2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
21
23
24
22222
20
שראל
בתי הדין המנהליים שליד בית משפט השלום בחיפה ועדות הערעור מכוח חוק
וייע 13247-09-19
תיק חיצוני: 27753
בפני
כבוד השופטת בכירה שושנה ברגר
העוררת
PHP פסול דין) ת"ז XXX
נגד
משרד הרווחה והשירותים החברתיים – האגף לטיפול באדם
המשיב
עם מוגבלות
פסק דין משלים
בפסק דין שניתן על ידי עוד ביום 11.2.20, הוריתי כדלקמן:
1. העוררת תשולב באופן הדרגתי במעייש XXX תוך בניית תכנית מוגנות מתאימה עבורה
שתיבנה במשותף על ידי הצוות במעייש, שירותי הרווחה, הוריה של העוררת והעוררת עצמה.
2. בחודש הראשון לשילובה של העוררת במעייש XXX תלווה העוררת על ידי סיוע שיקומי אשר
ימומן מטעם משרד הרווחה ובהשתתפות ההורים. לאחר תקופה זו, נוכח העובדה שבהחלטת
וועדת האבחון החדשה עלה הרושם כי אין צורך בליווי צמוד לעוררת, סוגיית המשך הליווי
השיקומי תהיה מסורה להחלטת המשפחה.
ביום 9.3.20, הגיש עוייס ראשי לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית),
תשכ"ט-1969 (להלן: "עו"ס ראשי לחוק") הודעה לתיק במסגרתה צוין על ידו כי ככל והעוררת
תזדקק להמשך ליווי שיקומי לאחר החודש הראשון לשילובה במעייש XXX, הדבר ייבחן על פי שילובה
ותפקודה בפועל ועמדת מנהל המסגרת וצוות העובדים, תוך שילוב המשפחה והעוררת בהחלטות
הנוגעות להמשך שילובה שם.
ביום 12.3.20, הוגשה תגובת העוררת להערת עוייס לחוק הנייל, במסגרתה הביעה העוררת התנגדות
נחרצת להערת עוייס ראשי לחוק וביקשה להורות על קיום פסק הדין ככתבו וכלשונו.
ביום 18.3.20, הוגשה התייחסות משלימה של עוייס ראשי לחוק, במסגרתה שב על עמדתו תוך שהוא
מציין כי בשל מצב החירום בתקופת הקורונה, מעייש XXX נסגר.
ביום 31.3.20, עתרה העוררת להסיר את חיסיון הפרסום שהוטל על פסק הדין, תוך התרת פרסומו
בנוסח מותר לפרסום בתוך השמטת פרטים מזהים של העוררת.
1 מתוך 4
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
שראל
בתי הדין המנהליים שליד בית משפט השלום בחיפה ועדות הערעור מכוח חוק
וייע 13247-09-19
תיק חיצוני: 27753
ביום 10.9.20 הוגשה עמדת עוייס ראשי לחוק, במסגרתו עתר לביטול פסק הדין וכן עתר לדחות את
הבקשה לביטול איסור הפרסום.
20
בהתייחסותה המשלימה של העוררת מיום 8.11.20, עתרה העוררת לדחיית הבקשה לביטול פסק הדין
ושבה וחזרה על בקשתה להתיר את פרסומו.
בזיקה לבקשות ותגובות שהוגשו על ידי הצדדים לאחר ה-8.11.20, בהחלטתי מיום 8.4.21, קבעתי
מועד לדיון ליום 19.4.21. בדיון עלה כי למעשה העוררת אינה משולבת במסגרת תעסוקתית, חרף
האמור בפסק הדין. עוייס ראשי לחוק הציע שהעוררת תשולב במעייש XXX, בליווי אישי שימומן 50%
עייי המשרד ו-50% ע"י המשפחה, כאשר המשרד מוכן לממן 50% מהליווי למשך תקופה של 3 חודשים
במידת הצורך וניתן לבדוק את הצורך בליווי, בהתאם למצבה והתקדמותה של העוררת. ככל שתהיה
מחלוקת לעניין הצורך בליווי, השאלה תועבר להכרעתה של האחות הראשית או הרופאה הראשית
במשרד.
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
2222222223
33
לבקשת העוררת ניתנה לה שהות של 7 ימים על מנת להגיש עמדתה בכתב להצעת עוייס ראשי לחוק
וביום 3.5.21, הוגשה עמדתה במסגרתה פורטה בסעיף 4 תמצית הצעתה החלופית ומשזו נדחתה
לדבריה על ידי עוייס ראשי לחוק, עתרה העוררת לקיום פסק הדין כלשונו ולחילופין, לקבל את
המתווה שהוצע על ידה. עוד ביקשה העוררת להסיר את אסור הפרסום המוטל על התיק.
בהתייחס לתגובתה של העוררת, הוגשה התייחסות משלימה מטעם עוייס ראשי לחוק ביום 11.5.21.
בזיקה לפסק הדין שניתן ביום 11.2.20, נוכח הנטען על ידי הצדדים לאחר מתן פסק הדין, מקבלת
אני את עמדת עוייס ראשי לחוק כי השאלה שעומדת להכרעה, הינה הבטחת האחריות לשלומה של
העוררת במסגרת שילובה במסגרת השיקומית. שאלה זו היתה נר לרגליו של בית המשפט בעת מתן
פסק הדין וכן בעת מתן פסק הדין המשלים הניתן כעת.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שאין זה נכון לשמוט את הסמכות והאחריות
של מנהל המעייש בXXX ולמסור את שיקול הדעת וההחלטה הבלעדית לעניין הצורך בהמשך הליווי
השיקומי עבור העוררת בהתאם להחלטת המשפחה בלבד. ברי, כי האחריות והסמכות על שמירת
שלומה וביטחונה של העוררת מעצם הימצאותה במסגרת תעסוקתית, נתונים גם בידי מנהל המסגרת
וצוות העובדים. אין באמור לעיל כדי להפחית או לשלול את מעורבותה של משפחתה של העוררת,
כאשר אין ספק כי האחריות לשלומה הינה בראש מעיינם ולפיכך מצופה כי יווצר שיתוף פעולה בין
המשפחה לבין צוות המסגרת התעסוקתית. נוכח האמור לעיל, שוכנעתי כי היצמדות לאמור בפסק
2 מתוך 4
בתי הדין המנהליים שליד בית משפט השלום בחיפה ועדות הערעור מכוח חוק
וייע 13247-09-19
תיק חיצוני: 27753
הדין ככתבו וכלשונו, אינה עומדת במבחן המציאות ומנוגדת לטובתה של העוררת ועל כן יש מקום
לשינוי פסק הדין כפי שיפורט להלן.
שקלתי את הצעתה החלופית של העוררת כמפורט בפסקה 4 לתגובתה מיום 3.5.21 ואין בידי לקבלה,
שכן כבר באמור בפסקה אי להצעה הנייל, עומד בניגוד לאמור בפסק הדין. העוררת מציעה למעשה
השבתה למעייש XXX ללא ליווי, שעה שלא כך נקבע בפסק הדין.
נוכח האמור לעיל, בשל הצורך במציאת האיזון הראוי והנכון בין השבתה של העוררת למסגרת
תעסוקתית מוקדם ככל הניתן תוך שמירה מיטבית על שלומה וביטחונה, בשים לב לסמכות ולאחריות
המוטלת על צוות המסגרת התעסוקתית לשלומה של העוררת, הנני מורה כדלקמן:
1. העוררת תשולב במעייש XXX לא יאוחר מיום 3.10.21, זאת בשים לב לתקופת חגי תשרי אשר
בפתח. ככל שהדבר אפשרי, חרף תקופת החגים כאמור, תשולב העוררת במועד מוקדם יותר
ככל הניתן.
2. עם שילובה של העוררת במעייש XXX, תלווה העוררת על ידי סיוע שיקומי שימומן בחלקים
שווים על ידי הוריה ומשרד הרווחה, זאת למשך תקופה של עד 3 חודשים. במהלך תקופה זו
ייבחן המשך הצורך בליווי של העוררת, בהתאם למצבה והתקדמותה וככל שתהיה מחלוקת
לעניין הצורך בליווי, השאלה תועבר להכרעתה של הרופאה הראשית במשרד הרווחה ולאחר
שתינתן להוריה של העוררת האפשרות להביע את עמדתם בפני הרופאה כאמור, טרם מתן
הכרעתה בעניין.
3. נוכח המפורט בתגובת העוררת מיום 8.11.20 (סעיפים 33 עד 43), בקשת עוייס ראשי לחוק
לביטול פסק הדין, נדחית (ככל שהנייל עדיין עומד על בקשתו). אשר לפרסום פסק הדין, נוכח
פסק הדין המשלים שניתן כעת, מתייתר הצורך בהכרעה בעניין.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין המשלים לצדדים.
ניתן היום, כ"ח אלול תשפ"א, 05 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
222222
25
26
27
8817.
3 מתוך 4
שושנה ברגר, שופטת בכירה
28
29
222
30
בתי הדין המנהליים שליד בית משפט השלום בחיפה ועדות הערעור מכוח חוק
וייע 13247-09-19
תיק חיצוני: 27753
4 מתוך 4
1
