ביהמ”ש המחוזי בחיפה, השופט סארי ג’יוסי: פס”ד בבקשת רשות ערעור שבמוקדה הסדר קינון “נסטינג” ומזונות ילדים (רמ”ש 55748-09-23, רמ”ש 36382-10-23)

לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

לפני

כבוד השופט סארי ג’יוסי

מבקשת

א’ ג’

ע”י ב”כ עוה”ד ח. זגייר ואח’

נגד

משיב

ב’ ג’

ע”י ב”כ עוה”ד ח. בולוס ואח’

פסק דין

לפני שתי בקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב’ השופטת גילה ספרא-ברנע); האחת, בתלה”מ 63929-06-23 מיום 22.09.2023 במסגרתה נדחתה בקשתה של המבקשת לפסיקת מזונות אישה זמניים, ונקבע כי על המשיב לשלם מזונות זמניים כולל אחזקת מדור בסך של 1,500 ₪ לשני ילדיו הקטינים יחד, כאשר כל צד ישא במחצית מהוצאות רפואיות חריגות. השנייה, בתלה”מ 37190-07-22 מיום 28.08.2023 במסגרתה הורה למבקשת לעזוב את הדירה בה היא מתגוררת בימים בהם ילדי הצדדים נמצאים בחזקת המשיב.

בקשת רשות הערעור בעניין המזונות הוגשה לפני כב’ השופטת א. אלון אשר בקשה תשובת המשיב. משהתברר כי בעניינם של הצדדים תלויה ועומדת להכרעה בקשת רשות ערעור נוספת, זו המונחת לפני בעניין חלוקת הזמן ההורי, התקבלה הסכמת כב’ השופטת אלון כי ההליך שלפניה יועבר לטיפולי.

מכאן אני מחליט לדון בשתי הבקשות במאוחד, לאחר שבשתיהן התבקשו והוגשו תשובות המשיב.

העובדות הצריכות לענייננו:

הצדדים הינם בני העדה הנוצרית יוונית אורתודוכסית, אשר נישאו ביום 2013.XX.XX מנישואין אלו נולדו הקטינים ד’, יליד 2018.XX.XX. ומ’, ילידת XX.XX.2016.

בשנת 2020 עברו הצדדים להתגורר עם הקטינים בבית מגורים בכפר XXX. הצדדים פרודים מחודש 01.2022 והקטינים מתגוררים באופן קבוע בבית המגורים הנ”ל.

בין הצדדים מתנהלים מספר הליכים: תביעה לגירושין שהוגשה לבית הדין הכנסייתי האורתודוכסי בעכו (455/22); תביעה רכושית לפירוק שיתוף (תמ”ש 36084-07-22); תביעה לקביעת זמני שהות לצדדים עם הקטינים אשר הגיש המשיב ביום 19.07.2022 (תלה”מ 37190-07-22). בנוסף, ביום 27.06.2023 הגישה המבקשת לבית משפט לענייני משפחה בקריות תביעה לפסיקת מזונות אישה ומזונות ילדים (תלה”מ 63929-06-23).

ביום 29.06.2023 הגישה המבקשת בקשה לפסיקת מזונות זמניים לה ולקטינים וכן הוצאות מדור במסגרת תלה”מ 63929-06-23.

לפני בית משפט קמא טענה המבקשת, כי הכנסתה היחידה היא ממלגת לימודים חודשית במסגרת תואר שלישי במדעי הרפואה בטכניון בסכום הנע בין 6,000-8,000 ₪, וכי המשיב עוסק במכונאות רכב והכנסתו אינה פוחתת מ-20,000 ₪. כמו כן ציינה כי אמנם זמני השהות של הצדדים שווים אך לטענתה היא ההורה הדומיננטי שכן האב מסית את הילדים כנגדה ואינו דואג לצרכי הקטינים. כמו כן טענה האם כי הוצאותיה בכרטיסי האשראי עולות על הכנסתה.

ביום 16.09.2023 הגיש המשיב את תגובתו לבקשה לפסיקת מזונות זמניים. המשיב טען, כי המבקשת אינה מתקיימת ממלגה חודשית בלבד אלא שהיא מקבלת גם קצבת ילדים עבור שני הקטינים. כמו כן טען המשיב כי בניגוד לטענת המבקשת, הכנסתו עומדת על בין 5,000 ל-8,000 ₪, כאשר הכנסה זו דומה להכנסת המבקשת וכי את מלוא הכנסתו הוא מוציא על כלכלת הבית והקטינים. בנוסף טען המשיב כי הקטינים שוהים איתו מספר ימים יותר מאשר עם המבקשת.

ביום 22.09.2023 ניתנה החלטת בית משפט קמא במסגרתה נקבע כי בעניין הכנסות הצדדים רב הנסתר על הגלוי, וכי נוכח השלב המוקדם בו מצוי ההליך, נקודת המוצא תהא כי “הכנסת שני הצדדים זהה ואולי הכנסת האב מעט יותר גבוהה בשלב בו האם טרם השלימה לימודיה כאשר התרשמתי כי לשני הצדדים יכולות השתכרות לא מבוטלות כאשר לאם, לאחר השלמת לימודיה, פוטנציאל השתכרות גבוה” (סעיף 46 להחלטת בית משפט קמא).

באשר למזונות האישה נקבע כי אין מקום לחייב את המשיב במזונות זמניים שכן בחינת עושרה ויכולתה הכלכלית פוטרת את האב מחובת מזונות.

עוד נקבע, כי בניגוד לטענת המשיב הסדרי השהות של הצדדים עם הקטינים שווים, וכי בהתחשב בעובדה כי בשלב זה הקטינים מתגוררים בבית מגורים אחד וההורים הם אלה שמתחלפים, צרכי הקטינים נקבעו בהתאם ועומדים על סך 1,600 ₪ בחודש לקטין. על כן נקבע, כי חלקו של האב במזונות שני הקטינים עומד על 1,200 ₪ בהתחשב בזמני השהות עם הקטינים ובמצבם הכלכלי. בנוסף לדמי המזונות הזמניים נקבע כי יישא כל אחד מהצדדים במחצית מהוצאות רפואיות חריגות של הקטינים מכל מין וסוג שהוא.

כמו כן, במסגרת תמ”ש 37190-07-22 ולאחר שהתקבלו תסקירים מטעם לשכת הרווחה המפרטים אודות מצב הצדדים, קבע בית משפט קמא ביום 28.08.2023 כי “עולה מהתסקירים ומתגובות ההורים ובקשותיהם תמונה בלתי נסבלת מבחינת הקטינים” וכי ההורים אינם מצליחים להעמיד את טובת הקטינים לנגד עיניהם. על כן, ולאור העובדה כי המבקשת אמורה לסיים את לימודיה, נקבע כי החל מיום 18.09.2023 המשך הסדר ה”קינון” יתבצע ללא נוכחות של שני ההורים באותו זמן.

המבקשת מיאנה להסכים עם שתי ההחלטות, זו מיום 28.08.2023 בתמ”ש 37190-07-22 וזו מיום 22.09.2023 בתלה”מ 63929-06-23 והיא הגישה את בקשות רשות הערעור שלפניי.

טענות הצדדים בבקשות רשות הערעור:

באשר להחלטה מיום 28.08.2023 לפיה המשך הסדר הקינון יתבצע ללא נוכחות של שני ההורים באותו הזמן, טוענת המבקשת כי שגה בית משפט קמא כאשר הורה על הוצאתה מהבית ללא שבירר את העובדות טרם מתן ההחלטה וללא שמיעת טיעוניה ועריכת בירור שהיה מעלה העדר מקום מגורים חלופי. המבקשת מציינת כי לא קיים נכס מלבד ביתה אשר רכשה עם המשיב לאחר הנישואין ובו היא מתגוררת עם ילדיה, והחלטה זו גוזלת ממנה את קורת הגג היחידה שקיימת לה. כמו כן, טוענת המבקשת, כי אימה מתגוררת בXXX ואביה מתגורר בכפר XXX אולם היא אינה בקשר עם אביה.

עוד טוענת המבקשת, כי ההחלטה התקבלה בלא שניתנה לה הזדמנות לטעון את טענותיה וכי מאז ההחלטה לא מצאה מדור עבורה והיא ישנה ברכבה ו/או אצל חברותיה. בנוסף, המשיב נטל רכב אשר השתמשה בו המבקשת ופגע בניידותה ובניידות ילדיה. בעקבות כך רכשה רכב ונטלה לשם כך הלוואה בסך 77,000 ₪. כמו כן חוזרת המבקשת על טיעוניה שהינה סטודנטית לתואר שלישי ומתקיימת ממלגה חודשית. בנוסף, טוענת המבקשת, כי המשיב התעלל בה כלכלית ולמבקשת אין יכולת לקבל סיוע מגורמים חיצוניים לרבות בני משפחה וכי הסדר הקינון הנ”ל גורם להעצמת הסכסוך כאשר המשיב עושה בו שימוש כדי לגרום לה לעזוב את הדירה.

לדידה של המבקשת, מדובר בהחלטה המשקפת חוסר שוויון בין הצדדים שכן ההחלטה מתייחסת לצדדים כשווים ביכולותיהם, מקום שהדבר אינו כך.

התבקשה תשובתו של המשיב וזו הוגשה בכתב. המשיב מציין כי מדובר בהחלטה זמנית הנסמכת על תסקירים של גורמי מקצוע אשר המליצו על תכנית קינון המשרתת את טובת הקטינים.

נוסף על כך, טוען המשיב, כי מאז שהחלטת בית משפט קמא מושא בקשת רשות הערעור נכנסה לתוקף, הקטינים מרגישים הקלה נפשית, וכי זו מורגשת ואף קיבלה ביטוי בתסקיר המשלים המתאר את מצב הילדים נוכח תכנית הקינון. בנוסף, לטענתו, בית משפט קמא התבסס על הכנסת בני הזוג תוך קיפוח המשיב הן באשר לגובה ההכנסה והן בנוגע לכך שהכנסתו מוקדשת להוצאות הבית והילדים, בעוד הכנסת המבקשת מוקדשת לטובתה האישית ללא השתתפות בהוצאות הבית.

באשר להחלטה מיום 22.09.2023 הדוחה את הבקשה לפסיקת מזונות אישה זמניים וקובעת כי על המשיב לשלם מזונות זמניים בסך כולל של 1,200 ₪ לשני ילדיו יחד, טוענת המבקשת כי יש לפסוק מזונות עבר ומזונות לעתיד בסכום שלא יפחת מ-3,880 ₪ לכל ילד ובנוסף לחייב את המשיב בתשלומי חינוך והוצאות בריאות לילדים וכן במזונות למבקשת.

המבקשת טוענת כי במהלך חיי הנישואין המשיב היה ועודנו עצמאי, פרנס את המשפחה לבדו והצדדים חיו ברמת חיים גבוהה. עוד נטען כי הכנסותיו החודשיות עומדות על לא פחות מסך של 25,000 ₪, לעומת הכנסתה היחידה שמקורה מלגת לימודים חודשית וכי מלבד הוצאותיה על ילדיה, היא נאלצה ליטול הלוואה לרכישת רכב.

לדידה של המבקשת, בהתחשב ברמת החיים לה הורגלה המשפחה, בהתחשב ביכולתו הכלכלית של המשיב ובהעדר יכולת מצדה לקבל שכר וסיוע מכל גורם אחר, יש לחייב את המשיב בדמי מזונות בסכום שכאמור לא יפחת מ- 3,880 ₪ לכל ילד, מזונות אישה אשר לא יפתחו מסך 2,600 ₪ ולחייב את המשיב בשיעור של לפחות 70% מההוצאות החריגות.

כאמור, התבקשה תשובתו של המשיב וזו הוגשה בכתב. אף הוא סבור כי נפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא, ועל כן הגיש בקשה לעיין מחדש בהחלטה, במסגרתה טען כי מן הראוי שלפני בית משפט קמא יונחו מלוא הנתונים הרלוונטיים. על כן, צירף את מלוא המסמכים הנדרשים, כך לטענתו, המלמדים על הכנסותיו, וכי לא הוסתר דבר מהכנסתו. לטענתו, המבקשת משתכרת סכומים גבוהים מהכנסתו ולכן אין הצדקה לחייבו בתשלום מזונות ילדים שכן המשיב מוציא את כלל הכנסתו על רווחת ופרנסת ילדיו בעוד שהמבקשת לא משתתפת בהוצאות כלכלת הבית. עוד טען המשיב כי החלטת הביניים עשויה אף להשתנות וכי ראוי להמתין לקבלת החלטה משלימה. עוד טען כי הכנסתו מזה 8 שנים היא בין 5,000 ל-8,000 ₪ לחודש.

עוד לטענת המשיב, רכישת הדירה לאחר הנישואין מומנה על ידי אחיו וחבריו ועל כן אין ברכישה כדי לספק אינדיקציה על הכנסתיו, עוד טען כי הוא מממן לבדו את ההוצאות המשותפות כמו ארנונה חשמל ומים.

לטענת המשיב, לא קיימת הצדקה כי יישא במזונות שכן בית משפט קמא קבע משמורת משותפת בה כל הורה אמור לדאוג לצרכי הקטינים עת הם שוהים במשמורתו. על כן טוען המשיב כי הקטינים שוהים זמן רב יותר בחזקתו וכי המבקשת אינה דואגת לכלכלתם.

לאור המקובץ טען המשיב כי בנסיבות אלה דין בקשת רשות הערעור להידחות שכן לא נפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא מסוג זה שטענה לו המבקשת, וכי הטעות שנפלה היתה לרעתו. עוד מציין המשיב כי מדובר בהחלטת ביניים ובעובדות שטרם התבררו שכן מדובר במבקשת שמסתירה מידע רב מבית המשפט וכי הצדדים טרם נחקרו אודות הנתונים שבכתבי הטענות.

דיון והכרעה:

לאחר שנתתי דעתי להחלטות בית משפט קמא, לבקשות רשות הערעור ולתשובות המשיב לבקשות רשות הערעור, החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשות כבערעורים, ולקבלם בחלקם כפי שיבואר להלן.

הלכה מושרשת היא כי ערכאת הערעור תימנע מהתערבות בקביעתם של בתי המשפט לענייני משפחה בדבר שיעור המזונות הזמניים או שינוי שיעורם על דרך הגדלתם או הפחתתם, והתערבות זו תתאפשר במקרים חריגים ויוצאי דופן. הטעם לכך נעוץ בעיקר בהיקף שיקול הדעת הרחב המסור לערכאת הדיונית, ומכאן מידת ההתערבות של ערכאת הערעור תהא מצומצמת ביותר (ראו בע”מ 1326/12 פלוני נ’ פלונית [פורסם בנבו] (28.3.12)).

החיוב במזונות במסגרת הסדר קינון – “נסטינג” (nesting) שונה מחיוב במזונות במקרה של חלוקת זמני שהות בשני בתי ההורים. הקטינים, נותרים לגור בבית המשפחה וההורים מגיעים לזמני שהות לסירוגין עם ילדיהם כאשר בכל זמן שהות מסוים שוהה רק הורה אחד עם הילדים. הסדר הקינון הוא לרוב הסדר יקר יותר עבור הצדדים ולו בשל הצורך להחזיק שלושה משקי בית שונים: דירה להורה א’, דירה להורה ב’ ודירת המשפחה בה גרים הילדים, ועל כן הוא הסדר הכרוך בהוצאה כספית גבוהה מזו שבהסדר חלקת זמן הורי בין שתי דירות, ומתאפשר בהתקיים יכולות כלכליות מתאימות אצל ההורים, אף שברי כי הסדר זה, לרוב, מיטיב עם הילדים, שממשיכים להתגורר באותה דירה מלפני הפירוד בין ההורים, ונחסכת מהם אותה התניידות בין שני בתים, והוא תורם ליציבות וקביעות בחייהם.

הגם שבהיבטים מסויימים הסדר קינון מפחית מהוצאות כספיות שונות הכרוכות בהסדרי שהות רגילים בהם מתניידים הילדים בין שני בתים, כך למשל בכל הקשור להוצאות הכשרת שתי דירות למגוריהם, במקום דירה אחת שלרוב הוכשרה בעבר, הרי שההוצאה המשמעותית היא זו עליה עמדתי קודם, הכרוכה בהחזקת שלושה משקי בית. הוצאה זו תשליך על יכולת ההורים לספק צרכי הילדים, ועלולה במקרים מסויימים לצמצמה משמעותית, כך ששכרו של הסדר הקינון יצא בהפסדו, אף בהיבט המתמקד בטובת הקטינים. על כן אימוץ הסדר זה ייעשה לאחר בחינה מקיפה של יכולות ההורים והאפשרות כי יעמדו בעלויותיו מבלי שהדבר יגרע מיכולתם לספק לילדיהם רמת חיים לה הורגלו בעבר, וזו שהיתה מתאפשרת במסגרת הסדר שהות רגילים.

סבור אני, כי יש בעובדה שבית משפט קמא שב ונדרש לשינויים כאלו ואחרים בגובה דמי המזונות הזמניים, כדי להמחיש ביתר שאת את זמניות דמי המזונות, ולהעדר הצורך להתערב בשלב זה בקביעותיו של בית משפט קמא, אלא על החזרת הדיון על מנת שאלה ייבחנו מחדש ובהקדם, ובעיקר, כפי שאפרט בהמשך, כאשר הבחינה של ההסדר בו ישהו הקטינים וכן מזונותיהם, ייבחנו ביחד, זאת כמובן בשים לב להוראות הדין האישי החל עליהם.

וביתר פירוט;

בעת דיון בענייניהם של קטינים השיקול המנחה את בית המשפט הוא טובתם של הקטינים שעל הפרק. אודות “טובת הקטין” נכתב כי “עקרון על הוא והוא ניצב כעיקרון מנחה בודד בסוגיות משמורת ילדים, מבלי שיישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים אחרים” (בע”מ 27/06 פלוני נ’ פלוני (01.05.2006)).

על מנת למלא את המונח “טובת הקטין” תוכן, נוהגים בתי המשפט להסתייע בתסקירי רשויות הרווחה (בג”ץ 5227/97 דויד נ’ בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ”ד נה(1) 453 (1998)). אמנם, עמדה זו הינה בגדר המלצה וההכרעה הסופית נתונה בידי בית המשפט אשר רשאי לסטות מהמלצות התסקיר כאשר קיימים טעמים לכך (ראו למשל: בע”מ 5541/20 עו”ס לחוק הנוער עיריית קריית גת נ’ פלונית (17.08.2020)). עם זאת, ככלל ייטה בית המשפט לאמץ את המלצות התסקיר.

בענייננו, כאמור, הצדדים נוהגים עם הקטינים על בסיס הסדר קינון, בהתאם להחלטה, אשר מלבד המשמעויות הכלכליות הכרוכות בו דורש, לשם הצלחתו, מידה רבה של שיתוף פעולה בין שני ההורים ובהפנית משאביהם לסיפוק צרכי הילדים, תוך התנהלות נכונה שמבטיחה כי הדבר ייעשה בתיאום מלא בין שניהם. אלא שבהחלטת בית משפט קמא לא מצאתי כי ניתן משקל לשאלת מידת שיתוף הפעולה בין הצדדים, וזו לא נבחנה כדבעי, ולמקרא ההחלטות מתקבל הרושם כי בית משפט קמא הפריז במשקל שנתן להמלצת שירותי הרווחה אשר לא בחנו היבטים אלה. על כך אוסיף את הרושם המתקבל ממכלול הנתונים ומעצימות הסכסוך בין ההורים, כי תיאום כזה אינו מתאפשר ואינו מתקיים בשלב זה. כמו כן לא התאפשרה בחינה מעמיקה יותר של יכולותיהם הכלכליות של הצדדים, בין אם בהיבט של הסדר הקינון ובין אם בכלל, כשם שנדרש לשם פסיקת מזונות זמניים (על חשיבות בירור היכולות הכלכליות של הצדדים והיקפו, גם בשלב של מזונות זמניים, ר’ רמ”ש (חיפה) 47364-02-23 א’ ב’ נגד ג’ ב’ (14.05.2023)).

ועל הכל, לא ניתן להפריד בין שתי ההכרעות הזמניות בעניין הצדדים וילדיהם – הסדרי השהות ודמי המזונות הזמניים, ועליהן להיבחן מחדש יחדיו, שהרי הא בהא תליא.

הדבר דורש בחינה מחודשת של היכולות הכלכליות של הצדדים לצד החלופות הראויות בעניין הסדרי השהות של הקטינים המשרתות את טובתם. כמו כן, יש לבצע בחינה של התקשורת ויכולת שיתוף הפעולה בין ההורים במידה הדרושה לאחריות הורית משותפת, ובכל הסדר שהות שייקבע ביחס לקטינים.

אמנם, ביום 12.10.2023 הוגש תסקיר ערוך ע”י העו”ס גב’ נ. ג’מול הסבורה כי “תכנית הקינון מיטיבה לילדים”. כאמור, בעת קביעת חלוקת זמני השהות והסדרי השהות העיקרון המנחה הוא טובת הקטינים, ולא כל עקרון אחר. במקרה דנן, אין להמעיט בחשיבות היציבות והקביעות עבור הקטינים כאשר בתסקיר נכתב כי הקטינה מ’ סיפרה כי “מאז שיש הפרדה בין ההורים בבית המצב יותר טוב”. אמנם, תכנית הקינון משרתת את טובת הקטינים, בהקשר מצומצם זה שאין להמעיט בערכו, אולם לא בכך מתמצה בחינת טובתם. הדברים אמורים בעיקר בשל תמונת המצב המדאיגה בכל הנוגע ליישום תכנית זו מצד המבקשת, לאור דברי המבקשת שהועלו בגדרי התסקיר לפיהם “מאז תכנית הקינון היא נאלצת לשהות ברכב שלה בחניונים כמחצית מהשבוע”. בהמשך נכתב בתסקיר כי “גם לטענתה כי אין לה כסף להשכיר (כך במקור- ס.ג’.) דירה למרות שהוצע לה ע”י עו”ס עוזרת הרווחה במיצוי זכויותיה במימון שכירות היא סירבה בטענה כי אין לה השלמת הסכום לשכירות”. בנוסף, עדכנה המבקשת בהודעתה כי לימודיה לתואר שלישי הוארכו עד לחודש 03.2024.

על יסוד כל האמור לעיל, יוחזר הדיון לבית משפט קמא כמפורט בסע’ 26 ו-27 לעיל, כדי לבחון מחדש את ההסדרים המתאימים בעניין הקטינים ומקום שהותם, חלוקת זמן הורי והמזונות הזמניים המתחייבים בהתאם ליכולות הכלכליות של הצדדים והוראות הדין האישי.

בנסיבות העניין, ההסדרים עליהם הורה בית משפט קמא ימשיכו לחול, עד למתן החלטה אחרת.

המשיב ישא בהוצאות המבקשת בסך של 5,000 ₪.

העירבון שהופקד יוחזר ע”י מזכירות בית משפט לידי ב”כ המבקשת, עבור המבקשת.

מותר לפרסום לאחר מחיקת שמות הצדדים והשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום, ט’ טבת תשפ”ד, 21 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

פורטל פסקי הדין של ישראל

פס"ד חדשים באתר

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!