בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 11519-04-19 XXX נ' XXX
בפני
כב' השופטת שושנה ברגר, שופטת בכירה
התובעת:
XXX
ע"י ב"כ עו"ד זיו גרובר
נגד
הנתבע:
XXX
ע"י ב"כ עו"ד דורית ענבר סברדליק
החלטה
החלטה זו עניינה המוסד החינוכי בו יתחנך בנם הקטין של הצדדים, XXX (להלן: "הקטין" או
"XXX"), בשנת הלימודים הקרובה, עת יעלה לכיתה א'.
1. האם עתרה להורות כי הקטין יתחנך בבית הספר הממלכתי "XX בXXX, מקום מגורי הקטין
מאז פרידת הצדדים.
3
4
5
6
7
8
9
2. מנגד, עתר האב להורות כי הקטין יתחנך בבית הספר "XXX" בXXX, ולחילופין בביה"ס "XXX" 10
בXXX, בתי ספר ממלכתיים- דתיים.
3. ביום 10.3.21 הוגש תסקיר עוייס (להלן: "תסקיר עו'ס') במסגרתו המליצה עוייס כי הקטין יתחנך
בביהייס "XXXL XXX
4. ביום 7.4.21 התקיים דיון במהלכו נחקרה עוייס, הגבי XXX (להלן: ייעו'ס') על התסקיר. ביום
1.7.21 התקיים דיון נוסף במסגרתו נמשכה חקירת עוייס, וכן נחקרה הגננת הגבי XXX (להלן :
"הגננת"). בהחלטתי מיום 5.7.21 קצבתי מועדים להגשת סיכומים בשאלת המסגרת החינוכית של
הקטין. משהוגשו סיכומי הצדדים, ניתנת כעת החלטתי לעניין זה.
5. לאחר שבחנתי את התסקיר ועמדות הצדדים, ולאחר ששקלתי בדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש
מקום להורות כי הקטין יתחנך בבית הספר "XXX" בXXX. ואלו טעמיי.
6. כידוע, "…החתירה לתור אחר טובתו של קטין, היא לב ההליך ועליה אמון בית המשפט. אזכיר,
כי לא בכדי העניק המחוקק הנחיות יסוד שונות מן הרגיל לבית משפט לענייני משפחה בכל הנוגע
לדיני הראיות וסדרי הדין. דברים אלה מתעצמים לאור מטרת העל השורה במקרה דנן, מטרה
הגוברת על סדר הדין הפרוצדורלי ודיני הראיות הקבועים, והיא מטרת "טובת הילד", המהווה
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
222322
24
25
26
27
1 מתוך 9
2
12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 11519-04-19 XXX נ' XXX
"מגדלור" לכל צעד ושעל של בית המשפט. "מגדלור" זה בא לידי ביטוי בפסיקה במאות פסקי
דין, וכן בהוראות המחוק ראו סעיף 8(א) לחוק חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995,
המורה כי: "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית
המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי
חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות", וכן ראו סעיף 1 לתקנות בית משפט לענייני משפחה
(סדרי דין), תשפ"א-2020 (להלן: "תקנות ענייני משפחה (סדר דין)"), המורה כי: "…בית
המשפט רשאי לסטות מהוראות סדר הדין האזרחי ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית
משפט צדק לפי סעיף 8 לחוק." וראו סעיף 2 לתקנות ענייני משפחה (סדר דין), המורה כי: "בלי
לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם קבלת החלטה בעניינו של
ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים
שלו, וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים." (ראו: רמייש (חי') 47810-06-21 י.ח. ני
א.א [פורסם בנבו] (12.7.21) בפסקה 18 לפסק דינה של כב' השופטת אספרנצה אלון).
7. זאת ועוד, נפסק כי: "לצורך בחינת טובת הילד ומילוי המונח במשמעות ובתוכן קונקרטי, נעזר
בית המשפט בתסקירי פקידי הסעד ובחוות דעת מומחים, שלהם האפשרות לבחון את המקרה
בעין מקצועית ואשר הינם אובייקטיבים בהשוואה להוריו של הקטין, והם מהווים אמצעי
משמעותי וחשובי (ראו: בעיימ 10060/07 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (2.10.08)). וכן: ייהנחת
המוצא תהא תמיד כי מעורבות העו"ס ותסקירו נעשים על בסיס התרשמות מקצועית, על יסוד
ידע מקצועי ומיומנות שרכש וכי הוא פועל כנציג עצמאי ואובייקטיבי, הן כמתחייב מהיותו
מומחה מטעם בית משפט והן משום שהוא ממלא גם את תפקידו כעובד ציבור" (ראו: רמייש (חיי)
40117-12-13 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (23.12.13)).
8. הלכה מושרשת היא כי: "חוות דעת של גורמים מקצועיים הינה כלי בעל משקל משמעותי
בהחלטה בשאלות משמורת והגירה של קטינים. חוות הדעת מספקת התרשמות אובייקטיבית
מקצועית, המסייעת לבית המשפט להכריע בסוגיה בעלת רגישות וחשיבות עליונה כגון דא. על
כן, לא בקלות יסטה בית המשפט מהמלצת חוות הדעת (ראו למשל, בג"ץ 5227/97 דויד נ' בית
הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נה(1) 453, 464-462 (1998); בע"מ 9358/04 פלוני נ' פלונית,
פיסקה 10 לפסק דינה של השופטת א' חיות (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 2.5.2005)). עם זאת,
סמכות ההחלטה הסופית והפעלת שיקול הדעת נתונה בידי בית המשפט" (ראו: דנייא 9201/08
פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (5.4.09).
9. בענייננו, לטענת האם, היא מנהלת אורח חיים חילוני. לטענת האב, הוא ובת זוגו, XXX (הצפויים
להינשא בקרוב והם מצפים לילד) מנהלים אורח חיים דתי.
2 מתוך 9
2
3
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 11519-04-19 XXX נ' XXX
10. ייאמר כי בית המשפט סבור שיש מקום לבחון את אורח חיי ההורים נכון להיום. בחינת המצב
טרם לידתו של הקטין (עת הצדדים נישאו או לפני כן, בשים לב לכך כי במקרה דנן הקטין נולד
בישראל כאשר הוריו היו פרודים) אינה רלבנטית לאורח חיי הקטין ולטובתו כיום. משכך, אין
בדעתי להתייחס לאסמכתאות הרבות שהוצגו על ידי הצדדים הנוגעות לאורח חייהם לפני לידת
הקטין ולאחר מכן (לרבות: נספחים 19, 21, 26-27 לסיכומי האם, ונספח ייאיי לתגובת האם מיום
21.7.21, ומוצגים 2, 3, 5, 6, 7, 11, 12, 13, 14, 15, 16, 19 לתיק המוצגים מטעם האב) כי אם לאורח
החיים כיום (ובעת האחרונה).
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
11. גם אם האם בעברה ניהלה אורח חיים אחר, הדגש הוא על אורח החיים שמנהל הקטין כיום, בעת
שהותו עימה, ועל כך אין מחלוקת כי מדובר באורח חיים חילוני. ראו לעניין זה דברי עוייס בדיון
מיום 7.4.21 (בעמ' 20 בשורות 30-31): "…אורחות חייו של הקטין הן אורחות חיים שהיו
חילוניות. הייתי אצל XXX בבית, הייתי אצל XXX בבית הקודם. XXX אמר שהוא שומר
מסורת. XXX אף פעם לא אמר לי שהוא מסרב לטלפונים בימי שבת, בגלל שהוא שומר דת, זו
לא סוגיה למחלוקת…". ובהמשך דבריה (בעמ' 21 בשורה 12): "יש פה אמא שהיא חילונית
לחלוטין כפי הידוע לי". וגם (בעמ' 21 בשורות 16-18): "…החיים שאני ראיתי את XXX עד היום
שהגיע למשרד שלי, ראיתי את XXX תמיד בחזות חילונית לחלוטין, הוא חי חיים חילוניים.
מסורתי או לא, בהחלט שאין שמירה על שבת. אין סממנים דתיים מובהקים". עוייס חזרה על כך
בחקירתה בדיון מיום 1.7.21 (בעמ' 28 בשורות 19-25): "…אני אתייחס לעניין הילד. אני מיום
היכרות את המשפחה, מכירה שהוא מנהל אורח חיים חילוני. זה מה שאני יודעת. הילד בבית
האם, מקיים אורח חיים חילוני לחלוטין. לי נאמר מה שכתוב בתסקיר, שהאם מנהלת אורח
חיים חילוני ואני אחזור, בכל ההתנהלות שהייתה לי מול XXX שגר בXXX והיה סקייפ
ושיחות, לא עלתה סוגיה שאי אפשר לנהל שיח או אי אפשר להביא בשבתות וחגים. להפך, הוא
ביקש יום יום שיחה. לי נאמר שמבחינתו בזמנים, כל זמן שיגידו לו, יהיה מקובל עליו. מה טענה
האמא ומה לא, זה צריך לשאול את האמא. אני יכולה להגיד מה נאמר לי" (ההדגשות שלי- ש.ב).
ת.
12. ראו לעניין זה גם: דברי הגננת בדיון מיום 1.7.21 (בעמ' 45 בשורות 29-32 ובעמ' 46 בשורות 1-12) :
"ש. נכון שXXX והילד חיים כחילונים גמורים.
אני לא מגדירה אף יהודי כחילוני אלא כאדם שלא שומר תורה ומצוות לעת עתה. אין יהודי
שהוא חול, זה אני. מבחינתי, XXX אדם ששומר על מה שיכול, העוייד בטוחה שעושה מה
שיכול. אין לי הגדרות. כשXXX באה אלי לגן, כמו שלבושה היום, היא לא באה בצורה
אחרת, הם לא אמרו שהם חילונים או דתיים או משהו, הם אמרו שהם אוהבים מסורת, כמו
כל ההורים בגן. בחצי השנה האחרונה XXX התחיל להקפיד על שבת, אנחנו שומעים את
זה מהילד, מאד קשה לו עם שמירת שבת. לא לראות טלוויזיה, קשה לו מאד ואנחנו מביאים
לו פתרונות של מה עושים במקום, אפשר לצאת, לבלות, גינה, משחקי קופסא.
ש.
זה שינוי דרמטי של החצי השנה האחרונה.
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
323
3 מתוך 9
1234
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 11519-04-19 XXX נ' XXX
ת.
כן בערך, מאז הוא התחיל לדבר על זה שהוא שומר שבת.
ש. XXX היא בינתיים אדם שלא שומר תורה ומצוות.
ת.
לא שומרת.
ש.
ת.
גם הילד לא שומר אצלה.
כשהוא אצלה לא שומר".
(ההדגשות שלי- ש.ב).
13. בתסקיר עוייס, ציינה האחרונה את הדברים הבאים (בעמ' 6 בפסקה הראשונה): "עוד יצוין כי
קיים הבדל בין התחנכות בגן של חב"ד, לבין התחנכות בבית ספר ממלכתי דתי. הקונפליקט
הרגשי הקשה בו ימצא הקטין המנהל אורח חיים חילוני בבית האם, למול הערכים ואורח החיים
של חבריו במסגרת הלימודים הדתית יהיה קשה הרבה יותר מאשר באם ילמד במסגרת חינוכית
ממלכתית וינהל אורח חיים דתי עם אביו. הוספת קונפליקט נוסף לחיי הקטין, המצוי גם כך
בקונפליקט נאמנויות מול הוריו, יעצים את החוויה הכאוטית של הקטין, ויחטיא את המטרה
העיקרית של ההורים, שהיא כאמור בניה של יציבות ובטחון רגשי בחיי הקטין".
14. עוייס הרחיבה לעניין זה בחקירתה בדיון מיום 7.4.21 באומרה (בעמ' 21 בשורות 14-28): "…אני
חוזרת לעניין של סוגיית הדת. אני יודעת שהילד, שהיה גם עם XXX היו לא מעט מצבים שלא
הייתה שמירה על שבת. מסורתי או לא, קידוש לא קידוש, לא נכנסתי לזה ולא נדרשתי להיכנס
לתכנים האלה. החיים שאני ראיתי את הקטין עד היום שהגיע למשרד שלי, ראיתי את הקטין
תמיד בחזות חילונית לחלוטין, הוא חי חיים חילוניים. מסורתי או לא, בהחלט שאיך שמירה על
שבת. אין סממנים דתיים מובהקים. עשיתי בירור אצלנו מי מגיע לגן חב"ד והבנתי שיש הבדל
מהותי בין חינוך שהורים רוצים להעניק לילדים שלהם בגן חב"ד ואז המשך במסגרת דתית. ילד
שאני לא יכולה להתעלם מזה, עם קשיים רגשיים קשים, שחשוף מיום היוולדו לקונפליקט
שהולך ומתעצם בין ההורים שלצערי לא מטופל רגשית, שיגיע למסגרת דתית ולגמרי לא חרדית
לחלוטין ויגיע מסוף שבוע אצל אמא ומורים שואלים, בוודאי בכיתה א', מה היה איך עשית
חברים. הילד יספר שהיה פה ונסע לפה וכן הלאה, יהיה חשוף לפי עניות דעתי לקונפליקט פנימי
נוסף על זה שהוא כרגע מצוי בו בעקבות המצב בין ההורים. זה מה שכיוון אותי להמליץ על
המסגרת. מה גם שבגן הספציפי הזה הבנתי, בו הילד נמצא, היא אמרה לי שמלמדים שיש
אלוהים בשמיים ואומרים מודה אני. כשדיברתי עם הילד, אין המשכיות בבית. אמרה לי הגננת,
שונה מבית ספר דתי. יש ילדים חילוניים שם, אם הם עולים לXXX ,XXX, בדקתי את XXX
שנאמר לי ילד אחד". (ההדגשות שלי- ש.ב).
15. בדיון מיום 1.7.21 עוייס חזרה על הדברים (בעמ' 28 בשורות 19-25): "…אני אתייחס לעניין הילד.
אני מיום היכרות את המשפחה, מכירה שהוא מנהל אורח חיים חילוני. זה מה שאני יודעת. הילד
בבית האם, מקיים אורח חיים חילוני לחלוטין. לי נאמר מה שכתוב בתסקיר, שהאם מנהלת
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
323
4 מתוך 9
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
229
28
29
30
31
32
33
34
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 11519-04-19 XXX נ' XXX
אורח חיים חילוני ואני אחזור, בכל ההתנהלות שהייתה לי מול XXX שגר בXXX והיה סקייפ
ושיחות, לא עלתה סוגיה שאי אפשר לנהל שיח או אי אפשר להביא בשבתות וחגים. להפך, הוא
ביקש יום יום שיחה. לי נאמר שמבחינתו בזמנים, כל זמן שיגידו לו, יהיה מקובל עליו. מה טענה
האמא ומה לא, זה צריך לשאול את האמא. אני יכולה להגיד מה נאמר לי". (ההדגשות שלי- ש.ב).
ובהמשך דבריה (בעמ' 34 בשורות 15-32 ובעמ' 35 בשורה 1):
ית. ממה שראיתי, ילד שמנהל חיים חילוניים עם האמא בבית האמא, ילד שלפחות מה שלי
ידוע, ומהדברים של XXX, מהדברים של XXX שהוא הלך עם אבא לבית כנסת ושנהג
לראות טלוויזיה בשבתות. זה שלא רואה טלוויזיה זה לא היה בעבר. הילד ניהל חיים
חילוניים, אולי מסורתיים בבית כזה או אחר. אבל נסע לטיולים בשבת, ראה טלוויזיה.
ש. גם אצל אמא וגם אצל האבא?
ת. זה מה שהילד אמר. זה החיים שהילד הכיר עד לתקופה האחרונה. ילד שנמצא בקושי רגשי
כתוצאה מזה, אני יושבת פה, הילד חשוף לעניינים האלה. ילד קטן שההורים שלו לא
מצליחים להחליט על מסגרת עבורו. אני אמרתי, בהתרשמות שלי מהילד, בקונפליקט
נאמנויות, הוא לא הולך ונהיה רגוע יותר. אני מקווה שהטיפול הזה, שהוא בהתחלה שלו,
אולי יוריד את גובה הלהבות. ילד כזה לשנות לו… הוא אמר לי שהוא לא אומר מודה אני.
הוא אומר בגן. וכשמגיע הביתה… אי אפשר להגיד שאני משקרת כשאני ישבתי עם הילד.
זה מה שהילד אמר. אני חושבת שילד שיגיע למסגרת דתית וישתף בשבתות ובחגים שהוא
עם אמא וישתף מה עשית, ואמרתי את זה גם בפעם הקודמת, מה עשית בשבתות ובחגים
ויספר שנסע לפה והיה פה, אין ספק שלא יקבלו את ההתנהלות שלו מאשר ישב בביה"ס
חילוני וישתף שהיה עם אבא… אני עובדת ברווחה 22 שנה, ראיתי ילדים של קשיים כאלה
ואחרים. אין ס ל מסגרת חילונית ויספר שעם אמא נסע ללונה פארק ועם אבא
בבית הכנסת, שבתות חגים, יהיה לו יותר קל רגשית, מאשר הפוך. המצב של הילד עדיין
לצערי לא כזה חזק ויציב. ילד שההורים שלו מתנגחים כל הזמן בבית המשפט זה לא ילד
מספיק חזק. האבחון הפסיכולוגי שהיה לו נכתב על רמת חרדה וחוסר ביטחון. זה מה שאני
יכולה להגיד…".
(ההדגשות שלי- ש.ב).
16. מסכימה אני עם עמדת עו"ס לעיל. אכן, גם אני סבורה כי הקונפליקט הרגשי בו יימצא
הקטין המנהל אורח חיים חילוני בבית האם, אל מול אורח החיים של חבריו במסגרת
הלימודים הדתית יהיה קשה יותר מאשר באם ילמד במסגרת חינוכית חילונית וינהל
אורח חיים דתי עם אביו. כך בכלל, ובפרט בנסיבות דנן, לפיהן מצבו הרגשי של XXX
אינו שנוי במחלוקת בין ההורים, שניהם מסכימים כי מצבו הרגשי מורכב (אם כי כל אחד
מהם סבור כי מקור המצב של הקטין בהתנהלות ההורה השני) ורק לאחרונה הוא החל
5 מתוך 9
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 11519-04-19 XXX נ' XXX
מקבל טיפול רגשי אצל דייר XXX, אשר מונה מטעם בית המשפט לצורך טיפול בקטין
והדרכת הורים על פי החלטתי מיום 18.5.21.
17. בנסיבות אלו, טובתו של הקטין מחייבת את הקביעה כי הוא יתחנך בבית ספר ממלכתי.
18. על כן, נחה דעתי כי המלצת עוייס עולה בקנה אחד עם טובת הקטין XXX. משכך, בהיות
טובת הקטין שיקול העל- היא שתכריע (ראו: בג"ץ 5227/97 דויד ני בית הדין הרבני הגדול
בירושלים, פ"ד נה(1) 453, 460 (1998)).
19. עוד יצוין כי בשנת הלימודים הקרובה, צפויה לעלות לכיתה א' בביה"ס "XXX" עם XXX
חברתו הטובה XXX, כאשר יש לכך חשיבות, כפי שהבהירה הגננת בעדותה בדיון מיום
1.7.21 (בעמ' 43 בשורות 23-30):
יש. את חושבת שיהיה לו טוב בXXX?
ת.
כן. חושבת שיהיה לו טוב בכל מקום שיבוא עם חברים, עם ביטחון, עם הקשת שמגנה עליו.
הקטין חייב ביטחון, עם המוכר, את החברה, את המקום שיש לו המשך, לא רק הקטין, כל
ילד. אני ממליצה לכל ההורים, חברים שממשיכים, שימשיכו איתם. הילד עובר כזו חוויה
עצומה, לפחות שיהיה רך יותר.
ש. בין היתר יהיה לו טוב בXXX.
ת. כן גם אמרתי לXXX, שגם בXXX יהיה לו טוב, הולכים 4 חברים. הוא צריך להמשיך עם
חברים שמכיר ורואה ושהיה איתם בקשר".
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
323
(ההדגשות שלי- ש.ב).
הגננת העידה בדיון מיום 1.7.21 על הקשר הטוב בין הקטין לXXX. ראו: בעמ' 40 בשורות
3-32 ובעמ' 41 בשורות 1-10):
יש. הילד חבר טוב מאד של XXX.
ת. XXX לא מהגן שלנו. הוא מספר עליה, על XXX, על XXX. הוא מספר עליהן, שהם יוצאים
ומבלים, שהם בגני שעשועים.
ש. גם XXX.
ת.
איזה XXX? יש XXX שהקפצתי אותה שנה שעברה לכיתה א', היו לה יכולות גבוהות והיא
עלתה לביה"ס XXX, היא עולה ל- ב'.
ש. XXX XXX הן עוברות לאי בXXX.
ת. לפי מה שהקטין מספר, אני לא יודעת. לביה"ס XXX והוא מדגיש שאם בסוף הוא יהיה
בXXX, אם אהיה בXXX XXX ,XXX יהיו איתי (XXX תשב איתי. זו החוויה.
ש.
הוא כמהה לזה?
ת.
הוא מתרגש, שמח לקראת כיתה א'.
6 מתוך 9
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 11519-04-19 XXX נ' XXX
ש.
ושיהיה עם XXX XXX.
ת.
כן, הוא גם מתרגש שחברים הגיעו אתמול מביה"ס XXX, 4 ילדים שהעלתי שנה שעברה
והגיעו לביקור של סוף שנה להראות תעודות והיה התרגשות בגן וכשהוא אמר לXXX,
ש.
שעלה שנה שעברה, הוא אמר "אם אני אעלה לXXX תהיה חבר שלי שם" הוא אמר לו "אני
אהיה החונך שלך", יש חניכה בין ב' ל- א'. כל פעם הוא אומר שהוא לא יודע לאן הוא עולה.
זה נכון שאם הוא יעלה לביה"ס XXX, הוא ימצא שם הרבה פנים מוכרות וחביבות
מהתקופה של המתחם, מהXXX, אליך.
ת. XXX לא יודעת, יודעת מה אצלי. חברים שהיו שנה שעברה, עלו 4 ילדים שהיו בקשר מאד
טוב איתו. הגן שלו שהמון ילדים מהשנה שעברה מבקרים בו כל הזמן. הם באים להקריא
סיפורים, להראות ציונים. זהו, הוא פוגש את הילדים גם מהשנה שעברה וגם מהשנה.
ש. את יודעת שXXX, האב בעצמו שערך יום הולדת, ביקש מהאמא להביא את XXX ועוד
ילדים שחשובים לילד.
ת.
אני לא יודעת אבל זה מקסים כי הקטין סיפר שהיא הייתה ביום ההולדת, אני לא יודעת מי
הזמין.
ש.
ת.
את מכירה את הילדים? אני מראה לך תמונות של הקטין עם XXXXXX.
את XXX אני אזהה. את XXX XXX ראיתי פעם אחת שהן באו לבקר בגן.
55
ש. את מזהה ?
ת.
את XXX.
ש. (XXX?
ש.
ת. לא. ראיתי פעם אחת. הוא מספר עליה, הוא ביקש פעם אחת להראות את XXX, הוא אמר
שיתחתן איתה. אמרתי לו "איך היא נראית?" האמא הראתה לי תמונה ולא מעבר לזה. הם
יצאו פעם אחת לבילוי משותף ואספה אותו מהגן. התמונות סומנו נ/7.
גם XXX עשתה יום הולדת (XXX הגיעה אליה. האבא כתב לXXX שהוא מזמין אותה
ליום הולדת שהוא עורך לילד. שהוא מזמין את XXX וילדים שחשובים לילד. החשיבות של
XXX בחיי הילד?
היא חברה טובה שלו, הוא מספר עליה הרבה. היא לא בגן שלנו.
ש. אני מציג לך התכתבות בין ההורים. סומן נ/8. להדגיש את החשיבות של XXX בחיי הילד,
שהיא עולה לכיתה א' בXXX.
ת.
ת.
זה מה שהילד מספר".
(ההדגשות שלי- ש.ב).
ראו: נספח 34 א'-ה' לסיכומי האם- תמונות של הקטין עם חברתו XXX.
ראו גם דברי הגננת בדיון מיום 1.7.21 (בעמ' 52 בשורות 20-24): "…הילד חייב להמשיך להיות
עם החברים שלו, זו המלצתי. לא אקבע משהו, אלא אמליץ להמשיך עם החברים המוכרים לו
מהגן. הילד הזה חווה המון משברים רגשיים וחייב שהחברים שמוכרים לו בשלוש שנים האלה
7 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
323
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
31
222-2373
34
35
30
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 11519-04-19 XXX נ' XXX
ימשיכו איתו האלה וגם החברים שהיו לו בשנה קודמת ועלו לXXX ובאו אתמול לבקר אותנו בגן,
זה בשבילו גם סוג של חברה. יהיה לו עוד מענה".
20. ראו לעניין זה: מכתבה של אמה של XXX (נספח "3" לסיכומי האם) לפיו XXX עולה לכיתה א'
לבית הספר "XXX" בXXX. וכן: מכתבי ההורים שילדיהם חברים של הקטין מהשכונה ועולים
,,
בשנת הלימודים הקרובה לכיתה א' בביה"ס "XXX" (נספחים 29, 30, 33 לסיכומי האם).
21. לפיכך, יש להביא שיקול זה במסגרת מכלול השיקולים המטים את הכף למסקנה כי יש להורות כי
הקטין יתחנך בבית הספר "XXXXXX.
22. ראו גם: דברי עוייס בדיון מיום 1.7.21 (בעמ' 35 בשורות 5-8):
"ש. כשאת עומדת על התסקיר שלך ומגדירה שיש פה טוב יותר, ורע יותר. טוב יותר בXXX ורע
יותר בXXX.
ת. אני חושבת שנכון יותר לקטין להמשיך בXXX שבה הוא חי כל השנים שלו. חלק מהזמן
הוא גר עם XXX XXX. איפה שהוא מתחנך במסגרת ממלכתי רגיל איפה שהיה כל
השנים.
(ההדגשות שלי- ש.ב).
23. אין בידי לקבל את טענות האב לפיהן לעוייס תיעדוף אינהרנטי למסגרת החילונית (סעיף 15
לסיכומיו) בית המשפט סומך על לשכות הרווחה כי הן פועלות במקצועיות ביושרה, ללא כל
תיעדופים כאלה או אחרים, כאשר טובת הקטינים עומדת לנגד עיניהן בלבד. כך גם במקרה דנן,
עוייס הינה גורם אובייקטיבי, מקצועי שאין לה כל עניין בתוצאות ההליך, והיא פועלת אך ורק
משיקולי טובת הקטין XXX. המלצת עוייס לעניין המסגרת החינוכית התבססה על היכרות
ממושכת של עוייס עם ההורים והקטין עוד משנת 2016 (מאז, כזכור, הוגשו על ידי עוייס 5 תסקירים
מקיפים במועדים: 3.7.19, 10.11.19, 14.6.20, 2.11.20, והתסקיר בסוגיית המוסד החינוכי מיום
.(9.3.21
24. בטרם חתימה, ייאמר כי ערה אני ליתר טענות האב, ואולם איני סבורה כי יש בהן כדי לשנות את
החלטתי, המבוססת בראש ובראשונה על טובת הקטין XXX, כפי שבואר לעיל.
25. נוכח כל האמור והמפורט, נחה דעתי כי יש מקום לאמץ את המלצות עוייס בתסקיר ולהורות כי
הקטין יתחנך בשנת הלימודים הבאה בבית הספר "XXX" בXXX, וכך הנני מורה.
26. שאלת הוצאות ההליך תידון במסגרת פסק הדין הסופי.
המזכירות תמציא החלטתי לב"כ הצדדים ולעו'יס.
8 מתוך 9
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 11519-04-19 XXX נ' XXX
ניתנה היום, י"ז אב תשפ"א, 26 יולי 2021, בהעדר הצדדים.
9 מתוך 9
8813.
שושנה ברגר,
שופטת בכירה
4
2
123
