בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופטת, סגנית הנשיא אביבית נחמיאס
תובעים
נתבעים
1.פלונית
2.אלמוני
ע"י ב"כ עו"ד אליעד שחם
נגד
1.שי ק '
2.י' ק'
3.מי צי
4.אי ד'
5.ר' ש'
(הנתבעים 2-5ע"י ב"כ עו"ד מרואן מויס)
6.רשות מקרקעי ישראל
7. הסוכנות היהודית
8. אגודה שיתופית ******
פסק דין
לפני מחלוקת בין יורשים בהתייחס לגורלו של משק חקלאי, אשר המנוחה ציוותה בצוואתה
לפצלו, באופן שביתה ונכדה יקבלו את המשק ומכסת הביצים, ואילו השטחים החקלאיים, יועברו
לשאר ילדיה.
העובדות הצריכות לעניין:
1. התובעת 1 (להלן: "התובעת") הינה אמו של התובע 2 (להלן: "התובע"), ואחותם של
נתבעים 1-5.
2. התובעת והנתבעים 1-5 הינם ילדיהם של המנוח קי די שנלב"ע בשנת 95.**. ** והמנוחה ק'
חי (יונה) זייל שנלב"ע ביום 15.**. **
באגוייש
******
, הכולל בית מגורים,
3. המנוחים היו בעלי זכויות של בר רשות במשק מס' **
שטחים חקלאיים ומכסת ביצים ועייפ הנטען עייי בני המשפחה, אף מגרש בהרחבה.
1 מתוך 21
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
שראל
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
4. אין חולק כי בסמוך לפטירת המנוח, עברו התובעת ושלושת ילדיה להתגורר במשק עם
המנוחה. לטענת התובעת היא טיפלה במשק ובהמשך טיפלה אף באימה המנוחה, ואילו
לטענת הנתבעים מעבר המגורים נבע ממצבה הכלכלי של התובעת ונעשה למורת רוחה של
המנוחה. התובעת לא נרשמה כבעלת זכויות של ייבן ממשיך" במשק, אם כי ביום 23.02.16,
כשנה לאחר פטירת המנוחה, התקבלה כחברה באגוייש.
5. ביום 20.8.08 ערכה המנוחה צוואה, במסגרתה ציוותה את רכושה באופן הבא:
(1) הזכויות במשק פוצלו באופן שמלוא הזכויות במשק לרבות בית המגורים, הלול
ומכסת הביצים ציוותה המנוחה לתובעים, תוך מתן זכות מגורים לתובעת עד יום
מותה. את הזכויות בשטחים החקלאיים ובמגרש 119 ציוותה המנוחה לחמשת
הנתבעים בחלקים שווים.
(2) את מלוא זכויותיה של המנוחה בחשבונות הבנק, פיקדונות וחסכונות
המנוחה לנתבעים בחלקים שווים.
–
ציוותה
6. ביום 3.11.15 ניתן צו קיום צוואה מתוקן (התיקון התייחס למספרי ת.ז של הזוכים קי שי
קי י' וצ' מי, שצוינו בצוואה באופן שגוי).
7. אין חולק כי קדמה לצוואה זו צוואה אחרת, תוכנה לא הוצג אולם אף מעדויות הנתבעים
עולה כי הצוואה הראשונה לא הייתה לרוחם, וכי לאחר דין ודברים עם המנוחה, נערכה
הצוואה השנייה שקוימה. שני הצדדים הבהירו כי על הפרק עומדות הוראותיה של הצוואה
המאוחרת שקוימה ואף אחד מהצדדים לא ביקש לבטל את צו הקיום.
8. מאחר שהמשק מהווה יחידה משקית אחת שאינה ניתנת לפיצול, התגלעו בין הצדדים
מחלוקות אשר לגורל המשק ולגורלן של ההוראות בצוואה המייחסות למשק.
9. כבר בשלב זה יצויין כי שאר הוראות הצוואה קויימו, ובכללן חלוקת הזכויות הכספיות של
המנוחה לנתבעים.
10. ביום 17.1.17, הגישה התובעת תביעה לפס"ד הצהרתי המורה על ביטול הסעיפים בצוואה
המתייחסים לחלוקת הזכויות במשק, ותחת זאת ביקשו סעד המצהיר כי מלוא הזכויות
במשק יועברו לתובעת בלבד (תמ"ש 39292-01-17). בישיבת קדם המשפט מיום 5.7.17
הודיע התובע כי הוא מסתלק מחלקו בעיזבון לטובת אימו, אולם במסגרת הליך זה טענו
התובעים כי תצהיר ההסתלקות איננו רלבנטי עוד, שכן ניתן על רקע בקשתה של האם
להתמנות כייבן ממשיך" בנחלה ועייפ דרישת המוסדות לפיה עליה להביא תצהירי הסתלקות
מכלל היורשים.
11. בנסיון להביא את הצדדים להסכמות, מונה באותו הליך שמאי להערכת שווי הנחלה, מכסת
הביצים והשטחים החקלאיים. לאחר שנסיונות אלה לא צלחו, ביקשה התובעת לתקן את
כתב התביעה. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 02.07.21. ברייע שהגישה לבית המשפט
2 מתוך 21
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
שראל
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
61. התובעת ביקשה להסתמך על מסמכים שונים, לתמיכת טענתה כי המושב הכיר בה כבת
ממשיכה בפועל והיא אף השתתפה מעת לעת באסיפות הכלליות, ובכללם – פרוטוקול
האסיפה הכללית מיום 23.2.16, חתימת האגודה על גבי טופס אישור והסכמת האגודה
להעברת הזכויות", מכתב הסוכנות היהודית מיום 9.12.15, תשובת בא כוחה לסוכנות מיום
8.3.16, מכתב המושב לסוכנות ובו בקשת והסכמת המושב להעברת הזכויות במשק על שם
התובעת, תצהיר התובעת לסוכנות מיום 24.1.16, שאלון למועמדים להתיישבות מיום
24.1.16 שמילאה התובעת, ודרישת הסוכנות מיום 21.3.16 להשלמת מסמכים לשם העברת
הזכויות, ופניות שנעשו לחמשת האחים בבקשה לחתום על כתבי הויתור.
62. לא מצאתי ממש בטענות אלה של התובעת ובנפקותם של המסמכים שצורפו להכרה
בתובעת כבן ממשיך. קבלתה של התובעת כחברה באגו"יש, נעשתה לאחר פטירת המנוחה,
וממילא מהווה היא חלק קטן ביותר בהליך מינוי הייבן הממשיך" שכלל לא נטען כי בוצע
במהלך חיי המנוחה. יצויין כי התובעת העידה כי התהליך החל רק לאחר פטירת המנוחה
(עמ' 9 ש' 9-19). ואכן מהמסמכים שצורפו עולה כי ביום 26.1.16, לאחר פטירת המנוחה,
פנתה התובעת למושב וביקשה להתקבל כחברה. בתשובה מיום 23.2.16 אישר המושב את
קבלת התובעת כחברה ואישר העברת רישום הזכויות במשק על שמה, אולם הודגש במכתב
ברחל בתך הקטנה כי הדבר ייכפוף לאישור הסוכנות היהודית, רמייי ובהתאם לתקנון
האגודה", אישורים שלא ניתנו. שעה שהמינוי לא נעשה באופן פורמאלי ולא אושר עייי
המוסדות, הטענה כי המושב התייחס לתובעת כאל ייבת ממשיכה בפועל, אינה יכולה
להרעיל לה.
63. עוד יוטעם כי רמייי ציינה בכתב ההגנה כי אין בתיק הרשות אינדיקציה לכך שהמנוחים מינו
ייבן ממשיך" בנחלה וכיום לא ניתן להכריז על בנה של התובעת כבן ממשיך משלא בוצע
מינוי כדין, ולא ניתן להגדיר את התובע כבן ממשיך רטרואקטיבית, משהמינוי לא נעשה
בחיי המנוחים.
64. מעבר לכך, התובעים כלל לא מבקשים כי התובעת תקבל את הזכויות במשק ותוכר כייבן
ממשיך" על סמך התנהגות המושב או מצגים אחרים, אף אם היה בכוחם של אלה להקנות
לה מעמד כלשהו – אלא מבקשים כי הנכד יהא זה שאליו יעברו הזכויות במשק, וברי כי
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
222222222222
האחרון לא מונה כבן ממשיך בחיי המנוחה.
העברת זכויות של בר רשות במסגרת צוואה:
65. הפסיקה הכירה באפשרות של העברת זכויות של בר רשות בנחלה, בדרך של קביעת בעל
הזכות בצוואה. יחד עם זאת, הדבר התאפשר אך ורק מקום בו נקבע בעל זכות אחד במלוא
הזכויות בנחלה על כל חלקיה ובכפוף להעדר פגיעה בבן הזוג.
11 מתוך 21
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
שראל
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
66. בבעיימ 1813/18 פלוני נ פלוני 23.6.19 ניתן תוקף לרצונה של המנוחה כפי שצויין בצוואה
למכור את המשק ולחלק את התמורה בחלוקה שפורטה בצוואה, כאשר בית המשפט העליון
חזר והדגיש כי זכויותיו של בר רשות בנחלה ניתנות להעברה, לרבות בדרך של הורשה, כך
נקבע כי בר רשות רשאי להורות בצוואתו על מכירת הנחלה וחלוקת התמורה בין מוטבי
הצוואה, דבר המתיישב עם עקרון מניעת פיצול נחלות ועם עקרון העל של קיום רצון המת,
וכי אפשרות זו מתיישבת עם המגמה בפסיקה לחזק את המעמד המשפטי של זכויותיו של
בר הרשות והאוטונומיה שלו בקביעת הזכאים להמשיך ולהחזיק בזכויותיו לאחר מותו.
67. כך, בבעיים 7861/17 הנייל נקבע כי חוק הירושה הקנה עדיפות להוראות צוואה על פני
הירושה על פי דין, ועדיפות זו קיימת גם לעניין העברת זכויות של בר רשות מכוח סעיף
20(ה)(1). בין היתר, נקבע כי "ראשית, לחריג לעדיפות האמורה אין עיגון לשוני בחוק
הירושה ובחוזה המסגרת. שנית, קיום רצון המוריש (ובענייננו: ההעדפה של בר הרשות למי
להעביר את זכותו) מתבטא בירושה על פי צוואה וגובר על ברירת המחדל שבירושה על פי
דין. שלישית, הכפפת סעיף 114 להוראות צוואה מדגימה את עדיפות הירושה על פי צוואה
גם בקשר אליו. כך, נקבע כי אם בר רשות קבע בצוואה זוכה אחד במשק, אותו יורש על פי
צוואה עדיף על פני כל היורשים על פי דין, עוד נקבע כי סעיף 114 מסדיר הקצאה של נכס
מסוים בעיזבון בין היורשים. על כן אם יש יורש אחד, אין צורך בהקצאה מיוחדת ואין
תחולה לסעיף".
68. עוד בעניין זה ר' הדברים שנפסקו מפי חברתי כב' השופטת פאני גילת כהן בת.ע. (קייג)
17466-01-13 פלוני נ' אלמוני ואח' (16.8.15), שהתייחסה לסעיף 20 ה להסכם המשולש
הקובע כי זכויות בר הרשות אינן חלק מהעזבון, ובין היתר ציינה כי "הגדרת הזכויות במשק
כנכס חוץ עזבוני אינה מפקיעה את האפשרות העומדת לרשות בעל הזכויות לבקש במסגרת
ובאמצעות צוואתו להגדיר זהותו של מי שזכויות אלו תעבורנה אליו לאחר פטירתו".
בהמשך ציינה כי ייככל שהדבר איננו עומד בסתירה להוראות ההסכם המשולש ו/או לחוק
הירושה, אין להרחיק לכת עד כדי כך ולהתייחס לצוואה הנערכת בידי חבר אגודה שהוא בר
רשות במשק בנוגע לזכויותיו אלה כקליפת השום ולהתייחס אליה כחסרת תוקף ו/או
כחסרת משמעות. הרציונל שבבסיס המסקנות דלעיל, הינו מציאת שביל הזהב המחבר בין
עקרון- העל בדיני הירושה לפיו מצווה לקיים את דברי המת ואת רצונו, ובין כיבוד
הוראותיהם של ההסכם המשולש ושל חוק הירושהיי.
69. מהאמור לעיל עולה כי ככל שאין סתירה בין ההוראות הקבועות בצוואת אדם שהוא בעל
זכויות של בר-רשות במשק חקלאי בנוגע לזכויות אלו ובין ההגבלות הקיימות בהסכם
המשולש, בנהלי רמייי או בחוק הירושה, יש לקיים את רצונו כפי שהוא משתקף בצוואתו.
12 מתוך 21
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
70. יודגש כי הפסיקה שדנה בזיקה שבין הוראות צוואה ובין הוראת סעיף 20ה(1) להסכם
המשולש והוראות סעיף 114 לחוק הירושה עסקה במקרים בהם נקבע בצוואה יורש יחיד
שיקבל את הזכויות במשק של הוריו או של הורי הוריו.
71. במקרה שלפני, הפיצול בצוואה נעשה הן בעניין קביעת זהות של שני אנשים במשק (שאינם
בני זוג) והן בפיצול השטחים החקלאיים במשק משאר אמצעי הייצור בו.
72. בנסיבות אלה לא ניתן לאפשר קיום הצוואה כלשונה (דבר אשר אף לא התבקש עייי
הצדדים), אולם יש לחתור לתוצאה לפיה רצון המנוחה יקויים בצורה המלאה ביותר
האפשרית, ואשר עולה בקנה אחד עם הסכם המשבצת ונהלי רמייי.
רצון המנוחה מול ההוראות שאינן מאפשרות פיצול הנחלה:
73. כאמור לעיל, הנחלה הינה יחידה משקית אחת, שאינה ניתנת לפיצול, לא למספר אנשים
(למעט בני זוג), ולא מבחינה פיזית (הפרדה בין חלקים שונים של הנחלה).
74. על עקרון זה מסכימים כלל הצדדים, ולמעשה אין ביניהם מחלוקת כי הוראת הצוואה
הנוגעת למשק ולשטחים החקלאיים, אינה יכולה לעמוד מול הוראות הסכם המשבצת ונהלי
רמייי. אלא מאי? לטענת התובעים משמעות החלת העיקרון הינה כי מלוא הזכויות במשק
יועברו אליהם ואילו לשיטת הנתבעים יש להורות על ביטול אותן הוראות בלתי ישימות,
מכירת המשק למרבה במחיר, וחלוקת התמורה באופן שווה בין האחים.
75. אקדים ואומר כי עקרון העל של כיבוד רצון המת צריך להביאנו לתוצאה המגשימה במידת
האפשר את רצון המנוחה תוך ביצוע הוראות הצוואה ולו בקירוב, ולחתור לפתרון המוביל
לקיום רצון המנוחה ובלבד שאינו סותר את ההסכם המשולש ועמדת שאר הגורמים.
76. דברים אלה נפסקו פעם אחר פעם בבתי המשפט על ערכאותיהם כאשר נדרשו להוראות
צוואה המתייחסות להעברת זכויות של בר רשות בנחלה.
77. אשר לפרשנות צוואה, יפים הדברים שנפסקו בע"א 1900/96 איזבל טלמצ'יו נ' האפוטרופוס
הכללי נג(2) 817 (1999) "במתח הפנימי שבין הייגוף" (הטקסט של הצוואה) לבין היינשמה"
(אומד-דעת המצווה), יש ליתן, בפרשנות הצוואה, משקל מיוחד ליינשמה", שכן האינטרס
היחיד הראוי להגנה בצוואה הוא רצונו של המצווה. אין אינטרס הסתמכות ראוי להגנה של
היורשים על-פי הצוואה, או של כל אדם אחר, והמצווה רשאי לשנות את צוואתו בכל עת".
78. פעם אחר פעם העניקו בתי המשפט העדיפות לפרשנות הצוואה באופן המקיים את דברי
המת, כל עוד אין מניעה או הצדקה לחרוג מכך. כפי שצויין לעיל – מגמת הפסיקה הינה
לחזק את האוטונומיה של בר רשות בנחלה בקביעת הזכאים להמשיך ולהחזיק בזכויותיו
לאחר מותו (בעיימ 1813/18 כן ר' בע"מ 7861/17 פלוני נ' פלוני, פסקה 14 (18.11.2018);
עמייש (ת"א) 33450-11-18 פלונית נ' פלוני 7.4.20).
13 מתוך 21
24
25
26
27
28
29
30
31
225
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
79. מאחר שהוראת הצוואה המפצלת את הנחלה איננה ישימה, סוג זה של מקרים מחייב
פרשנות הצוואה במובנה הרחב מתוך הערכת אומד דעתו של המצווה, אילו המציאות
האובייקטיבית לפיה הצוואה איננה ניתנת לפיצול הייתה ידועה לה.
80. אפשרות אחרת המובילה לתוצאה זהה הינה הגשמת אומד-דעת המצווה ייבקירוב". בעניין
זה ר' הדברים שנפסקו בעמש (חי') 6499-10-16 פלונית נ' פלוני (21.11.17), שם צויין כי
יידוקטרינת "ביצוע בקירוביי מכוחה רשאי השופט להגשים את אומד-דעתו הריאלי או
ההיפותטי של המצווה, ולהנחיל נכס ליורש, אף שהוראות הצוואה אינן קובעות במפורש או
במשתמע הנחלה זו. מדובר אפוא בפריצת גדרי לשון הצוואה, ומתן ביטוי לרצונו (הריאלי
או ההיפותטי) של המצווה, ובלבד שהדבר נעשה למטרה הקרובה לזו הקבועה בהוראת
הצוואה. יש מקום לנקוט צעד, שבא לבצע את כוונתו הברורה של המצווה, אם כי בדרך
שונה במקצת, אשר מניחים אנו – היתה מקובלת עליו, אילו ניתן היה לשאול אותו".
בחינת החלופה השלישית שלפי הסכם המשבצת – היורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק:
81. משהמנוחה לא מינתה בן ממשיך בחייה, ומשלא ניתן לקבוע את זהות היורש שיקבל לידיו
את הזכויות במשק באופן שהוגדר בצוואה, יש לפנות לחלופה השלישית בגדרה ביקש
ההסכם לאמץ את העקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה, וזו לשון הסעיף:
י 114. משק חקלאי
(א)
משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר
–
יימסר
קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית
ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים
במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.
(ב)
באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל
לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק
החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת
הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית
המשפט לפי הנסיבות.
(a)
–
היו שני יורשים או יותר, ובהם בן זוגו של המוריש, מוכנים
ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן זוגו של המוריש עדיף על
יורשים אחרים.
14 מתוך 21
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
2222222222227
26
28
29
30
31
12
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
שראל
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע
תיק חיצוני:
(ד)
בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת
בחשבון בקביעת הפיצוי האמור".
82. עייפ הוראת סעיף 114 לחוק, המשק יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, בהתאם לפסיקה
יורש הינו יורש על פי דין או זוכה על פי צוואה, מכאן שאין להתחשב רק ביורשים על פי דין,
ואף ליורשים על פי צוואה אפשר להעביר זכויות מכוח סעיף 20(ה)(1) סיפא לחוזה המשבצת
(בעיימ 7861/17 פלוני נ' פלוני (18.11.18).
83. ראשית יובהר כי התובעת והנתבעים הינם יורשים עייפ דין כמו גם עייפ הצוואה, ואילו
התובע הינו יורש עייפ הצוואה (לכל הפחות כמי שיורש את מכסת הביצים).
84. הקביעה מי מבין ילדי בר הרשות שנפטר יימוכן ומסוגליי לקיים את המשק נשענת על שני
מבחנים מצטברים: מבחן סובייקטיבי של מוכנות ומבחן אובייקטיבי של מסוגלות לקיים
את המשק (ר' הדברים שנכתבו בהרחבה בתמייש (קייג) 15802-03-15 פלוני נ' אלמונית
(27.7.16)). אשר למבחן האובייקטיבי כבר נקבע, כי כיום עם חידושי הטכנולוגיה המודרנית,
אין צורך בעבודה פיזית קשה במשק וניתן גם להיעזר בפועלים. ר' למשל, תמ"ש (ת"א)
80170/96 גולדשטיין נ' גולדשטיין; תמ"ש (ת"א- יפו) 40442-03-13 מ' ג' נ' א' ח' 16.4.15).
85. בתמצית ייאמר כי השיקולים אשר שימשו את בתי המשפט לצורך הכרעה בשאלה מיהו
היורש ה'מוכן ומסוגלי לקיים את המשק הם: עיסוק קודם ונוכחי בחקלאות וניסיון
בהפעלת המשק החקלאי; הפעלת המשק בפועל לאחר פטירת ההורים; המשכיות המשק
ומניעת הזנחתו; מגורים במשק לרבות כוונה להמשיך ולהתגורר בו וקבלה לחברות באגודה.
בהקשר זה נקבע ע"י חברתי כב' השופטת ורד רוסהר ריקנאטי, בתמייש (טבי) 34958-12-13
פלוני ואח' נ' פלונית זייל 24.5.16 כי ייבאין פעילות חקלאית ממשית במשק או כשאין יתרון
מובהק למי מבין ילדיהם של בני הרשות על פי השיקולים הקלאסיים של הטיפול והעיבוד
החקלאי של המשק, יש מקום להפעלת שיקולי תום לב, יושר וצדק הנוגעים למערכת
היחסים הפנים משפחתית וקביעה ערכית של בית המשפט ביחס לשאלה מיהו הבן המוכן
ומסוגלי לקיים את המשק בנסיבות העניין". עוד יצויין כי מסוגלות לקיים את המשק כוללת
מסוגלות כלכלית לפצות את שאר היורשים.
86. ואכן, כמצוות סעיף 114 לחוק הירושה, ההחלטה בדבר זהות היורש המוכן ומסוגל לקיים
את המשק, תוכרע לפי הנסיבותיי, ואלה נבחנות תוך התייחסות מקיפה וכוללת של מכלול
העובדות הספציפיות ומעליהם חולש עיקרון תום הלב וההגינות:
87. במקרה זה לאחר עיון בכתבי הטענות ושקילת מכלול נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה
כי התובע הינו היורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק, ואסביר:
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
15 מתוך 21
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
שראל
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
(1) ראשית הנתבעים לא עומדים בתנאי הסובייקטיבי של "מוכנותי – למעשה כלל לא
התבקש ע"י הנתבעים לקבוע כי מי מהם הינו היורש המוכן ומסוגל לקיים את
המשק, לא בהליך זה ולא בהליך הקודם. החלופה היחידה הוצעה ע"י התובעים
וביניהם הוסכם כי התובע יהא היורש המוכן ומסוגל לקיימו.
(2) בהליך הקודם הודיע ב"כ הנתבעים לפרוטוקול אין למי ממרשיו כוונה להירשם כבן
ממשיך (עמ' 6 ש' 21). לאחר שהתבקשו הצדדים באותו הליך להודיע האם הגיעו
להסכמות בעניין זהות הבן המוכן ומסוגל לקיים את המשק, הודיע ב"כ הנתבעים
כי הנתבעים אינם מעוניינים לקבל את המשק (העתק ההודעה צורף כנספח כה
לתצהיר התובעת). הנתבעים לא ביקשו לחזור בהם מהאמור בהודעה.
(3) שיקול נכבד יש לתת לרצון המנוחה כפי שהשתקף בצוואה. המנוחה ביקשה להעביר
את זכויותיה במשק לנכדה, התובע, תוך מתן זכות מגורים לאימו למשך חייה. כפי
שפורט לעיל, רשאית המנוחה להורות מה יעשו בזכויותיה כבת רשות גם בצוואתה,
בכפוף להוראות הסכם המשבצת הכל כפי שפורט בהרחבה לעיל.
(4) אשר לזכות המגורים לאם בעניין זה יש להפריד בין המישור החיצוני כלפי
המוסדות המיישבים במסגרתם יש לקבוע כי התובע הינו היורש המוכן ומסוגל
לקיים את המשק לבין המישור הפנים משפחתי במסגרתו תינתן לאימו התובעת
זכות מגורים במשק עד אחרית ימים, התחייבות לה מסכימים שני התובעים.
(5) לכך יש להוסיף את העובדה כי בניגוד לנתבעים, התובעים התגוררו עם המנוחה
סייעו לה בתפעול המשק ועד היום מטפלים במשק ובלול (ר' עדות התובע עמ' 12 ש'
26 ואילך בעניין תפעולו את המשק אף לאחר עזיבתו וסיועו השוטף לאימו שנותרה
להתגורר במשק).
–
(6) אשר להסתלקות התובע מיום 29.12.15 הסביר התובע בעדותו (עמ' 19 ש' 19-31,
עמ' 12 ש' 15-24) כי חתם על תצהיר הויתור לאחר שהבין כי רק אדם אחד יכול
להחזיק בנחלה שאיננה ניתנת לפיצול. יחד עם זאת הבהיר כי "זה היה בשלב קודם,
ואז בשלב השני שאלנו מי מסוגל לקיים את הצוואה ומי מסוגל להחזיק את המשק
והגענו למסקנה שאני יכול להחזיק את המשק". כן הסבירה התובעת כי הדבר
נעשה לפי דרישת המוסדות. עוד יוטעם כי תנאי מהותי להשתכללותה של הודעת
הסתלקות, הוא הגשתה לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט, כפי שעולה
במפורש מהוראת סעיף 6(א) לחוק הירושה לפיו לאחר מות המוריש וכל עוד לא
חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט
כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון…, וכן מלשונה
הברורה של תקנה 16(א) לתקנות הירושה לפיה "המסתלק מחלקו בעזבון יגיש
16 מתוך 21
2
3
4
5
6
7
868
9
10
שראל
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
הודעת הסתלקות לרשם לעניני ירושה או לבית המשפט כשהענין הועבר אליו לפי
סעיף 67א לחוק". התובע לא הסתלק באופן שצויין בחוק ובתקנות ולפיכך
הסתלקותו לא השתכללה. עוד יצויין כי על פי סעיף 6 לחוק הירושה, אין יורש
11
12
13
14
15
16
17
18
רשאי להסתלק מנכס מסויים בעיזבון (ר' ע"א 516/80 לשינסקי נ' שפירא, פייד
לו(4), 337, עמ' 341, ע"א 834/75 זיק נ' מדינת ישראל פייד לב (1) 662, 665).
88. לסיכום: ממכלול הנסיבות שפורטו לעיל אני קובעת כי התובע הינו היורש המוכן ומסוגל
לקיים את המשק. הדבר ייעשה בכפוף לקיום הוראות הסכם המשבצת נהלי רמ"י ודרישות
הסוכנות והאגודה. כפי שצויין לעיל – במישור הפנים משפחתי התובע מחוייב במתן זכות
מגורים במשק לאימו עד אחרית ימים.
–
19
20
21
22
23
24
גובה הפיצוי לנתבעים:
89. משקבעתי כי התובע הינו הבן המוכן ומסוגל לקיים את המשק, יש לקבוע מה גובה הפיצוי
שעליו לשלם לשאר היורשים.
90. לטענת התובעים התקבול הכספי אותם קיבלו הנתבעים מהמנוחה בעודה בחיים וכן
במסגרת הצוואה צריך לשמש חלף פיצוי לו הם זכאים. עוד ציינו כי לאור העובדה כי
התובעים עבדו משך חייהם במשק ללא תמורה בגין השקעתם אין לחייבם בפיצוי הנתבעים.
מנגד טענו הנתבעים כי כספים אלו הועברו להם בחיי המנוחה במתנה, ואף התובעת קיבלה
כספים והטבות מהמנוחה, עוד בחייה, וללא קשר לשאלת הזכויות בנחלה, ומכל מקום אין
רלבנטיות לכספים שקיבלו מכוח הצוואה. הנתבעים עמדו על מכירת המשק למרבה במחיר
וחלוקת שוויו באופן שווה בין כלל ילדי המנוחה.
91. בהתאם להוראת סעיף 114 לחוק הירושה, גובה הפיצוי במקרה של מחלוקת בין יורשים
הושאר לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר יכריע בעניין "לפי הנסיבות", כאשר הודגש כי
במקרה של יורש אשר עבד במשק החקלאי או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי
שאדם אחר היה מקבלה, יובא הדבר בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.
92. לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, שוכנעתי כי גובה הפיצוי לו זכאים הנתבעים הינו
שווי הקרקע החקלאית (למעט השטחים החקלאיים המהווים חלק מחלקה א'), בניכוי
החלק היחסי של דמי ההסכמה:
93. ראשית
המנוחה הביעה רצון מפורש כי התובעים יהנו מעיקר הזכויות בנחלה. שווי
השטחים החקלאיים מהווה ביטוי כספי של שווי הרכוש שהיו אמורים לקבל עייפ הצוואה.
כפי שצויין לעיל, הפתרון צריך להלום במידה הרבה ביותר את רצונה של המנוחה כפי שבא
–
17 מתוך 21
25
26
27
28
29
30
31
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
לידי ביטוי בצוואתה. זהו "שביל הזהב" המחבר בין רצון המנוחה, בין הוראות ההסכם
המשולש ובין הוראת סעיף 114 לחוק הירושה.
94. שנית – משיקולי צדק הגינות ותום לב:
95. כאמור לעיל בעוד התובעים קיבלו את הזכויות בנחלה ובמכסת הביצים, קיבלו הנתבעים
את הזכויות הכספיות, השטחים החקלאיים והמגרש.
96. לטענת הנתבעים עוד בהליך הקודם, יש "להתמקד במשק"י, ובהתייחס לצוואה "אם יש בה
חלק שהוא בטל, זה לא אומר שכל יתר החלקים בטלים" (תלהיים 39292-01-17, עמ' 1 ש'
24 ואילך).
97. קבלת עמדת הנתבעים עלולה להוביל לתוצאה אבסורדית לפיה רצון המנוחה לא רק שאינו
מקוים, אלא למעשה מוביל לתוצאה הפוכה, לפיה הנתבעים יקבלו הן את הזכויות
הכספיות, הן את שווי המגרש בהרחבה והן את חלקם היחסי בשווי כלל הנחלה (5/6) בעוד
התובעים יקבלו רק את חלקה היחסי של התובעת בשווי הנחלה (1/6).
98. רצונם של הנתבעים להורות על ביטול חלק מהוראות הצוואה (ההוראות הנוגעות למשק
ולמכסת הביצים) מבלי לבטל את שאר הוראות הצוואה (הזכויות הכספיות ושווי המגרש),
נגוע בחוסר תום לב וסותר את רצונה של המנוחה. מטעם זה לא ברורה אמירתה של
הנתבעת 5 בחקירתה הנגדית "אנחנו ילדים מאותם הורים מן ההגיון שכולם יקבלו אותו
דבריי (עמ' 16 ש' 2), הגיון אותו בחרו הנתבעים להחיל באופן סלקטיבי.
99. בהקשר זה יצויין כי הנתבעים סרבו הן בהליך זה והן בהליך הקודם לחשוף את הסכומים
שקיבלו מכוח הוראות הצוואה. בסופו של יום צורפה לתיק הודעת זיכוי ממנה עולה כי
ביום 11.4.16 הועבר לחשבונו של הנתבע 2 סך של 178,396.63 ₪ עבור חלקו בעזבון המנוחה
כאשר ב"כ הנתבעים הצהיר לפרוטוקול כי אף שאר היורשים קיבלו סכום זהה (עמ' 14 ש'
.(4
100. כאמור לעיל, הפיצוי הינו בהתאם לנסיבות. בבע"מ 7861/17 הנייל צויין כי סעיף 20ה
להסכם מתייחס להענקת פיצוי אך ורק מקום שבו אי-חלוקת המשק החקלאי גורמת לאחד
מהיורשים לזכות ביותר מחלקו הראוי בעיזבון, אך אינו רלוונטי מקום שיש בו רק יורש
אחד על-פי צוואה. בהתאמה מקום בו נקבעו זכויות התובעים בצוואה אין הם מחוייבים
לפצות את הנתבעים בגין שווי כלל המשק.
101. עוד שמתי לנגד עיני את העובדה כי התובעים היו אלה שסעדו את המנוחה, סייעו לה בטיפול
במשק, ועד היום מטפלים במשק.
102. בשולי הדברים אציין כי מעדויות הצדדים עולה כי המנוחה ערכה צוואה קודמת שתוכנה
אמנם לא הובא בפני אולם אין מחלוקת כי הנתבעים לא היו שבעי רצון ממנה, וטרחו ללכד
שורות ולהביע מחאתם בפני המנוחה, שלאחר מכן ערכה את הצוואה שקויימה. בהקשר זה
18 מתוך 21
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
2
3
4
5
6
שראל
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
העידה התובעת (עמ' 7 ש' 26-34), כי "זה היה בתקופה שאמא היתה חיה, פתאום היו באים
מבלי להודיע ונוחתים על אמא שתשנה את הצוואה ואיומים. וטי טי טי… אם את לא תשני
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
222
20
21
את הצוואה אנחנו… מה זה הדבר הזה. אחת מהן אמרה אני לא יעשה עלייך שבעה, השניה
אמרה אחרת, אני נרגשת ולא זוכרת את הדברים. אחרי שהם היו הולכים אמא שלי היתה
אומרת בתימנית, שהם רוצים את הכסף שלה, תני להם שיגידו מה שהם רוצים". נסיונם של
הנתבעים להשפיע על המנוחה לשנות את צוואתה נתמכים אף בגריסת הנתבעים עצמם. כך
אישרה הנתבעת 5 (עמ' 15 ש' 10-29) שרק בדיעבד ידעה על קיומה של הצוואה המאוחרת,
וכי בזמן אמת ידעה על הצוואה הראשונה, "אני במקרה עליתי על זה ואז התארגנו כל
האחים שגרים מחוץ למושב באנו לאמא שלי כדי לדבר איתה ולדעת מה קורה. אני ידעתי
שיש צוואה לא ידעתי מה תוכנה. באנו לדבר איתה כדי לדעת מה קורה. ביקשנו מאמא
שלי שתספר לנו ותסביר לנו ושנדבר איתה בנחת…לא שלא מצא חן בעיננו אמא שלי לא
ידעה מה תוכנה. אנחנו באנו והראינו לה וקראנו לה את הצוואה והיא נורא התעצבנה
והיכתה עם היד על הרגל (מדגימה בתנועות גוף ) ואמרה זה לא מה שרציתי. בשלב מסויים
אחי ייק' השני לקח אותה וביטלו את הצוואה. מאז אנחנו לא יודעות מה נעשה בצוואה
השניה. דאגו לזה שלא נדע שבכלל יש צוואה". אף הנתבעת 4 העידה (עמ' ש' 25 ואילך), כי
ייהיתה צוואה ראשונה שלא היתה תקינה". וכי על הצוואה השניה ידעה בדיעבד.
103. מטעמים אלה רואה אני לנכון לקבוע כי הפיצוי יהא בשווי השטחים החקלאיים בנחלה
למעט השטחים החקלאיים שעייפ חווייד השמאי הם חלק מחלקה אי (2.73 דונם).
אשר לשווי השטחים החקלאיים –
104. בחוייד השמאי נעשתה הפרדה ברורה בין חלקה א' (שטח מגרש המגורים 2 דונם והשטח
החקלאי הצמוד לה 2.74 דונם) לבין השטחים החקלאיים שהם חלק מהרכב הנחלה
(קרקע חקלאית חלקות ב ו-ג' 24.9 דונם). שווי השטחים החקלאיים הוערך ע"י השמאי
בסך של 174,300 . מסכום זה יש לנכות את החלק היחסי של דמי ההסכמה לשטחים
החקלאיים.
105. על הרציונל בניכוי דמי ההסכמה בקביעת פיצוי לפי סעיף 114 לחוק הירושה ר' תמיש
66674-12-15 קביעה שעמדה בערעור (עמייש 39422-02-20).
106. דמי ההסכמה הוערכו לגבי כלל השטחים החקלאיים בסך של 55,200 ₪. חישוב דמי
ההסכמה לפי 24.9 דונם שטח חקלאי כמפורט בחווהייד עומד עייס 49,750 ₪.
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
22222222
19 מתוך 21
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
שראל
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
107. בסה"כ עומד הפיצוי בסך של 124,549 וזאת בחלקים שווים לכ"א מהנתבעים, ובעיגול סך
של 25,000 ₪ לכ"א מהנתבעים.
108. אשר לזכויות במגרש בהרחבה – יצויין כי מעמדת רמ"יי עולה כי זה כלל לא הוקצה, יחד עם
זאת, ככל שבעתיד יוקצה המגרש, הוא יועבר לנתבעים בחלקים שווים (ככל שלא ניתן בעין
– בשווי). מובהר כי הנתבעים ישאו במלוא העלויות הכרוכות בהקצאת המגרש.
הוצאות משפט:
109. בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, מאחר שהתובעים נגררו להליכים ארוכים תוך התעקשות
לא ברורה של הנתבעים 2-5 לקבל לידיהם את מלוא הזכויות שקיבלו בצוואת אימם, תוך
רצון לנשל את התובעים מהזכויות שציוותה להם המנוחה, אני מחייבת את הנתבעים 2-5
לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 16,000 ₪. הוצאות המשפט יקוזזו
מסכום הפיצוי שנפסק לכ"א מהנתבעים, באופן יחסי. הנתבע 1 יקבל את מלוא הפיצוי
13
14
15
16
17
18
19
21
2222
20
23
24
24
25
26
27
שנפסק ללא קיזוז.
לסיכום:
110. הזכויות במכסת הביצים תועברנה בהתאם לסעיף 45 לפסק הדין.
111. התובע הינו הבן המוכן ומסוגל לקיים את המשק, על כל חלקיו. במישור היחסים הפנים
משפחתי מחוייב זכאית התובעת לזכות מגורים במשק עד אחרית ימים, בהתאם לאמור
בסעיף 88 לפסק הדין.
112. כייא מהנתבעים יהיה זכאי לפיצוי בגובה של 25,000 ₪ בקיזוז חלקו היחסי בהוצאות
המשפט. סכום זה ישולם ע"י התובע תוך 60 יום מהיום שאם לא כן הסכום ישא הפרשי
הצמדה ורבית כחוק.
113. בשים לב לתוצאה אליה הגעתי התביעה למינוי מנהל עזבון נדחית.
114. המזכירות תמציא לצדדים ותסגור את התיקים.
ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, י"ד כסלו תשפ"ב, 18 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.
20 מתוך 21
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
21 מתוך 21
אביבית נחמיאס, שופטת, סגנית הנשיא
1234
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
שראל
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
המחוזי נדחתה (רמייש 17298-09-19). בשלב זה ביקשה התובעת למחוק את התביעה, וזו
נמחקה אכן ביום 10.12.19.
12. משלא הוגשה תובענה חדשה, פנו הנתבעים 2-5 ביום 16.2.20 בבקשה למינוי מנייע, סילוק יד
ופסיקת דמי שימוש ראויים (תייע 37728-02-20). בהתאם להחלטה מיום 17.02.20 הובהר כי
התביעה תדון כתביעה למינוי מנהל עיזבון בלבד כאשר תביעות נוספות יש להגיש בנפרד,
בהתאם לסדרי הדין, דבר שלא נעשה.
13. ביום 10.5.20 הגישה התובעת את התביעה שבכותרת לפסק דין הצהרתי המורה כי הזכויות
במשק יועברו לתובע, בהיותו היורש המוכן ומסוגל לקיימו, ללא פיצוי הנתבעים מעבר
כספים שקיבלו מכוח הצוואה (תמייש 17670-05-20).
תמצית טענות התובעים:
14. לטענת התובעים, כשנה לאחר פטירת המנוח, עברה התובעת עם ילדיה להתגורר עם
המנוחה, ומשך כעשרים שנה טיפלה במשק, בלול, בעופות ובביצים, ובהמשך אף טיפלה
במנוחה.
15. עוד טענה כי משך כל השנים ידעה שהיא תהא לבת הממשיכה את המשק, ואף המושב הכיר
בה כבת ממשיכה, גם אם לא באופן פורמאלי.
16. צוואתה של המנוחה קוימה, והיא משקפת את רצונה האחרון של המנוחה, לאחר
שהנתבעים ניסו להשפיע עליה בעניין חלוקת רכושה.
17. מאחר שלא ניתן לקיים את הוראות הצוואה הקובעות למעשה פיצול הנחלה, יש לקבוע כי
התובע הינו היורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק, בין היתר, לאור הצהרות הנתבעים
שהם אינם מעוניינים לקיימו.
18. מכסת הביצים אינה מהווה חלק מן הנחלה אלא חלק מהעיזבון, ולגביה יש לפעול עייפ
הוראות הצוואה.
'
19. לפיכך מתבקש בית המשפט ליתן צו המצהיר כי המשק יועבר לתובע באשר הוא היורש
המוכן והמסוגל לקיימו, ליתן צו המצהיר כי התובע ימונה כבן ממשיך כפוף לזכויות
התובעת וכן ליתן צו המצהיר כי כל הזכויות במשק יהיו שייכים לתובע 2 כפוף לזכויות
התובעת.כמו כן להצהיר כי התקבול הכספי אותם קיבלו הנתבעים 2-5 מהמנוחה בעודה
בחיים ישמש כפיצוי לו הם זכאים או לחילופין להצהיר כי לאור העובדה כי התובעים עבדו
משך חייהם במשך ללא תמורה בגין השקעתם ולכן אין עליהם לפצות את הנתבעים, או
לחילופי חילופין ליתן צו הצהרתי כי הפיצוי המגיע לכל אחד מהנתבעים הינו בשיעור של
1/5 מן הסכומים שקבע השמאי בניכוי הוצאות.
3 מתוך 21
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
תמצית טענות הנתבעים 1-5:
20. הנתבע 1 הגיש כתב הגנה במסגרת תייע 37782-02-20 במסגרתו ביקש לבטל את הכתב
התביעה נגדו בטענה כי ייקיבל את מה שציוותה לו המנוחה בצוואה". משלב זה למעשה זנח
את ההליך ויש לראות בו כמי שהותיר את ההכרעה לשקייד בית המשפט.
21. לטענת הנתבעים 2-5 (להלן: "הנתבעים") דין התביעה להידחות או להימחק על הסף בשל
שימוש לרעה בהליכי בית משפט, מעשה בית דין והעדר עילה.
22. הנתבעים טענו כי צוואת המנוחה קוימה והתובעים לא הגישו התנגדות. הצוואה מדברת
בעד עצמה ויש לקיימה בהתאם למגבלות החוק. הוראות הצוואה שנוגדות את החוק בטלות
ועל כן הזכויות במשק כפי שפורטו בסע' 2-4 לצוואה, בטלות, ויש להחיל את סע' 114 לחוק
הירושה.
23. באין יורש שמוכן ומסוגל לקיים את המשק קיימת הצדקה למינוי מנהל עזבון אשר יוסמך
להוציא את המשק למכירה בשוק החופשי למרבה במחיר.
24. מאחר שהוראות סעיפים 2-4 לצוואה בטלות, התובע איננו עוד בגדר "יורשיי ומשכך אינו
נכנס בגדר סעיף 114 לחוק הירושה.
25. התובעת לא הוכרה כבן ממשיך ואין להכיר בה ככזו בדיעבד. עוד טענו כי התובעת כפתה
עצמה על המנוחה שסבלה ממנה רבות, כאשר עברה להתגורר עימה במשק לאחר שנקלעה
לחובות.
26. לטענת הנתבעים המשק כולל את בית המגורים, שטחים חקלאיים הצמודים למשק (כ-29
דונם), לול ומכסת ביצי מאכל. המגרש המצוי בשטח ההרחבה במושב איננו חלק מהמשק
החקלאי כפי שהבהירה רמייי בהליך הקודם, וככל שהמגרש הוקצה הוא איננו חלק מהמשק
החקלאי, לפיכך יש לחלקו בהתאם להוראות הצוואה – בין הנתבעים בלבד.
תמצית טענות רשות מקרקעי ישראל:
**
במושב **** לתגובה
27. מעמדת רמיין עולה כי המנוחים רשומים כברי הרשות בנחלה מס
צורף אישור הזכויות העדכני, וכן העתק מהסכם המשבצת התלת צדדי, שנחתם בין רמ"יי,
הסוכנות והאגוייש (צורף ההסכם האחרון מיום 31.07.03).
28. רמיין הבהירה כי אין לה ידיעה אשר למערכת היחסים הפנים משפחתית והיא איננה
מעוניינת להתערב במחלוקת המשפחתית, אשר לזהות הזכאי להירשם כבר רשות בנחלה
תחת המנוחים. יחד עם זאת הבהירה כי לטעמה חלק מהסעדים שהתבקשו בכתב התביעה
שגויים וסותרים זאייז.
29. העברת זכויות בנחלה לאחר פטירתם של ברי הרשות צריכה להתבצע בהתאם למנגנון
בסעיף 20 ה להסכם המשבצת, המבהיר כי הנחלה אינה מהווה חלק מהעיזבון.
4 מתוך 21
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
21
220
20
222
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
22222
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
שראל
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
30. אין בתיק רמייי אינדיקציה כי המנוחים מינו ייבן ממשיך" בנחלה. רמייי הפנתה לעמדה
שהוגשה בתמ"ש 39292-01-17 והבהירה כי מאחר שלא מונה "בן ממשיך" לא ניתן להכריז
על התובע כייבן ממשיך" במסגרת ההליך המשפטי.
31. צויינה ההבחנה בין הסעד המבוקש בסעיף 47(א) לכתב התביעה (הכרה בתובע כיייורש
המוכן והמסוגליי לקיים את המשק) לבין הסעד המבוקש בסעיף 47 (ב) לכתב התביעה
(הכרה בתובע כייבן ממשיך" בנחלה), שכן מדובר בשני הסדרים שונים.
32. הודגש כי התובע לא מונה כייבן ממשיך" בחיי המנוחים ולא ניתן למנותו באופן
רטרואקטיבית.
33. אשר לזכות המגורים של התובעת, נטעם כי הזכות בנחלה הינה זכות עצמאית וככל שיקבע
כי הזכויות בנחלה ירשמו על שם התובע, לא ניתן להשאיר את ייגרעין השליטהיי בידי
התובעת, שכן מדובר בנסיון לעקוף את האיסור על פיצול נחלה בין מספר בעלי זכויות.
34. הודגש כי עקרון פיצול הנחלה מתייחס הן לאיסור פיצול הזכויות בין שני אנשים שאינם בני
זוג והן בהתייחס לפיצול פיזי של חלקים שונים של הנחלה.
35. רמייי חזרה על הודעתה כפי שהוגשה לתיק בהליך הקודם (תלהיים 39292-01-17), ותמציתה
כי ניתן להעביר את הזכויות בנחלה רק לבני זו. גם אם הזכויות יועברו בנחלה לתובעת או
לבנה, לא ניתן יהיה לקיים את סעיפים 2-4 לצוואה שמשמעם פיצול הנחלה. לא ניתן לפצל
נחלה בין שני אנשים, ומתן זכות שימוש למי שאינו בעל הזכות מהווה בפועל פיצול אסור.
בהתייחס לסעיף 3 לצוואה, צויין כי לא ניתן לפצל שטחים חקלאיים ולהעביר זכויות
לחמישה אנשים שונים, וכי רק בעל הזכויות בנחלה יכול להיות בעל הזכויות בשטחים
החקלאיים. בהתייחס לסעיף 4 לצוואה, צויין כי לא קיים תיק מגרש 119 והמגרש כלל לא
הוקצה.
עמדת הסוכנות היהודית:
36. הסוכנות לא הגישה כתב הגנה בהליך שבכותרת (לציין כי ב"כ התובעים הצהיר כי כתבי
הטענות הומצאו לסוכנות ולמושב אולם לא הגיש אישור על כך). מכל מקום במסגרת ההליך
הקודם ציינה הסוכנות כי אין לה כל ידיעה ו/או עמדה ביחס לטענות הצדדים אחד כלפי
השני, היא אינה נוקטת עמדה בסכסוך וככל שתתבקש למסור מידע ניתן לעשות כן
באמצעות תעודת עובד ציבור.
5 מתוך 21
עמדת האגו"ש:
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
37. אף האגודה לא הגישה לתיק כתב הגנה יחד עם זאת מהמסמכים שצורפו לתיק ביניהם
פרוטוקול ישיבת ועד ההנהלה מיום 23.02.16 עולה כי בקשתה של התובעת להעביר את
הזכויות במשק על שמה אושרה בכפוף לאישור הסוכנות, רמייי ובהתאם לתקנון האגודה.
38. כן צורף מכתב האגודה לסוכנות היהודית בו צוין כי האגודה אישרה את בקשת התובעת
להעברת הזכויות במשק על שמה בכפוף לתנאים שפורטו בפרוטוקול.
עמדת ב"כ היועמ"ש:
39. בתגובתו ציין בייך היועמ"ש כי כל הצדדים להליך בגירים וכשירים ולפיכך אין בדעתו
להתערב בהליך.
דיון והכרעה:
הוראות צוואת המנוחה:
40. מן הראוי להקדים ולפרט את הוראות הצוואה שאופן יישומן ותוקפן שנוי במחלוקת בין
הצדדים.
וזו לשון הצוואה :
צוואה אחרונה אשר נחתמה ביום 08.**.**
,,
.2
הנני מצוה בזאת לנכדי – מר אלמוני נושא ת.ז.*
| –
**************
ולבתי –
פלונית נושאת ת.ז. ******* – בחלקם שווים, את מלוא זכויותיי במשק מס' **
המצוי במושב **** השוכן בתחומי המעצה האזורית ב****, זכויות מלאות
הכוללות את בית המגורים, לול ומכסת גידול עופות וביצים.
במסגרת ציווי זה הנני מצווה לנכדי – מר אלמוני נושא ת.ז. * * * * * * * – ולבתי
הגב' פלונית נושאת ת.ז. * * * * * * * – בחלקים שווים, את מלוא זכויותיי בבית
המגורים במושב ****** (אשר בו התגוררתי שנים ארוכות) ובכלל זה את חלקת
הקרקע הצמודה לבית המגורים והידועים גם כחלק מגוש*** חלקה
מגוש ***** , חלקה ***, מגרש מס' ***.
***
וכחלק
6 מתוך 21
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
24
25
26
27
28
29
30
31
32
22222222222222
23
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
******
הנני מצווה כי בכל הקשור לבית המגורים המפורש לעיל, הרי שמבלי לגרוע מן
האמור לעיל, הרי שכל עוד בתי, הגב' פלונית נושאת ת.ז. , תהא בחיים
תעמוד לזכותה זכות שימוש מלאה ובלעדית בבית המגורים באופן שהיא
תמשיך ותתגורר בבית מגורים זה עד יום מותה ונכדי, חרף היותו בעל חלק מן
הזכויות לאחר מותי, לא יהא רשאי לדרוש את פינויה של בתי מבית המגורים
עד יום מותה.
כמו כן, במסגרת ציווי זה הנני מצווה לנכדי – מר אלמוני נושא ת.ז. **** ולבתי
– הגב' פלונית נושאת ת.ז. *********- את מלוא זכויותיי בלול ומכסת גידול
עופות וביצים אשר רישומה מתנהל במועצת הלול.
.3
*****
הנני מצווה לילדי – ק' ש' נושא ת.ז., ק' י' נושא ת.ז.* * * *, צ' מ' ת.ז.
ח' א' ת.ז. * * * * * ש' ר' ת.ז. ***** – בחלקים שווים (1/5) כל אחד) את
מלוא זכויותיי בשטחים החקלאיים הצמודים למשק מס /****
במושב *****
כולל של כ- 29 דונם.
הנני מצווה בזאת לילדי – קיש' נושא ת.ז. ******* קיי' נושא ת.ז.
, צ' מ' ת.ז. *** ****, ח' א' ת.ז.******, ש' ר' ת.ז. * * * * * * – בחלקים
שווים (1/5) כל אחד) את מלוא זכויותיי בנכס המקרקעין (מגרש) המצוי
בתחומי ההרחבה הקהילתית במושב **** והידוע גם כגוש ***** מגורש מס'
.4
*******
****
.5
ק' ש' נושא ת.ז. ******, ק' י' נושא ת.ז. *** ****, צ' מ' ת.ז. *****, ח'
א' ת.ז. * * * * * * *, ש' ר' ת.ז. ********* בחלקים שווים (1/5) כל אחד) את מלוא
זכויותיי, מכל סוג שהוא, העומדות לזכותי ו/או שתעמודנה לזכותי בעתיד בבנק
בע"מ, סניף **(**) ובכלל זה את זכויותיי בחשבונות העו"ש, בפיקדונות,
בתוכניות חיסכון ובכל אפיק אחר הקיים בבנק זה …"
*******
מכסת הביצים:
41. לטענת הנתבעים, כלל האמור בהוראות סעיפים 2-4 לצואה בטלות, ובכללן ההוראות
המתייחסות הן למשק והן למכסת הביצים, לפיכך ביקשו כי המשק והלול ימכרו למרבה
במחיר והתמורה תחולק בין האחים בחלקים שווים. דין הטענה להידחות.
42. בהתאם להלכה הפסוקה, מכסת הביצים הינה זכות בעלת מעמד עצמאי ונפרד מהמשק,
ואין היא מהווה זכות הנכרכת אחר הנחלה שבתחומה היא משמשת אמצעי ייצור (בעיימ
4937/11 עמרם נ' עמרם (2.7.2012)). מכסת ביצים היא זכות כלכלית נפרדת מהמשק וככזו,
כלולה בנכסי העיזבון וניתנת להורשה.
7 מתוך 21
12345
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
43. בהקשר זה יוטעם כי בהתאם להוראת סעיף 34 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965, במקרה
של צוואה הכוללת הוראה יישביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרייי רק
ההוראה הספציפית בטלה.
… ולבתי –
44. בסעיף 2 לצוואה, הדגישה המנוחה כי ייהנני מצווה לנכדי – מר אלמוני נושא
הגבי פלונית … – את מלוא זכויותיי בלול ומכסת גידול עופות וביצים אשר רישומה מתנהל
במועצת הלוליי.
45. בנסיבות אלה, יש לקיים את רצון המנוחה, לפיכך אני מורה כי מלוא הזכויות במכסת
הביצים תועברנה בהתאם להוראות הצוואה לתובעים בחלקים שווים, הכל בכפוף להנחיות
המועצה לענף הלול.
הזכויות במשק החקלאי:
46. בין רמ"י, הסוכנות היהודית לארץ ישראל והאגודה השיתופית כפר * * * * * מושב עובדים של
הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית בע"מ (להלן: "האגודה השיתופית") נחתם הסכם
שכירות (להלן: "הסכם המשבצת" / "ההסכם המשולש"). הסכם זה נועד להסדיר את
החזקה במקרקעין עליהם יושבת האגודה השיתופית.
47. במסגרת ההסכם המשולש, רמיין הינה הבעלים של הקרקע, והיא זו אשר מחכירה את
הזכויות בקרקע, לסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית מוגדרת כימיישבתי בחוזה המשולש.
הסוכנות, החוכרת את הזכויות בקרקע, מעניקה למושב זכויות של בר – רשות, והאחרון
מחלק את זכויות ברי הרשות בין חברי האגודה. החוזה בין רמיין הסוכנות והמושב,
מתייחס לקרקע ספציפית, הנקראת "משבצת".
48. זכויות המנוחה בנחלה מוגדרות כזכויות של ייבר רשותיי, אשר אינן חלק מעיזבונה ואינן
ניתנות להורשה על פי חוק הירושה. הורשת הזכויות במשק נעשית ע"פ הוראות הסכם
הרישיון, הוא הסכם המשבצת התלת צדדי.
49. לא אחת נפסק כי "הזכות של בר רשות בקרקע, שהיא זכות אישית, אינה חלק מעיזבונו,
ולפיכך הוראות חוק הירושה אינן חלות במישרין על העברתה (ע"א 3836/93 ברמלי נ'
ברמלי, פ"ד נ(3) 871,868 (1996); ע"א 483/16 יהודאי נ' חלמיש – חברה ממשלתית-
עירונית לדיור שיקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב בע"מ, פסקה 67 (3.10.2017), בעיימ
7861/17 פלוני נ' פלוני 18.11.18, עמייש (ת"א) 33450-11-18 פלונית נ' פלוני 7.4.20).
50. כן נפסק כי בר רשות בקרקע רשאי להעביר את זכותו בה כפוף להסכם הרישיון, ואת תנאי
ההעברה יש לבחון בכל מקרה לגופו (ע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי, פ"ד מה(1) 477, 481
.((1991)
8 מתוך 21
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
22
30
31
12
34
5
6
שראל
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
51. מהאמור לעיל עולה כי העברת זכויות בר-הרשות במשק במקרה של פטירת בעל הזכויות,
יונקת חיותה מההסכם המסדיר זכויות אלו, הוא ההסכם המשולש.
הוראות ההסכם המשולש במקרה של פטירת חבר האגודה:
52. סעיף 20 ה להסכם המשולש, קובע כדלקמן:
"במקרה של פטירת חבר האגודה או מתיישב ביישוב תחולנה ההוראות
הבאות בדבר מסירת זכויות השימוש בנחלה ו/או במשק העזר שבשימושו.
למען הסר ספק מוצהר ומוסכם בזה כי אין באמור בסעיף זה לשנות את
מהות זכויותיו של חבר האגודה כזכויות בר-רשות בלבד שאינן חלק
מעזבונו ואין באמור בסעיף זה כדי לשנות את מעמדו של חבר האגורה על
פי חוזה זה כבר-רשות לכל דבר ועניין:
(1)
במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב בישוב, יועברו כל
זכויותיו בנחלה לבן/בת הזוג שנותר בחיים. באין בן/בת זוג לחבר האגודה
או מתיישב שנפטר יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן ממשיך שנקבע על ידי
ההורים ושאושר על ידי המיישבת.
באין בן ממשיך כאמור יועברו כל הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות
הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה תשכ"ה-1965.
(2)
על אף האמור לעיל, אם ניתנו עד לתאריך חתימתו של חוזה זה
אישורים או התחייבויות בכתב של המיישבת כלפי חבר אגודה או מתיישב
בישוב, בדבר מסירת זכויות השימוש בנחלה שלו לאחד מילדיו ששמו ננקב
במפורש – תימסרנה הזכויות הנ"ל בנחלה, לאחר פטירתו של אותו חבר
אגודה או מתיישב בישוב, בהתאם להתחייבות המיישבת כלפיו …"
53. סע' 20 ה להסכם המשולש נועד למלא אחר מדיניות רמייר שלא להסכים לפיצולם של
משקים חקלאיים, וזאת על מנת לשמר הן את כושרם החקלאי והן את המבנה החברתי של
האגודות השיתופיות (ר' ע"א 5136/91 קוגלמס נ' קוגלמס, פייד מט(2) 419). בעיימ 1813/18
פלוני נ' פלוני (23.06.19).
54. כך, נפסק בתמ"ש 29906-10-12, מפי כב' השופט ניצן סילמן כי מדיניות מניעת פיצול
הנחלות היא אשר הביאה ליצירת מוסד ייהבן הממשיך":
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
21
2222
20
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
222222222
"ככלל, קיימת מדיניות במנהל מקרקעי ישראל, אשר מטרתה למנוע
פיצול הנחלה והמשך תפקוד המשק כיחידה חקלאית משקית אחת;
9 מתוך 21
12345
6
7
8
9
10
11
שראל
בית משפט לענייני משפחה בצפת
תמ"ש 17670-05-20 פלונית ואלמוני נ' ק' ואח'
תמ"ש 37782-02-20 ק' ואח' נ' פלונית ואלמוני
תיק חיצוני:
מדיניות זו מביאה לכך כי הזכות להעביר את המשק, בין בחיים ובין
לאחר פטירה, תוגבל; מדיניות זו הביאה לכך כי ב'חוזים משולשים'
רבים, קיימים סעיפי הגבלת עבירות, המונעים העברת זכויות בר
הרשות מהחבר לאדם אחר, זאת הן בחייו של החבר והן לאחר מותו.
נושא זה נדון בהרחבה בפרשת ע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי, פ"ד נ
(3), 868. (והדיון הנוסף בעקבותיו).
ודוק- מדיניות מניעת הפיצול, היא שהביאה לעולם את יצירת מושג
הייבן הממשיך". לא חלוקה בין אחים עפ"י דיני הירושה, אלא
העברה לבן אחד אשר ימשיך להפעיל את המשק"
55. ההוראות שפורטו בסעיף 20ה קובעות מדרג בהורשת זכויות בר הרשות של חבר האגודה או
המתיישב בישוב אשר הוראות ההסכם המשולש חלות עליו. בהתאם להוראות ההסכם
זכויות החבר יעברו לבן זוגו שנותר בחיים; באין בן זוג יעברו הזכויות לבן ממשיך; באין בן
זוג ובן ממשיך יעברו הזכויות בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה.
ולענייננו –
56. במקרה שלפנינו אין מחלוקת כי המנוחה לא הותירה אחריה בן זוג, ולכן יש לבחון את
החלופה השניה בהסכם המשולש, העברת הזכויות לבן ממשיך.
האם המנוחה מינתה בן ממשיך בחייה?
57. בכתב התביעה ובסיכומיהם ביקשו התובעים להצהיר על התובע כבן המוכן ומסוגל לקיים
את המשק. בנוסף ביקשו למנותו כבן ממשיך למשק כולו. מדובר בסעדים שאינם מתיישבים
זה עם זה, ולמעשה מערבבים בין הסדרים שונים לחלוטין.
58. על משמעות מוסד הבן הממשיך ומורכבותו פירטתי בהרחבה בתמ"ש (צפת) 37587-07-15
ח' א' נ' ז' א' 26.11.17.
59. בתמצית ייאמר כי המקור המשפטי לבחינת מעמדו של הבן הממשיך כלפי המוסדות
המיישבים מצוי בהסכם המשולש, אשר נחתם בין המוסדות המיישבים לאגודה ואשר
מסדיר את מערכת היחסים בין גורמים אלה בינם ובין עצמם ובין חבר האגודה( ר' ע"א
1662/99 חיים נ' חיים פייד נו(6) 295).
60. מוסד הבן ממשיך, אשר נקבע בהתאם להוראת הסכם המשבצת ולנהלי המוסדות, שונה
מקביעת הבן המוכן ומסוגל לקיים את המשק, שנעשית ע"י בית המשפט, בהתאם להוראת
סעיף 114 לחוק הירושה.
12
13
14
15
16
17
18
19
21
2222
20
23
22
24
25
2222227
26
28
29
30
31
10 מתוך 21
