בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פר"ק 18184-11-15 רוביקון ביזנס גרופ בע"מ ואח' נ' חבר ואח'
לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי
מספר בקשה: 101
בעניין:
בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983
ובעניין:
רוביקון ביזנס גרופ בע"מ (בפירוק)
רוביקון
ובעניין:
–
עו"ד ארז חבר – בתפקידו כמפרק חברת רוביקון
המפרק
ובעניין:
מחזיקי אגרות החוב של רוביקון בפרויקט גלים גלים
אשקלון (לפי רשימה)
ע"י בא-כוחם עוייד עופר שפירא
מחזיקי אג"ח גלים
ובעניין:
עמרם יעקוביאן ו-274 אח'
ע"י בא-כוחם עו"ד יוסי מנדלבאום
275 המשקיעים
ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי – מחוז תל-אביב
ע"י בא-כוחו עוייד מיכאל רוזנבלט
הכונס הרשמי
פסק-דין
1. בפניי בקשה לאישור הסכם פשרה שהוגשה במסגרת הליכי אכיפת השעבודים נשוא תיק זה
(להלן: "הבקשה").
2. הבקשה הוגשה על-ידי מספר בעלי דין: עו"ד ארז חבר בתפקידו כמפרק קבוצת חברות רוביקון
(להלן: "המפרקי) שבראשן עמדה חברת רוביקון ביזנס גרופ בע"מ (בפירוק) (להלן :
יירוביקון'); 27 מחזיקי אגרות החוב המובטחות בשעבוד על זכויות רוביקון בפרויקט "גלים
גלים" אשקלון, שפרטיהם מופיעים ברשימה שצורפה כנספח 1 לבקשה (להלן: "מחזיקי אג"ח
גלים" ו"פרויקט גלים"), וכן 275 משקיעים שונים בעלי זכות נשייה בנכסי רוביקון שפרטיהם
מופיעים ברשימה שצורפה כנספח 2 לבקשה (להלן: "275 משקיעים").
1 מתוך 14
12
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
= 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
30
31
22232
29
ראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פר"ק 18184-11-15 רוביקון ביזנס גרופ בע"מ ואח' נ' חבר ואח'
לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי
רקע כללי
3. ביום 23.10.2015 הוריתי על מתן צו לפירוק זמני לחברת קלע – הקרן לעידוד יזמות (בישראל)
בעיים, הקשורה לחברת רוביקון (להלן: ייקלעי) (תיק פרייק 29883-10-15), במסגרתו הוריתי על
מינויו של עוייד חבר כמפרק זמני לחברה. בהמשך, וביום 25.10.2015 הוריתי על מינויו של עוייד
חבר גם כמפרק זמני לחברת רוביקון שהליכי חדלות הפירעון בעניינה מתנהלים במסגרת תיק
פרייק 55904-10-15.
מאחר ומרבית הליכי חדלות הפירעון בעניינה של קבוצת החברות רוביקון מתנהלים במסגרת
תיק פרייק 55904-10-15 הוא יכונה להלן ומטעמי נוחות: "תיק הפירוק".
4. ביום 31.1.2016 הורה בית המשפט (כב' סגן הנשיאה (כתוארו אז) השופט א' אורנשטיין), על
מתן צווי פירוק קבועים לרוביקון ולקלע ובתוך כך מונה עוייד חבר כמנהל מיוחד לנכסי
החברות. בהמשך מונה עוייד חבר לתפקידו הנוכחי.
5. על-פי הנטען בדוחות שהגיש המפרק במסגרת תיק הפירוק, עסקינן בהליך חדלות פירעון מורכב
ורחב היקף, במרכזו קבוצה המונה כ-30 חברות ובראשה חברת רוביקון שהייתה בבעלותו
ובניהולו של אמיר ברמלי (להלן: "ברמלייי). ממועד הקמתה של רוביקון בשנת 2009 ועד למתן
צו הפירוק בעניינה, פעלה רוביקון (והחברות הקשורות לה) כקרן השקעות פרטית במגוון
תחומים וביניהם: השקעות וניהול סיכונים, מימון, ביטוח, יזמות סביבתית, מסעדנות, תיירות,
קמעונאות, פנאי ועוד.
6. כנטען בדוחות, קבוצת החברות גייסה כספים לצורך פעילותן כשמרבית הכספים גויסו על-ידי
קלע בדרך של הצעת מסלולי השקעה שונים למשקיעים לצד הבטחת תשואות בשיעורים
גבוהים. לאחר גיוס הכספים, העבירה קלע את הכספים לחשבונה של רוביקון לצורך מימון
הקבוצה כולה. לטענת המפרק, מטה הקבוצה נוהל מחשבונה של רוביקון, היינו כלל העברות
הכספים בקבוצה נעשו דרך חשבון זה לרבות: העברות כספים לצרכי השקעות, תשלומי ריביות
והחזרי השקעה למשקיעים (דרך חשבונה של קלע), תשלום עבור הוצאות שוטפות לניהול
אחזקות הקבוצה, תשלומי שכר לעובדים ולרשויות וכן הועברו כספים לכיסו האישי של ברמלי
(סעיפים 27.13-27.14 לדוח המפרק מיום 4.1.2021 בתיק הפירוק).
2 מתוך 14
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
ראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פר"ק 18184-11-15 רוביקון ביזנס גרופ בע"מ ואח' נ' חבר ואח'
לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי
מועד יצירת השעבוד בנוגע לכל משקיע ומשקיע ביחס למועד הגשת בקשת הפירוק נגד קלע –
משמע, האם הפעולות נעשו בתוך תקופה של שלושה חודשים עובר להגשת בקשת הפירוק נגד
קלע; וכן הכרעה בשאלת התקיימות היסוד הנפשי ביחס לכל משקיע ומשקיע וכוונתו להעדיף.
קרי, האם הפעולות נעשו על מנת ליתן עדיפות למחזיקי אג'ים גלים על פני נושים אחרים
ברוביקון, או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד מחזיקי אג'ים גלים.
על מורכבותו של הליך אכיפת השעבודים ניתן ללמוד אף מהימשכות ההליך, ממספר הדיונים
שהתקיימו (למעלה מ-20 ישיבות) שבאו לידי ביטוי במאות עמודי פרוטוקול, 101 בקשות, 262
החלטות ואלפי מוצגים שהוגשו בתיק.
במצב דברים זה, ברי כי עסקינן בתיק חריג, רחב היקף בכל קנה מידה, המצדיק שימוש בהוראת
סעיף 307(א)(5) לפקודת החברות ומתן סמכות למפרק להגיע להסדר פשרה שונה ומגוון עם
קבוצות הנושים שבתיק זה, בהתאם לקבוע בעניין אלישיוב.
34. שנית, כידוע, לא בנקל יתערב בית-המשפט בשיקול דעתו של המפרק בהפעילו אחת מהסמכויות
שניתנו לו בהוראת סעיף 307 לפקודת החברות. אמנם, בהתאם להוראת סעיף זה, נדרש המפרק
לאישורו של בית-המשפט לצורך ביצוע אחת מהפעולות המנויות בסעיף, ברם, סמכות בית-
המשפט בהקשר זה הינה ככלל, סמכות פיקוח בלבד (ראו: ע"א 4162/04 חברת בונוביל 1995
בע"מ נ' עו"ד יוסי דרור (10.8.2006), בפסקה 8). בענייננו, לא רק שלא מצאתי כי המפרק חרג
מסמכותו או כי קיבל החלטה תוך הפעלת שיקול דעת מוטעה אלא שבנסיבות המקרה דנן,
נראה כי הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים, דווקא היטיב עם נושי רוביקון על סוגיהם השונים.
כפי שצוין לעיל, הכרעה בסוגיות המשפטיות והעובדתיות בהליך אכיפת השעבודים בתיק זה
אינה פשוטה כלל ועיקר, כך שחלוקת תמורת מימוש השעבודים בהתאם למוסכם בהסכם
הפשרה, הינה התוצאה הרצויה והנכונה בנסיבות העניין וזאת בהתחשב בסיכונים והסיכויים
שרבצו לפתחם של הצדדים.
35. שלישית, אשר לתגמול המיוחד ל-275 משקיעים בהיותם נושים פעילים יצוין, כי כל הצדדים
בהליך זה, לרבות הכונס הרשמי, הינם תמימי דעים כי יש להכיר בפועלם של 275 המשקיעים
כנושים פעילים בהליך בהתאם להלכה שנקבעה בעניין ב.ר.ן. כמו כן, כלל הצדדים אף מסכימים
על שיעור התגמול שמגיע לאותם משקיעים. כאמור לעיל, הסתייגות הכונס הרשמי מתמצית
בשאלת אופן יידוע יתר נושי רוביקון בדבר הסכם פשרה זה, ולשיטתו יש לאשר את רכיב
התגמול המיוחד ל-275 המשקיעים בקרב אסיפות הנושים של רוביקון עובר לאישור הסכם
הפשרה ולא בדיעבד.
11 מתוך 14
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
33
ראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פר"ק 18184-11-15 רוביקון ביזנס גרופ בע"מ ואח' נ' חבר ואח'
לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי
לטעמי יש לדחות הסתייגות זו. כאמור, בהתאם להוראת סעיף 307 (ג) לפקודת החברות אין
מניעה ואף רצוי בענייננו לאשר את הסכם הפשרה בלא הצורך בכינוס אסיפות נושים זאת לאור
מורכבות ההליכים ומגוון הזכויות והקבוצות, המקשים על השגת פתרון כולל לכלל קבוצות
הנושים ועל מנת לשמור על גמישות פעולותיו של המפרק בהתאם לסמכויותיו.
לא בכדי מאפשר סעיף 307 (ג) לפקודת החברות לכל נושה או בעל מניות בחברה שבפירוק, לפנות
לבית-המשפט לאחר הפעלת הסמכות כאמור על-ידי המפרק. כך גם בעניינו קל וחומר במקרה
כה סבוך, אין מניעה כי הסכם הפשרה יובא לידיעת כלל נושי רוביקון לאחר שזה יאושר בהליך
דנן.
זאת ועוד. בהתאם להלכה בעניין ב.ר.ן, הכרעה בשאלת מתן תגמול לנושה פעיל מצויה במתחם
שיקול הדעת הבלעדי המסור לבית-המשפט הן מכוח סמכויותיו הרחבות של בית-המשפט של
חדלות פירעון והן באמצעות הכרה בתשלום כהוצאות פירוק הנהנות מדין מקדימה (ראו עניין
ב.ר.ן בפסקאות 29-28) וכן הוראת סעיף 287 לפקודת החברות לפיו: "… רשאי בית המשפט
לצוות שהאגרות וההוצאות הכרוכות בפירוק ישולמו מתוך הנכסים לפי סדר עדיפות שיראה
לצודקי. בשל סמכות ייחודית ובלעדית זו, לא מצאתי כי יש מקום להביא רכיב תשלום זה
לאישור יתר הנושים, על אף השלכותיו על קופת הנשייה. בנוסף, לדידי, הצורך בקבלת הסכמת
יתר הנושים, מנוגד לרעיון מתן תגמול מיוחד לנושה הפעיל, מאחר ורעיון זה, בבסיסו, נועד
לתמרץ נושים לקחת חלק פעיל בהליך. ככל שנושים אשר יהיו מעוניינים להיות אקטיביים
בהליך ולסייע לבעל התפקיד להשיא את נכסי קופת הנשייה, ידעו כי יהיה עליהם ליתן דין
וחשבון על פועלם המצדיק תגמול כלפי יתר הנושים ועל חשבונם, עלולים הראשונים להירתע
ובכך תוכשל מטרת התמריץ. כמו כן, הדבר עלול ליצור מתחים מיותרים בין קבוצות הנושים
השונות באופן שירפה את ידיהם של הנושים הפעילים.
אכן, מדובר במקרה חריג וייחודי בעל השלכות על קופת הנשייה של רוביקון. אך דווקא בשל
ייחודיות זו, איני סבורה כי יש להקשיח את התנאים הדרושים לצורך מתן תגמול לנושה פעיל
על דרך הוספת תנאים חדשים יש מאין. כמו כן, בל נשכח כי שיעור התגמול קשור בין היתר גם
לכמות המשקיעים שלקחו חלק פעיל בהליך אכיפת השעבודים ושיעורם חובם. תביעות החוב
שאושרו להם עומדות על סכום הכולל של 152,753,736 ₪ המהווה כ-70% מערך הנשייה בדין
רגיל ברוביקון. משכך, ומאחר ומעמדם של הנושים המובטחים ברוביקון מוסדר בהסכם פשרה
זה, ובשים לב כי חובם של נושים בעלי מעמד נשייה בדין קדימה ברוביקון צפוי להיפרע במלואו,
הרי שהבאת אישור התגמול בקרב נושים בעלי שיעור ערך חוב נמוך יחסית בהשוואה לכלל
החובות, נעדר כל היגיון של ממש, וגם מטעם זה אני דוחה את ההסתייגות.
12 מתוך 14
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
ראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פר"ק 18184-11-15 רוביקון ביזנס גרופ בע"מ ואח' נ' חבר ואח'
לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי
על אף ששאלת הזכאות לתגמול מיוחד ושיעורו אינו במחלוקת בין הצדדים, יש לציין כי 275
המשקיעים לקחו חלק פעיל בהליך בגדרו השקיעו את מלוא מרצם. זאת, בין היתר, באמצעות
ליווי ההליך במשך כל השנים למן הצטרפו לו בהחלטת בית-המשפט מיום 28.12.2015. בתוך
כך מימנו את שירותי ייצוג במשך כל התקופה לצורך התנגדות לבקשת אכיפת השעבודים,
חלקם אף הגישו תצהירים בהליך, העידו בדיוני ההוכחות והיו מעורבים ביצירת התשתית
המשפטית להתנגדות לבקשה. במצב דברים זה, ומאחר ולנושים אלו אף הייתה תרומה של
ממש בגיבוש ההסכמות, לא מצאתי מקום להעמיד רכיב תגמול זה לבחינת יתר הנושים באופן
שעלול לסכל את הסכם הפשרה בכללותו.
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
סוף דבר
36. לאור האמור אני נעתרת לבקשה.
ניתן בזאת תוקף של פסק-דין להסכמות הצדדים שבהסכם הפשרה.
37. בשים לב להסכמות הצדדים בסעיף 9 להסכם הפשרה, אני מאשרת באופן עקרוני כינוס אסיפות
נושים כמוסכם וכמבוקש בבקשה 180 בתיק הפירוק, ברם, למען הסדר הטוב, יש להגיש בקשה
מתאימה בתיק הפירוק והוראות מתאימות יינתנו שם.
38. אשר לבקשתם של עוייד שורצברד והלחמי להצטרף להסכם הפשרה, מאחר והליכי התביעה
האזרחית טרם הסתיימו ועל מנת שלא לפגוע בבירור הליכים אלו, ובשים לב להסכמות הצדדים
בהסכם הפשרה לפיהן יישמרו בידי המפרק די כספים לכיסוי מלוא תביעות החוב של עוייד
שורצברד והלחמי עד להכרעה במחלוקות שבינם לבין המפרק ו-275 המשקיעים, אני סבורה כי
בטרם תוכרע הבקשה יש להמתין להכרעה בתביעה האזרחית. לאחר שיעשה כן ובמידת הצורך,
תידון בקשת עו"ד שורצברד והלחמי.
39. בטרם סיום, יש לברך את הצדדים ואת בא-כוח הכונס הרשמי על כך שחרף הקשיים והעמדות
הקוטביות, עלה בידם בסופו של יום לגבש הסכמות המטיבות עם כלל הצדדים ואשר ייתרו
הכרעה משפטית בבקשה לאכיפת השעבודים.
המזכירות תשלח העתק פסק-הדין לצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, כ"ב חשוון תשפ"ב, 28 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.
13 מתוך 14
24
25
26
27
28
29
30
31
222222222222-23
33
34
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פר"ק 18184-11-15 רוביקון ביזנס גרופ בע"מ ואח' נ' חבר ואח'
לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי
14 מתוך 14
علم
איריס לושי-עבודי, שופטת
23456
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
2222222223
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
ראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פר"ק 18184-11-15 רוביקון ביזנס גרופ בע"מ ואח' נ' חבר ואח'
לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי
7. עוד נטען כי בפועל הייתה פעילותה של רוביקון הפסדית, משכך החזר ההלוואות ששולמו
למשקיעים בוצע מכספיהם של משקיעים חדשים, וכלשונו של המפרק התקיימו תנאים
המלמדים על יהונאת פירמידה קלאסית'יי (סעיף 27.18 לדוח).
8. לימים קרסה קבוצת החברות רוביקון והותירה חובות העולים על 300,000,000 ₪ (בהתאם
למצבת החובות שבספרי חברת רוביקון). במסגרת הליך הפירוק הגישו 275 המשקיעים
הנזכרים לעיל, כ-430 תביעות חוב נגד החברות בקבוצה. תביעותיהם הוכרעו ונשייתם אושרה
בסכום כולל של 152,753,736 ₪. להערכת המפרק, סכום זה משקף ערך נשייה של כ-75% מכלל
תביעות החוב שהוגשו נגד החברות בדין רגיל (סעיף 74 לסיכומי המפרק שהוגשו במשותף על-
ידו ועל-ידי 275 המשקיעים) במסגרת תיק זה מיום 17.7.2020).
9. להשלמת התמונה יצוין, כי בשל מעשיו ברוביקון, הורשע ברמלי במספר עבירות ובהן: גניבה
בידי מורשה, עשיית פעולה ברכוש אסור, ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה
והפרת אמונים בתאגיד ובעבירות נוספות (ראו הכרעת דין שניתנה על-ידי סגן הנשיא, כבי
השופט ח' כבוב מיום 13.10.2020 בת"פ (מחוזי ת"א) 52446-06-16 מדינת ישראל נ' אמיר
ברמלי) (להלן: "הכרעת הדין").
עוד יצוין, כי ביום 20.9.2018 הגישו רוביקון וקלע באמצעות המפרק תביעה בסך של 75,000,000
כנגד ברמלי ונושאי המשרה בחברות וכן כנגד צדדים נוספים לרבות עו"ד יפעת שורצברד,
בעניינה יפורט בהמשך (להלן: ייעוייד שורצברדי) (ת.א. 35119-09-18) להלן: "התביעה
האזרחית"). בתביעה נטען, בין היתר, כי הנתבעים התנהלו בצורה רשלנית תוך מחדלים והצגת
מצגי שווא באופן שהוביל להתמוטטות קבוצת החברות ולחובות כבדים שהושתו על קופת
הפירוק.
הבקשה לאכיפת השעבודים בפרויקט גלים
10. המסגרת העובדתית והמשפטית של הבקשה סבוכה ואוחזת פרטים רבים, ולא מצאתי מקום
להידרש לכל פרטיה.
11. בתמצית יצוין, כי ביום 9.11.2015 עתרו מחזיקי אג'ים גלים ובעלי דין נוספים וביניהם עוייד
שורצברד ובעלה אסף הלחמי (להלן: "הלחמי"י), בבקשה לאכיפת שעבודים ולמינוי בא-כוחם
ככונס נכסים לצורך מימוש השעבודים (להלן: "הבקשה לאכיפת השעבודים בפרויקט גלים").
3 מתוך 14
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
333
32
ראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פר"ק 18184-11-15 רוביקון ביזנס גרופ בע"מ ואח' נ' חבר ואח'
לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי
12. על-פי הנטען בבקשה זו, רוביקון התקשרה בהסכם הלוואה עם חברת גלים גלים אשקלון בעיימ
(בפירוק) (להלן: "חברת גלים") (הסכם מיום 29.12.2014) וזאת לצורך מימון ביצוע פרויקט
גלים הכולל הקמת מלונית מעל שטחי המסחר ברחוב יקותיאל אדם שבעיר אשקלון. בהתאם
להסכמות הצדדים, הלוותה רוביקון לחברת גלים סך של 35,000,000 ₪ בשיעורי ריבית
הקבועים בהסכם. מנגד, להבטחת פירעון ההלוואה, שיעבדה חברת גלים את זכויותיה בקרקע
עליה נבנה הפרויקט (הידועה כגוש 1937 חלקה 41) במשכנתא לטובת רוביקון.
בנוסף, ניתן לרוביקון שעבוד צף על כלל זכויותיה של חברת גלים בפרויקט גלים.
במהלך שנת 2015, לאחר העמדת ההלוואה לחברת גלים, פעלה רוביקון לגיוס כספים
ממשקיעים במסגרת אגרות חוב (סדרה 35) שהובטחו בזכויות רוביקון בפרויקט גלים. על-פי
הנטען בבקשה, להבטחת התחייבויותיה של רוביקון כלפי מחזיקי אג"ח גלים, לרבות פירעון
מלוא סכומי ההלוואות…. יצרה רוביקון לטובת עו"ד שורצברד בתפקידה כנאמנת למחזיקי
אג'ים גלים שעבוד קבוע ראשון בדרגה על כל זכויותיה של רוביקון כלפי חברת גלים ו/או בקשר
עם הפרויקט לרבות בטוחות שקיבלה רוביקון במסגרת אותה עסקה" (סעיף 10 לבקשה
לאכיפת השעבודים).
בהערת אגב יצוין, כי כפי שנטען מאוחר יותר בכתבי הטענות הנוספים, רוביקון בחרה לגייס
את ההשקעות הנוספות באמצעות רישום שעבוד קבוע, ראשון בדרגה, על כלל זכויותיה
בפרויקט גלים לטובת עוייד שורצברד, כאשר לאחר מכן בחרה ליימלאיי את השעבוד בתוכן כספי
באמצעות גיוס משקיעים. לאותם משקיעים הובטח כי עוייד שורצברד תשמש כנאמנת עבורם
על כספי ההשקעה שהועברו על-ידם. משקיעים אלה הוגדרו לעיל כמחזיקי אג'ים גלים.
13. להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 9.11.2015, עתרו משקיעים נוספים ועוייד שורצברד בבקשה
דומה לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים על זכויותיה של רוביקון בקשר עם פרויקט ברחוב
עמוס, בתל-אביב (תיק פרייק 18243-11-15) (להלן: "מחזיקי אג"ח עמוסי וייפרויקט עמוס"י).
14. המפרק התנגד לבקשת מחזיקי אג'ים גלים לאכיפת השעבודים ולהתנגדות זו הצטרפו 275
המשקיעים. עיקר ההתנגדות מבוסס על הטענה כי דינם של השעבודים להתבטל מאחר
ויצירתם מהווה העדפות נושים אסורות בהתאם להוראת סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח
חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגליי) (שחל בנסיבות המקרה דנן מכוח הוראת
סעיף 355 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (בנוסחה הקודם) (להלן: "פקודת
החברות")).
4 מתוך 14
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
ראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פרייק 18184-11-15 רוביקון ביזנס גרופ בע"מ ואח' נ' חבר ואח'
לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי
15. לצד התנגדות זו העלו המפרק ו-275 המשקיעים טענות נוספות בגינן סברו שיש לדחות על הסף
את בקשת משקיעי אג'ים גלים ובהן: כי מנגנון יצירת השעבודים לטובת משקיעי אג'ים גלים
עומד בניגוד להוראות חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 הכולל חובת פרסום תשקיף במקרה של
הצעה או מכירת נייר ערך למשקיעים שמספרם עולה על 35, כי יש להורות על בטלות אגרות
החוב בהיותן חוזים פסולים בהתאם להוראת סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשלייג-
1973, כי השעבודים נוצרו תוך הפרת חובות הנאמנות על-יד עוייד שורצברד ועוד.
16. טענות דומות הועלו על-ידי המפרק ו-275 המשקיעים במסגרת התנגדותם לבקשה לאכיפת
השעבודים שהוגשה על-ידי מחזיקי אג'ים עמוס בנוגע לפרויקט עמוס.
17. במאמר מוסגר יצוין כי בין לבין, ביום 27.10.2017, נעתרתי לבקשה אחרת של המפרק שהוגשה
במסגרת התיק לאכיפת השעבודים, ועניינה אישור מכר מותנה של מקרקעי פרויקט גלים ליזם
וזאת במסגרת עסקת תמורות (בקשה מס' 48). בהתאם למתווה העסקה, כנגד קבלת מלוא
הזכויות במקרקעין היזם יקים ויבנה את הפרויקט באופן מלא על אחריותו וחשבונו ויעביר
למפרק את חלקו בתמורות מימוש הפרויקט. עוד הוסכם בין הצדדים, כי התמורה שתתקבל
בידי המפרק לא תפחת מסך של 40,000,000 ₪ ולא תעלה על 46,000,000 ₪ וככל שהיזם יצליח
לשנות את ייעודן של מקרקעין נוספים (המצויים בצמידות למקרקעי הפרויקט), לייעוד של
מגורים, הרי שהתקרה המקסימלית לה זכאי המפרק תעמוד על סך של 48,000,000 ₪. בהמשך
עודכן סכום התמורה לסך של 43,000,000 ₪.
18. בעת החל בירורה של הבקשה לאכיפת שעבודים בפרויקט גלים, עמדו המפרק ו-275 המשקיעים
על בקשתם לסילוקה על הסף של הבקשה (דיון מיום 3.7.2017). הצדדים נדרשו איפוא להגיש
סיכומיהם בשאלה האם ניתן היה לבצע איגוח על השעבודים שהיו לטובת רוביקון הן בפרויקט
עמוס והן בפרויקט גלים גלים וכן בשאלה האם האיגוח שבוצע נעשה כדין (בהנחה שיוכרע
שניתן היה לבצע איגוח כזה).
19. לאחר שהצדדים סיכמו טענותיהם בשאלות הנזכרות לעיל, ולאחר שנשמעו עמדות הרשות
ניירות ערך והכונס הרשמי, הגיעו הצדדים להסכמות הבאות שקיבלו תוקף של החלטה:
ב"כ הצדדים:
14
15
16
17
18
19
20
21
22
24
26
29
30
31
33
34
2222222222375
28
בהמלצת בית המשפט מבלי לגרוע מכל טענה שיש לנו ומבלי להודות בכל טענה,
מוסכם עלינו כדלקמן:
1. לצורך הדיון מוסכם עלינו שניתן לבצע איגוח על השעבודים שהיו לטובת רוביקון
וזאת מבלי לגרוע בכל טענה שיש לנו בנוגע לנסיבות עריכת השעבודים והאגחים
ותוקפם.
5 מתוך 14
9
10
11
12
13
14
15
16
17
ראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פר"ק 18184-11-15 רוביקון ביזנס גרופ בע"מ ואח' נ' חבר ואח'
לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי
2. מאחר והרשות לניירות ערך הבהירה בעמדתה ביחד עם עמדת הכנ"ר, כי ככל
שהיה צורך בתשקיף הרי שאף אם האיגוח נעשה ללא תשקיף, הרי שלא ניתן
לקבוע כי האיגוח הינו VOID (בטל מעיקרא), ומוסכם כי טענות המפרק וקבוצת
המשקיעים הנוספת בנוגע לביטול השעבודים האגחים תתבררנה בהתאם לטענות
הצדדים בכתבי הטענות שהוגשו במסגרת הבקשה העיקרית.
3. מבקשים שבית המשפט יקבע מועדים להוכחות בהתאם להחלטת בית המשפט
מיום 3.7.17.
(פרוטוקול דיון מיום 25.4.2018).
20. בהמשך להסכמות אלה החלו להישמע עדי הצדדים, התקיימו מעל 20 ישיבות, נשמעו חקירות
של למעלה מ-40 עדים (ואלה אוחזים כ-400 עמודי פרוטוקול), וכן הוגשו סיכומי הצדדים
בהיקף של מאות עמודים.
21. לאחר שהוגשו אף סיכומיו של הכונס הרשמי, ומאחר וכאמור בינתיים ניתנה הכרעת הדין
כמוזכר לעיל, ובשל השלכותיה על הבקשה לאכיפת שעבודים, התקיים דיון נוסף ביום
6.7.2021, במסגרתו נעשה ניסיון נוסף להביא את הצדדים להסכמות. לצד זאת ניתנו לצדדים
הוראות נוספות להגשת סיכומים משלימים בעניין השלכות הכרעת הדין.
22. בהמשך, במסגרת דיון אחר שהתקיים ביום 5.9.2021 בתיק הפירוק (בקשה 180) הביעו הצדדים
נכונות לסיים את המחלוקת ביניהם בהסכמות. משכך נקבע מועד לדיון נוסף, במסגרתו עדכנו
הצדדים כי עלה בידם לאחר מאמצים לגבש הסכמות בנוגע לאופן חלוקת הכספים שיתקבלו
ממימוש השעבודים וזאת בהתאם למתווה שנוסח על-ידם (דיון מיום 11.10.2021). הכונס
הרשמי נתן הסכמתו העקרונית למתווה ולהכרה ב-275 המשקיעים כנושים פעילים הזכאים
לתגמול מיוחד בשיעור שהוסכם, אולם סבר כי בטרם יאושר הסכם הפשרה, יש מקום להביא
את רכיב התגמול המיוחד בלבד לאישור כלל נושי רוביקון במסגרת כינוס אסיפות נושים.
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
36
386
35
הסכם הפשרה
23. ביום 15.10.2021 הוגשה הבקשה שבפניי לאישור הסכם הפשרה ומתן תוקף של פסק-דין
להסכמות הצדדים, ואלו עיקריו של ההסכם בתמצית:
.23.1
מבלי להודות בכל טענה של כל צד כלפי משנהו, מחזיקי אג'ים גלים (למעט עוייד
שורצברד והלחמי) יוכרו כנושים מובטחים של רוביקון בסך של 22,500,000 מיליון ₪ והם
יהיו זכאים לקבל את סכום הפשרה ראשונים כבעלי שעבוד קבוע ראשון בדרגה מכל תמורה
שהתקבלה ותתקבל בעתיד ממימוש זכויות רוביקון בפרויקט גלים. הוראות נוספות בנוגע
לתשלומים אלה פורטו בהרחבה בסעיף 3 להסכם ;
6 מתוך 14
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פר"ק 18184-11-15 רוביקון ביזנס גרופ בע"מ ואח' נ' חבר ואח'
לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי
.23.2
50% מיתרת תמורת מימוש השעבודים תועבר ל-275 המשקיעים אשר תוכר להם
כתגמול מיוחד בדין הוצאות פירוק בין היתר בהתאם להוראת סעיף 287 לפקודת החברות
ולפסיקת בית-המשפט העליון ברע"א 8038/20 ב.ר.ן יזמות והשקעות בע"מ נ' חיים ומשה
מנגד בע"מ (בפירוק) (26.1.2021) (להלן: "עניין ב.ר.ו'). חלוקת הכספים בין נושים אלה
תעשה באופן יחסי בהתאם לתביעות החוב שהוגשו על-ידם (פרי פסו);
המפרק ישמור בקופת הפירוק סכום המספיק לכיסוי מלא של תביעות החוב
שהוגשו על-ידי עוייד שורצברד והלחמי וזאת עד למתן פסק-דין חלוט במחלוקת שבינם לבין
המפרק ו-275 המשקיעים ;
.23.3
.23.4
.23.5
סך של 2,777,158 ₪ יושב לקופת הפירוק של רוביקון בגין החזר הוצאות כינוס
ויחולק בין כלל נושי חברת רוביקון בהתאם לסדרי הנשייה הקבועים בדין;
היתרה שתיוותר לאחר ביצוע התשלומים לעיל תחולק בין כלל נושי חברת רוביקון
בכפוף ולאחר הכרעה בסדרי הנשייה בהליכי חדלות הפירעון בעניינה של חברת גלים (בתיק
פרייק (מחוזי ביש) 3726-08-16).
.23.6
ככל שיעלה בידו של המפרק לחלק ל-275 המשקיעים דיבידנד בשיעור העולה על
20%, הרי שסך נוסף של 2,500,000 ₪ יחולק בין מחזיקי אג'ים גלים במעמד נשייה בלתי
מובטחת.
.23.7
הצדדים מסכימים כי יכונסו אסיפות נושים ברוביקון לצורך אישור הסדר לפיו
ימחו כלל משקיעי רוביקון זכויותיהם למפרק לצורך המשך ניהול הליכי התביעה
האזרחית.
24. להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 18.10.2021 עתרו עוייד שורצברד והלחמי בבקשה להצטרף
להסכם הפשרה ולהחיל עליהם את אותם התנאים להם זכאים מחזיקי אג'ים גלים תוך שמירת
מלוא הזכויות והטענות בנוגע לתביעה האזרחית.
25. בשים לב לדברי בא-כוח הכונס הרשמי בדיון מיום 11.10.2021, ולאחר שהוגש הסכם הפשרה
לאישור, אפשרתי לכונס הרשמי למסור עמדתו בכתב לבקשה לאישור הסדר הפשרה.
עמדת הכונס הרשמי
26. ביום 25.10.2021 הוגשה עמדת הכונס הרשמי ובה צוין, כי היקף הכספים שיועברו ל-275
המשקיעים כתגמול מיוחד הינו חסר תקדים ובעל השפעה ניכרת ומשמעותית על קופת הפירוק.
משכך ובטרם יאושר רכיב תשלום זה, יש מקום להביאו לידיעה ולאישור כלל נושי חברת
רוביקון. עוד ציין הכונס כי יש להפריד בין רכיב תשלום זה לבין יתר הוראות הסכם הפשרה
7 מתוך 14
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
24
25
26
27
28
29
30
31
33
222222222-23
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
ראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פר"ק 18184-11-15 רוביקון ביזנס גרופ בע"מ ואח' נ' חבר ואח'
לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי
המשקפות למעשה את הסיכויים והסיכונים של הצדדים בהליך, וכי בנוגע להוראות אלה אין
מניעה לאשרן במסגרת הליך אכיפת השעבודים בלא אישור מוקדם של יתר הנושים.
הכונס הוסיף כי כפי שנקבע בעניין ב.ר.ן, הכרה בתגמול מיוחד לנושה פעיל מהווה חריג לעקרון
השוויון שבין הנושים, על כן יש לתחום לחריג זה גבולות ברורים. השיקולים שעל בית-המשפט
לשקול בבואו לאשר הסדר פשרה שונים בתכלית מהשיקולים שיש לשקול באישור תגמול
מיוחד לנושה פעיל. מכאן, שלא ניתן להכיר באישור התגמול המיוחד כהסכם עם נושה המאושר
על-ידי בעל התפקיד וחלק מהנושים בלבד. משכך, סבר הכונס הרשמי כי בטרם תידון סוגיית
התגמול המיוחד ל-275 המשקיעים, יש להביאה לידיעת כלל הנושים מראש ולא בדיעבד,
במסגרת אסיפת נושים במהלכה יפרט המפרק מהו הסכום שנזקף לקופת הפירוק בגין פועלם
של 275 המשקיעים, ומה היחס בין סכום זה לבין הסכום לו יזכו 275 המשקיעים. בתוך כך
יהיה ניתן לקבל את עמדת יתר הנושים בעניין סוגיה זו ולאפשר להם לפנות לבית-המשפט
14
15
16
17
18
19
במידת הצורך.
27. בעקבות עמדה זו של הכונס הרשמי הוגשה תשובה מטעמם של 275 המשקיעים הגישו תשובה
לעמדת הכונס הרשמי.
21
23
24
25
26
28
29
30
31
32
33
1567
34
35
36
37
2222222222722220
דיון והכרעה
28. המסגרת הנורמטיבית בענייננו מוסדרת בהוראת סעיף 307 לפקודת החברות שכותרתה
יסמכויותיו של מפרקי', לפיה:
(א) המפרק מוסמך, באישור של בית המשפט או של ועדת הביקורת –
(1) לתבוע או להתגונן בכל תובענה והליך משפטי, בשם החברה;
(2) לנהל את עסקי החברה במידה הדרושה לפירוקה
המועיל;
(3) להעסיק עורך דין או שלוח אחר כדי לעזור לו בביצוע תפקידיו;
(4) לפרוע לסוג נושים פלוני את מלוא חובם;
(5) לבוא לידי פשרה או הסדר עם כל טוען שהוא נושה של החברה או שיש
לו תביעה, קיימת או עתידה, ודאית או מותנית קצובה או שאינה קצובה,
כנגד החברה או שהחברה עשויה לחוב בה;
(6) להתפשר, על יסוד תנאים מוסכמים, בעניין של דרישות תשלום או חבות
לדרישות תשלום, של חוב או חבות שסופה חוב, של תביעה קיימת או
עתידה, ודאית או מותנית, קצובה או שאינה קצובה, ממשית או משוערת,
שבין החברה לבין משתתף או טוען שהוא משתתף, או בינה לבין מי שסובר
שהוא עלול לחוב כלפיה, ובכל שאלה הנוגעת או פוגעת בנכסי החברה או
בפירוקה, וכן לקבל ערובות לסילוקם של כל דרישת תשלום, חוב או חבות
וליתן הפטר גמור מכל אלה.
8 מתוך 14
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
123456780
פר"ק 18184-11-15 רוביקון ביזנס גרופ בע"מ ואח' נ' חבר ואח'
לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי
(ב) המפרק מוסמך, בכפוף להוראות סעיף זה, לעשות כל דבר הדרוש לשם כינוס
נכסי החברה וחלוקתם ולשם פירוקה, ובלבד שלא יתקן את פנקס החברים אלא
ברשות מיוחדת של בית המשפט ולא יוציא דרישת תשלום אלא ברשות כאמור או
באישור ועדת הביקורת אם ישנה; סירבה ועדת הביקורת לאשר דרישת תשלום,
רשאי המפרק לבקש מבית המשפט רשות מיוחדת לכך.
(ג) כל שימוש בסמכות לפי סעיף זה נתון לפיקוח בית המשפט, וכל נושה או
משתתף רשאי לפנות לבית המשפט בשל הפעלת סמכות כאמור בידי המפרק או
בשל כוונת המפרק להפעיל סמכות כזאת.
29. סעיף 307 לפקודת החברות נועד בתכליתו לספק למפרק ארגז כלים רחב בעזרתו יפעל למיקסום
הליכי הפירוק תוך השאת החזר החוב לנושים. במסגרת זו לעתים נדרש המפרק לפעולות
חריגות ומורכבות וזאת בשים לב לאופי פעילותה העסקית של החברה עובר לפירוקה. בעייא
10650/08 שמואל אלישיוב נ' כונס הנכסים הרשמי (14.11.2010) (להלן: "עניין אלישיוביי),
בפסקאות 78-77 תיאר זאת בית-המשפט העליון כך:
בידי בעלי תפקידים בהליך חדלות הפרעון סמכויות נרחבות, שנועדו לצורך הגשמת
מטרות ההליך – בין פירוק וחיסול, ובין שיקום והבראה. סמכויות אלה נותנות בידי
בעל התפקיד – מפרק, מפרק זמני, מנהל מיוחד בהליך הקפאת הליכים – כוחות
נרחבים לקדם את תכליתו של ההליך, לצורך השגת מטרתו ביעילות המירבית.
בידי מפרק חברה בהליך פירוק סמכויות נרחבות, המפורטות בסעיף 307 לפקודת
החברות, שנועדו לאפשר את הגשמת מטרת הפירוק – מימוש נכסי החברה
וחלוקתם בין נושיה… מרחב סמכויות זה מניח כי בידי בעל התפקיד היכולת
להגיע, במקרים מורכבים, להסדרים שונים ומגוונים עם קבוצות נושים, עם נושה
ספציפי, או עם סוג נושים מסוים (סעיף 307(א)(5) לפקודת החברות). הסדרים
אלה עשויים להיות עצמאיים, או כאלה הנילווים להליך מימוש שעבוד של נושה
מובטח…
כפיפותו של הנושה המובטח להיתר בית המשפט לצורך מימוש בטוחתו בהליך
הקפאת הליכים עשויה לשמש תמריץ להשגת הסדרים כאלה ואחרים עם קבוצות
נושים שונות, במיוחד כאשר מורכבות נסיבות חדלות הפרעון של התאגיד אינה
מאפשרת גיבוש תכנית כוללת לכלל קבוצות הנושים, אלא מצריכה הסדרים
פרטניים מסוגים שונים, על פי אופי וסוג תביעות הנושים. שילוב הליך מימוש
השעבוד על מקטע מוגדר של נכסי התאגיד, בד בבד עם מתן מענה לבעייתה של
קבוצת נושים באותו מקטע, עשוי להגשים תכלית חשובה ביותר במיזעור נזקי
חדלות הפרעון של התאגיד, במיוחד בקונסטלציה תאגידית מורכבת ומסועפת
מבחינת מגוון הזכויות והקבוצות, המקשה ביותר על השגת פתרון כולל לכלל
קבוצות הנושים.
30. על האפשרות לגיבוש הסדר פשרה ספציפי במסגרת הליכי אכיפת שעבודים, שאינו מצריך כינוס
אסיפות נושים ראו והשוו: רע"א 3813/08 מחזיקי אגרות החוב (סדרה א') של חפציבה חופים
בע"מ נ' עו"ד יצחק מלכו המנהל המיוחד מטעם הנאמן הזמני בהליך ההקפאה (28.7.2008),
בפסקה 23.
9 מתוך 14
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
21
24
28
29
31
34
38
39
40
41
56762222222222222232203227 I
42
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
ראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פר"ק 18184-11-15 רוביקון ביזנס גרופ בע"מ ואח' נ' חבר ואח'
לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי
31. מבלי שיהיה באמור כדי לגרוע מפעולות בעל תפקיד, מוכשר ככל שיהא, יצוין באופן כללי, כי
לעתים הסתמכות על כישוריו של בעל התפקיד בהליכי חדלות פירעון לצורך מיקסום החזר
החוב לנושים, אינה מספקת. משכך, החלה מגמה בפסיקה הקוראת לעודד נושים לשתף פעולה
עם בעל התפקיד ולהיות פעילים בהליך לטובת השאת קופת הנשייה לצד מתן תגמול ראוי בגין
פועלם. אמנם, יש בכך משום סטייה מעקרון השוויון שבין הנושים, ברם, במבחן התוצאה
הכוללת, יש להעדיף חריגה מעקרון יסוד זה (במקרים המתאימים בלבד), וזאת על פני השלמה
עם האדישות בה לוקים הנושים במרבית המקרים. בהקשר זה אפנה לדברי כב' השופט מינץ
בעניין ב.ר.ן שם קבע:
הכלל הוא כאמור, שמרבית הנושים מפגינים אדישות כלפי הליך חדלות הפירעון.
גישה זו מונעת לא פעם מייאוש; לא פעם מתוך אמונה שתועלת רבה לא תצמח להם
ממילא מההליך; ולא פעם מתוך הסתמכות "עיוורת" על בעל התפקיד שיפיק את
התועלת המרבית מההליך. היוצא מהכלל הוא אותו נושה פעיל אשר חורג
מהמוסכמה ומהשורה ומוכן להירתם ולהושיט לבעל התפקיד עזרה במציאת
מקורות כספיים הסמויים מעיניו. אלא שמדרך הטבע הנושה הפעיל מבקש
ששכרו יהיה לצדו של המאמץ. שאם לא כן, הוא יישר קו עם הנושים האחרים
ויכנס עמם לתרדמת נשייתית עד לתום ההליך. באופן זה, איש לא יפיק תועלת.
אדרבה, קופת הכינוס המיועדת לחלוקה לכל הנושים תספוג את תוצאות חוסר
המעש. במצבים כאלו נכון לתגמל את הנושה היעיל. למותר לציין כי על פניו אין
מניעה מלראות בתשלום מענק לנושה כהוצאה לגיטימית של ההליך לפי סעיף
233(א)(1) לחוק הקובע כי "כל ההוצאות הנובעות מפעולות שביצע הנאמן או מי
מטעמו במסגרת הליכי חדלות הפירעון, לרבות אגרות ושכר הנאמן', ייחשבו
כהוצאות הנהנות על פי החוק מדין קדימה. וכך גם קובעת תקנה 148 לתקנות
חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019, כי "בית המשפט רשאי להורות,
לבקשת הממונה, כי הוצאות חריגות שהוציא הממונה במהלך הליכי חדלות
הפירעון ישולמו לו מתוך נכסי קופת הנשייה כהוצאות הליך."
ראו גם: פשייר (מחוזי ת"א) 2196/08 ברוך אליעזר סנדרס נ' כונס הנכסים הרשמי (25.2.2016).
32. לאחר שבחנתי את הסכם הפשרה, ולאחר שעיינתי בעמדת הכונס הרשמי ואף שמעתי את
עמדתו בעל-פה במסגרת הדיון מיום 11.10.2021, אני סבורה כי יש לאשר את הסדר הפשרה,
וזאת מהטעמים הבאים:
33. ראשית, אין חולק בין הצדדים כי מדובר בהליך אכיפת שעבודים סבוך וארוך במסגרתו עלו
סוגיות משפטיות מורכבות, החל מבחינת מנגנון גיוס הכספים ויצירת השעבוד לטובת מחזיקי
אג'ים גלים וכלה בטענות בנוגע להפרת חובת הנאמנות וחוקיות הסכמי ההלוואה עליהם חתמו
מחזיקי אג'ים גלים. גם הבירור העובדתי בהליך לווה בלא מעט קשיים (בלשון המעטה) ובפרט
בנוגע לבירור יסודות עילת העדפת נושים אסורה, בהתאם להוראת סעיף 98 לפקודת פשיטת
הרגל. היינו, קביעה פוזיטיבית בנוגע למועד המדויק בו הפכה רוביקון לחלדת פירעון; בחינת
30
34
35
22222222222-23136
24
25
27
28
29
37
38
39
40
10 מתוך 14
