בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
סגורות
המבקש
היועץ המשפטי לממשלה
ע"י ב"כ עוהייד רחל אליהו ומיכל ברגר
נגד
המשיבים
1. פלונית
עייי בייכ עוייד יוסף מאיר אלבז
2. פלוני
עייי בייכ עוייד ריבי מזרחי אוחיון
3. אלמוני
עייי בייכ עוייד לילך אלאלוף
בעניין הקטינות שרה שם בדוי ילידת סוף 2017
רבקה שם בדוי ילידת מחצית 2019
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
פסק דין
1. בקשה להכריז על הקטינות – XXX (להלן – "שרה"), ו – XXX (להלן – "רבקה") (שתיהם
להלן יחדיו – "הקטינות") ברות אימוץ (להלן – "הבקשה"), וזאת עת תוצאות האימוץ לא
תוצמצמנה כלפי המשיבים, הם הורי הקטינות, אך יחד עם זאת יתקיים קשר בין הקטינות
לבין הגב' XXX (להלן – "הסבתא רבתא"), היא סבתה של המשיבה מס' 1 – אם הקטינות
(להלן – "פלונית") – קרי – הסבתא רבתא של הקטינות, והגב' XXX (להלן – "הדודה"),
היא דודתה של פלונית ובתה של הסבתא רבתא (קרי – אחות סבתן של הקטינות), בתדירות
של שלוש פעמים בשנה, בפיקוח השירות למען הילד (סעיף 134 לסיכומי המבקש).
1 מתוך 22
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
2. לוז המחלוקת הוא שמא יש להיעתר לבקשה, או שמא יש לדחותה באופן בו יקבע, כי
הקטינות תגדלנה, יחדיו, בבית הסבתא רבתא בסיוע הדודה, במתכונת של אומנה ארוכת
טווח, כהמלצת מומחית בית המשפט (להלן – "המומחית"), בה תומכים המשיבים (סעיף
35 לסיכומי פלונית, סעיפים 177-178 לסיכומי המשיב מס' 2 (להלן – "פלוני"), סעיפים -33
34 לסיכומי המשיב מס' 3 (להלן – "אלמוני"). אכן המשיבים אינם מסכימים במפורש
לטענת המבקש בדבר קיומה של עילת אימוץ, היא – היעדר מסוגלותם לטפל בקטינות,
אשר אינו צפוי להישתנות בעתיד הנראה לעין, אף לאחר קבלת סיוע סביר מאת רשויות
הרווחה – אך למעשה בחצי פה מודים, כי אלו פני הדברים. בין כך ובין כך מהראיות עולה
בבירור, שאכן מתקיימת עילת אימוץ כאמור. בנסיבות אלו עיקר הדיון נסוב בשאלת טובת
הקטינות – שמא להמשיך לגדול אצל משפחת האומנה אצלה הן מתגוררות מזה כשנה, היא
אף המשפחה המיועדת לאמצן (להלן – "משפחת האומנה הנוכחית"); או שמא, להעבירן
לחזקת הסבתא רבתא, בסיוע הדודה, אשר תשמשנה עבורן משפחת אומנה ארוכת טווח.
3. כפי שיובהר להלן, עדיפה בעיני עמדת המבקש, וזאת בניגוד לחוות דעת המומחית ועמדת
המשיבים. סבורני, כי מתווה האומנה המוצע אינו משרת את טובת הקטינות, עלול לגרום
להן נזק הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, ודומני, כי סיכויי מתווה זה להיכשל עולים
משמעותית על סיכוייו להצליח. זאת אף בהתעלם מהנזק הצפוי להיגרם לקטינות מפאת
ניתוקן ממשפחת האומנה הנוכחית, ולא כל שכן בשים לב לנזק צפוי זה.
4. שרה היא בתם של פלונית ופלוני. לכתחילה לא ידע פלוני על הולדת שרה והדבר נודע לו
מפי פלונית למעלה מחצי שנה לאחר הלידה. עת נודע לו דבר לידת שרה הביע רצונו לקבלה
למשמורתו, אם אכן יתברר שהיא בתו. ראו: עדכון עוייס לחוק הנוער מיום 29.10.18
בתנייז 11174-06-18. פלוני פנה אל בית משפט זה בתביעת אבהות, ולאחר שבדיקה גנטית
העלתה, כי הוא אכן אביה הביולוגי של שרה, ניתן ביום 3.7.19 פסק דין המצהיר על
אבהותו. ראו: תמייש 8120-11-18. יחד עם זאת פרט להבעת רצון לכאורה לגדל את שרה,
לא עשה פלוני דבר לשם כך, דומה שהיום הוא אף כלל אינו מעוניין לגדלה (עמ' 28 לחווייד
המומחית), וממילא כפי שיובהר להלן אין הוא מסוגל לעשות כן, ואין זה סביר שיהיה
מסוגל לעשות כן בעתיד. זאת אף בהתעלם מכך שפלוני שהה מאחורי סורג ובריח בחלק
ניכר מחיי שרה.
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
22222222222
5. רבקה היא בתם של פלונית ואלמוני, אשר נולדה במהלך שהות פלונית ייבבית שבתאי לוייי.
2 מתוך 22
בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
סגורות
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
אחזור על הדברים המפורטים שם והקורא מופנה אל אמייץ 26/18 הנייל. המשיבים מצדם
הצביעו על היתרונות הגלומים לשיטתם, על דרך הכלל, באומנת קרובים ארוכת טווח,
ובפרט שמירה על זכות הילד לרציפות תרבותית ולזהות אישית ותרבותית. פלונית אף
מצאה לנכון להפנות אל אי אלו מאמרים המלמדים על יתרונות, או למצער היעדר
החסרונות, בהורות בגיל מבוגר (יוער, כי ענייינו אינו בהורות מבוגרת, אלא באומנת
קרובים בגיל מבוגר, עת הפרש הגילאים בין האומנת המוצעת לבין הקטינות הוא כשישים
וחמש שנים).
21. איני מוצא טעם לקבוע מסמרות באשר למתווה אומנת קרובים ארוכת טווח או אימוץ
בידי קרובים ככלל, הן היות וחזקה על המומחית, כי הייתה ערה לספרות המקצועית
ולמחקרים העדכניים בעניין זה; והן היות ולטעמי, בין אם אניח, כי ככלל אומנת קרובים,
אף אם גילם מתקדם, משרתת טוב יותר את טובת הילד, ובין אף אניח את ההיפך הגמור,
שומה עלי לשקול את טובת הילד הקונקרטי בנסיבות הקונקרטיות, ולא להסתפק בתובנה
כללית זו או אחרת. זאת בדומה לצורך לבחון את מסגולותו ההורית של הורה כלפי כל ילד
וילד, עת ייתכנו מקרים בהם הורה חסר מסוגלות לגדל ילד אחד, אך מסוגל לגדל ילד אחר.
השוו: דנייא 7015/94 בעמ' 123; עניין פלונים בעמ' 162.
22. דומה אף שהדין הנוהג הוא כאמור, שיש מקום לשקול לאפשר "קליטת הקטין אצל
קרוביויי ובכך אף ליתן משקל יילקשר הדם" שבין הקטין לבין משפחתו המורחבת. ודוק,
עסקינן אך באחד השיקולים אותם יש לשקול עת בוחנים את טובת הקטין, ודומני, כי
בנסיבות הפרטניות של המקרה דנן שיקולים אלו לא נשקלו כדבעי בידי המומחית. אבאר.
23. המומחית מצאה את הסבתא רבתא כבעלת מסוגלות הורית טובה יובין כל הסבתות
נמצאה המתאימה ביותר לגדל את שרה ורבקה" (עמ' 28 סיפא לחווייד המומחית). אכן
דומה, כי נוכח מסקנות המומחית בדבר מסוגלותן ההורית הנמוכה של שלוש הסבתות
הגבי XXX (להלן – "סבתא פלונית") אמו של פלוני, הגב' XXX (להלן –
"סבתא אלמונית") אמו של אלמוני והגב' XXX (להלן
"סבתא פלמונית") אמא של
פלונית – עת האחרונה כלל לא הציעה לסייע בגידול הקטינות, בולטת לטובה מסוגלותה
ההורית של הסבתא רבתא. ודוק, לטעמי לא ניתן משקל מספיק לקשיים המעיבים על
האחרות
–
–
11 מתוך 22
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
24
25
26
27
8222222222229
21
23
1
2
3
בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
סגורות
אמייץ 17/20
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
תאריך:
16.12.20
מסוגלות הסבתא רבתא, אף שזו עולה משמעותית על מסוגלותן של שלוש הסבתות
האחרות.
24. כך לא ניתן משקל מספיק לעמדת הסבתא רבתא עצמה, לפיה אין ביכולתה לטפל בשתי
הקטינות גם יחד, ובקשתה – מלכתחילה – לטפל אך בשרה, עת רבקה תגדל אצל אחר,
וכלשונה:
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
"אני מודה ומתוודה שאני ממרום גילי היום בת 66, רוצה לתת לשרה חיים
טובים ויציבים והולכת לפי היכולת שלי. להגיד שאני מסוגלת לקחת עוד
תינוקת זה סתם לשקר. אני לא אוכל לקחת על עצמי. אני גרה ב XXX, בדירה
בקומה 3 ללא מעלית. לקחת תינוקת, לעלות, לרדת זה מקשה עליי. יש לי
בעיות בברכיים. אני לא רוצה לקחת משהו שלא יכולה לעמוד בו. זה יהיה לי
מאד קשה …" (עמ' 11 לפרוטוקול מיום 29.12.19).
–
עת
אך כאשר הובהר לסבתא רבתא, כי ככל שלא תסכים לטפל בשתי הקטינות גם יחד
נאותה הסבתא רבתא להציע לגדל את שתי הקטינות גם יחד.
–
טובתן היא לגדול יחדיו
הסבתא רבתא העידה על עצמה כאמור, כי אין ביכולתה לטפל בשתי הקטינות גם יחד,
ושינתה טעמה עת הבינה שעמדת רשויות הרווחה, ואף עמדת המומחית, היא שאין להפריד
בין הקטינות (עמ' 30 סיפא לחוו"ד המומחית).
25. לא ניתן אף משקל מספיק להיות הדודה משום ציר מרכזי במתווה האומנה המוצע. אכן
בדיון ההוכחות הביעה הדודה מחוייבות רבה להתגייס לטובת הקטינות ולסייע לסבתא
רבתא בגידולן לטווח ארוך. דומה אף שהדודה ביצעה פעולות ממשיות לשם מימוש
מחייבותה זו, ובפרט עת עזבה את מקום מגוריה בעיר אחרת ועברה להתגורר בבית
הסבתא רבתא, כהכנה לסייע בטיפול בקטינות. ברם, אף בעבר הביעה הדודה מחוייבות
רבה כאמור, אך שינתה טעמה והודיעה על התנערותה מרצונה לסייע בעניין הקטינות (עמ'
2-3 לתסקיר המשלים השני), ולימים כאמור שבה ושינתה עמדתה, עת כיום היא מביעה
מחוייבות לסייע (עמ' 3-4 לתסקיר המשלים השני). הדודה נימקה בעבר (הלא רחוק) את
התנערותה מרצונה לסייע, בהתנהגות פלונית כלפיה (מכתבי הדודה מהימים 27.4.20,
5.5.20). בהינתן אופייה הלא צפוי של פלונית (עמ' 13, 27-28 לחווייד המומחית) הדעת
12 מתוך 22
28
29
30
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
נותנת שכפי שפעלה בעבר לפגוע בדודה, היא בהחלט עשויה לעשות כן בעתיד, ואזי מי
לידינו יתקע, כי הדודה לא תשוב ותמשוך ידיה ממתווה האומנה המוצע.
26. נוכח מסקנות המומחית עצמה בדבר אופיים הבלתי צפוי של המשיבים, היעדר יכולתם
להתחשב בצרכי הזולת, נטייתם שלא לכבד נורמות וכללים, התנהגותם האימפולסיבית,
והקווים האנטי סוציאליים שבאישיותם (עמ' 28 לחווייד המומחית) קיים חשש ממשי, כי
המשיבים, או מי מהם ינסו ליצור קשר לא מותאם עם הקטינות. כך פלונית אינה רואה את
מתווה האומנה המוצע משום פתרון ארוך טווח, שכן לטעמה יהיה בידיה לרכוש כלים
מתאימים לטיפול בקטינות בעוד מספר שנים, ואזי היא זו שתגדלן (עמ' 20-21 לפרוטוקול
מיום 5.11.20).
27. אכן לכאורה בידי הסבתא רבתא והדודה לפעול להדיפת נסיונות מעין אלה, תוך פנייה אל
הרשויות, לרבות אל משטרת ישראל, אך מסופקני האם יעשו כן. זאת עת פנייה מעין זו
עלולה להעמידן בסכסוך אל מול המשיבים, או מי מהם. אף אם יפנו הסבתא רבתא או
הדודה אל הרשויות, במקרה של ניסיון מצד המשיבים ליצור קשר לא מותאם עם
הקטינות, יהיה בכך משום הכבדה משמעותית נוספת על הסבתא רבתא והדודה, אשר
ממילא המעמסה עליהן אינה קלה.
28. נסיבה נוספת אותה לא שקלה לטעמי המומחית כדבעי היא מגוריה המשותפים של
הסבתא רבתא עם בן זוגה מזה כעשרים שנה מר XXX (להלן – "מר בן הזוג"). מר בן הזוג
סובל מדיכאון בגינו עבר כמה אישפוזים ממושכים (עמ' 10 לחווייד המומחית; ש' 27-36
בעמ' 102, ש' 5-6 בעמ' 103 לפרוטוקול מיום 4.11.20; תסקיר משלים). אף אם אניח, כי
מר בן הזוג "אינו מפריע" כלשון בייכ פלוני בש' 39 בעמ' 63 לפרוטוקול מיום 4.11.20, דומה
שאף אינו מועיל ואינו תורם לגידול הקטינות (ראו גם עדות העוייס לחוק האימוץ בעמ' 56,
60-61 לפרוטוקול מיום 4.11.20). מעדות המומחית אף עולה, כי למעשה לא בחנה כדבעי
את חלקו של מר בן הזוג במשק הבית המשותף לו ולסבתא רבתא, וכל הידוע לה בעניינו
הוא מפי הסבתא רבתא (ש' 22-25 בעמ' 13 לפרוטוקול מיום 4.11.20). שכן הסבתא רבתא
כלל לא גילתה למומחית, כי מר בן הזוג סובל מדיכאון, והמומחית למדה זאת בדיעבד,
מקריאת המסמכים שהומצאו לה, לאחר שסיימה את מפגשיה עם כלל המעורבים ואת
ביקורי הבית שערכה (ש' 1-3 בעמ' 12, ש' 11-16 בעמ' 13 לפרוטוקול מיום 4.11.20),
13 מתוך 22
'
בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
סגורות
אמייץ 17/20
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
תאריך:
16.12.20
התנהלותו, תרומתו, והאם הוא נדרש לסיוע מאת הסבתא רבתא – סיוע, אשר עלול
להקשות על יכולתה של הסבתא רבתא לטפל בקטינות, במצב דברים בו הקושי כבד
ממילא.
29. אף אם אניח, כי אין להחיל על המקרה דנן את הוראות חוק אומנה לילדים, תשע"ו – 2016
(להלן – "חוק האומנה") (עת לטענת המבקש אימוץ מתווה האומנה המוצע מותנה
בהתקיימות התנאים הקבועים בחוק האומנה – ראו: טיעוני המבקשת מום 28.10.20),
דומני, כי ניתן למצוא בהוראות חוק זה משום אמת מידה המסייעת להתחקות אחר טובת
הקטינות. שהרי, תכליתו המרכזית של חוק האומנה היא לשרת את טובת הילד המופנה
לאומנה, כשם שתכלית דיוננו זה לבחון האם מתווה האומנה המוצע אכן משרת את טובת
הקטינות. עיון בהוראות חוק האומנה מלמד, כי מתווה האומנה המוצע אינו עולה בקנה
אחד עם הכללים שנקבעו בחוק זה. כך גילה של הסבתא רבתא (שישים ושבע שנים) עולה
משמעותית על הגיל המרבי הקבוע בחוק האומנה (סעיף 24(א)(2) לחוק האומנה), ודומה
אף שאין חולק, כי מר בן הזוג, בן זוגה של הסבתא רבתא המתגורר עמה, אינו מתאים
לשמש כהורה אומן, עת על פי סעיף 24(ג) לחוק האומנה, רישיון אומנה יינתן רק כאשר
התנאים המתאימים מתקיימים בשני בני הזוג המיועדים לשמש אומנים. בשולי הדברים
יאמר, כי חוק האומנה אף אינו רואה בסבתא רבתא, או בדודה, משום "קרובים", אשר יש
לאפשר להם באופן חריג לשמש כאומנים, על אף אי עמידתם בתנאי האומנה הנדרשים
מהורה אומן, שאינו קרוב. הגדרת "קרובים" בחוק האומנה מתפרשת על אחים, סבים
ודודים של הקטין, עת במקרה דנן עסקינן בסבתא רבתא ובאחות סבתן של הקטינות, היא
הדודה (סעיף 38 לחוק האומנה). ממילא מקום בו עסקינן ייבאומנת קרובים" נדרשת אף
התאמת בן זוגו של המבקש לשמש כאומן – התאמה שאינה מתקיימת בענייננו.
30. לאמור יש להוסיף אף את ניסיון העבר, עת לפני מספר שנים נעשה ניסיון משך כשלוש
שנים, לגדל את בנותיה הקטינות של אחותה של פלונית, הגב' XXX (להלן – "הגב'
אחות"), בבית הסבתא רבתא, יחד עם הדודה, תוך תמיכה משמעותית מאת רשויות
הרווחה. דא עקא, שניסיון זה לא צלח, בלשון המעטה, עת הגבי אחות עזבה את בית
הסבתא רבתא יחד עם בנותיה הקטינות. לאחר הדברים הללו אושפזה בתה הקטינה של
הגב' אחות, בת שש שנים באותה עת, באשפוז פסיכיאטרי, ולאחר אישפוז ראשון זה שבה
ואושפזה מספר פעמים וכיום היא שוהה במסגרת פוסט אישפוזית. הנה איפוא בפנינו
14 מתוך 22
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
222222
28
29
30
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
אמייץ 17/20
16.12.20
תאריך:
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
מקרה בו אותן הנפשות הפועלות – בעלות כוונות טובות – הן הסבתא רבתא והדודה, לא
הצליחו לגשר על היעדר מסוגלותה ההורית של אם אותן קטינות, והתוצאות העגומות
בפנינו. מבחן התוצאה מלמד, כי על אף כוונותיה הטובות של הסבתא רבתא היא לא
הצליחה בגידול כל ילדיה, באופן שאף בתה, סבתא פלמונית, אמה של פלונית, טופלה על
ידי רשויות הרווחה ומי מבנותיה, ובכלל זה פלונית עצמה, הוצאו מחזקתה, מחמת היעדר
יכולתה לטפל בהן. כך אף שתי נכדותיה הן פלונית והגב' אחות, לא הצליחו לטפל
בבנותיהן כיאות, עד שאלו הוצאות מחזקתן (עמ' 5-6 לתסקיר המשלים מיום 25.10.20;
עמ' 62-63 לפרוטוקול מיום 4.11.20).
–
31. לשם השלמת הדברים יאמר, כי המומחית קבעה, שמסוגלותן ההורית של שתי הסבתות
האחרות – סבתא פלונית וסבתא אלמונית – נמוכה, ואינה צפויה להשתפר בעתיד הנראה
לעין (עמ' 29-30 לחווייד המומחית). מסוגלותה ההורית של סבתא פלמונית לא נבדקה, עת
כלל לא הוצע שתיטול חלק בגידול הקטינות, ובשים לב למצב בנותיה – פלונית וגבי ליזמי –
והקשיים הניכרים שהתגלו ביכולתן של אלו לגדל את ילדיהם, הדעת נותנת שאף
מסוגלותה ההורית של אמן חסרה. דומה אף שבכלל משפחות המוצא של הקטינות קיימת
ייהעברה בין דורית" הבאה לידי ביטוי בין היתר בהיעדר יכולת לגדל כדבעי את ילדי
המשפחות. מסקנה זו נלמדת בעיקר במבחן התוצאה, עת פלוני ואלמוני מסתבכים
בפליליים לעיתים תכופות, וכך אף מי מבני משפחתם המורחבת; הסבתא פלונית והסבתא
אלמונית בעלות מסוגלות הורית חסרה, אשר תוצאותיה ניכרות אף במצבם של אלמוני
ופלוני ואף במצבם של מי מילדיהן הנוספים. אלו אף פני הדברים בשלשלת המשפחתית של
פלונית – עת בתה של הסבתא רבתא, הסבתא פלמונית, טופלה על ידי רשויות הרווחה,
בתה – פלונית – הוצאה מחזקתה, ושתי בנותיה – פלונית וגבי ליזמי – לא הצליחו לגדל את
בנותיהן, אשר הוצאו מחזקתן.
23
24
25
26
27
28
29
30
2222222222
32. אי התאמת המנגנון המוצע לטווח הארוך – כלל השיקולים המובילים אל המסקנה, לפיה
מתווה האומנה המוצע אינו ישים בטווח הקצר יפים לטווח הארוך, ואף ביתר שאת. זאת
אף אם נתעלם מן הכלל, לפיו סידור אומנה נועד להיות זמני מטבעו ובהגדרתו, עת אימוץ
נועד להבטיח לקטין את היציבות והמחוייבות לאורך זמן להן הוא זקוק (בע"מ 575/17
פלונית נ' היועמ"ש (2017) בסעיף 24 לפסהייד). אבאר.
15 מתוך 22
בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
סגורות
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
33. אם לא די בקשיים הניכרים הניצבים בפני הסבתא רבתא והדודה, כמפורט לעיל, הרי,
שלמצער גילה המתקדם של הסבתא רבתא מעיב אף הוא על הסיכויים שמתווה האומנה
המוצע יאריך ימים. אכן, אין בידינו לחזות את העתיד, וכדברי המומחית עלול אף להיווצר
קושי עת ילד גדל במחיצת הורה צעיר (עמ' 9 לפרוטוקול מיום 4.11.20). ברם, קושי העלול
לעמוד עת גדל ילד במחיצת הורה צעיר אינו פותר את הקושי בגידול ילד אצל בן משפחה
בגיל מתקדם. אכן המומחית ציינה, כי למדה מפי הסבתא רבתא, כי אף אמא של הסבתא
רבתא חיה, בריאה ומתפקדת, וגילה שמונים ושבע שנים (עמ' 5 לפרוטוקול מיום 5.11.20).
ככל שביקשה המומחית ללמוד מכך, כי הסבתא רבתא "כאן בכדי להישאר" עבור
הקטינות, משך שנים רבות, כפי שזוכה אמה להאריך ימים, הרי, שאותו קו מחשבה של
יינטיה משפחתית", או שמא העברה בין דורית של אריכות ימים, יובילנו לראות את אותה
נטיה משפחתית, או העברה בין דורית, של מצבן העגום של בנות המשפחה כאמור (פלונית,
הסבתא פלמונית, גבי אחות וכיוב'). השוו: אמייץ 26/18 בסעיף 18 לפסהייד.
34. לא זו אף זו, שלא ניתן משקל מספיק לעמדתה הראשונית של הסבתא רבתא, לפיה מפאת
גילה אין באפשרותה לטפל בשתי הקטינות גם יחד אף כיום, והדעת נותנת שיכולתה אך
תגרע בעוד עשר שנים. שהרי, בשים לב לגיל הקטינות הן נדרשות לבית יציב וחם, למצער
עד בגרותן, משך כחמש עשרה עד עשרים שנים. מסקנה זו נתמכת אף בעדות המומחית
עצמה, לפיה אילו סברה שמחוייבותה של הדודה היא אך למשך חמש שנים, לא הייתה
ממליצה על מתווה האומנה (עמ' 6 לפרוטוקול מיום 4.11.20). בשים לב לעמדותיה
המשתנות של הדודה, כאמור לעיל, ועל אף כוונותיה הטובות והתגייסותה הנוכחית,
מסופקני האם ניתן לסמוך על מחוייבותה להצלחת מתווה האומנה המוצע משך כחמש
עשרה עד עשרים שנים, כנדרש עבור הקטינות.
35. משמעות גילה המתקדם של הסבתא רבתא בכל הנוגע לסיכויי מתווה האומנה המוצע
להאריך ימים אינה סוגייה שבמומחיות כלל ועיקר. בסוגיה זו, אשר אינה בתחום
הפסיכולוגיה בו תחום עיסוקה של המומחית, אין לידע המקצועי של המומחית כל יתרון.
עסקינן בשאלה בדבר ההסתברות, כי אדם בן שישים ושבע שנים יאריך ימים, ויהיה מסוגל
לתפקד, פיזית ומנטאלית, לשם טיפול בקטינות רכות בשנים, משך כחמש עשרה עד עשרים
שנים. עסקינן איפוא בשאלה עליה יש להשיב על פי ניסיון החיים והשכל הישר, תוך
היעזרות בדינים שעניינם מקרים דומים.
16 מתוך 22
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
22222222222
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
שראל
בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
סגורות
36. ניתן איפוא ללמוד מהוראות חוק האומנה, מדינים שונים והמלצות ועדות שדנו בתחומים
דומים, באשר לאופן בו רואה המחוקק את סיכויי הצלחת אומנת קרובים, עת האומן בגיל
מתקדם מאד, בעוד הקטין רך בשנים. כך בסעיף 24(א)(2) לחוק האומנה נקבעה מגבלת גיל
מרבית של חמישים ושש שנים להורה אומן. בעמ' 34 להמלצות הוועדה הציבורית לבחינת
הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל מחודש מאי 2012 הומלץ, כי אף
מטעמים של טובת הילד, ככלל אין להתיר טיפולי הפרייה להורה שגילו מעל חמישים
וארבע שנים. כך אף קובעים סעיף 5(א)(1ג)(א) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור
הסכם ומעמד הילוד), תשנ"ו – 1996, וסעיף 11 לחוק תרומת ביציות, תש"ע – 2010. אף
פסיקת בתי המשפט דנה בסוגייה דומה לזו והובעו דעות, כי ככלל אין לאפשר גידולו של
ילד במחיצת אומן או מאמץ, אף אם עסקינן בבן משפחה, מקום בו גילו של אותו בן
משפחה מתקדם עד מאד, והפרש הגילאים בין הילד לבין בן המשפחה האמור אף הוא ניכר
(בענייננו כאמור הסבתא רבתא בת שישים ושבע שנים והפרש הגילאים בינה לבין שרה הוא
שישים וארבע שנים ובינה לבין רבקה כשישים ושש שנים). השוו: בג"ץ 4293/01 משפחה
חדשה נ' שר העבודה (2009). שיקול זה של הפרש הגילאים יפה הן בבחינת התאמת מתווה
האומנה המוצע בטווח הקצר והבינוני, והן באשר לסיכוייו להאריך ימים אף לטווח
הארוך, עד לאחר בגירת הקטינות (השוו: דו"ח הוועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים,
1981 והליכי אימוץ ילדים בישראל בראשות השופט בדימוס יהושע גרוס,
–
התשמ"א
נובמבר 2016 בעמ' 115-119).
37. לשם השלמת הדברים יאמר, כי הסבתא רבתא מהווה ציר מרכזי במתווה האומנה המוצע,
ובלעדיה אין המומחית ממליצה על מתווה זה. המומחית לא המליצה, ומי מהצדדים אף
לא טען, כי מתווה האומנה עשוי להצליח באם יתבסס על הדודה בלבד, או למצער משך
רוב התקופה לשמה נועד יתבסס על הדודה, כמטפלת עיקרית בקטינות. מתווה האומנה
המוצע מתבסס למעשה על שתי רגליים – הן הסבתא רבתא והדודה – תוך הנחה, כי שתיהן
תיטולנה חלק משמעותי בטיפול בקטינות משך שנים רבות (עמ' 6 לפרוטוקול מיום
4.11.20). כפי שהובהר לעיל, עמדתה המשתנה של הדודה, והערכת הסבתא רבתא עצמה
באשר ליכולותיה היא, תומכות במסקנה, כי מתווה האומנה המוצע לא יאריך ימים, אף
אם ישרת את טובת הקטינות בטווח הקצר והבינוני (וכאמור מסופקני האם אכן ישרת את
טובתן אף בטווח הקצר והבינוני). עדיפה בעיני איפוא עמדת העוייס לחוק האימוץ – וזאת
אף בשים לב למומחיותה ומהות תפקידה, אשר אף אם אין לראות בחוות דעתה משום
17 מתוך 22
בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
סגורות
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
חוות דעת מומחה הרי, שוודאי שאין לבטלה כחסרת ערך (השוו: בעיימ 4746/13 פלונית נ'
עו"ס לחוק הנוער (2013) – וכלשונה :
" … אני הייתי מנחת אומנה בתפקידים שונים 12 שנה, כל דבר שאומרים
אני רואה כבר את התסריט מול העיניים שלייי (עמ' 59 לפרוטוקול מיום
4.11.20)". ובהמשך יישהסידור הזה יהיה כמה שנים, הם ינסו להעניק
המון המון חום בתוך הבית ברור לי. כמה שיותר העשרה, וחוגים, ובגדים
וחיבוקים ונשיקות, חום ירעיפו עליהן, אבל בכל המבחנים בכל
ההתנגשויות הן יבינו באיזה מודל משפחתי הן נמצאות מהבחינה הזאת.
כשהולכים לאירוע פלונית לא תגיע כי הבנות שם? עושים מפגש היא לא
תגיע, היא לא תהיה בתמונה? יגזלו ממנה גם את סבתא רבתא שלה
מהבחינה הזאת? וכן, כמו שהדודה אמרה, סבתא רבתא שתרגיש טוב
ותהיה חזקה, היא בעצמה, זה מילים שהיא אמרה לי, זה יהיה סידור
לכמה שנים ואז מה? אז הבנות יעברו כבר לסידור אחר, עכשיו תלוי בגילן,
יש גילאים שכבר אי אפשר להפנות למשפחה חדשה כי הן לא יצליחו
להלקט בפנים ולהשתרש בפנים ואז הן יצטרכו לעבור למשפחתון,
לפנימיה, יתכן שאפילו עם השנים זה יכול להגיע בהמשך לפנימיה פוסט
אשפוזית חס וחלילה, המעברים האלה חורטים בנפש הילד. ומהבחינה
הזאת שילדים כבר לא מאמינים בזולת. כל ההתקשרות שלהם עם השנים
שהם עוברים מעברים, שרה עברה מעברים רבים בחייה. עד גיל 10
חודשים היא חיה עם אמא אצל סבתא והלכה פעם פה לבקר את החברה,
לישון. הלכה לסבתא רבתא. אחר כך היא עברה לבית שבתאי לוי, אחר כך
למשפחה אומנת, ואז למשפחה לסבתא לפי התכנית שהוצעה, ואז עוד
הפעם לצאת החוצה? זה פוגע בנפש הילדי (עמ' 73 לפרוטוקול מיום
."(4.11.20
–
38. נזקי מתווה האומנה המוצע בטווח הקצר
כאמור, בהתאם להחלטת בית משפט זה
באמייץ 50/19 שוהות הקטינות מזה כשנה אצל משפחת אומנה לצרכי אימוץ. עסקינן
בקטינות, אשר חוו מעברים ודמויות מטפלות מתחלפות. שרה עברה בחייה הקצרים בין
ביתן של פלונית, סבתא פלמונית, הסבתא רבתא, "בית שבתאי לוייי ומשפחת האומנה
הנוכחית. רבקה נולדה "בבית שבתאי לוי, משם עברה אל משפחת האומנה הנוכחית.
18 מתוך 22
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
6 7 8 9 222222222222
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
שינויים תכופים אלו בחייו של ילד עלולים לפגוע בבריאותו הנפשית, בין היתר בכך
שייפתח חרדה, דפוס התקשרות לא בטוח עם הדמויות שבחייו, ובכך לפגוע ביכולת
התקשרותו עם העולם החיצוני. העברת הקטינות שוב עלולה לגרום להן הימנעות רגשית,
והפסקת קיום התקשרות בריאה, תוך חסימת העצמתן הרגשית, אף נוכח החוויות הקשות
שכבר חוו (עמ' 9 לתסקיר המשלים השני). הדעת נותנת, כי מקום בו קטינות בגיל כה רך
שוהות משך כשנה אצל משפחת האומנה הנוכחית, הן פיתחו כלפיה התקשרות
ראשונית", או למצער פתחו התקשרות משמעותית, וניתוק הקטינות מאותה משפחה תסב
להן נזק כבד (עמ' 30 לחווייד המומחית). השוו: דנייא 6211/13.
39. דומה שאין למעשה מחלוקת, כי העברת הקטינות ממשפחת האומנה הנוכחית אל בית
הסבתא רבתא עלולה להזיק לקטינות, וודאי שתגרום להן טלטלה משמעותית (עמ' 31
עמ' 23-24 לפרוטוקול מיום 4.11.20). נודעו מקרים בפסיקת בתי
;
לחווייד המומחית
המשפט בהם, מחמת הנזק העלול להיגרם לקטין מפאת ניתוקו ממשפחת האומנה אצלה
גדל משך תקופה ארוכה, העדיף בית המשפט להותיר את הקטין במקומו, על פני האפשרות
של גידול הקטין בחיק משפחתו המורחבת – אשר הסיכויים, כי יטופל אצלה כדבעי לאורך
זמן נחזו כגבוהים. זאת מטעמים של ראיית טובת הקטין ככזו המחייבת יציבות
והמשכיות, על פני חיים בחיק המשפחה המורחבת. ראו לדוגמא: דנייא 6211/13. בשים לב
לקשיים המשמעותיים העומדים בפני מתווה האומנה המוצע, הן בטווח הקצר והבינוני,
וביתר שאת בטווח הארוך, דומני, כי יש להעריך את נזקי ניתוק הקטינות ממשפחת
האומנה הנוכחית, אצלה הן גדלות מזה כשנה (עיקר חייה של רבקה ושליש תקופת חייה
של שרה, אשר כאמור קודם לכן חוותה חוויות קשות, ומעברים בין דמויות משמעותיות
בחייה), כעולים משמעותית על הסיכוי שתצמח לקטינות תועלת ממעבר כאמור, ולא כל
שכן תועלת ארוכת טווח.
40. נמצא איפוא, כי יש לקבל את עמדת המבקש תוך דחיית עמדת המשיבים והמלצת
המומחית, ולהכריז על הקטינות ברות אימוץ כלפי כלל המשיבים. אפנה כעת לסוגיית
צמצום תוצאות האימוץ. סעיף 16 לחוק האימוץ קובע שתוצאת האימוץ היא שהוא
מפסיק את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו. הסייג הוא שבית המשפט רשאי
לצמצם בצו האימוץ את התוצאות האמורות (ראו: סעיף 16(1) לחוק האימוץ). הדין הנוהג
הוא, שטובת המאומץ נוטה להסדר של אימוץ ייסגורי', אם כי עשויים להתקיים חריגים
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
22222222222
19 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
–
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
לכך. ראו: בעיימ 3741/11 פלונית נ' היועמ"ש (2011) בסעיף 8 לפסהייד; בע"מ 1998/14
פלונית נ' היועמ"ש (2014) בסעיף טז' לפסהייד; בעיימ 2585/14 פלונית נ' היועמ"ש (2014)
25 לפסהייד; 7719/14 פלוני נ' היועמ"ש (2014) בסעיף טו' לפסהייד; בעיימ 997/14 פלונית
נ' היועמ"ש (2014) בסעיף יב' לפסהייד; עמיין (בייש) 58802-03-18 היועמ"ש נ' א.י.
(2018); בע'מ 2709/17 פלוני נ' היועמ"ש (2017); בעיימ 2795/18 פלונית נ' היועמ"ש
(2018). השיקולים הנשקלים באשר ליתרונותיו וחסרונותיו של אימוץ פתוח מתייחסים הן
להורים הביולוגיים, הן להורים המאמצים והן לקטין עצמו. ראו: בעיימ 10791/05 פלוני נ'
היועמ"ש (2006) בסעיף ט' לפסהייד; בעיימ 778/09 היועמ"ש נ' פלוני (2009) בסעיף 62
לחווייד השופטת ארבל; בעיימ 1845/07 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (2008) בסעיף
19 – 23 לפסהייד; רע"א 5055/09 פלונית נ' היועץ המשפטי (2010) בסעיף 21 לפסהייד;
בעיימ 2103/13 בסעיף 22 לפסהייד; בעיימ 2795/18 פלונית נ' היועמ"ש (2018); די גוטליב
"אימוץ פתוח: גיבוש גישה ישראלית" רפואה ומשפט 19 (1998) בעמ' 109 (להלן –
גוטליב"); מי מאסס, ע' אופיר יידאגה, השגחה והפקרה: על אימוץ כפוי וסגוריי עיוני
משפט כט(2) (2006) בעמ' 257; י' שורק, פי ניג'ם-אכתילאת, אי סגל "אימוץ עם קשר:
יתרונות, קשיים ותובנות על יישום מיטבי בראי המחקריי עט השדה גליון 17 (2016) בעמ'
88 (להלן – "שורק"); עמיין (ב"ש) היועמ"ש נ' מ.י.א. (2017).
41. היתרונות העשויים לצמוח לילד מצמצום תוצאות האימוץ הם: היכרות עם שורשיו, ובכך
יצירת תחושה חזקה יותר של המשכיות בחיים; צמצום חווית הנטישה; דימוי חיובי על
ההורה המוליד שמסר לאימוץ מתוך דאגה לצרכי הילד; מרפא לגעגועים וקבלת אישור
לשלום בני המשפחה המולידה. אף להורים המאמצים עשויים לצמוח יתרונות מצמצום
תוצאות האימוץ, כגון: הגברת הביטחון של ההורים המאמצים בקביעות ההורות שלהם
אפשור שיח פתוח עם הילדים באופן שמסייע לגיבוש זהות קוהרנטית של הילדים ולהורות
מטיבה. מובן שצמצום תוצאות האימוץ עשויי להצמיח תועלת גם להורים הביולוגים,
כגון: סיוע בעיבוד האבל על אובדן הילד; הפחתת תחושות חוסר הוודאות והחרדה בכל
הנוגע לגורלו של הילד ואף יצירת תחושת גאווה. ראו: שורק בעמ' 5 – 8; גוטליב בעמ' 113.
האימוץ הפתוח יישקל כאשר שמירת הקשר עם ההורים הביולוגיים תהא חיובית לילד;
כאשר ההורים המאמצים ישתפו פעולה עם כך; וכאשר ההורים הביולוגים שלמים עם
התהליך, מכבדים את מערכת האימוץ של ילדם במשפחה המאמצת ומשלימים עם גבולות
הקשר המוגבל.
;
;
20 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
42. מאידך עלולים להיווצר קשיים לא מבוטלים מצמצום תוצאות האימוץ. באשר לילד עלולה
להיווצר הכבדה רגשית בגין החשיפה המתמדת למצב ההורים הביולוגים; התוודעות לפער
בין ההורים המולידים לבין ההורים המאמצים והילדים עצמם; התמודדות עם התנהגות
בעייתית של ההורים המולידים, שנובעת מבעיות פסיכו-סוציאליות שלהם; התוודעות
למצב הקשה של ההורים המולידים, דאגה להם ונטילת תפקיד הורי; בלבול ואי הבנה של
הילדים מדוע ההורים המולידים אינם יכולים לגדל אותם; תחושות של נאמנות חצויה,
בלבול וביטחון עצמי נמוך. אף ההורים המאמצים עלולים להיתקל בקשיים כגון: קושי
להכיל את הקשר באימוץ וקושי לשוחח בחופשיות עם הילד על הוריו המולידים. קשיים
עלולים להיות אף מנת חלקם של ההורים הביולוגים כגון: התגברות תחושות של כאב,
אובדן, והחמצה; קושי בבניית אמון עם אנשי המקצוע, הם הרי אלו שהובילו להוצאת
הילדים מהבית. ראו: שורק בעמ' 8-11; גוטליב בעמ' 112.
43. עת התבקשה המומחית להביעה עמדתה בדבר האפשרות של צמצום תוצאות האימוץ, ככל
שמתווה האומנה אותו הציעה לא יתקבל, המליצה, כי ככל שתאומצנה הקטינות בידי
משפחת האומנה הנוכחית, יישמר קשר בינן לבין משפחתן המורחבת (עמ' 37 לפרוטוקול
מיום 4.11.20). יחד עם זאת לא מצאה המומחית כל יתרון לקטינות בקיום קשר עם
המשיבים, או מי מהם. זאת נוכח מאפייניהם האישיותיים של המשיבים, ובפרט אישיותה
ויכולותיה של פלונית, אשר מפגשי הקטינות עמה אינם מטיבים עם הקטינות (עמ' 24
לחווייד המומחית; ש' 15-16 בעמ' 33 לפרוטוקול מיום 4.11.20). המשיבים אף אינם
מסכימים לאימוץ הקטינות, מביעים חוסר שביעות רצון מטיפול משפחת האומנה
הנוכחית בקטינות, ובשים לב לאישיותם ולחשש הרב שלא יכבדו גבולות, אין מקום
לצמצם את תוצאות האימוץ בכל הנוגע למשיבים (עמ' 21, 26-27, 51 לפרוטוקול מיום
23
24
25
26
27
28
29
30
2222222222
21
.(5.11.20
44. איני מוצא אף יתרון מנקודת מבטן של הקטינות בקיום קשר עם סבותיהן, אמותיהם של
כלל המשיבים. באשר לסבתא פלונית הרי, שכל רצונה הוא קשר עם שרה, ואינה מעוניינת
כלל בקשר עם איליין. הקשר בינה לבין הקטינות מועט אם בכלל, וסבתא פלונית אף אינה
מסכימה לאימוץ הקטינות (עמ' 9-10, 12 סיפא – 13 לפרוטוקול מיום 5.11.20). סבתא
אלמונית לא פגשה את הקטינות מעולם (ש' 17-18 בעמ' 4 לפרוטוקול מיום 5.11.20), אינה
מסכימה לאימוץ, ולא הובאה כל ראיה שקשר בין הקטינות לבינה יתרום לקטינות.
21 מתוך 22
בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
סגורות
תאריך:
אמייץ 17/20
16.12.20
הדברים האמורים יפים ביתר שאת לגבי יתר בני משפחתן המורחבת של הקטינות (למעט
הסבתא רבתא והדודה, ולרבות סבתא פלמונית), אשר כלל לא הביעו רצון בקשר כלשהו
עם הקטינות, וממילא לקטינות אין כל קשר עימן.
45. שונים הם פני הדברים באשר לסבתא רבתא ולדודה. אף המבקש עצמו סבור, כי יש לשמר
קשר בינן לבין הקטינות. הקשר שהתקיים עד כה בינן לבין הקטינות הטיב עם הקטינות,
והסבתא רבתא והדודה אף הביעו רצון לשמור על קשר זה – תוך כיבוד מסגרת האימוץ –
ככל שלא תתקבל בקשתן לשמש אומנה עבור הקטינות (עמ' 105 סיפא – עמ' 106 רישא,
עמי 133 סיפא – 134 רישא לפרוטוקול מיום 4.11.20).
46. אשר על כן מתקבלת בזה התביעה, באופן בו הנני מכריז על הקטינות ברות אימוץ, עת
תוצאות האימוץ תצומצמנה באופן בו יתאפשר לקטינות להיפגש עם הסבתא רבתא
והדודה אחת לארבעה חודשים, בפיקוח השירות למען הילד.
47. פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, א' טבת תשפ"א, 16 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.
22 מתוך 22
נמרוד פלקס, שופט, סגן הנשיא
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
18
19
20
21
567822222
23
16
17
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
אלמוני פגש את רבקה עד כה שלוש פעמים, לראשונה בסמוך ללידתה ופעמיים נוספות
ייבבית שבתאי לוייי. לטענת אלמוני מחדלו להתראות עם רבקה בתכיפות רבה יותר נבע
מהטעייתו בידי פלונית, אשר הובילה אותו לסבור, כי תלוי ועומד כנגדו צו הרחקה,
האוסר עליו להיפגש עם רבקה. לא זו אף זו, שאלמוני ממילא כלל אינו מעוניין לגדל את
רבקה (ולא כל שכן את שרה), אלא בקשתו היא שרבקה תגדל במחיצת משפחתו המורחבת
(עמ' 28 לחווייד המומחית; עמ' 42 סיפא – עמ' 43 רישא לפרוטוקול מיום 4.11.20).
6. כמפורט באריכות בבקשה ובתנייז 11174-08-19, ננקטו בעניינה של שרה הליכי נזקקות
בבית המשפט לנוער בירושלים. בבקשה פורטו נסיבותיהם האישיות של המשיבים.
בקיצור נמרץ יאמר, כי שלושתם ומשפחות המוצא טופלו על ידי רשויות הרווחה משך
תקופה ארוכה. פלונית עצמה, בקטינותה, הוצאה ממשמורת הוריה ושהתה במוסדות
שונים ("צופיה", "מסילה"), אושפזה במוסדות לבריאות הנפש, השתמשה בחומרים
ממכרים, הורשעה בפליליים, ומערכת יחסיה עם הוריה ידעה קשיים לא מבוטלים (כאשר
הקשר עם אביה היה מועט ולא יציב). הן פלוני והן אלמוני היו מעורבים בעבר, ודומה שאף
בעת הזו, בעבירות פליליות, הורשעו, ואף תלויים ועומדים כנגדם בעת הזו מספר הליכים
פליליים. שניהם אף נודעו כמשתמשים מגיל צעיר בחומרים משני תודעה (סמים ואלכהול).
השתתפותם בדיון ההוכחות, אשר התקיים בפני בחודש שעבר, בוצעה באמצעות הוועדות
קולית חזותית מפאת שהות שניהם בבתי כלא. כאמור אף משפחות המוצא טופלו רבות
בידי רשויות הרווחה, וננקטו הליכים פליליים אף כנגד מי מאחיהם של המשיבים. ראו :
נספחים 1-17, 22-27 לבקשה; עמ' 34 סיפא – 35 רישא, עמ' 52 לפרוטוקול מיום 5.11.20).
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
22222222
7. מפאת דיווחים מדאיגים שהגיעו אודות הזנחת שרה בידי פלונית – לרבות דיווחים מאת
הדודה – ננקטו הליכים בבית המשפט לנוער במסגרתם הוכרזו הקטינות כנזקקות, הוצאו
ממשמורת הוריהם, ונקבעה השמתן ביחידת האמהות ייבבית שבתאי לוי (ראשית בסמוך
לתחילת ההליכים בעניינה של שרה, ולאחר הולדת רבקה, אף בעניינה). כעולה מהחלטות
בית המשפט לנוער, קודם להשמת הקטינות, ובפרט שרה, "בבית שבתאי לוייי במחיצת
פלונית כאמור, נעשו נסיונות למתן טיפול הולם בקהילה, השמת שרה בבית הסבתא רבתא
ועוד, אך אלו לא צלחו, או למצער לא ניתן היה המשיך בהם לאורך זמן (ובעניין הסבתא
רבתא אפרט בהמשך). ראו: נספחים 1, 28-32 לבקשה להכרזת בר אימוץ; החלטות
מהימים 14.6.18, 5.9.18, 9.10.18, 15.4.19, 1.8.19, 11.8.19 בתנייז 11174-06-18; החלטה
3 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
מיום 8.9.19 בתניין 14061-09-19. כעולה מדיווחי "בית שבתאי לויי ההליך הטיפולי
בעניינה של פלונית לא צלח. ראו: נספחים 50, 56-57 לבקשה.
8. בעקבות הדברים הללו פנתה המבקשת אל בית משפט זה, בחודש 12/19, בבקשה בקשה
בהתאם להוראת סעיף 12(ג) לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א – 1981 (להלן – "חוק האימוץ")
(אמייץ 50/19), בה התבקש בית המשפט לאשר העברת הקטינות, יחדיו, אל משפחה, אשר
תביע הסכמתה לאמצן, אם וכאשר תוכרזנה ברות אימוץ ביחס להוריהן. במסגרת הדיון
בבקשה האמורה הביעו כלל המשיבים עמדתם, כי למצער נכון לאותה עת לא היה
ביכולתם לטפל לבדם בקטינות, ולא כל שכן בשתי הקטינות גם יחד. לימים שינו במידת
מה המשיבים, או מי מהם עמדתם, עת הביעו רצונם לטפל בקטינות ולקבלן למשמורתם
(אם כי אך פלונית הביעה רצונה לקבל את שתי הקטינות גם יחד למשמורתה, ואילו
אלמוני ופלוני הביעו רצון לקבל למשמורתם, כל אחד את בתו הביולוגית בלבד, תוך
הפרדה בין הקטינות). יחד עם זאת דומה שבעת הזו אף אחד מהמשיבים אינו מבקש לגדל
את הקטינות, ולא כל שכן לגדלן יחדיו, וממילא כפי שיובהר להלן מי מהמשיבים אף אינו
מסוגל לכך ולא נראה שבעתיד הנראה לעין יהיה מסוגל.
9. בהחלטתי מיום 29.12.19 נעתרתי לבקשה האמורה, והורתי על העברת הקטינות אל
משפחת אומנה לצרכי אימוץ. ערעור המשיבים על החלטה זו נדחה (עמייצ 31777-01-20
ואח'), וכאמור מזה כשנה שהות הקטינות במחיצת משפחת האומנה הנוכחית אשר את
הוריה הן רואות כהוריהן (עמ' 30 לחווייד המומחית). דומה שאין חולק, כי אין בידי
המשיבים לטפל כדבעי בקטינות. הדברים עולים בבירור מהמפורט בבקשה, על נספחיה,
ומכלל ההליכים שהתנהלו בבית המשפט לנוער כאמור לעיל. כפי שיובהר להלן מסקנה זו
נתמכת אף בתסקירי ועדויות העוייס לחוק האימוץ ולחוק הנוער, ובחוות דעת המומחית
(עמ' 27-28 לחווייד; עמי 41 סיפא – 42 רישא לפרוטוקול מיום 4.11.20), אותה המשיבים
כלל לא ניסו לסתור (עת נחקרה המומחית במהלך דיון ההוכחות, כמעט ולא נשאלה על ידי
המשיבים כל שאלה, אשר נועדה לקעקע את מסקנתה באשר להיעדר מסוגלותם ההורית
בין כעת ובין בעתיד – למעט אולי אי אלו שאלות שנשאלו על ידי בייכ אלמוני, אך כאמור,
בסופו של יום אלמוני כלל אינו חולק על מסקנות המומחית). אף עדויות העדים שזומנו
לעדות מטעם המשיבים עצמם, ולא כל שכן עדויות עדי המבקש, תומכות במסקנה בדבר
אי מסוגלותם ההורית של המשיבים (ש' 17-19 בעמ' 91 לפרוטוקול מיום 4.11.20).
4 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
10. המבקשת סומכת יתדותיה על עילת האימוץ הקבועה בסעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ, אשר
עניינה המסוגלות ההורית. על פי לשון הסעיף יתקיים התנאי ככל שההורה אינו מסוגל
לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד
הנראה לעין, על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הרווחה לשיקומו.
בחינת המסוגלות ההורית נעשית מנקודת מבט אובייקטיבית, דהיינו האם ההורה מסוגל
לדאוג לילדו, להבדיל מהשאלה האם הוא מעוניין בכך. הפרשנות שניתנה לעילה זו היא, כי
מדובר בהעדר מסוגלות, אשר אין סיכוי שישתנה בעתיד הקרוב ואין בעזרה כלכלית
וטיפולית סבירה כדי להביא לשינוי המצב בעתיד הקרוב. ראו: בעיימ 6593/06 פלוני נ'
היועמ"ש (2007) (להלן בע"מ 6593/06"). בחינת המסוגלות ההורית אינה עוסקת
ביכולת ערטילאית של הורה לתפקד כהורה. לעולם מדובר בילד הספציפי נושא ההליך לו
חייב ההורה לדאוג. הוראת החוק מדברת במסוגלות "לדאוג לילדו כראוי"י, על כל
המשתמע מכך, תוך לקיחה בחשבון של כלל הגורמים והשיקולים הצריכים לעניין בדאגה
לאותו ילד ספציפי. ראו: דנייא 7015/94 היועמ"ש נ' פלונית, פ"ד נ(1) 48, 110-111 (1995)
(להלן – "דנ"א 7015/94"); כי מימון, דיני אימוץ ילדים (תשנ"ד – 1994) בעמ' 321. בבחינת
המסוגלות ההורית יש לקחת בחשבון את מצבו הקונקרטי של הילד, מגבלותיו, בעיותיו
והצרכים המיוחדים להם הוא נזקק. באשר לאותו ילד, על נתוניו הספציפיים, יש לברר את
יכולת ההורה לשמש הורה ראוי. אין מניעה עקרונית שהורה לא יהיה מסוגל לדאוג לילד
ספציפי אחד, בעוד שכלפי ילד אחר, עם צרכים שונים ונסיבות שונות, יהיה ההורה בעל
מסוגלות הורית. ראו: דנייא 7015/94 בעמ' 123; ע"א 604/89 פלונים נ' היועמ"ש, פייד
מה(1) 156, 162 (1990) (להלן – "עניין פלונים").
11. עילת האימוץ שבסעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ בנויה איפוא על שני צירים מרכזיים: האחד,
תפקוד ההורה והאחר, צרכי הקטין. היא מתמקדת בשני מוקדי זמן: הווה ועתיד. היא
מחייבת הן בחינה של השאלה האם ההורה אינו מסוגל עתה לדאוג כראוי לקטין, והן
לשאלה האם אין סיכוי של שינוי בעתיד. רק אם מתקיימת בחינה כפולה זו, בשני מוקדי
הזמן, ניתן להכריז על הקטין כבר אימוץ. השאלה אינה רק אם בעבר ההורים לא היו
מסוגלים לדאוג כראוי לילדים. השאלה היא גם מה צפון בחיק העתיד. כמובן, ניסיון העבר
שופך אור לא רק על ההווה אלא גם על העתיד. עם זאת, יתכן וקיימות ראיות המצביעות
על שינוי, באופן שחרף חוסר היכולת בעבר, קיים סיכוי ליכולת בעתיד. ראו: ע"א 232/85
פלוני נ' היועמ"ש, פ"ד מ(1) 1, 14 (1986) (להלן – "ע"א 232/85"). ודוק, אין די בסיכוי
ערטילאי ובאפשרות דחוקה ורחוקה לשינוי המצב, ואין די בתקוות ובהבטחות גרידא.
18
19
20
21
23
222222
24
25
26
27
28
29
30
31
5 מתוך 22
בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
סגורות
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
דרוש שהסיכוי יהיה אובייקטיבי וסביר לכך שלהורים הביולוגים תהא בעתיד הנראה לעין
יכולת הורית מספקת לגדל את ילדיהם.
12. אין לקבוע מסמרות באשר לשאלה, מה הוא העתיד הנראה לעין. הכול תלוי בנסיבות
המיוחדות של כל מקרה. ניתן להצביע על מספר שיקולים. אחד השיקולים הנכבדים הוא
גיל הקטין, מחד גיסא, ומשך הזמן הצפוי עד למועד תחילת השינוי, מאידך גיסא. בדרך
כלל, ככל שגילו גבוה יותר, יש לנקוט הליכי אימוץ באופן מהיר יותר. מאידך גיסא, כאשר
מדובר בילד שהוא בגיל צעיר מאוד, ונראה כי קיים סיכוי אובייקטיבי סביר לשינוי המצב
בעתיד, יש שניתן להמתין לשינוי שיחול בתקופה ארוכה יותר. שיקול נוסף הוא – תנאי
סידורו של הקטין ומצבו ויכולתו להמתין עד למועד בו צפוי השינוי במצב ההורה. ועוד
שיקול מידת הסיכוי לשינוי המצב, וככל שהסיכוי לשינוי ודאי, ממשי וברור יותר – ניתן
להמתין להתרחשותו פרק זמן ארוך יותר. ראו: ע"א 3794/91 פלונית נ' היועמ"ש, פייד
מו(4) 276, 284 (1992). פרק הזמן הסביר בו מדובר נבחן באספקלריה של גדילת והתפתחות
הקטינים. ראו: בעיימ 5082/05 היועמ"ש נ' פלוני, פייד ס(3) 201, 243 (2005); עייא
6106/92 פלונית נ' היועמ"ש, פ"ד מח(2) 836,833 (1994); דנ"א 2382/17 פלוני נ' פלוני
(2017), פסקה 22 לפסהייד. בהתחשב בכלל השיקולים הללו דומה, שככלל יש לפרש את
התיבה "העתיד הנראה לעין" כפרק זמן, שאינו עולה על מספר חודשים, להבדיל מפרק זמן
המגיע לכדי שנים. השוו : אמייצ (י-ם) 5/09 היועמ"ש נ' פלונית (2011) בסעיף 29 לפסהייד.
13. העילה הקבועה בסעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ מיוחדת בכך שהיא עוסקת לא רק במצב
נתון ביום ההכרעה, אלא היא צופה גם פני העתיד. הקביעה השיפוטית בדבר מצב ההווה
בעת מתן פסק הדין כרוכה לעיתים קרובות בהתלבטויות, אולם ההערכה בדבר הסיכוי
לעתיד טומנת בחובה קשיים גדולים יותר, וזאת בשל המגבלות האנושיות בדבר ניבוי
העתיד, שנשענת על נתונים מהעבר מהווה. ראו: עניין פלונים בעמ' 162. שאלת המסוגלות
ההורית נבחנת בראש ובראשונה על פי מצב והתנהגות ההורה בעבר, שכן ניסיון העבר
שופך אור לא רק על ההווה אלא גם על העתיד. ראו: ע"א 232/85. "כלי עבודה"י נוסף
הנתון לבית המשפט כדי לבחון אחר האפשרות בעתיד מעבר למצב בעבר ובהווה, הוא חוות
דעת מומחה בעל הכישורים הנדרשים אשר יבחן את המסוגלות ההורית. לחוות דעת זו
משקל רב. ראו: דנייא 1892/11 היועמ"ש נ' פלונית, פייד סד(3) 356, 454 – 455 (2011)
(להלן – "דניא 1892/11"); בעיימ 6593/06 בסעיף 2 לחווייד השופט ג'ובראן (2007); עייא
6 מתוך 22
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
שראל
בתי המשפט
סגורות
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
3798/94 פלוני נ' פלונית, פ"ד נ(3) 133, 155 (1996); בעיימ 4486/13 פלונית נ' היועץ
המשפטי לממשלה (2013), סעיפים 27-28 לחווייד השופטת ארבל.
14. בסיכומיהם לא טענו אלמוני ופלוני באשר למסוגלותם ההורית, ואף הבהירו באופן חד
משמעי, כי הם תומכים במסקנות המומחית והמלצותיה – מבלי לסייג דבריהם, כי הם
מסכימים להמלצה או מסקנה אחת, אך חולקים על מסקנה או המלצה אחרת. נמצא
איפוא, כי למצער מנקודת מבטם של אלמוני ופלוני אין מחלוקת באשר להיעדר מסוגלותם
ההורית של כלל המשיבים. באשר לאלמוני אעיר, כי אף אם אקבל את טענתו, לפיה נמנע
מלהיפגש עם רבקה היות והוטעה על ידי פלונית לחשוב שנאסר עליו לעשות כן, אין בכך
כדי לשנות מהיעדר מסוגלותו ההורית – בהווה ובעתיד. זאת כאמור עת אלמוני כלל אינו
חולק על מסקנות והמלצות המומחית בעניין זה, וממילא כלל הראיות תומכות בהיעדר
מסוגלותו.
15. אף פלונית אינה חולקת על מסקנות והמלצות המומחית, וממילא אינה מעלה בסיכומיה,
במפורש, טענה, כי נפלה שגגה כלשהי במסקנת המומחית, לפיה לפלונית אין ולא צפויה
להיות בעתיד הנראה לעין יכולת לטפל בקטינות ולגדלן. יחד עם זאת מצאה לנכון פלונית
לטעון, כי רשויות הרווחה "הסלילויי את עניינן של הקטינות להליכי אימוץ, מבלי ליתן
הזדמנות כנה ואמיתית לגדילתן בקרב משפחתן המורחבת; וכן כי הניסיון לשיקום
כישוריה ההוריים של פלונית בבית שבתאי לויי כשל מפאת יחסים בין אישיים מורכבים
בינה לבין מדריכה בצוות הטיפולי שם (סעיפים 2, 6 לסיכומי פלונית). ככל שתכלית
טענותיה אלה של פלונית היא להוביל למסקנה, כי קיימת לה מסוגלות הורית או שבעתיד
הנראה לעין בידיה לרכוש מסוגלות זו, בין ביחס לשני הקטינות ובין ביחס למי מהן, הרי,
שכאמור טענה זו כלל לא נטענה במפורש.
16. ככל שאכן יש לראות בטענת פלונית משום התנגדות לטענת המבקשת ומסקנות המומחית,
בדבר היעדר מסוגלותה לטפל בקטינות בהווה ובעתיד, הרי שיש לדחות טענה זו. כאמור,
כלל הראיות מלמדות על ההיפך הגמור, ואף אם אניח, כי יש יסוד לטענת פלונית בדבר
אותה ייהסללה", או יחסים מורכבים בינה לבין מי מנשות הצוות "בבית שבתאי לוייי – ולא
הובאה כל ראיה לטענות אלה, ודומני, כי מהראיות עולה דווקא מסקנה הפוכה – אין בכך
כדי להוביל למסקנה שונה בכל הנוגע להיעדר מסוגלותם ההורית של המשיבים ופלונית
7 מתוך 22
בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
בפרט.
סגורות
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
17. משמצאנו, כי התקיימה בכלל המשיבים עילת אימוץ כלפי הקטינות – היא היעדר מסוגלות
יש לפנות אל השלב השני של הבדיקה, ולבחון האם אימוץ
הורית בהווה ובעתיד
–
הקטינות אכן לטובתן. ראו: בעיימ 6930/04 פלונית נ' האב הביולוגי, פייד נט(1) 596, 611
(2004); ע"א 2169/98 פלוני נ' היועמ"ש, פ"ד נג(1) 241, 260 (1999). ייתכן, כי בית המשפט
יגיע למסקנה שלמרות קיומה של עילת אימוץ הרי שטובת הקטין מחייבת, שהזיקה
המשפטית בינו לבין הוריו הביולוגים לא תנותק, ואזי לא יוכרז בר אימוץ. ראו: בעיימ
377/05 פלונית נ' ההורים המיועדים, פייד ס(1) 124, 151 (2005). מאידך גיסא, אם סבר
בית המשפט, כי טובת הקטין מחייבת את אימוצו עליו להכריז עליו בר אימוץ. ככל שמצא
בית המשפט, שקיימת עילת אימוץ וטובת הקטין אכן מחייבת את אימוצו, עליו לבחון
האם יש מקום לצמצם את תוצאות האימוץ. לטעמי טובת הקטינות מחייבת הכרזתן ברות
אימוץ, וסבורני, כי קיימות די ראיות המלמדות על כך שסיכויי מתווה אומנת הקרובים
המוצע להיכשל רבים. אבאר.
הדין הנוהג הוא כמפורט בסעיפים 27-29 לחווייד השופטת נאור בדנייא 6211/13 היועץ
המשפטי לממשלה נ' פלונית (2013) (להלן – "דניא 6211/13"), וכלשונה:
"כאשר קיים משבר אצל ההורים הביולוגיים המחייב את שקילת הוצאת
הקטין מחזקתם, מן הראוי לבחון אפשרות קליטתו של הקטין על-ידי
קרוביו. אפשרות זו עשויה להיטיב עם הקטין, שכן היא מאפשרת לשמור על
הקשר בין הקטין לבין משפחתו המולידה, על זהותה הייחודית
. כך זוכה
הקטין ביתרון של המשכיות והשתייכות רב-דורית. במקרים מסוימים, עשוי
להתווסף לכך גם שיקול של השתייכות לעדה מסויימת, לתרבותה ולערכיה
… ברם, על אף שיש לתת משקל לייקשר הדם" או ייקשר המשפחה" בין
הקטין למשפחתו המורחבת, אפשרות גידולו של הקטין אצל קרוביו כפופה
תמיד לטובתו של הקטין. ככל שאפשרות גידולו של הקטין בחיק המשפחה
אינה עולה בקנה אחד עם טובתו של הקטין, ואף עלולה לגרום לו לנזק
מוחשי, יש לבכר חלופות אחרות … שיקול מרכזי בהקשר זה הוא מימד
הזמן. ציינו לא אחת כי חלוף הזמן עבור קטין אינו כחלוף הזמן עבור מבוגר.
לעיתים, תקופה קצרה בעיניו של מבוגר, תדמה לקטין כנצח. יש להתחשב
8 מתוך 22
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
28
29
30
× 2222222222227
1
2
3
4
5
בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
סגורות
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
בכך שבמהלך תקופה קצרה מנקודת המבט של מבוגר, עשויים להתחולל
שינויים בנפשו של קטין, אשר לא יאפשרו עוד לנתקו מהסביבה בה היה מצוי
ולהעבירו למשפחתו הביולוגית. קושי נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא כי
אימוץ בתוך המשפחה, הקרוי גם אימוץ בין-משפחתי, שומר מטבעו על ערוץ
פתוח בין המאומץ לבין הוריו הביולוגיים. במשפטנו, אימוץ פתוח מהווה
חריג לכלל לפיו האימוץ מנתק לחלוטין את הקשר בין המאומץ להוריו.
אימוץ פתוח לא תמיד משרת את טובתו של הקטין, ונוכח המורכבות שבו
הוא מחייב בחינה של כלל השיקולים הרלוונטיים, לרבות טובתו של הקטין;
עמדתם של ההורים הביולוגיים ביחס לאימוץ והשלמתם עם העובדה כי
ילדם יילקח מהם; ועמדתם של ההורים המאמצים … באימוץ בין משפחתי
טמונים קשיים נוספים, העלולים להשליך על טובתו של הקטין, וביניהם
הקונפליקט הנוצר לעיתים בין נאמנות המאמץ לבני משפחתו ההורים
הביולוגיים לבין נאמנות המאמץ למאומץ. מנגד, לאימוץ בין משפחתי
יתרונות, משום שהוא מאפשר במידה מסוימת לקטין לשמר את זהותו ואת
תחושת השתייכותו למשפחה הגרעינית. סיכומם של דברים, לייקשר הדם"
או לייקשר המשפחהיי בין קטין לקרוביו יש בהחלט משקל. אולם, אין מדובר
בשיקול המכריע בהכרח את הכף. יש לקחתו בחשבון במלאכת האיזון בין
השיקולים השונים הצריכים לעניין. מלבד טובת הילד, לה יש מעמד בכורה,
שיקול נוסף בו יש להתחשב הוא רצונם של ההורים הביולוגיים והמשפחה
המורחבת. בנוסף, עם מסירת קטין למשפחה המועמדת לאמצו, נוצרת
ציפייה לבני המשפחה המועמדת להיות המאמצת כי הקשר עם הקטין לא
יגדע. ככל שמשך הזמן בו שוהה הקטין אצל משפחה זו מתארך, וככל
שהקשר בין הקטין למשפחתו ייהפסיכולוגית" מתהדק, כך יינתן משקל רב
יותר לאינטרס המשפחה המועמדת להיות המאמצת … בין כך ובין כך,
במכלול השיקולים לשיקול של טובת הילד מעמד מכריע ודומיננטי. העיקרון
המנחה בהכרעה הוא טובת הילד, "עקרון העל בדיני האימוץ". (הדגשות
שלי – נ.פ.)
18. כאמור לטעמי בנסיבות דנן טובת הקטינות מחייבת הכרזתן ברות אימוץ, וזאת חלף מנגנון
האומנה המוצע. מסקנתי זו נשענית על שלושה אדנים, אשר די באחד מהם כדי להגיע
למסקנה האמורה, ולא כל שכן עת שלושתם גם יחד תומכים בה. אדנים אלה הם:
9 מתוך 22
12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
23
24
25
26
28
29
30
31
21 2222222222227
21
בתי המשפט
בדלתיים
בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בפני:
כב' סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס
סגורות
אמייץ 17/20
תאריך:
16.12.20
הראשון, אי התאמת מנגנון האומנה המוצע בטווח הקרוב; השני, מיעוט סיכויי המנגנון
המוצע להאריך ימים, וליתר דיוק להאריך שנים, בשים לב לצורך להעניק לקטינות בית של
,
קבע, משך למעלה מחמש עשרה שנים, נוכח גילן הצעיר; השלישי, הנזק הצפוי לקטינות
כבר בעת הזו מפאת מעברן להתגורר אצל הסבתא רבתא חלף המשך מגוריהם אצל
משפחת האומנה הנוכחית.
19. אי התאמת מנגנון האומנה המוצע בטווח הקרוב – הדין הנוהג הוא, כי בית המשפט ייטה
לאמץ המלצות מומחה מטעמו, ולא כל שכן כאשר עסקינן בחוות דעת שעניינה טובת ילד,
אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי המצדיקים סטיה מאותה המלצה.
יחד עם זאת, ברי לכל כי בית המשפט לעולם הוא הפוסק האחרון, והיעזרות בחוות דעת
של מומחים אין פירושה כי על בית המשפט להתפרק מסמכותו ולהמיר שיקול דעתו
העצמאי בזה של המומחה ראו: בעיימ 27/06 פלוני נ' פלוני (2006) בסעיף 15 לפסהייד;
בעיימ 6593/06 בסעיף 2 לחווייד השופט ג'ובראן; בעיימ 2103/13 פלונית נ' משרד הרווחה
(2013) (להלן – "בע"מ 2103/13") בסעיף 17 לחווייד השופט דנציגר. כפי שיובהר להלן
המקרה דנן בא בגדר אותם מקרים חריגים בהם אין לאמץ את המלצת המומחית, בכל
הנוגע לעדפת מתוה אומנת קרובים חלף אימוץ, אך יחד עם זאת יש לאמץ את מסקנותיה –
אשר למעשה כלל אינן שנויות במחלוקת – באשר לאי מסוגלותם של המשיבים לגדל את
הקטינות או מי מהן, בין כעת ובין בעתיד הנראה לעין. זאת בראש ובראשונה נוכח מבנה
אישיותם של המשיבים, כעולה מחווייד המומחית, וניכר בהתנהגותם משך שנות חייהם,
אשר נעדר את הכישורים הנדרשים לטיפול וגידול בקטינות.
20. הצדדים טענו כהנה וכהנה באשר ליתרונות וחסרונות גידולם של קטינים בידי סביהם על
דרך הכלל (ובעניינו – הסבתא רבתא והדודה, היא אחות סבתן של הקטינות). כך הפנה
המבקש למאמרים הנסמכים על מחקרים שמצאו פגיעה בבריאותם הנפשית ועלייה ברמת
החרדה של סבים המגדלים את נכדיהם, רמות גבוהות של הפרעות התנהגות וקשיים
רגשיים של ילדים מעין אלה ועוד אי אלו קשיים וסכנות אליהם חשופים הן הסבים
המגדלים והן הנכדים (או שמא במקרה זה הנינות) במערכת משפחתית כגון דא. המבקש
אף הפנה אל פסק דינו של חברי כב' השופט זגורי באמייץ (נצרת) 26/18 היועמ"ש נ'
אלמונית ואח' (2020) (להלן – "אמ"ץ 26/18"), בו נסקרו שלל האתגרים העומדים על דרך
הכלל בפני מתווה של אומנת קרובים ארוכת טווח, או אימוץ קרובים. לשם הקיצור לא
10 מתוך 22
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
26
30
222222222
23
24
25
27
28
29
