בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 47586-09-20 בניין הדקלים בע"מ נ' נור ה.י.ד. החזקות נדל"ן (2012) בע"מ ואח'
ת"א 52165-10-20 נור ה.י.ד. החזקות נדל"ן (2012) בע"מ נ' בנין הדקלים בע"מ ואח'
לפני כבוד השופט עדי הדר
ת"א 47586-09-20 בניין הדקלים בע"מ נ' נור ה.י.ד. החזקות נדל"ן (2012) בע"מ ואח'
התובעת:
בנין הדקלים בעיימ
חברות 514763432
נגד
הנתבעים:
.1
.2
.3
.4
.5
.6
נור היייד החזקות נדליין
קנדיאן נור החזקות בע"מ
אהרן רוני דניאל
הדר מרדכי אהרון
מאיר אייל רז
נחום הופטמן, עוייד
ת"א 52165-10-20 נור ה.י.ד. החזקות נדל"ן (2012) בע"מ נ' בנין הדקלים בע"מ ואח'
התובעת:
נור היייד החזקות נדלן
נגד
הנתבעים:
1. בניין הדקלים בע"מ
2. יוסי שטרית
3. אריק אמיר, עוייד
החלטה
לפני ביהמ"ש בקשת הנתבעת 1 בתייא 47586-09-20 בנין הדקלים בעיימ ני נור ה.י.ד. החזקות
נדליין (2012) בע"מ ואח' (להלן :"יתביעת בניין הדקלים") לחיוב התובעת בהפקדת ערבון.
1 מתוך 6
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 47586-09-20 בניין הדקלים בע"מ נ' נור ה.י.ד. החזקות נדל"ן (2012) בע"מ ואח'
ת"א 52165-10-20 נור ה.י.ד. החזקות נדל"ן (2012) בע"מ נ' בנין הדקלים בע"מ ואח'
1. המבקשת הגישה הבקשה ביום 29.9.20. המבקשת ביקשה לחייב המשיבה בסכום שלא
יפחת ממאה אלף ₪. המבקשת טענה כי בעל מניותיה העיקרי של התובעת מר דוד עזיזי
נמצא תחת כינוס נכסים בהוצאה לפועל וכי אין במשיבה דבר וחצי דבר. כמו כן טענה
שהתביעה חסרת בסיס וסיכוייה קלושים.
2. לבקשת המשיבה, כבוד הרשמת הבכירה ורדה שוורץ האריכה ביום 10.11.20 המועד
להגשת התשובה עד יום 19.11.20.
3. המשיבה הגישה תשובתה ביום 19.11.20 ובה טענה כי די בצרוף התחייבות לתשלום כדי
לפטור התובעת מהפקדת ערבון, כי הבקשה סותרת פסק דין מיום 1.6.20, וכי הבקשה
מסתירה מידע ונעדרת תשתית עובדתית ותצהיר.
4. המבקשת הגישה ביום 22.11.20 תגובה לתשובה בה טענה שמר אלבז המוצע כערב מצוי
בקשיים כלכליים עצומים ונותר ללא נכסים, המשיבה אינה פעילה, והחשש שלא ניתן
יהיה להפרע מהתובעת הוא אמתי.
5. ביהמ"ש לא דן מיד בבקשה, שכן נאלץ תחילה לדון בטענה אחרת של הנתבעים שיש
לסלק על הסף את התביעה שכן לעוייד אמיר אין יפוי כח מתאים לייצג המשיבה מכונס
הנכסים של מרבית מניות התובעת.
6. לאחר שביהמ"ש הכריע בבקשה לסילוק על הסף, התברר שיש הליך נוסף במחוז מרכז
ובימ"ש זה המתין להחלטת בית המשפט העליון בבקשה לאחד שמיעת שני ההליכים.
7. לאחר שבית המשפט העליון קבע ששני ההליכים יישמעו לפני מותב זה, התקיים היום
דיון בו ביהמ"ש שמע במשך כשעה טיעון בעל פה מעבר לטיעונים בכתב שהוגשו.
דיון והכרעה
8. ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ
(14.2.16) עמד כב' השופט עמית על תכלית סעיף 353א לחוק החברות ועל הבדיקה
שביהמ"ש עורך, שעה שמגיעה לפתחו בקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות לפי
סעיף זה. נקבע כלהלן :
2 מתוך 6
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 47586-09-20 בניין הדקלים בע"מ נ' נור ה.י.ד. החזקות נדל"ן (2012) בע"מ ואח'
ת"א 52165-10-20 נור ה.י.ד. החזקות נדל"ן (2012) בע"מ נ' בנין הדקלים בע"מ ואח'
ייתכליתו העיקרית של חוק החברות הינה להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל
לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים
לאור תכלית זו, בבואו להחליט בבקשה לחייב תובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, בית
המשפט עורך בדיקה תלת-שלבית: בשלב הראשון נבדק אם התובעת יכולה, מבחינה כלכלית,
לעמוד בהוצאות שתפסקנה. בשלב זה, בית המשפט לוקח בחשבון את מצבה הכלכלי של
התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי (אורכו, מורכבותו, האם נדרשים מומחים או
גילויים חריגים), שכר הטרחה הצפוי, וסיכויי התביעה. אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא
עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני,
בו נבחן אם נסיבות העניין
מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה. כידוע, במקרה של חברה, להבדיל מתובע אישי, הטלת
ערובה הינה הכלל ולא החריג… בשלב השלישי, בית המשפט ייקבע את גובה הערובה…
בשלבים השני והשלישי על בית המשפט לאזן, בין היתר, בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות
הקניין של הנתבע. בקביעת הערובה, רשאי בית המשפט לקחת בחשבון נכונותם של מנהלי
התובעת או בעלי השליטה בה, לערוב באופן אישי להוצאות…".
9. ברעייא 70399-12-20 MIG Material Innovaite Gesellschaft mbH ואח' נ'
כמיטל אחזקות בע"מ ואח' נקבע כי על פי סעיף 353 א לחוק החברות, כאשר התובעת
היא חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, ניתן לחייבה בהפקדת ערובה מספקת
אלא אם כן היא הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין או
שנסיבות העניין אינן מצדיקות חיובה במתן ערובה.
10. הכלל הוא, כאמור, חיוב החברה בהפקדת ערובה והפטור הוא החריג.
ראה לעניין זה: רע"א 6528/14 רפיח בית החלמה בע"מ נ' משרד הבריאות – מדינת ישראל,
פסקה 5 (18.1.15).
ראה גם: רע"א 5524/17 מקור הנפקות וזכויות בע"מ על ידי מנהל החברה נ' עו"ד איתן גבע
(10.8.17) – סעיף 7.
11. המבקשת טענה בדיון היום יצירפנו לבקשה את נספח ו' המראה על עיקולים בחברה,
הם לא מכחישים שהנכס היחיד שלהם שהיה נמכר ואין להם נכסים, בתגובתם הטענה
היחידה שלהם שיש להם זכות תביעה וגם היום עו"ד אמיר מציג עצמו ככונס נכסים של
מר עזיזי שרוב המניות בחברה שלו. מדובר בחברה ללא נכסים ואין לה פעילות גם לפי
התגובה שלהם, לא הוגש מסמך מרוייח ולא מאזן, אנו צירפנו את נספח ד מה שהוגש
לבית המשפט המחוזי המראה על גירעון של 1 מליון ₪."
3 מתוך 6
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 47586-09-20 בניין הדקלים בע"מ נ' נור ה.י.ד. החזקות נדל"ן (2012) בע"מ ואח'
ת"א 52165-10-20 נור ה.י.ד. החזקות נדל"ן (2012) בע"מ נ' בנין הדקלים בע"מ ואח'
12. במקרה דנן, מרבית מניות התובעת מוחזקות ע"י כונס נכסים ולא הוגש מכתב רואה
חשבון בדבר איתנות התובעת. ביהמ"ש דוחה הטענה של המשיבה שדניים סקירה שהוגש
בהליך בו הוגשה בקשה לפרוק המשיבה, יכול לבוא במקום מכתב רואה חשבון בעניין
איתנות כספית. העובדה שביהמ"ש לא נתן צו פרוק נגד המשיבה, אינה בגדר הוכחה
לאיתנות כספית.
13. לכן, ביהמ"ש קובע כי המשיבה לא הוכיחה איתנות כספית.
14. ביהמ"ש קובע כי התובעת לא הוכיחה כי עסקינן במקרה חריג שבו לא יחויב תאגיד
בערובה. בין הצדדים התנהלו ומתנהלים מספר הליכים ואין לקבוע בשלב זה שסיכויי
התביעה גבוהים, או קלושים כטענת המבקשת. התביעה כאן היא לחיוב הנתבעים בגין
חבותם לנזקים שונים נטענים בסכום של כשני מיליון ₪ ויהיה על המשיבה לעמוד בנטל
הבאת הראיות והשכנוע בעניין כל היסודות הנדרשים לצורך הוכחת הטענות לגרם נזק
והיקף הנזק
15. התובעת טענה שבת"א 68562-03-18, הליך אחר בין חלק מבעלי הדין כאן, כבוד השופטת
בוסני דחתה את התביעה נגד התובעת כאן בגין תשלום תמורה עבור רכישת אופציה. אולם,
הטענה אינה בהכרח מסייעת לתובעת בתביעה כאן. התובעת טענה שייכל התביעה מבוססת
על הריבית שהיה צריך לפרוע הלוואה בתאריך מסויים. התביעה שלנו להשבה ופיצוי
מבוססת על כך שהקדימו את פרעון ההלוואה וגרמו לנו לנזקים. החלטת כב' השופטת
בוסני הכריעה. ההלוואה נגזרת מהאופציה." יתכן שיש ממש בטענה זו, אך אין לקבוע שדי
בכך לעת הזאת. כמו כן, כפי שיפורט בהמשך, הוגש ערעור בעייא 59828-04-21 וערכאת
הערעור עיכבה ביצוע פסק הדין.
16. גם יכולתו הכלכלית של מר אלבז שהוצע כערב לא הוכחה. כמו כן, ממילא, אם
באפשרותו לערוב להוצאות שייפסקו, אם ייפסקו, נגד התובעת, מן הראוי שיפקיד
ערבון, תחת לחייב הנתבעת לפעול לגביית הוצאות, ככל שייפסקו לטובתה, ממנו. לא
הובא טעם מניח הדעת מדוע לא יבצע מר אלבז ההפקדה ככל שיש לו היכולת הכלכלית
הנטענת, בהעדר נכסים שבאפשרותו להעמיד להבטחת הגביה באופן יעיל.
17. בדיון שהתקיים היום, ביהמ"ש לא קיבל מענה מניח הדעת מדוע יש הבדל מהותי בין
דינה של התובעת כאן ובין דינה של התובעת בת"א 52165-10-20 נור ה.י.ד. החזקות
נדל"ן (2012) בע"מ נ' בנין הדקלים בע"מ ואח' (להלן: "התביעה הנוספת") ששמיעתה
4 מתוך 6
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 47586-09-20 בניין הדקלים בע"מ נ' נור ה.י.ד. החזקות נדל"ן (2012) בע"מ ואח'
ת"א 52165-10-20 נור ה.י.ד. החזקות נדל"ן (2012) בע"מ נ' בנין הדקלים בע"מ ואח'
אוחדה עם התביעה כאן, שכבר חויבה להפקיד ערבון, עוד לפני שהתביעה הנוספת
הועברה אל מותב זה. לא זו אף זו, בתביעה הנוספת נקבע ערבון נמוך יחסית לסכום
התביעה, כך שלכאורה, ביהמ"ש שקבע גובה הערבון מצא שהטענות נגד התובעת אינן
מופרכות.
18. התובעת טענה שבהליך בו דחתה כבוד השופטת בוסני התביעה נגד התובעת כאן ייש
הפקדה נוספת של 936 אלף ₪ והכסף אמור לחזור אלינו". אולם, כאמור לעיל, טענה זו
אינה מסייעת מרגע שהוגש ערעור וערכאת הערעור הנכבדה הורתה על עיכוב ביצוע פסק
הדין.
19. התובעת טענה שישנו פיקדון עליו הורה בית המשפט המחוזי בהליך בו דן בבקשת המבקשת
ליתן צו פרוק נגד התובעת כאן בסך של 600 אלף ₪. התובעת טענה ש"בית המשפט יצא
מתוך הנחה שאין לי כסף." המבקשת טענה שהסכום דנן "על פי כב' השופטת סילש נועד
להבטיח את החוב נשוא ההלוואה לא את ההוצאות הוא נועד להבטיח את סכום התביעה
לא הוצאות. מחקנו הערת אזהרה לטובתנו על סמך סכום זה. מדובר בחברה שמתנהלת
ללא נכסים."
20. מעיון בהחלטת כבוד השופטת לושי עבודי שדנה בבקשה של המבקשת ליתן צו פרוק נגד
המשיבה עולה שאין תימוכין לטענת המשיבה שסכום הערבון בסך של 600,000 ₪ נועד
להבטיח ברור תביעת המשיבה כאן. להפך, הבקשה למתן צו פרוק נמחקה כנגד הפקדת
הערבון באופן שיאפשר למבקשת לנהל הליך אזרחי נגד המשיבה ללא צורך בפרוק
המשיבה. ככל שסברה המשיבה, שהערבון אמור לשרת תביעות שהיא תגיש נגד אחרים,
היה עליה לעגן זאת בכתב בהסכמת הצדדים באותו הליך ולא להסתמך כטענתה בדיון ייעל
הלך הרוח של החלטת כב' השופטת עבודי."
21. התובעת טענה בדיון כי מבקשת לחקור את המצהיר בבקשה להפקדת ערבון. ביהמייש דוחה
הבקשה שכן נטל הבאת הראיות והשכנוע להוכיח שמתקיים מי מהסייגים לחייב תאגיד
בערבון, חל על המשיבה ולא על המבקשת. לכן, למבקשת לא הייתה חובה לתמוך הבקשה
בתצהיר ומי שזכאי היה לחקור במסגרת ההליך היא דווקא המשיבה, אך היא לא ביקשה
זאת.
22. לעניין האיזון בין זכות הגישה לערכאות ובין ההוראה המחייבת בנסיבות אלה לחייב
בהפקדת ערבון, ביהמ"ש מוצא שהאיזון המידתי הוא עייי חיוב התובעת בהפקדת ערבון
בסך של 100,000 ₪ ביחס לגובה התביעה בסך של כשני מיליון ₪ ומורכבותה וטענת
המשיבה שיש בידי מר אלבז היכולת לעמוד בתשלום ההוצאות ככל שייפסקו.
5 מתוך 6
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 47586-09-20 בניין הדקלים בע"מ נ' נור ה.י.ד. החזקות נדל"ן (2012) בע"מ ואח'
ת"א 52165-10-20 נור ה.י.ד. החזקות נדל"ן (2012) בע"מ נ' בנין הדקלים בע"מ ואח'
23. לנוכח האמור לעיל, ביהמ"ש מחייב המשיבה להפקיד, כבקשת המבקשת, הסך של 100,000
₪ בקופת ביהמ"ש עד יום 1.12.
24. היה ולא יופקד הערבון, ביהמ"ש ימחק התביעה.
תז"פ ליום 5.12
ניתנה היום, כ"ז חשוון תשפ"ב, 02 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.
6 מתוך 6
עדי הדר, שופט
