מספר בקשה:2
בפני
כבוד השופט אילן בן-דור
מבקשים
1. מגדל חברה לביטוח בע"מ
2. צבי מיטל
נגד
משיבים
1. ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ
2. קליית בראשית בע"מ
החלטה
תוכן
TOC o "1-3" h z u א.מבוא והצורך לחתור אחר פתרון וייעול אם חלילה נוצר פיצול . PAGEREF _Toc135831416 h 1
ב.ההליך PAGEREF _Toc135831417 h 1
ג. החלטה PAGEREF _Toc135831418 h 2
ד. תמצית ההנמקה PAGEREF _Toc135831419 h 2
ד(1) כלל התביעה המאוחדת PAGEREF _Toc135831420 h 2
ד(2 )גם אם לא הוגשה תביעה מאוחדת, מראש קיימת חובה בדיקה קפדנית אודות יום הליך קודם והיא נובעת מאליה כמגולמת בחובת הגילוי בדבר קיומו של הליך קודם שעוגנה בינתיים בתקנות PAGEREF _Toc135831421 h 2
ד(3) ראוי שמבטחת תובעת תחלוף תגלה קיום תביעה קודמת כבר בכותרת כתב התביעה PAGEREF _Toc135831422 h 2
ד(4) כשנוצר פיצול, יש לתור אחר ייעול בהיקש מהחלטת כב' השופטת נאור בענין פי וי אס. PAGEREF _Toc135831423 h 2
ה. בחינת כלים ליעול פיצולתעשה גם כאשר מוגשת בקשה לתיקון לאחר טענת נתבעת לדחיה על הסף PAGEREF _Toc135831424 h 3
א.מבוא והצורך לחתור אחר פתרון וייעול אם חלילה נוצר פיצול .
המקרה שלפני מחדד את היתרון הציבורי בכך שכשהדבר אפשרי תוגש תביעת המבטחת לתחלוף ביחד עם תביעת המבוטח להפסדיו וזאת לא רק כדי למנוע האמרת הוצאותיו. המקרה הזה מחדד גם את הצורך בכך שבמקרה של פיצול בין התביעות כדי להקל על זמן מעורבים יש לחתור לפתרונות מוזילים ומייעלים ברוח החלטת כב' השופטת נאור, בעניין פי וי אס.
ב.ההליך
ביום 12.2.23 ,הוגש כתב התביעה מטעם המבטחת והמבוטח, בטענה לזכותם לפיצוי עקב נזקי רכוש לרכב מתאונת דרכים . בכותרת כתב התביעה הודגשה המילה "לא " למול הרישום המודגש : "האם קיים הליך נוסף בבית משפט … בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובעת היא צד לו או היה צד לו" ( לתביעה צורף תצהיר אימות)
אולם, בכתב הגנה שהוגש ביום 19.4.22 נטען גם כי "בגין התאונה נשוא התביעה הוגשה ….תביעה על כל נזקיה המלאים במסגרת תאד"ם 64590-05-22". הנתבעות, טענו שדין התביעה להדחות "שכן הוגשה בכפל"
והינה, בהמשך ביום 22.5.23 ,הגישו התובעים את הבקשה דנן, לתיקון התביעה( להלן:"התביעה המאוחרת") כי התברר להם שלפניה כבר הגישו בהליך נפרד את תביעת המבוטח ( להלן:"התביעה המוקדמת.") הבקשה אינה מתייחסת לכך שבכותרת כתב התביעה המאוחרת לא זאת בלבד שלא צוין דבר קיום הליך קודם ומספרו .ההיפך נכתב שאין הליך כזה כזה .
הבקשה היא לתיקון בשים לב לכך שלא התקיים דיון ולשלב המקדמי .
ג. החלטה
בנסיבות שלפני, לנוכח התקלה שנוצרה ובטרם החלטה נוספת, ראיתי להורות לצדדים לשוחח במתכונת של דיון מקדמי בניסיון להגיע לפתרון התקלה באופן מוזיל שיקל גם על העדים, ובין היתר לבחון הסכמה שתגלם המתנה להכרעה בהליך המקביל.
להלן אנמק זאת.
ד. תמצית ההנמקה
ד(1) כלל התביעה המאוחדת
ראשית- מצאתי צורך לשוב ולציין הגשה מראש של תביעה המאחדת את תביעת המבטחתמכוח זכות התחלוף עם תביעת המבוטח שהפעיל את הפוליסה. אפנה לתא"מ (שלום ראשל"צ) 9314-09-19 רות פולק נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (נבו 02.12.2020) ( להלן:"ענין פולוק) המתייחס לבעייתיות בהתנהלות הדיונית המפצלת את תביעת המבוטח מתביעת המבטח בתקופה שקדמה לכניסהלתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").
ד(2 )גם אם לא הוגשה תביעה מאוחדת, מראש קיימת חובה בדיקה קפדנית אודות יום הליך קודם והיא נובעת מאליה כמגולמת בחובת הגילוי בדבר קיומו של הליך קודם שעוגנה בינתיים בתקנות
שנית, אפנה לחובת הגילוי המפורשת אודות קיום הליך נוסף , כבר בכותרת התביעה מכוח תקנה 10(11) לתקנות , אשר מתיישבת עם עקרונות היסוד, ועם הצורך להתחשב באינטרס הציבורי נוכח מוגבלות הזמן השיפוטי. התביעה המאוחדת, צפויה לחסוך גם מהזמן הפרטי וגם מהזמן הציבורי. הן לעיתים מזומנות המדובר בעדים שנאלצים ל"שריין" פעמיים מועדים לדיונים בפני שני מותבים שונים לאחר שבשני בתי משפט שונים יש גם התנהלות סביב כל אחד מהתיקים.
חובת ההבדיקה , נגזרת מחובת הגילוי והיא צריכה להתבצע לפני התביעה. על חשיבותה השוו בתא"מ (שלום ראשל"צ) 22980-09-20 אורן כהן נ' ש. שלמה רכב בע"מ (נבו 17.03.2021)
ד(3) ראוי שמבטחת תובעת תחלוף תגלה קיום תביעה קודמת כבר בכותרת כתב התביעה
שלישית, .אמנם אין חובה מפורשת בתקנות, אך לטעמי בראי עקרונות היסוד בתקנות ובשים לב לענין פולק ראוי שגם כשמדובר בתביעת מבטחת לבדה יש טעם לנוכח הכניסה בנעלי מבוטח לבדוק דבר קיום הליך נוסף
ד(4) כשנוצר פיצול, יש לתור אחר ייעול בהיקש מהחלטת כב' השופטת נאור בענין פי וי אס.
רביעית, הצורך בייעול במצבי הפיצול התעורר בפסיקה גם בהקשרים אחרים ויפים לענין זה דברי כב' השופטת נאור בע"א 2618/03 פי.או.אס. (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' נחום ליפקונסקי, נט(3) 497 (2004) (להלן: "עניין פי וי אס"). ( פסקאות 21-22) הם אומנם נאמרו במצב שבו אין מנוס מפיצול בשל כללי סמכות עניינית אך יפים לטעמי גם במקום שבו פיצול נוצר במצב אחר .
לפיכך בשלב זה וטרם החלטה נוספת, יתייחסו הצדדים לאפרות לפתרון באמצעות אחד מ"שני כלים" פרקטיים עליהם הצביעה הפסיקה לטובת פתרון מוזיל ויעיל עבור הצדדים ועבור הזמן הציבורי : הכלי הראשון הוא "הסכמה דיונית" .הכלי השני הוא דוקטרינת "ענין תלוי ועומד" (lis alibi pendens) שלפיה בית-המשפט יכול , בהתאם לכללים החלים על דוקטרינה זו, להעמיד אחד מהדיונים. על כך ראו בענין פי וי אס בפסקאות 21 ו29 .שם אף נתנה המלצה מפורשת של כב' הש נאור.
ה. בחינת כלים ליעול פיצולתעשה גם כאשר מוגשת בקשה לתיקון לאחר טענת נתבעת לדחיה על הסף
לטעמי השלב הדיוני לבחינת הכלים ליעול הוא בשלב בקשת התיקון. אפנה את הצדדים לכך שגם המתח שבין בקשת תיקון למול בקשה לדחיה על הסף נבחנת למול איזון אנטרסים שבכללו האנטרס הציבורי ראו לשון תקנה 46 לתקנות שלפיה :" .(א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג. והשוו בת"א (שלום ראשל"צ) 41124-08-17 מ. ח נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (נבו 29.12.2020) "
ניתנה היום, ד' סיוון תשפ"ג, 24 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
חתימה