ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר קציעות
לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001
וש"יר 61771-07-21 אלואד עיסא(אסיר) נ' מדינת ישראל
לפני יו"ר ועדה, כבוד השופטת זהר דולב להמן
חברת ועדה – גב' מימי גילוץ, חינוך
חברת ועדה – גב' בת שבע זידמן, עו"ס
נציג שב"ס – יוסף יעקב גרוס
מזכירת הועדה גב' אביטל דהן
המבקש
חאלד אלואד עיסא (אסיר)
ע"י ב"כ עו"ד יונס אלגרינאוי
נגד
המשיבה
מדינת ישראל
עייי בייך עוייד עינת בלנרו והמתמחה רותם אביטן
החלטה
בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן: החוק), שקלה הוועדה
הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור ולביטחון המדינה, סיכויי שיקומו של האסיר
והתנהגותו בכלא. לשם כך הביאה הוועדה בחשבון, בין השאר, נתונים אלה:
.1
האסיר מרצה מאסר רביעי למשך 26 חודשים בגין 3 עבירות ייצור חפץ מבעיר ו-3 עבירות זריקת
חפץ מבעיר. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן בו הודה והורשע ולגזר הדין, בתאריכים -15
16 ו-17 בנובמבר 2019 ייצר האסיר יחד עם חבריו מספר בקבוקי תבערה ולאחר מכן השליך יחד
עם חבריו בקבוקי תבערה לעבר מגדל שמירה של כוחות הבטחון, לעבר 3 רכבים צבאיים ששהו
בסמוך למגדל שמירה ולעבר כלי רכב של כוחות הבטחון בפעם השלישית. ייצור בקבוקי התבערה
וזריקתם לעבר כוחות הבטחון נעשה מתוך כוונה לגרום מוות או חבלה לכל אדם או נזק לרכוש.
מדובר בעבירות שאין להקל ראש בחומרתן.
2. התנהגות האסיר בכלא לא תקינה. לחובתו 3 עבירות משמעת, שעניינן הפרת הסדר הטוב
והמשמעת של מתקן הכליאה, כאשר בגין שתיים מהן נדון לבידוד ולשלילת טובות הנאה. מדובר
בעבירות הפרת סדר יחד עם אסירים נוספים אשר בוצעו ב-18.6.20, 21.6.20 ו-6.1.21. בנוסף,
לחובת האסיר חמין שלילי, שעניינו מעורבות שלילית מספטמבר 2020 ושני אירועים, הראשון
מספטמבר 2020 והשני מאפריל 2021.
.3
חוות דעת שבייך בעניינו של האסיר מתייחסת לחומרת מעשיו ונרשם כי שבייכ מתנגד לשחרור
המוקדם, על אף שאין מידע מתקופת מאסרו. מקובלת עלינו טענת בייכ האסיר, כי חווייד שבייך
1 מתוך 3
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
טור
ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר קציעות
לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001
רש"יר 61771-07-21 אלואד עיסא(אסיר) נ' מדינת ישראל
היא כללית ולא מתייחסת באופן פרטני לאסיר ולמסוכנות הנשקפת ממנו – אולם נקבע בפסיקה
כי על הועדה לתת משקל לחוות דעת שביים גם כשמדובר בחוות דעת כללית, שנרשמה מתוך
תפיסה של מסוכנות פוטנציאלית ומבלי להתייחס לטעמים פרטניים רלבנטיים לאסיר שבפנינו.
מדובר בחוות דעת המבוססת על שיקולים מקצועיים והערכת הסיכונים לביטחון המדינה
והציבור, על פי נתונים אמפירים שנאספו לאורך שנים ועל כך יש להעניק לה משקל, אף אם לא
מכריע [ראו והשוו עת"א 51625-12-18 מדינת ישראל נ' מנצור (31.12.18) – להלן: ענין מנצור ו-
עתייא 41888-11-18 מדינת ישראל נ' צופי ואח' (27.11.18) – להלן: ענין צופי]. זאת ועוד, מחוות
הדעת עולה כי על פי הנתונים האמפירים, מניתוח רב שנתי עלה כי אחוז העצורים בעבירות
בטחוניות אשר היו בעבר במעצר עלה באופן משמעותי ועומד כיום על כ-55 אחוז מהעצורים.
4. בהמשך לחוות הדעת, נציין כי לחובתו של האסיר רישום פלילי הכולל 3 הרשעות קודמות ב-4
תיקים, בעבירות יידוי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה, הפרת הכרזת סגירת שטח או הפרעה
לרשות וכניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק. בגין הרשעותיו הקודמות ריצה האסיר מאסרים
בפועל ונדון למאסרים מותנים וקנסות. עברו של האסיר מלמד אף הוא על מסוכנותו, כמו גם על
רצידיביזם ויש בו כדי לאשר את הנטען בחוות דעת שב"כ.
.5
ביום 31.1.13 עלה האסיר לוועדת השחרורים בגין מאסרו הראשון, שרוצה לאחר שהאסיר יידה
אבנים והשליך בקבוקי תבערה לעבר כוחות הבטחון. עבירות אלו בוצעו עת היה האסיר קטין.
וועדת השחרורים מצאה שמסוכנות האסיר גבוהה ולא נעתרה לבקשתו לשחרור מוקדם, חרף גילו
הצעיר.
6. כאן המקום להזכיר בנושא חומרת העבירה, כי אף כשמדובר בייצור והשלכת בקבוקי תבערה,
אשר נעשו מספר פעמים – לא ניתן לטעון שמדובר במעידה חד פעמית, גם אם אלו נעשו תקופת
זמן קצרה של 3 ימים רצופים. כשמדובר במי שהיה נחוש לפגוע בכוחות הביטחון יותר מפעם אחת
– אזי גם במקרה של השלכת בקבוקי תבערה, נקודת המוצא היא שנשקפת מסוכנות [ראו והשוו
ענין מנצור].
7. כידוע, על פי ההלכה, כשמדובר באסירים ביטחוניים, המבצעים עבירות על רקע אידיאולוגי –
הנטל על האסיר להוכיח שהוא זנח קו אידיאולוגי זה, שכן שחרור מוקדם הוא לא זכות קנויה.
בעניין זה אין לנו אלא להפנות לקביעות בית המשפט המחוזי בעת"א 30452-01-21 מדינת ישראל
נ' דארי (20.1.21) (להלן : עניין דארי) –
"כשמדובר בעבירות שהמניע להן הוא אידיאולוגי, הרי שכל עוד הנסיבות שנגדן
כוונו המעשים שהונעו מהמניע האידיאולוגי מתקיימות, הסכנה להישנות
מעשים דומים על אותו רקע שרירה וקיימת. במצב דברים זה, אסיר שביצע
12
13
14
15
16
17
18
20
22222
21
23
24
25
26
27
28
29
30
2 מתוך 3
ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר קציעות
לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001
וש"ר 61771-07-21 אלואד עיסא(אסיר) נ' מדינת ישראל
.8
1…
עבירה ממניע אידיאולוגי צריך לשכנע את הועדה שהוא זנח את התפיסה
שהביאה אותו לביצוע המעשים.
המציאות בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני לא השתנתה, והמתח הנובע מכך
בעינו עומד. המשיב … צפוי לשוב לאזור מגוריו לאחר שחרורו מהמאסר. לאותה
סביבה, לאותם חברים, ולאותם תנאים שבמסגרתם הוא ביצע את העבירות נגד
כוחות הביטחון הישראליים. הדאגה שמא הוא ישוב ויבצע עבירות דומות כחלק
מההתנגדות לשלטון הישראלי ולכוחות הביטחון, אינה דאגת שווא".
מפי האסיר שמענו כי היה קטין בעת ביצוע העבירות, לא ידע מה הוא עושה, חייב להשתחרר כי
אביו חולה והוא ממש מצטער על המקרה. אף אם ניתן לראות בדברים מינוריים אלו הבנה של
חומרת העבירות וחרטה על המעשים שביצע, אין בהם התחייבות שלא יחזור על מעשיו, אלא
בעיקר הבעת רצון לשוב לביתו. כפי שנקבע ב-עניין דארי "ההלכה קובעת כי לשם הוכחת שינוי
אין די בהצהרות מילוליות של הנוגע בדבר, אלא יש להציג תמונה משכנעת ונתמכת במעשים של
ממש לאורך זמן". עוד נפסק, כי "אין די באמירה בודדת שנעשית בפני ועדת השחרורים שכנותה
ומניעיה אינם ברורים וידועים" כדי ללמד שהאסיר עבר שינוי אידיאולוגי ותפיסת עולמו לא מגלה
עויינות או מסוכנות כלפי ביטחון המדינה [ראו והשוו ענין צופי ו-ענין מנצור].
לכך יש להוסיף העובדה שהאסיר לא שילם הקנס שהושת עליו וגם בכך יש כדי ללמד על העדר
חרטה כנה ואמיתית.
אשר על כן, לא הובאה בפנינו ראייה כלשהי המלמדת על זניחת הקו האידיאולוגי.
עולה מן המקובץ, כי האסיר לא עמד בנטל המוטל עליו לשכנע את ועדת השחרורים, בהתאם לסעיף
3 לחוק, כי הוא ראוי לשחרור וכי שחרורו לא מסכן את שלום הציבור ומשכך האסיר לא ישוחרר
בשחרור מוקדם.
<#34>
בהתאם לעמדת האסיר ובא כוחו – הועדה מתירה פרסום שם האסיר בהחלטה.
ניתנה והודעה היום י"ב חשוון תשפ"ב, 18/10/2021 במעמד הנוכחים.
fre ap
2
1234567
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
2222222
19
20
21
23
26
Giria
זהר דולב להמן,
שופטת
יוסף יעקב גרוס,
נציג שבי'ס
גב' בת שבע זידמן,
חברת וועדה
3 מתוך 3
גב' מימי גילוץ,
חברת וועדה
27
