בפני
כב’ השופט אביגדור דורות
המערער:
יהודה פרטוש
נגד
המשיבה:
הלשכה לסיוע המשפטי – מחוז ירושלים, משרד המשפטים
ע”י ב”כ עו”ד סהר הדר
פסק דין
לפניי ערעור על החלטת לשכת הסיוע המשפטי במחוז ירושלים מיום 28.7.24, בגדרה נדחתה בקשת המערער לסיוע משפטי, בשל חוסר זכאות כלכלית.
רקע והליכים קודמים
1. ברקע הערעור, כספים שהעביר המערער לאדם בשם דניאל שושן (להלן – “החייב”) לפני שנים רבות. לאחר מחלוקת בין הצדדים בסוגיית החזר החוב למערער, פנו השניים להליכי בוררות בבית הדין לממונות “מגיני ארץ” (להלן – “בית הדין”). ביום 2.10.14 חויב החייב על ידי בית הדין לשלם למערער סך של 22,000 יורו.
2. ביום 27.10.14 הגיש המערער לבית משפט זה בקשה לאישור פסק הבוררות וביום 22.1.15, משלא הוגשה התנגדות או בקשה לביטול פסק הבוררות, ניתן פסק דין המאשר את פסק הבוררות (תיק הפ”ב 36363-09-14).
3. ביום 4.2.20 הגיש החייב לבית משפט זה תביעה לביטול פסק הדין שניתן ביום 22.1.15 (ת”א 10631-02-20), אשר אישר את פסק הבוררות. בהליך הנ”ל יוצג המערער על ידי עו”ד עודד הכהן על פי מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל”ב – 1972 (להלן: “חוק הסיוע המשפטי”). ביום 14.10.21 ניתן פסק דין בתובענה זו, על פיו נמחקה התביעה.
4. ביום 4.1.22 הגיש החייב בקשה (בתיק הפ”ב 30574-10-14) להארכת מועד להגשת בקשה לביטול ההחלטה לאישור פסק הבוררות. ביום 27.2.22 הוגשה למזכירות בית משפט זה בקשתו של עו”ד עודד הכהן לעדכן את החלפת ייצוג המערער, בה צוין כי עו”ד הכהן מונה כב”כ המערער (הנתבע בבקשת הביטול) מטעם הסיוע המשפטי. ביום 3.7.22 ניתנה החלטה בבקשה, בה נקבע בפסקה 23 כדלקמן: “בנסיבות אלה, ולנוכח משך הארכה המתבקשת – כ-7 שנים, ובהעדר כל “טעם מיוחד” המצדיק את מתן הארכה יש לדחות את הבקשה”. עוד נקבע בהחלטה כי החייב יישא בהוצאות המערער (המשיב בבקשה).
5. המערער פתח בהליכי הוצל”פ נגד החייב כאשר סכום החוב המעודכן הוא 184,571 ₪ (תיק הוצל”פ 560310-03-15).
6. בכתב הערעור צוין כי המערער הוא חירש ואילם וזהו גם מצבה של רעייתו. עוד צוין בכתב הערעור כי החייב נפטר לפני כשנה וידוע למערער כי למנוח הייתה דירה על שמו והוא מבקש לנקוט בהליכים לשם מימוש זכויות החייב בדירה, לצורך גביית החוב.
טענות הצדדים
7. במכתב המפרט את נימוקי הסירוב נכתב כי המערער אינו זכאי לסיוע משפטי מחמת חוסר זכאות כלכלית ועל כן בקשתו לקבלת סיוע משפטי נדחתה.
8. נטען כי על פי תקנה 2(ב) לתקנות הסיוע המשפטי, התשל”ג – 1973 (להלן: “התקנות”) הסך המרבי של ההכנסות החודשיות ברוטו המזכה משפחתה בת שלוש נפשות בסיוע משפטי הוא עד 8,399 ₪. אין מחלוקת כי בהתאם לתקנה 2 הנ”ל, יש לקחת בחשבון כל הכנסה הנחשבת כהכנסה החייבת במס הכנסה (ברוטו), לרבות קצבאות נכות וכן אין מחלוקת כי בכל התחומים בהם ניתן סיוע משפטי, למען סיוע בענייני משפחה, מחושבת הכנסתם המצטברת של כל בני המשפחה הסמוכים על שולחן אחד, כהכנסה של מבקש הסיוע המשפטי.
9. המערער זכאי לקצבאות המוסד לביטוח לאומי לפי פרק ביטוח נכות. נקבעה לו נכות רפואית בשיעור 76% והוא מקבל קצבת נכות כללית בסך 4,291 ₪ לחודש ברוטו. גם רעייתו של המערער זכאית לקצבאות המוסד לביטוח לאומי לפי פרק נכות כללית. אחוז הנכות הרפואית שנקבעה לה הוא 79% וסכום הקצבה החודשית (ברוטו) הוא 4,291 ₪. בנוסף לכך, נכתב בכתב הערעור כי הביטוח הלאומי סייע למערער למצוא עבודה ולפי תלושי השכר שהוצגו, שכרו מחושב לפי שכר יסוד בסך 1,785 ₪ ונסיעות בסך 225 ₪. המשיבה מצאה כי הכנסת המערער מעבודתו מסתכמת לסך חודשי ממוצע של 2,000 ₪. לאור נתונים אלה, קבעה המשיבה כי ההכנסות הרלבנטיות לבדיקת הזכאות הכלכלית מסתכמות לסך חודשי ממוצע של 10,582 ₪ ברוטו, העולה על רף הזכאות למשפחה של 1-3 נפשות, העומד על 8,399 ₪ (67% מהשכר הממוצע במשק). לנוכח ממצאים אלה, קבעה המשיבה כי לאור החריגה מסף הזכאות הכלכלית בהתאם להוראות החוק והתקנות, המערער אינו זכאי לסיוע משפטי.
10. בנוסף, צוין במכתב ההסבר מטעם המשיבה כי בקשת המערער נדחתה בלא שהושלמה בדיקת הסיכוי המשפטי של פנייתו וכי אלמלא החריגה מסף הזכאות הכלכלית, היה מקום לשקול את שאלת הסיכוי המשפטי לפי סעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי.
11. המערער ציין בכתב הערעור את הדברים הבאים:
“אין באפשרותי לא כלכלית, לא מנטלית ולא שפתית למצות את הדין עם החייב ו/או עזבונו ללא הסיוע המשפטי. ללא סיוע אני מרים ידיים”.
12. בדיון שהתקיים ביום 14.11.24 ייצגה את המערער בתו, אשר תרגמה את דבריו ואת דברי שאר הנוכחים בדיון לשפת הסימנים.
דיון והכרעה
13. לפי כתב ההגנה שהוגש מטעם המערער בבית משפט זה בת”א 10631-02-20, המערער העביר לחייב סכום של כ – 40,000 יורו להשקעה שהוצעה לו על ידי החייב. נטעכן כי החייב לא השקיע את הכספים וסירב להחזירם למערער. עוד נטען בכתב ההגנה כי לאחר שנפתח כנגד החייב תיק בהוצאה לפועל, הגיע החייב בעצמו למשרדו של ב”כ המערער וביקש להגיע להסדר, מהלך שלא עלה יפה.
14. בפסק הדין שניתן על ידי בית משפט זה (כב’ השופטת מ’ שידלובסקי-אור) בע”ש 1076/02 דינה יהודה נ’ ראשת לשכת הסיוע המשפטי מחוז ירושלים (2.3.2003), צוין כי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית במשפטנו והוכרה השפעתו של חוק היסוד גם על זכויות דיוניות, לרבות זכות הייצוג. עוד צוין בפסק הדין כי החירות לשכור את שירותיו של מייצג אינה מסייעת לאדם שאין ידו משגת לשלם את העלות הכלכלית הכרוכה בקבלת שירותים משפטיים. בפסקה 8 לפסק הדין נאמרו הדברים הבאים:
“מכוחן של זכויות אלו מוטלת על השלטון החובה הפוזיטיבית להעניק לאדם הרוצה לפנות לבית המשפט כלים למימוש הזכות לפנות לערכאות על מנת להגן על כבודו ועל קניינו. לאור תפיסה זו מעמיד החוק בישראל לרשות האזרח, מייצג במימון המדינה. זאת, עת הנסיבות מלמדות, שאם הרשויות לא תעמדנה לרשותו את הכלים להגנה, עלולות זכויותיו הבסיסיות להיפגע באופן מהותי.
במישור האזרחי מסדיר את הייצוג במימון המדינה חוק הסיוע המשפטי אולם היקפו של חוק זה מצומצם למדי, והזכות לקבלת סעד על פיו מוגבלת, כאמור, על ידי התקנות”.
15. ברע”א 6353/19 אנטולי לשצ’נקו נ’ כונס הנכסים הרשמי (11.2.2020) התייחס בית המשפט העליון לסעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה – 1995 (להלן: “חוק הביטוח הלאומי”) הקובע כי זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא (אלא לשם תשלום מזונות) ועמד על תכליתה של הגמלה – שהיא להבטיח את צורכי מחייתו המינימליים של הזכאי, לספק לו אמצעי קיום בסיסיים (פסקה 16). במקרה שלפניי, ברור כי תשלום לעו”ד פרטי לשם גביית החוב, יפגע בתכלית הקצבאות, המהוות כ- 81% מההכנסה הכוללת של המשפחה. מחד, רכישת שירותי עריכת דין בשוק הפרטי לשם גביית החוב, לאחר 10 שנים של התדיינות מול החייב, תפגע בתכלית הקצבאות ומאידך, דחיית הבקשה לסיוע משפטי תגרום לכך שמאמץ מתמשך וניהול שלושה הליכים משפטיים בין שנת 2014 לשנת 2022 לשם גביית החוב, ירדו לטמיון.
16. בענייננו מתקיימים המערער ורעייתו בעיקר מקצבת נכות כללית, בסך מצטבר של 8,582 ₪, כאשר הסכום הנוסף (כ – 2,000 ₪), מתקבל מעבודה שעובד סוציאלי שיקומי של המוסד לביטוח לאומי דאג להשתלבות המערער בה, בכדי שתהיה לו תעסוקה כלשהי. בניגוד למקרים אחרים של מבקשי סיוע משפטי, לנוכח היות המערער ורעייתו חרשים ואילמים, ברור שאין באפשרותם (מבחינה מעשית) לייצג את עצמם בהליך המשפטי שנועד לאפשר להם לגבות את החוב שבו מדובר.
17. הן בהליך שהתנהל בשנים 2020-2021 (ת”א 10631-02-20) בבית משפט זה והן בהליך שהתנהל בשנת 2022 (הפ”ב 30574-10-14) יוצג המערער על ידי עו”ד שמונה כבא כוחו מטעם הסיוע המשפטי. נושא הייצוג (גביית חובו של החייב המנוח למערער) הינו זהה לנושא הייצוג בהליך זה. מדובר למעשה בהמשך ההליכים שבהם יוצג המערער על ידי עורך דין שמונה מטעם המשיבה.
18. ביום 19.11.24 הגישה המשיבה הודעה, בהתאם להחלטה מיום הדיון בערעור, בגדרה הובהרה ההחלטה מחודש יולי 2020 לאשר את בקשת המערער לקבלת סיוע משפטי, בנוגע לתביעת החייב נגד המערער לביטול פסק הדין, אשר אישר את פסק הבוררות (ההליך שנזכר לעיל בפסקה 3). בהודעה נכתב, כי הסיוע המשפטי אושר על יסוד הנתונים שמסר המערער ביחס למספר הנפשות הסמוכות על שולחנו (ארבע נפשות) וגובה הכנסותיו (קצבת ביטוח לאומי בסך 4,600, ₪ ושכר עבודה בסך 3,000 ₪). נמצא אז שסך ההכנסות למשפחה בת ארבע נפשות היה נמוך מהסף המזכה (באותה עת) בסיוע משפטי (7,953 ₪). הודעת המשיבה לא התייחסה להחלטה לאשר את בקשת המערער מחודש פברואר 2022 לקבלת סיוע משפטי, בנוגע לבקשת החייב להארכת מועד להגשת בקשה לביטול ההחלטה לאישור פסק הבוררות (ההליך שנזכר לעיל בפסקה 4).
19. בנסיבות אלה, נראית בעיני עמדת המשיבה מחודש יולי 2024 בלתי סבירה, באופן שמצדיק להתערב בה. המערער החל לנקוט בהליכים לגביית החוב מן החייב (המנוח) בשנת 2014 ויוצג בשנים 2020-2022 בשני הליכים מול החייב, על ידי עורך דין שמונה מטעם הסיוע המשפטי. באותן שנים וגם כיום התקיימו המערער ורעייתו מקצבאות נכות כללית, עקב הלקויות בשמיעה ובדיבור. הפנייה הנוכחית נוגעת לאותו עניין בו אושר למערער פעמיים קבלת סיוע משפטי ומשום כך, החלטת המשיבה תגרום לכך שכל העבודה שהושקעה במהלך ההליכים הנ”ל תרד לטמיון, הליכים שנוהלו במימון הקופה הציבורית.
20. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הערעור (אשר התייחס להחלטת המשיבה ביחס למבחן הזכאות הכלכלית) ומורה למשיבה לבחון את שאלת הסיכוי המשפטי, לפי סעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי, על פיו יינתן הסיוע רק אם יימצא כי לבקשה סיכוי משפטי להתקבל. על המשיבה לקבל, אפוא, החלטה חדשה, בבקשת המערער לקבלת הסיוע, על בסיס בחינת הסיכוי המשפטי.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י”ט חשוון תשפ”ה, 20 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
אביגדור דורות, שופט