בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תלה"מ 8745-10-18 ז. נ' א.
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופטת עידית בן-דב ג'וליאן
תובע
א. ז.
ע"י ב"כ עו"ד אמיר שי
נגד
נתבעת
ש. א.
ע"י ב"כ עו"ד גדי אפריאט
פסק דין
לפני תביעת התובע לביטול מזונות ארבעת ילדיהם הקטינים של הצדדים.
רקע בקצרה וההליכים המשפטיים
.1
.2
הצדדים נישאו זה לזו בשנת 2005 והתגרשו בשנת 2015.
מנישואיהם התברכו הצדדים בארבעה ילדים:
ביום 24.7.15 ניתן פסק דין למזונות הקטינים וחלוקת רכוש, על ידי מותב קודם.
בכל הנוגע למזונות – נקבע כי התובע ישלם לידי הנתבעת עבור מזונות הקטינים סך ₪1,000
בחודש עבור כל קטין ומחצית מהוצאות החינוך החריגות והרפואה החריגות של הקטינים,
קצבת הקטינים מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי הנתבעת, סכום המזונות ישולם עד
הגיעו של כל קטין לגיל 18 או תום כתה יייב, על פי המאוחר, ממועד זה יופחת סכום המזונות
לשליש וישולם עד תום שירות חובה של כל קטין או הגיעו לגיל 21, על פי המאוחר.
(להלן: "פסק הדין למזונותיי).
נכון למועד פסק הדין למזונות :
הקטינים היו כבני 10, 8.5, 6 ו-4.5, בהתאמה;
זמני השהות עם התובע התקיימו בימים א' + ד' ללא לינה.
–
לגבי הכנסות התובע נקבע כי טענותיו לעניין העדר יכולת לעבוד לנוכח מצב בריאותי לא
נתמכו באסמכתא וכי רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע להשתכרותו בפועל. פוטנציאל
השתכרותו הועמד עייס 10,000 ₪ בחודש.
לגבי הכנסות הנתבעת – נקבע כי פוטנציאל השתכרותה עומד על שכר המינימום במשק.
1 מתוך 11
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
22222
1234
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
ריאל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תלה"מ 8745-10-18 ז. נ' א.
תיק חיצוני:
.3
הנתבעת הגישה ערעור על פסק הדין למזונות.
–
בפסק דין שניתן בערעור ביום 18.2.16 נקבע, על יסוד הסכמת הצדדים, כי לסכום המזונות
שנפסק יתווספו החיובים הבאים מחצית הוצאות חינוך; מחצית משכנתא; סך 500 ₪
בחודש עבור חלקם היחסי של הקטינים במדור והוצאותיו.
(להלן: "פסק הדין בערעור")
נכון למועד פסק הדין בערעור: זמני השהות של הקטינים עם התובע התקיימו פעמיים בשבוע
בימים א'+ד', כולל לינה, ובכל סוף שבוע שני.
,
ביום 4.10.18 הגיש התובע את תביעתו לביטול מזונות הקטינים.
על פי הנטען בכתב התביעה, חל שינוי נסיבות בזמני השהות עם הקטינים, בהכנסות הנתבעת
(לטובה) ובהכנסות התובע (לרעה).
התביעה נמחקה מחסר מעש בפסק דין מיום 13.11.19.
פסק הדין בוטל לבקשת התובע לאחר שמיעת הצדדים בדיון, כפוף לתשלום הוצאות הנתבעת
בסך 3,500 ₪ (אשר שולמו), בהחלטה שניתנה ביום 19.6.20, מנימוקיה.
.4
.5
התקיים דיון הוכחות ביום 4.4.21.
סיכומי התובע הוגשו ביום 25.5.21, סיכומי הנתבעת הוגשו ביום 4.7.21 (נצפו ע"י ב"כ התובע
ביום 6.7.21). התובע בחר שלא להגיש סיכומי תשובה מטעמו.
תמצית טענות הצדדים
.6
לטענת התובע – ממועד מתן פסק הדין למזונות חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את ביטול
מזונות הקטינים:
א.
ב.
זמני השהות – משנת 2015 הקטינים שוהים עמו 6 ימים מתוך שבועיים, כולל לינה;
הכנסות הנתבעת – גדלו. מצבה הכלכלי של הנתבעת השתפר והיא משתכרת מעבר
לשכר המינימום.
בתצהיר עדותו הראשית טען התובע כי הנתבעת עובדת כ… בשנת 2017 השתכרה
5,000 ₪ נטו בהיקף משרה של 85%. אין מניעה כי הנתבעת תגדיל את היקף משרתה
ותשתכר 7,300 -8,000 ₪ נטו, ודאי כאשר הילדים שוהים עמו.
בסיכומיו טוען התובע כי הנתבעת לא הציגה ראיות על הכנסותיה העדכניות, לא
הציגה ראיות על הוצאותיה למעט תדפיסי עוייש ולא הניחה כל הסבר משכנע כיצד
היא מצליחה ממשכורתה הנמוכה הנטענת עד כדי הפסקת עבודה, לשלם עבור
ההוצאות שנאמדו על ידה בסך כ-12,000 ₪ בחודש.
2 מתוך 11
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תלה"מ 8745-10-18 ז. נ' א.
תיק חיצוני:
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור התיק.
פסק הדין ניתן לפרסום, ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, י"ז אלול תשפ"א, 25 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.
11 מתוך 11
עידית בן-דב ג'וליאן, שופטת
10
11
12
13
7
1234561 ∞ a
8
9
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
34
35
233
32
33
ריאל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תלה"מ 8745-10-18 ז. נ' א.
תיק חיצוני:
ג.
הכנסות התובע – מהכנסה של 5,700 ₪ בחודש פחתה הכנסתו 5,200 ₪ בחודש ונכון
למועד הגשת התביעה היה מובטל.
בכתב התביעה התובע לא טען ולא פרט גובה הכנסותיו נכון למועד הגשתו. כל שנטען
על ידו כי יש לו חובות בלשכות ההוצל"פ וכי פוטנציאל השתכרות נמוך מפוטנציאל
השתכרות הנתבעת.
בתצהיר עדותו הראשית טען התובע ביחס לגובה השתכרותו במועד פסק הדין
למזונות – כי יוחס לו פוטנציאל השתכרות בגובה 10,000 ₪, וכי בפועל לא השתכר
סכומים אלו והכנסותיו בממוצע עמדו ע"ס 5,000 ₪ – 6,000 ₪ נטו בחודש;
;
התובע סיים לימודי משפטים, במימון אביו
בשנת 2017 עבד כשכיר בחברה של אחיו והשתכר כ-5,000 ₪ בחודש;
בשנת 2018 עבד כששה חודשים בשכר של 5,750 ₪ בחודש;
בשנת 2019 עבד חודש אחד בחברה של אחיו והשתכר 5,750 ₪;
ב-2020 עזר לאחיו בחברה ללא תלוש שכר. אחיו שילם לו כייעזרהיי 6,000 ₪ בחודש.
בראשית שנת 2020 אביו העמיד לרשותו מזנון-מסעדה על מנת שיכול לנהל את העסק
ולהשתכר. במהלך התקופה ובהתחשב בקורונה הפדיון בשבוע עמד עייס 2,500 ₪
(10,000 ₪ בחודש), את כל הוצאות העסק מימן אביו.
לקראת סוף שנת 2020 עזר לאביו במוסך שבבעלותו ואביו סייע לו בתמורה סיוע
כספי ייבאופן מוגבר" (כלשון התצהיר).
מחודש 11/2020 פתח התובע את המזנון הפעם כעוסק מורשה ואין בידיו אסמכתאות
לנוכח הסמיכות להגשת התצהיר. הכנסותיו המוערכות 5,000 ₪-6,000 ₪ בחודש.
על יסוד הכנסותיו ולנוכח הוצאותיו, התובע חייב כספים לאנשים לרבות אחיו ואביו.
לתובע בעיה רפואית המקשה עליו לעבוד בצורה תקינה. התובע פנה לעוייד מומחה
והבין כי לא יוכל לקבל אחוזי נכות המקנים תמיכה כלכלית.
–
לטענת הנתבעת – דין התביעה להדחות משלא חל כל שינוי בנסיבות ממועד מתן פסק הדין
הרלוונטי, שהנו פסק הדין בערעור. התביעה הוגשה בחוסר תום לב, ממועד פסק הדין למזונות
התובע לא שילם עבור מזונות הקטינים והיא גובה את הסכומים בהליכי הוצל"פ.
זמני שהות – מתקיימים בימים א'+ד' כולל לינה וכל שבת שניה החל מסמוך לאחר
פסק הדין למזונות ובמועד פסק הדין בערעור, ולא חל כל שינוי בנסיבות.
הכנסות הנתבעת – נכון למועד הגשת התביעה עבדה כ…, והשתכרה מתחת לשכר
מינימום ;
א.
ב.
הנתבעת הצהירה בתצהיר עדותה הראשית מיום 31.1.21, כי השתכרה מעבודתה כ…
כ-3,500 ₪ בחודש בממוצע (לא נטען היקף משרתה), התפטרה מעבודתה ואינה
עובדת מחודש ספטמבר 2019.
הנתבעת ניסתה להקים עסק עצמאי, שלא צלח.
3 מתוך 11
.7
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תלה"מ 8745-10-18 ז. נ' א.
תיק חיצוני:
ג.
דיון והכרעה
.8
הכנסות התובע – התובע מושך משכורת מעסק שהקים עם אחיו, עסק משפחתי רחב
הכולל מספר עסקים באזור התעשייה ב… ;
התובע מסתיר את הכנסותיו האמתיות, אינו משלם את סכום המזונות שנקבע וגובה
החוב בתיק ההוצלייפ כ-260,000 ₪.
לתובע יכולת כלכלית כפי שקבע בימ"ש בפסק הדין למזונות, הוא עובד עם בני
משפחתו ותלושי השכר המונפקים לו מגמתיים, לצורך המשך התחמקות מתשלום
המזונות. ראיה היא כי בכניסה לעסק מופיע מספר הטלפון של התובע;
לתובע עסק עצמאי ל…, נוסף על פעילותו בתחום …;
התובע הקים קיוסק, ומעלים הכנסות כאשר שמו אינו מופיע על החשבוניות;
התובע סיים לימודי משפטים ופוטנציאל הכנסתו גדל;
התובע התגורר בדירות 5 חדרים ומנהל רמת חיים שאינה עולה בקנה אחד עם
הצהרותיו לגבי הכנסותיו.
כאשר עילת התביעה טענה לשינוי נסיבות מהותי לצורך הפחתה/ביטול מזונות שנקבעו בפסק
דין, על התובע להניח גרסה עובדתית מטעמו בדבר המצב בפועל נכון למועד פסק הדין
למזונות, המצב בפועל נכון למועד הגשת כתב התביעה, והשינוי בנסיבות שחל לטענתו.
כאשר הוגש ערעור על פסק הדין, התקיים דיון בערעור וניתן פסק דין בערעור, כפי הנסיבות
שלפני, על התובע להניח גרסה עובדתית מטעמו כאמור לעיל, נכון למועד פסק הדין בערעור.
ודאי כאשר פסק הדין בערעור ניתן על יסוד הסכמות הצדדים ובהתאם לנסיבות שהתקיימו
במועד בו ניתן.
טענות התובע לגבי שינוי מהותי בנסיבות יבחנו ביחס למועד מתן פסק הדין בערעור.
בכתב התביעה, אשר הוגש על ידי התובע בהיותו מיוצג, לא פורט פסק הדין למזונות והמועד
בו ניתן, ולא צורף פסק הדין. התובע נמנע מלציין כי הוגש ערעור על פסק הדין למזונות וניתן
פסק דין בערעור. מתוך שכך גם לא פורט מועד מתן פסק הדין בערעור והקביעות בו.
לא פורטו הנסיבות שהתקיימו נכון למועד פסק הדין הרלוונטי לצורך בחינת התביעה, והשינוי
הנטען שחל ממועד זה למועד הגשת התביעה.
בתצהיר עדותו הראשית של התובע, התייחס התובע לפסק הדין למזונות מיום 24.7.15
ולטענותיו בדבר שינוי הנסיבות שחל ממועד פסק הדין למזונות.
התובע נמנע מלפרט כי הוגש ערעור על פסק הדין, התקיים דיון בערעור וניתן פסק דין בערעור
ביום 18.2.16, ולמעשה הסתיר עובדה מהותית זו שחובה היתה עליו לציין.
4 מתוך 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
34
3334
32
33
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
ריאל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תלה"מ 8745-10-18 ז. נ' א.
תיק חיצוני:
מעבר לכך, גם במסגרת תצהירו התובע נמנע מלפרט את שינוי הנסיבות שחל לטענתו ממועד
מתן פסק הדין בערעור.
כך שלמעשה לא הניח התובע גרסה עובדתית בתצהיר מטעמו לנסיבות שהיו במועד מתן פסק
הדין בערעור ולשינוי הנסיבות שחל לטענתו ממועד זה ונכון למועד הגשת התביעה.
בכך לא קיים התובע את חובתו לנהוג בתום לה ובהגינות דיונית, ולסייע במימוש התכלית
הדיונית בכללה העמדת הפלוגתאות האמתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין.
בכך הקשה התובע שלא לצורך על הגעה לחקר האמת, וגרם להארכת ההליך, שלא לצורך.
הגם שכך, וכאשר טובת הקטינים היא שעל הפרק, מצאתי להידרש לטענות הצדדים לגופן
ולבחון את הטענות במסגרת פסק הדין.
להתנהלות התובע ינתן משקל במסגרת פסיקת ההוצאות.
להלן אבחן אם חל שינוי נסיבות ממועד פסק הדין בערעור נכון למועד הגשת התביעה, וככל
שחל האם מדובר בשינוי נסיבות מהותי אשר יש בו להצדיק ביטול סכום המזונות שנפסקו.
יוער, כי בסיכומיו צמצם התובע על פניו את תביעתו לשינוי נסיבות נטען בהכנסות הנתבעת
בלבד (סעיף 28 בסיכומים), אולם משלא הודיע במפורש על צמצום הפלוגתאות כפי שהועלו
על ידו בכתב התביעה, אדרש לכלל הטענות.
טענת התובע לשינוי בנסיבות בחלוקת זמני השהות – נדחית.
התובע לא פרט בכתב התביעה את זמני השהות של הקטינים עמו, נכון למועד הגשתה.
בתצהיר עדותו הראשית מיום 24.12.20 טען התובע כי מזה ארבע שנים הקטינים שוהים עמו
בימים א' ו-ד' ממסגרת החינוך כולל לינה ועד למחרת, בכל סופ"ש שני עד מוצ"ש ובחלוקה
שווה בחגים ובחופשות (סעיף 3 בתצהיר).
הנתבעת לא חלקה על כך במסגרת תצהיר עדותה הראשית. לטענתה חלוקת זמנים זו היתה
קיימת סמוך לאחר שניתן פסק הדין למזונות, ובמועד בו ניתן פסק הדין בערעור.
מעיון בפרוטוקול הדיון בערעור מיום 18.2.16 עולה כי התובע טען שם:
" מדובר פה בהסדרי ראיה נרחבים ביותר, כל הקטינים לנים אצל האב פעמיים בשבוע,
כולל סופש"ים" (פרוטוקול שם, עמ' 2 שורה 12)
ובהמשך: "…כל הקטינים נמצאים אצלו כמעט מחצית בשבוע, ומדובר באבא פעיל שגם
בימים שהם לא שלו הוא בא ותומך" (פרוטוקול שם, עמ' 3 שורות 11-12).
בתצהיר עדותו הראשית אישר התובע כי זמני השהות מתקיימים באופן זה כארבע שנים
קודם הגשתו, היינו משנת 2016.
גם בחקירתו הנגדית הודה התובע כי זמני השהות מתקיימים משנת 2016, לא זוכר מאיזה
חודש (פרוטוקול מיום 4.4.21, עמ' 15 שורות 18-19). הדיון בערעור התקיים בראשית 2016.
5 מתוך 11
.9
.10
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
34
35
2323
33
ריאל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תלה"מ 8745-10-18 ז. נ' א.
תיק חיצוני:
קודם לכן הכחיש התובע בחקירתו את אמירות באת כוחו בדיון בערעור כי זמני השהות
מתקיימים פעמיים בשבוע כולל לינה ובכל סופ"ש שני (פרוטוקול שם, שורות 12-17). ואף
הוסיף וטען כי ביהמייש שלערעור לא ידע שמתקיימים זמני שהות נרחבים (שם, שורה 29).
בהמשך חקירתו שוב חזר על הטענה כי זמני השהות נכון לדיון בערעור לא היו קבועים
(פרוטוקול, עמ' 16 שורה 23).
בהינתן כי כעולה מפרוטוקול הדיון בערעור נאמרו הדברים, התובע לא הכחיש זאת בדיון
שהתקיים ולא ביקש לתקן את הפרוטוקול, התובע היה מיוצג בערעור – תשובותיו בחקירה
הנגדית מפחיתות את מהימנותו.
–
מהאמור עולה כי זמני השהות כפי שהתקיימו נכון למועד הגשת התביעה, הנם אותם זמני
שהות שהתקיימו במועד פסק הדין בערעור, ולא חל כל שינוי בנסיבות בעניין זה.
אינני יכולה שלא להתייחס לפתיח סיכומי התובע בהקשר זה.
טוען התובע בסעיפים 1-2 בסיכומים:
"אין מחלוקת בין הצדדים כי זמני השהות של האב, אשר הסתכמו בכ-8 שעות בשבוע בעת
מתן פסהייד, התרחבו באופן דרמטי, כל שהילדים מטופלים ע"י האב 6/14 מהזמן, כולל
לינות. על בסיס זה אף נפתח התיק מחדש, לאחר שכבר נמחק מחוסר מעשיי.
טענה זו מוטעית ומטעה.
שכן – פסק הדין ביחס אליו על בית משפט לבחון את הטענה לשינוי בנסיבות, הנו פסק הדין
שניתן בערעור. במועד זה, כמפורט לעיל, זמני השהות כבר היו רחבים ולא י8 שעות בשבועיי.
הטענה שעל בסיס זה התקבלה בקשת התובע לביטול מחיקת התביעה מחוסר מעש, מוטב
היה אלמלא נטענה.
התובע נמנע מלגלות בכתב התביעה ובבקשתו לביטול פסק הדין, את דבר הערעור שהוגש על
פסק הדין משנת 2015, הדיון בו ופסק הדין שניתן במסגרתו בהסכמת הצדדים.
הדבר גם לא עלה מטענות הנתבעת.
בימ"ש זה לא היה מודע לעצם קיום הערעור ופסק הדין שניתן בו, במועד הדיון בבקשת
התובע לביטול פסק דין, ומשכך נקבע בהחלטה לביטול פסק הדין מיום 19.6.20, בכל הנוגע
לסיכויי ההליך כי ייעל פניו זמני השהות הורחבו משמעותית ממועד מתן פסק הדין המקורי
למזונות לגישת שני הצדדים כעולה מהדיון…"
קיומו של הליך הערעור ותוצאתו עלו לראשונה בתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת מיום
31.1.21 ולאחר מכן בדיון ההוכחות שהתקיים בחודש אפריל 2021.
יצויין כי מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי הערעור, אשר הוגש על פסק הדין בעניין המזונות
והרכוש, נקשר לתיק בעניין הקטינים, תיק סגור שאינו במחלוקת. משכך גם לא ניתן היה
יילגלותי זאת מעיון בתיק המזונות במסגרתו ניתן פסק הדין משנת 2015
6 מתוך 11
.11
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
ריאל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תלה"מ 8745-10-18 ז. נ' א.
תיק חיצוני:
.12
טענת התובע לשינוי נסיבות לרעה בהכנסותיו – נדחית
.13
בחקירתו הנגדית טען התובע כי השתכר 5,000 ₪ נטו בחודש במועד פסק הדין למזונות בשנים
2014, 2015 (פרוטוקול, עמ' 17 שורות 23-25), וכך משתכר גם כיום.
התובע הודה כי עובד במזנון, בעסק שאביו אפשר לו לפתוח, אותו מזנון בו עבד במועד פסק
הדין משנת 2015 (פרוטוקול שם, שורות 28-35).
התובע הודה כי נכון למועד פסק הדין בערעור בשנת 2016 השתכר 5,000 -6,000 ₪ בחודש
(פרוטוקול, עמ' 18 שורות 34-35).
במועד הדיון בערעור, על יסוד הכנסותיו הנטענות, הסכים התובע כי סכום המזונות שנפסק
בשנת 2015 יוגדל בסך 500 ₪ בחודש עבור הוצאות החזקת בית, יתווספו מחצית הוצאות
חינוך (להבדיל מהוצאות חריגות בלבד שנפסקו בפסה"ד) ומחצית החזרי המשכנתא.
מטענות התובע ומחקירתו עולה במפורש כי לא חל כל שינוי נסיבות בהכנסותיו ממועד פסק
הדין למזונות וממועד הדיון בערעור בשנת 2016 ונכון למועד הגשת התביעה.
התובע הודה בכך אף במסגרת הסיכומים (סעיפים 21-25), שם אף טען כי מקבל את הקביעה
בפסק הדין למזונות שכלל הכנסותיו מכל מקור 10,000 ₪ בחודש.
מעדותו של התובע בתצהירו וחקירתו הנגדית, מתחזקת המסקנה שנקבעה בפסק הדין
למזונות בשנת 2015, כי רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע להכנסותיו האמתיות של התובע.
כך למשל, הצהיר התובע בתצהירו, שלמרות שסייע לאחיו בעסק משך כחצי שנה (לטענתו),
לא הוצא עבורו תלוש שכר, ואחיו שילם לו ישירות כייעזרהיי סך 6,000 ₪ בחודש (סעיף 15
בתצהיר).
בחקירתו הנגדית הודה כי בפועל עבד שם תקופה ארוכה יותר מחודש אפריל 2019, וכי
משכורתו שולמה לו ביישחור" (כלשונו הוא):
ייש.
אתה מצהיר שמאפריל 2020, במשך חצי שנה עזרת לאחיך בחברה.
לא קיבלת תלוש שכר. בתמורה קיבלת עזרה 6,000 ₪ בחודש.
ב"כ התובע:
16
17
18
19
20
21
22
28
29
30
31
38
39
40
22222222-2345673227
41
יש טעות סופר בתצהיר. בעמ' 4, סעיף 15 שורה 7 צריך להיות כתוב "בהמשך
שנת 2019, מאפריל 2019".
ת.
ש.
כן. עבדתי אצלו וקיבלתי שכר של 6,000.
מאפריל 2020?
ת.
לא מאפריל 2020. זה טעות. זה 2019. מאפריל 2019.
ש.
אז תמורת העזרה לאחיך?
ת.
זה לא עזרה זו עבודה.
אז עבדת אצל אחיך?
כן.
ש.
ת.
והוא שילם לך ?
כן. לא היה תלוש שכר. זה היה בשחור"
(פרוטוקול מיום 4.4.21, עמ' 19 שורות 11-34).
7 מתוך 11
.14
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
34
35
2323
33
ריאל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תלה"מ 8745-10-18 ז. נ' א.
תיק חיצוני:
מעבר לכך. מעיון בטענות התובע עצמו במסגרת הערעור על פסק הדין למזונות (שם כמשיב),
טוען התובע בסעיף 52 בתשובתו לערעור: "בית משפט קמא אשר דן באריכות במצבו הכלכלי
ביכולתו, בפוטנציאל השתכרותו ולאחר בדיקה ובחינה מעמיקה קבע את אשר קבע. יצויין
ויודגש כי התייחסותו של בית משפט קמא להכנסותיו, יכולתו ופוטנציאל השתכרותו של
המשיב משתרעים על פני שלושה עמודים מלאים!!! החל מסעיף 21 ועד סעיף 42 !! מדובר
בניתוח מעמיק ומלא של מצבו של המשיב ולא בהערכה אשר נעשתה כלאחר יד".
ובהמשך טען בסעיף 92 בתשובה: יידמי המזונות אשר פסק בית משפט קמא משקפים נאמנה
את צרכי הקטינים ואת יכולתו ופוטנציאל הסתכרותו (טעות במקור – ע'ביג') והכל בהתאם
לפסק דינו המנומק היטב של בית משפט קמא".
בכך, למעשה, מאשר התובע נכון למועד הערעור בשנת 2016, כי בית משפט קמא במסגרת
הליך המזונות היטיב לקבוע קביעות עובדתיות באשר להכנסותיו ופוטנציאל השתכרותו וכי
הדברים בפסק הדין משקפים את המצב בפועל.
בפסק הדין נקבע בעניין, בין היתר: "..רצונו של האב להסתיר מעיני בית משפט נתונים באשר
למצבו הכלכלייי (סעיף 33 בפסק הדין), "יש לו מקורות הכנסה נוספים" (סעיף 36 בפסהייד),
יירב הנסתר על הגלוי בכל הקשור למקורות הכנסתו של האב ומצבו הכלכלייי (סעיף 39 בפסק
הדין) ועוד.
כאמור בפסק הדין למזונות נקבע כי לתובע פוטנציאל השתכרות של לפחות 10,000 ₪ בחודש.
התובע מאשר זאת במסגרת תשובתו לערעור אשר נדון בסמוך לאחר פסק הדין.
התובע מאשר זאת כאמור גם בסיכומיו בנוגע להכנסותיו במועד הגשת התביעה במועד הגשת
הסיכומים: "האב נאמד איפוא כמי שמשתכר, בכוחות עצמו ובעזרת אביו, כדי 10,000 ₪
בחודש" (סעיף 25 בסיכומים).
עוד לא ניתן להתעלם כי במהלך התקופה סיים התובע לימודי משפטים, לטענתו במימון אביו.
יש בכך כדי להגדיל את פוטנציאל השתכרותו.
בכל הנוגע לטענות התובע בעניין בריאותו הדברים נטענו על ידו ונבחנו על ידי בימ"ש
במסגרת פסק הדין למזונות משנת 2015. התובע הודה בחקירתו הנגדית כי נסיבות נטענות
אלו חלו גם במועד הערעור (פרוטוקול עמ' 17 שורות 10-20).
מהאמור עולה כי לא חל כל שינוי נסיבות לרעה בכושר השתכרות התובע ממועד פסק הדין
למזונות ומועד פסק הדין בערעור, נכון למועד הגשת התביעה.
8 מתוך 11
.15
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
ריאל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תלה"מ 8745-10-18 ז. נ' א.
תיק חיצוני:
.16
טענת התובע לשינוי נסיבות לטובה בהכנסות הנתבעת – נדחית
הנתבעת צרפה לכתב ההגנה תלושי שכר לשנת 2018, מהם עולה כי השתכרה כ- 4,000 ₪
5,000 ₪ בחודש.
.17
לתצהיר עדתה הראשית צרפה מסמך ריכוז משכורת לשנת 2018 ולשנת 2019 מהם עולה כי
הכנסותיה החודשיות בממוצע 4,000 ₪ -5,000 ₪ בחודש.
בפסק הדין למזונות משנת 2015, נפסק סכום המזונות בין היתר על יסוד הקביעה העובדתית
כי פוטנציאל ההשתכרות של הנתבעת עומד על שכר המינימום במשק (סעיף 47 בפסהייד).
מאסמכתאות שצרפה הנתבעת עולה, כי נכון למועד הגשת התביעה בשנת 2018 ובשנת 2019
עבדה כ… והשתכרה לא יותר ואף פחות משכר המינימום בממוצע לחודש.
מחקירתה הנגדית ומהאסמכתאות שצרפה עולה כי עבדה ב… כ… עד חודש אוגוסט 2019,
התפטרה ומאז אינה עובדת.
הנתבעת הסבירה זאת:
"ש. מה קרה מספטמבר 2019, מה מנע ממך להכניס כסף?
ת. סיימתי את עבודתי ב…. מאד התקשיתי שם. הרגשתי שאני מרוויחה
מאד מעט ומשקיעה מאד הרבה. סיימתי את עבודתי ב… ביוזמתי. אני
יכולה להסביר למה. זו עבודה שהשתכרתי בה כמו שכתבתי בשכר ממוצע
סה"כ. השקעתי הרבה מאד משאבים ב… בלימוד והעבודה לא תאמה את
המשאבים האנרגטיים שהייתי צריכה להשקיע כדי לעבוד. עשיתי
חישובים איך אני מתקדמת הלאה כדי לפרנס את המשפחה שלי בצורה
יותר נרחבת כי ב-9 השנים האחרונות אני מפרנסת אותם לבד. אני
מקבלת עזרה, תמיכה אבל הפרנסה היא שלי, אני לא מקבלת מזונות, אני
משלמת משכנתא לבד, גם מחציות עבור הילדים כמו שהגשתי, אני
משלמת. מדובר בילדים קטנים. בשנה האחרונה עשיתי חושבים לגבי
הכסף וגם הגיעה קורונה. בינתיים לצערי הרב פתחתי חשבון חסכון
שכרגע אני משתמשת בו וזו עיקר הכנסתי כרגע. עכשיו יצאנו מסגר.
בסגר הייתי בבעיה ואני צריכה לשקול את צעדי אם אני חוזרת ל… ואיך
אני מתקדמת שם, בטח לאור העובדה שאני מפרנסת יחידה. אני גם
במאבק משפטי על 3,500 ₪ ואפשר לראות זאת בחוב של ההוצל"פ שקיים
כבר משנת 2013".
(פרוטוקול 4.4.21, עמ' 23 שורות 20-33).
עלתה השאלה, כיצד יש ביכולתה של הנתבעת לפרנס את עצמה ואת הקטינים כאשר אינה
עובדת מזה תקופה ארוכה, ובהינתן ההוצאות החודשיות להן טוענת.
הנתבעת השיבה כי היא והילדים מתקיימים מתכנית חסכון שפתחה ומסיוע של הוריה בלית
ברירה (פרוטוקול שם, עמ' 26 שורות 15-20).
בנוסף מהסכומים אותם מצליחה לגבות מהתובע בהליכי ההוצל"פ: מזונות שוטפים,
משכנתא ומחציות (פרוטוקול שם שורות 22-24).
הצהרות הנתבעת בהקשר זה ותשובותיה בחקירתה הנגדית לא נסתרו, והם מהימנים עלי.
אשר לסכום המזונות שגבתה הנתבעת – התובע הצהיר בתצהיר עדותו הראשית כי שילם על
חשבון המזונות במהלך התקופה בתיק ההוצלייפ לא פחות מ-100,000 ₪.
9 מתוך 11
16
17
14
4567
15
18
19
20
21
24
25
6222222222222237
28
29
30
31
33
34
35
36
37
38
39
40
41
.18
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תלה"מ 8745-10-18 ז. נ' א.
תיק חיצוני:
.19
הנתבעת פרטה בתצהיר עדותה הראשית, כי ניסתה לקיים עסק עצמאי שלא צלח. הנתבעת
לא צרפה כל אסמכתא בעניין, לא על פתיחת העסק או על סגירתו ולא על הכנסות ככל שהיו
ממנו. לצד זאת, הנתבעת לא נשאלה על כך דבר במסגרת חקירתה הנגדית.
.20
.21
סוף דבר
.22
במסגרת תביעת התובע שלפני לשינוי נסיבות, עלי לקבוע אם חל שינוי נסיבות מהותי
בהכנסותיה של הנתבעת ממועד מתן פסק הדין ביחס למועד הגשת התביעה.
על יסוד הצהרות הנתבעת שלא נסתרו והמסמכים שצרפה, לא הוכח כי הכנסותיה הנם מעבר
לשכר המינימום במשק.
לא הוכח כי הכנסתה בפועל או אף כושר השתכרותה של הנתבעת גדלו ממועד פסק הדין
בערעור לא הוכח כי חל שינוי מהותי בנסיבות לטובת הנתבעת בעניין זה.
יוער כי לא עלה צורך במסגרת הדיונית לבחון אם פחתו הכנסותיה של האם ממועד פסק הדין,
ומכל מקום לא מצאתי שכך הוא.
הנטל להוכיח כי הכנסותיה של הנתבעת גדלו ממועד פסק הדין בערעור הנו על התובע. התובע
לא הניח כל ראיה פוזיטיבית לתמיכה בטענה זו.
טענתו העיקרית של התובע בקשר לכך היא, כי שעה שאינו משלם את סכום המזונות שנפסק
עבור הקטינים לידי הנתבעת משך תקופה ארוכה (שנתיים לפי הצהרתו בפרוטוקול מיום
4.4.21, עמי 27 שרות 13-14: "בשנתיים האחרונות לא שילמתי כלום על הוצאות הילדים"),
והנתבעת מצליחה לממן את צרכי הקטינים, הרי שעל בימ"ש להסיק מכך בוודאות כי יש לה
מקורות פרנסה עליהם לא הצהירה ולבטל את החיוב במזונות.
אני דוחה טענה זו. הנתבעת הניחה הסבר למקורות בהם הסתייעה לצורך קיומה והקטינים.
טענתה של הנתבעת כי היא נאלצה להיעזר במשפחתה, לפתוח תכנית חסכון, וכן מהסכומים
שכן הצליחה לגבות מהתובע עבור צרכי הקטינים במסגרת הליך ההוצל'יפ, לא נסתרה.
מהמקובץ עולה, כי לא הוכח כל שינוי נסיבות, ודאי לא שינוי נסיבות מהותי, ממועד פסק
הדין בערעור אשר ניתן על יסוד הסכמות הצדדים ביום 18.2.16 למועד הגשת התביעה.
השינוי הנסיבות היחיד שחל הנו פרסום הלכת בעיימ 919/15 בחודש יולי 2017, אשר כידוע
ובהתאם להלכת ביהמ"ש העליון בבעיימ 7670/18 פלונית נ' פלוני (20.1.21) אינה מהווה
לכשעצמה שינוי נסיבות מהותי שיש בו כדי לשנות מסכום המזונות שנפסק קודם ההלכה.
.23
אשר על כן – התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות ההליך ושכ"ט עוייד, בסכום כולל של 10,000 ₪.
הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.
10 מתוך 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
2323
