בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
בפני
כבוד סגן הנשיא ירון מינטקביץ
בעניין: מדינת ישראל
ע"י עו"ד מיטל בוכמן שינדל
מרדכי אליעזר
ע"י עו"ד אריאל הרמן
תוכן עניינים
מבוא
נגד
י"ט כסלו תשפ"ב, 23/11/2021
החלטה
המאשימה
תיק 4314-04-20
שו' ירון מינטקביץ
מטעם לא ברור לא מופיעה על המסמך
חתימת השופט – ומובהר כי המסמך
נחתם,
הנאשם
הכרעת דין – נוסח מותר לפרסום
כמו כן תאריך חתימת הכרעת הדין הוא
היום, 23.11.21, ולא כפי שמופיע
במסמך.
***
נחתם דיגיטאלית
***
התשתית הראייתית
גרסת הנאשם
אמרות החוץ
עדות לפני מיום 26.4.21 ע' 32-54 לפרוטוקול
ניתוח גרסת הנאשם
ניצול יחסי מרות או חינוך
האישומים
–
–
אישום ראשון – המתלוננת א' – ילידת 2000
האישום
עדות המתלוננת מיום 21.7.20, ע' 57-60
גרסת הנאשם
טיעוני הצדדים
דיון והכרעה
סיכום
……..
–
אישום שני – המתלוננת ב' – קטינה
עדות המתלוננת מיום 21.7.21, ע' 48-57
גרסת הנאשם
טיעוני הצדדים
1 מתוך 63
5..
5
6
6
6
7
9
13
13.
13.
13.
14.
14
14
15.
16.
16.
16.
6 7
17
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
דיון והכרעה
סיכום
אישום שלישי – המתלוננת ג' – בגירה
–
עדות המתלוננת מיום 21.7.20, ע' 60-67
גרסת הנאשם ……..
טיעוני הצדדים
דיון והכרעה
סיכום
–
אישום רביעי – המתלוננת ד' – קטינה .
–
עדות המתלוננת מיום 14.7.20, עמ' 10-28 לפרוטוקול .
גרסת הנאשם …….
טיעוני הצדדים
דיון והכרעה
סיכום
–
אישום חמישי – המתלוננת ה' – קטינה
עדות המתלוננת מיום 14.7.20, עמ' 29-35 לפרוטוקול .
גרסת הנאשם
טיעוני הצדדים
דיון והכרעה
סיכום
……….
אישום שישי – המתלוננות ו' ו-ז'– בגירות
עדות המתלוננת ו' מיום 21.7.20, ע' 29-48.
עדות המתלוננת ז' מיום 21.7.20, ע' 10-29
ת/4, עימות מיום 5.3.20 בין הנאשם ובין המתלוננת ז'.
גרסת הנאשם
טיעוני הצדדים
דיון והכרעה
סיכום
……….
–
אישום שביעי – המתלוננת ח' – בגירה
עדות המתלוננת מיום 14.7.20, ע' 53-64
ת/2, עימות בין הנאשם והמתלוננת מיום 5.3.20
בן זוגה של המתלוננת, מר ג"צ, עדות מיום 14.7.20, ע' 64-72.
2 מתוך 63
17
18.
19
19.
24
25.
25.
28.
28.
29
29.
29.
31
34
35
36.
36.
39
40.
40.
7000222222222222222≈≈≈33 LOGOT TIE
41
41
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
אנשים המצויים בעמדת סמכות אחרת – לעשות שימוש לרעה בכוח סמכותם כלפי אלו
הנמצאים בעמדת נחיתות לעומתם, הכפופים להם או התלויים בהם, לצורך קבלת
טובות הנאה מיניות. הוא ביקש למנוע ניצול בלתי הוגן של סמכות שיש בו כדי לעוות
את אוטונומיית הרצון של הקרבן ולהכפיפה למאווייו של בעל הסמכות.
בפרשו הוראת חוק זו (ס' 3(א)(6) לחוק למניעת הטרדה מינית. י.מ.) ציין בית משפט זה
כי המונח מרות אינו מוגבל ליחסים של מעסיק או ממונה ישיר בלבד, אלא כולל גם
השפעה, סמכות ומרות עקיפה (השופטת ביניש בעש"מ 1599/03 טאפירו נ' נציבות
שירות המדינה [6], בעמ' 134). עם זאת נקבע כי התקיימותה של מרות צריכה לאמת
מידה אובייקטיבית, ואין די בהתרשמותו הסובייקטיבית של הנפגע (שם, בעמ' 135).
כאמור, בקיומה של מרות לבדה אין די לצורך התגבשות יסודות העבירה,
ונדרש כי יתקיים "ניצול" של מרות זו. על משמעותה של דרישת הניצול עמדה
השופטת ביניש בפרשת בן חיים [5], בהתייחסה לניצול מרות שבעבירת הטרדה מינית
.17
מסוג מעשה מגונה:
"המילה 'ניצול' היא מילה נרדפת למילה 'שימוש'; בהקשר שבו אנו עוסקים מדובר
למעשה ב'שימוש לרעה'… הממונה משתמש בסמכותו או בכוחו להשפיע על מעמדו או
עתידו של הכפוף למרותו, על מנת להשיג את הסכמתו לביצוע המעשים המיניים בו
וכדי לכפות את רצונו עליו.
התנהגות העולה כדי ניצול מרות' עשויה ללבוש צורות רבות ושונות. התנהגות כזו
יכולה להיות מפורשת או מרומזת והיא יכולה להיעשות במישרין או בעקיפין. אחת
הצורות הקיצוניות של התנהגות זו תהא השמעת איום גלוי וישיר… ברוב המקרים לא
יועבר האיום באופן ברור ומפורש אלא דווקא בדרך מרומזת יותר, הגם שאין בכך כמובן
כדי להפחית מעוצמתו. במקרים אחרים השימוש לרעה בסמכות ילבש צורה של
הבטחה מפורשת או משתמעת של הטבה בתנאי העבודה בתמורה לטובת הנאה בתחום
המיני… מכל מקום, תהא הדרך שבה בא לידי ביטוי יסוד ניצול המרות' אשר תהא –
המשמעות היא תמיד אחת: השגת הסכמתו של הכפוף לביצוע המעשים שלא על פי
רצונו האמיתי אלא עקב שימוש לרעה ביחסי המרות" (שם, בעמ' 268).
אוסיף על כך, כי מהראיות עלה, כי כאשר תלמיד מחליט להפסיק את ההתקשרות עם מורה לנהיגה
הוא אינו יכול להתחיל ללמוד אצל מורה אחר עד שיקבל מהמורה הקודם מסמך המשחרר אותו (ר'
למשל דברי הנאשם בת/8, ש' 92).
מכאן המסקנה, כי התקיימו בין הנאשם למתלוננות הקטינות יחסי חינוך וגם יחסי מרות.
11 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
להשלמת התמונה אוסיף, כי ביום 5.8.21 (בסופו של אחד מדיוני ההוכחות) ביקשה המאשימה לתקן
את כתב האישום ולייחס לנאשם לגבי המתלוננות הבגירות עבירה על סעיף 3(א)(6)(ה) לחוק, המתייחס
לייהצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4)" המופנות:
לתלמיד או לסטודנט, הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית, דתית או מקצועית
לבוגרים (בחוק זה – מוסד להשכלה לבוגרים), תוך ניצול יחסי מרות בלימודים.
בהחלטה מיום 1.9.20 נדחתה בקשת המאשימה, בעיקר מהטעם הדיוני שהוגשה לאחר שמיעת מרבית
המתלוננות, ועל כן תיקון האישום היה עלול לפגוע ביכולתו של הנאשם להתגונן.
12 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
האישומים
על פי חלקו הכללי של כתב האישום, בזמנים הרלוונטיים לאישום עבד הנאשם כמורה לנהיגה בעיר
מעלה אדומים, ובין תלמידיו היו גם צעירות, חלקן קטינות. הנאשם נהג לשוחח עם המתלוננות על
נושאים אינטימיים ולהעיר להן על מראן, באופן שעלה לכדי הטרדה מינית וביצע בחלקן מעשים
מגונים.
אישום ראשון – המתלוננת א' – ילידת 2000
האישום
המתלוננת פגשה את הנאשם בעת שהיתה כבת 17, כאשר למדה נהיגה אצל מורה אחר בבית הספר בו
עבד הנאשם, והנאשם בחן את מוכנותה למבחן נהיגה מעשי (ייטסט פנימייי). בעקבות המבחן,
המתלוננת ביקשה לקבל מהנאשם שיעור נהיגה לפני המבחן.
ביום 26.8.17 נפגשו המתלוננת והנאשם בחניון של בנייני האומה בירושלים, לצורך השיעור. כאשר
נכנסה המתלוננת למכוניתו של הנאשם, הוא העיר לה על כך שהתלבשה באופן פחות חושפני מאשר
בפעם הקודמת בה נפגשו. עוד אמר הנאשם למתלוננת, כי צעירות מתלבשות באופן חושפני על מנת
שגברים יסתכלו עליהן, ואף הראה לה תמונות של תלמידה אחרת שלו.
במהלך השיעור הנאשם דיבר עם המתלוננת על קיום יחסי מין וחילופי זוגות, וכן סיפר לה שחבר שלו
כבל בת זוג באזיקים וגרם לה לכאבים באיבר המין בעת שקיימו יחסי מין.
המתלוננת חשה חוסר נוחות מהשיחה, אך חששה לבקש מהנאשם להפסיק לדבר על הנושא.
בשל מעשים אלו יוחסה לנאשם עבירה של הטרדה מינית של קטין תוך ניצול יחסי מרות.
עדות המתלוננת מיום 21.7.20, ע' 57-60
המתלוננת העידה, כי פגשה בנאשם בשנת 2017, כשהיתה כבת 17, כאשר בדק את מוכנותה למבחן
נהיגה מעשי (ייטסט פנימייי) והיא התרשמה מהאופן המקצועי בו התנהל במהלך המפגש, ועל כן
ביקשה לעשות איתו שיעור הכנה לטסט.
לדברי המתלוננת, היא לבשה במפגש הראשון עם הנאשם מכנסיים קצרים וגופיה חשופה, ואילו
לשיעור היא לבשה מכנסיים ארוכים ורחבים וגופיה פחות חשופה, וכבר כאשר נכנסה למכוניתו של
הנאשם הוא העיר לה על כך ואמר לה שמי שמתלבשת באופן חשוף עושה זאת כדי שיסתכלו עליה ולא
בגלל החום. כדי להמחיש את דבריו, סיפר הנאשם למתלוננת על תלמידה שלו, שנהגה להגיע לשיעורים
בפיג'מה מסאטן בלי חזיה.
בהמשך השיעור הנאשם סיפר למתלוננת על חילופי זוגות ועל: "חבר שלו שקשר מישהי באזיקים
והוא סיפר לי איזשהו סיפור ספציפי על חבר שלו שקשר מישהי באזיקים והוא ממש אמר והיא
13 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
אמרה סליחה על המילה, שזה כואב לה בכוס, שהיא מרגישה את זה כוס. ואחרי זה הוא המשיך את
השיעור, הוא האריך את השיעור שלי בחצי שעה בלי איזושהי סיבה, ועצר בדרך באיזשהו כזה, בצד
הדרך כזה וקנה מילק שייק ושם לו 2 קשים והציע לי לשתות וזה מה שאני זוכרת." (ע' 58).
המתלוננת הסבירה, שלא התלוננה על הנאשם, כי לקחה איתו שיעור בודד, ורצתה לשים את העניין
מאחוריה, אך לו היתה לומדת איתו באופן קבוע, לא היתה עוברת על כך בשתיקה.
גרסת הנאשם
הנאשם טען, הן באמרת החוץ (הודעה מיום 11.3.20 החל מש' 240) והן בעדותו לפני, כי אינו זוכר את
המתלוננת. הנאשם הדגיש כי לימד מאות תלמידים ואינו יכול לזכור תלמידה בודדת שלמדה שיעור
אחד וציין ש"אולי נאמר משהו והיא פרשה את זה בצורה אחרת, אבל זה לא נאמר" (פרוטוקול מיום
26.4.21 עמ' 41 ש' 18). עוד הוסיף בעדותו, ביחס להקלטת שיחה של המתלוננת שהושמעה לו, כי
מהשיחה לא ברור כי התלמידה מתכוונת אליו.
טיעוני הצדדים
המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם. לטענתה, בין הנאשם למתלוננת התקיימו יחסי מרות והשיח
המיני של הנאשם בצירוף פערי הכוחות ביניהם מהווה הטרדה מינית. המאשימה הפנתה לפסיקה.
בייכ הנאשם טען כי חלק מההערות הנוגעות ללבוש לא הופנו למתלוננת והן אינן מיניות במהותן.
לטעמו, יש להיזהר מלייחס אופי מיני באופן נרחב. עוד טען כי המתלוננת לא הראתה לנאשם שאינה
מעוניינת בהערותיו וכי לא התקיימו יחסי מרות ולא התקיים מרכיב ייהניצוליי שבעבירה. ביחס
לפסיקה שהמאשימה הפנתה אליה טען שהיא אינה מחייבת.
דיון והכרעה
עובדות האישום
עדות המתלוננת הותירה רושם מהימן, והתרשמתי כי תיארה את הדברים כפי שהתרחשו. המתלוננת
לא החמירה בתיאור מעשי הנאשם או השפעתם עליה, ופרטה בגילוי לב את תחושתה הלא נוחה
מהאופן בו פנה אליה הנאשם, ואת הסיבה לכך שלא הגיבה לכך. כמו כן המתלוננת הבהירה בעדותה
גם את התרשמותה החיובית מהנאשם ומהאופן המקצועי בו ניהל את השיעור בו בחן את מוכנותה
למבחן המעשי. הנאשם מנגד, טען כי כלל אינו זוכר את המתלוננת ולא הציע כל הסבר למיוחס לו.
לאור זאת מסקנתי היא כי עובדות האישום הוכחו.
ניתוח משפטי
מעדות המתלוננת עולה, כי בשיעור היחיד אשר לקחה אצל הנאשם הוא העיר לה כי במפגש הקודם
בינהם (במבחן הפנימי שערך לה), היא התלבשה באופן חשוף יותר מאשר התלבשה באותו שיעור
14 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
והסיבה שנשים מתלבשות כפי שהתלבשה למבחן, היא שהן רוצות שיסתכלו עליהן, ובהמשך ניהל
איתה שיחה על אודות חילופי זוגות ויחסי מין אלימים.
לאחר שנתתי דעתי לעובדות המקרה וטיעוני הצדדים, מסקנתי היא כי ההערה למתלוננת על אופן
לבושה מהווה הטרדה מינית: אכן, הנאשם התייחס ללבושה של המתלוננת, ולא למראה גופה – אך
הוא גם טרח והסביר לה כי היא התלבשה באופן חשוף מכיוון שרצתה שגברים יסתכלו עליה – ואמירה
זו נוגעת ישירות למיניותה של המתלוננת. אדגיש, כי דברי הנאשם ביחס ללבושה של המתלוננת לא
עמדו בחלל ריק, ואופיים המיני והמטריד מקבל משנה תוקף בשים לב להמשך הישיחה" שבין הנאשם
למתלוננת, בה סיפר לה על חילופי זוגות ויחסי מין אלימים שקיים חברו עם בת זוג. אמנם הדברים
אינם נוגעים ישירות למיניותה של המתלוננת, אך הם מלמדים על הרקע לאמירות בדבר אופן לבושה
של המתלוננת והאוירה המטרידה אותה השרה הנאשם במהלך השיעור. אוסיף לכך גם את העובדה
שבמהלך השיעור קנה הנאשם מילק שייק בכוס אחת עם שני קשים והזמין את המתלוננת לחלוק
איתו את המשקה – וגם זו התנהגות שקשה להלמה עם קשר מקצועי שבין מורה לנהיגה ותלמידה
קטינה.
בשים לב לכך שהדברים נאמרו לקטינה, שבינה ובין הנאשם היו בשעת מעשה יחסי חינוך ומרות (ר'
הניתוח המשפטי למעלה), ולאור יתר הנסיבות שאפפו את המקרה, האמירה מהווה הטרדה מינית של
המתלוננת.
סיכום
מרשיע את הנאשם בעבירה של הטרדה מינית של קטין תוך ניצול יחסי מרות, כפי שיוחס לו בכתב
האישום.
15 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
אישום שני – המתלוננת ב' – קטינה
האישום
המתלוננת למדה נהיגה אצל הנאשם בשנים 2018-2019, בעת שהיתה כבת 17.
כאשר החל הנאשם ללמד את המתלוננת, הוא אמר לה שהוא נוהג לדבר שטויותיי ושאין לה סיבה
להיבהל ממנו. כמו כן אמר הנאשם למתלוננת, כי היא יכולה לספר לו על הכל, כמו לפסיכולוג, חבר
או אח.
במהלך אחד השיעורים, דגדג הנאשם את המתלוננת במותנה, ללא הסכמתה.
לפני אחד השיעורים, שלחה המתלוננת לנאשם הודעת טקסט ושאלה אותו אם לעלות ולהתחיל את
השיעור, והנאשם השיב לה יילא, לרדת, את יודעת לאן".
באחד השיעורים שוחח הנאשם עם המתלוננת על קיום יחסי מין ושאל אותה האם תתיעץ באמה לפני
שתקיים יחסי מין עם בן הזוג שלה והאם תספר לה על כך.
בשל מעשים אלו יוחסה לנאשם עבירה של הטרדה מינית של קטין תוך ניצול יחסי מרות.
עדות המתלוננת מיום 21.7.21, ע' 48-57
המתלוננת למדה נהיגה אצל הנאשם בחודש ספטמבר 2019, זמן קצר לפני שמלאו לה 17. הקשר עם
הנאשם נוצר דרך אביה של המתלוננת, אשר שירת עם הנאשם במשטרה בעבר הרחוק.
לדברי המתלוננת, הנאשם "הזהיר" אותה כאשר התחיל ללמוד אצלו, שיש לו ייראש כחוליי (ע' 49)
ונהג לנהל איתה שיחות בעלות אופי מיני. כך למשל הנאשם שאל אותה האם כבר קיימה יחסי מין
והאם תספר לאמה על כך, ופעם אחת דגדג אותה במותן, כאשר לא דיברה מספר דקות.
–
–
באחד המקרים, העדה התקשרה לנאשם ושאלה אותו האם לעלות כדי להגיע לשיעור, והנאשם השיב
לה יילרדת, את יודעת לאן" והעדה הבינה כי כוונתו שייתרד לוי – היינו תבצע בו מין אוראלי,
וצחקקה במבוכה.
מדברי העדה עולה, כי היא לא ייחסה לדברי הנאשם חשיבות בזמן מעשה, אלא רק כאשר נודע לה
שיש חקירה בעניינו וישנן מתלוננות נוספות. עוד עלה, כי נער אשר למד איתה עודד תלמידות אחרות
להתלונן.
מחקירתה הנגדית של העדה עלה, כי אמרת החוץ שלה נגבתה טלפונית והיא לא זומנה לחקירה.
גרסת הנאשם
בעדותו לפניי, הנאשם סיפר כי הוא חבר של אביה של המתלוננת וכי האווירה במהלך השיעורים
הייתה מבודחת וכי אינו זוכר מה נאמר ומה לא אך השיחות איתה היו יהדדיות מאד" (עמ' 41 ש' 31).
16 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
לדבריו, המתלוננת הוכרחה להתלונן. הנאשם אישר כי היו תלמידות שהתבדח איתן ביחס למילה
"יורדת" באופן מיני יהיו שיחות חופשי, ואמרתי להן שאני מורה שמדבר שטויות ואם הן מרגישות
לא בנח שיגידו וזה ייפסק" (עמ' 42 ש' 11) אך לא היה בטוח כי זה קרה גם עם המתלוננת.
טיעוני הצדדים
המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם תוך שטענה כי יש לבחון את מעשי הנאשם באופן אובייקטיבי.
בייכ הנאשם ביקש לקבוע כי הדגדוג של הנאשם במתלוננת לא נשא אופי מיני וכי לא מדובר במעשה
מגונה. עוד טען כי נער שלמד איתה ועם מתלוננות נוספות הפעיל לחץ על המתלוננת באופן שזיהם את
עדותה. ביחס לעבירת ההטרדה המינית טען כי המאשימה לא הוכיחה מרכיב של ניצול, במיוחד
כשהמתלוננת תיארה יחסים חבריים עם הנאשם.
דיון והכרעה
עובדות האישום
עדות המתלוננת עשתה רושם משכנע, וניתן לקבוע על סמך דבריה ממצאים מחייבים ללא היסוס.
לא זו בלבד שהמתלוננת לא החמירה בתיאור מעשיו של הנאשם, אלא שהיא הבהירה שבשעת מעשה
הדברים לא הפריעו לא והיא לא ראתה בהם חומרה, עד שהתבקשה למסור הודעה. גם בייכ הנאשם
לא חלק על דברי העדה, ולא עימת אותה בחקירתה הנגדית עם גרסה עובדתית אחרת.
ניתוח משפטי
מדברי המתלוננת עולה, כי היא למדה נהיגה אצל הנאשם בעת שהיתה קטינה. כבר בתחילת השיעורים
הנאשם הזהיר אותה על כך שיש לו ייראש כחוליי ומיהר לעמוד בדיבורו ושאל אותה על חיי המין שלה.
בהמשך, כאשר שאלה המתלוננת את הנאשם אם לעלות לשיעור, ענה לה שייתרדיי, כסוג של התבדחות.
בשים לב לכך שמדובר בקטינה, אשר בינה ובין הנאשם יחסי חינוך ומרות, לא יתכן ספק כי האופן בו
פנה הנאשם למתלוננת מהווה הטרדה מינית אסורה. העובדה שהמתלוננת לא ראתה את המעשים
בחומרה בשעת מעשה ולא נפגעה מהם אינה רלוונטית להתגבשות העבירה, שהרי אין מדובר ביסוד
מיסודותיה. חוסר המודעות של המתלוננת לפסול שבמעשים אינו מכשיר אותם – ובמידה מסויימת
אף משווה להם חומרה, בשל ניצול פגיעותה וחוסר הבנתה של המתלוננת בדבר הפסול שבמעשים.
במיוחד דברים אמורים בשים לב לייחידוד הלשון" בו הציע הנאשם למתלוננת שייתרד, היא יודעת
לאן" – שהרי אין מדובר רק בבדיחה סרת טעם אלא באמירה מינית בוטה, שלא לומר מבזה, מקום
בו גבר בן למעלה מחמישים מפנה אותה לנערה שלא מלאו לה 17 שנים – ועל אחת כמה וכמה כאשר
מדובר במי שאמור ללמד את המתלוננת נהיגה ולא לעשותה מטרה להטרדותיו.
17 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
אעיר, כי אישום זה נקשר לאישומים 4, 5, 8 ו- 13, שם הציע הנאשם לתלמידות שונות סוכריה ושאל
אם הן רוצות "מציצה" או רוצות למצוץ".
גם אם אצא מהנחה שהנאשם אמר לתלמידותיו שאם ההערות אינן נוחות להן שיבקשו ממנו להפסיק,
אין בכך כדי לעקר את המשמעות הפלילית של התנהגותו – ובמיוחד הדברים אמורים מקום בו מדובר
בתלמידה קטינה, אשר המחוקק אסר באופן גורף להפנות אליה התיחסויות למיניותה, גם אם לא
הביעה את חוסר הסכמתה.
אוסיף על כך, כי דברי הנאשם בנקודה זו משקפים עיוות חשיבה, כאילו ברירת המחדל היא ששיעורי
נהיגה כרוכים מטבעם בשאלות פולשניות שלו על עניינים מיניים והתיחסויות בוטות למיניותן של
תלמידות, ורק אם תלמידה תבקש ממנו מפורשות שלא לעשות כן, היא פטורה מכך.
לאור זאת המסקנה היא, כי האמור באישום זה הוכח.
בשולי הדברים אציין, כי גם הדגדוג במותנה של המתלוננת אינו התנהגות המצופה ממורה נהיגה כלפי
תלמידה קטינה, ואינני רחוק מהסברה כי מדובר במעשה שאפיו מיני. עם זאת, המאשימה לא ייחסה
לנאשם עבירה בשל כך, ועל כן אסתפק בהערה זו.
סיכום
מרשיע את הנאשם בעבירה של הטרדה מינית, כפי שיוחס לו באישום זה.
18 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
אישום שלישי – המתלוננת ג' – בגירה
עובדות האישום
המתלוננת למדה נהיגה אצל הנאשם בשנים 2018-2019, כאשר היתה כבת 18-19. במהלך השיעור
הראשון שוחח הנאשם עם המתלוננת על עניינים אישיים ואמר לה שעליה להיות "פתוחה וקלילה"
איתו. המתלוננת אמרה לנאשם כי היא נערה דתיה ושומרת נגיעה.
באחד השיעורים שאל הנאשם את המתלוננת האם היא מורידה שערותיי וליטף את רגלה של
המתלוננת למשך מספר שניות בעת שנהגה, לצורך גירוי מיני. המתלוננת אמרה לנאשם להפסיק והוא
חדל ממעשיו.
המתלוננת הגיעה לאחד השיעורים לבושה בחצאית ג'ינס צמודה, והנאשם העיר לה ביחס ללבושה, כי
היא "מתקדמת מרגע לרגע".
באחד השיעורים שאל הנאשם את המתלוננת האם היא יודעת מה קורה בין גבר לאישה לאחר החתונה
והאם למדה על כך.
בשל מעשים אלו יוחסו לנאשם עבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית.
עדות המתלוננת מיום 21.7.20, ע' 60-67
המתלוננת העידה, כי למדה נהיגה אצל הנאשם בשנת 2019 כאשר עשתה שירות לאומי בעיר מעלה
אדומים. במהלך השיעורים הנאשם נהג להניח את ידיו על כתפיה ורגלה. במקרה אחד, בסמוך לשיעור
התשיעי או העשירי, המתלוננת הגיעה לשיעור לבושה חצאית והנאשם הרים את חצאיתה וליטף את
רגלה מהקרסול עד הברך, ובמקרה אחר ליטף אותה במעלה רגלה לכיוון הירך (ע'60-61). לדברי
המתלוננת היא קפאה כאשר הנאשם נגע בה, ולא הגיבה למעשיו.
עוד העידה המתלוננת, כי הנאשם נהג לשאול אותה אם למדה חינוך מיני והאם היא יודעת מה עושים
"אחרי החתונה" והיא השיבה לו, בקצרה ובטון גבוה, שלמדה זאת ואינה מוכנה לדבר על כך. לדברי
המתלוננת היא בקשה מחברות שיתלוו אליה לשיעורי הנהיגה, כדי לא להמצא ביחידות עם הנאשם.
מחקירתה הנגדית של המתלוננת עלה, כי המשיכה ללמוד אצל הנאשם כארבעים שיעורים לאחר
המקרה בו ליטף את רגלה, מכיוון שלא רצתה להתחיל ללמוד אצל מורה אחר ולהפסיד על כך כסף.
עוד עלה, כי לאחר שעברה את מבחן הנהיגה שלחה לנאשם מסרון נרגש ובו הודתה לו על האופן בו
לימד אותה וסייע לה להגשים את החלום לקבל רישיון נהיגה.
19 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
גרסת הנאשם
בחקירתו במשטרה, הנאשם הכחיש כי נגע במתלוננת או כי שוחח איתה על נושאים מיניים ואם היו
שיחות "זה רק מיוזמתה. אני לא נכנס ליחסים בין גבר לאשה ביחוד כשמדובר בבחורה דתייה"
(ת/15 ש' 103) וטען כי אם הטריד אותה יכלה לעבור מורה.
בעדותו, הנאשם מסר כי בניגוד לדבריה של המתלוננת לפיהם העלה לה את המחיר הוא מחזיק
במסמכים המפריכים זאת וטען כי הוכחתי שהיא שקרנית" (עמ' 42 ש' 21). עוד טען כי למרות
שהמתלוננת אמרה לו כי היא שומרת נגיעה היא זו שנהגה לתת לו ייכיפים" אך אישר, כי "ייתכן ויש
מצב ששאלתי אותה עם מלמדים על אישות במשפחה" (עמ' 42 ש' 29) ושהיא לא נתנה את התחושה
שהדבר מפריע לה. ביחס לטענה כי המתלוננת נהגה לצרף לשיעורים חברה טען כי הדבר נבע מטוב
ליבה של המתלוננת שראתה את חבריה בתחנות אוטובוס וכי מקובל לצרף חבר לשיעור. עוד הוסיף
כי לא זכור לו שאמר למתלוננת השתחררנוי לאחר שהגיעה לשיעור בחצאית ומנגד אמר שהיה מקרה
בו היא החמיאה לו בנוכחות אחרים. לדברי הנאשם, המתלוננת שלחה לו מכתב תודה והערכה, כחודש
לאחר גמר לימודיה והכחיש כי נגע במתלוננת ולכל היותר, "אם נגעתי לה ברגל זה היה לתת מכה
שתראה דברים".
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם. לדבריה, בין המתלוננת לנאשם התקיימו יחסי מרות
והמתלוננת הראתה גם בדיבור וגם בהתנהגות כי אינה מעוניינת בדברי הנאשם וכי תנועות הליטוף
שתיארה בעדותה מהווים מעשה מגונה.
בייכ נאשם ביקש לזכותו גם מאישום זה. לשיטתו, לא ניתן לתת אמון בדברי המתלוננת והעלה בהקשר
זה את התהיה מדוע המתלוננת המשיכה ללמוד עם הנאשם עשרות שיעורים ובסיום לימודיה,
הצטלמה איתו ושלחה לו מכתב תודה. עוד טען כי האמירות המיוחסות לנאשם אינן מהוות התייחסות
למיניות וככל שהיה מגע של הנאשם הוא היה לצורך לימודי או בטיחותי במהלך השיעור והמגע
שתיארה קשה לביצוע במהלך שיעור נהיגה בשל מבנה הרכב.
דיון והכרעה
עובדות האישום
עדות המתלוננת הותירה רושם משכנע ומהימן, וניתן לקבוע על סמך עדותה ממצאים מחייבים.
תגובותיה הרגשיות של העדה ושפת הגוף שלה תאמו את תוכן עדותה, וניכר בה הקושי לספר על מעשיו
של הנאשם בפני זרים, עד כי בכתה במהלך עדותה. כמו כן העדה הדגימה את מעשיו של הנאשם באופן
שתאם את התוכן המילולי של עדותה.
20 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
העדה הבהירה, כי מעשיו של הנאשם היו לה קשים במיוחד בהיותה צעירה מהמגזר הדתי שאינה
מורגלת בחברת גברים ונמנעת ממגע גופני עמם (יישומרת נגיעה").
המתלוננת אישרה גם דברים שלא היו לה נוחים, כגון העובדה שאינה יודעת להסביר למה המשיכה
ללמוד אצל הנאשם למרות מעשיו והרתיעה שלה ממנו.
ניתוח משפטי
המתלוננת העידה כי הנאשם נהג לשאול אותה שאלות אינטימיות ובמקרה שאל אותה האם למדה
חינוך מיני והאם היא יודעת מה עושים "אחרי החתונה" ואז אמרה לו שאינה מעוניינת לדבר על כך.
מתוך דברי המתלוננת לא היה ברור האם הנאשם המשיך במעשיו גם לאחר שהבהירה לנאשם שאינה
מעוניינת לשוחח איתו על עניינים בעלי אופי מיני, וב"כ המאשימה לא בררה איתה את העניין. כמו כן,
העדה לא הרחיבה ביחס לאופי השאלות והאמירות שהפנה כלפיה הנאשם.
משכך, לא ניתן לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת האם התיחסויותיו של הנאשם למיניותה של
המתלוננת חזרו על עצמן לאחר שהיא אמרה לו שאינה מעונינת בהן, ועל כן האישום בהטרדה מינית
לא הוכח ודין הנאשם להיות מזוכה ממנו מחמת הספק.
מנגד, הוכח שהנאשם ליטף את רגלה של המתלוננת מתחת חצאיתה ללא הסכמתה, למטרת גירוי או
סיפוק מיני, ועל כן הוכח האישום במעשה מגונה. אדגיש, לענין העדר הסכמתה של המתלוננת לליטוף,
כי הנאשם הכחיש שליטף את המתלוננת (אם כי העלה אפשרות שנתן לה מכה ברגל כדי להסב את
תשומת לבה לנעשה על הכביש), ועל כן אין בכלל טענה שהיא הסכימה לכך. על כך אוסיף כי הדבר
היה בשיעור נהיגה, עם תלמידה אשר מעדותה עולה כי לא נתנה לנאשם שום בסיס להנחה כי היא
מעוניינת שייגע בה או מסכימה לכך.
אדגיש, ביחס לאישום זה וליתר האישומים הנוגעים למתלוננות הבגירות, את השוני שבין מעשה
מגונה ובין הטרדה מינית, בכל הנוגע להסכמת נפגע העבירה.
על פי סע' 3 (א) לחוק מניעת הטרדה מינית, עבירה של הטרדה מינית היא:
3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין
בהצעות האמורות;
או
4. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה
למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות;
היינו, המחוקק קבע פוזיטיבית, כי העבירה מתגבשת רק מקום בו הנפגע הראה למטריד, במילים או
בהתנהגות (ר' סע' 2 לחוק), כי אינו מעוניין בהצעותיו או התייחסויותיו.
21 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
מנגד, בצידה של עבירת מעשה מגונה אין דרישה כזו, ואדם "העושה מעשה מגונה באדם בלא
הסכמתו" (ס' 348 לחוק העונשין) יורשע בעבירה, בין אם הראה נפגע העבירה את חוסר הסכמתו קודם
למעשה בין אם לאו, ושאלת ההסכמה נלמדת ממכלול הנסיבות האופפות את המקרה. מכאן עולה
שוני מהותי בין שתי העבירות, בגינו זוכה הנאשם בשל הספק בשאלה האם המתלוננת באישום זה
בטאה באופן ברור את חוסר הסכמתה להתייחסויותיו החוזרות של הנאשם למיניותה – ועניין זה
יחזור גם באישומים נוספים שיוחסו לנאשם הנוגעים למתלוננות הבגירות.
מנגד, אין כל ספק כי המתלוננת לא הסכימה שהנאשם ילטף את רגליה במהלך השיעור, ואף אין כל
בסיס להניח לזכות הנאשם כי טעה לחשוב שהיא הסכימה לכך (מה גם שהנאשם אף לא טען לקיומה
של טעות כאמור).
סיכום
מזכה את הנאשם מעבירת הטרדה מינית ומרשיעו במעשה מגונה כפי שיוחס לו בכתב האישום.
22 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
אישום רביעי – המתלוננת ד' – קטינה
האישום
המתלוננת למדה נהיגה אצל הנאשם בשנת 2019, כאשר היתה כבת 17.
במהלך השיעורים, נהג הנאשם לשאול את המתלוננת האם היא בתולה והאם היא נוגעת בעצמה.
שאלותיו של הנאשם גרמו למתלוננת למבוכה והלם והיא לא השיבה לו.
במהלך אחד השיעורים שאל הנאשם את המתלוננת האם מישהו נגע בחזייה שלה. המתלוננת לא
השיבה, והנאשם נגע בכתפיית החזייה שלה ללא הסכמתה, לשם גירוי או סיפוק מיני.
במהלך אחד השיעורים הורה הנאשם למתלוננת לעצור את המכונית בצד הדרך. לאחר שהמתלוננת
עצרה הנאשם ביקש ממנה להתקרב אליו, ואז ליקק את אזנה ללא הסכמתה, לשם גירוי או סיפוק
מיני.
בשל מעשים אלו יוחסו לנאשם שתי עבירות של מעשה מגונה ועבירות נוספות של הטרדה מינית של
קטין תוך ניצול יחסי מרות.
עדות המתלוננת מיום 14.7.20, עמ' 10-28 לפרוטוקול
המתלוננת העידה כאשר היתה כבת 17.5. לדבריה היא למדה אצל הנאשם כ-30 שיעורי נהיגה לאחר
שקיבלה המלצות מחברותיה. במהלך השיעורים, החל מהשיעור הראשון (עמ' 17 ש' 29 לפרוטוקול
מיום 14.7.20), הנאשם שאל אותה שאלות בנושאים מיניים, ובהן האם היא בתולה, האם היא נוהגת
יילגעת בעצמה" ומה היא רוצה לעשות עם בן הזוג שלה והעדה חשה מכך מבוכה וקיפאון ולא השיבה
לו. בנוסף, ציינה כי הקפידה לשתוק במהלך השיעורים משום שהנאשם פירש באופן מיני כל אמירה
שלה (עמ' 17 ש' 14 לפרוטוקול מיום 14.7.20).
בהקשר זה אמרה, כי הנאשם אמר לה "אני לא שואל אם את רוצה סוכריה, אני שואל אם את רוצה
למצוץ" (ע' 18, ש' 33).
עוד העידה, כי הנאשם נגע בכתפיות חזייתה כשתלמיד אחר היה איתה ברכב (עמ' 23 ש' 23 לפרוטוקול
מיום 14.7.20), הכה אותה ברגלה כשעשתה טעויות בשיעור ובמקרה אחד הורה לה לעצור את
המכונית בצד הדרך וניסה ללקק את אוזנה. לדברי המתלוננת "זה היה באחד מהשיעורים והוא אמר
לי כאילו, הוא שאל אותי אם מישהו עשה לי את זה פעם, ואז הוא פשוט אמר לי תעצרי בצד ואז הוא
אמר לי תתקרבי, ואז ישר התרחקתי כאילו אמרתי כזה אמא'לה, ואז הוא פשוט אמר לי תמשיכי
לנסוע (ע' 11, ש' 15)". לדברי העדה היא לא שיתפה את הוריה במעשי הנאשם אלא רק לאחר שהעידה
על כך במשטרה (עמ' 26 ש' 30 לפרוטוקול מיום 14.7.20) ושיתפה את חברותיה שלמדו עם הנאשם
וחוו, לדבריה, חוויות דומות (עמ' 19 ש' 16 לפרוטוקול מיום 14.7.20).
23 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
העדה אישרה בחקירתה הנגדית, כי לאחר שקיבלה רישיון נהיגה הזדמן לה לנסוע עם הנאשם ברכבו
כשליוותה חברה לשיעור נהיגה, ולעיתים יצרה קשר עם הנאשם על מנת לקבל ממנו טרמפ (עמ' 16 ש'
14 לפרוטוקול מיום 14.7.20) ובמקרה אחד עיסתה את כתפיו במהלך הנסיעה לאחר שהנאשם אמר
לי כי יקח אותה בתמורה לעיסוי (עמ' 21 ש' 33 לפרוטוקול מיום 14.7.20).
לדברי העדה, המשיכה ללמוד עם הנאשם חרף התנהגותו משום שהייתה בטוחה שזה יעבור", והיא
רצתה מאד לקבל את הרשיון בהקדם, ולא היו מורי נהיגה אחרים שהיו זמינים כמוהו. בהקשר זה
ציינה כי הנאשם אמר לה שאם לא נוח לה אז שתגיב אך לדבריה לא היה לה האומץ לומר לו לחדול
(עמ' 20 ש' 9 לפרוטוקול מיום 14.7.20).
העדה אמרה, שגם חברותיה שלמדו אצל הנאשם חוו התנהגות דומה ודיברו איתה על זה. בין היתר
סיפרה על חברה בשם קלי, שאמרה לנאשם שהיא יורדת לשיעור, והוא ענה לה שלא תגיד דברים שהיא
לא יכולה להבטיח, וקלי קיבלה זאת בהומור.
גרסת הנאשם
באמרות החוץ, הנאשם הכחיש כי ליקק את אוזנה "אין דבר כזה, אני לא זוכר. אין סיכויי (ת/9 ש'
486) והכחיש כי נגע בכתפיות חזייתה וכי שאל אותה אם היא בתולה.
הנאשם טען כי מלבד היותה תלמידה, המתלוננת גם הייתה חברה טובה (ת/9 ש' 489) ולדבריו,
התלוננה בשל לחץ של המשטרה. בהמשך, ביקש להתנצל בפני המתלוננת בשל כך שנגע לה ברגל ואולי
היא פרשה זאת באופן שגוי (ת/10 ש' 141). עוד הוסיף ש"יכול להיות שנתתי לה נשיקה באוזן אבל לא
היה ליקוק ולא היה מכוון לאוזן" (ת/10 ש' 155).
בעדותו לפני מיום 26.4.21 (ע' 35 ו- 43) סיפר הנאשם, כי במהלך השיעורים עם המתלוננת היו הרבה
יצחוקים". הנאשם טען כי לא שאל את המתלוננת אם היא בתולה אבל יינשאלו שאלות, היא שאלה,
דיברנו. יכול להיות, אני לא זוכר את הסיטואציה, דיברנויי (פרוטוקול מיום 26.4.21, עמ' 43 ש' 18).
הנאשם אישר, כי בשיעור הראשון עם המתלוננת, וגם עם תלמידות אחרות, הוא הוציא סוכריה ושאל
יאת רוצה למצוץ?" אבל טען כי זו יידוגמה לשטויות שהייתי מדבריי וייכול להיות שהיא לקחה את
זה בצורה אחרת. לא אמרתי לה את רוצה לבוא למצוץ" (פרוטוקול מיום 26.4.21 עמ' 43 ש' 32).
הנאשם אישר כי נגע ברגלה של המתלוננת ובכתפיות חזייתה אבל הדבר נעשה לצורך לימודי
(פרוטוקול מיום 26.4.21 עמ' 44 ש' 22) ואישר כי ייתכן והתבטא באופן בוטה כשאמרה לו כשהיא
יורדת. הנאשם אישר כי היה מקרה שהמתלוננת עיסתה אותו אך הדבר היה ביוזמתה והכחיש כי היה
מקרה בו שאל אם ליקקו לה את האוזן, הורה לה לעצור וניסה ללקק אותה וטען כי המתלוננת שינתה
את גרסתה בעניין.
24 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
טיעוני הצדדים
בייכ המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם. לשיטתה, יש לקבוע כי המתלוננת תיארה את שחוותה
באופן מהימן וכי עצם זה שביקשה להסתייג מאמרת החוץ שלה ביחס לאירוע הנוגע לליקוק אוזנה
מצביע על מהימנותה. עוד הדגישה, כי התקיימו יחסי מרות בין הנאשם למתלוננת.
בייך הנאשם ביקש לזכותו. לטענתו, המגע המיוחס לנאשם אינו נושא אופי מיני, ביחס למגע בכתפיות
החזייה ציין כי באותה עת היה ברכב תלמיד נוסף. ביחס לליקוק האוזן טען כי ייתכן והמתלוננת פרשה
באופן שגוי את הסיטואציה, במיוחד לאור אופיו ייההיתוליי, כדבריו, של הנאשם. עוד טען, כי בין
הנאשם למתלוננת לא היו יחסי מרות ומדברי המתלוננת עלה כי הם דיברו בפתיחות והמתלוננת לא
הראתה לנאשם כי אינה מעוניינת בהתייחסויות המיניות, ככל שאלה היו, וזאת לאורך עשרות שיעורי
נהיגה שקיבלה מהנאשם. עוד טען, כי המתלוננת נשאלה שאלות מדריכות ע"י הפרקליטה וכי
ההתבטאות ביחס למציצת סוכריה לא עלתה באמרות החוץ של המתלוננת.
דיון והכרעה
עובדות האישום
עדותה של המתלוננת הותירה רושם משכנע, וניתן לסמוך על דבריה במלואם. ניכר בעדה, כי חשה
חוסר נוחות בעת מתן העדות והיא נראתה מתוחה ונרגשת. לצד זאת, ניכר כי העדה עשתה מאמץ
לדייק בדבריה, כמו למשל כאשר הבהירה כי אינה בטוחה אם הנאשם הצליח לנשק את אזנה או אם
רק ניסה לעשות כן. העדה אף אישרה דברים שלא היו לה נוחים, כגון העובדה שעיסתה את כתפיו של
הנאשם והעובדה שהיו תלמידות שהגיבו אחרת ממנה להערותיו של הנאשם.
אני ער לכך שהמתלוננת העידה לפני כי הנאשם אמר לה שאם ירצה להציע לה סוכריה הוא ישאל אם
היא רוצה למצוץ, אך אשרה כי לא התייחסה לעניין זה בעדותה במשטרה. לא ראיתי כי עניין זה גורע
ממשקל דברי העדה. ראשית אומר, כי בייכ הנאשם לא ביקש להגיש את אמרת החוץ של העדה, ועניין
זה מקשה לתת משקל ממשי לסתירה הנטענת. עוד אומר, שאין מדובר בנקודה שבליבת הדברים –
מה גם שמתלוננות נוספות (הנוגעות לאישומים 5, 8 ו- 13) העידו על אמירות דומות מאוד של הנאשם,
והוא עצמו אישר שנהג להתייחס לסוכריה כאל "מציצה", אך טען כי מדובר בהלצה וכי בעגה
הירושלמית סוכריה נקראת "מציצה" (ר' בת/9 ש' 408, ת/10 ש' 115, פרוטוקול מיום 26.4.21 עמ' 44
ש' 7).
העדה הסבירה את הקושי שלה להעיר לנאשם על התנהגותו, בכך שקיוותה שהוא יפסיק מיוזמתו
ובכך שחששה שלא תמצא מורה נהיגה אחר, ודבריה בנקודה זו נאמנים עלי ומתיישבים עם
התרשמותי מהעדה. דברי העדה בנקודה אף מדגימים באופן ברור את פער הכוחות שבין תלמידת
נהיגה כבת 17 לבין מורה נהיגה המבוגר ממנה בשנים רבות ואת קיומם של יחסי מרות בין השניים.
25 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
הסברי הנאשם מנגד, רחוקים מאוד מלהסביר את דברי המתלוננת ולעקר את משמעותה הפלילית של
מעשיו. התקשיתי לקבל את טענת הנאשם, שאולי נישק את אזנה של המתלוננת, בלי כוונה מינית:
ניתן להניח (או לפחות לקוות) שנשיקה באוזן (או ניסיון לכך) אינה חלק שגרתי משיעור נהיגה, עד כי
הנאשם אינו זוכר את המקרה. כמו כן, התקשיתי לקבל שיש משמעות תמימה לנשיקה באוזן
בסיטואציה מעין זו. גם טענת הנאשם, כי נגע בכתפיית החזייה של המתלוננת, כדי להראות לה שאינה
מרוכזת, רחוקה מאוד מלשכנע ולא ייחסתי לה כל משקל.
לאור זאת, מסקנתי היא כי העבירות שיוחסו לנאשם באישום זה הוכחו ברמה הנדרשת, למעט עניין
ליקוק האוזן, לגביו נותר ספק האם הנאשם אכן ליקק את אזנה של המתלוננת או רק ניסה לעשות כן
– ומטעמי זהירות אקבע כי מדובר בניסיון ליקוק או ניסיון נשיקה בלבד (אשר במישור המשפטי גם
הוא מהווה עבירה מושלמת).
ניתוח משפטי
הנאשם הפנה לתלמידת נהיגה קטינה שאלות והערות חודרניות, הנוגעות למיניותה, ובכלל זה האם
קיימה יחסי מין והאם היא נוהגת לגעת בעצמה. הנאשם אף ביקש מהמתלוננת שאם תרצה סוכריה
תאמר לו שהיא רוצה למצוץ" – וגם אמירה זו היא התייחסות בוטה למיניותה של המתלוננת. מכיוון
שעניין זה לא יוחס לנאשם בכתב האישום, לא ארשיע אותו גם בשל אמירה זו, למרות שגם היא מהווה
הטרדה.
יתרה מכך, במקרה אחד הנאשם נגע בכתפיית החזייה של המתלוננת ובמקרה אחר ניסה ללקק או
לנשק את אזנה, והכל ללא הסכמתה. אדגיש, לעניין העדר הסכמתה של המתלוננת, כי מעבר לכך
שהנאשם הכחיש את המעשים (גם אם באמרת החוץ שלו הותיר אפשרות שנישק את אזנה של
המתלוננת בלי כוונה מינית), מדובר בסיטואציה שאינה מעלה כל בסיס להניח שהנאשם סבר בטעות
כי המתלוננת מסכימה למעשה.
גם אם אצא מהנחה שהנאשם רק ניסה לנשק או ללקק את אזנה של המתלוננת, מדובר בעבירה
מושלמת של מעשה מגונה, שהרי מעשה מגונה הוא עבירת התנהגות, אשר אינה תלויה בהשגת
התוצאה. ר' למשל עייפ 4125/20 פלוני (14.9.21) פס' 25, שם נקבע:
יודוק: סעיף 348(1) לחוק העונשין מגדיר "מעשה מגונה" כמכוון מבחינת עושהו
להשגת "גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים", אולם אין הוא דורש את השגת המטרה בפועל.
מעשה אשר נעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים אינו חדל להיות "מגונה" כאשר
עושהו אינו מצליח לבזות את האחר או להביא את עצמו למצב של גירוי או סיפוק מיני.
במילים אחרות: עסקינן בעבירת התנהגות, ולא בעבירת תוצאה. עבירת התנהגות זו
מורכבת מהיסוד העובדתי של מעשה בעל אופי מיני ומהיסוד הנפשי של רצון העושה
26 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
לגרום לגירוי, סיפוק או ביזוי מיניים – זאת, בין אם מדובר ברצון אפקטיבי ובר-מימוש,
ובין אם מדובר ברצון עקר שאינו ניתן למימוש."
לפיכך המסקנה היא, כי הוכחו העבירות שיוחסו לנאשם באישום זה.
סיכום
מרשיע את הנאשם בעבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית, כפי שיוחס לו בכתב האישום.
27 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
אישום חמישי – המתלוננת ה' – קטינה
האישום
המתלוננת למדה נהיגה אצל הנאשם בשנת 2019, כאשר היתה קטינה.
במהלך השיעורים נהג הנאשם לומר למתלוננת שיש לה גוף פצצה" ולשאול אותה למה אין לה חבר.
במהלך אחד השיעורים שאל הנאשם את המתלוננת מה עושים עם סוכריה. המתלוננת אמרה
שאוכלים סוכריה והנאשם שאל "אוכלים או מוצצים?". המתלוננת השיבה שמוצצים סוכריה,
והנאשם שאל אותה "אז את רוצה למצוץ לי ?יי.
המתלוננת חשה חוסר נוחות מאופי השיחות עם הנאשם ואמרה לו מספר פעמים כי השיחות אינן
נעימות לה.
באחד השיעורים המתלוננת אמרה לנאשם כי היא רגישה לדגדוגים, והנאשם אמר לה כי עליה
יילהוציא את זה מהראש" ובהמשך השיעור ליטף את הבטן והחזה של המתלוננת מעל בגדיה.
המתלוננת אמרה לנאשם כי הדבר אינו נעים לה וביקשה ממנו להפסיק, אך הנאשם המשיך ללטף
ולדגדג את המתלוננת מעל בגדיה. המתלוננת שבה ואמרה לנאשם להפסיק וניסתה להזיז את ידו,
בעודה נוהגת, עד כי כמעט ופגעה במדרכה.
בעקבות מעשיו של הנאשם המתלוננת עברה ללמוד אצל מורה אחר.
בשל מעשים אלו יוחסו לנאשם עבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית של קטין תוך ניצול יחסי
מרות.
עדות המתלוננת מיום 14.7.20, עמ' 29-35 לפרוטוקול
העדה למדה נהיגה עם הנאשם ובמקביל עם מורה אחר שעבד איתו (עמ' 31 ש' 14 לפרוטוקול מיום
14.7.20). לדבריה, בשיעור הראשון הנאשם אמר לה שהוא כמו פסיכולוג ושהוא מדבר "באופן פתוח"
וציינה כי במהלך השיעורים היו מקרים בהם "הוא דיבר לא כמו שמורה לנהיגה אמור לדבר" וביקש
ממנה לדבר אליו "לא יפה". במקרה אחד, הנאשם שאל אותה האם מוצצים סוכריה והאם היא רוצה
למצוץ. במקרה אחר, הנאשם דגדג אותה תוך כדי נהיגה מספר דקות ונגע במותנה ובאזור בטנה (עמי
33 ש' 2 לפרוטוקול מיום 14.7.20) והיא כמעט עלתה על מדרכה. במקרה נוסף, הנאשם העביר ידו על
רגלה על מנת לבדוק אם היא חלקה" ואמר לה שיש לה גוף פצצה". לדברי העדה, היא ביקשה
מהנאשם שיחדול לגעת בה, משום שכמעט עשו תאונה אך לעניין אמירותיו לא העירה לו משום יישלא
ידעתי איך לענות" (עמ' 30 ש' 33 לפרוטוקול מיום 14.7.20).
בעדותה אמרה העדה כי הנאשם נגע בה בחזה – – אך הדבר היה בתשובה לשאלה מדריכה של בייך
המאשימה, והעדה הדגימה נגיעה באיזור המותן (ע' 29 למטה).
28 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
לדברי העדה, בשל התנהגותו של הנאשם היא הפסיקה ללמוד אצלו והמשיכה אצל המורה השני.
גרסת הנאשם
בעדותו לפני ביום 26.4.21, אישר הנאשם שהמתלוננת למדה במקביל איתו ועם מורה נוסף שאמר לו
שאף אחד לא התלונן לפניו על הנאשם. הנאשם טען כי ייתכן ואמר למתלוננת שיש לה גוף פצצה"
משום שהייתה חסרת ביטחון (ע' 45, ש' 5). הנאשם אישר כי דגדג את המתלוננת והדגיש כי זה נעשה
במותנה, למשך שניות בודדות, והופסק לאחר שביקשה (ע' 34, ש' 9). הנאשם הכחיש שביקש
מהמתלוננת שתדבר אליו לא יפה אך אמר כי היה מקרה שאמר לתלמידה אחרת שאם מגיעה לו היא
יכולה לקלל אותו (ע' 46, ש' 2). הנאשם אישר כי ייתכן ואמר למתלוננת "למצוץ" אך התכוון לסוכריה
והכחיש כי ליטף את רגלה ושאל אם היא "חלקה", אך אישר כי ייתכן שנגע ברגלה ללא כוונה מינית.
הנאשם העלה בעדותו את התהיה, מדוע המתלוננת המשיכה ללמוד איתו אם הטריד אותה.
טיעוני הצדדים
בייכ המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם. לעניין המגע ברגל טענה, כי המגע היה לאחר שהנאשם
שאל אם המתלוננת בזוגיות והחמיא לה על המראה, דבר שחזר על עצמו גם עם מתלוננות נוספת.
ביחס לדגדוג טענה כי המתלוננת ביקשה מהנאשם לחדול והוא לא עשה זאת מיד וכי הדגדוג היה
במותן ומעט בחזה. באשר לאמירות המיניות, הפרקליטה הדגישה כי המתלוננת קטינה לכן גם אם
לא הראתה לנאשם שאינה מעוניינת עבירת ההטרדה מתגבשת.
בייך נאשם ביקש לזכותו. רשאית, טען כי לא הוכח שהמתלוננת היתה קטינה בתקופה הרלוונטית
לאישום. ביחס למגע טען כי המתלוננת נשאלה שאלות מדריכות הפוגמות במשקל דבריה ומכל מקום,
ככל שהיה מגע הוא לא היה בהקשר מיני וציין כי ביחס לדגדוג גם מדבריה עלה כי הדבר לא נעשה
בהקשר מיני וכי לא היה מגע בחזה. ביחס לכך שהנאשם ביקש שתדבר אליו לא יפה טען כי ככל שזה
קרה הדבר לא מהווה עבירה. באשר לכך שהמתלוננת עברה ללמוד עם מורה אחר טען כי הסיבה לכך
הייתה רצונה להוציא במהירות רשיון וממילא כל השיעורים, כולל אלה שהיו אצל המורה הנוסף,
תואמו על ידי הנאשם.
דיון והכרעה
עובדות האישום
עדותה של המתלוננת הותירה רושם משכנע מאוד: כאשר העידה, ניכר בה חוסר הנוחות מהמעמד
והקושי לתאר את הדברים, היא דיברה בשקט, כמעט בלחישה, השפילה מבטה, נעה בחוסר נוחות
ולפרקים חיבקה את עצמה, כמבקשת נחמה וחיזוק. העדה ביקשה להעיד כאשר פרגוד חוצץ בינה ובין
הנאשם.
29 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
לאור האמור מעלה, ניתן קבוע על סמך דבריה של המתלוננת ממצאים ברמת הוודאות הנדרשת, למעט
בשאלה האם הנאשם נגע בחזה שלה: המתלוננת נשאלה על כך בחקירתה הראשית ואישרה את העניין,
אך הדבר היה בתשובה לשאלה מדריכה של בייכ המאשימה, והמתלוננת הדגימה נגיעה באיזור המותן
והבטן העליונה.
ניתוח משפטי
הוכח כי הנאשם דגדג את המתלוננת במהלך השיעור ונגע בה במותן ובבטן, באופן שהפריע למתלוננת
וכמעט גרם לה לעלות על מדרכה. עוד הוכח, כי הנאשם אמר למתלוננת שיש לה גוף פצצה" ואז ליטף
את רגלה, לראות אם היא חלקה, ובהזדמנות אחרת שאל אותה אם היא רוצה למצוץ".
הנאשם הכחיש את המעשים ולא הציע להם כל הסבר תמים – והתקשיתי לחשוב על הסבר תמים למה
מורה נהיגה ידגדג תלמידה בת 17 ויגע לה בבטן ובמותן, שלא למטרה מינית. הנגיעה ברגלה של
המתלוננת לא יוחסה לנאשם בכתב האישום, ועל כן לא ארשיע אותו בעניין זה, למרות שהוכח.
משכך הוכח כי הנאשם ביצע במתלוננת מעשה מגונה.
האמירה כי יש למתלוננת "גוף פצצה" מתייחסת באופן ברור למיניותה – ובמיוחד כאשר אחריה ליטף
הנאשם את רגלה של המתלוננת, על מנת לבדוק אם היא חלקה או שעירה. התקשיתי מאוד לקבל את
טענת הנאשם, כי סבר שכך יחזק את בטחונה העצמי של המתלוננת. גם השאלה שהפנה הנאשם
למתלוננת, אם היא רוצה למצוץ", מהווה התיחסות בוטה ואף מבזה למיניותה. אני ער לכך שהנאשם
הקדים לכך את הדיון הלשוני, האם אוכלים או מוצצים סוכריה, אך לא יכול להיות ספק, כי כוונתו
של הנאשם היתה למין אוראלי. וכפי שפרטתי למעלה, טענת הנאשם כי התכוון בתום לב להציע
למתלוננת סוכריה היא התחכמות לא משכנעת – וזאת מעבר להתרשמות הכללית, כי הנאשם נהג
לעסוק באופן כפייתי בעניינים מיניים, כפי שעלה גם מעדויותיהן של כל יתר המתלוננות.
ר' בהקשר זה עשיימ 11025/02 אייזנר (25.6.03):
–
מובן שלא כל הלצה או רמיזה בעלת קונוטציה מינית תבוא בגדר המונח "הטרדה
מינית". מאידך, כאשר אופי ההתבטאות ונסיבות העניין מצביעים על כך שמדובר
בהתנהגות פסולה, לא ניתן להסתתר מאחורי הטענה שהדברים נאמרו בצחוק. כך קבע
גם השופט זמיר בעניין אחר:
"אכן, אין בכך כדי לשנות, לגבי עבירה של התנהגות שאינה הולמת,
שהעובד התכוון לבדח או לשעשע את עצמו או את שאר העובדים. מקום
העבודה אינו צריך להתנהל לפי חוש ההומור או לפי רוח השובבות של
עובד זה או אחר". (עשיים 5550/98 גל-אור נ' מדינת ישראל, פייד נג(1)326,
.(334
30 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
גרסת הנאשם
טיעוני הצדדים
דיון והכרעה
סיכום
אישום שמיני המתלוננת ט' – קטינה .
עדות המתלוננת מיום 21.7.20, ע' 69-75
ת/3 עימות בין המתלוננת לנאשם מיום 5.3.20
עדות אביה של המתלוננת מיום 21.7.20, ע' 68-69
גרסת הנאשם
דיון והכרעה
סיכום
אישום עשירי .
–
המתלוננת י"א – קטינה
עדות המתלוננת מיום 5.8.20, ע' 21-25
גרסת הנאשם
טיעוני הצדדים
דיון והכרעה
סיכום
אישום אחד עשר – המתלוננת י"ב – קטינה .
–
עדות המתלוננת מיום 5.8.20, ע' 11-20
גרסת הנאשם ….
טיעוני הצדדים
דיון והכרעה
סיכום
אישום שנים עשר – המתלוננת י"ג – בגירה
עדות המתלוננת מיום 3.12.20, ע' 33-39
עדות בן זוגה לשעבר של המתלוננת מיום 3.12.20, ע' 39-41
עדות חברתה של המתלוננת מיום 3.12.20, ע' 50-52
גרסת הנאשם
טיעוני הצדדים
דיון והכרעה
סיכום
אישום שלושה עשר המתלוננת י"ד – קטינה .
3 מתוך 63
43
43.
45
46.
22244 G
46.
47
47
47
49.
49.
50.
50
50
51
51
52.
53.
53.
54.
54
54
55
55.
55.
56.
56.
56.
57.
57
58
59.
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
עדות המתלוננת מיום 14.7.20, ע' 42-53
ת/1, עימות בין המתלוננת לנאשם מיום 9.3.20
עדות אבי המתלוננת מיום 14.7.20, ע' 36-41.
גרסת הנאשם …
טיעוני הצדדים
דיון והכרעה
סיכום
סיכום
4 מתוך 63
59
60.
60
60
61
62.
62.
63.
8 8 8 8 8 8 8 8
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
עם זאת, המאשימה לא הביאה ראיות לגילה של המתלוננת בעת שלמדה אצל הנאשם, ולא הוכח כי
היא היתה קטינה בתקופה זו. בשים לב לכך שמעדות המתלוננת לא עולה שהיא אמרה לנאשם
שההתיחסויות למיניותה אינן נוחות לה או נתנה ביטוי ברור לחוסר הסכמתה, נותר ספק ביחס
להתקיימות יסודות עבירת ההטרדה (ר' הניתוח למעלה, באישום השלישי).
עם זאת הוכח, כי הנאשם ליטף את רגלה של המתלוננת ודגדג אותה במתניה ללא הסכמתה, והדבר
מהווה מעשה מגונה. אדגיש בהקשר זה, כי מלבד אופיו המיני של המעשה והעדר הסבר תמים מצד
הנאשם, הרי שהכוונה המינית נלמדת מהנסיבות הנוספות האופפות את המעשים, ובהם התיחסויות
מילוליות למיניותה של המתלוננת ומעשים דומים שעשה בתלמידות אחרות.
סיכום
מזכה את הנאשם מעבירת הטרדה מינית של המתלוננת, בשל הספק בשאלה האם היתה קטינה בעת
המעשה, ומרשיעו במעשה מגונה כפי שיוחס לו.
31 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
אישום שישי – המתלוננות ו' ו-ז'- בגירות
אישום זה עניינו שתי מתלוננות, ועל מנת להקל על הקורא אתייחס אליהן בשמותיהן.
האישום
המתלוננות למדו נהיגה אצל הנאשם בשנת 2019, כאשר שתיהן היו כבנות 23.
במהלך השיעורים, נהג הנאשם לספר לו' על חיי המין שלו ולומר לה שהיא עצורה ועליה להשתחרר.
באחד השיעורים ליטף הנאשם את צווארה וכתפיה לשם גירוי או סיפוק מיני ואמר לה שיש לה עור
נעים והמתלוננת אמרה לנאשם לחדול ממעשיו.
מספר פעמים ליטף הנאשם את רגלה של ו' בעת שנהגה, לשם גירוי או סיפוק מיני. הנאשם אף אמר
לה כי היא מתוחה וכי הוא מוכן לעשות לה הרפיה" מבלי לחדור לאבר המין שלה. המתלוננת היתה
בהלם מדבריו של הנאשם ולא הגיבה.
מספר פעמים קרה שמתלוננות הגיעו יחד לשיעור והנאשם אמר להן שהן יפות ושאל אותן עם חשבו
לקיים קשר זוגי. כמו כן הנאשם הציע לשתי המתלוננות מספר פעמים לקיים יחסי מין והציע כי יצטרף
אליהן. באחד המקרים הציע הנאשם כי אם שתי המתלוננות יעברו מבחן נהיגה מעשי, הן ייעשו איתו
שלישיה" לאות תודה. במקרה אחר, הנאשם הציע שהמתלוננות יקיימו יחסי מין והוא יצפה בהן
מהצד.
במקרה אחר, ז' הגיעה לאחד השיעורים לבושה שמלה. במהלך השיעור, בזמן שנהגה, הנאשם הרים
את שמלתה, ליטף את רגלה לשם גירוי מיני ואמר לה שיש לה עור נעים. המתלוננת אמרה לנאשם
לעזוב אותה.
בשל מעשים אלו יוחסו לנאשם מספר עבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית.
עדות המתלוננת ו' מיום 21.7.20, ע' 29-48
המתלוננת העידה, כי למדה נהיגה אצל הנאשם בשנת 2019, בחודשים יולי עד אוקטובר. לדבריה,
הנאשם היה מורה נהיגה טוב, אך התנהגותו היתה "לא מקצועית" והוא שיתף אותה בסיפורים על
חיי המין שלו "מה הוא היה נוהג לעשות, איך חיי המין שלו נראים" וכן נהג לגעת בה. ובלשונה:
יימבחינה פיזית…לא היו דברים חמורים, אני לא יודעת איך בית משפט מסייג את זה. כן מוטי ליטף
אותי, עשה לי מסז'ים ליטופים, החמיא לי על העור שלי על איך אני נראית, איך הגוף שלי יפה.
האם הוא תפס אותי בכח ועשה לי משהו? לא. … לא תפס אותי פיזית ועשה לי משהו, אבל כן ליטף
לי את הרגל בניגוד לרצוני באמצע שיעור כשאני נוהגת ולא יכולה להתנגד כי אני נוהגת. … רגל,
כתפיים, מסז', תרפי, כזה. כאילו מצא תירוץ לגעת בי. (ע' 30-31). בחקירתה הנגדית הבהירה
המתלוננת, כי הנאשם נגע בה בצורה מינית והחמיא לה על כך שעורה נעים, ובמקרה אחד כמעט פגעה
בגלל זה ברוכב אופנוע (ע' 35).
32 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
לדברי העדה, כאשר הנאשם שמע ממנה שהיא נפרדה מבן זוגה, הוא הציע את שירותיו לעזור לי
להגיע לסיפוק" ובהמשך ביקש לעשות יישלישיה" איתה ועם חברתה, ז', כ"מתנה" אם יעברו טסט.
במהלך השיעורים, הנאשם ניסה לשכנע את ו' לנהל קשר אינטימי עם ז', ושלח ממכשיר הטלפון שלה
הודעות טקסט לזי בה כתב בשמה: "יהי אני חשבתי הרבה על מה שדיברנו לא הייתי כנה לגמרי, אני
מאד מבולבלת לגבי, אני מאד רוצה להתנסות ואת יודעת את זה. אני רוצה להתנסות איתך, מאד
חוששת ולא בטוחה ונותנת לך אור ירוק, אבל תביני אני לא רוצה שהחברות בינינו תהרס גם אם
ננסה ואני אדחה אותך, שלא תפגעי ותשארי חיים שלייי (ההתכתבות הוגשה וסומנה נ/1). בעקבות
הודעה זו, זי ענתה לו', והיא (ו') חששה שבעצם ז' עשתה יד אחת עם הנאשם נגדה.
באחד השיעורים, הנאשם הסביר למתלוננת בעת שנהגה שהיא מתוחה ולחוצה, ושהדבר קשור למין,
והציע לה להרגיע את עצמה" כשהוא מסתכל, מבלי לחדור אליה. המתלוננת לא לקחה שיעורי נהיגה
3 שבועות לאחר מכן, בשל הדברים, אך לבסוף המשיכה בלימודיה אצל הנאשם, שכן מאוד רצתה
להוציא רישיון נהיגה.
המתלוננת ו' מסרה, בחקירתה הנגדית, שאין לה הסבר מדוע לא הפסיקה ללמוד אצל הנאשם, למרות
מעשיו (ע' 36). עוד אמרה, כי כאשר הנאשם נהג לספר על חיי המין שלו, היא לא הגיבה ולא שיתפה
איתו פעולה (ע' 37).
עוד עלה בחקירתה הנגדית, כי הנאשם דרש, שתלמידה שנוסעת במכוניתו אחרי השיעור ויושבת
מאחור, אמורה לעסות את כתפיו (ע' 45).
עדות המתלוננת ז' מיום 21.7.20, ע' 10-29
המתלוננת העידה, כי למדה נהיגה אצל הנאשם לאחר שלמדה קודם אצל מספר מורים אחרים ולא
הסתדרה איתם. לדבריה, הנאשם נהג לשאול אותה כל הזמן על חיי המין שלה והיא ניסתה להעביר
נושא על מנת להתחמק משאלותיו, עד שבשלב מסוים אמרה לו שהיא נמשכת לנשים, מתוך מחשבה
שהדבר יגרום לו להפסיק. הדבר גרם לנאשם לגעת בירך שלה מספר פעמים במהלך השיעורים ולשאול
אותה האם זה גורם לה לחוש כלפיו משהו. באחד המקרים, המתלוננת הגיעה לשיעור לבושה בשמלה,
ובזמן שנהגה הנאשם ליטף את רגלה מתחת השמלה והעיר לה על תחושת העור שלה.
המתלוננת הסבירה, שהיה לה קושי לומר לנאשם להפסיק ולפעול בצורה נחרצת, והיא חששה לעבור
פעם נוספת למורה אחר, ולכן הכילה את מעשיו של הנאשם.
המתלוננת סיפרה כי ו' היא חברתה מימי בית הספר התיכון, וגם היא חיפשה מורה נהיגה וזי המליצה
לה על הנאשם, מכיוון שהתרשמה שמהבחינה המקצועית – להבדיל מהתנהגותו המטרידה – הוא
מורה טוב. כאשר המתלוננת ז' אמרה לנאשם שהיא נמשכת לנשים, הוא ניסה לשכנע אותה לקיים
קשר מיני עם ו' ולצורך זה ניסה להפגיש בינהן בעת שלמדו אצלו, ובמקרה אחד אסף את המתלוננת
33 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
לפני השיעור שלה, בעת ש-ו' היתה בשיעור, באופן שנראה מכוון. במהלך הנסיעה, הנאשם אמר להן
כי הוא יגיש את שתיהן למבחן מעשי באותו יום, ואם הן תעבורנה אותו בהצלחה, לאות תודה הן יעשו
איתו ישלישיה".
לדברי המתלוננת היא לא הגיבה להצעות של הנאשם, אלא רק רצתה לקבל רישיון ולנתק את הקשר
איתו, והיא אישרה, כי לא אמרה לנאשם להפסיק לדבר איתה על נושאים מיניים (ע' 20, ש' 14)
וכאמור אף שיתפה אותו בכך שהיא נמשכת לנשים.
עוד עלה מהעדות, שהנאשם כתב עבור ו' מסרון למתלוננת בו רשם בשמה שלו ו' כי היא רוצה לנסות
לקיים איתה קשר מיני, אך חוששת שמא הדבר יפגע בחברות בינהן. לדבריה כאשר התברר שהנאשם
קשור להתכתבות זו, הדבר גרם לאי נעימות בינה ובין ו'.
העדה הסבירה את הפער בין הודעתה במשטרה, שם אמרה כי הנאשם נגע בירך שלה פעם אחת בלבד,
ובין דבריה בעימות עם הנאשם ובעדותה לפני, שם אמרה כי הנאשם נגע בה מספר פעמים, בכך
שהחוקרת שגבתה את הודעתה היתה קצרת רוח ולא נעימה, ולכן היא מסרה גרסה חלקית, ואילו
בעימות אמרה שהדבר קרה מספר פעמים (ת/4, ש' 46), שכן ניתנה לה אפשרות לדבר ללא הפרעה.
העדה אישרה, בחקירתה הנגדית, כי אינה יכולה לשלול את האפשרות שהתקיימה בינה ובין הנאשם
שיחה, במהלכה היא העלתה מיוזמתה את נושא הקשר בינה ובין ו'.
ת/4, עימות מיום 5.3.20 בין הנאשם ובין המתלוננת ז'.
המתלוננת אמרה כי הנאשם שאל אותה שאלות הנוגעות למיניות וזוגיות ולאחר שהשיבה לו שהיא
נמשכת לנשים הוא דיבר על כך בכל השיעורים. כמו כן אמרה, כי הנאשם נגע לה ברגל ושאל אם זה
עושה לה משהו "וזה לא היה מקרה חד פעמי" (ש' 46) ושהדבר לא היה נעים. הנאשם אישר כי שאל
את המתלוננת אם היא בזוגיות וטען כי זה לטובת היכרות יימה יש מולי ומי עומד מולייי (שי 15) וכי
הוא נוהג לספר על מצבו הזוגי כדי להרגיש יותר נחיי. ביחס לטענת המתלוננת כי נגע בה ברגלה השיב
ייאת אמרת לי לא לגעת בך?" (ש' 22) והכחיש כוונה מינית ובהמשך מסר כי "אם נגעתי לה ברגל זה
כדי שתיתן עוד גזיי (ש' 42), פעם או פעמיים, והתנצל ככל שהובן אחרת (ש' 58).
המתלוננת מסרה כי היא ביקשה מהנאשם שיפסיק את ההתייחסויות המניות ואמרה לו שהיא
ביישנית והיא הוטרדה בעבר (ש' 24) וכי ניסתה להתחמק מלענות לו. ביחס למגע טענה שלא ביקשה
שיפסיק משום שהתקשתה (שי 67). הנאשם הכחיש כי שאל את המתלוננת אם היא נמשכת אליו וטען
כי המתלוננת היא זו שהחלה לשוחח על נושאים מיניים.
המתלוננת סיפרה כי רק פעם אחת הגיעה לשיעור עם שמלה ובאותו שיעור הנאשם הרים את שמלתה,
ליטף את רגלה והחמיא לה ובעקבות כך היא נבהלה מאד. המתלוננת הדגימה את הליטוף על החוקרת.
34 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
הנאשם הכחיש זאת וטען כי המתלוננת משקרת. בנוסף, הכחיש כי אמר למתלוננת שישמח לקיים
איתה ועם חברתה יחסי מין.
המתלוננת הוסיפה כי לולא היו פונים אליה לא הייתה מתלוננת וכי היא וחברתה ו' לא הרגישו בטוחות
בשיעורים ורק רצו שזה יגמר.
גרסת הנאשם
באמרות החוץ, אישר הנאשם כי הציע לשתי המתלוננות "להיות יחדיי (ת/9 ש' 210) אך לא יותר מכך.
הנאשם טען, כי ייאינו זוכריי אם שלח הודעות ממכשיר הטלפון של ו' למכשירה של ז' והכחיש כי שוחח
מיוזמתו עם זי על נושאים מיניים יילא פתחתי את הנושא ולא שאלתי שאלות" (ת/2 ש' 230) והכחיש
באופן נחרץ כי ביקש לקיים איתה יחסי מין בשלישיה כמתנה למעבר מבחן הרישוי: "אני אמרתי דבר
כזה?" (ת/9 ש' 241).
בנוסף, הכחיש הנאשם, כי ליטף את ז' ברגלה והחמיא לה על מגע עורה הנעים. עוד הכחיש כי שוחח
עם ו' על נושאים מיניים ובהם יכולותיו בתחום זה ובתגובה היא קפאה. הנאשם לא השיב באופן ברור
לשאלה האם עיסה את צווארה של ו' במהלך שיעור, אך הכחיש כי הציע לה לשכב עימו (ת/9 ש' 283).
בהמשך, טען ביחס לז', כי אינו זוכר את המקרה, אך ביקש להתנצל בפניה ככל שנפגעה ממנו (ת/10
שי 48). הנאשם טען, כי אינו זוכר אם החמיא לה על עורה או ליטף אותה. עוד טען כי אינו זוכר אם
הציע לה ול-ו' לקיים איתו יחסי מין בשלושה, אך אמר כי "גם אם כן זה היה בבדיחות הדעת" (ת/10
ש' 66) – דבר שקודם לכן הכחיש באופן נחרץ.
הנאשם אישר, כי ייתכן שכתב הודעה לז' מהטלפון של ו' אבל הדבר היה בהסכמה ולפי מה שזכור לו
ו' היא ששלחה את ההודעה (ת/10 ש' 70) – וזאת למרות שקודם טען כי אינו זוכר את המקרה. הנאשם
הסביר את הפער בין הגרסה שלו בת/9 ביחס לנקודות אלה בכך שבזמן ההפסקה שהיתה לו הוא חשב
על המקרים (ור' התייחסות לעניין זה בפתח הכרעת הדין, בסקירת גרסת הנאשם).
בעימות עם ז' (ת/4) אישר הנאשם כי שאל את המתלוננת אם היא בזוגיות וטען כי זה חלק מרצונו
להכירה ולדעת "מה יש מולי ומי עומד מולייי (ת/4 ש' 15) וכי הוא נוהג לספר על מצבו הזוגי כדי
ילהרגיש יותר נחיי. ביחס לטענת המתלוננת כי נגע בה ברגלה השיב ייאת אמרת לי לא לגעת בך?"
(ת/4 ש' 22) והכחיש כוונה מינית וטען שהיה מגע לצורך הלימוד והתנצל ככל שהובן אחרת (ת/4 ש'
58). בנוסף, הכחיש כי שאל אותה אם היא נמשכת אליו וטען כי המתלוננת היא זו שהחלה לשוחח על
נושאים מיניים. הנאשם הכחיש כי ליטף את המתלוננת תוך כדי שהרים חצאיתה ואמר לה שיש לה
עור נעים וטען כי המתלוננת משקרת. עוד הכחיש כי אמר לה שהוא ישמח לקיים איתה ועם חברתה
יחסי מין.
35 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
בעדותו לפני ביום 26.4.21 (ע' 36 ו- 46) מסר הנאשם, כי תחילה החל ללמד את ז' וגם לה הוא הסביר
בשיעור הראשון על התנהלותו ויהיו קצת נושאים מיניים, היה קצת מכל דבר. היו שיחותיי ולמרות
זאת היא המליצה ל-ו' לבוא ללמוד איתו. ביחס ל-ו' טען כי תקופה לאחר סיום הלימודים היא שלחה
לו תמונה שלה ושלה חברתה. הנאשם טען כי כל אחת מהן סיפרה לו בנפרד על נטיותיה המיניות ו-ו'
ביקשה ממנו עזרה בלנסח הודעה לז' בהקשר זה והוא עזר לה אבל ו' היא זו ששלחה את ההודעה.
לטענתו, כשראה את חומר החקירה הבין שעניין ההודעה גרם לבנות לכעוס עליו.
בחקירתו הנגדית, הנאשם הכחיש כי הציע ל-ו' ישיגרום לה הנאה" והכחיש כי הציע לקיים
יישלישייה", "אם היא לסבית איך אציע לה שלישייה? איפה ההיגיון" (ע' 46, ש' 36). הנאשם טען כי
ככל שהיה מגע הוא נועד לצורכי השיעור והכחיש כי החמיא ל-ו' על עורה אך טען כי יתכן והחמיא לה
לשיפור הביטחון. בהמשך אישר כי עיסה את כתפיה של ו' וטען ש"עשיתי לה מסג' בכתף להרגיע
אותה להוריד לה את הכתף. היו יחסים קרובים ביני לבין י', יותר מורה תלמיד עם שיחות. זה לא
היה העניין של השיחות רק על מין, עובדה שהיא סיימה אצלי." (ע' 48, ש' 23)
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם. לטענתה, שתי המתלוננות העידו כי הנאשם ביצע בהם
מעשים מגונים וכן התבטא כלפיהן באופן מטריד והמתלוננות הראו לנאשם, גם אם לא בדיבור ישיר,
כי אינן מעוניינות בהתייחסויותיו המטרידות.
בייכ נאשם ביקש לזכותו. לדבריו, המתלוננות ביקשו להסתיר את ההדדיות שהיתה בקשר עם הנאשם
באופן שמעיב על אמינותן וכי נשאלו שאלות מדריכות ובחקירה הנגדית דבריהן נשחקו. ביחס לשליחת
ההודעה אל ז' טען הסניגור, כי ו' העבירה לנאשם את תגובת ז' ותהה מדוע לא הבהירה לה מיד את
שארע. עוד טען בהקשר זה כי בשל פגיעה בפרטיות לא ניתן היה לרדת לעומק העניין. בנוסף הפנה בייכ
הנאשם לפערים בין אמרות החוץ של ז' לעדותה.
ביחס למתלוננת ז' טען, כי לא ניתן להרשיע את הנאשם בהטרדה מינית, כי היא לא הראתה שאינה
מעוניינת בהתייחסויות ואף העלתה בעצמה נושאים רגישים. עוד טען, כי לא ניתן להרשיע במעשה
מגונה, משום שבשל האווירה בין השנים הנאשם סבר כי המגע אפשרי והוא פסק כשביקשה ממנו.
ביחס ל-ו' טען כי מעדותה עולות תמיהות הפוגעות באמינותה ביחס למגע של הנאשם וביחס לשליחת
המסרון ל-ז'. ביחס לעיסוי הכתפיים טען כי ו' לא ביטאה אי הסכמה.
דיון והכרעה
עובדות האישום
שתי המתלוננות הותירו עלי רושם משכנע, וניתן לקבוע על סמך דבריהן ממצאים מחייבים ברמת
הודאות הנדרשת בהליך פלילי:
36 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
ו' העידה בקוצר רוח מסוים, לא הרחיבה בתיאור מעשי הנאשם וניכר בה, כי היא מעדיפה לשים את
הדברים מאחוריה ואין לה עניין רב בבירור מעשיו של הנאשם. המתלוננת הבהירה כי הסכינה עם
התנהגותו של הנאשם ועם מעשיו, כי מהבחינה המקצועית הוא היה מורה טוב והיא רצתה לקבל
רישיון נהיגה ולהמשיך בחייה, גם במחיר של הכלת הדברים. כמו כן, המתלוננת לא החמירה בתיאור
מעשיו של הנאשם ולא בתיאור השפעתם עליה.
המתלוננת אישרה בעדותה גם נקודות אשר אינן נוחות לה, כמו ששלחה לנאשם תמונת "סלפי" שלה
עם תלמידה אחרת וכי אפשרה לנאשם לשלוח הודעות בשמה ממכשיר הטלפון שלה ל-ז'.
גם ז' העידה באופן מעורר אמון. תגובותיה הרגשיות של העדה תאמו לתוכן דבריה, וכאשר העידה
ניכר בה כי ההשפלה והעלבון שגרמו לה מעשיו של הנאשם צורבים בה עד היום, וכן ניכרה תחושת
חוסר האונים שלה כלפיו, עד כי בכתה במהלך עדותה (פרוטוקול מיום 21.7.20, עמ' 19 ש' 8).
מחקירתה הנגדית של ז' עלה, כי לכאורה קיים פער בין הודעתה במשטרה, שם אמרה כי הנאשם נגע
ברגלה פעם אחת, ובין דבריה בעימות עם הנאשם (ת/4) ועדותה לפני, שם אמרה כי הנאשם נגע ברגלה
מספר פעמים. ראשית אומר, כי בייכ הנאשם בחר שלא להגיש את הודעתה של העדה במשטרה, ועל כן
קשה לייחס לפער זה משקל רב. על כך אוסיף, כי העדה הסבירה שהחוקרת שגבתה את הודעתה
התנהלה כלפיה באופן קצר רוח ולא נעים, והיא התקשתה למסור לה את הדברים – ומבלי לקבוע
ממצא לגבי אופן גביית הגרסה, ניתן לקבל כי הדברים משקפים את תחושתה הסובייקטיבית של
העדה וניתן לקבלם. מעבר לכך, פסיקה עקבית קובעת, כי סתירות שאינן יורדות לשורשו של עניין
אינן מונעות מלקבל עדותו של עד, במיוחד נפגע עבירת מין. ר' למשל עייפ 808/16, פלוני, פסקה 25:
"כידוע, בהתאם לסעיף 57 לפקודת הראיות: "סתירות בעדותם של עדים אין בהן,
כשלעצמן, כדי למנוע מבית המשפט לקבוע עובדות שלגביהן חלו הסתירות".
=
כלל זה חל ביתר שאת כאשר מדובר בסתירות ובאי דיוקים שנתגלעו בעדותה של קורבן
עבירת מין. העדות בעבירות אלה עוסקת מעצם טיבה בנושא טראומטי ואינטימי כאחד,
ועל כן מתעורר לעיתים קושי במתן עדות סדורה ורהוטה. בנסיבות מסוג זה טון הדיבור,
שפת הגוף, וכל אותם גורמים שאינם קשורים ישירות לעולם התוכן, מקבלים כאמור
משקל משמעותי עוד יותר. בהקשר זה קבעתי בעבר:
"בית משפט זה כבר הדגיש לא פעם כי מעטים המקרים בהם עדות נפגע
תהא חפה לחלוטין מפגמים, במיוחד כאשר אמור הדבר בעדות העוסקת
בשחזור חוויה טראומטית כעבירת מין. לכן, השאלה איננה אם קיימים
אי דיוקים ואי התאמות בפרטים, אלא אם המקשה כולה היא אמינה ואם
הגרעין הקשה של האירועים והתמונה הכוללת המתקבלת מן העדות
37 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
והחיזוקים לה מאפשרת מסקנה בדבר אשמת הנאשם מעבר לכל ספק"
[עניין אטיאס, פסקה 96]."
"
לאור אלה, אקבל את דבריהן של שתי המתלוננות לפני במלואם.
ניתוח משפטי
שתי המתלוננות תיראו בעדויותיהן התנהגות מטרידה וכפייתית של הנאשם כלפיהן, שכללה שאלות
חטטניות ופולשניות על חיי המין שלהן, והצעות חוזרות ונשנות כי יקיימו יחסי מין בעוד הנאשם צופה
בהן או משתתף עמן. כמו כן הנאשם הציע ל-ו' לאונן בעודו צופה, וכן הציע לה לסייע לה להגיע לסיפוק.
מדובר בהתנהגות שלא ניתן להלמה בשום אופן עם הקשר המקצועי שבין הנאשם למתלוננות. ועם
זאת, שתי המתלוננות הן בגירות, ושתיהן לא הראו למתלונן כי אינן מעוניינות בהצעותיו
והתייחסויותיו:
ו' הבהירה בעדותה, כי הסכינה עם האופן בו הנאשם דיבר אליה, למרות חוסר נוחותה, כי הוא היה
מורה נהיגה מקצועי, והיא העדיפה להכיל את אמירותיו מאשר לעבור ללמוד עם מורה אחר.
מעדותה של ז' עולה בבירור, כי היא חשה מוטרדת וניכר בה כי מעשיו של הנאשם פגעו בה ועקבותיהם
ניכרו בה גם במועד העדות. עוד עולה, כי בשל מבנה האישיות של המתלוננת ותחושת חוסר הביטחון
שלה אל מול הנאשם, היא לא הצליחה לומר לו שאינה מעוניינת בהטרדותיו, אלא רק העבירה נושא.
ועם זאת, למרות שאין כל ספק כי מבחינתה הסובייקטיבית של המתלוננת היא הוטרדה מינית על ידי
הנאשם, לא הוכח כי מדובר בהתייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר
אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות".
אני ער לכך שעל פי סע' 2 לחוק איסור הטרדה מינית, ניתן להפגין חוסר הסכמה "במילים או
בהתנהגות, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות ההתנהגותיי ועל כן התלבטתי, האם ניתן
לראות בחוסר שיתוף הפעולה של ז' עם הנאשם ובכך שהעבירה נושא כאשר העלה נושאים מיניים,
כביטוי מספק לכך שאינה מעוניינת בהתייחסויותיו, אך המסד הראייתי שלפני אינו מאפשר להגיע
לקביעה מחייבת בעניין זה. יתרה מכך – ז' אישרה בחקירתה הנגדית שיתכן שבמקרה אחד היא
שוחחה עם הנאשם על יחסיה עם ו', ועל כן נותר לגבי נקודה זו ספק – גם אם קטן. אדגיש, כי הספק
נוגע רק לשאלה איזה ביטוי נתנה ז' לחוסר הסכמתה לפניותיו של הנאשם והצעותיו, ולא לכך שהיא
לא היתה מעוניינת בהן ולפגיעה שגרמו לה הדברים – והדברים יפים גם ביחס ליתר המתלוננות.
לפיכך נותר ספק – גם אם לא רב – בקיום יסודות עבירת הטרדה מינית.
–
שונים הם הדברים ביחס לעבירות המעשה המגונה: שתי המתלוננות העידו כי הנאשם נהג לגעת בהן
נגיעות בעלות אופי מיני: ו' העידה כי הנאשם נגע בה בניגוד לרצונה מספר פעמים ברגליה ובכתפיה
בעת שנהגה וז' העידה, כי במקרה אחד הנאשם הרים את שמלתה וליטף את רגלה, ובמקרים אחרים
38 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
נגע בירך שלה בעת שנהגה. אין ספק כי המעשים נעשו לצורך גירוי או סיפוק של הנאשם, ועל כן הוכח
כי הנאשם ביצה מעשים מגונים בשתי המתלוננות.
סיכום
מזכה את הנאשם מחמת הספק מעבירות הטרדה מינית, ומרשיעו בעבירות של מעשה מגונה, כפי
שיוחס לו בכתב האישום.
39 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
אישום שביעי – המתלוננת ח' – בגירה
האישום
המתלוננת למדה נהרגה אצל הנאשם בשנת 2019 בעת שהיתה כבת 21.
במהלך השיעורים נהג הנאשם לספר למתלוננת על חיי המין שלו ולשאול אותה האם היא מקיימת
יחסי מין עם בן הזוג שלה ומה התנוחות המועדפות עליה, וכן שאל האם המתלוננת יידלוקה עליו".
המתלוננת השיבה לנאשם שחיי המין שלה אינם מעניינו ושהוא אינו אמור לשאול אותה שאלות
כאלה.
באחד השיעורים הוציא הנאשם דילדו משקית שהיתה במכוניתו, הראה אותו למתלוננת ואמר לה
שהיא חייבת לנסות אותו.
באחד השיעורים, בעת שהמתלוננת נהגה, הנאשם ליטף את רגלה לשם גירוי או סיפוק מיני. המתלוננת
אמרה לנאשם "להוריד את הידיים" והוא שאל אותה למה היא ייקשה איתו".
בשיעור אחר ליטף הנאשם את צוארה של המתלוננת והיא שבה ואמרה לו לחדול ממעשיו.
המתלוננת הגיעה לאחד השיעורים לבושה שמלה והנאשם נגע ברגלה מתחת השמלה ללא הסכמתה,
לשם גירוי או סיפוק מיני, אמר לה "תראי מה את גורמת לי עם השמלה הזויי והראה לה מבעד
למכנסיו כי יש לו זקפה.
בשני מקרים ניסה הנאשם לנשק את המתלוננת על לחיה בתום השיעור, אך היא הסיטה את פניה.
בשל מעשים אלו יוחסו לנאשם מספר עבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית.
עדות המתלוננת מיום 14.7.20, ע' 53-64
המתלוננת העידה כי למדה נהיגה אצל הנאשם כאשר היתה בגירה, ובמהלך השיעורים הוא נהג לספר
על חיי המין שלו ועל אורגיות בהן השתתף ולשאול אותה על חיי המין שלה, ובכלל זה מה התנוחות
המועדפות עליה. הנאשם אף נהג לגעת ברגליה של המתלוננת, בחלק העליון של הירך, ולעסות אותה
בכתפיה, למרות שביקשה ממנו לא לעשות כן, ולעיתים נהג לטפוח על רגליה כאשר לא עצרה במקום
בו היתה אמורה לעצור.
הנאשם אף נהג להעיר למתלוננת על לבושה, ובמקרה אחד, כאשר הגיע לבושה בשמלה, הראה לה כי
יש לו זקפה ואמר לה שהיא גרמה לה ובמקרה אחר הציע לעלות עימה לדירתה.
במהלך אחד השיעורים הנאשם הראה למתלוננת דילדו אותו קנה לאשתו.
לדברי המתלוננת היא חשה חוסר נוחות מהשיעורים אצל הנאשם וביקשה מבן הזוג שלה שיצטרף
אליה, על מנת לא להיות עם הנאשם ביחידות.
40 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
העדה הסבירה, בחקירתה הנגדית, כי לא הפסיקה ללמוד עם הנאשם בשלב מוקדם יותר, משום
שחשה קיפאון, ופעלה ב"טיפשותיי, ובעבר למדה עם מורים אחרים, אך חשה חוסר בטחון בנהיגה.
העדה אישרה בחקירה הנגדית, כי היו מקרים ששיתפה פעולה עם הנאשם והשיבה לשאלותיו ושוחחה
איתו על חיי המין שלה (ע' 59 באמצע), למרות חוסר הנוחות שלה. כמו כן העדה אישרה שהנאשם
שאל אותה על חיי המין שלה ושל בן זוגה גם בשיעור אליו הצטרף בן הזוג שלה.
ת/2, עימות בין הנאשם והמתלוננת מיום 5.3.20
המתלוננת אישרה כי יזמה שיחות בנושאים אישיים וטענה כי שיתפה עם הנאשם פעולה ייאבל לא עד
הסוף" (שי 47). המתלוננת עמדה על כך שהנאשם הראה לה את הדילדו ותיארה את השקית וכן עמדה
על כך שנגע בה "אני אלך עם זה עד הסוף, אתה נגעת בייי (שי 134) וטענה כי הבהירה לו באופן חד
משמעי שאינה מעוניינת שיגע בה (ש' 139). המתלוננת אמרה כי אביה התקשר לנאשם והעיר לו על
התנהלותו וטענה כי הנאשם משקר כשאומר אחרת. המתלוננת אמרה, כי היה מקרה בו הנאשם שאל
אם יכול לעלות לביתה לקפה ושאל עם בן זוגה נמצא וכי היו לה תכתובות עם הנאשם המאמתות זאת,
אך לאחר גמר הלימודים מחקה אותן כי לא רצתה כל קשר עם הנאשם.
בן זוגה של המתלוננת, מר ג'יצ, עדות מיום 14.7.20, ע' 64-72
לדברי העד, הוא לחץ על המתלוננת להוציא רישיון נהיגה, וכאשר למדה אצל הנאשם שמע ממנה
בהתחלה רמזים, שהיא לא רוצה להמשיך ללמוד, ושהמצב לא נוח לה, אך הוא לא הבין את הרמזים.
בהמשך המתלוננת ביקשה ממנו שיצטרף אליה לשיעורים, והוא עשה כן והצטרף ל 4-5 שיעורים, אך
לא ברצון רב.
במהלך השיעורים, הנאשם שאל את העד מהן שעות העבודה שלו והתבדח על כך שיבוא אל המתלוננת
כאשר בן זוגה עובד, וגם שאל את השניים באילו תנוחות הם מקיימים יחסי מין. העד ראה כי הנאשם
נוהג לתת סטירותי ברגלה של המתלוננת כאשר לא האטה בצומת או לא עצרה, והדבר נראה לו בלתי
הולם.
לאחר שהמתלוננת עברה את הטסט, הנאשם התקשר אליה ושאל לגבי משהו שהבטיחה לו.
לדברי העד, המתלוננת חזרה משיעורי הנהיגה מפוחדת ומתוסכלת ונראתה לו על סף בכי, אך הוא
ייחס זאת לקשיים אחרים שעמדו לפניה, שכן באותה תקופה בני הזוג עברו לגור יחד והתנתקו
מהוריהם.
בחקירתו הנגדית אמר העד שהתנהגותו של הנאשם נראתה לו בלתי הולמת, אך הוא השלים עמה, כי
הנאשם נחשב מורה נהיגה טוב. עוד אמר, כי הנגיעות של הנאשם היו יימטרידות" אך יילא מיניות" (ע'
71 למטה).
41 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
בהמשך חקירתו הנגדית הוסיף העד, "הסיבה היחידה ש-ח' הגיעה למשטרה זה בשביל שאני לא
אעשה משהו פזיז, הסיבה היחידה, וזה שאותו היום, .
… משהו פזיז, זה לא משנה מה. משהו שלא,
בוא נגיד לא לפי החוק, אוקי? אני לא מאמין בבתי משפט, אני לא מאמין בדרכי משטרה. כשאני
סיפרתי שאני מתכוון לעשות משהו אז ח' עצרה אותי, ואני נתתי לה תנאי שאם זה לא יהיה ללכת
למשטרה כי היא לא רצתה להגיש תלונה, אני לחצתי עליה." (ע' 69 באמצע).
"
כמו כן אמר העד, כי המתלוננת הקליטה חלק משיעורי הנהיגה עם הנאשם, אך לא ידע לומר היכן
נמצאות ההקלטות.
גרסת הנאשם
באמרות החוץ, טען הנאשם בתחילה שאינו זוכר אם דיבר עם המתלוננת על נושאים מיניים ונתן לה
עצות בנושא אך בהמשך טען שהיתה פעם שהיא דיברה איתו על החבר שלה (ת/8 ש' 259). הנאשם
הכחיש כי נגע במתלוננת וכי אביה שוחח עימו על כך, וטען כי האבא שוחח איתו על התקדמות בתו
בשיעורים ורצה להודות לו. בהמשך אישר הנאשם, כי נישק את המתלוננת על לחיה ושלמיטב זכרונו
בסיום כל שיעור היא נהגה לנשק אותו (ת/8 ש' 186) אך טען הנאשם כי אינו זוכר שנישק את המתלוננת
בפניה "אלא אם באה אליי ונתנה לי חיבוק ונשיקה" (ת/8 ש' 326) ומכל מקום מדובר בחיבוק של
חיבה. עוד הוסיף כי ייתכן שנגע בה ביד או ברגל ייכי זה חלק מהשיעור" (ת/8 ש' 194) אך הכחיש כי
ליטף אותה (ת/8 ש' 263). הנאשם הכחיש כי הציג לה דילדו ודיבר איתה עליו, וכן הכחיש כי סיפר לה
כי הדילדו מיועד לאשתו. עם זאת, אישר כי הזמין אביזר כזה וטען כי ייתכן שאסף אותו מהדואר
במהלך יום עבודה – ור' התייחסות לעניין זה בניתוח גרסת העד בפתח הכרעת הדין. הנאשם הכחיש
כי הראה למתלוננת שיש לו זיקפה וכי אמר לה שזה בגללה. ביחס להצעה לעלות לקפה טען יישאם
היה אז אולי הצעתי שהיא תוריד לי קפה" (ת/8 ש' 269).
בעימות עם המתלוננת (ת/2) אישר הנאשם, כי שוחח עם המתלוננת על נושאים מיניים אותם היא
העלתה והכחיש שהראה למתלוננת דילדו שקנה אך טען יישיכול להיות שהבאתי את השקית מהחנות
והיא קלטה את זה" (ש' 53) ובהמשך אמר שיילא הריתי (כך במקור – י.מ.) לך את זה בכוונה" (ש' 72).
ביחס למגע שלו במתלוננת מסר כי יינגעתי בה רק כדי שתסעיי (שי 83) והתנצל ככל שהדבר הובן
אחרת. בהמשך טען, כי לא נגע במתלוננת כלל ואמר כי היא "לא תמימה בכללי (שי 128) וכי היא
משקרת. הנאשם הכחיש שאביה של המתלוננת שוחח איתו ביחס לאופי התנהלותו בשיעורים, וטען
כי האב התקשר להודות לו. ביחס להצעה לעלות לקפה אמר הנאשם, כי ביקש מהמתלוננת שתביא לו
קפה ותהה איפה התכתובות שהמתלוננת אמרה שיש לה בנושא.
בעדותו לפני ביום 26.4.21, ע' 37 ו- 48 טען, כי המתלוננת יזמה וחשפה בפניו פרטים אינטימיים מחיי
הזוגיות שלה וכי נודע לו מחברה, שהתלונה הוגשה בלחץ בן הזוג של המתלוננת. עוד אמר, כי נגע
במתלוננת, אך לא זוכר אם מדובר בעיסוי וייהייתה נגיעה שאמרתי לה תרגעי, הכל בסדר. זה מאד
42 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
טבעי" (עמ' 37 ש' 19) והכחיש כי ביקשה ממנו לחדול מכך. בהמשך טען, כי נגע במתלוננת לצרכי
השיעור ולא עיסה אותה (עמ' 48 ש' 20) והכחיש כי הראה למתלוננת את זקפתו. ביחס לדילדו טען כי
יזה לא כל כך נעים" וכי כנראה פתח את הקופסה ברכב ובטעות המתלוננת ראתה את הדילדו (עמי
37 ש' 22) ו"מאותו יום שהייתי הולך להביא דואר זה היה נכנס לתא מטען. הפסקתי לפתוח חבילות
ליד תלמידים שלא יתפרש למשהו כזה" (עמ' 48 ש' 16). הנאשם אישר כי הציע למתלוננת שיעלה
אליה לקפה כאשר היה לו זמן פנוי והמתלוננת אמרה ייכן בכיף" (עמ' 37 ש' 29) ולדבריו הוא "כמעט
בטוחיי שהיא אמרה שהחבר שלה היה בבית אחרת לא היה מבקש.
טיעוני הצדדים
בייכ המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם. בטיעוניה עמדה על כך שהמתלוננת תיארה כי הנאשם
הטריד אותה וביצע בה מעשים מגונים וכי למרות שבתחילה שיתפה פעולה עם ההטרדות היא הרגישה
לא בנח מכך עד כי ביקשה מבן זוגה להצטרף לשיעורים. לטענתה, הפסקת שיתוף הפעולה, בקשתה
מבן הזוג לצד אמירות מפורשות של המתלוננות ביחס לדילדו מבטאות את ביטויה לאי הסכמתה.
בייך נאשם ביקש לזכותו. בטיעוניו הדגיש כי מהחקירה הנגדית עלה שהשיחות המיניות בין הנאשם
למתלוננת היו הדדיות, לרבות שיחות שנעשו בנוכחות בן זוגה. לאור כך טען, כי לא ניתן להרשיע את
הנאשם בעבירה של הטרדה מינית. ביחס למעשים המגונים טען כי הפרטים ביחס למגע מצומצמים
ולא ניתן לקבוע על פיהם כי העבירה התגבשה.
דיון והכרעה
עובדות האישום
עדותה של המתלוננת הותירה רושם משכנע וניכר בה כי העידה על הדברים כפי שהתרחשו, מבלי
להוסיף עליהם או להחמיר בתיאור מעשיו של הנאשם, ומבלי להסתיר נושאים שאינם נוחים לה.
כך למשל העדה אישרה, כי בהתחלה שיתפה פעולה עם הנאשם, השיבה לשאלותיו ושוחחה איתו על
חיי המין שלה, למרות שחשה חוסר נוחות מהעניין, ואף התייעצה בו בעניין זה.
גם עדותו של בן זוגה של המתלוננת נראית מהימנה, והתרשמתי כי דבריו אמת. כך למשל, העד לא
ייפה את חלקו ולא הסתיר כי לא היה ער לקשייה של המתלוננת בעת שלמדה אצל הנאשם ולא הבין
את מצוקתה. העד גם לא התכחש לכך שלא היה רגיש לאופן בו הנאשם פנה לבת זוגו, שכן מבחינתו
קבלת הרישיון היתה חזות הכל. בנוסף, העד לא הסתיר מבית המשפט כי אין לו אמון רב במערכת
אכיפת החוק והיה נכון לפגוע בנאשם פיזית בשל מעשיו.
בדומה לאמור ביתר האישומים, עדות הנאשם היתה רחוקה מלשכנע, ולא ראיתי לייחס לדבריו כל
משקל. הסברו של הנאשם, שפתח את החבילה בה הגיע הדילדו ובטעות המתלוננת נחשפה אליו, רחוק
43 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
מאוד מלהשמע סביר ולהתיישב עם התרשמותי מעדות המתלוננת ומדפוס ההתנהגות האופייני
לנאשם, כפי שעלה ממכלול העדויות.
לאור זאת, המסקנה היא כי הדברים התרחשו כפי שהעידו עליהם המתלוננת ובן זוגה.
ניתוח משפטי
הטרדה מינית
מעדות המתלוננת עולה, כי היא שתפה פעולה עם הנאשם, והשיבה לשאלותיו ביחס לחיי המין שלה
ושל בן זוגה, למרות חוסר נוחותה, וכי היא לא בקשה מהנאשם לחדול ממעשיו או הראתה לו בדרך
ברורה כי אינה מעוניינת לשוחח איתו על הנושא.
אכן, מדובר בסיטואציה יקשה לעיכוליי, וקשה להבין מה גרם לנאשם לחשוב ששיעור נהיגה כולל גם
שאלות פולשניות ביחס לחיי המין של תלמידה, גם אם היא בגירה. עם זאת, המתלוננת השיבה
לשאלותיו של הנאשם ולא ביטאה את חוסר נוחותה מהן, ועל כן לא ניתן לקבוע כי מדובר
בייהתייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי
אינו מעונין בהתייחסויות האמורות". אדגיש, כשם שהערתי לגבי מתלוננות אחרות, כי אינני מטיל
ספק בכך שפניותיו ושאלותיו של הנאשם גרמו למתלוננת לחוסר נוחות והיא לא רצתה בהן, ואף
ביקשה מבן הזוג שלה שיתלווה אליה לשיעורים כי חשה מוטרדת. עם זאת, המתלוננת השיבה
לשאלותיו של הנאשם, ואף התייעצה בו מבלי שנתנה ביטוי חיצוני ברור לתחושותיה.
על כך אוסיף, כי תמונה דומה עולה מדבריו של בן זוגה של המתלוננת, מהם עולה כי הנאשם אף שוחח
עימו על חיי המין שלו ושל המתלוננת וגם בן הזוג "זרם" עם השיחה, למרות שלא נראתה לו הולמת.
לאור זאת, לא הוכח כי עיקר פניותיו של הנאשם למתלוננת היוו הטרדה מינית.
עם זאת, המקרה בו הראה הנאשם למתלוננת (מבעד לבגדיו) כי יש לו זקפה ואמר לה כי הדבר הוא
בשל השמלה אותה לבשה, מהווה אמירה בוטה, אשר יש בה ביזוי והשפלה של המתלוננת, החורגת
מאוד משיחות בעלות אופי מיני ואינה רחוקה מביצוע מעשה מגונה בפני המתלוננת (שהרי ברור כי
הדבר נעשה לשם גירוי וסיפוק מיני של הנאשם ואף יש בו ביזוי מיני). אמנם המאשימה לא ייחסה
לנאשם עבירה על סעיף 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית, אך ניתנה לנאשם הזדמנות מלאה
להתגונן מפניה, מה גם שמדובר בעבירה קרובה מאוד בנסיבותיה ויסודותיה לעבירות אשר יוחסו לו.
לפיכך מסקנתי היא כי הוכח שהנאשם הטריד מינית את המתלוננת במקרה זה.
מעשים מגונים
מעדות המתלוננת עולה כי הנאשם נהג לגעת ברגליה של מהתלוננת, בחלק העליון של הירך, וכן לעסות
את כתפיה בזמן שנהגה. בשונה מהשיחות בעלות האופי המיני, שניתן להניח, גם אם בדוחק, שהנאשם
סבר כי המתלוננת מסכימה להן, ברור מעדותה של המתלוננת כי היא לא הסכימה שהנאשם ייגע בה,
44 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
והיא אף ביקשה ממנו לא לעשות כן – וחרף זאת הוא המשיך במעשיו. למעלה מהדרוש אוסיף, כי
מדובר בנגיעות בעלות אופי מיני ברור, אשר הסבריו של הנאשם לגביהן אינן מתיישבות עם אופי
המעשים ויתר הראיות – מה גם שלאור השיחות המיניות הרבות שניהל הנאשם עם המתלוננת
והצעותיו כי יבוא לדירתה כאשר בן זוגה יהיה בעבודה, אין ספק כי ראה בה אובייקט מיני – כשם
שראה את יתר תלמידותיו המתלוננות.
סיכום
מזכה את הנאשם מחלק מעבירות ההטרדה המינית שיוחסו ומרשיעו בעבירה אחת של הטרדה מינית
ובמעשים מגונים, כפי שיוחס לו בכתב האישום.
45 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
אישום שמיני – המתלוננת ט' – קטינה
עובדות האישום
המתלוננת החלה ללמוד נהיגה אצל הנאשם בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2019, ימים ספורים לפני
יום הולדתה ה- 18.
כבר בשיעור הראשון אמר הנאשם למתלוננת כי היא יכולה לספר לו הכל, והוסיף, כי אם תרצה
סוכריה, תשאל אותו אם יאפשר למצוץ ?". בשיעור הנהיגה השני שאל הנאשם את המתלוננת האם
מקיימת יחסי מין עם בנים. המתלוננת שאלה את הנאשם למה הוא שואל אותה על כך והנאשם
המשיך ושאל אותה שאלות דומות, והמתלוננת לא השיבה לו. בשיעור אחר שאל הנאשם את
המתלוננת האם היא בתולה.
בשיעור השלישי משך הנאשם בנזם שהיה באף של המתלוננת ואמר לה כי היא נהנית שמכאיבים לה,
וסיפר כי הלך עם חברים ליימועדון סאדויי.
באחד השיעורים נתן הנאשם למתלוננת מכה ברגלה ואמר כי להתרשמותו היא נהנית שמכאיבים לה.
בעקבות מעשיו של הנאשם הפסיקה המתלוננת ללמוד אצלו.
בשל מעשים אלו יוחסו לנאשם עבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית.
עדות המתלוננת מיום 21.7.20, ע' 69-75
המתלוננת העידה, כי למדה נהיגה אצל הנאשם בטרם מלאו לה 18 שנה. לדבריה, כבר בשיעור
הראשון:
"ואז באתי נפגשתי עם מוטי ובהתחלה נכנסתי הוא הסביר לי שכל מה שנשאר באוטו,
כל מה שאנחנו מדברים עליו ישאר באוטו, לא ייצא לא להורים שלי, לא לאף אחד אחר,
ואז כבר הבנתי שמשהו שם לא, לא כזה בסדר. ואז המשכנו עם השיעורים, שיעור
ראשון, שני, כאילו אני זוכרת שהוא סיפר לי על כל מיני מסיבות סאדו שהוא הלך
אליהם לא יודעת, ראה שם כל מיני דברים. והיה שיעור אחד גם שכאילו היה לי עגיל
באף אז הוא משך לי אותו והוא אמר לי שזה נראה שאני אוהבת שמכאיבים לי, שאני
נראית מישהי שאוהבת שמכאיבים לה והוא משך לי בעגיל. גם פעם אחת הוא הביא לי
מכה ברגל כזה ככה
וגם אמר לי שזה נראה שאני אוהבת שמכאיבים לי וזה כואב לי וכל מיני כאלה. (ע' 70
למעלה(
העדה הבהירה, כי המכה ברגל לא היתה קשורה לאופן נהיגתה.
46 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
עוד סרפרה העדה כי:
היה לו (לנאשם – י.מ.) במכונית סוכריות והוא אמר לי אם אני רוצה סוכריה אז להגיד
לו אם אני יכולה למצוץ. הוא לא אמר לי תבקשי, תגידי את אם רוצה, הוא אמר לי
תגידי לי אם אפשר למצוץ ואז אני אביא לך סוכריות. (ע' 71, ש' 10)
העדה הוסיפה, כי הנאשם שאל אותה אם יש לה חבר, האם היא בתולה ואילו דברים מיניים היא
מוכנה לעשות ומה יגרום לה לעשות אותם.
בחקירתה הנגדית של המתלוננת עלה, כי שיעור הנהיגה הראשון היה יום אחד לפני יום הולדתה ה-
18, וכבר באותו שיעור הנאשם שוחח איתה על עניינים מיניים ואמר לה שאם תרצה סוכריה שתבקש
"למצוץ".
ת/3 עימות בין המתלוננת לנאשם מיום 5.3.20
המתלוננת אמרה לנאשם, כי התלוננה על מעשיו כדי שלא תפגע ותמשיך לפגוע בבנות אחרות עם
המילים שלך ועם מה שאתה עושה" (שי 73) ומשום שבנות נוספות סיפרו לה על מעשי הנאשם (שי
82). לדבריה, הנאשם אמר לה שמה שקורה באוטו נשאר באוטו והנאשם טען כי התכוון לכך שהיא
יכולה להרגיש "חופשי". המתלוננת אמרה כי מעשי הנאשם התפתחו משיעור לשיעור וכי הנאשם
סיפר לה על אודות מסיבות מין וכי לפני השיעור איתו לא ידעתי מה זה סאדו" (שי 51) ותיארה מה
הנאשם סיפר. עוד הוסיפה כי הנאשם משך לה בעגיל והכה אותה ברגלה ואמר לה שנראה שאוהבת
כאב.
עדות אביה של המתלוננת מיום 21.7.20, ע' 68-69
העד סיפר כי חיפש מורה לנהיגה לבתו באמצעות הפייסבוק והנאשם פנה אליו והציע את שירותיו.
לאחר שהמתלוננת למדה כ- 10-11 שיעורים היא סיפרה לו שהנאשם מדבר איתה כל הזמן על נושאים
מיניים ובכלל זה שאל אותה אם היא בתולה וביקש ממנה נשיקה. העד התקשר לנאשם בכעס ותגובתו
של הנאשם היתה "קודם כל הוא היה בהלם כמה שניות, איזה 10,15 שניות הוא היה בהלם הוא לא
ידע מאיפה באתי עליו. אחר כך הוא התחיל להגיד לי שזה לא כוונה מינית, שזה שהיא תפתח
בשיעורים כל מיני דברים כאלה" (ע' 68, ש' 30). העד דרש מהנאשם שיחזיר את הכסף ששולם לו ויתן
לבתו אישור על מספר השיעורים שעברה, ואז פנה לרכז מודיעין בתחנת המשטרה וסיפר לו על
המקרה.
גרסת הנאשם
באמרות החוץ, הנאשם מסר כי שאל את המתלוננת אם יש לה חבר והיא ביוזמתה שיתפה אותו ביחס
לניסיונה המיני, ולאחר מכן אביה התקשר לכעוס עליו ובעקבות זה עברה ללמוד אצל מורה אחר.
הנאשם הכחיש כי משך בעגיל של המתלוננת בזמן השיעור וכי שאל אותה אם היא אוהבת כשמכאיבים
47 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
לה (ת/9 ש' 416). בהמשך, ביקש להתנצל על כך ששאל אותה אם יש לה חבר אך שב וטען כי היא
סיפרה לו דברים אינטימיים מיוזמתה מבלי ששאל (ת/10 ש' 112).
בעימות עם המתלוננת (ת/3) טען הנאשם, כי המתלוננת משקרת והכחיש כי שיתף את המתלוננת בכך
שהלך למסיבות מין ושנגע בה ברגלה או בעגיל. הנאשם טען, כי ייתכן ובדרך של הלצה אמר למתלוננת
שאם היא רוצה סוכריה היא יכולה למצוץ וטען כי אינו זוכר שאמר לה כי להזדיין זה להתחמש.
המתלוננת מסרה כי לא סיפרה מיוזמתה על שהיא בתולה והנאשם טען כי היא סיפרה ואישר כי אביה
של המתלוננת התקשר לנזוף בו על כך שדיבר איתה בנושא זה (ש' 6).
הנאשם טען כי ייעל כל תלונה שיש פה אני יכול להביא 50 תלמידים שיגידו שאני כזה" וטען כי אלה
שהתלוננו במשטרה ייבאו מהפחדיי (שי 103).
הנאשם התנצל בפני המתלוננת וטען כי לא הייתה לו כוונה מינית (ש' 113).
בעדותו לפני ביום 26.4.21, ע' 37 ו- 49 טען, כי "בשיעור הראשון דיברנו על זה שהיא יכולה לדבר
חופשי. אצלה גם יותר מזה. אמרתי לה האינטרס שלי הוא כלפייך ולא כלפי אבא שלך אף על פי
שאבא שלה חבר טוב שלי. יותר חשוב לי זו את לא אבא שלך. אם צריך משהו אני לא אגיד לאבא
שלך שום דבר. היא לקחה את זה ואמרתי שהיא לא צריכה לספר להורים שלה." (פרוטוקול מיום
26.4.21 עמי 37 ש' 32). עוד טען, כי שאל אותה אם יש לה חבר והיא ביוזמתה אמרה לו שהיא בתולה.
הנאשם הוסיף כי בחלק מהשיעורים המתלוננת הגיעה עם קרובת משפחה. ביחס לכך שסיפר לה על
מסיבות מין אמר "שזה בולשיט אחד גדול" וטען כי כלל לא היה במועדון סאדו (פרוטוקול מיום
26.4.21 עמי 49 ש' 32). הנאשם הכחיש כי משך בעגיל של המתלוננת ולגבי זה שאמר לה למצוץ טען
שזו דוגמה שנתן לה לאופי השיחות איתו.
טיעוני הצדדים
בייכ המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם. במסגרת דבריה טענה, כי למרות שהאמירות הנוגעות
למועדון הסאדו בו ביקר הנאשם לכאורה נוגעות אליו, הן מהוות הטרדה מינית שכן הנאשם ייחס
אותן למיניותה של המתלוננת, כשאמר שנראה לו שהיא אוהבת כאב. לטענתה, המתלוננת הביעה אי
הסכמה בכך ששאלה את הנאשם מדוע הוא מדבר איתה על נושאים אלה. ביחס למעשה המגונה טענה
כי המעשים נעשו בהמשך לשיח של הנאשם על סאדו ולכן הם נושאים אופי מיני.
בייך נאשם ביקש לזכותו. ראשית טען כי לא הוכח כי הייתה קטינה בתקופה הרלוונטית לכתב
האישום. עוד טען כי גרסת המתלוננת לא הייתה קוהרנטית וסתרה את אמרת החוץ שלה, והיא
נשאלה שאלות מדריכות על ידי הפרקליטה. ביחס לכך שהנאשם שאל את המתלוננת האם היא בתולה
טען, כי המתלוננת דייקה שהנאשם ניסה לשאול אותה. הסניגור טען כי לא הוכח כי הנאשם המשיך
להפנות התייחסויות מניות לאחר שהמתלוננת ביקשה שיחדול. ביחס למגע טען כי יש ספק אם הנאשם
משך בעגיל ובאיזה הקשר זה נעשה וכך גם למכה על הרגל.
48 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
דיון והכרעה
מעדותה של המתלוננת עולה, כי כבר בשיער הנהיגה הראשון, כאשר היתה המתלוננת קטינה, הנאשם
אמר לה כי אם תרצה סוכריה שתבקש "למצוץ" ואין ספק כי מדובר בהתייחסות הנוגעת למיניותה
של המתלוננת מאדם שהיתה כלפיו ביחסי מרות וחינוך.
בשיעור השני הנאשם שאל את המתלוננת מספר שאלות על חיי המין שלה והיא לא ענתה לו. אמנם
לא ברור האם באותו שיעור עוד היתה המתלוננת קטינה, אך גם אם אצא מהנחה שהיתה אז בגירה,
עולה מעדותה שהראתה לנאשם שאינה מעוניינת בהתיחסויותיו למיניותה, שכן היא שאלה אותו למה
הוא שואל על חיי המין שלה ולא השיבה לשאלותיו, וחרף זאת הנאשם המשיך במעשיו. בשונה
ממקרים אחרים, מתלוננת זו הראתה לנאשם באופן ברור כי אינה מעוניינת בהתייחסויותיו
למיניותה, ומכאן עולה שפניותיו של הנאשם למתלוננת מהוות הטרדה מינית שלה, גם אם אצא
מהנחה שהיתה בגירה. אפנה בהקשר זה להוראת סע' 2 לחוק למניעת הטרדה מינית, לפי ניתן להביע
חוסר הסכמה להתייחסות מינית במילים או בהתנהגות, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות
ההתנהגותי – ובמקרה זה עולה מהראיות כי המתלוננת הביעה את חוסר הסכמתה להתייחסויותיו
של הנאשם למיניותה באופן ברור.
–
מעדות המתלוננת עולה שהנאשם משך בנזם שלה והעיר כי לדעתו היא נהנית מהכאב, ובסמוך לכך
נתן לה מכה ברגל וליווה אותה באמירה דומה. אכן, משיכה בנזם ומכה ברגל לכשעצמם אינם בעלי
אופי מיני מובהק (למרות שקשה ליישבם עם מהלך תקין של שיעור נהיגה), אך אמירותיו של הנאשם
למתלוננת, כי לדעתו היא נהנית מהכאב, לצד סיפוריו על ביקורים במועדון סאדו מלמדת כי המעשים
נעשו לשם גירוי או סיפוק מיני של הנאשם.
מכאן עולה שהוכח שהנאשם ביצע במתלוננת שני מעשים מגונים.
סיכום
מרשיע את הנאשם בעבירות של הטרדה מינית ומעשים מגונים, כפי שיוחס לו בכתב האישום.
49 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
אישום עשירי – המתלוננת י"א – קטינה
האישום
המתלוננת לקחה שיעור נהיגה אחד אצל הנאשם ביום 13.1.20, קצת לפני שמלאו לה 17 שנים.
במהלך השיעור אמר הנאשם למתלוננת שהוא יפסיכולוגי והיא יכולה להרגיש איתו נוח. כמו כן שאל
אותה אם לדעתה היא יפה או מכוערת והשיב לה בעצמו, כי היא ייפה אבל קצת מלאה".
בהמשך השיעור אמר הנאשם למתלוננת שעליה ללחוץ על הדוושות באופן עדין, כפי שתרצה שבעלה
ייגע בה.
בשל מעשיו של הנאשם המתלוננת הפסיקה את לימודי הנהיגה אצלו.
בשל מעשים אלו יוחסה לנאשם עבירה של הטרדה מינית של קטין תוך ניצול יחסי מרות.
עדות המתלוננת מיום 5.8.20, ע' 21-25
המתלוננת העידה, כי לקחה אצל הנאשם שיעור נהיגה אחד, כאשר היתה כבת 17. באותו שיעור הסביר
לה הנאשם שהוא מעין פסיכולוג ואפשר לדבר איתו באופן פתוח על כל נושא, לרבות הומואים
ולסביות.
במהלך השיעור הנאשם הסביר למתלוננת, כי עליה ללחוץ על הדוושות בעדינות, כפי שתרצה שבעלה
ילטף אותה. כמו כן הנאשם שאל את המתלוננת האם לדעתה היא יפה או מכוערת והשיב לה כי ייאת
יפה, את מלאה אבל יפה, אני אומר לך את זה בתור גבר."
מחקירתה הנגדית של המתלוננת עלה, כי היא לא חשה מוטרדת מדבריו של הנאשם, אלא דווקא
התרשמה כי הוא "מקסים" אך לאחר השיעור שיתפה את חברותיה, שאמרו לה שמורה לנהיגה לא
אמור לדבר כך לתלמידה. בהמשך המתלוננת סיפרה על כך לאימה, והיא אסרה עליה להמשיך ללמוד
אצל הנאשם, למרות שהמתלוננת רצתה בכך, והיא אף בכתה בשל החלטתה של אימה. מעדות
המתלוננת עלה, כי היא מהמגזר הדתי ולדבריה צורת דיבור כזו כלל אינה מקובלת בו.
גרסת הנאשם
בעדותו מסר הנאשם, כי בשיעור הראשון, והיחיד שנתן למתלוננת הסביר לה על אופיו ו"כשבאה אליי
תלמידה דתייה מאוד אני גם מדבר על אהבת חינם. לכן הוכנס ענין הלהטב"ים שצריך לאהוב כל בן
אדם כמות שהוא. אני אפילו סיפרתי לה שיש לי אחיין גיי בארצות הברית. כמה שלא מקובל עליי
הנושא הזה של גיי ורחוק ממני אני מקבל אותו מאהבה". (פרוטוקול מיום 26.4.21 עמ' 38 ש' 7).
הנאשם אישר, כי אמר למתלוננת ללחוץ על הדוושה כמו שהייתה רוצה שבעלה יגע בה, וכי הדבר היה
דוגמה בלבד שנועדה להשרות אוירה נעימה בשיעור. עוד טען כי אינו זוכר האם העיר למתלוננת על
המראה שלה וכי היא הפסיקה ללמוד בלחץ אמה.
50 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
מבוא
נגד הנאשם הוגש כתב אישום בו יוחסו לו עבירות של הטרדה מינית ומעשים מגונים, אותם ביצע
במהלך עבודתו כמורה לנהיגה בתלמידות שונות, חלקן קטינות. כתב האישום מתאר דפוס התנהגות
של הנאשם, לפיו הוא נהג להעיר למתלוננות הערות הנוגעות למיניותן, להציע להן הצעות בעלות אופי
מיני ולשוחח עמן על נושאים מיניים, ובחלקן ביצע במהלך שיעורי הנהיגה מעשים מגונים.
לאור העובדה שכתב האישום מחזיק 12 אישומים אשר כל אחד מהם עוסק במתלוננת אחרת ועומד
בפני עצמו, אדון בכל אישום בנפרד, אסקור את הראיות שהוגשו להוכחתו ואת גרסת הנאשם, ואקבע
ממצאים עובדתיים ומשפטיים. תחילה אסקור באופן כללי את התשתית הראייתית, אסקור את גרסת
הנאשם ואקבע לגביו ממצאי מהימנות, אדון בשאלה משפטית המשותפת למרבית האישומים (קיום
יחסי חינוך או מרות בין מורה לנהיגה ובין תלמידה קטינה) ולאחר מכן אדון באישומים השונים
לגופם.
להשלמת התמונה אוסיף, כי כתב האישום המקורי החזיק 13 אישומים, אך המתלוננת באישום
התשיעי לא העידה ועל כן המאשימה חזרה בה מאישום זה.
התשתית הראייתית
הראיות המרכזיות להוכחת המיוחס לנאשם הן עדויותיהן של נפגעות העבירה, ובחלק מהמקרים
הובאו עדויות נוספות לתמיכה בדבריהן.
לא היתה מחלוקת, כי הנאשם נהג לשוחח עם תלמידותיו על נושאים אינטימיים וכי התנהלותו מול
חלקן לא היתה הולמת. המחלוקת העובדתית בין הצדדים נגעה לתוכן המדויק של דברים שאמר
הנאשם למתלוננות השונות ולאופי הנגיעות שנגע בהן. כמו כן, היתה מחלוקת ביחס למשמעות
המשפטית של מעשי הנאשם.
כפי שאפרט בהמשך הדברים, לאחר שמיעת מלוא הראיות וטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי כל
המתלוננות העידו לפני עדות אמת וניתן לסמוך על דבריהן באופן מלא, מלבד ביחס לנקודות בודדות,
אליהן אתייחס.
לצד התרשמותי הישירה מכל אחת מהמתלוננות בנפרד, יש חיזוק משמעותי מאוד לדבריהן העולה
מכך שכל המתלוננות תיארו דפוס התנהגות שיטתי, של מורה לנהיגה המנצל את העובדה שיש לו
ייקהל שבוייי, תלמידות נהיגה קטינות או צעירות, כדי להטרידן מינית ולבצע בחלקן מעשים מגונים.
מעבר לדפוס ההתנהגות, עלו בעדויות חלק מהמתלוננות גם קווי דמיון בולטים בין המעשים אותם
תיארו ואמירות דומות שהפנה הנאשם למתלוננות.
גרסת הנאשם לפני היתה ניסיון "ללכת בין הטיפות": הנאשם לא הכחיש כי ניהל עם תלמידותיו
שיחות שנגעו בנושאים אינטימיים, אך הציג גרסה מרוככת ביחס לתוכן השיחות וטען, כי חלקן היו
5 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
בגדר שיחות חולין שאפשר וחרגו מגבולות הטעם הטוב וחלקן היו במסגרת תפקידו כמורה לנהיגה,
במטרה להשרות אווירה נעימה ולחזק את הביטחון העצמי של התלמידות. לצד זאת, הנאשם הכחיש
כי ביצע מעשים מגונים במי מתלמידותיו וטען כי דבריהן לעניין זה אינם אמת. כפי שאפרט בהמשך
דברי, עדות הנאשם רחוקה מאוד מלשכנע, עומדת בסתירה לעדויות משכנעות של המתלוננות ולשכל
הישר, ואינני מייחס כל משקל לדבריו.
גרסת הנאשם
אמרות החוץ
באמרות החוץ, הנאשם הכחיש את המיוחס לו ובתחילה טען כי אינו זוכר את מרבית התלמידות
לגביהן נשאל או את המעשים לגביהם נחקר. עם זאת, הנאשם אישר כי נהג להתנהל עם תלמידיו
באופן משוחרר כדי שירגישו איתו בנח, ואישר כי בחכמה שבדיעבד אכן התנהל באופן משוחרר מדי.
עם זאת טען הנאשם, כי ככל שהתקיימו שיחות בעלות אופן מיני במהלך השיעורים, הן לא היו
ביוזמתו אלא שתלמידותיו הן שיזמו אותן וביקשו את עצותיו. הנאשם אישר, כי היו מקרים בהם נגע
בתלמידות אך לדבריו הדבר נדרש לצורכי השיעור ולא היתה כל כוונה מינית במגע. לשיטתו, הופעל
לחץ על המתלוננות להתלונן נגדו.
עדות לפני מיום 26.4.21 ע' 32-54 לפרוטוקול
הנאשם העיד על עצמו כאדם חברי ופתוח, תכונה אשר מנסיונו כמורה לנהיגה מסייעת לתלמידים
להפיג חששות ולשפר את ביצועיהם. לדבריו, הוא לימד מאות תלמידים בהצלחה רבה, בין היתר
בזכות דרכו זו להתנהל עמם.
הנאשם סיפר, כי במסגרת השיעור הראשון הוא הבהיר לכל תלמידיו כי הוא יותר ממורה לנהיגה וכי
התלמידים יכולים לראות בו כחבר ושהתלמיד ייקנה סוג של פסיכולוג כי אנחנו יושבים אחד על אחד"
(עמ' 33 ש' 17). עוד הוסיף כי אמר לתלמידיו מראש כי אם אינם מרגישים בנוח עליהם להעיר לו על
כך "אם הן לא יגידו אני לא אדעי (עמ' 34 ש' 11). הנאשם הוסיף שיהייתי אוזן קשבת לתלמידים,
דיברנו על אלפי נושאים…רוב השיחות [לא] היו על מיניות, זה אחוז מאוד קטן. אף פעם לא הרגשתי
שתלמיד או תלמידה מרגישים רע בזה שאני מדבר איתם, להיפך, זה היה הדדי, שיחות הדדיות,
שיחות שפתחו לי את הלב, ולכן גם הרגשתי פתוח לספר ולדבר איתם חופשי" (עמ' 32 ש' 20). עוד
הוסיף כי לא התכוון לפגוע באף תלמיד.
ביחס לעבירות המעשים המגונים שיוחסו לו טען, כי ככל שנגע במי מתלמידותיו הדבר היה לצורך
לימודי בלבד, וכי ככל שאחת התלמידות בקשה ממנו שלא לגעת בה הוא נמנע מכך.
במישור הכללי טען הנאשם, כי המשטרה הפעילה לחץ על תלמידים להתלונן וכן תיאר את הקושי
שהיה לו בתקופת המעצר.
6 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
טיעוני הצדדים
בייכ המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם. לדבריה, ההתייחסות לאופן הלחיצה על הדוושה נשאה
אופן מיני ישיר כלפי המתלוננת וחרף כך שהאמירות אינן בוטות יש להתחשב בגילה של המתלוננת,
הרקע הדתי שלה, פער הגילים והסיטואציה הלימודית. עוד טענה כי המבחן להטרדה מינית הוא
אוביקטיבי.
ב"כ נאשם ביקש לזכותו. בטיעוניו הדגיש כי המתלוננת העידה כי לא חוותה את אמרות הנאשם
כהטרדה ורצתה להמשיך ללמוד אצלו. עוד הוסיף כי האמרות לא נושאות אופי מיני וממילא
המאשימה לא הוכיחה כי הנאשם ניצל את מעמדו. לדבריו, על אף שהמבחן להתקיימות הטרדה מינית
הוא אובייקטיבי הכלתו במקרה זה תפגע בעקרון החוקיות.
דיון והכרעה
המתלוננת הותירה רושם משכנע, וניכר בה כי אין בלבה על הנאשם. ניכר במתלוננת כי תיארה את
הדברים כפי שהתרחשו, מבלי להסתיר כי היא לא ראתה חומרה במעשיו של הנאשם ואף התרשמה
ממנו לחיוב. מעבר לכך, גם בייכ הנאשם לא חלק על דברי העדה ולא טען כי אינה מדייקת.
מדברי המתלוננת עולה, כי הנאשם הפנה אליה התייחסויות הנוגעות למיניותה – הן ביחס למבנה גופה
ובעיקר ההתיחסות לאופן בו תרצה שבעלה ילטף אותה. אמנם מדובר בהתייחסויות פחות בוטות
מאלו שהפנה הנאשם למתלוננות האחרות אשר העידו לפני, אך גם אלו אינן מותרות בקשר שבין מורה
לנהיגה לתלמידה קטינה. העובדה שהמתלוננת לא נפגעה ממעשיו של הנאשם, או שלא הבינה בשעת
מעשה כי הם מהווים הטרדה, אינה שוללת מהמעשים את הפליליות שבהם. ר' למשל עשיימ 6713/96
מדינת ישראל נ' בן אשר, פייד נב(1) 650:
להטרדה מינית יש, כמובן, היבט סובייקטיבי. הוא משתנה מאדם לאדם. מעשה
שנראה הטרדה מינית לאדם אחד, לא בהכרח ייראה הטרדה מינית לאדם אחר.
המטריד והמוטרד נוטים לראות אותו מעשה בעיניים שונות. המטריד יכול להיות אדם
גס רוח וקהה חושים באופן בלתי רגיל. המוטרד יכול להיות אדם רגיש ופגיע במידה
יוצאת דופן. ברור שאי אפשר להכריע במחלוקת אם מעשה מסוים הגיע כדי הטרדה
מינית על בסיס ראייה סובייקטיבית מצד זה או מצד זה. העובדה שהמטריד לא התכוון
להטריד, שהוא סבר כי אין בהתנהגותו משום הטרדה, ואפילו שהאמין כי התנהגותו
מתקבלת בהסכמה על-ידי הצד האחר, אין בה כדי להכריע. גם העובדה שהצד האחר
ראה עצמו מוטרד, אין בה כדי להכריע. המבחן המכריע הוא המבחן האובייקטיבי.
המבחן האובייקטיבי מתבסס, כרגיל, על האדם הסביר. האדם הסביר מתבקש,
כביכול, להשיב על שתי שאלות. ראשית, אם ההתנהגות השנויה במחלוקת הגיעה כדי
הטרדה מינית, שיש בה פגיעה ממשית, או שמא היא התנהגות, שגם אם הייתה בה
51 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
פגיעה קלה, אינה חורגת מהתנהגות מקובלת וקבילה. שנית, אם הייתה התנגדות, או
שמא הייתה הסכמה, להתנהגות זאת.
מכאן עולה, כי הוכח שהנאשם הטריד מינית את המתלוננת כפי שיוחס לו.
סיכום
מרשיע את הנאשם בעבירה של הטרדה מינית, כפי שיוחס לו באישום זה
52 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
אישום אחד עשר – המתלוננת י"ב – קטינה
האישום
המתלוננת למדה נהיגה אצל הנאשם בשנת 2019, בעת שהיתה קטינה.
בשיעור הראשון אמר הנאשם למתלוננת, כי אצלו "הכל פתוח" וניתן לדבר איתו באופן חופשי, כמו
עם פסיכולוג או חבר.
במהלך אחד השיעורים נגע הנאשם בידה של המתלוננת ללא קשר למהלך השיעור, והמתלוננת בקשה
ממנו שלא לגעת בה, אחרת תבעט ותשתולל במכונית. הנאשם נהג לצחוק על כך עם תלמידים אחרים
ואמר לתלמידה אחרת, בנוכחותה של המתלוננת, כי למתלוננת יש בעיה עם מגעי.
במהלך שיעורי הנהיגה סיפר הנאשם למתלוננת על חיי המין שלו. באחד השיעורים התלוותה
למתלוננת חברה, והנאשם סיפר לחברה בדיחה על מין אוראלי.
הנאשם העיר למתלוננת מספר פעמים על גודל החזה שלה, ואף כינה אותה באזני תלמידה אחרת,
המתלוננת מושא האישום הרביעי, "הגמדה עם הציצים הגדולים". אותה תלמידה למדה בבית הספר
יחד עם המתלוננת, וסיפרה לה על כך.
באחד השיעורים שאל הנאשם את המתלוננת האם קיימה יחסי מין והאם הוא יכול להתחיל איתה.
המתלוננת השיבה של תצא עם ייסבאיי והנאשם חזר על השאלה עוד מספר פעמים.
בשל מעשים אלו יוחסה לנאשם עבירה של הטרדה מינית של קטין תוך ניצול יחסי מרות. בתחילה
יוחסה לנאשם גם עבירה של מעשה מגונה, אך המאשימה חזרה בה מהוראת חיקוק זו.
עדות המתלוננת מיום 5.8.20, ע' 11-20
המתלוננת העידה כי למדה נהיגה אצל הנאשם בטרם מלאו לה 17 שנים. לדבריה, כבר בשיעור הראשון
הנאשם הסביר לה יישלפני שהוא מורה נהיגה הוא קודם כל חבר, פסיכולוג ומקום בטוח שאפשר
לספר לו כל מה שאנחנו רוצים" (ע' 12 ש' 11). בהמשך התעניין הנאשם האם יש למתלוננת חבר והאם
קיימה איתו יחסי מין, ונהג להעיר לה שיש לה חזה גדול, והיא יכולה לעשות איתו ייטיזינגיי ולהשיג
מגברים מה שהיא רוצה. במקרה אחד אמר הנאשם למתלוננת שיש לה יירגליים סקסיות" ושזה הדבר
הראשון שגברים מסתכלים עליו.
העדה סיפרה, כי פעם היתה עם חברה שלה והנאשם שאל את החברה אם היא יודעת מה המהירות
המותרת במיטה, והשיב לה ש- 68, כי ב- 69 מתהפכים. עוד סיפרה, כי הנאשם ניסה לשדך בינה ובין
תלמיד אחר שלו.
לצד זאת העדה הבהירה כי הנאשם לא נגע בה שלא בהסכמתה, אך היה מקרה אחד בו ביקש לגעת
בברך שלה, על מנת לראות האם היא יימטפחת את עצמה" והאם רגלה חלקה.
53 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
בחקירתה הנגדית של העדה עלה, כי הוזמנה למשטרה למסור עדות ועל כן התייצבה, למרות
שמבחינתה לא ראתה צורך בכך. עוד עלה, כי הנאשם לקח אותה מספר פעמים טרמפ, גם כאשר לא
היתה בשיעור.
גרסת הנאשם
באמרת החוץ, הנאשם הכחיש ששוחח עם המתלוננת על נושאים מיניים, דיבר בגסות, סיפר לה
בדיחות מיניות (ת/15 ש' 223) וכי נגע בה בירך ושאל אותה עם היא מגלחת את שערותיה. הנאשם
אמר, כי המתלוננת אמרה לו בעבר שיש לה בעיה עם מגע וייתכן שהיה מקרה בו אמר לתלמידה אחרת
שיש למתלוננת בעיה עם מגע. הנאשם הכחיש כי העיר לה הערות על גודל החזה שלה או כי שוחח על
כך עם חברתה. עוד הכחיש כי ניסה לשדך לה גברים. הנאשם טען כי המתלוננת השאירה לו בעבר
ממתקים כמחווה והסכימה לשמור על ילדיו (ת/15 ש 281) וטען "איזו תלמידה מוטרדת תשאיר
ממתקים למורה שלה?" (ת/15 ש' 235).
בעדותו לפני ביום 26.4.21, ע' 38, אישר הנאשם כי שוחח עם המתלוננת על נושאים מיניים אך טען כי
זה לא העיקר והדגיש כמה המתלוננת העריכה אותו. ביחס להערה על החזה טען כי אמר למתלוננת
שחברות שלה סיפרו לו כי היא עושה ייטיזינג" אך טען שלא זוכר אם התייחס לזה באופן ספציפי. עוד
טען כי לא נגע בה לבדוק אם היא חלקה וכי הופעל עליה לחץ להתלונן.
טיעוני הצדדים
בייכ המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם. בטיעונה עמדה על כך שלאור העובדה שהמתלוננת היתה
קטינה, התבטאויותיו של הנאשם מהוות הטרדה מינית גם אם המתלוננת לא הראתה כי אינה
מעוניינת בהן. עוד טענה כי למרות דברי המתלוננת ביחס לתפיסתה את האמירות, המבחן לקביעה
האם האמירות מהוות הטרדה הוא אובייקטיבי.
בייך נאשם ביקש לזכותו. בטיעוניו הדגיש, כי דברי המתלוננת מדגימים שהנאשם מכבד את רצונות
תלמידיו וכי הוא נמנע מלגעת בה משביקשה זאת. עוד טען כי הופעל על המתלוננת לחץ פסול מצד
המשטרה להתלונן. ביחס לאמירות המטרידות טען כי הבדיחה הגסה אינה מהווה הטרדה מינית,
המתלוננת לא נשאלה לגבי העובדה הרשומה באישום לפיה הנאשם הציע לצאת איתה. לגבי ההערה
הנוגעת לחזה של המתלוננת טען, כי על פניו מדובר בהתייחסות מינית אך המתלוננת לא הראתה כי
אינה מעוניינת בכך והנאשם הציג גרסה שמסבירה את העניין. עוד טען כי לא הוכחו יחסי מרות או
ניצול מצד הנאשם.
דיון והכרעה
עדותה של העדה עשתה רושם משכנע ומהימן. ניכר בעדה, כי אין בלבה על הנאשם והיא האירה
בדבריה צדדים חיוביים בהתנהגותו, ואף הבהירה כי לא נגע בה ללא הסכמתה. לפיכך ניתן לקבוע על
54 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
סמך דבריה ממצאים ללא כל קושי, מה גם שב"כ הנאשם לא חלק על משקל עדותה ואף ביקש
להסתמך עליהם בעצמו, כראיה לאופיו הטוב של הנאשם.
מדברי העדה עולה, כי הנאשם נהג להתייחס למיניותה באופן בוטה ולהעיר לה על גודל החזה שלה
ולהציע לה לגרות באמצעותו גברים, להחמיא לה על רגליה ואף בדק האם היא מגלחת את רגליה –
וכל זאת בעת שהיתה קטינה ולמדה אצלו נהיגה. כפי שציינתי ביחס למתלוננות אחרות (באישומים
השני והעשירי), אני ער לכך שהמתלוננת לא חשה עצמה מוטרדת מהאופן בו פנה אליה הנאשם, אך
אין בכך כדי לשלול את הפליליות שבמעשה – שהרי האיסור על הטרדה מינית של קטינה תוך ניצול
יחסי חינוך או מרות הוא מוחלט, ואינו קשור להסכמת המתלוננת למעשים.
מכאן עולה שהוכח כי הנאשם הטריד מינית את המתלוננת כמיוחס לו באישום זה.
סיכום
לאור חזרת המאשימה מהאישום ביחס למעשה המגונה, מזכה את הנאשם מעבירה זו ומרשיעו
בעבירה של הטרדה מינית, כפי שיוחס לו באישום זה.
אישום שנים עשר – המתלוננת י"ג – בגירה
י –
האישום
המתלוננת למדה נהיגה אצל הנאשם באמצע שנת 2015, כאשר היתה בגירה.
בשיעור הנהיגה הראשון אמר הנאשם למתלוננת כי הוא כמו פסיכולוג והיא יכולה לדבר איתו על הכל.
באחד השיעורים אמר הנאשם למתלוננת, כי אם תעשה ארבע טעויות הוא ייגע לה בחזה. לאחר מכן,
בשיעור אחר, אמר הנאשם למתלוננת כי היא עשתה ארבע טעויות ואז נגע לה בחזה, מעל הבגדים.
המתלוננת נתנה לנאשם מכה וניסתה להדוף אותו, והוא תפס את ידה.
בשני מקרים נוספים נגע הנאשם בחזה של המתלוננת, מעל הבגדים, לצורך גירוי וסיפוק מיני.
המתלוננת הפסיקה את לימודי הנהיגה בשל מעשיו הנאשם.
בשל מעשים אלו יוחסו לנאשם שלוש עבירות של מעשה מגונה.
עדות המתלוננת מיום 3.12.20, ע' 33-39
המתלוננת העידה כי כחמש שנים קודם למועד הדיון, היינו בסמוך לשנת 2015, פגשה את הנאשם
במהלך עבודתה בחנות בה הוא עשה קניות, ולאחר מכן למדה אצלו נהיגה.
המתלוננת העידה, כי הנאשם נהג להעיר לה על החזה שלה, ולדבר על תנוחות בקיום יחסי מין, למרות
שהיא לא שיתפה עימו פעולה. עם זאת המתלוננת אמרה, כי שיתפה את הנאשם בעניינים אישיים
שלה, ובהם מערכת יחסיה עם בעלה לשעבר ובן זוג אחר. לדבריה היא לא חשה נוח לשתף את הנאשם
55 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
בעניינים אישיים, אך עשתה כן בכל זאת, כי הוא העלה את הנושא, והתפתחו ביניהם יחסים
ידידותיים.
לדברי המתלוננת הנאשם אמר לה, כי אם תעשה בשיעור שלוש טעויות הוא ייגע לה בחזה ואם תעשה
ארבע טעויות, הוא ינענע לה את החזה. מכיוון שהמתלוננת אכן עשתה טעויות בנהיגה, הנאשם פעמיים
נגע בחזה שלה נגיעה קצרה ופעם אחת נענע את החזה שלה. לדברי המתלוננת היא אמרה לו להפסיק,
וייויכול להיות שאפילו נתתי לו מכה" (ע' 34, ש' 10). בשל הנגיעות בחזה המתלוננת הפסיקה ללמוד
אצל הנאשם, ורק לאחר פרק זמן משמעותי חזרה ללמוד אצל מורה אחר.
בחקירתה הנגדית אשרה המתלוננת כי היא דיברה עם הנאשם על עניינים אישיים שלה ולא תמיד
הדבר גרם לה לחוסר נוחות, אך הדגישה כי היא לא חשה נוח לשוחח איתו על עניינים הנוגעים לחיי
המין שלה או לשמוע ממנו על חיי המין שלו, ובשום אופן לא הסכימה שייגע בחזה שלה. ובלשונה של
העדה (עמ' 35 ש' 4): כי דבר ראשון לא היה לי נעים, ודבר שני כאילו זה, פחדתי אולי אני אשמה,
אולי אני נתתי לו להבין משהו לא נכון, או למרות שזה לא נראה לי אבל כאילו, יש לי ידידים הם לא
נוגעים לי בחזה.
עדות בן זוגה לשעבר של המתלוננת מיום 3.12.20, ע' 39-41
לדברי העד המתלוננת התקשרה אליו וסיפרה בבכי על מעשיו של הנאשם, והוא התקשר לנאשם בכעס.
מחקירתו הנגדית של העד עלה, שבשיחתו עם הנאשם התברר לו שהנאשם מכיר פרטים אישיים
הנוגעים למתלוננת אותם שמע ממנה.
עדות חברתה של המתלוננת מיום 3.12.20, ע' 50-52
לדברי העדה המתלוננת סיפרה לה שהנאשם נגע בגופה ללא הסכמתה והיתה על סף בכי. העדה הציעה
למתלוננת לעבור ללמוד אצל מורה אחר. השיחה עם המתלוננת היתה ביום הארוע, אך העדה נחקרה
על כך במשטרה כחצי שנה לאחר מכן.
גרסת הנאשם
הנאשם נחקר ביחס למתלוננת זו בסמוך למעשים, ביום 25.7.16 (ת/6). הנאשם הכחיש באותה חקירה
כי ניהל עם המתלוננת שיחות על חיי המין שלה או על ענייניה האישיים, ולדבריו "אני לא יוזם שיחה
עם התלמידים על סקס, אני הרוב מלמד בני נוער". עם זאת הנאשם אמר כי המתלוננת סיפרה לו על
יחסיה עם בני זוג, שאחד מהם קרע את בגדיה.
הנאשם הכחיש שנגע בחזה של המתלוננת, ואמר שלכל היותר יתכן שבלי כוונה נגע בחזה שלה, אך
יכול להיות שתוך כדי קפיצה בהגה המרפק נגעי (ת/6, ש' 62) או כאשר התערב בנהיגתה במצב סכנה
(ת/6 ש' 71) – אך שלל אפשרות שדבר כזה קרה ושלל בתוקף שנגע בחזה של המתלוננת בכוונה.
56 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
בעדותו לפני מיום 26.4.21, ע' 38 ו- 51, סיפר הנאשם על היחסים הטובים שהיו עם המתלוננת וכי היא
נהגה לשתף אותו בחייה האישיים, ביוזמתה, וטען כי בית המשפט מנע מהמתלוננת לפרט על כך. ביחס
למגע בחזה, אישר כי אמר לה כי אם תעשה טעויות יגע לה בחזה, אך טען כי הדבר היה בצחוק וכי
בפועל לא נגע בה. לדברי הנאשם, ייתכן במהלך שיעור נהיגה מגע בחזה בטעות "היו מקרים כאלה
מפה ועד הודעה חדשה, אצל המון מורים" (פרוטוקול מיום 26.4.21 עמ' 52 ש' 3). עוד טען כי בן הזוג
של המתלוננת לחץ עליה ללמוד נהיגה.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם. לדבריה מעשי הנאשם מהווים מעשים מגונים
והמתלוננת אמרה לנאשם שיחדול. מנגד, גרסת הנאשם היתה מתפתחת וקשה לתת בה אמון. עוד
טענה, כי האמירה שהנאשם יגע בחזה של המתלוננת אם תעשה טעות בנהיגה מהווה לכשעצמה עבירה
של הטרדה מינית, אך הבהירה כי אינה מבקשת להרשיעו בכך.
בייך נאשם ביקש לזכותו. לדבריו, יש פער יידרמטייי בין עדותה הראשית של המתלוננת לעדותה
בחקירה החוזרת שנבע משום שהיא נשאלה בחקירה החוזרת שאלות שלא היה מקום להתירן וכן
נשאלה שאלות מדריכות. הסניגור טען, כי המתלוננת אמרה בעדותה (ע' 35, ש' 4) שייתכן והיא נתנה
לנאשם הרגשה לא נכונה, וכי בית המשפט לא אפשר לחקור אותה על הדברים האישיים בהם שיתפה
את הנאשם מיוזמתה וכך לחשוף את אופיה החברי של מערכת היחסים בינה לנאשם מערכת
שלשיטת הנאשם יש בה להסביר את האמירות.
–
דיון והכרעה
המתלוננת הותירה רושם מהימן ומשכנע, וניתן לקבוע על סמך עדותה ממצאים מחייבים. ניכר
במתלוננת כי עשתה מאמץ לתאר את הדברים כפי שהתרחשו וכפי שזכרה אותם בחלוף השנים, מבלי
להוסיף עליהם או להחמיר בתיאור מעשיו של הנאשם. כמו כן המתלוננת אישרה בעדותה כי היתה
במערכת יחסים ידידותית עם הנאשם, וכי חלק מהשיחות שנגעו לעניינים אישיים היו בהסכמתה ואף
היו נוחות לה, ורק לגבי חלקן חשה חוסר נוחות ולא שיתפה פעולה עם הנאשם.
מדברי המתלוננת עולה, כי הנאשם נגע בה בחזה שלוש פעמים במהלך שיעורי נהיגה שלא בהסכמתה.
הנאשם מנגד טען, כי התבדח עם המתלוננת ואמר לה שיגע בחזה שלה אם תעשה טעויות בנהיגה, אך
לא עשה זאת בפועל – וככל שנגע בחזה של המתלוננת הדבר היה בטעות.
בדומה ליתר האישומים, גם במקרה זה אני מעדיף ללא היסוס את דברי המתלוננת על דברי הנאשם
וקובע כי תיארה את הדברים כפי שהתרחשו. הנאשם לא הציע שום הסבר למה המתלוננת תעליל עליו
כי נגע בחזה שלה שלא בהסכמתה – ובמיוחד הדברים אמורים בשים לב לכך שלדבריו היתה בינהם
מערכת יחסים חברית.
57 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
הסברו של הנאשם, שייתכן שבטעות ובלי משים נגע בחזה של המתלוננת תוך כדי השיעור אינו מתיישב
עם האופן בו המתלוננת תיארה את המעשה ולא עם ולא עם כך שהנאשם הודיע למתלוננת מראש
שבכוונתו לגעת בחזה שלה – מה גם שהתקשיתי להבין כיצד ניתן לגעת בטעות בחזה של תלמידת
נהיגה.
) –
לאור זאת הוכח ברמה הנדרשת כי הנאשם ביצע מעשה מגונה במתלוננת.
סיכום
מרשיע את הנאשם בעבירה של מעשה מגונה, כפי שיוחס לו באישום זה.
58 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
אישום שלושה עשר – המתלוננת ייד – קטינה
האישום
המתלוננת לקחה אצל הנאשם שיעור נהיגה אחד ביום 17.9.17, כשהיתה כבת 17.
במהלך השיעור, אמר הנאשם למתלוננת כי הוא יהיה הפסיכולוג שלה והחברה הכי טובה שלה וידבר
איתה על "סקס, זיונים וסטוצים", כל עוד היא תרגיש נוח עם השיחות. המתלוננת אמרה לנאשם
שהיא מבקשת לא לנהל שיחות על נושאים אלה והנאשם אמר לה שהוא מזהה שהיא חסרת ביטחון
ואינו רוצה שזה יפגע באופן הנהיגה שלה.
הנאשם שאל את המתלוננת האם היא מרוצה מהמראה החיצוני שלה, ולמרות שהמתלוננת אמרה
שאינה רוצה לדבר על כך, המשיך ושאל את המתלוננת מה מפריע לה ייציצי? תחת?" והסביר לה שהיא
לחוצה והוא מנסה "לשבור את הקרח"י והחמיא לה על המראה שלה.
בהמשך השיעור המתלוננת החזיקה את ההגה והנאשם תיקן את אחיזתה באמצעות המרפק ואמר לה
שנראה שהיא אוהבת מגע של גבר, ושהיא צריכה גבר. בסיום השיעור הושיט הנאשם את ידו
למתלוננת, ואמר שבהמשך יבואו גם חיבוקים ונשיקות.
בשל מעשים אלו יוחסה לנאשם עבירה של הטרדה מינית של קטין תוך ניצול יחסי מרות.
עדות המתלוננת מיום 14.7.20, ע' 42-53
המתלוננת העידה, כי בשנת 2017 לקחה אצל הנאשם שיעור נהיגה אחד.
"
כאשר נכנסה למכוניתו, עוד לפני תחילה השיעור, נהג במכונית תלמיד אחר, שהנאשם סיפר לו
בנוכחותה על ייסטוצים" שהיו לו, והעדה חשה חוסר נוחות מהעניין. כאשר התחיל השיעור, הנאשם
אמר לה שהוא החבר הכי טוב של התלמידים שלו ייואני הולך לדבר איתך על הנושאים האלה ולהיות
החבר הכי טוב שלך ונדבר על הכל ועל סקס, וזיונים וסטוצים ועל דברים כאלה." (ע' 41, ש' 26).
העדה השיבה לו שהיא לא רוצה לדבר איתו על הנושאים הללו, והנאשם הסביר לה שהיא סובלת
מחוסר ביטחון ושאל אותה איך היא מרגישה עם הגוף שלה כשהיא יוצאת מהמקלחת והאם היא
אוהבת את הציצי" ואת "התחת שלה. העדה השיבה לנאשם שיש לה בעיה עם החזה שלה והוא
שאל אם החזה שלה נפול או גדול מדי.
בהמשך השיעור הנאשם תיקן את תנוחת הנהיגה של המתלוננת ולשם כך נגע בכתף שלה, ואז אמר לה
שהיא אוהבת מגע של גבר והוא יעשה לה את זה יותר, כי היא צריכה ייגבר אסלייי.
לדברי המתלוננת, חברה שהמליצה לה על הנאשם, אמרה שהוא נוהג לספר בדיחות גסות, אבל אם
היא תתעלם הוא יפסיק. העדה הצטרפה לשיעור נהיגה עם אותה חברה, ובמהלך השיעור הנאשם
הציע להן "סוכריית מציצה"
59 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
המתלוננת העידה, כי השיעור כולו התנהל באווירה מטרידה, וכי היא לא הבינה איך הגיעה לנהל שיחה
כזו עם אדם שאינה מכירה. בסוף השיעור הנאשם אמר לעדה שעכשיו הם לא יתחבקו ויתנשקו, אבל
זה יקרה בהמשך.
לאחר המקרה העדה הלכה עם אביה לתחנת משטרה להתלונן, אבל התיק נסגר. בהמשך נערך עימות
בינה ובין הנאשם (ת/1). בחקירתה הנגדית אישרה העדה, כי הנאשם נראה רע במהלך העימות והתעלף
בסופו, אך לדבריה היא חשבה שהוא יימשחק אותה" (ע' 47, ש' 13).
בחקירתה הנגדית הסבירה העדה, שפנתה ללמוד אצל הנאשם למרות שחברתה הזהירה אותה מכך
שהוא מתבטא באופן גס, כי "הסתנוורה" מזה שכל תלמידיו עוברים מבחן מעשי ("טסט"י) ראשון והיא
חששה שמורה אחר יגרור אותה לאורך שיעורים רבים. העדה גם הסבירה, שיצאה עם הנאשם לשיעור
המעשי למרות חוסר הנוחות שלה, כי היתה במצב של הלם וקיפאון ולא הצליחה להגיב ולענות לנאשם
– ובהקשר זה הדגישה כי היתה אז ילדה בת 17" (ע' 51, ש' 16). העדה הבהירה, כי היתה יכולה
ואמורה להיות יותר אסרטיבית (ע' 52, ש' 6-10).
ת/1, עימות בין המתלוננת לנאשם מיום 9.3.20
המתלוננת הטיחה בנאשם כי הוא דיבר יימסריח" וניצל את חוסר הביטחון שלה. לדבריה, הנאשם
אמר לה "שנדבר על הכל, על זיונים, על סקס. הוא שאל אותי אם אפשר לדבר על זה ואמרתי לו שאני
לא מסכימה, והוא אמר שאנחנו עוד נדבר על זה" (ש' 20). עוד אמרה, כי הנאשם שאל אותה מה היא
אוהבת בגופה כשהיא מסכלת עליו לאחר מקלחת יואמרתי לו שאני פחות מתחברת לציצי ולתחת כי
הייתי בהלם" (ש' 16). המתלוננת הוסיפה כי הייתה לחוצה והנאשם נגע לה בכתפיים והוריד אותם
ואמר שהוא רואה שהיא אוהבת מגע של גבר והוא יעשה את זה עוד הרבה. המתלוננת מסרה כי
הרגישה מחוללת ומושפלת והטיחה בנאשם שהוא חצה גבולות. עוד הוסיפה כי חברה הזהירה אותה
מראש מהנאשם וכי הצטרפה בעבר כמלווה לחברה למספר שיעורי נהיגה עם הנאשם "והוא הציע לנו
סוכריה ואמר רוצות מציצה וצחק" (ש' 46).
עדות אבי המתלוננת מיום 14.7.20, ע' 36-41
לדברי העד, המתלוננת לקחה שיעור נהיגה אחד אצל הנאשם בשנת 2017, כאשר היתה כבת 17. אחרי
השיעור העד הבחין כי המתלוננת נראית טרודה ומכונסת בעצמה, ואז שמע ממנה כי הנאשם דיבר
איתה באופן לא הולם על עניינים מיניים. העד התקשר לנאשם וקילל אותו ודרש ממנו שיחזיר לו
טופס שנדרש על מנת לעבור ללמוד נהיגה אצל מורה אחר.
גרסת הנאשם
הנאשם נחקר על המקרה ביום 23.1.18 (ת/7). הנאשם טען כי הוא ותלמידיו הם "חברים מאד טובים"
וכי הוא מלמד בצורה כיפית ופתוחה "יומה שטוב להם לדבר עליו הם מדברים … אני לא מכריח אף
60 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
אחד לספר מה שהם לא רוצים" (החל מש' 25) והכחיש כי נהג לדבר מיוזמתו על נושאים אינטימיים.
הנאשם טען, כי הוא נוגע בתלמידים רק במצבים מסכני חיים (ש' 58) או כאשר התלמיד חסר בטחון
"אתה רואה אותו קפוא, הכתפיים עולות למעלה ואז אני נוגע עם היד בכתף ואומר לו/ה להירגע" (שי
66).ביחס למתלוננת טען כי יידווקא השיחה איתה זרמה. בסוף השיעור היא חייכה ואמרה לי תודה
על השיעור ושהיא תתקשר אלי ותקבע איתי לשיעור הבא" (ש' 85). הנאשם הכחיש כי שוחח איתה
על נושאים מיניים "בטוח ב100%יי (שי 99) אך אישר כי שאל אותה אם יש לה חבר על מנת להכיר
אותה. הנאשם הכחיש כי שאל את המתלוננת שאלות הנוגעות למראה שלה. הנאשם אמר כי זיהה
אצל המתלוננת חוסר ביטחון אך לא נגע בה כי זה היה השיעור הראשון (ש' 111) – ובהמשך דבריו אמר
כי יכול להיות שהוריד לה את הכתפיים (ש' 153). הנאשם הכחיש כי העיר למתלוננת שנראה שהיא
אוהבת מגע גברי וכי אמר לה כי בשיעורים הבאים יחבק אותה. הנאשם אישר כי אביה של המתלוננת
התקשר אליו והתלונן על כך ששוחח עם המתלוננת על נושאים מיניים והוא הכחיש זאת בפני האב.
בעימות עם המתלוננת (ת/1), אשר נערך ביום 9.3.20, כשנתיים וחצי לאחר המקרה, אמר הנאשם כי
אינו זוכר את המתלוננת, אך טען כי היא משקרת והכחיש ששוחח עימה על נושאים מיניים במהלך
שיעור נהיגה. הנאשם אמר לחוקר כי אינו יכול לדבר ועצם את עיניו.
בעדותו לפני ביום 26.4.21, ע' 39 ו- 52 לפרוטוקול, טען הנאשם כי השיעור עם המתלוננת ארך כשעה
ועשרים דק' ו"כמה היה אפשר לדבר?" (עמ' 39 ש' 13) בהמשך אמר, כי "יהיו (דיבורים מיניים, י.מ.)
עם כולם. התלמידה הזאת (המתלוננת, י.מ.) היא הייתה איתי בשיעורי נהיגה, היא הייתה איתי
בשיעורים של חברה שלה. היא הכירה איך אני מדבר, לחברה שלה עזרתי בנושא עם אבא שלה. היה
שיחות על אבא שלה … בעקבות זה שראיתי שהיא חסרת ביטחון לחלוטין, שאלתי אותה שאלה
"מה את לא אוהבת בגוף שלך" להבין מאיפה נובע הפחד. נכון, אני לא פסיכולוג, אבל אני מנסה
לעזור להם. ניסיתי בכל מצב. זו הייתה השיחה היחידה מבחינה מינית. היא ישר אמרה הישבן
והחזה. (עמ' 39 ש' 15). בהמשך, הוסיף כי המתלוננת הייתה אצלו כמה שיעורים כשליוותה חברה
וייהיא ראתה את הצחוקים וראתה את הכל. עובדה קימת שהיא באה ללמוד אצלי…היא באה בגלל
זה" (עמ' 52 ש' 8). הנאשם הכחיש כי אמר למתלוננת שהיא זקוקה יילמגע של גבר אסלייי או כי נראה
שהיא אוהבת מגע. ביחס ל"מציצה" טען כי מדובר בבדיחה, "אולי לא מצחיקה ומפגרתי (עמ' 53 ש'
15). ביחס לכך שאמר בסוף השיעור כי בהמשך יהיו חיבוקים טען שיילא יודע מאיפה זה בא לה, הייתי
נותן לתלמידים כיף, אולי חיבוק, סבבה. אם תלמיד או תלמידה נותנים חיבוק אני לא אמנע מהם.
אסביר, אני מדבר פה על תלמידים, זה אותו הלך רוח, תלמידים ותלמידות, אותו הלך רוח." (עמ' 53
ש' 18).
טיעוני הצדדים
בייכ המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם. בטיעוניה הדגישה כי אמירות הנאשם היו מניפולטיביות
והיוו הטרדה מינית לאור גילה של המתלוננת וכן לאור כך שהביעה התנגדות לכך.
61 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
ב"כ נאשם ביקש לזכותו. בטיעוניו התמקד בכך שהמתלוננת תיארה שחברתה, שהמליצה לה ללמוד
עם הנאשם והכירה את התנהלות הנאשם, הופתעה כשסיפרה לה מה היה בשיעור וכי מחומר הראיות
עלה כי המתלוננת ביקשה מחברתה שלא להעיד. לדבריו הדבר מקשה לקבל את גרסת המתלוננת. עוד
טען כי לא סביר שהנאשם הספיק לשוחח איתה כל כך הרבה כפי שתיארה.
דיון והכרעה
עדותה של המתלוננת הותירה רושם משכנע, ואין לי ספק כי ניתן לקבוע ממצאים מחייבים על סמך
דבריה. המתלוננת העידה באופן רהוט ובוטח, וניכר בה כי העידה על הדברים כפי שהתרחשו, מבלי
להחמיר בתיאור מעשיו של הנאשם או תוצאותיהם.
כך למשל, העדה הבהירה כי כאשר הנאשם נגע בכתפה במהלך השיעור, זו היתה נגיעה מקצועית
שנועדה לתקן את תנוחת הנהיגה שלה, אך לוותה באמירה מטרידה. כמו כן העדה אישרה כי ידעה
מראש שהנאשם נוהג להתבטא באופן מיני ואף שמעה ממנו אמירה מטרידה כאשר התלוותה לחברה
שלמדה אצלו (על יסוכריית המציצה"), אך חשבה שתוכל לעמוד בזה ורצתה ללמוד אצלו בתקווה
לקבל רישיון במהירות.
העדה גם התייחסה באופן ביקורתי להתנהלותה שלה, על כך שלא הפגינה יותר ביטחון ולא חסמה את
דברי הנאשם מיד, והסבירה זאת בכך שהיתה אז יילדה בת 17".
עדותה של המתלוננת מדגימה באופן ברור את קיומם של יחסי מרות בין מורה נהיגה ובין תלמידה
צעירה. המתלוננת העידה לפני, במבט מפוקח וביקורתי, על חוסר היכולת שלה כתלמידת נהיגה בת
17 להגיב בשעת מעשה למעשיו של הנאשם ולעצור את השיחה, בטרם התדרדרה למחוזות אליהם
הגיע הנאשם.
למעלה מהדרוש אוסיף, כי לדברי המתלוננת יש תמיכה גם בדברי אביה, אשר העיד על כך שלאחר
השיעור הבחין כי המתלוננת טרודה ומכונסת בעצמה ושמע ממנה על מעשיו של הנאשם.
הסברי הנאשם מנגד, לגבי מתלוננת זו כמו גם לגבי חברותיה, רחוקים מלשכנע או להסביר את המסד
הראייתי נגדו. טענת הנאשם, כי דיבר עם המתלוננת על תחושותיה כלפי הגוף שלה כדי לחזק את
הביטחון העצמי שלה, היא הסבר דחוק ומתחכם למעשים שלא היה להם מקום במסגרת שיעור נהיגה,
ואין לקבלה – ובמיוחד דברים אמורים לאור זאת שבאמרות החוץ שלו טען הנאשם באופן נחרץ כי לא
היו דברים מעולם.
לאור זאת, מסקנתי היא כי המעשים שיוחסו לנאשם באישום זה הוכחו ברמה הנדרשת.
סיכום
מרשיע את הנאשם בעבירה של מעשה מגונה, כפי שיוחס לו באישום זה.
62 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
סיכום
מזכה את הנאשם מעבירות הטרדה מינית שיוחסו לו באישום השלישי, החמישי, השישי והתשיעי.
מזכה את הנאשם מעבירה של מעשה מגונה שיוחסה לו באישומים התשיעי והאחד עשר.
מרשיע את הנאשם בעבירות של הטרדה מינית שיוחסו באישומים הראשון, השני, הרביעי, השביעי
(על פי ס' 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית), השמיני, העשירי, האחד עשרה והשלוש עשרה.
מרשיע את הנאשם בעבירות מעשה מגונה שיוחסו לו באישומים השלישי, הרביעי, החמישי, השישי,
השביעי, השמיני והשנים עשר.
ניתנה היום, י"ז כסלו תשפ"ב, 21 נובמבר 2021, במעמד הצדדים
חתימה
63 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
ניתוח גרסת הנאשם
בעיקרו של דבר, גרסתו של הנאשם היא שהוא האמין שכמורה נהיגה עליו להשרות בשיעורים אווירה
חופשית ופתוחה עם תלמידיו על מנת לשפר את כישורי הנהיגה שלהם, ועל כן עלו בשיעורים גם תכנים
אישיים ואינטימיים החורגים משיח מקובל בין מורה לנהיגה לתלמיד, ובמהלך השיעור הראשון הוא
הסביר זאת לכל תלמידיו. ביחס למגע גופני טען הנאשם, כי ככל שהיה כזה הוא נועד לצרכי הלימוד
וללא כל כוונה מינית, והוא נמנע ממגע עם תלמידים שביקשו ממנו.
עם זאת, גרסתו של הנאשם התפתחה במרוצת החקירה ובעדותו לפני: בתחילה הכחיש הנאשם באופן
גורף ונחרץ כי שוחח על נושאים מיניים או כי נגע בתלמידות ואמר כי הוא מופתע מהחשדות. בהמשך
התנצל על כך שהיה יפתוח מדיי עם התלמידים ואמר שאולי מעשיו הובנו באופן שגוי שכן לעיתים
התבדח עם תלמידים ויתכן שלא הובן כהלכה. בחלק מהמקרים, פערי הגרסאות היו מהותיים וירדו
לליבת האישום.
כך למשל, בתחילה הכחיש הנאשם כי שוחח מיוזמתו עם תלמידים על נושאים מיניים יימה שתלמידות
מספרות לי זה עניינם האישי" (ת/8 ש' 154) וטען כי הוא רק הקשיב להן. בהמשך, אישר הנאשם כי
שוחח עם תלמידיו גם על נושאים החורגים מנושאי לימוד נהיגה משום שהאמין שהדבר תורם לשיפור
הלימוד, התנצל על כך שהיה יפתוח מדיי (ת/10 ש' 161), וטען כי גם אם ייזרק הערה" זה היה בצחוק
וללא כוונה מינית. בעדותו לפני (פרוטוקול מיום 26.4.21 עמ' 33) אישר הנאשם כי שוחח עם תלמידיו
גם על נושאים מיניים אך טען כי מדובר בחלק שולי משיחותיו וכי השיחות היו הדדיות, אך ללא כוונה
מינית מאחוריהן והן נועדו להשרות אווירה פתוחה, המשפרת את כישורי הנהיגה של התלמידים ואת
האפקטיביות של השיעורים.
דוגמה אחרת לכך היא התייחסות הנאשם לאישום הרביעי, בו יוחס לו כי ליקק אוזן של תלמידה
קטינה במהלך שיעור (ר' הרחבה בפרק הרלוונטי). תחילה הכחיש הנאשם באופן נחרץ כי ליקק את
אוזנה של המתלוננת "אין דבר כזה, אני לא זוכר. אין סיכויי (ת/9 ש' 486), אך בהמשך שינה טעמו
ואמר ש"יכול להיות שנתתי לה נשיקה באוזן אבל לא היה ליקוק ולא היה מכוון לאוזן" (ת/10 ש'
155). בעדותו לפני טען כי היו הרבה צחוקים" בשיעור, שהיו בעלי גוון מיני.
עוד דוגמה היא בהתייחסותו לאישום השישי, בו הואשם כי הטריד מינית שתי תלמידות והציע להן
לקיים עימו יחסי מין בשלושה וביצע בהן מעשים מגונים. תחילה הנאשם הכחיש כי שוחח עם
המתלוננות על נושאים מיניים או כי ביקש לקיים איתן יחסי מין וכי שלח הודעה בעלת אופי מיני
מובהק בשם אחת מהן לחברתה (ת/9 החל משי 230). עוד הכחיש, כי ליטף את אחת המתלוננות
והחמיא לה על עורה. בהמשך, טען הנאשם, ביחס להצעה לקיום יחסי מין בשלושה, כי הדבר היה
ייבבדיחות הדעת" וכי "ייתכן" שכן רשם הודעה ממכשיר הטלפון של אחת מהן (ת/10 החל מש' 66).
בעימות עם אחת המתלוננות אישר הנאשם כי שוחח איתה על נושאים מיניים ייכדי להרגיש יותר נחיי
7 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
(ת/4 ש' 17) וביחס לנגיעה באחת התלמידות טען, כי היא לא אמרה לו שאסור (ת/4 ש' 22) וטען שאותה
תלמידה משקרת כשאמרה שהוא ליטף את עורה. בעדותו לפני אישר הנאשם כי עיסה את אחת
המתלוננות וטען כי הדבר נועד לשפר את ביצועי הנהיגה, והודה כי יש לו קשר להודעה בעלת אופי מיני
שהאחת שלחה לשניה, אך טען כי הוא רק עזר לנסח את ההודעה אבל לא הוא ששלח בפועל את
ההודעה.
באישום השביעי יוחס לנאשם כי הראה לתלמידה בגירה דילדו (אביזר מין בצורת אבר מין זכרי)
במהלך שיעור, הטריד אותה מינית וביצע בה מעשים מגונים: תחילה הכחיש הנאשם כי הראה
למתלוננת דילדו. בהמשך טען כי "ייתכן" שהתלמידה ראתה את הדילדו "בטעות" כשאסף אותו
מהדואר (ת/2 ש' 72) ובעדותו לפני טען שכשפתח את החבילה ברכב אולי היא ראתה את זה וכלקח
מכך הוא הפסיק לפתוח חבילות בנוכחות התלמידים.
גם בהתייחסותו של הנאשם לאישום השלושה עשר, בו יוחסה לו הטרדה מינית של תלמידה קטינה
ניתן לראות את התפתחות גרסתו: הנאשם נחקר על אירוע זה בשנת 2018, סמוך לאירועים מושא
האישום, ואז הכחיש כי שאל את המתלוננת שאלות הנוגעות למראה החיצוני (ת/7 ש' 115). בעדותו
לפני, כשלוש שנים לאחר מכן, הודה הנאשם כי שאל את המתלוננת על מראה גופה וטען, כי עשה כן
משום שזיהה אצלה חוסר ביטחון וסבר כי כך יוכל לחזק את דימויה העצמי (פרוטוקול מיום 26.4.21,
עמ' 39 ש' 15).
דוגמאות אלה ואחרות, שתפורטנה בסקירת האישומים, מלמדות על גרסה מתפתחת ונסיון לייהליכה
בין הטיפות" ומתן הסברים דחוקים ומאולצים, שלא לומר יותר מזה, למעשים שלא ייתכן ספק ביחס
לפסול שבהם.
המתלוננות באישומים 4, 5, 8 ו- 13 העידו, כי הנאשם הציע להן סוכריה תוך ששאל אותן אם הן רוצות
יילמצוץ", או אם הן רוצות "מציצה". בעדותו לפני טען הנאשם כי בעגה ירושלמית סוכריה נקראת
"מציצה" וכי הוא הציע בתמימות לאותן תלמידות סוכריות ללא כל כוונה מינית – אך לאור עדךרךת
המתלוננות והאווירה הכללית אשר אפפה את השיעורים אצל הנאשם, לא יכול להיות ספק כי השימוש
של הנאשם במילה "מציצה", על הטיותיה השונות, היה בקונוטציה מינית מובהקת והיווה הטרדה
מינית. טענת הנאשם בעדותו לפני (ע' 44 לפרוטוקול דיון מיום 26.4.21), כאילו מדובר באמירות
תמימות, ללא כל כוונה מינית, אשר הובנו שלא כהלכה על ידי תלמידותיו, היא הסבר מיתמם ומתחכם
שלא ניתן לקבלו, ויש בה ללמד על חוסר מהימנותו הכללי של הנאשם.
אעיר, כי עניין זה נקשר גם לאישום השני, בו תלמידה שאלה את הנאשם האם עליה לעלות לשיעור,
והוא השיב לה שעליה יילרדת – את יודעת לאן" – וכפי שאפרט בפרק הנוגע לאישום זה, גם שם ברור
כי מדובר באמירה בקונוטציה מינית מובהקת, המרמזת לכך שהנאשם מצפה שהמתלוננת תבצע בו
מין אוראלי.
8 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
חמש מתלוננות העידו, כי הנאשם ליטף את רגליהן על מנת לבדוק האם הן מגלחות את שערן
(אישומים 3, 5, 6, 10 ו- 11). הנאשם הכחיש כי ליטף את התלמידות, אך אמר כי ייתכן שנתן למי מהן
מכה ברגל, על מנת להסב את תשומת ליבה לנעשה על הכביש – ואל מול הדימיון שבין דברי המתלוננות
בתיאור מעשיו של הנאשם והאמון שרחשתי לעדויותיהן עומד חוסר ההגיון שבדברי הנאשם.
ובאשר להתרשמותי הישירה מהנאשם :
כאמור למעלה, הנאשם אישר כי שוחח עם תלמידותיו על חיי המין שלהן וניהל עמן שיחות על תכנים
מיניים, והסביר כי עשה זאת על מנת להשרות אווירה נעימה ופתוחה במהלך השיעור – והתקשיתי
מאוד לקבל את קו המחשבה שהציע הנאשם, כי שאלות פולשניות על חיי המין של תלמידותיו
והתייחסויות חוזרות ונשנות למראן החיצוני ומיניותן משרות אוירה נעימה ומשוחררת וכי יש בהן
לאפשר לתלמידות להתרכז בנהיגה ובנעשה על הכביש.
הנאשם העיד באופן אמוציונלי, תוך שהעתיר על עצמו שבחים על מסירותו ודאגתו לתלמידיו והצלחתו
המקצועית כמורה, ואף בכה כאשר תיאר את הקשיים עמם הוא מתמודד במישור האישי והמשפחתי
מאז נעצר ונחקר, ולאורך עדותו הציג עצמו כקרבן של כוחות טמירים שביקשו את רעתו. מבלי להקל
ראש במצבו של הנאשם ובקשיים עליהם העיד, התרשמתי כי תגובותיו בעת שהעיד היו מוגזמות
ומופרזות, והמעט שניתן לומר הוא, כי עדותו היתה רחוקה מלהותיר רושם מהימן או כי דבריו נשמעו
כנים.
"
דוגמה לאופן בו העיד הנאשם ניתן לראות בטענתו, כי "אני רוצה להביא עדי הגנה לא נותנים לי." (עי
43, ש' 3) – ועלה כי הנאשם ביקש להעיד תלמידים, אשר סניגורו סבר כי עדותם אינה רלוונטית (ע'
43, ש' 11).
על כל אלה אוסיף, כי הנאשם לא הציע כל הסבר למה 13 תלמידות שונות (באישום השביעי ישנן שתי
מתלוננות) העלילו עליו בכזב כי הטריד אותן מינית וביצע בחלקן מעשים מגונים. אין ספק, כי על
המאשימה רובץ הנטל להציג ראיות לחובת נאשם, ולא מוטל על נאשם נטל לסתור את ראיות התביעה
אלא די לו שיעורר ספק סביר בהן. עם זאת, ניתן היה לצפות מהנאשם להציע הסבר מדוע חברו יחדיו
13 תלמידות שונות להעליל עליו עלילת שוא ולהפלילו על לא עוול בכפו.
סתירות, קשיים ופרכות אלו, בצירוף חוסר ההגיון הכללי שאפף את גרסת הנאשם והתרשמותי
הישירה והשלילית ממנו כאשר העיד לפני, מביאים למסקנה כי לא ניתן לייחס כל משקל לדברי
הנאשם וכי הוא לא העלה כל גרסה נגדית לדברי המתלוננות שניתן לקבלה.
ניצול יחסי מרות או חינוך
המאשימה ייחסה לנאשם באישומים הנוגעים לתלמידות הקטינות (אישומים 1, 2, 4, 5, 8, 10, 11 ו-
13) עבירה על סעיף 3(א)(6)(א) לחוק איסור הטרדה מינית, שזו לשונו:
9 מתוך 63
בית משפט השלום בירושלים
תפ"ע 4314-04-20 ישראל נ' אליעזר
(3)(א) הטרדה מינית היא כל אחד ממעשים אלה:
(6) הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים
בפסקאות המשנה שלהלן, בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם
המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות:
(א) לקטין או לחסר ישע – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, ואם טרם
מלאו לקטין 15 שנים – גם בלא ניצול יחסים כאמור, ובלבד שהמטריד אינו קטין;
המאשימה טענה, כי בין מורה לנהיגה ובין תלמידה קטינה מתקיימים יחסי מרות וגם יחסי חינוך.
בהקשר זה, הפנתה לפסיקה לרבות לפסיקה ביחס לשאלת יחסי מרות בין מורה לנהיגה לתלמיד/ה
בה נאמרו הדברים (באמרת אגב). בייכ הנאשם חלק על כך וטען כי הנאשם לא ניצל את יחסי המרות.
עוד טען, כי יש להעדיף את הפרשנות המשפטית המקלה עם הנאשם.
לאחר שנתתי דעתי לעמדות הצדדים ולמכלול הנסיבות, שוכנעתי כי בנסיבות המקרה התקיימו בין
הנאשם למתלוננות הקטינות יחסי חינוך וגם יחסי מרות וכי הנאשם ניצל יחסים אלו על מנת להטריד
מינית את התלמידות הקטינות.
באשר לקיום יחסי חינוך, קשה לחלוק על כך שתפקידו של מורה נהיגה הוא כשמו – ללמד, ולא ראיתי
הבדל לעניין זה בין מורה לנהיגה ובין מורה אחר. ההיגיון מאחורי האיסור הוא למנוע מאדם הנמצא
בעמדת כח כלפי קטין לנצל את מעמדו ואת חוסר היכולת של תלמיד קטין להציב גבולות בפני מורהו
– ולעניין זה דין מורה לנהיגה כדין כל מורה אחר.
אני ער לכך שהנאשם לימד נהיגה במסגרת פרטית והתלמידות הן ששילמו את שכרו, ולכאורה גם יכלו
לסיים את הקשר עימו בכל רגע. עם זאת, כאשר מדובר בתלמידת נהיגה, אשר הנאשם אחראי עליה
במהלך השיעור, והוא אף משפיע על סיכוייה לקבל רישיון הנהיגה, אין מדובר במערכת יחסים עסקית
או מקצועית גרידא. על כן מסקנתי היא, כי מתקיימים בין השניים יחסי חינוך.
לענין יחסי המרות אומר, כי במהלך השיעור תלמיד הנהיגה כפוף למורה וחייב להשמע להוראותיו,
ומתקיימים בין השניים יחסי מרות.
ר' לעניין זה עייפ 9256/04 נוי (10.8.05):
המשותף לעבירות מין המתבצעות בנסיבות של ניצול מרות הוא במערכת היחסים שבין
מבצע העבירה ובין קורבנה. קשר זה מאופיין ככזה ששותפים לו שניים שאינם שווים
במעמדם ובסמכויותיהם, ואשר במסגרתו צד אחד נהנה מיתרונות יחסיים משמעותיים
על פני הצד האחר. עם אלו יכולים להימנות יתרונות שבגיל, השכלה, מעמד, תעסוקה,
יחסי משפחה, מצב נפשי ועוד. המחוקק ביקש אפוא למנוע מאנשים המחזיקים בכוח
ובסמכות כלפי אנשים אחרים ויהיו הראשונים מעסיקים, מפקדים, מטפלים או
–
10 מתוך 63
