בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
לפני: כב' השופט יוחנן כהן
נציג ציבור (עובדים) – מר יוסף עובד
נציג ציבור (מעסיקים) – מר דן ברקאי
המבקש:
ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות
ע"י ב"כ: עו"ד סיגל פעיל ועו"ד זהר גיפס
המשיבים:
1. עיריית אילת
ע"י ב"כ: עו"ד אלון אדיר
2. משרד החינוך התרבות והספורט
ע"י ב"כ: עו"ד אפנאן אבו טהה
צד נדרש:
3. שמחה הראל
פסק דין
עסקינן בהליך קיבוצי בו עתר ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים והמכללות (להלן: "המבקש"
ו/או "הארגון') למתן סעדים כדלהלן:
א.
–
לקבוע כי על עיריית אילת ומשרד החינוך (להלן: "המשיבים") לקיים את הוראות חוק שעות
עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה") ואת הוראות ההסכם
הקיבוצי ייעוז לתמורהיי ובכלל זה, לקבוע כי אין להעסיק עובדי הוראה בהיקף שעות העולה
על זה הקבוע בהסכם הקיבוצי ייעוז לתמורה" ובניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, לרבות בעת
יציאה לפעילויות חוץ כדוגמת "מסע ישראלי";
ב.
לקבוע כי בהוצאת עובדי ההוראה של תיכון עירוני מקיף על שם רבין אילת (להלן: "בית
הספר") לפעילות רצופה במסגרת "מסע ישראלייי, החל מהלילה שבין יום א' 29.10.2017 ליום
30.10.2017, בשעה 02:30 לפנות בוקר ועד ללילה שבין מוצ"ש 4.11.2017 ליום א' 5.11.2017,
הפרו המשיבים את הוראות הדין ואת הוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים;
להורות למשיבים לשלם לעובדי ההוראה אשר נאלצו לעבוד בשעות נוספות מעבר להיקף
הקבוע בהסכם הקיבוצי ייעוז לתמורה", בעבודת לילה ובמנוחה השבועית בניגוד לחוק שעות
עבודה ומנוחה, את התגמול המגיע להם על פי דין בצירוף פיצוי בגין אילוצם לעבוד בהיקף
1 מתוך 25
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
222
1
2
3
4
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
זה כאמור, בניגוד לדין ולהוראות ההסכמים הקיבוציים החלים עליהם, לאלתר, בצירוף
פיצויי הלנת הרכיבים הרלוונטיים.
רקע
.1
,
בחודש אוגוסט 2011 נחתם הסכם קיבוצי שבו הוסכם על רפורמת עוז לתמורה (להלן :
"הסכם עוז לתמורה") שכללה שינויים מהותיים במתכונת העבודה של המורים ובתנאי
העסקתם. בין היתר, הוארך שבוע העבודה מ-24 שעות שבועיות ל-40 שעות שבועיות, וכן
הוסדר נושא התגמול לעובדי ההוראה בעת ליווי טיולים ופעילות חוץ בית ספריות שונות.
.2
ההוראות הרלוונטיות לענייננו, מפורטות בפרק 21 להסכם, הקובע את שיטת תגמול עובדי
ההוראה המועסקים במסגרת הרפורמה בעבור ליווי טיולים ופעילויות חוץ בית ספריות,
כמפורט להלן:
"21. ליווי טיולים ופעילות חוץ בית ספריות
החל בשנת הלימודים תשע"ב, לגבי עובדי הוראה המועסקים בתנאי הרפורמה ביישום
מלא, לעניין תגמול עבור ליווי טיולים ופעילות חוץ בית ספרית, יחול האמור להלן:
א.
במקום האמור בסעיף 1.4 להסכם הקיבוצי מיום 8.9.98 יבוא האמור להלן:
מספר היחידות אשר יינתנו עבור כל סוג פעילות יהיה בהתאם לשעת סיום
הפעילות, כמפורט להלן:
טור א'
שעת סיום הפעילות / אופי הפעילות
א. פעילות המסתיימת:
בין 16:00 לבין 18:00
בין 18:00 לבין 21:00
בין 21:00 לבין 24:00
פעילות מנותקת: בין 16:00 לבין 24:00
ב. פעילות עם לינה
טור ב'
סה"כ יחידות לפעילות
1
2.5
4
3
7
למען הסר ספק, יובהר כי עבור כל יציאה מחוץ למוסד החינוכי יינתן אך ורק מספר
היחידות המצוינות מול שעת הסיום של אותה הפעילות.
2 מתוך 25
24
25
26
222
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
21
23
2222
20
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
34
32233
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
14.3.2018 לעניין השקט התעשייתי ומיצוי התביעות הקבועים בו וכן חריגה מגדרות
הדיון כפי שציווה בית הדין הארצי.
מהלך הדיון
ביום 6.2.2019 התקיים דיון בבקשה לסילוק על הסף. בייכ המבקש טענה כי לפי ההלכה
בסכסוכים קיבוציים, בית הדין נדרש להתייחס לטענות הללו במסגרת פסק הדין ולא להידרש
לבקשות לסילוק על הסף בתחילת ההליך (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 6.2.2019, ש' 28-30).
בהתייחס לבקשת המשיבה 3 לסילוק הבקשה נגדה על הסף, הסכימו הצדדים כי הבקשה
תימחק והמשיבה 3 תצורף כצד נדרש להליך. עוד נקבע בהחלטה מיום 6.2.2019 כי היות
ומדובר בסכסוך הקשור לבית ספר שמיקומו באילת וכל העדים הינם תושבי אילת, יש
להעביר את הדיון בהליך הקיבוצי לאילת.
התקיימו שלושה דיוני הוכחות באילת, האחד ביום 8.9.2019, השני ביום 9.9.2019 והשלישי
ברום 15.9.2020.
.20
.21
הבקשה לסילוק על הסף – האם עסקינן בסכסוך פרט אשר אין מקום לדון בו במסגרת הליך קיבוצי?
.22
בבואנו לדון בבקשה לסילוק על הסף של הליך קיבוצי, עלינו לעשות זאת במתינות ובזהירות,
על פי ההלכה הפסוקה שנקבעה בבית הדין הארצי, לפיה לעולם יש להעדיף את בירור הסכסוך
לגופו על פני סילוק על הסף. 15
יחד עם זאת, יש לזכור כי במקרה זה, מחיקת ההליך על הסף אינה סוף הדרך, מאחר שגם
לשיטתם של המשיבים, ראוי שהסכסוך יתברר במסגרת תביעות פרטניות. היינו, אין טענה
כי אין מקום לדון כלל בסכסוך, אלא השאלה הינה מהי הדרך הדיונית בה הסכסוך יתברר.
האבחנה בין סכסוך קיבוצי לבין סכסוך פרטני, נוסחה על ידי בית הדין הארצי כך:
"המחוקק הבחין בין תובענה שבין עובד ומעבידו שעילתה ביחסי עבודה לבין
תובענה בסכסוך קיבוצי בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי (ר' סעיפים
24(א)(1) ו(2) ו-25(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969).
.23
דבייע מג/4-3 ההסתדרות הכללית – מדינת ישראל, פדייע ידי 71, 76.
11 מתוך 25
15
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
הצדדים בשני סוגי התובענות הם צדדים שונים, עילות התביעה הן שונות, מהות
הסעדים היא שונה וסדרי הדין בהם שונים (ר' דב"ע מה/12-4 מדינת ישראל –
ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, פד"ע יז 3, 13-12).
ככלל, הסכסוך הקיבוצי מתייחס לעניינים העולים מהחלק האובליגטורי של הסכם
קיבוצי או הוראה נורמטיבית המקנה מעמד לארגון העובדים, אך סכסוך קיבוצי
אינו מצבור של סכסוכים אינדיבידואליים. הדברים פורטו בדב"ע שן/10-4 קרן
היסוד
הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח ואח', פד"ע כב 111, -119
118, וההלכה סוכמה שם כדלקמן:
"בדרך כלל סכסוך שנושאו הוא הוראות נורמטיביות שבהסכם קיבוצי יכול
להיות סכסוך קיבוצי, אם יש לארגון העובדים עניין בו, בשים לב לאופיו,
להיקפו ולמידת חשיבותו התקדימית, העקרונית והפרשנית של הסכסוך,
ואם הוא נוגע לכלל העובדים או שהוא עניינה של קבוצה מבין העובדים".
יש כמובן לראות בחיוב את התייצבותו של ארגון עובדים לשמירה על זכויותיו של
עובד במקום העבודה. עם זאת, יש לשאול את השאלה האם התייצבות זו צריכה
להיות בדרך של סיוע ותמיכה בתביעה האינדיבידואלית של העובד או שהיא ניתנת
להיעשות בדרך של ניהול "סכסוך קיבוצי" נגד המעביד.
ככל שלארגון העובדים יש זכות על-פי ההוראה הנורמטיבית שבהסכם הקיבוצי,
ברור שהוא יכול לנהל "סכסוך קיבוצי" בעניין קיומה או הפרתה של אותה זכות,
וניתן לו מעמד לשם כך. ככל שאין לו זכות כאמור, אך יש לארגון העובדים השקפה
בנושא מסוים או עמדה בסכסוך מסוים, תעלה שאלת חשיבותו של הסכסוך
והשאלה העקרונית בו, הכל כמפורט בדב"ע שן/10-4, שן/11-4 המצוטט בפסקה
19 לעיל"י, 16
עוד יש לתת את הדעת להלכה הפסוקה כי בכל מקרה ברור כי סכסוך קיבוצי אינו מצבור של
סכסוכים אינדיבידואליים'. 17
כיצד יש ליישם את ההלכות בדבר מיון סכסוכים, בענייננו?
.24
.25
16
דב"ע נז/68-4 ארגון סגל המחקר במערכת הביטחון – מדינת ישראל, עבודה ארצי, כרך לא (3) 105 (ר' גם דבייע
שן/10-4 קרן היסוד, המגבית המאוחדת לישראל – הסתדרות האקדמאים במדעי החרה והרוח, פד"ע כבי 111; דבייע
מח/2-4 הסתדרות המהנדסים – כור תעשיות בע"מ, פד"ע יט 279, 280-281).
עסיק (ארצי) 68503-05-19 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – הסתדרות המעו"ף – ארגון הכבאים המקצועיים
– מדינת ישראל [פורסם בנבו] (13.11.2019).
17
12 מתוך 25
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
לטענת המבקש, המשיבים הפרו את הוראות ההסכם הקיבוצי ייעוז לתמורה", עת העסיקו
עובדי הוראה בהיקף שעות העולה על זה הקבוע בהסכם הקיבוצי ייעוז לתמורה"י, לרבות בעת
יציאה לפעילויות חוץ כדוגמת "מסע ישראלייי.
לכאורה, המדובר בשאלת יישום של הסכם קיבוצי, ועל כן הוא נופל בגדר סעיף 24(א)(2) לחוק
בית הדין לעבודה, התשכ"ה – 1969, שמגדיר סמכותו של בית הדין האזורי בסכסוך קיבוצי:
–
"בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק
ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז 1957 (להלן – חוק ההסכמים הקיבוציים),
בעניין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי
אחר או בכל עניין אחר הנובע מהם, או בעניין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של
כל דין" (ההדגשה הוספה – י.כ).
יחד עם זאת, מקריאת בקשת הצד שהוגשה, קשה להימנע מהמסקנה כי אכן מדובר במצבור
של תביעות אישיות. ובמה דברים אמורים?
בגוף הבקשה נטען כי מדובר בשבעה עובדי הוראה בבית הספר, אשר השתתפו ביימסע
ישראלייי, אולצו לעבוד בשעות ארוכות החורגות מאלו הקבועות בהסכמים הקיבוציים
הרלוונטיים, בעבודת לילה ובמנוחה שבועית (סעיפים 2-5 לבקשת הצד).
מעבר לכך עתר המבקש לתשלום מלוא הסכומים המגיעים לעובדי ההוראה לפי חוק שעות
עבודה ומנוחה, בנוסף לגמולים אחרים הקיימים בהסכמים הקיבוציים המיוחדים, אשר
אינם נותנים את המענה השלם למקרה של הפרה בוטה כפי שזו התרחשה במקרה דנא. על
כן, המבקש טוען כי יש לפעול בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ולשלם את הגמול
המתאים כאמור בסעיפים 16 ו-17 לחוק שעות עבודה ומנוחה (סעיף 54 לבקשת הצד).
עיקר הבקשה נוגעת לגמול לו זכאים אותם עובדי הוראה בבית הספר, אשר נטלו חלק
בפעילות המסע, ולא לטענה עקרונית בדבר יישום הסכם עוז לתמורה, יהיה מעמדו המשפטי
אשר יהא, כפי שנפרט בהמשך. עיקר טענות הארגון היו לגבי התשלום לו יזכויי אותם עובדי
הוראה, אשר לטענת המבקש אינו מהווה את מלוא הסכומים המגיעים להם לפי חוק שעות
עבודה ומנוחה (סעיפים 53-57 לבקשת הצד).
13 מתוך 25
.26
.27
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
מכאן שיש לקבל את טענות המשיבים כי הסעד ההצהרתי הנוגע לתחולתו, ביצועו או פירושו
של הסכם קיבוצי (ייעוז לתמורה"), הינו כסות למחלוקת האמיתית שהינה סכסוך פרט, שעל
פי טיבו, אינו נכנס לגדרי סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה.
גם אם יזכה המבקש בדינו ויינתן סעד הצהרתי הקובע כי המשיבים לא יישמו את הוראות
הסכם עוז לתמורה באופן הנכון, לא יהיה מנוס מניהול הליך אישי שיכלול בחינת הגמול לו
זכאים אותם עובדי הוראה שנטלו חלק במסע.
בנסיבות אלה, אין מקום לניהול הסכסוך בדרך של הליך קיבוצי, שעה בה מדובר בסכסוך
פרטני, הנוגע לקבוצה מצומצמת של עובדים, ולפיכך יש מקום למחוק את הבקשה שהוגשה,
על הסף.
זאת ועוד, מעיון בבקשת הצד עולה כי המבקש מתייחס להסכם עוז לתמורה באופן מגמתי,
שעה שציטט רק את הסעיפים העוסקים במסגרת העבודה השבועית של עובדי ההוראה
המועסקים בהתאם להוראות ההסכם, אך נמנע מלהתייחס במסגרת הבקשה להוראות
הספציפיות אשר נכללו במסגרת הסכם 2011, אשר עוסקות בתגמולי עובדי ההוראה בעד ליווי
טיולים ופעילויות חוץ (פרק ג/1, סעיפים 18-24 לבקשת הצד).
באורח פלא, המבקש אינו מצטט בבקשת הצד את פרק 21 להסכם 2011, הקובע את שיטת
תגמול עובדי ההוראה המועסקים במסגרת הרפורמה בעבור ליווי טיולים ופעילויות חוץ בית
ספריות, ולעומת זאת בחר להתייחס להסכם הקיבוצי מיום 26.6.2014 העוסק במבנה שבוע
העבודה של מורה ברפורמה.
נציין כי אין בהסכם 26.6.2014 כדי לסייע לטענותיו של המבקש, שכן הסכם זה אינו מתייחס
ואינו משנה כהוא זה את ההסכמות בעניין תגמול עובדי הוראה על טיולים ופעילויות חוץ,
כפי שאלה באו לידי ביטוי במסגרת הסכם 2011.
פועל יוצא מכל המקובץ הוא כי הלכה למעשה עותר המבקש בבקשה לשלם לעובדי ההוראה
שהשתתפו במסע את הגמול המתאים לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, ולא לפי הסכם עוז
לתמורה (סעיפים 54-55 לבקשת הצד).
לשון אחר, בקשת הצד שהגיש הארגון אינה נשענת על הוראה מפורשת בהסכם עוז לתמורה
(וניתן אף לומר שהבקשה מתעלמת מסעיף 21 להסכם 2011), ולכן גם מטעם זה מצאנו כי אין
המדובר בהליך שראוי להתנהל כהליך קיבוצי.
14 מתוך 25
.28
.29
.30
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
מכל הנימוקים הללו, מסקנתנו הינה כי שאלת יישומם בפועל של ההסכמים הקיבוציים, הינה
טפלה לסעד האמיתי המבוקש, שהוא סעד כספי לעובדי ההוראה שהשתתפו במסע לפי חוק
28
29
30
31
33
34
2222232
שעות עבודה ומנוחה.
דוגמה לכך הביא בית המשפט העליון בפרשת רשות הנמלים בישראל : 18
ייעצם העובדה שבהליך פלוני מתעוררת שאלת קיומו של סכסוך קיבוצי אין בה כדי
להצביע על כך כי אותו הליך הוא הליך בסכסוך קיבוצי, שכן גם במסגרתו של הליך
היחיד עשויה להתעורר שאלה הקשורה לסכסוך קיבוצי. טול את המקרה בו תובע
עובד את מעבידו לתשלום שכרו. זה בוודאי הליך היחיד. במשפט מתגונן המעביד
בטענה כי הוא אינו חייב בתשלום השכר, שכן העובד השתתף בשביתה והשתתפות
זו הביאה להשעייתו של חוזה העבודה האינדיבידואלי, ולהשעיית חובת תשלום
השכר. בית הדין יצטרך לברר את השאלה אם התקיימה שביתה ואם העובד
השתתף בה. בירור זה עניינו הסכסוך הקיבוצי, אך אין בכך כדי להפוך את ההליך
להליך בסכסוך הקיבוצי. אכן, כדי שהליך יהיה הליך בסכסוך הקיבוצי אשר
הצדדים לו הם על כן הצדדים לסכסוך הקיבוצי – מן הדין הוא כי ההליך יהא מכוון
אל הסכסוך הקיבוצי עצמו, וכי הוא יתייחס אליו עצמו".
–
בטרם סיום נציין התרשמותנו כי אין זה יד המקרה שהבקשה נסובה סביב בית ספר יחיד
בעיר אילת ובעניינם של מספר מצומצם של עובדי הוראה מבית הספר שיצאו למסע (כאשר
המבקש נמנע מלפרט אודות זהותם, בשל הטענה לחשש לביטחונם התעסוקתי), עניין זה
יפורט בהרחבה בפרק הבא.
כללו של דבר: מכל הנימוקים המפורטים לעיל, יש מקום להורות על מחיקת הבקשה שהוגשה
על הסף.
על אף שניתן היה לסיים את פסק הדין כבר כאן, נוכח טענות נוספות שהועלו והעדויות
שנשמעו, מצאנו להידרש לנושאים נוספים כפי שנפרט להלן, אשר יש בהם להביא למסקנה כי
דין בקשת הצד להידחות.
.31
.32
.33
בג'יצ 289/79 רשות הנמלים בישראל – בית הדין הארצי לעבודה, פייד לד (2) 141.
15 מתוך 25
18
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
העדר ניקיון כפיים
.34
במסגרת הדיון בבקשת הצד, על בית הדין לבחון האם קיימים שיקולים שלא להיעתר
לבקשה, היינו: האם בא המבקש ביושר, בניקיון כפיים או שמא העלים עובדות חשובות
מידיעת בית הדין.
.35
כפי שציינו לעיל, לאחר שעיינו בראיות שהונחו בפנינו ושמענו את העדויות, התרשמנו כי אין
זה יד המקרה שבקשת הצד (במקורה), הוגשה גם כנגד הגב' הראל ועסקה בבית הספר רבין
באילת – אותו ניהלה הגבי הראל.
המבקש גילה טפח והסתיר טפחיים, כאשר העלים עובדות חשובות מבית הדין, בכל הנוגע
לסכסוך הפנימי בין נציג המבקש בעיר אילת – מר אריה אלון (להלן: "מר אלון"), לבין הגב'
הראל. המבקש התייחס לנושא זה רק בשלבים מתקדמים של ההליך, אולם במסגרת בקשת
הצד נמנע מלפרוש את מלוא התשתית העובדתית הרלוונטית.
המשיבה 1 צירפה לתשובתה לבקשת הצד ראיות רבות המצביעות על יחסים עכורים ביותר
בין מר אלון לגבי הראל, החל במכתבים ששולח מר אלון למורי בית הספר ובהם הוא מציג
את מנהלת בית הספר – הגבי הראל, כמי שנוהגת לרדות בצוות המורים, תוך התבטאויות
קשות ופוגעניות. לשם הדוגמא, כך כתב מר אלון במכתבו למורי בית הספר, מיום
19:21.10.2015
שמחה, שולטת היטב בפרטי הסכמי השכר-עוז ואופק- שליטה יוצאת דופן הראויה
להערכה. ברם, שליטה זו מנוצלת באופן ציני וכוחני…
הפחד מפניה מאפשר ניצול, משל היו עבדים נרצעים ושחפות חרופות…
"כליאת" רכזי מקצוע בניגוד לרצונם בביתן 4 כמו גם דברי התוכחה שהושמעו ע"י מנהלת
ביה"ס במעמד מביש זה, בטונים צורמים וזאת בלשון המעטה, אינם יכולים לעבור לסדר
היום ולא יעברו".
המשיבה 1 צירפה גם את המכתב שכתבה גב' הראל למפקחת בית הספר ולראש מינהל החינוך
בעיריית אילת, ביום 23.10.2015, 20 בו ציינה כי לאור השתלחותו של מר אלון, הגובלת בהפצת
שקרים ועל מנת להגן על זכויותיה, דורשת היא לקבל ייעוץ משפטי בעניין.
נספח 1 לתשובת המשיבה 1.
נספח 2 לתשובת המשיבה 1.
16 מתוך 25
.36
.37
19
20
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
צורפו גם מכתבים של צוות המורים בבית הספר לראש העיר אילת ולראש מינהל החינוך
ולמפקחת בית הספר, בהם הביעו הסתייגות מהדברים שנכתבו בשמם של מורי בית הספר
וללא הסכמתם ובתוך כך הסתייגות מקיומה של התנהלות בלתי תקינה מצידה של הגב'
הראל, תוך הבעת מורת רוח בכל הקשור להתבטאויותיו של מר אלון תוך שימוש ציני
במוטיבים מהשואה כפי שכתב נציג הארגון באילת במכתבו: "כליאת" רכזי מקצוע בניגוד
לרצונם בביתן 4… אנו רואים בחומרה רבה וכחציית גבולות. אמירה מביישת כנגד אשת
חינוך בכירה המנהלת בית ספר יהודי ישראלי", 21
הדברים הגיעו לשיאם, כאשר במועד הסמוך למועד בו יצא המסע אל הפועל, הגיש מר אלון
תביעת לשון הרע כנגד הגב' הראל (חודש לפני היציאה למסע ביום 10.9.2017). ביום
26.11.2017 פנתה הגב' הראל לראש העיר אילת, מר מאיר יצחק הלוי, במכתב בו היא מגוללת
את השתלשלות העניינים אשר שיאה בהגשת התביעה האישית כנגדה ותוך שהיא מבקשת כי
תעשה פניה מטעם העירייה למנהלת המחוז במשרד החינוך, על מנת שהגב' הראל תוכל להגיש
כנגד מר אלון תביעה שכנגד.
22
המסכת העובדתית המפורטת לעיל לא קיבלה כל התייחסות בבקשת הצד, אף לא ברמז.
במהלך חקירתו הנגדית טען מר אלון כי מדובר בתביעות הדדיות ואין לזה כל קשר לנושא
יימסע ישראלייי. ברם, מר אלון לא נתן כל הסבר המניח את הדעת לסמיכות הזמנים, שעה
שהגיש את תביעת לשון הרע כנגד הגב' הראל בחודש 9/2017- חודש אחד לפני היציאה למסע.
"יש.
ת.
ש.
הגשת תביעה אזרחית נגד שמחה נכון?
סליחה?
הגשת תביעה אזרחית נ' שמחה הראל נכון?
ת.
אנחנו הגשנו תביעות הדדיות, על רקע של הוצאת דיבה הרבה קודם. אין לזה שום
קשר לתביעה שהגיש ארגון המורים בנושא מסע ישראלי, שום קשר. דרך אגב,
התביעה נגד שמחה הדדית הסתיימה כבר מזמן. כך שהיא לא רלוונטית פה". 23
לא ניתן להתעלם מהעובדה שבקשת הצד הוגשה כנגד עיריית אילת, משרד החינוך וכנגד הגב'
הראל. הגבי הראל הגישה בקשה לסילוק על הסף בטענה לחוסר סמכות עניינית והיעדר סעד
משפטי בבקשה שהוגשה נגדה.
17 מתוך 25
.38
.39
.40
.41
.42
נספחים 5-8 לתשובת המשיבה 1.
נספח 10 לתשובת המשיבה 1.
עמ' 69 לפרוטוקול, ש' 20-30.
21
22
23
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
המבקש התנגד בתוקף לסילוק הבקשה על הסף כנגד הגב' הראל, תוך שטען: "אין ולא ייתכן
מצב בו מנהל בית ספר, המצוי בראש ההיררכיה הבית ספרית מתוקף תפקידו, ינהג בעובדי
ההוראה שבבית ספרו, כברכוש, בצורה פסולה ותוך רמיסת זכויותיהם הבסיסיות ביותר
ויטען כי הוא מוגן מכל תביעה אישית ומכל אחריות כלשהי בגין מעשים חמורים כפי אלו
שפורטו בבקשה לסכסוך קיבוצי". 24
רק במסגרת הדיון שהתקיים ביום 6.2.2019, ונוכח התערבות בית הדין, צורפה גב' הראל כצד
נדרש ולא כמשיבה פורמלית לבקשה.
המשיבים טענו כי ההליך דנן הינו צעד נוסף במסגרת הצעדים בהם נקט מר אלון
המבקש בעיר אילת, אשר מטרתם היתה להביא להדחתה של הגב' הראל, והיא העומדת
בבסיס הבקשה ולא טובת מורי בית הספר וזכויותיהם של עובדי הוראה שיצאו למסע
ישראלי, כפי שמנסה המבקש לצייר במסגרת הבקשה.
–
נציג
לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמבקש נמנע מלפרוש במסגרת בקשת הצד את מלוא התשתית
העובדתית הרלוונטית, כאשר לא הציג בפני בית הדין את התמונה המלאה, אלא רק את
התמונה הנוחה לו. המבקש לא גילה בייזמן אמת" – עת הוגשה בקשת הצד, כי נציגו בעיר
אילת – מר אלון, הגיש תביעת לשון הרע כנגד הגב' הראל בחודש 9/2017 – חודש אחד בלבד
לפני היציאה למסע ישראלי, ואף לא גילה את מערכת היחסים העכורה ביניהם כפי שעולה
מהראיות שצורפו לתשובת המשיבה 1.
אם אין כל קשר בין התביעה האישית שהגיש מר אלון כנגד הגב' הראל להליך דנן, ישאל
השואל איזו סיבה המניחה את הדעת יש לצירוף הגב' הראל כבעלת דין בסכסוך קיבוצי?!
ההליך הקיבוצי והסעדים להם עתר המבקש במסגרת ההליך, מחייבים את העותר לבוא
בידיים נקיות ולפרט את מלוא העובדות בפני בית הדין, ללא כחל וסרק. המבקש נמנע מלפרט
במסגרת בקשת הצד שהגיש, עובדות חשובות ומהותיות שיש בהן כדי להצביע על שיקולים
זרים, על רקע סכסוך אישי בין מר אלון לגבי הראל – וללא כל קשר לשיקולים פדגוגיים או
שיקולים ענייניים אחרים. התנהלות שכזו מצד המבקש, הגובלת בחוסר תום לב, אינה
מצדיקה מתן סעדים להם עתר המבקש במסגרת הליך קיבוצי.
נוכח היעדר ניקיון הכפיים, אין מקום ליתן למבקש הסעדים להם עתר במסגרת ההליך
הקיבוצי.
.43
.44
סעיף 8 לתגובת המבקש לבקשה לסילוק על הסף שהגישה הגב' הראל.
18 מתוך 25
.45
.46
24
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
בעניין תלמוד תורה 25 נקבעו הדברים הבאים:
–
"השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנו במשפט. שיהוי בתוך
תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית המשפט משום
שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של
הנתבע שלא להיתבע – שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי".
המשיבה 1 טענה כי המדובר בבקשה אשר הוגשה בשיהוי משמעותי, אשר כלל לא ניתן לו
הסבר המניח את הדעת – זאת מקום בו העיד נציג המבקש – מר אלון כי שאלת אופן העסקת
עובדי ההוראה במסגרת מסע ישראלי הובאה לפתחו ולידיעת הארגון, זמן רב טרם הגשת
הבקשה דנא.
חרף העובדה שאין זו הפעם הראשונה בה נטל בית הספר רבין חלק בפעילות חינוכית זו (שכן
היתה זו השנה החמישית בה יצא בית הספר למסע), באף אחת מהפעמים הקודמות בהן יצא
בית הספר למסע לא נערכה פניה מאת המבקש בעניין זה, כל שכן הוגשה בקשת צד בסכסוך
קיבוצי העוסקת בעניין זה.
וכך הדברים עלו במהלך חקירתו של מר אלון : 26
שאלתי: התלונות על מסע ישראלי בשבת עלו לא ב-2017, הם גם
עלו לפני והעידו על זה כאן חלק מחברי הוועד מבתי הספר השונים.
ברגע שתיכון גולדווסר ותרכרך רברך ירדו מסיבות, גם תכניות וחוסר
ארגון לטענתם וגם מהלחץ של המורים, נוצר מצב פתאום שיש
בית ספר שחבר'ה, אנחנו נכבוש את ההר ולא משנה מה יקרה.
אז השאלה שלי, אם הטענות עלו לפני 2017, למה הגשת את
הבקשה רק במאי ?
ייערייד סטרשנוב:
העד:
ש.
ת.
את אותה היית שואל מה היה קורה אם היינו מגישים ב-2016 ולא
ישר בפעם הראשונה אז בפעם הראשונה דורון תיאר שהיתה
התלהבות ראשונית וכו'…".
שיהוי
.47
.48
.49
25
26
עייא 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ החיים בירושלים – הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה
בירושלים, פד נז (5) 433.
פרוטוקול מיום 8.9.2019, עמ' 70, ש', 28-35; הדגשות הוספו, י.כ.
19 מתוך 25
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
הפסיקה הכירה בנסיבות בהן עצם שיהוי ניכר בהגשת הליכים משפטיים הנוגעים להסכמים
קיבוציים מצדיק, כשלעצמו, דחייתם על הסף. 27 בהקשר זה נציין שוב כי בית הספר רבין יצא
בשנת 2017 בפעם החמישית למסע ישראלי, וכפי שעלה מעדותו של מר אלון שאלת אופן
.50
העסקת עובדי ההוראה במסגרת מסע ישראלי הובאה לפתחו זמן רב טרם הגשת ההליך
הקיבוצי. התנהלות זו מלמדת על שיהוי ניכר בהגשת ההליכים ולא מצאנו בנסיבות שכאלה
להושיט למבקש הסעדים המבוקשים.
לגופו של עניין – המשיבה 1 הוכיחה כי פעלה בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים הרלוונטיים
.51
ראשית, נבקש לציין כי הבקשה והסעדים להם עתר המבקש עלולים לשמוט את הקרקע
מתחת להסכמים הקיבוציים עליהם מושתתים יחסי העבודה, ובפרט הסכם עוז לתמורה,
ונבאר.
במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין מרכז השלטון המקומי 28, אגב דיון בטענת
הארגון לפיה, עובדי ההוראה נדרשים לשמור בלילות במסגרת פעילויות חוץ, נקבעו הדברים
הבאים :
–
"הודעה מיום 19.8.2019 בעניין שמירה בטיולים: על פי האמור בהודעה "עובדי
ההוראה בחינוך העל יסודי נאלצים בעל כורחם לבצע מטלות של שמירה לילית
בפעילויות חוץ בית ספריות הכוללות לינה, וזאת לאחר עבודה מאומצת של 12 – 16
שעות, בזמן בו הילדים ישנים. המדובר בתפקיד ללא שיש להם הכשרה לשמירה,
ללא תגמול, ותוך פגיעה חמורה בעירנותם ותנאי עבודתם.
התמורה בעד פעילות חוץ בית ספרית הכוללת לינה הוסדרה בהסכם עוז לתמורה
משנת 2011. משלא הוכח שחל שינוי במטלות של המורים בפעילות חוץ בית ספרית
הכרוכה בלינה, הרי שבין אם מדובר בדרישה לתגמול נוסף ובין אם מדובר בדרישה
לשינוי מתכונת העבודה מדובר הן בדרישה בעניין המוסדר בהסכם והן בדרישה
המגדילה את עלות ההעסקה. על כן, נוכח הוראת השקט התעשייתי בהסכם 2018
הודעה זו אינה כדרך'.
.52
27
28
סקייכ 51/09 סאוט אלעמל – שר התעשייה המסחר והתעסוקה (3.1.12); והאסמכתאות שם.
סקייכ 72716-07-19 מרכז השלטון המקומי בישראל – ארגון המורים בתי הספר העל יסודיים ובמכללות (מיום
28.8.19), הדגשה הוספה; י.כ.
20 מתוך 25
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
ללמדך כי נושא השמירה בלילות, שהוא אחד מהנושאים המרכזיים שעלו בבקשת הצד, צריך
להיעשות בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים, קרי –
סעיף 21
להסכם 2011, ואין מקום לפתוח נושא זה במסגרת ההליך דנן.
אנו ערים לטענות המבקש כי הסכם 2011 אינו נותן מענה לעניין תשלום גמול עבודה במנוחה
שבועית. זאת לנוכח אופיו של מסע ישראלי המתפרש על פני שבעה ימים, כך שיש לשלם
לעובדי ההוראה שיצאו למסע בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה. ברם, עסקינן בניסיון של
הארגון להשיג על תוקפו של סעיף 21 להסכם 2011, חרף העובדה כי הסכם זה יושם במשך
מספר שנים, ובנוגע ליימסע ישראלייי בפרט.
מטעמים אלה אף נדחתה על ידי בית המשפט העליון 29 עתירה שעניינה תשלום גמול עבודה
במנוחה השבועית, מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה, שהתבססה על ניסיון להשיג על תוקפו
של סעיף בהסכם הקיבוצי. וכך נקבע בפרשה זו, והדברים אף יפים למקרה שלפנינו :
"המבקשים ידעו על קיום ההסכם הקיבוצי המקיף את הרוב המכריע של עובדי
בתי החולים בארץ ונהנו מברכתו במשך תקופה ארוכה לפני שהחליטו לערער על
החלק הנראה להם כמקפח זכות שלהם, והם מביאים את עתירתם בפנינו בנקודה
זו רק כעבור תקופה של למעלה משנתיים וחצי. כאמור, ההסכם הוא תוצאה של
משא ומתן קולקטיבי אשר הסדיר את הבעיה לחלוטין הן ביחס לעבר והן ביחס
לעתיד תוך ויתורים הדדיים כשהטוב והרע שבו לעובדים כרוכים ואחוזים יחדיו
ואינם ניתנים להפרדה. המבקשים בחרו ליהנות מהזכויות שההסכם מעניק להם
במשך תקופה ארוכה ואיחרו את המועד בפנייתם אלינו מכדי שנראה לנכון להושיט
להם הסעד המבוקש העלול להשמיט את הקרקע מתחת להסדר כללי הפועל
ומחייב, למעלה משנתיים וחצי, מאות ואלפים מלבדם, כנראה לשביעות רצון
הכל".
בענייננו, אין המדובר בסטייה מהוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים, כפי
שטוען המבקש, אלא ההיפך הוא הנכון. במסגרת תלוש השכר לחודש 11/2017 שולם למורים
המועסקים על ידי המשיבה 1 תגמול בעבור ליווי המסע. בנוסף, במסגרת תלוש השכר לחודש
4/2018 השלימה המשיבה 1 לכל אחד מהמורים תגמול נוסף עבור יום המנוחה. עוד הפנתה
המשיבה 1 לכך שאחת מבין המורות שהשתתפו במסע, מועסקת בהתאם להסכם קיבוצי
מוקדם, אשר נחתם בשנת 1996 30, בין אורט ישראל לבין המשיבה 1. בהתאם להוראות הסכם
.53
.54
בגייצ 364/61 פלברובוים – הממונה הראשי על יחסי העבודה; הדגשה הוספה, י.כ.
נספח 5 לבקשת הצד.
21 מתוך 25
29
30
2
3
4
5
6
7
8
9
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
זה, זכאים המורים החוסים תחת ההסכם לתמורה גבוהה יותר בעבור ליווי טיולים ופעילות
חוץ, תמורה ששולמה במלואה בהתאם להוראות אותו הסכם קיבוצי.
במסגרת חקירת עדי המשיבה 1 עלה כי מיד בסמוך לאחר תום המסע, נערך תחשיב אשר
במסגרתו הובאו בחשבון שעות הפעילות של עובדי ההוראה במסגרת המסע, תחשיב שנערך
בהתאם ובכפוף להוראות סעיף 21 להסכם 2011, והמשיבה שילמה לעובדי ההוראה את
התגמול הנוסף לו הם היו זכאים 31. סוגיית האופן שבו שילמה המשיבה 1 לעובדי ההוראה
שיצאו למסע בשנת 2017, פורט בתצהירה ובעדותה של הגב' אושרה יהודה, אשר משמשת
כמנהלת מחלקת כוח אדם בהוראה במנהל שחייק, בעיריית אילת.
גבי יהודה העידה כי התשלום לעובדי ההוראה שנטלו חלק במסע, נעשה בהתאם להבנתה את
אופן התשלום הקבוע בהוראות סעיף 21 להסכם 2011. בנוסף, לאחר פנייה מצד מר אלון,
הוחלט על תשלום נוסף בגין יום השבת, אשר הועבר במסגרת תלוש שכר 4/2018.
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
התעקשות בייכ המבקש לחקור בחקירת שתי וערב את עדי המשיבה 1 32, בכל הנוגע לשאלה
האם חושבו התגמולים בצורה הנכונה, מחזקת דווקא את המסקנה שאין המדובר בסכסוך
בעל מאפיינים קיבוציים, אלא כי הסעד האמיתי הוא סעד כספי.
.55
למען הסר ספק נדגיש, כי נקודת המוצא היא שבית הדין אינו מתערב בתוכנם של הסכמים
קיבוציים וקעקוע הבסיס עליהם נחתמו. משפט העבודה מכיר באוטונומיה הנתונה לצדדים
ליחסי העבודה הקיבוציים במקום העבודה לקבל את ההסדר המשפטי המעגן את תנאי
העבודה שיחולו עליהם 33. בשים לב להוראותיו של סעיף 21 להסכם 2011 ולעובדה לפיה
המשיבה 1 הציגה ראיות ועדויות לפיהן שילמה את התגמול בהתאם להבנתה את הוראות
הסכם 2011, הרי שאין המדובר באחד מאותם מקרים חריגים ויוצאי דופן, המצדיקים
התערבותו של בית הדין בהוראות הסכם קיבוצי.
למעלה מכך נציין התרשמותנו מהראיות שהוצגו בפנינו, כי לא נפל פגם בהתנהלות בית הספר
והמשיבה 1, בכל הנוגע ליציאת בית הספר למסע ישראלי בשנת 2017, הוכח כי אישור היציאה
לפעילות במסגרת המסע, נעשו בהתאם לאישור משרד החינוך, כמפורט באישור מנהל
הטיולים במשרד החינוך, ובאישור המפקחת על בית הספר מטעם משרד החינוך, במתווה
הכולל את יום השבת 34.
.56
.57
56
.58
עמ' 83-84; עמ' 88, ש' 9-34 לפרוטוקול מיום 9.9.2019.
ר' גם עדות דייר גניאל דרורי, עמ' 37-38, פרוטוקול מיום 9.9.2019.
עייע (ארצי) 43426-08-14 כץ – אל על (14.1.2018).
נספחים ה' – ז' לתשובת המשיב 2.
22 מתוך 25
31
32
33
34
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
עוד נבקש להדגיש שהמבקש בחר להביא לעדות עדים אשר אינם רלוונטיים להליך, ביניהם
בעלי תפקידים מבתי ספר אחרים בעיר אילת, אשר כלל לא השתתפו או לקחו חלק במסע
ישראלי בבית הספר רבין, או גורמים בבית הספר רבין, אשר לא נטלו חלק פעיל במסע. דווקא
אותם עובדי הוראה אשר השתתפו במסע לא הוזמנו לעדות מטעם המבקש באמתלא כי הם
חוששים להעיד.
25
26
27
28
29
30
31
לשם הדוגמה נציין כי העד מטעם המבקש – מר אלכסנדר רברגר, העיד כי הוא אינו חלק
מסגל ההוראה בבית הספר רבין וכי מעולם לא יצא למסע ישראלי כלשהו, ולא ראה את אותה
הנחיה ולפיה יש לצאת למסע בשעה 06:00 בבוקר
35
המבקש טען כי פעילות מסע ישראלי בשבת הופסקה בקרב מוסדות חינוך אחרים בעיר אילת,
זאת לאור תלונות עובדי ההוראה על העסקתם בשבת 36. ברם, טענה זו נסתרה לחלוטין
במסגרת תצהירה וחקירתה הנגדית של מנהלת בית הספר התיכון ע"ש גולדווסר, הגב' אפרת
זקס, אשר העידה אודות הטעמים בגינם הופסקה ההתקשרות עם מנהלת המסע 37.
המבקש טען טענות יימן היקב ומן הגורן", כך למשל נטען כי עובדי ההוראה אשר יצאו למסע,
אולצו לקחת בו חלק.
גבי מסוורי מרינה נחקרה אודות המכתב אותו כתבו עובדי ההוראה אשר יצאו למסע 38. גבי
מסוורי העידה כי איש לא כפה עליה לצאת למסע הישראלי ולוחות הזמנים היו ידועים לה
עוד קודם למועד בו נערך המסע 39:
"קודם כל הגיעה לידיעתנו הנושא שמתנהל איזה שהוא משפט או איזשהי תביעה על כך
שהכריחו אותנו לצאת למסע ישראלי ולא שאלו אותנו קודם לכן ושלא קיבלנו תשלום על
הדברים ושלא היינו מבוטחות וכל מיני דברים כאלה. אותנו ברמה האישית זה קומם. כי
אף אחד לא הכריח אותי לצאת למסע הישראלי ואני אומרת את זה כאן ועכשיו, בשביל
התלמידים שלי אני אצא לאלף מסעות כאלה בהמשך, כי אני בתור בית ספר אני האמא ואני
האבא שלהם, ואין סיכוי שבעולם שניתן לילדים האלה, עכשיו הם כבר סיימו לצערי, הם
מתגייסים לצבא […] אני אצא לעוד 20 אלף מסעות כאלה כדי להיות שם בשבילם, כדי
להוביל אותם, כדי לשמור עליהם וכדי לוודא שלא יהיה שום דבר רע שיקרה להם".
.59
60
.60
.62
עמ' 56 לפרוטוקול מיום 8.9.2019, ש' 32-36.
סעיף 11 לתצהיר מר דורון כהן.
עמ' 17 לפרוטוקול מיום 8.9.19, ש' 25-26.
נספח 20 לתשובת המשיבה 1.
עמ' 63 לפרוטוקול מיום 9.9.2019, ש' 14-26.
23 מתוך 25
35
36
37
38
39
1234567
8
9
10
11
12
13
14
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
15
16
21 נובמבר 2021
17
18
19
20
21
22
באופן דומה העידה גם הגבי תקווה שרון.40
אחרית דבר
די בטעמים שפירטנו בהרחבה לעיל, כדי להביא למסקנה כי דין בקשת הצד שהגיש המבקש
– להידחות.
בבואנו לשקול את פסיקת ההוצאות והגם שהלכה היא שבמסגרת הליך קיבוצי אין פוסקים
הוצאות, מצאנו כי המקרה שבפנינו חריג הוא. כפי שפירטנו במסגרת פסק הדין, נוכח
התרשמותנו מהיעדר ניקיון כפיים מצד המבקש, התנהלות הגובלת בחוסר תום לב, אשר יש
בה כדי להצביע על שיקולים זרים בנקיטת ההליך הקיבוצי, מצאנו לחייב המבקש לשלם
למשיבים הוצאות משפט בסך 20,000 ₪, לכל אחת מהמשיבות, וזאת בתוך 30 יום ממועד
קבלת פסק הדין.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום.
23
24
25
26
2222
.63
.64
.65
ניתן היום, י"ז כסלו תשפ"ב, (21 נובמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
اسر
יוחנן כהן, שופט
بسر
اسر
מר יוסף עובד
יוחנן כהן,
מר דן ברקאי
עמ' 76 לפרוטוקול, ש' 2-8.
24 מתוך 25
40
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
נציג ציבור (עובדים)
שופט
נציג ציבור (מעסיקים)
25 מתוך 25
123
.4
ב.
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
מספרי היחידות המצוינים בטור ב' לא יינתנו במצטבר עבור פעילות אחת (פרט
למקרה בו הפעילות כוללת יותר מלינה אחת. במקרה כזה מספר היחידות יחושב
בהתאם למספר הלינות).
במקום האמור בנספח א' להסכם הקיבוצי מיום 8.9.98 יבוא האמור להלן:
עובד הוראה המלווה טיול או משתתף בפעילות חוץ בית ספרית, ביום החופשי שלו
או ביום בו אינו משובץ לעבודה ביום עבודה מלא (8 שעות) יהיה זכאי לתשלום עבור
שעות, לפי ערך שעת מילוי מקום בהתאם למפורט להלן:
(1
ביום החופשי שלו – 8 שעות או מספר שעות הטיול הפעילות, לפי הנמוך
(2
ביניהם.
ביום שאינו משובץ ביום עבודה מלא ההפרש בין 8 שעות או מספר
הטיול/הפעילות לפי הנמוך ביניהם, לבין מספר השעות בהן היה משובץ
–
באותו היום.
ג.
עבור השתתפות בפעילות אשר חל לגביה סעיף קטן (א), ואשר מתקיימת ביום
החופשי של עובד ההוראה או ביום בו אינו משובץ ביום עבודה מלא (8 שעות), יהיה
עובד ההוראה זכאי הן לתגמול לפי סעיף קטן (א), והן לתגמול לפי סעיף קטן (ב)
האמור להסכם הקיבוצי מיום 8.8.98.
למען הסר ספק, אין באמור בסעיף זה כדי לשנות את יתר הכללים החלים לגבי
תגמול עבור ליווי טיולים והשתתפות בפעילות בית ספרית".
עובר לחתימת הסכם עוז לתמורה, עמד בתוקפו הסכם קיבוצי מיום 8.9.1998, אשר נחתם
בין מדינת ישראל לבין הסתדרות המורים, אשר קבע, בין היתר, את שיטת התגמול בעבור
השתתפות עובדי הוראה בליווי טיולים ופעילויות חוץ בית ספריות ובכללן פעילויות
המשלבות גם לינה (להלן: "הסכם 1998").
יימסע ישראלייי הינו פרויקט מסע ערכי חינוכי וחוויתי להעצמת תחושת השייכות לעם,
לארץ ולמדינת ישראל. בשנים האחרונות אימץ משרד החינוך את הפרויקט והחל ליישמו
במסגרת בתי הספר התיכוניים ברחבי הארץ, "כדי להשיג זאת משלב המסע בין תהליך
מתמשך במסגרת בית הספר לבין פעילות בלתי שגרתית אשר תוציא את התלמיד משגרת
יומו, תוביל אותו לחוויות רבות ומגוונות ותזמן לו התבוננות פנימית לתוך עצמו, תוך בירור
מקימו ביחס למעגלים שבהם מתנהלים חייו.
3 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
התכנית תתקיים במסגרת בית-הספר, והיא תשתף מלבד תלמידים גם מורים מקצועיים,
מחנכים והורים רבים… מסע ישראלי שונה בקנה המידה הרחב שלו מכל פעולה
שהתקיימה אי פעם במערכת החינוך, הודות ליסודות הבאים: הפעולה אינטנסיבית,
ממושכת ודורשת מאמץ ניכר מכל המשתתפים במסע". 1
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
222
28
29
ביום 28.9.2017, חודש טרם המועד שנקבע ליציאה למסע ישראלי (29.10.2017), נערכה פניה
מטעם בית הספר לתלמידי כיתות י"א ולהוריהם, במסגרתה הוצגה תכנית המסע ומטרותיו
וכן צוינו המועדים המתוכננים בהם יצאו תלמידי שכבה י"א לפעילות המתוכננת במסגרת
המסע. 2
ביום 23.10.2017 פנתה מנהלת בית הספר – גבי הראל שמחה (להלן: "גב' הראל") למפקחת
על בית הספר מטעם משרד החינוך – הגב' עדה נגר (להלן: "גב' נגר"), על מנת לקבל אישור
למסע. לפנייתה צירפה גב' הראל את לוחות הזמנים ואת תכנית המסע וכן פירוט המסלול על
גבי האישור הביטחוני. 3
ביום 26.10.2017 השיבה הגב' נגר לפנייתה של הגב' הראל, תוך שהיא מציינת כי היא מאשרת
את תכנית המסע מבחינה פדגוגית, זאת בכפוף לאישור מנהלת הטיולים במשרד החינוך.
אישור מנהלת הטיולים ניתן באותו היום – 526.10.2017.
ביום 29.10.2017 נשלחה לגבי הראל טבלה ובה פרטי התקשרות עם מרכזי המסע בבתי ספר
נוספים מרחבי הארץ, אשר יצאו למסע במקביל לשכבה י"א בבית הספר. 6
ביום 30.10.2017, בעקבות פניה של עובדי הוראה ו/או של הארגון, ניתנה חוות דעת מאת
הלשכה המשפטית במשרד החינוך לפיה, עובד הוראה שנפגע במהלך עבודתו מכוסה בביטוח
תאונות עבודה, זאת ללא כל קשר למועד ביצוע העבודה.
7
ביום 9.11.2017, מספר ימים לאחר סיום המסע, העבירה הגב' הראל אישורים לתשלום
בעבור ליווי המסע למורים המועסקים על ידי המשיבה 1, זאת על גבי טופס ייעודי. 8
.5
.6
.8
.9
.10
1
2
3
4
5
6
7
8
מתוך דף הפרויקט באתר משרד החינוך בכתובת: http://edu.gov.il/noar/minhal/dipartments
נספח 11 לתגובת המשיבה 1.
נספח ה' לתגובת המשיבה 2.
נספח ו' לתגובת המשיבה 2.
נספח ז' לתגובת המשיבה 2.
נספח 14 לתשובת המשיבה 2.
נספח ח' לתשובת המשיבה 2.
נספח 16 לתשובת המשיבה 2.
4 מתוך 25
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
במסגרת תלוש השכר לחודש 11/2017 שולם למורים המועסקים על ידי המשיבה 1 תגמול
בעבור ליווי המסע. בנוסף, במסגרת תלושי השכר לחודש 4/2018 השלימה המשיבה 1 לכל
אחד מהמורים סך השווה ל-8 שעות מילוי מקום, זאת בעבור עבודתם במהלך יומו האחרון
של המסע, תשלום שלא הועבר אליהם בתלוש 11/2017, נוכח טעות.
9
ביום 15.1.2018, נשלח מכתב דרישה מעת ב"כ המבקש, במסגרתו הועלו טענות מטענות
שונות, כנגד התנהלותה של הגב' הראל והמשיבה 1, בכל הנוגע ליציאה למסע ולתשלום
זכויותיהם של עובדי ההוראה שהשתתפו בו.
10
–
–
משרד
ביום 21.1.2018 פנתה הגב' הראל במכתב לגבי עמירה חיים מנהלת מחוז דרום
החינוך ולמר מאיר יצחק הלוי – ראש העיר אילת, בו היא מציינת כי פנייתו של המבקש בעניין
מסע ישראלי והעובדה לפיה אף בית ספר בארץ לא נקרא לסדר בעניין דומה, מלמדת על
המשך הרדיפה האישית של המבקש ומר אלון – נציג המבקש בעיר אילת, את צוות בית הספר
ואת הגבי הראל.
לגופו של עניין, טענה הגב' הראל במכתבה כי כלל המורים אשר השתתפו במסע ביקשו ובחרו
להשתתף בו, זאת לנוכח חשיבותו החינוכית הרבה וכי מורים אלה קיבלו תגמול מלא עבור
השתתפותם במסע, זאת על פי הקבוע בחוק ובהסכמים הקיבוציים. עוד ציינה הגב' הראל כי
המסע יצא לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים, כאשר אף לא אחד מבתי הספר שיצאו
למסע נקרא לסדר על ידי המבקש בהקשר זה. 11
ביום 22.1.2018 ניתנה ייהצהרת צוות יייא בעניין המסע הישראלי תשע"חיי, עסקינן בשמונה
עובדי הוראה אשר לקחו חלק במסע (חלקם מועסקים על ידי המשיבה 1 וחלקם על ידי המשיב
2) לפיה, טרם היציאה למסע נשאלו עובדי ההוראה באופן פרטני על רצונם לצאת ולהשתתף
בו וענו בחיוב. 12
בנוסף, שלוש מורות מצוות יייא שלא יצאו למסע הישראלי הצהירו כי על אף סירובן לצאת
למסע, הנהלת בית הספר קיבלה בהבנה את בקשתן, והאפשרות לבקש שלא להשתתף הובאה
לידיעתן מבעוד מועד. 13
.11
.12
.13
.14
תלושי שכר לחודשים 11/2017 ו-4/2018 – נספח 17 לתשובת המשיב 2.
נספח 18 לתשובת המשיבה 1.
נספח 19 לתשובת המשיבה 1.
נספח 20 לתשובת המשיבה 1.
נספח 21 לתשובת המשיבה 1.
5 מתוך 25
9
10
11
12
13
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
ביום 29.1.2018 השיבה המשיבה 1 למכתב ב"כ המבקש, תוך שהיא מציינת כי "המסע
הישראלייי יצא באישור מפקח שליים מר איציק רוס ומפקחת בית הספר – הגב' נגר, המדובר
בפעילות הנהוגה והקבועה במספר רב של מוסדות חינוך ברחבי הארץ. עוד ציינה המשיבה 1,
כי כלל המורים שהשתתפו בפעילות הביעו את רצונם להשתתף במסע, וקיבלו את שכרם
בהתאם לנוהל והדין. 14
ביום 25.4.2018 הוגשה בקשת הצד על ידי הארגון.
להלן תמצית טענות המבקש:
שבעה עובדי הוראה בבית הספר, אשר השתתפו ביימסע ישראליי, אולצו לעבוד
בשעות ארוכות החורגות מאלו הקבועות בהסכמים הרלוונטיים, בעבודת לילה
ובמנוחה שבועית בניגוד לכל דין, תוך רמיסת זכויותיהם הקוגנטיות של אותם עובדי
הוראה, מורים מסורים ומוערכים.
התנהלות זו, אשר קיבלה את חסותה המלאה של המשיבה 1, כללה יציאה ליימסע
הישראלייי באישון לילה, שעות לפני השעה המותרת לפעילויות בית ספריות, העסקה
משך שעות ארוכות העולה על המכסה המותרת ביום לרבות מכסת השעות הנוספת
המותרת ליום, ואילוץ עובדי ההוראה לעבוד בעבודת לילה ובמנוחה שבועית
והחזרתם בשעת לילה מאוחרת, ב-1:00 לפנות בוקר, התנהלות שכזו הינה פסולה
ואף מנצלת באופן ציני את מסירותם של עובדי ההוראה, אשר מחד פוחדים וחוששים
ממש על מקום עבודתם ומאידך מסורים לתלמידיהם ולעבודת ההוראה באופן
מעורר הערצה.
כל זה נעשה, ללא קבלת ההיתרים הנדרשים לפי חוק שעות עבודה ומנוחה וחמור
מכך – מבלי שהמשיבים טרחו לשלם לעובדי ההוראה את הסכומים המגיעים להם
בגין עבודתם בשעות נוספות, בעבודת לילה ובמנוחה שבועית.
–
משהפרו המשיבים את הוראות הסכם עוז לתמורה והנחיות בדבר שעת היציאה
על המשיבה 1 לשלם את מלוא הסכומים המגיעים לעובדי ההוראה לפי חוק שעות
עבודה ומנוחה, בנוסף לגמולים כאלו או אחרים הקיימים בהסכמים הקיבוציים
המיוחדים, ואשר אינם נותנים את המענה השלם למקרה של הפרה בוטה כפי זו
שהתרחשה במקרה דנא. במקרה כאמור, יש לפעול בהתאם להוראות חוק שעות
17.1
17.2
17.3
17.4
.15
.16
.17
נספח 22 לתשובת המשיבה 1.
6 מתוך 25
14
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
29
30
31
34
35
2222323
28
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
עבודה ומנוחה ולשלם את הגמול המתאים כאמור בסעיפים 16 ו-17 לחוק שעות
עבודה ומנוחה, לכל הפחות.
באשר לטענה המופרכת לפיה כל המורים שהשתתפו הביעו את רצונם להשתתף
במסע, הרי שהלכה ידועה היא כי לא ניתן להתנות על זכויות קוגנטיות וגם הסכמה
של אותו עובד – וודאי שאינה מבטיחה פגיעה כאמור בשום צורה שהיא.
סעיף 21 להסכם עוז לתמורה והוראותיו הותקנו לפני מועד תחילת פעילות יימסע
ישראלייי, וכלל לא מתחשבים בפעילות מיוחדת זו המתפרשת על פני שבוע שלם. אין
באף פעילות בחוזר ליווי הטיולים אפשרות התואמת את מסע ישראלי ואופיו.
המשיבים לא פעלו גם בהתאם לסעיף 21 להסכם עוז לתמורה וגם לא בהתאם לחוזר
ליווי תלמידים, כאשר העסיקו את עובדי ההוראה בלילות, מעבר לשעות נוספות
מותרות, וביום המנוחה השבועי, בניגוד לדין וללא תשלום.
מהעדויות עלה כי הוכחה מתכונת עבודה מסביב לשעון וכמעט 24/7 במשך שבעה
ימים, עבודה הכוללת חוסר בשעות שינה וביצוע שמירות ליליות. כמו כן, הוכחה
מתכונת עבודה ביום המנוחה השבועי שישי-שבת; בנוסף הוכחה מתכונת של
יציאה למסע עוד טרם שעת היציאה המותרת על פי ההסכמים הקיבוציים וביום לפני
תחילת הטיול.
יש לדחות מכל וכל את הניסיון להציג את עצם הגשת הליך זה כחלק מסכסוך אישי
בין נציג הארגון לבין הגב' הראל.
ארגון המורים אינו מגיש הליכים קיבוציים על סמך סכסוכים אישיים ויש להסיר
טענה זו מסדר היום. הארגון הסכים עוד בדיון הראשון להסיר את הגב' הראל
מרשימת המשיבים ולהותירה כצד נדרש. ובכל מקרה הוכח כי הסכסוך בין מר אלון
לבין הגב' הראל היה סכסוך אישי, ואפילו הדדי, כאשר שניהם הגישו תביעות
הדדיות, אשר הסתיימו בהסכמה.
17.5
17.6
17.7
17.8
להלן תמצית טענות המשיבה 1:
18.1
יש להורות על דחייתה של הבקשה על הסף, מהטעמים הבאים:
א.
אין עניינה של הבקשה בסכסוך קיבוצי – המשיבה 1 טענה כי אין המדובר
בסכסוך קיבוצי מחמת היותה בקשה פרטנית, העוסקת בעניינם של מספר
7 מתוך 25
.18
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
מצומצם של מורים, בקשה שאינה מתאימה להתדיין במסגרת סכסוך
קיבוצי.
ב.
=
הסכסוך שהובא בפני בית הדין במסגרת בקשה זו מקורו בסכסוך פנימי
שהתגלע בין המבקש ונציגו בעיר אילת – מר אלון, לבין מנהלת בית הספר –
הגבי הראל, אשר אותם המורים שיינפגעו" (לשיטתו של המבקש) מהתנהלות
המשיבים אף לא צורפו כצד להליך או העניקו תצהיר במסגרתו – ללמדך על
אופיו הייקיבוצייי של הסכסוך.
בנסיבות אלה, ככל שאכן טוענים אותם המורים שנפגעו מהתנהלות
המשיבים, הרי שמדובר בסכסוך פנימי בין אותם המורים לבין הנהלת בית
הספר – סכסוך שיש לברר במסגרת הליכים פרטניים ולא על דרך של סכסוך
קיבוצי.
הבקשה הינה זילות ההליך הקיבוצי ושימוש לרעה בהליכי המשפט
המבקש עושה שימוש לרעה בהליכים המשפטיים בבית הדין, שעה שהוא
מנסה, במסווה של בקשת צד להליך קיבוצי להפגין כוחניות כלפי הגבי הראל
– והכל על מנת להביא לסילוקה מתפקידה.
ג.
שיהוי וחוסר ניקיון כפיים – דין הבקשה להידחות גם בשל שיהוי ניכר
בהגשתה ובשל חוסר ניקיון כפיים המתבטא באי הצגתן של עובדות
מהותיות הרלוונטיות לבקשה דנא ואשר ידועות היטב למבקש ולנציגו.
יש להורות על דחייתה של הבקשה לגופה, בשל הטעמים הבאים:
א.
ב.
היעדר כל עילה שבדין להתערבות שיפוטית – כל פעולותיה של המשיבה 1
ביחס ליציאתם של עובדי ההוראה לפעילות במסגרת המסע נעשו בהתאם
להוראות הדין וההסכמים הקיבוציים החלים בעניינם של עובדי ההוראה
ובכלל זה הוראות ההסכמים הקיבוציים ותקנון שירות עובדי ההוראה אשר
עניינן תגמול עובדי הוראה בגין פעילויות חוץ.
בניגוד מוחלט לטענות המבקש, כלל המורים, אשר נטלו חלק בפעילות הביעו
את רצונם והסכמתם לקחת חלק במסע, תוך שהם מודעים היטב לחשיבותה
של הפעילות ותוך שהם מצהירים כי ההשתתפות בפעילות לא נכפתה על איש
מביניהם.
8 מתוך 25
18.2
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
נהפוך הוא כל חבר צוות הוראה אשר ביקש שלא לקחת חלק בפעילות,
שוחרר ממנה על ידי הגב' הראל, מבלי שנדרש לספק כל הסבר לסירובו.
השתתפות בית הספר במסגרת המסע אושרה על ידי כלל הגורמים האמונים
על אישורה, הן ברמה הפדגוגית והן ברמה הביטחונית ובטיחותית ויותר
מכך – עובדי ההוראה אשר נטלו חלק במסע זכו לתגמול הקבוע לעניין זה
בהוראות ההסכמים הקיבוציים החלים עליהם, לרבות הוראות ההסכם
ליישום רפורמת "עוז לתמורה".
ג.
המבקש בחר להביא לעדות מספר רב של עדים אשר אינם רלוונטיים להליך, ביניהם
בעלי תפקידים מבתי ספר אחרים בעיר, אשר כלל לא נכחו ולא נטלו חלק במסע
הישראלי בבית ספר רבין, או גורמים מתוך בית הספר רבין, אשר לא נטלו חלק פעיל
במסע.
עסקינן בדרישה לסעד כספי פרטני, אשר מוגשת במסגרת הליך הנחזה להיות הליך
של סכסוך קיבוצי, ללא כל פירוט ביחס לזהות עובדי ההוראה אשר זכאים, לשיטתו
לאותו הסעד, ללא כל פירוט ביחס לסכומים הנתבעים ומבלי שהוצגה לבית הדין כל
עדות או ראיה ביחס לזכאות מי מבין עובדי ההוראה, אשר כלל לא זומנו למתן עדות
ואשר כלל לא היו מודעים לעצם הגשה הבקשה.
18.3
18.4
להלן תמצית טענות המשיבים 2 ו-3:
גבי הראל – המשיבה 3, הגישה בקשה לסילוק ההליך על הסף כנגדה, מחוסר סמכות
עניינית ומחוסר עילת תביעה משפטית כנגדה. גב' הראל טענה כי מסכת העובדות כפי
שפורטה במסגרת בקשת הצד, אינה יוצרת כל עילת תביעה כלפיה. כל הסעדים
המבוקשים הינם כתוצאה מהפעלת תכנית מסע ישראלי שמשרד החינוך התווה, ואין
כל סעד משפטי בבקשה כנגד המשיבה 3.
יש לסלק את הבקשה על הסף היות ועסקינן בסכסוך פרטני במהותו, ועל כן הבקשה
אינה מתאימה לסכסוך קיבוצי. המבקש מיקד את טיעוניו בטענות להתנהלות
פוגענית ופסולה כלפי 7 עובדי הוראה, בכך שאולצו לצאת עם התלמידים ליימסע
ישראלייי, אין המדובר בסכסוך קיבוצי, ומשכך יש לסלק את הבקשה על הסף.
9 מתוך 25
19.1
19.2
.19
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
שראל
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סייק 48034-04-18
21 נובמבר 2021
ארגון המורים אינו מהווה הארגון היציג ביחס לעובדי הוראה המועסקים בשירות
המדינה. בפסיקה נקבע כי כל עוד לא הוכרה יציגותו של ארגון המורים בחטיבות
הביניים, אין להכיר בו כארגון היציג לגבי עובדי ההוראה בחטיבת הביניים, אשר
המדינה היא מעסיקתם, וכפועל יוצא מכך הוא אינו יכול לבקש סעד כייארגון עובדים
יציג'י, לגבי תוספת ייעוז לתמורה" (סקייכ 64175-09-14 ארגון המורים נ' מדינת
ישראל (מיום 20.7.2017)).
מבקשת הצד עלתה תמונה כי נעשה עוול ל-7 מורים מבית הספר, שהינם בלתי
מזוהים בטענה, כי המורים חוששים לחשוף את זהותם ובעיקר מתגובתה של מנהלת
בית הספר – גבי הראל.
ברם, כל המורים מבית הספר שיצאו למסע ישראלי, חתמו על הצהרה לפיה, יצאו
למסע מרצונם. מכתב ההצהרה נערך בשלב מוקדם, בעת התכתבות קודמת שהיתה
בנושא, וביוזמתם של המורים שהשתתפו במסע, תוך הזדהותם וחתימתם על גבי
ההצהרה. כך העידו גב' מרינה מסראווי, גב' תקווה שרון וגב' נאדיה וואקד.
הוכח כי עבודתם של המורים בליווי התלמידים במסע ישראלי, והתגמול בעד עבודה
זו לא חורג מהוראות סעיף 21 להסכם עוז לתמורה. סעיף 21 להסכם עוז לתמורה
הוא הסעיף הרלוונטי למקרה דנן, עליו הסכים וחתם ארגון המורים וקיימו אותו
משך שנים רבות.
הוכח כי שעות העבודה במסע הישראלי, בוצעו לסירוגין וימי המסע כללו שעות
מנוחה והפוגות ואין להן כל קשר לשעות הוראה במסגרת הוראה בבית הספר. על כן,
גם מסיבה זו לא היתה כל הפרה להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.
קיים היתר כללי להעסקה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית לשם טיפול בילדים,
שכוחו יפה גם לעבודת המורים במסגרת תכנית "מסע ישראלייי.
מעבר לאמור יש להדגיש כי קבלת טענת הארגון לתגמול עובדי הוראה מעבר לקבוע
בסעיף 21 להסכם עוז לתמורה, היא טענה כלכלית אשר יש בה כדי להטיל הוצאות
כספיות משמעותיות ביותר על המדינה, דבר שיוביל לצמצום משמעותי של תכנית
יימסע ישראלייי, ואולי אף לביטולה כליל. בכך תוחטא אחת המטרות החשובות של
מפעל חינוכי ערכי אשר עובדי ההוראה המשתתפים בו במשך השנים מעידים על
היותו אחת התכניות החינוכיות המשמעותיות ביותר הקיימות כיום עבור בני נוער
בגילאי החינוך העל יסוד. כמו כן, הדבר מהווה הפרה של ההסכם הקיבוצי מיום
10 מתוך 25
19.3
19.4
19.5
19.6
19.7
19.8
