בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תלה"מ 28804-08-21
תיק חיצוני: סוג זיהוי צד א'
מספר בקשה:8
בפני
כב' השופטת כרמית חדד
המבקשת:
XXX
ע"י ב"כ עו"ד גיל שחף
נגד
המשיב:
בעניין: XXX
.XXX
XXX
XXX (להלן: "הקטינים")
XXX
ע"י ב"כ עו"ד איילת קריספל
החלטה
בתובענה שבתיק זה עתרה התובעת, גבי XXX (להלן :"התובעת") לחיוב הנתבע, מר XXX,
(להלן: "הנתבע") במזונות הקטינים, ילדי הצדדים.
במסגרת בקשה זו עותרת התובעת ליתן צו האוסר על הנתבע להיכנס לדירת המגורים המשותפת של
הצדדים, מכח זכות הקטינים למדור שלו ושקט.
רקע
.1
הצדדים נישאו זלייז כדמו"יי ביום 09.09.2009, ומנישואיהם נולדו הקטינים שפרטיהם
בכותרת החלטה זו.
יחסי הצדדים עלו על שרטון, ובחודש ינואר 2021 עזב הנתבע את הדירה שבבעלות משותפת
של הצדדים (להלן :"הדירה"), ועבר להתגורר בבית הוריו.
ברקע הדברים יש לציין כי בין הצדדים מתנהלות תביעות נוספות בענייני הרכוש ובענייני
הקטינים לפני בית הדין הרבני.
התובענה דנן הוגשה ביום 12.08.2021. הבקשה מושא החלטה זו הוגשה ביום 09.11.2021.
1 מתוך 8
3
4
15
19
6
7
896122
10
11
13
14
15
16
19
21
5678922
17
18
20
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תלה"מ 28804-08-21
תיק חיצוני: סוג זיהוי צד א'
ביום 28.11.2021 התקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם, במסגרתו נשמעו עדויות הצדדים
וסיכומיהם לבקשה.
בסמוך לסיום הדיון הודיע הנתבע כי ניתנה החלטה על ידי בית הדין הרבני ביום 27.11.2021
לפיה הורה בית הדין כי בשלב זה אין למי מהצדדים רשות להפר או לשנות אחת מהחלטות
קודמות של בית הדין הרבני שניתנו בכלל הנושאים ובכלל זה בנושא הקטינים או השימוש
ברכב או בכל נכס אחר, וכי אין למי מהצדדים רשות לקבוע עובדות בשטח שלא על פי החלטת
בית הדין כולל החלפת מנעול הדירה.
לאחר הגשת הודעה זו ניתנה לב"כ התובעת אפשרות להגיש תגובתו תוך 5 ימים ונקבע כי על
בייכ הנתבע להמציא כל החלטה שניתנה על ידי בית הדין במסגרתה נקבעו הוראות בדבר
השימוש בדירה.
11
12
13
14
15
16
17
18
.3
ביום 29.11.2021 הוגשה תגובת התובעת לפיה התובעת סבורה כי אין בהחלטת בית הדין כדי
לשנות דבר. ביום 30.11.2021 הוגשה תגובת הנתבע אליה צורפה החלטת בית הדין מיום
03.10.2021 במסגרתה נקבע כי במקום בו לנתבע אין מקום מתאים לארח את הקטינים ניתנו
מספר חלופות שהן קיום המפגש בדירה בנוכחות התובעת, קיום המפגש בדירה ללא נוכחות
הנתבעת או אי קיום המפגש, כאשר זכות הבחירה בין החלופות נתונה לתובעת. כאן המקום
לציין כי במסגרת אותה תגובה מצאה בייכ הנתבע להוסיף ולהפנות את בית המשפט להודעת
טקסט מסויימת הגם שלא נתבקשה לעשות כן ולא לשם כך נועדה הגשת אותה תגובה.
19
20
21
23
24
26
27
28
29
30
31
222222222225
דיון והכרעה
.4
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובאשר הוגש במסגרת הבקשה דנן מצאתי להיעתר לבקשה
תוך קביעת סייגים הנוגעים לעניינים שהליכים לגביהם מתנהלים לפני כבוד בית הדין הרבני.
.5
אקדים ואציין כי מעיון בכתב התביעה עולה כי לא באה במסגרתה עתירה מפורשת לסעד של
מדור שלו ושקט. עם זאת, מאחר שכבר במסגרת כתב התביעה הועלו טענות הנוגעות לסכסוך
בין הצדדים ואירועים שאירעו בנוכחות הקטינים ומאחר שלא באה טענה מפורשת לעניין זה
בתגובת הנתבע לבקשה דנן לא מצאתי מניעה לדון בבקשה לגופה.
2 מתוך 8
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תלה"מ 28804-08-21
תיק חיצוני: סוג זיהוי צד א'
לגופו של עניין, ובראשית הדברים יש להדגיש כי במסגרת הבקשה דנן לא נדרש סעד של
הוצאת הנתבע מהדירה אלא מניעת כניסתו בלבד וזאת שעה שאין חולק כי הנתבע אינו
16
17
.6
מתגורר בדירה דרך קבע מחודש ינואר שנה זו. טענות הנתבע בדבר הסיבות לעזיבתו אינן
רלוונטיות לבקשה זו, בין אם עזיבתו נעשתה מרצונו הטוב ובין אם זו נעשתה על פי דרישת
או אילוצי או איומי התובעת הרי שתוצאת הדברים היא כי הנתבע אינו מתגורר בדירה
כעשרה חודשים קודם למועד הגשת הבקשה.
בעניין זה מצאתי להפנות לדברי הנתבע עצמו בתגובתו, מהם עולה כי לטענתו בשל איומי
התובעת הנתבע "נאלץ לעזוב את דירת המגורים. תחילה נאלץ המשיב אף לישון ברכב משך
מספר ימים, עד אשר הבין כי המבקשת גמרה אומר לסיים קשר הנישואין" (ס' 9 לתגובה).
בהמשך התייחס הנתבע לשהותו בדירה במהלך מבצע שומר החומות במטרה לסייע לתובעת
בהתמודדות עם המצב המתוח והוסיף כי במהלך שהותו דאגה התובעת להבהיר לקטינים כי
המדובר במצב זמני וכי עם סיום המבצע יעזוב המשיב את דירת המגורים (ס' 16 לתגובה).
הנתבע גם העיד כי כיום הוא אינו נושא בעלויות אחזקת הדירה בה מתגוררת התובעת עם
הקטינים, למעט דמי ועד בית שלטענתו שולם מראש עבור כל השנה (עמ' 8 ש' 26-30
לפרוטוקול הדיון מיום 28.11.2021), עניין התומך בטענה לפיה הנתבע אינו מתגורר בדירה
כלל ולפיכך גם אינו נושא בעלויות הכרוכות במגורים בה.
עוד בהקשר לאותו עניין ראוי לציין כי גם מעדותו של הנתבע עולה כי הוא אינו מבקש לשוב
ולהתגורר עם התובעת תחת קורת גג אחת. הנתבע אישר בעדותו כי הוא אינו מוכן בשום מצב
שהוא להיות עם התובעת בבית בסופי שבוע (עמ' 7 ש' 4-6 לפרוטוקול הדיון מיום 28.11.2021).
כאשר נשאל על ידי בית המשפט למה אם כן הוא רוצה להיות בבית השיב "אני מעדיף להיות
איתה כמה שפחות, כשאני לוקח את הילדים אלי, אני לוקח בגדים ומה שצריך והולך. היא
משאירה לי אותם בלי טיטולים…" (שם עמ' 9 ש' 8-11).
הנה כי כן עולה מעדותו של הנתבע כי הוא אינו מבקש לשוב ולהיכנס לבית ואינו מצביע על
צורך של ממש לכניסתו לבית למעט לטענתו לצורך נטילת ציוד עבור הקטינים.
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
22222222222×
3 מתוך 8
.7
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
.8
תלה"מ 28804-08-21
תיק חיצוני: סוג זיהוי צד א'
איני מתעלמת מטענות הנתבע לפיהן אין לו אפשרות לקיים זמני שהות עם הקטינים מחוץ
לדירה אולם לאור העובדה כי ענייניהם של הקטינים נדונים לפני בית הדין הרבני יינתן לכך
ביטוי במסגרת הוראות הצו בסיום ההחלטה.
שיקול מרכזי שעל בית המשפט לשקול הוא בבירור העובדה אם בן הזוג שנגדו מתבקש הצו
מתגורר בדירה או יצא ממנה בשל הסכסוך בין הצדדים וחזר לאחרונה או שאף במועד הדיון
בבקשה הוא מצוי מחוץ לדירה "אלא שמפעם לפעם מבקש הוא לממש את 'זכותו' כבן זוג
בדירת המגורים וחוזר אליה לצורך הפרעה וירידה לחיי בן זוגו המסוכסך עמו…מובן ואין
צריך לומר, שבמקרה האחרון מבין שלושת מקרים שציינו יהא בית המשפט נוטה למתן צו
איסור כניסה ובמקרה זה מדובר אכן באיסור כניסה ולא בחיוב יציאה יותר מאשר
במקרה השני, ובמקרה השני יקל עליו יותר מאשר מתן הצו במקרה הראשון, שבו פירושו
ומשמעותו של הצו הוא גירושו של אדם מדירתו על כל המשתמע מכך" [ראו עייא 192/82 סדן
ני סדן פורסם בנבו (16.09.1982)].
מכאן שרף התנאים למתן צו שעה שבן הזוג מתגורר מחוץ לדירה בעת הגשת הבקשה נמוך
יותר מאשר בשני המקרים הנוספים המתוארים בפסק הדין שם.
סבורני כי במקרה דנן מתקיימים התנאים ברף הנדרש למתן הצו. במה דברים אמורים?
א. תחילה וכפי העולה מעדותו של הנתבע היחסים בין הצדדים מתוחים מאוד ויכולים להגיע
לכדי התלקחות והתפרצות. הנתבע אישר כי הקטינים עלולים להיפגע מחשיפה למתיחות
הזו, כי קיימת בעיית תקשורת בין הנתבע לבין התובעת כי האווירה בבית עכורה טעונה
ובלתי נסבלת וכי הקטינים עדים למתיחות הזו כאשר התובעת נכנסת לדירה (עמ' 7 ש'
7-18 לפרוטוקול הדיון מיום 28.11.2021).
יתרה מכך, הנתבע עצמו אישר כי הוא אומר לקטינים באופן מפורש שיוכל לפגוש אותם
בסוף השבוע אם התובעת תצא מהבית (שם עמ' 8 ש' 28-30) עניין שלכאורה מערב את
הקטינים במחלוקות שבין הוריהם.
כאן המקום לציין כי בחקירתו החוזרת הבהיר הנתבע כי כלל המצב האמור לעיל הוא
בעטיה של התובעת ולא בעטיו של הנתבע (שם עמ' 9 ש' 14-22), אלא שכאשר הבקשה
מוגשת מכח זכותם של הקטינים למדור שלו ושקט ושעה שהנתבע ממילא מתגורר מחוץ
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
2222222222
4 מתוך 8
12
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תלה"מ 28804-08-21
תיק חיצוני: סוג זיהוי צד א'
לבית איני סבורה כי יש בכך כדי למנוע מן הקטינים את זכותם למדור שלו בדירה בה הם
מתגוררים.
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
ב.
זאת ועוד, זכותם של קטינים שהם מקטני קטנים, כמו חלק מן הקטינים שלפני, למדור
שלו ושקט תלויה גם בקיום מדורה השקט של האם. נפסק כי שלילת המדור השלו מן
האם שוללת מניה וביה גם מן הקטין את מדורו השלו והתנכלות לאם משליכה על הקטין
במישרין [ראו ע"א 2312/90 קחואר נ' קחואר פייד מה(3) 33, 35 ס' 5 לפסק הדין].
בענייננו, ובמצב דברים בו הנתבע מזה חודשים רבים אינו מתגורר כלל בבית זכאית
התובעת גם לפרטיות במקום מגוריה וללא קשר עם זכויותיו הקנייניות של הנתבע בדירה
שאינן שנויות במחלוקת.
מעדותו של הנתבע עצמו עולה כי פרטיות זו מופרת. הנתבע נשאל האם הוא סיפר כי הוא
מוטרד ממצבם של הילדים וביקש למנות עוייס והשיב "נכון מאוד. זה הסיבה שהיא
הגישה את התלונה בגלל שלא אהיה בבית, שלא אראה איך הבית מלוכלך, מוזנח, איך
הכל זרוק, יש 4 שקיות זבל, אני עשיתי את זה כל השנים האלה" (עמ' 7 ש' 26-28
לפרוטוקול הדיון מיום 28.11.2021). עולה כי בכניסתו של הנתבע לדירה הוא בוחן את
אופן התנהלות התובעת בבית בו היא מתגוררת לרבות הסדר והניקיון בבית זה, ובאופן
שיש בו כדי משום הפרת הפרטיות של התובעת.
הצדדים גם העלו טענות בעניין נטילת סלקל מן הדירה על ידי הנתבע כאשר התובעת
טוענת כי הדבר נעשה שלא בהסכמה ואילו הנתבע טוען כי הדבר נעשה בהסכמה. איני
סבורה כי יש צורך להכריע בשאלת ההסכמה כשלעצמה שעה שברור כי הדבר לא היה
מתאפשר אלמלא העובדה שהנתבע נכנס לדירה, ויכול לכאורה לעשות כן בכל עת בה הוא
חפץ בכך, בין אם התובעת שוהה בדירה באותה עת ובין אם לאו.
יפים לעניינו הדברים שנקבעו בפסק הדין בעניין ברייע 71/96 מושלין נ' מושלין (לא
פורסם, 25.09.1996), כדלקמן:
יילא מדובר בסילוק אדם מביתו והשלכתו ממדורו.
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
30
222222222229
5 מתוך 8
ג.
6
א
o
7
8
9
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תלה"מ 28804-08-21
תיק חיצוני: סוג זיהוי צד א'
המבקש בחר בעצמו להחליף את מדורו ועל כן הסעד רק מונע ממנו
כניסה להבדיל מסעד הרחקה מן הבית…
…הרגשה לא טובה (בלשון המעטה) היא לאדם הבא הביתה ונוכח
שבהעדר בקרו בו אחרים ונהגו בו כבשלהם תוך הוצאת חפצים.
לא ביהמייש הוציא את המבקש מן הבית אלא המבקש הוא שהוציא
עצמו מן הדירה, ועל כן כפי שהוא סגל לעצמו דרכי חיים אחרות,
עליו לאפשר זאת אף למשיבים שיוכלו לסגל חיים בלי המבקש.
אין בצו משום נטילת הבעלות בבית מן המבקש אלא הבטחת מדור
שקט ושלו שהוא חייב למשיבים ….".
ד.
בנסיבות המקרה דנן די במתיחות הקשה בין הצדדים שאינה שנויה במחלוקת ואשר
מתעוררת על פי דברי הנתבע כל אימת שהוא והתובעת מצויים בדירה ביחד, ואשר אין חולק
כי משפיעה על הקטינים, ובכך שהנתבע בכניסתו לדירה בוחן את אופן התנהלותה של
התובעת בניהול הבית, כדי להוות עילה למתן הצו שעה שכאמור לעיל הנתבע ממילא כבר אינו
מתגורר בדירה.
10
11
12
13
14
15
16
17
.10
הגם שכאמור לעיל מצאתי כי בנסיבות האמורות קיימת עילה למתן הצו הרי שעל פי דין יש
מקום לעשות כן לתקופה קצובה. ב"כ התובעת טען כי בנסיבות העניין ומאחר שהנתבע אינו
מתגורר בדירה יש ליתן צו לתקופה בלתי מוגבלת, ולא מצאתי לקבל הטענה.
המדובר בצו שיש בו כדי להגביל השימוש של הנתבע בנכס שהוא גם קניינו, ההליכים בענייני
הרכוש מתנהלים לפני בית הדין הרבני אשר נתן החלטה מיום 27.11.2021 לפיה אין למי
מהצדדים רשות להפר או לשנות אחת מהחלטות קודמות של בית הדין הרבני שניתנו בכלל
הנושאים ובכלל זה בנושא הקטינים או השימוש ברכב או בכל נכס אחר, וכי אין למי
מהצדדים רשות לקבוע עובדות בשטח שלא על פי החלטת בית הדין כולל החלפת מנעול
18
19
20
21
67 % 222
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
222222222
הדירה.
הנה כי כן, הן מכח הדין והן בשים לב לכך שערכאה נוספת נדרשת לעניין הרכוש הכולל את
הדירה, יש מקום לקצוב את תוקפו של הצו ובנסיבות העניין מצאתי לקצוב את תקופת הצו
לפרק זמן של 12 חודשים.
6 מתוך 8
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תלה"מ 28804-08-21
תיק חיצוני: סוג זיהוי צד א'
כמו כן ומאחר שכאמור לעיל ענייניהם של הקטינים, לרבות זמני השהות, מתנהלים לפני בית
הדין הרבני, ובמסגרת החלטות שהובאו לעיוני ניתנו הוראות ביחס לאופן קיום זמני השהות
של הקטינים לרבות שקילת אפשרות קיומם בדירה, יש מקום להחריג הצו למקרה בו בית
הדין הרבני יורה כן, ומבלי שיש בכך כדי לקבוע עמדה בעניין זה.
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
82222222222
29
לפיכך מצאתי להורות כי ככל שייקבע על ידי בית הדין כי יש לקיים את זמני השהות עם
הקטינים בדירה כי אז יהא הנתבע רשאי להיכנס לדירה בתנאים שייקבעו לכך בהחלטת בית
הדין, אם תינתן, ולפרקי הזמן שייקבעו במסגרתה.
בנוסף מובהר כי אין בצו כדי למנוע מן הנתבע להגיע לפתח הדירה על מנת לאסוף את
הקטינים לקיום זמני השהות.
עוד ואף למעלה מן הדרוש יובהר כי אין בהחלטה כדי להשליך באופן כלשהו על הזכויות
הקנייניות של הצדדים בדירה.
מכל המקובץ לעיל אני מורה כדלקמן:
נאסר על הנתבע להכנס לדירה XXX.
:
במקום בו ייקבע על ידי בית הדין הרבני בהליך בעניין הקטינים כי זמני השהות יתקיימו
בדירת הצדדים יהא הנתבע רשאי להיכנס לדירה בתנאים שייקבעו לכך בהחלטת בית הדין,
אם תינתן, ולפרקי הזמן שייקבעו במסגרתה.
הצו יעמוד בתוקפו לפרק זמן של 12 חודשים.
בנסיבות בהן הבקשה התקבלה יישא הנתבע בהוצאות התובעת בסך של 2,000 ₪.
החלטה זו מותרת בפרסום ללא פרטים מזהים.
.11
.12
ניתנה היום, ט' טבת תשפייב, 13 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
כרמית חדד, שופטת
7 מתוך 8
תלה"מ 28804-08-21
תיק חיצוני: סוג זיהוי צד א'
8 מתוך 8
1
