9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
09 נובמבר 2021
24
25
ישר
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תלה"מ 21892-06-21 ג. נ' א.
לפני כבוד השופט ארז שני
נגד
ל. ג
התובעת:
הנתבע:
ש. פ. א.
נוכחים:
התובעת וב"כ
הנתבע
ב"כ היועמ"ש
–
עורכת דין דוריס
גולשה-נצר (מטעם הסיוע המשפטי)
וב"כ עורכת הדין סוריקה בנצ'וק
עורכת דין רונית ויינגרטן-צ'רניקר
<2>
פסק דין
26
27
28
לפניי בקשה של אם לאפשר לה ליתן לבנותיהן של הצדדים כל שירות רגשי, רפואי או חינוכי בחתימתה
בלבד וכן לאפשר לאם לבקש להוציא למי מהקטינות או לשתיהן דרכון, בלא צורך בחתימתו של האב.
בייצאתי אל הדרך" אומר כי תהא כותרת התובענה אשר תהא – איש אינו מבקש ואני בוודאי לא אתן
לכך יד, לשלול מן האב את אפוטרופסותו או את אחריותו ההורית על הקטינות. מדובר בזכות טבעית,
זכות יסוד והמצוי בפניי בוודאי אינו מצדיק, כך גם לא מבוקש, את שלילת האפוטרופסות.
למעשה גם אין מדובר באופן ממשי בהגבלת האפוטרופסות, אלא במצב אשר נוצר ולפיו כל מתן שירות
נתקל בקשיים ניכרים. אלה נובעים כעולה מתסקיר אשר נסרק ביום 05.09.2021, גם מן המרחק
הגיאוגרפי שבין הצדדים גם מיחסיהם הטעונים (לשון המעטה) בין הצדדים.
דעתי אינה כדעת באת כוח האב כי הגשת תובענה כגון זו שלפניי פותחת פתח רחב לדון בכל הקשיים
הנובעים מזמני השהות, מן התקשורת העכורה שבין הצדדים ועוד.
אומר רק וייברחל בתך הקטנה"י: כאשר משמשת האם כבית עיקרי לקטינות, מצופה ממנה למסור את
הקטינות במועד הקבוע. כל איחור העולה על 10 דקות הוא איחור בלתי סביר ויש בו כדי להכביד שלא
לצורך ועליה גם למסור את הקטינות.
נכון שאין האב אמור להיות בקר על טיב הלבוש, ההנעלה וכו' של הקטינות – רוצה הוא? שירכוש את
אשר ליבו חפץ. ואולם, אי מסירת הקטינות במועד הוא בעצם מעשה שאינו כדין ודי לחכימא.
למעשה, עיסוקו של האב בשאלות שאינן במוקד כגון לבוש, הנעלה, התרחקותה של האם בשעתו
למחוז המרכז וכו' רק מעידה על הבעייתיות שביחסי ההורים.
29
30
31
32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
ישר
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תלה"מ 21892-06-21 ג. נ' א.
09 נובמבר 2021
משנזקקתי בשעתו ליתן לאם היתר לקבל, בחתימתה בלבד, שירותים רפואיים ורגשיים, כמו אמרתי
שיש בדברים צורך והפרוטוקול שם מדבר בעד עצמו.
אשר לסוגיית הדרכון – הסבירה הפסיקה ואף אנוכי הקטן, כי הזכות להחזיק במסמך רשמי היא זכות
יסוד של אזרח גם כשהוא קטין. הצורך בחתימת שני הורים לשם קבלת דרכון הוא נוהל ראוי, אך אין
הוא תחליף לבקשת עיכוב יציאה מן הארץ כנגד קטין.
בעצם כאשר מתבקשת חתימה על קבלת דרכון, מהווה הדבר מעין אזהרה להורה האחר כי יש כוונה
לנסוע. חפץ? מבקש עיכוב יציאה; אינו חפץ? לו יבורך גם אז.
כאשר אומרת לי באת כוח האב כי מרשה לא יסכים להוצאת דרכון למי מהקטינות בכל מקרה, אין
טעם לעבור את הפרוצדורה המורכבת של תובענה מחדש. ואולם, חשוב לי שהשיקול יהיה לגופו של
עניין ומשכך, רשאית האם בחתימתה בלבד לבקש לקבל דרכון או לבקש להאריך תוקפו של דרכון
עבור כל אחת מן הקטינות ואולם, היא לא תעשה כן זולת אם מודיעה לאב 10 ימים קודם לכן כי
בכוונתה לבקש דרכון, תוך שהיא מבקשת את עמדתו והסכמתו להתייצב לחתימה.
תינתן תשובה שלילית או לא תינתן תשובה תוך 72 שעות כאמור, רשאית האם לבקש ולקבל את
הדרכון בחתימתה בלבד.
אומר ואסביר – לא משרד הפנים הוא זה הצריך לבדוק האם ניתנה הודעה מראש ומה היתה תשובת
האב, אולם אם יסתבר בסופו של יום כי האם לא טרחה לפנות אל האב – תימצא היא מפרה פסק דיני
זה.
—
הדברים מביאים אותי כאמור לתסקיר אותו הזכרתי קודם לכן והאמת, ביני לביני אני מתקשה בו.
כאשר מבוקש תסקיר במקרה של בקשת רשות להתיר לאחד ההורים לחתום לבדו, מבקש אני
משירותי הרווחה "מבט" עובדתי והמלצות.
אין ספק שהיימבטי העובדתי כעולה גם מן התסקיר, הוא שיש קשיים בקבלת שירותים ולא ארחיב.
נותרנו אפוא בצורך בהמלצה מה טוב לעשות – האם מבחינת הדיסציפלינה המקצועית של שירותי
הרווחה יכולים אנו יילחיותיי עם הקשיים שמא לאו; האם פוגע הדבר בטובת הקטינות שמא לאו.
והנה, בפרק הסיכום וההמלצות מספרים לי שירותי הרווחה כי בין ההורים מחלוקות בנושאים רבים,
כי האב מאשר טלפונית אך לא בכתב בקשות שונות שיש בהן צורך, הסכסוך הוא בעצימות גבוהה עם
קטינה בעלת צרכים מיוחדים, הם מספרים לי כי האב לא השלים עם מעבר האם והקטינות לאזור
המרכז ומשכך מסקנת שירתי הרווחה שיש למצוא דרכים יצירתיות.
מכבד אני את שירותי הרווחה, אך פתרון שאומר יימצא נא בית המשפט דרכים יצירתיות" לאן פתרון
הוא, אך למען עשות צדק עם שירותי הרווחה אומר כי הם מציעים דבר מה – הם מציעים מנגנון אשר
2
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
ישר
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תלה"מ 21892-06-21 ג. נ' א.
09 נובמבר 2021
יחייב פניה למגשר, מנגנון של פניה באמצעות דואר אלקטרוני, האחר יצטרך להשיב, אי תשובה היא
כהסכמה – לאמור, מקור לוויכוחים אין קץ, חובת גישור כשאין דרך לכפותה בדין, התמשכות של
הצורך במתן שירותים ואפשרות לווכחנות האם ניתנה או לא ניתנה הסכמה, ממתי יש למנות את 7
הימים – הכל למתאים ליחסים שבין הצדדים.
צר לי, אך בנסיבות המקרה שלפניי גם הצרכים הדחופים של הבנות גם יחסי הצדדים, הפתרון הוא
אכן יצירתי, אך בעיניי הוא בלתי מתאים.
עולם המשפט הוא עולם המחייב את היושב בדין לפעול על-פי דין במקום בו יש דין.
על כולנו מקובל כי טובת הילדות תחילה וכל דבר אחר נסוג מפני עיקרון-על "מלכותייי זה ובכלל זה
כעסיהם וטינותיהם של ההורים, הדדיות ורבות עצימות ככל שיהיו.
כאשר נתונה ילדה בעלת צרכים מיוחדים, אזי ביתר שאת יש צורך לנצל הטבות, לנצל יכולות ליתן
טיפולים מיוחדים ורישומים למקומות מיוחדים ואין זמן ומקום לווכחנות, כי ווכחנות צורך זמן וזמן
משמעו הזנחה.
לא התרשמתי שיש מחלוקת של ממש לעניין יכולתה של האם לבקש ולקבל בחתימתה בלבד כל
טיפול רגשי, נפשי, רפואי או חינוכי עבור הקטינה וכך אני מורה.
המחלוקת האמיתית היא האם ישמש הדבר כלי בידי האם לדחוק את מקומו של האב ולהוציאו מחיי
הקטינות. הדברים עולים בבירור גם מדברי ב"כ היועמ"ש, גם מדברי בייכ האב.
והנה, בבחינת מעשה חסד, נמצאו לי באי כוח האם ובאת כוח האב וזו האחרונה אפילו מספרת כי יש
לה מהלכים אצל מרשה והסכימו הם לשמש "צינור" תקשורת בין ההורים – לו יבורכו.
תפקידי הוא להסביר להם כי ההיענות לבקשתה תוך שאני מתיר לה גם להגיש פסיקתות לחתימתי,
משמעו הטלת נטל כבד יותר על האם כהורה עיקרי לשמר את הקשר בין האב לבין הבנות.
צריכות הבנות לאב ולא רק לאם וצריכים הצדדים להבין כי לילד אם ואב אחד ולא יימצא להם
תחליף. אנו מכירים מן המחקר את קשייהם של הורים לפעול לטובת ילדיהם, להבדיל מלטעון מה
טובת ילדיהם, כאשר הם מצויים בסכסוך בעצימות גבוהה.
גם אם לא היו קיימות בעיותיה המיוחדות של אחת הקטינות, צריכים הצדדים להבין כי סכסוך
בעצימות גבוהה במרבית המקרים חורץ צלקות בנפשם של הקטינים ומה ששני הורים יכולים לרפא
לא ירפאו זרים, משכילים ככל שיהיו.
במילים אחרות: כשמקבלת האם את הצו בו רצתה, מתמרנת היא עצמה למצב בו אם ייכשל הקשר
בין האב לבין הקטינות ואני מתכוון לקשר הדוק וככל שהדברים תלויים בה – כמו מזמינה היא את
פקידת הסעד הפועלת על-פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) להיכנס אל תחום המשפחה ולא טוב הדבר.
3
2
345
6
7
09 נובמבר 2021
ישר
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תלה"מ 21892-06-21 ג. נ' א.
בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.
המזכירות תסגור התיק.
אני מתיר פרסום פסק דיני זה, ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.
<#38>
ניתן והודע היום ה' כסלו תשפ"ב, 09/11/2021 במעמד הנוכחים.
ארז שני, שופט
4
