושה צו להוצאות.
–
בהעדר עמדה אחרת של הצדדים בתוך 7 ימים מיום קבלת פסק הדין – אתיר לפרסם את פסק
הדין בהשמטת כל פרט מזהה.
המזכירות תמציא את פסהייד לצדדים ולעוייס לסדרי דין ותסגור תיק זה.
ניתן היום, י' אב תשפ"א, 19 יולי 2021, בהעדר הצדדים.
18
19
20
21
23
24
25
222222
26
27
28
29
2222
ענבל קצב-קרן, שופטת
12 מתוך 12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 29902-01-21 ז' נ' י'
לטענתה, הקטינה ילדה טובה, פקחית, חריפה ובעלת חינוך טוב, נינוחה ורגועה, ומסוגלת ליהנות
מהמפגשים עם האב על אף השוני ועל אף האיסור לעשות את שהיא רגילה (כגון: לצפות בטלויזיה
בשבת, לטייל ברכב או להפגש עם חברותיה ביום שבת). הקטינה נהנית עם האב ומשפחתו, ולטענת
האם אף בעידודה, כך שהיא משתתפת בארוחות, תפילות ולובשת מלבושים בהתאם לאופי הבית.
15
16
9. לטענתה, מתסקיר העוייס עלה כי האב לא היה בקשר עם המסגרת החינוכית של הקטינה, אלא
היא בלבד והוא אף סירב להצעת בית המשפט מיום 7.6.21 להצטרף ליום היכרות בבית הספר
המוצע לקטינה, תוך שהוא טוען כי אינו יכול עקב עירוב גברים ונשים. מכאן, לטענתה שכל
אלטרנטיבה שהציע האב אינה רלוונטית והוא אינו מתכוון להיות שותף בנוגע למסגרת החינוכית
של הקטינה, לרבות אם תקבע בביייס ממלכתי דתי שכן גם באלה יש עירוב נשים וגברים.
10. עוד טענה האם כי מוסדות החינוך שהציע האב רחוקים מרחק רב ממקום מגורי הקטינה, ויהיה
בכך הטלת טרחה רבה על הקטינה בנסיעות (תלהיימ (צפת) 27487-04-20 ב' נ. ב' (פורסם בנבו, 10.6.21)).
11. לטענתה, זכותה של הקטינה בעניין דנן, הינה זכות עצמאית, ולא זכות ההורה (תמ"ש (חיפה)
16444-02-12 ש' ש' ואח' נ. נ' [פורסם במאגר יינבויי, 10.6.16].
12. משכך מבקשת האם לאמץ את המלצות התסקיר ולקבוע כי הקטינה תמשיך להתחנך במסגרת
חינוך חילונית. כן עותרת האם לקבוע כי החלטות בענייני חינוך יתקבלו ללא צורך בחתימת האב,
תוך יידוע האב, וזאת לטובת הקטינה ועיימ שלא תמצא עצמה פעם אחר פעם בפני שוקת שבורה'
שעה שהחינוך החילוני אינו תואם את תפיסת עולמו.
13. עוד מבקשת האם להשית הוצאות על האב לטובת אוצר המדינה.
תמצית עמדת האב וטענותיו:
14. לטענת האב, לאורך שנות נישואיהם ניהלו הצדדים אורח חיים מסורתי בזיקה לדת היהודית.
כיום, ולאחר גירושיו מהאם, מקיים הוא ומשפחתו אורח חיים חרדי. האב מפרט כי לו ולאשתו
בת משותפת בת חמש, וכן לאשתו בת מנישואין קודמים, והם מגדלים יחדיו את שתיהן.
15. לטענתו האם הסכימה לצמצום מפגשיו עם הקטינה מפעמיים בשבוע לפעם בשבוע.
16. לטענתו, מהלך זמני השהות של הקטינה אצלו, היא מנהלת אורח חיים חרדי, לרבות שמירת שבת,
צניעות, כשרות, מצוות ועוד. הקטינה יימתחברתי מאד לאורח חיים זה. לטענתו הקטינה שמחה
להגיע לביתו, לאווירה משפחתית, ובכלל זאת אורח החיים החרדי ולרבות החינוך.
17
18
19
20
21
24
25
26
27
28
29
30
31
34
35
22222222222233
3 מתוך 12
2
3
4
5
6
7
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 29902-01-21 ז' נ' י'
17. לטענתו, משפחתה המורחבת של אשתו מנהלת אורח חיים חרדי, והקטינה נוהגת לבקרם לעתים
קרובות, במסגרת חגים, ימי הולדת, אירועים משפחתיים ועוד.
18. לטענתו, לאחרונה ביקשה ממנו הקטינה לעבור להתגורר עמו וללמוד בגן/בכיתה עם בת אישתו.
19. לטענתו האם מקשה ועושה כל שבאפשרותה להשתלט על הקטינה וחייה ולהרחיקה ממנו כך אף
אירע מקרה בו הזמינה משטרה על לא עוול בכפו ומשכך, התקשורת החיונית בין הצדדים נפגעה.
20. לטענתו, האם התעלמה מהוראות סע' די להסכם הגירושין – לפיו קבלת החלטות בעניין חינוכה
ובריאותה של הקטינה יתקבלו בהסכמה – וסע' י- יאי -הדורשים קיום התייעצות בכבוד ורגישות
גם בכל הכרוך בחינוך הקטינה – ופעלה על דעת עצמה עת לא שיתפה אותו בבחירת מוסד החינוך
בו תלמד הקטינה. לטענתו, ניסה להידבר עם האם, ברם דבריו נפלו על אוזניים ערלות.
לעמדתו, הניסיון המקצועי מלמד כי ילדים להורים גרושים מתפתחים ומרגישים טוב יותר ככל
שהקשר שלהם עם הוריהם טוב יותר, וככל שהם חווים קשר טוב יותר ושתייפ בין הוריהם.
21. לעמדתו, הוא נסמך על רצון הקטינה עצמה כפי שמסרה לו.
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
22
32
22. לטענתו ראוי למצוא פתרון הולם במסגרת חינוכית שתקנה לה את ההשקפה והערכים עליהם היא
מתחנכת וסופגת משני העולמות.
23. עוד לטענתו, באם הקטינה תחווה מסגרת חילונית גרידא, קיים חשש כי היא תרחיק ממנו ובאופן
שייפער פער שלא יהיה ניתן לאיחוי. לטענתו, מסגרת חילונית תקשה על הקטינה בגיבוש זהותה,
במציאת ייהמשבצת" שלה בתוך סביבתה ובקשיים חברתיים ותחושת השונות שתחווה. כן יכולה
הקטינה לחוות פער בין הנלמד והמקובל במסגרת החינוכית ובין אורח החיים וההתנהלות בבית
כל אחד מההורים, ולכן, לטענתו, קיים חשש של ממש שתתפתחנה דילמות מוסריות ודתיות עד
כי לא תרצה להגיע לביתו, דבר שלבטח יפגע בקטינה. לטענתו, כבר כעת חש כי עת שהות הקטינה
עמו מרגישה הקטינה שונה בשפתה, בהתנהגותה ובהבנתה את מושגי הבסיס של העולם החרדי.
24. האב רואה חיזוק לעמדתו בקביעת עוייס לסייד כי הקטינה מסתגלת לאורח החיים בבית אביה
ומסוגלת בשלב בו היא נמצאת להכיל את השוני באורחות החיים של הוריה, ללא שהדבר יוצר
אצלה בלבול וליהנות בכל אחד מהבתים וכי לא קיימת כפייה דתית.
4 מתוך 12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
222
24
25
26
27
28
29
31
33
222-23
30
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 29902-01-21 ז' נ' י'
עם זאת האב דוחה את המלצות העוייס אשר דחתה את הצעתו לשילוב הקטינה בביייס כי שהינו
ביייס ממלכתי דתי, בו כל תכני הלימוד זהים ולהם נוסף אלמנט דתי של פרשת השבוע (הגם
שלטענתו, הקטינה יימחוברת במיוחד"י לפרשת השבוע).
האב טען כי לאחר בירור נמצא ביייס נוסף י', בשכונת בZ, ובו מתחנכים ילדים רבים
…
המתגוררים בX ולכן יש הסעות – ביייס בעל אופי שאינו דתי, ביייס פרטי איכותי בהשגחת משרד
החינוך, המשלב בין חילוני לדתי, עוסק ביהדות ובערכים בכפוף לפיקוח לימודי ליבה. בביהייס
המשפחות הן חילוניות או שאחד ההורים דתי והשני חילוני. לטענתו רישום הקטינה לבייים שכזה
משמעותו לשייכה למסגרת חינוכית שמכילה ילדים כמוה, כך שתחוש הזדהות ושייכות. בעוד
רישומה לביייס חילוני ייצור בלבול ותחושת שונות.
25. לטענת האב, אין לאמץ את עמדת עוייס לסייד כי הבחירה תהא בידי הקטינה עת תגיע לגיל מתאים
שכן, משתתחנך בחינוך חילוני היא תתרחק מאורח החיים הדתי, וכן תסגל לעצמה חברים
והרגלים שיקשו עליה בשינוי. כך סבור האב, כי בניגוד לעמדת העוייס דווקא נקודת זמן זו, טרם
העלייה לביייס, ומשעדיין הקטינה אינה מכירה מהי מסגרת בית ספרית מכל סוג, בחירה במסגרת
שאינה חילונית לא תהא בבחינת שינוי עבורה.
עוד לטענתו, עוייס לסייד לא ביססה עמדתה כי התנאים אינם בשלים עבור הקטינה למעבר שכזה.
26. לטענתו, אמנם המשמורת נתונה לאם, אך נוכחות האב ומשפחתו בחיי הקטינה הינה משמעותית,
הן כמותית והן איכותית – כך שוהה עמו הקטינה בחגים, בעת נסיעות האם לחופשות בחו"ל או
ביקור הוריה ב… ומשתתפת באירועים משפחתיים רבים אצל משפחת אשת האב.
27. לטענתו, כל החברים שרכשה הקטינה מתגוררים בקרבתה, ואין כל מניעה כי תמשיך להיפגש
עימם לאחר בית הספר. בנוסף בחירה בביייס כי ירחיב את מעגל חבריה ויעשיר את חייה.
28. לטענתו, אופן החינוך מהווה החלטה משמעותית וקריטית לעיצוב עתיד הקטינה ומשכך הינה
עניין לשני האפוטרופסים-שני ההורים (בג"צ 181/68 פלורסהיים נ' ביה"ד האזורי חיפה, פייד כב(2) 722;
בג"צ 181/81 מור נ' ביה"ד האזורי חיפה, פ"ד לז(3), 94) ואין בהיות התובעת ההורה המשמורן כדי לשלול
זכותו כאפוטרופוס לערוב לקטינה ולהיות שותף להחלטות הקשורות בה (עייפ 5463/11 פלונית נ' מ"י).
29. לטענתו, שיקולי טובת הקטינה, ובהם האיזון בקשריה עם אביה ועם אימה, סדר במהלך חייה,
מניעת זעזועים, רצון הקטינה ובריאותה הנפשית, מביאים למסקנה כי טובתה הוא חינוך משולב.
5 מתוך 12
דיון והכרעה:
2
3
4
5
6
7
8
9
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 29902-01-21 ז' נ' י'
30. לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים, טובתה של הקטינה, המלצות עוייס לסייד ומן
הנימוקים שיפורטו להלן, מצאתי לקבוע כי הקטינה תתחנך במסגרת החינוך הממלכתי בביה"ס
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
ר' בX, עיר מגוריה.
31. עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, ההורים הם אפוטרופוסים במשותף
לילדיהם הקטינים, ועליהם לפעול במסירות לטובתם (סעיפים 14 ו-17). אפוטרופסות ההורים כוללת
את החובה לדאוג ולקבוע בכל הנוגע לחינוכו של קטין (סעיף 15 לחוק).
כך – ההחלטה באשר למסגרת לימודיו של הקטין, צריכה להתקבל בהסכמה על ידי שני הוריו,
ובהעדר הסכמה – נמסרת ההכרעה לבית המשפט (סעיפים 18-19 לחוק).
32. עיקרון העל המנחה בעת קבלת החלטות הנוגעות לקטינים, כמו גם בכל מקרה שעניינו יחסי הורים
וילדים, הינו טובת הילד.
המונח 'טובת הילד' הינו מושג רחב ועמום, אשר עשוי לקבל משמעויות ופירושים שונים בהקשרים
שונים, בהתאם למצב העובדתי בכל מקרה ומקרה ועל בית המשפט, לצקת לתוכו תוכן בהתאם
למקרה העומד להכרעתו :-
"לאמיתו של דבר, מושג "טובת הילד" הוא מושג רחב, מושג-מסגרת, הסובל תכנים שונים. תכנו
הנורמטיבי משתנה בהתאם להקשר המיוחד שבו השאלה מתעוררת, ואף היחס בינו לבין שיקולים
אחרים, כגון זכויות ההורים, משתנה בהתאם לכך. לא הרי שאלת טובתו של הילד במשפחה
"נורמלית" המתפקדת כהלכה פחות או יותר, כהרי שאלת טובת הילד כשהמשפחה מתפרקת מחמת
סכסוך בין ההורים. ולא הרי שתי סיטואציות אלו כהרי משפחה במצוקה שכתוצאה ממנה שלומו של
הילד עשוי להיפגע". (פנחס שיפמן דיני המשפחה בישראל (כרך ב, התשמייט), 220-221)
באשר לסוגיית חינוכו של קטין, כבר נקבע כי יש להכריע על פי טובתו של הקטין בנסיבות המקרה
הספציפי (בג"ץ 7395/07 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים, (21.1.08) [פורסם במאגר "נבו"]).
33. הקטינה, כבת שש, התחנכה מהלך חייה במסגרות חינוך חילוניות בעיר מגוריה X. כעת עתידה
היא לעלות לכתה א' בבית ספר.
כאמור, עותר האב לשינוי זרם חינוכה של הקטינה.
34. לצורך בחינת טובתה הקטינה מונתה עוייס לסדרי דין ליתן המלצותיה.
לאחר פגישות עם ההורים ועם הקטינה פרטה עוייס לסייד בתסקירה:-
"בשיחות עם ההורים התרשמתי כי מדובר בהורים מיטיבים, נוכחים בחייה ומביעים דאגה
רבה לעתידה. ההורים מציגים עמדות שונות בנוגע למסגרת החינוכית המתאימה להקטינה
לשנת הלימודים הבאה.
24
25
26
28
2222222073
29
31
33
34
6 מתוך 12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 29902-01-21 ז' נ' י'
מהשיחה עם הקטינה התרשמתי כי הקטינה מסתגלת לאורח החיים השונה עבורה בבית
אביה, מרוצה ושמחה בביקורים בביתו והקשר עם אשתו ובנותיהם נתפס כחיובי עבורה.
התרשמתי כי הקטינה מנסה לרצות ולכבד את הוריה, ובשלב זה מסוגלת להכיל את השונות
בין הוריה, ואוהבת את שניהם.
בנוגע למסגרת החינוכית, התרשמתי כי הקטינה איננה מעורבת בקונפליקט בין ההורים
וחוסר ההסכמות ולדבריה, בשנה הבאה עולה לכיתה א' יחד עם חבריה למסגרת הגן.
הקטינה בת 6, נמצאת בגיל משמעותי ובשלב חשוב בהתפתחות הזהות והשייכות ובניית
הקשרים החברתיים מול קבוצת השווים לה. מתואר כי הבית המרכזי של הקטינה לאורך
השנים הינו בבית האם. האם הינה הדמות הדומיננטית אשר דאגה לטיפול בקטינה ולכל
צורכה. הקטינה גדלה באורח חיים חילוני והתחנכה במסגרות חנוך תואמות את אורח החיים.
האב, י', חזר בתשובה מזה מספר שנים ומנהל אורח חיים חרדי…..
מהשיחות עם ההורים והקטינה עולה כי כל אחד מההורים מכבד את אורח החיים של האחר
ואף הורה לא מנסה להסית את הילדה לכיוונו.
מתוך ראיית טובת הקטינה ומכלול ההיבטים שנבחנו, ולאחר התייעצות מקצועית עם עוייס
מחוזית לסדרי דין, הנני ממליצה על שילובה של הקטינה במסגרת חינוכית ר' בX."
בדיון ביום 7.6.21, בו נחקרה עוייס לסייד שבה והסבירה כי לעמדתה המקצועית, שינוי באופי
מסגרת החינוכית של הקטינה, אינו מתיישב עם טובתה :-
ייש. המסקנה שלי מזה שלמעשה זה לא גורם לה לבלבול?
ת. זה לא גורם לבלבול בשלב זה, שרוב חייה הבית הדומיננטי חילוני והיא מגיעה לסופי שבוע
לאבא ואז השבת שהיא יותר חווייתית במגזר הדתי, היא חווה בצורה נעימה, כי זה לא
משפיע על שגרת חייה.
ש. היא באה לאבא יותר מסופי שבוע. יש שם לה את הילדה שהיא בת גילה. אם למעשה
רואים שזה לא מבלבל אותה, היא כבר שם, זה לא עולם חדש, היא חווה אותו, אז איזה
קונפליקט יכול להיות? הילדה דווקא צומחת בשני העולמות.
ת. זה כמו שהסברתי בהתייחס לשאלה קודמת. בשלב הזה בו אורח החיים של הילדה לא
משתנה במהלך השגרה, היא הולכת לאותו גן, אותם החברים, לבוש ואורח החיים, כרגע זה
לא יוצר בלבול, אבל כשאני באה לבחון את השינויים שעלולים להיווצר כתוצאה משינוי
מסגרת חינוכית בו הילדה אמורה לנהוג ביום יום שלה עם החברים בשונה מהבית
הדומיננטי שהכירה כל שנות ילדותה, שם יכול להיווצר קושי, מדובר בקושי של ילדה
שעולה לכיתה א', שרק המשמעות של לעלות לכיתה א', יש בו התמודדות, אז להוסיף
קושי, שבשלב זה בעיני אפשר לחסוך ממנה ולאפשר לה להמשיך לחיות כמו שהיא חיה
כמו היום, והמצב נשמר כמו היום, משמורת אצל האם והיא רוב הזמן אצל האם, אז לשמור
על יציבות ורצף באורח החיים, שילוב שעדיין, שני ההורים מאפשרים לה לחוות בצורת
7 מתוך 12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 29902-01-21 ז' נ' י'
החיים, אין סתירה, הילדה לא מרגישה קונפליקט, אבל אם נעשה שינוי, אז היא עלולה
לעמוד בקונפליקט שאנו לא יודעים איך היא תכיל אותו." (עמ' 2 ש' 27-30, עמ' 3 ש' 1-14).
35. עוד הבהירה העוייס כי לעמדתה המקצועית שילובה של הקטינה בבית ספר ממלכתי דתי עלול
לחשוף אותה לקונפליקט ולבלבול:-
" בבואנו לבחון את הצעתו של האב לשילובה של הקטינה בבית ספר ממלכתי דתי, הרי
שמסגרת זו מחד אינה מאפיינת את אורח החיים של האם ומאידך גם אינה מאפיינת את
אורח חייו של האב, ובכך עלולה להציב את הקטינה בפני קונפליקט ולחשוף, אותה לבלבול
רב בחייהיי (מתוך התסקיר).
21
22
23
24
25
26
27
ובחקירתה:-
"… ואני באה ואומרת לחשוף ילדה שוב ולהביאה לעולם שהוא לא של אימא ולא של אבא,
ילדים שמנהלים אורח חיים שהוא ממלכתי דתי, זה לא מה שקורה בבית האבא שהוא חרדי
ולא בבית האימא שהיא חילוני, זה בעצם לחשוף אותה לעולם שלישי, עולם אמצע, בין העולם
החרדי לחילוני, אז הילדה עלולה להיווצר בלבול ולהגיד מצד אחד ההורים שמים אותי
במקום, מצד אחד שלא דורש את מידות הצניעות שנדרשות מהאבא והאורחות חיים במגזר
החרדי ולא במגזר החילוני של אימא, אז מה עשיתי כאן, לא הטבתי, אותם ערכים ומסורת
שהיא מקבלת בביייס ממלכתי דתי זה יותר יבלבל אותה." (עמ' 3 ש' 28-34).
עוייס לסדרי דין הוסיפה ופרטה כי הינה מכירה את ביהייס כי וכי דרישות בית הספר כוללות לבוש
שונה מזה שלו רגילה הקטינה (חצאיות) וכי דרישות בית ספר זה, מהמשפחות והילדים
המתחנכים בהם, דומות לדרישות בית הספר אי בY.
ובכל הנוגע להתאמת הקטינה ללימודים בביייס יי ב… שבZ (אשר מטרתו לדברי בייכ האב לשלב
את העולם החילוני והדתי) כי ביהייס נמצא במרחק רב ממקום מגורי הקטינה וכן וכי הקטינה
תאלץ לעבור שינויים לרבות בעניין חבריה -שכן תחת מעבר לכתה א' עם חברים מהגן תצטרך
להכיר חברה חדשה. (עמ' 4 ש' 5-15 לפרוטוקול הדיון).
32
33
34
2223
28
29
30
31
והבהירה:
"עדיף מאמצע בעיניי כדי לשמור יציבות לילדה בגיל שש והשלב של כיתה א' שהמשמורת
בידי האם ורוב הזמן היא עם אימה, אנו לוקחים את כל המרכיבים בחשבון כששקלתי
בהתרשמות מקצועית שלי את כל המרכיבים האלה די לשמור על טובתה והתפתחותה זה
לשמור על אותה מסגרת שהיא רגילה בשש שנים אחרונות." (עמ' 4 ש' 1-4).
8 מתוך 12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 29902-01-21 ז' נ' י'
36. כאשר ביהיימ דן בענייני קטינים, לא אחת הוא נעזר בחוות דעת של מומחים. לעניין זה נקבע
בפסיקה, כי מעמדו של תסקיר עוייס לסדרי דין הינו כמעמד חווייד מומחה שמונה מטעם ביהיימ
(בעיימ 4259/06 פלוני נ' היועמ"ש, ע"מ 5072/10 פלוני נ' אלמונית [פורסמו במאגר "נבו"]).
וכי יש ליתן לתסקיר עוייס לסדרי דין משקל רב ויש צורך בנימוקים כבדי משקל על מנת לסטות
מהמלצותיו (תמ"ש (ת"א) 45104-09-14 פלוני נ' אלמונית, תמ"ש 22800/99 ל.ש.ני א.ש, תמייש 4745-
07-12 א.ג. ני א.ג, תמייש 19190-07-14 מ.ב. נ' מ.ז. [פורסמו במאגר "נבו"י]).
ייהדבר גם מתחייב מהעובדה, כי בעת סכסוך מתקשים ההורים לייצג בצורה אובייקטיבית את
האינטרסים של ילדיהם הקטינים ודרושה מעורבותו של העוייס כמי שפועל כנציג עצמאי
ואובייקטיבי וכעובד ציבור המוסר את חוות דעתו והתרשמותו המבוססים על אותו ידע מקצועי
וניסיון רב בתחום זה.
בהיבט מסוים ניתן אף לראות בעוייס כמומחה או מעין מומחה מטעם בית משפט. אלא שהעוייס
נבדל ממומחים בכך שהוא פועל תחת שני כובעים, האחד מתוקף החלטת בית משפט שהזמין את
התסקיר או ביקש את מעורבותו, והשני מתוקף מעמדו כעובד ציבור המחויב לשמירת
האינטרסים של קטינים.
נוכח כך, הרי שהנחת המוצא תהא תמיד כי מעורבות העוייס ותסקירו נעשים על בסיס התרשמות
מקצועית, על יסוד ידע מקצועי ומיומנות שרכש וכי הוא פועל כנציג עצמאי ואובייקטיבי, הן
כמתחייב מהיותו מומחה מטעם בית משפט והן משום שהוא ממלא גם את תפקידו כעובד ציבור."
רמייש (חיפה) 40117-12-13 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 23.12.13).
37. התרשמתי כי עו"ס לסייד שקלה ובדקה לעומק ובצורה מקצועית ושקולה את מכלול השיקולים
והמרכיבים לטובת הקטינה, טרם מתן תסקירה וכי אין לסטות מהמלצותיה ויש לאמצן.
38. מטענות הצדדים וכן מדיווח עוייס לסייד עלה כי הקטינה חווה את שני העולמות
העולם
הדתי/חרדי והעולם החילוני – כפי שהם, נהנית ומכבדת את שניהם יש לומר – בזכות שני הוריה!
אשר פועלים לטובתה כאשר, הגם המחלוקות ביניהם בוחרים שלא לערב את הקטינה.
הקטינה, כאמור, שוהה מרבית זמנה בבית אימה, ובזמנים אלה מנהלת אורח חיים חילוני.
בד בבד – הקטינה שוהה עם אביה ומשפחתו, מקבלת ברצון את הנהוג בביתו ואת השמירה על
אורח החיים הדתי בו ופועלת בהתאם עת היא שוהה במחיצת אביה ומשפחתו.
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
222222222222
32
33
34
נוכח האמור לעיל, היציבות בעולמה של הקטינה וקבלתה בשלב זה ללא קשיים ניכרים את השוני
באורחות החיים כאמור – סבורני כי אין מקום משום טובתה, ליצור שינוי כפי שעותר האב מקל
=
9 מתוך 12
2
12
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 29902-01-21 ז' נ' י'
וחומר, בשלב זה של תחילת לימודים בבית הספר (שלב אשר כורך בחובו שינוי כשלעצמו). (ר'
ד.גוטליב, "התיחסות הפסיכולוג לנושאים דתיים", רפואה ומשפט, גיליון 16 (1997)).
דווח כי האב, מלמד את הקטינה ומסביר לה את ערכי הדת והמנהגים בביתו, באופן מותאם
לגילה, בנועם וללא כפייה וכי בדרך זו, זורע בליבה את אהבתה לדרכיו.
האם, מתוך הבנתה את השונות והצורך בחשיפות הקטינה לשני העולמות, אף נתנה הסכמתה כי
הקטינה תירשם לחוג העשרה ביהדות.
התנהלות זו תואמת את טובתה של הקטינה לעת הזו ואין מקום לזעזע עולמה ובאופן בו עלול
שיווצר ניגוד בין אורח חייה השגרתי בבית אימה, ובין החל בבית ספר ממלכתי – דתי או חרדי.
בדומה לכפי שנפסק בתמ"ש (חיפה) 16444-02-16 הקטין נ' א.נ. [פורסם במאגר יינבויי, 10.8.16]:
"ויוטעם- העובדה שהקטין מצוי במשמורת האם המנהלת אורח חיים חילוני, יוצרת מצב
עובדתי שיש להתחשב בו. במידה ובית המשפט ייעתר לעתירת האב, קיים חשש ממשי
שייווצר ניגוד בין העקרונות והערכים שימסרו בבית הספר הדתי בו ילמד הקטין, ובין אלה
המוענקים לו בבית בו הוא מתגורר. מצב דברים זה יכול ויצור קונפליקט פנימי אשר אינו
רצוי הן מבחינת השיקולים של טובת הילד והן מבחינת הסכנה לפגיעה ביחסים בינו ובין האם
(ראו והשוו: תמייש 21556/95…., תמייש (אשדוד) 1331/97 ..).
בהקשר זה יוער כי, מקום שהילדים חיים, מתגוררים ומבלים רוב זמנם במשמורת אחד
ההורים, לא ניתן להתעלם מאורח חייו של אותו הורה משמורן (גוטליב, פסקה 5 למאמרו).
ההסבר הפסיכולוגי לכך נעוץ באחריות הרבה הרובצת לפתחו של אותו הורה משמורן (או
מטפל עיקרי). ראו : תמייש (נצי) 12780-09-08 …
39. לא מצאתי בסיס לטענה כי בעצם לימודי הקטינה בבית ספר חילוני, יש כדי לפגוע בזהותה הדתית
ו/או בקשריה עם אביה בשלב זה ובנסיבות.
כאמור, לשבח הצדדים ייאמר, כי הסדרי הקשר מתקיימים, חרף השינוי שחל באורחות חייו של
האב וחרף השוני בין אלו ובין אורח חייהם של האם ולא נמצא החשש כי דווקא לימודי הקטינה
במסגרת חילונית, היא זו שתגרום לפגיעה בקשריה עם האב.
מקומו האב בחיי הקטינה מהותי וחשוב להמשך התפתחותה התקינה הרגשית והנפשית של ויש
להניח כי מקום זה יתעצם ויתקיים ככל שימשיך האב, כפי הצהרותיו, בסובלנות ובחכמתו לשמור
על הקשר הרגשי עם הקטינה, להציג לה את אורחות חייו ולשתפה בהם, תוך שהוא מסייע לה
לתךךך על השוני.
40. זאת ועוד, שעה שמרכז חייה של הקטינה בעיר X ואמה היא אשר אחראית, כפועל יוצא
ממשמורתה להסעות הקטינה למסגרות שונות לרבות חוגים ואף אל אביה, אין מקום להורות על
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
10 מתוך 12
