בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלהיימ 51756-09-20 ד' נ' ד'
תלה"מ 17691-10-20
בפני
כבוד השופטת רונית גורביץ
תובעת/נתבעת
************* T.T.P
באמצעות עוה"ד אברהם פרץ
נגד
נתבע/תובע
א.ד. תיז * * * * * * * * * *
באמצעות עוה"ד איילת כהן
פסק דין
.1
בפני תביעה להעתקת מקום מגוריי הקטינים עם האם מהצפון למרכז.
ומנגד תביעת אב לקביעת דרכי טיפול בקטינים ובחינה מחודשת של קביעת משמורת וזמני
שהות.
2. הצדדים הינם בני זוג לשעבר התגרשו ביום 17.12.15.
.3
.4
.5
מנישואין אלו נולדו להם שני ילדים קטינים אי (קטין) יליד 25.11.07 ואי (קטינה) ילדת 20.2.11.
בגילאים 13 ו-9.
בין הצדדים נחתם הסכם גירושין אשר אושר בפסק דין ביום 8.7.15 ונקבעה בו משמורת קבועה
בידי האם וזמני שהות עם האב.
על פי ההסכם הקטינים ישהו אצל האב בימי חול פעמיים בשבוע בימים ב' ו- ד' בשעות 16.00
20.00. כל סופ"ש שני עד מוצ"ש לסירוגין וכל חג לסירוגין.
.7
6. בפועל האב נפגש עם הקטינים רק פעם בשבוע כולל לינה. ובכל סופ"ש שני. בתסקיר צוין כי
לדברי הקטינים לפעמים היום באמצע השבוע אינו קבוע. בתסקיר משלים צוין כי לטענת האם
זמני שהות מתחילים בשעה 17.00 לאחר שהקטינים מגיעים לבית האם ואוכלים ארוחת צהרים.
ובסופ"ש שהייה מיום שישי ולא מהמסגרות.
ביום 22.9.20 הגישה האם את תביעתה להעתקת מקום מגוריי הקטינים מעפולה לאזור המרכז
(פתח תקוה או ראש העין).
בתביעתה ובתסקיר ציינה כי היא עובדת כטכנאית ציפורניים וכמורה לטכנאיות ציפורניים
במרכז הארץ ומתחילה ללמוד שם, ולמעשה מרכז חייה כבר עתה נמצא במרכז הארץ שם תוכל
להגדיל באופן משמעותי את פרנסת המשפחה. האם סבורה כי במרכז תוכל לשפר את רמת חיי
הקטינים ולפסק להם את כל צרכיהם ומעבר. כך גם המעבר ייטיב עם הקטין אי אשר לומד
במסלול החינוך המיוחד וזקוק למענים חינוכיים וחברתיים. בנוסף מנהלת זוגיות משמעותית
ותומכת עם גבר ממרכז הארץ וילדיה התחברו אליו ואל ילדיו. עוד נטען לגבי היעדר מעורבות
.8
1 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלהיימ 51756-09-20 ד' נ' ד'
תלה"מ 17691-10-20
.9
האב בחיי הקטינים ובגידולם שמתבטא בענייני חינוך ובריאות ובליוויים במהלך השנה. לטענה
כי אין רצונה להרחיק הקטינים מהאב ואף סבורה כי המעבר יחזק את הקשר משום שייאלצו
להקפיד על זמני שהות מסודרים וקבועים. הציגה תוכנית לשמירה על זמני שהות הנהוגים כיום
והתחייבה להסיע הקטינים הלוך וחזור למפגש באמצע השבוע ובסופ"ש לסירוגין – הלוך.
ביום 24.9.21 הוריתי לעוייס לסדרי דין לערוך תסקיר תוך בחינת טובת הקטינים במעבר.
10. ביום 12.11.20 הגיש האב את כתב הגנתו ובו התנגדותו להעתקת מקום מגוריי הקטינים, שכן
ינתק את הקטינים ממנו וימנע ממנו מלהיות שותף להחלטות מהותיות בעניינם. לטענתו טובת
הקטינים להישאר קרוב לאביהם למשפחתם המורחבת למסגרות הלימודיות והחברתיות.
לגרסתו, האם מתקשה לספק לקטינים מסגרת חיים מאורגנת ולעמוד בנטל גידולם וחינוכם. כך
הקטינים סובלים מבעיות בריאותיות וחברתיות קשות, ובשל עבודת האם במרכז, שוהים בבית
שעות ארוכות כולל לילות ללא השגחה וללא אוכל מבושל. האם מנהלת עסק מתוך הבית שעות
ארוכות ביממה דבר הפוגע בפרטיות הילדים. לטענתו הוא שומר על קשר הדוק ורציף עימם
מעורה היטב בחייהם אך מוצא עצמו לא אחת בקשיים בתקשורת עם הקטינה בשל סירובה
לקשר איתו הנובע מהסתת האם, מקליטה שיחות שלו עם בת זוגו, בוכה הרבה ומעוכבת
התפתחותית. נוכח הקושי אותו חווים הילדים והאב בהתנהלות האם הגיש תביעה לבחינת
ההתנהלות והטיפול הנדרש לקטינים.
11. ביום 12.10.20 הגיש האב כתב תביעה בענייני קטינים בה נתבקש טיפול רגשי נדרש לקטינים
וסיוע בהליך ניכור הורי עם הקטינה אי. כן נתבקשה בחינה מחודשת של קביעת משמורת וזמני
שהות.
12. שני הצדדים הודו כי כמעט ולא קיימת תקשורת מיטיבה ביניהם והדבר משפיע באופן ישיר על
הקטינים הסובלים מהעדר שיתוף פעולה ותקשורת.
13. ביום 29.11.20 הגישה העוייס דיווח לתיק לפיו האב מתנגד לשתף פעולה ולקיים פגישה משותפת
בטענה שהאם משמיצה אותו ומעלילה עליו עלילות שווא. העוייס ציינה כי טענות האב שבשל
הסכסוך בינו לבין האם לא יישב ביחד עימה לפגישה, משרתות את המשך הקונפליקט ומונעות
את התקדמות תהליך ההתערבות במשפחה.
14. העוייס הגישה תסקיר מפורט ביום 2.2.21 בו המליצה על משמורת בידי האם וזמני שהות אצל
כל הורה כפי הנהוגים כיום וזאת עד למעבר האם למרכז הארץ. לאחר המעבר (במידה ויהיה)
הקטינים ישהו עם האב באמצע השבוע למספר שעות וזאת לאחר שהאם תביא ותחזיר אותם.
כמו כן, בסופי שבוע לסירוגין ההורים יישאו ביחד בנטל הבאת והחזרת הקטינים.
15. בתסקיר פירטה הערייס את ממצאיה ומסקנותיה לגבי ההורים.
16. לגבי האם, מספקת לקטינים תנאי מחייה נאותים, מקיימת קשר הדוק ושוטף עם מסגרות
החינוך ונראה כי יש לה קשר מיטיב עם הקטינים. בניגוד לטענות האב לא התקבל הרושם לאחר
בדיקת טענותיו כי מדובר באם מזניחה. האם גם הביעה נכונותה לשתף פעולה בהמלצות
2 מתוך 9
,
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
333
31
32
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלהיימ 51756-09-20 ד' נ' ד'
תלה"מ 17691-10-20
הטיפוליות ככל שיינתנו עם האב ולקיים עמו תקשורת שוטפת לצורכי הקטינים. לעניין המעבר,
טענה האם בפני העוייס כי אין בכוונתה להרחיק את הקטינים מהאב, ואף סבורה כי המעבר
יחזק את הקשר משום שייאלצו להקפיד על זמני שהות מסודרים וקבועים, והתחייבה להסיע
הקטינים הלוך וחזור למפגש באמצע השבוע ובסופ"ש לסירוגין – הלוך.
17. לגבי האב, טען בפניה כי זמני השהות לא היו קבועים ומסודרים וכי הייתה אי יציבות מצידו עד
לפני כשנה, וזאת בגלל שהיה צריך לסדר את חייו. עוד טען כי החליט להדיר עצמו ולהסיר מעליו
אחריות בכל הנוגע לקטינים, לשיטתו כדי לאלץ את האם לקחת אחריות בעצמה.
18. העוייס ציינה את אירוע הדריסה כדוגמא לחוסר נכונות מצידו להרחבת זמני השהות. לגרסת
האב, במהלך ויכוח נסע ולא שם לב שעלה עם הרכב על כף רגלו של הקטין ודרס אותו, וכי
בתגובה לאירוע פנה האב לרווחה בתלונה כנגד הורותה של האם, וכשנשאל האם היה רוצה
לבקש משמורת ולהרחיב זמני שהות או להצטרף לטיפול, סרב וטען כי רק רוצה להתריע על
המצב.
19. לעניין מעורבותו בחיי הקטינים, הודה בפני העוייס כי במשך כשנה אינו בקשר עם מסגרות
החינוך של הקטינים ואף יצא מקבוצת הווטסאפ הבית ספריות. לא לוקח בשנה האחרונה את
הקטינים לגורמי בריאות (תורים או מעקב) היות והקדיש את השנה הזו לייריפוי עצמייי.
20. לעניין הרחבת זמני שהות ללא צורך בהחלטה שיפוטית, האב טען בפני העוייס כי לא פעל
להרחבת זמני שהות עם הילדים היות ולשיטתו הדבר כרוך בוויכוחים עם האם אשר מעמידה
תנאים משלה. והוסיף כי לא עשה דבר בעניין זה היות והעדיף שהכול יהיה מעוגן בהחלטה
שיפוטית.
21. בתסקיר נרשם כי האב אישר שהוא מודע לקשיים שיש לילדים בביתו מול בת זוגו אך לשיטתו
הקשיים נובעים בשל רצון הקטינים לקבל אבא חסר גבולות שהיה להם קודם לקשר עם בת
הזוג ושאותו הוא מבקש למחוק. כמו כן, לאחר שהובאו בפניו תחושותיהם של הקטינים באשר
לחוסר אמון מצידו ומצד בת זוגו, לא הכחיש או סתר תחושתם, וטען כי האשמה בחוסר האמון
שחשים כלפי הקטינים מוטל על האם.
22. לגבי רצון הקטינים, התנגדו להרחיב את זמני השהות עם האב אך ביטאו רצון לזמני שהות
קבועים. שניהם מעוניינים לעבור עם האם.
הקטינה בשתי שיחות שונות עם העוייס סיפרה כי מעוניינת לעבור להתגורר במרכז הארץ.
ספרה על מורכבות הקשר עם בת זוגו של האב והגבולות שמנסה להציב ללא רגישות והתחשבות,
ובעיקר האיסור לשהות עם ניידים בקומת הסלון הואיל והקליטה פעם אחת בעבר את המתרחש
בבית ומאז האב ובת זוגו אינם מאמינים לה. כמו כן שיתפה כי הם מטילים דופי באימה.
הקטין בשתי שיחות שונות עם העוייס סיפר על רצונו לעבור אך חושש מעט מהמעבר למסגרת
חינוכית חדשה. בפגישה השנייה טען כי מעדיף שלא לקיים כלל זמני שהות בבית האב אלא רק
עם האב שכן מקבל ממנו יחס של נזיפות, כעס והתעלמות. סיפר על העלייה לתורה עם האב
3 מתוך 9
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
33
222223
31
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלהיימ 51756-09-20 ד' נ' ד'
תלה"מ 17691-10-20
לגביו הרגיש שנכפה עליו להגיע ללא רצונו וללא שידע על המתרחש. כך גם על האירוע כי בת
הזוג לא האמינה לו שהוא זה ששוחח עימה, והיא והאב ערכו לו מבדקים כדי לברר האם הוא
עומד מאחורי ההתכתבות או אימו. מהדויים החינוכי עולה כי הקטין שיתף את הצוות על
המריבות עם האב כששוהה אצלו, דבר שמשפיע עליו על מצבו הרגשי והלימודי.
23. העוייס סיכמה כי מדברי הקטינים עולה כי יש להם קשר מורכב עם האב ובת זוגו, והם בטאו
עלבונם לנוכח תחושתם כי הם לא מאמינים להם. עד טענו כי האב משנה התנהגותו לחומרה
כלפיהם בנוכחות בת זוגו וכי שניהם מחילים חוקים וכללים בבית ללא רגישות והתחשבות
במצבם וברצונם.
24. באשר לקשר בין האב לילדיו קיימת מורכבות רבה ובעיקר מול הקטין. האב מתקשה לראות
את צורכי הקטינים ואת אחריותו האישית לחוסר רצונם של הקטינים להרחיב את זמני השהות.
וזאת לצד הצהרותיו כי במשך שנה הוא מדיר את רגליו מחיי הלימודים, פנאי ובריאות של
הקטינים.
25. באשר לקשר עם האם, משיחות עימם ומדוחות חינוכיים עולה כי הקשר תקין ופתוח.
26. לאור המכלול, המליצה העוייס על תוכנית טיפולית למשפחה לצורך חיזוק הורותו של האב לפיה
האם לא תעתיק את מקום מגוריה בשלב זה והמשפחה תופנה לטיפול משפחתי. תסקיר משלים
יוגש בעוד כחצי שנה. במידה ויבשלו התנאים, יורחבו זמני השהות וכן תיבחן סוגיית המשמורת.
במידה ולא יחול שינוי, האם תוכל להעתיק מגוריה למרכז הארץ בקיץ. עוייס ציינה כי יתרונותיה
שהיא מאפשרת הדרגתיות ומתן תקווה לקשר משמעותי עם האב לכשיבשיל תוך התחשבות
בתהליך שהקטינים עוברים וברצונם, אשר בשלב זה אינו להרחבת המפגשים עם האב.
27. אלא שהאב סירב לשתף פעולה בטיפול משפחתי שתכליתו שיקום האינטראקציה בינו לבין האם
והקשר בינו לבין הקטינים.
28. על כן, לאור הקונפליקט בין ההורים, הקשיים בקשר בין הקטינים לבין האב ובתו זוגו, היעדר
רצון מצד האב לנהל תקשורת עם האם, היעדר רצון לשיתוף פעולה בטיפול משפחתי אשר מעיב
על יכולת קשר הקטינים עם האב להתרחב, התרשמות העוייס כי האב אינו שותף מרצון ובחירה
בחיי הקטינים מעבר לזמני השהות, ואין לו קשר טלפוני עם המסגרות החינוכיות אל מול
התחייבות האם לתוכנית לשמירה על קשר בין הקטינים לאביהם – כל אלו הביאו את העוייס
להמליץ לאפשר לאם להעתיק את מקום מגוריה עם הקטינים.
29. בדיון שהתקיים ביום 22.2.21 נשמעו עמדות הצדדים, ובתום הדיון הוריתי בהסכמתם על אימוץ
החלופה בתסקיר לפיה לא יחול שינוי במצב והמשפחה תופנה לטיפול משפחתי.
ייכדי לאפשר להורים להתמסר לתהליך של שינוי במסגרת טיפול משפחתי ויצירת תקשורת
טובה, אני מורה על הקפאת התביעה של האם להעתקת מקום המגורים לתקופה של חצי שנה.
המשפחה תופנה לטיפול משפחתי. שני ההורים ישולבו בטיפול ביחד בנוכחות בעל מקצוע.
בשלב זה זמני השהות המתקיימים בין האב לקטינים יישארו על כנם.
4 מתוך 9
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלהיימ 51756-09-20 ד' נ' ד'
תלה"מ 17691-10-20
במידה והטיפול המשפחתי יתקדם בצורה משביעת רצון ויבשילו התנאים, יורחבו זמני השהות.
עוייד לסדרי דין מלשכת הרווחה מעפולה תגיש תסקיר ביניים כ-3 חודשים לאחר תחילת הטיפול
המשפחתי בגדרו תפרט על הטיפול המשפחתי, מידת שיתוף הפעולה של הצדדים והאפשרות
להרחיב את זמני השהות. יוגש תסקיר משלים בו יינתנו המלצות סופיות לעניין הרחבת זמני
השהות והעתקת מקום מגורי האם עם הקטינים במקום מרכז הארץ. התסקיר הסופי יוגש עד
ליום 15.07.21".
30. ביום 18.7.21 ועם סיום התוכנית הטיפולית הגישה העוייס תסקיר משלים ובו מנתה את
השיקולים נגד ובעד, לאורם ניתנה המלצתה הסופית להעתקת מקום מגורי הקטינים למרכז
הארץ. לצורך הכנת התסקיר קבלה דרייח סיכום טיפול מהמרכז לטיפול משפחתי ונפגשה עם
הקטינים וההורים בנפרד.
–
בשיחה עם הקטינים הביעו מצד אחד חוסר רצון להרחיב את זמני השהות עם האב באופן קבוע
ומחייב והעלו גם קשיים שעולים שם מנגד הביעו התלהבות מהסיכוי לחלוק בית עם בן זוגה של
האם ומשפחתו אך לצד זאת גם חשש מהמעבר והשלכותיו. הרושם של העוייס הוא כי הקטינים
יוכלו לצלוח כל שינוי שיבוא במידה והקשר בין הוריהם היה תקין.
באשר לתוצאות הטיפול המשפחתי, התקיימו 7 מפגשים. להערכתה יעילותו של הטיפול נמוכה
ויש צורך בסיוע ותיווך בין ההורים ליצירת ערוץ תקשורת. בשורה התחתונה ציינה כי לאחר
הטיפול המשפחתי ובמפגש מחודש עם המשפחה כעבור חצי שנה נראה כי לא השתנה מאום
בדפוסי התקשורת במשפחה, בדינמיקה ולמעט לאחרונה גם בזמני השהות, וכי אותם
השיקולים שהביאו אותה להמליץ על מעברה של האם נראו תקפים גם כיום.
31. האב ביקש לחקור את העוייס, ואכן ביום 2.9.21 העידה העוייס.
32. כאמור הרשות לקבוע את מקום מגורי הקטין, נתונה בידי הוריו, ולמעשה, הוא אחד מתפקידם
כאפוטרופסיים של הקטין, וזאת מכוח סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות,
התשכייב – 1962, הקובע כדלקמן:
"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו,
הכשרתו לעבודה ולמשלח – יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות
להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו.
33. משהחיים והמציאות הכתיבו אחרת וההכרעה מובאת לפתחו של בית המשפט, עליו לשים לנגד
עיניו את טובת הקטין, כאמור בסעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות:
יילא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי
בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד
שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת."
34. עיקרון טובת הקטין – הוא העיקרון המנחה את בתי המשפט בדונם בשאלות של משמורת
קטינים, כמו גם בבקשת הורה לשנות את מקום מגורי הקטין, עליו הוא משמורן. עיקרון זה
חולש גם על כל עניין אחר שביחסי הורים וילדים בעין המשפט (בג"ץ 95/62 רואי נ' רואי, פייד
5 מתוך 9
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלהיימ 51756-09-20 ד' נ' ד'
תלה"מ 17691-10-20
טז (2); רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פייד נה (2) ; בעיימ 27/06 פלוני נ' פלוני, פורסם בנבו,
מיום 01/05/06) .
35. "טובת הילדיי הוא מושג אמורפי, עמום ורחב היקף, העשוי להכיל תכנים מתכנים שונים בהתאם
להקשר הדברים ולמצב הדברים העובדתי בכל מקרה ומקרה (פי שיפמן, דיני המשפחה בישראל
, (כרך ב 1989 )220. לפיכך, "… בתי המשפט נדרשים מעת לעת לצקת בו תוכן ולעצב קריטריונים
לצורך יישומו במקרה הקונקרטי העומד לדיון' (בעיימ 9358/04 פלונית נ' פלוני, (טרם פורסם,
מיום 02.05.05); בעיימ 27/06 פלוני נ' פלוני, פורסם בנבו, מיום 01/05/06).
36. בבעיימ (ב"ש) 119/08 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו) מיום 13.8.08, שהינו פסק הדין המרכזי
בבחינת מתווה דרך בסוגית העתקת מקום מגורי קטינים, נפסק כי השאלה היא, מהי טובתם
של הקטינים במצב שנוצר, כאשר האם מבקשת לעבור, ואין לבדוק אם יש צידוק למעבר והאם
התנהגות האם נאותה, או שמא אם הקטינים לכשעצמם צריכים את המעבר ואם הוא ייטיב
עימם.
37. לפיכך, נפסק בבעיימ 119/08, כי על המומחה לתת חוות דעתו לאחר שבחן המלצתו בשני מעגלים.
38. במעגל הראשון – יש לבחון את יכולת הקטינים לעשות את המעבר. במעגל השני- יש לבחון האם
יש בקשר שלהם עם מי מן ההורים, גורם המונע ניתוק מאותו הורה, או הישארות עמו ומה
האפשרות הטובה ביותר עבורם במצב שנוצר. כאשר, בחינת המעגל השני תתבצע רק אם נקבע
כי ביכולת הקטינים לבצע את המעבר.
39. ההכרעה בדבר טובתם של הקטינים, מבוססת, מטבע הדברים, על מכלול הראיות המונחות בפני
בית המשפט, ובכלל זה תסקירים וחוות דעת מומחים מקצועיים, להם יש את הכלים
המתאימים, המומחיות המקצועיות והניסיון הדרוש. חוות דעת של גורמים מקצועיים הינה כלי
עזר בעל משקל משמעותי והכרחי בתובענות מהסוג דנן.
40. חוות הדעת ובכלל זה תסקיר פקיד סעד מספקים התרשמות אובייקטיבית מקצועית, המסייעת
לבית המשפט להכריע בסוגיה בעלת רגישות וחשיבות עליונה כגון דא.
41. בעניינינו, הוגשו שני תסקירי סעד. הגם שתסקיר סעד אינו בגדר חוות דעת כמשמעותה בסעיף
20 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשלייא – 1970 נקבע בפסיקה כי אין כל מניעה לייחס משקל
לאמור בו ולראות בו כחוות דעת. (בעיימ 4259/06 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם
בנבו, מיום 13.7.06 ותמייש (ת"א) 45034-02-16 ס.ש.ת.ז. נ' א.ש, (פורסם בנבו מיום 7.8.16,
סעיף 31 לפסק הדין וההפניות שם).
42. עם זאת, לבית המשפט שיקול הדעת הסופי והמכריע האם לאמץ את המלצות הגורמים
המקצועיים אם לאו (בעיימ 27/06 פלוני נ' פלונית, פורסם בנבו מיום 1.5.06).
43. כאמור בבעיימ 119/08 אין כל רלוונטיות לצידוק המעבר או להתנהגותה הנאותה של האם, אלא
יש להישיר מבט לבחינת טובת הקטינים במצב שנוצר.
44. בדיקת המעגל הראשון – יכולת המעבר של הקטינים
6 מתוך 9
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלהיימ 51756-09-20 ד' נ' ד'
תלה"מ 17691-10-20
45. החרדה משינוים הינה טבעית לילדים בני גילם של הקטינים, בייחוד לאור היותם חשופים
למחלוקת בין הוריהם באשר להליך ולהשלכות של עמדתם. אולם, מבחינת עצם המעבר
להתרשמות העריים הם יכולים לצלוח אותו ובלשונה אינה מוטרדת מהמעבריי. בעדותה ציינה
כי ייהילדים גדולים ואמרו בפירוש למה הם רוצים לעבורי.
46. מעדותה עולה כי בחנה איזה הורות מיטיבה יותר ואת היכולת של הקטינים לצלוח את המעבר.
47. לעניין זה, האב לא פעל להרחבת זמני השהות כשההורים גרו בסמיכות אחד לשני, גם לא
בתקופה בין התסקירים. העידה כי כשהקטין ביקש ויזם ביקור אצל האב יותר מיום אחד הדבר
התאפשר ללא החלטה שיפוטית וכי האב לא פנה ולא דיווח על התנגדויות מצד האם להרחבת
הקשר. הקטינה מגיעה אל האב בימי רביעי בלבד וגם זאת לא מהמסגרות החינוכיות.
48. בנוסף, אין רצון מבחינת האב להורות משותפת ולשיח עם האם, אינו מעורב מול בית ספר, לא
פעל לחיזוק הורותו כאב, וכשהוצע לו מנגנון לשיפור בדמות טיפול משפחתי התנגד נחרצות
ונדרשה החלטה שיפוטית לשילובו בטיפול. כך גם מזלזל באם כהורה דומיננטי ואומר "ישהוא
רוצה הרחבה כדי לתקן את העוולות והמחדלים שאימא עושה בחינוך", ולא יזם טיפול לחיזוק
הקשר עם ביתו.
49. בהיבט זה חידדה כי אילו הייתה הורות משותפת כי אז היא לא הייתה מעזה להמליץ על המעבר.
50. מנגד האם מחויבת לקשר של הילדים עם האב והגישה תוכנית לשימור זמני השהות של האב
עם הקטינים ובה היא לוקחת אחריות רבה על הקשר.
51. באשר לרצון הקטינים, לאחר שנפגשה עימם 3 פעמים בכל אחד מבית הוריהם, מסרו לה כי הם
מתנגדים להרחבת זמני השהות ומבקשים שיהיו קבועים.
52. בסיכומי האב הועלתה לראשונה, הבקשה שבית משפט יראיין את הקטינים וכי ימונה מומחה
מקצועי. אני דוחה את בקשת האב. הקטינים בגילאי גיל ההתבגרות הביעו רצונם באופן ברור
בפני העוייס בשלוש הזדמנויות שונות שנמתחות על פני חצי שנה, לפני הטיפול המשפחתי
ולאחריו. הקטינים לא בקשו להיפגש עם המותב והעוייס לא המליצה זאת, ואינני מוצאת לנכון
להעמיס על הקטינים ראיון נוסף עם גורם שיפוטי. באשר למינוי מומחה, לא שוכנעתי כי נסיבות
המקרה מצדיקות, ואף לא מטעמי צדק עיכוב במתן הכרעת בית משפט, שעה שסעד זה נתבקש
לראשונה בשורה האחרונה לסיכומי האב, כאשר יכול היה לבקשו במרוצת ההליך, כאשר גם
אין כל המלצה מטעם העוייס או גורם חינוכי אחר, על הצורך בהפניית הילדים לאבחון פסיכולוגי
כדי להעריך את כוחות הילדים להתמודד ולהסתגל עם המעבר אותו האם מבקשת לעשות הזאת
על אף מחויבותה והתחייבותה לתת להם את כל המענים הדרושים.
53. במצב דברים זה, נראה כי המעבר לא יפגע בקטינים. כלומר, אף אם הם, הקטינים, אינם זקוקים
למעבר, הרי שעצם המעבר לא יגרום נזק להתפתחותם התקינה.
54. משקבעתי כי ביכולתם של הקטינים לבצע את השינוי, אדרש לבחינת המעגל השני.
55. בחינת המעגל השני – בחינת מכלול האפשרויות והשלכותיהם על טובת הקטינים
7 מתוך 9
2
3
4
5
6
7
8
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלהיימ 51756-09-20 ד' נ' ד'
תלה"מ 17691-10-20
56. עפ"י התסקירים ועדות העוייס, האם היא ההורה הדומיננטי ומעורבת בכל היבט בחיי הקטינים.
57. העוייס העידה כי הילדים ספרו שהם מרגישים פחות בנוח בבית האב היות ושם יש תלונות וקשה
להם להסתגל לבת הזוג של האב ולפער בין הבתים. העוייס ציינה כי הייתה עדה להתכתבות בין
.
הילד לבת הזוג, שהביכה אותו, וכי קיים חוסר אמון ולא בכדי. עוד ציינה כי גם הקטינה אמרה
שפעם אחת הקליטה בבית האב ולכן אוסרים עליהם פלאפונים.
58. האינטראקציה של הילדים עם בן הזוג של האם טובה ייזה דווקא מחזק את המעבר. הילדים של
בן הזוג בגילאים חופפים הם דיברו בחיבה על הקשר ובהתרגשות שאולי יהיו מגורים משותפים.
הם דברו באופן חיובייי.
59. העוייס שבה על האמור בתסקיר והעידה בחקירתה כי בשעה שלא מתקיימת הרחבה והאם
לוקחת אחריות להחזיר ולהביא, ובהעדר רצון מצד האב לשיח מעבר למיילים לשבת יחד לטיפול
אלא אם בית המשפט מתערב, אין מניעה שהאם תעבור.
60. מה גם כפי שעולה מעדותה, המעבר לא יפחית את זמני השהות, המדובר בילדים בני 10 ו- 15
שאינם מעוניינים להרחיב את זמני השהות אצל האב, ומביעים עמדה ברורה לגבי המעבר. הם
לא מעוניינים להרחיב את הסדרי השהות אצל האב. ייהם מאוד אוהבים ללכת עם האב לטיולים,
זה לא מה שיכריע את הכף, מה גם שמצבם לא טוב רגשית גם כשהם גרים קרוב לאבאיי.
61. היה ולא יאושר המעבר, דומני כי יתווסף מתח רציני בין הצדדים, דבר אשר יגרום נזק לקטינים,
שכן יחסיהם יסלימו. כך גם יימנע מהאם מימוש עצמי בתחומי קריירה, זוגיות ומשפחה.
62. אשר על כן, אני קובעת כי האם רשאית להעתיק את מקום מגוריי הקטינים לאזור המרכז (פתח
תקוה או ראש העין) וכי היא רשאית לרשום את הקטינים למסגרות החינוך באזור המרכז.
זמני שהות עם האב בסופי שבוע לסירוגין החל מימי חמישי או שישי (לבחירת ההורים) ועד
למוצ"ש. בשבוע בו לא לנים הקטינים עם אביהם ישהו עמו למספר שעות ללא לינה באמצע
השבוע או לחלופין בין יום חמישי לשישי כולל לינה. כאשר מדובר במפגש באמצע השבוע למספר
שעות או בין יום חמישי לשישי כולל לינה האם תביא ותחזיר אותם. בסופי שבוע לסירוגין כאשר
ההורים יישאו ביחד בנטל הבאת והחזרת הקטינים. וכך גם בחגים.
ההורים ישתלבו בהדרכת הורים כל אחד בלשכת הרווחה שבעיר מגוריו.
63. המזכירות תמציא לצדדים ולעוייס לסדרי דין מעפולה עותק מפסק הדין ותסגור את שני
התיקים שבכותרת.
ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ב, 19 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
22223
28
29
30
8 מתוך 9
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלהיימ 51756-09-20 ד' נ' ד'
תלה"מ 17691-10-20
9 מתוך 9
Love
רוני
רונית גורביץ, שופטת
1234
