לפני
כבוד השופט סארי ג’יוסי
מבקשים
א’ ב’
ע”י ב”כ עוה”ד א. שני ואח’
נגד
משיבים
1. ג’ ב’
2. ד’ ב’
3. ה’ ב’
ע”י ב”כ עוה”ד ס. אלון
4. האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון
5. היועצת המשפטית לממשלה-משרד הרווחה והשירותים החברתיים חיפה
ובענייןח’ ב’
ע”י ב”כ עוה”ד ג. ברזילי (הלשכה לסיוע משפטי)
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב’ השופטת רויטל באום) (להלן: “בית משפט קמא”) בתיק א”פ 739-12-22 מיום 02.11.2023 במסגרתה נקבע כי ככל שמי מהמשיבים סבור כי מבוצעות משיכות כספים בלתי סבירות בידי המבקש, יפנה למשיכות אלה בתוך 14 יום לאחר סיום מצב החירום. בנוסף נקבע כי טרם הוגשה תעודת רופא מאת המשיבים וניתנת להם ארכה לצורך זה עד חלוף 14 יום לאחר סיום מצב החירום.
תמצית העובדות:
אימו של המבקש, ח’ ב’, הינה אלמנה וחולה במחלת הדמנציה (להלן: “האם”). המבקש, א’ ב’, הוא בנה.
המשיבים 1,2 ו-3, הם נכדיה של האם מבנה ואחיו של המבקש, ט’ ב’ ז”ל. לאם אין ילדים נוספים.
ביום 01.12.2022, הגיש המבקש בפני בית משפט קמא בקשה להתמנות כאפוטרופוס זמני על כלל ענייניה הרפואיים, האישיים והרכושיים של האם (א”פ 739-12-22).
ביום 05.01.2023 ניתן צו למינוי אפוטרופוס זמני לאם לתקופה עד ליום 21.09.2023. המבקש מונה לאפוטרופוס זמני על כל ענייניה האישיים, הרפואיים והרכושיים של האם.
ביום 07.06.2023 הוגש תסקיר עו”ס לסדרי דין, הגב’ לילה קאדרי. בתסקיר הומלץ למנות את המבקש כאפוטרופוס על כל ענייניה הרפואיים, האישיים והרכושיים של האם לתקופה של שנה. כמו כן הובהר בתסקיר כי המבקש נתן הסכמתו, לעדכן את המשיבים, אחת לחצי שנה בהוצאות הכספיות של האם כדי לאשר שכספה מנוהל כראוי. הסכמה זו ניתנה על מנת שלא להסלים את הסכסוך עם המשיבים.
ביום 03.07.2023 הגישו המשיבים את תשובתם לבקשה למינוי המבקש כאפוטרופוס יחיד. במסגרת הבקשה טענו כי יש להורות כי מינויו של המבקש יהיה מותנה בכך שאחד משלושת המשיבים יתמנה יחד איתו. כמו כן טענו כי יש להורות כי למשיב 2, ד’ ב’, תהיה אפשרות לצפות בחשבון הבנק של האם ולקבל תדפיסי כרטיסי אשראי שלה, כפי שהיה נהוג עד למתן הצו למינוי אפוטרופוס זמני. עוד ביקשו המשיבים לקצוב “דמי כיס” עבור צורכי האם בסך של 2,000 ₪ לשבוע ולהסמיך את המשיב 2, ד’ ב’, שימונה למצוא עובדת זרה מחליפה למטפלת הנוכחית וכן לתת צו המחייב את המבקש לצרף את שלושת הנכדים כבעלי זכות צפייה במצלמות המותקנות בביתה של האם לצורך פיקוח עליה ובירור מצבה. בנוסף, במסגרת תשובתם של המשיבים נטען כי מאז המינוי הגיעו לרשות הנכדים באמצעות האם תדפיסי כרטיסי אשראי מהם ניתן להבחין בפעולות רבות נוספות שבוצעו בכרטיס האשראי של האם על ידי המבקש לצרכיו האישיים.
ביום 04.07.2023 ניתנה החלטת בית משפט קמא במסגרתה נקבע כי על המשיבים להודיע האם יש למנות לחסויה אפוטרופוס אם לאו. ככל שהמשיבים טוענים כי אין מקום למינוי, עליהם לתמוך טענה זו בתעודת רופא. כמו כן נקבע כי אין בכוונת בית המשפט לאפשר חקירת עו”ס לסדרי דין וכי לא נפל פגם בעבודתה.
ביום 30.08.2023 הוגשה עמדת האפוטרופא לדין, עו”ד גילה ברזילי. לעמדתה, למרות הירידה הקוגניטיבית והפגיעה בזיכרון של האם, היא מביעה רצון ברור לכך שהמבקש ינהל את ענייניה. אמנם נכון הדבר כי קיים סכסוך, אך נראה שהמבקש מסור לאם ויש מקום להמליץ על מינויו הקבוע כאפוטרופוס על ענייניה של האם (סעיף 43 לעמדת האפוטרופא לדין).
ביום 31.08.2023 על יסוד המלצות האפוטרופא לדין בחוות דעתה, הוארך תוקף מינויו הזמני של המבקש כאפוטרופוס לכלל ענייניה של האם עד ליום 30.10.2023.
ביום 26.09.2023 הוגשה עמדתה השניה של האפוטרופא לדין, במסגרתה הומלץ לקיים בדיקות אובייקטיביות של המצב הכספי של האם תוך מתן הסבר מדוקדק על ההוצאות השבועיות, החודשיות, הטיפולים הרפואיים, תדירות הטיפוח והשירותים שהאם מקבלת, מקורות ההכנסה וההוצאות הנגזרות מהכנסה זו. לאחר המצאת כלל המסמכים וההסברים לעניין, יהיה ניתן לבחון את השאלה הנוגעת לזהות האדם הראוי להתמנות כאפוטרופוס לענייני גוף ורכוש על האם (סעיפים 47-48 לעמדת האפוטרופא לדין).
ביום 28.09.2023 נערך דיון בפני בית משפט קמא בסיומו נקבע כי ככל שהמשיבים סבורים שאין מקום למינוי אפוטרופוס יוכלו להגיש תעודת רופא עד ליום 31.10.2023. כמו כן נקבע כי עד ליום 31.10.2023 יצרף המבקש דפי חשבון בנק של האם ממועד המינוי, קרי, 05.01.2023 ועד לאותו יום, וכן הסבר בצירוף אסמכתאות ביחס לכל משיכת כספים במזומן שבוצעה בחשבון או ביחס לכל משיכת כספים שאינה ברורה מהדפים עצמם. במסגרת החלטה זו הוארך המינוי הזמני עד ליום 30.11.2023.
ביום 31.10.2023 הגיש המבקש הודעה על צירוף דפי חשבון בנק של האם בהתאם להחלטה מיום 28.09.2023.
החלטת בית משפט קמא:
ביום 02.11.2023 ניתנה החלטת בית משפט קמא מושא בקשת רשות הערעור הקובעת כי ככל שמי מהמשיבים סבור כי מבוצעות משיכות כספים בלתי סבירות בידי המבקש – יפנה למשיכות אלה בתוך 14 יום לאחר סיום מצב החירום. כמו כן במסגרת ההחלטה נקבע כי טרם הוגשה תעודת רופא מאת המשיבים וניתנת להם ארכה לצורך זה עד חלוף 14 יום לאחר סיום מצב החירום. בנוסף נקבע כי בשלב זה, המינוי הזמני מוארך עד ליום 31.01.2024.
טענות הצדדים בבקשת רשות הערעור:
המבקש מיאן להשלים עם ההחלטה והגיש את בקשת רשות הערעור המונחת לפניי.
בבקשת רשות הערעור מעלה המבקש קשת רחבה של טענות כנגד החלטות קודמות, הגם שהמועד להשיג עליהן בגדרי בקשת רשות ערעור חלף. על כן, וכפי שהוריתי בהחלטתי מיום 27.11.2023, אדרש לטענות הנוגעות להחלטת בית משפט קמא מיום 02.11.2023 בלבד.
לטענת המבקש, בעניין מינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש של אדם, יש להכריע בשתי שאלות: האחת, שאלה של צורך, והשנייה, שאלה של זהות. לטענתו, הצורך והזהות הוכחו בחוות דעת מומחים בלתי תלויים, וביתר שאת מקום בו המבקש הוא קרוב יחיד מדרגה ראשונה של האם.
לדידו של המבקש, החלטת בית משפט קמא יוצרת חוסר וודאות ועינוי דין למבקש ע”י ארכות חוזרות ונשנות להגשת תעודת רופא מטעם המשיבים בהליך קמא, מבלי שארכות אלו נתבקשו על ידי המשיבים ולאחר שהמשיבים זנחו את טענתם בדבר אי כשירות האם.
לטענת המבקש, החלטת בית משפט קמא ניתנה בהעדר הנמקה ומבלי שניתן טעם, נימוק או הסבר בגין מתן ארכות חוזרות למשיבים מבלי שנתבקש לכך ולמען בירור מחלוקת שאינה קיימת.
עוד טוען המבקש כי שגה בית משפט קמא בהחלטתו שכן היא מנוגדת לעקרונות היסוד העומדים בבסיס תקנות סד”א לפיהן בית המשפט אחראי על ניהול הליך משפטי ראוי והוגן. המבקש חוזר על טענתו כי הארכת המועד ודחיית ההכרעה גורמת עינוי דין ומונעת מהאם וודאות וביטחון בחייה.
בנוסף טוען המבקש כי ביחס לצירוף תעודת רופא, לא היה מקום מלכתחילה להגשת תעודת רופא מטעם המשיבים וכי בענייננו המשיבים לא צירפו חוות דעת רפואית ואף לא ביקשו פטור או דחיית מועד הגשת חוות דעת כאמור. עוד לטענתו, המשיבים עצמם ציינו שאין להם עניין בהגשת תעודה רפואית והפנה אל עמ’ 2 שורות 4-5 לפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 28.09.2023.
התבקשה תשובת המשיבים וזו הוגשה בכתב. לטענתם, שעה שחל מצב חירום – קיימת סבירות באורכה מיום 02.11.2023 להגשת חוות דעת, אשר טרם הוזמנה בשל בקשת רשות הערעור. לטענתם, הצורך בחוות דעת רפואית מתחדד לאור העובדה שחוות דעת הרופא שהוזמנה על ידי המבקש ועל חשבון האם, הינם ממועד אשפוז ופטירת בעלה המנוח של האם, קרי, בחודשxx/22 , עת הייתה שרויה באבל. לטענת המשיבים, נוצלה מצוקתה דאז ולפיכך חוות הדעת אינה רלוונטית ואינה תואמת מצב האם בפועל.
בנוסף טוענים המשיבים כי לפי החלטת בית משפט קמא מיום 31.12.2023, הוארך המינוי של המבקש באופן זמני עד ליום 31.12.2024 מה שמותיר בידי המשיבים זמן להפנות את האם למומחה רפואי אשר יבדוק את מצבה ויאפשר לה לקיים זכות היסוד לניהול כספה ולהיות בעלת הבית של רכושה, וכן לחדול מלהיות נתונה לתכתיבי המבקש ולניצולו מצבה ואת כספה לרווחתו האישית.
עוד לדידם, הארכה להגשת חוות דעת רפואית מטעם המשיבים עד 14 ימים מתום מועד תקופת החירום היא סבירה. כמו כן מבקשים המשיבים לקבוע לו”ז מותאם וכן למנות מומחה מטעם בית המשפט כך שתיבדק על ידי גורם אובייקטיבי ותינתן עמדת אופוטרופא משלימה וכן תסקיר משלים לאחר חוות דעת רפואית – שכן מטרת ההליך היא טובת האם ומיצוי זכותה לממש את חירותה.
עמדת האפוטרופא לדין:
התבקשה עמדת האפוטרופא לדין וזו הוגשה בכתב. בביקורים קודמים אשר ערכה בביתה של האם, האם דיברה בטובתו של בנה המבקש וברצונה כי הוא יתמנה לנהל את ענייניה. לעומת זאת, בביקור האחרון אשר התקיים בחודש ספטמבר, האם דיברה כנגד המבקש באופן נחרץ ומנוגד לכל מה שאמרה בביקור הקודם. לדברי האם, מדובר בבן “רע” ו-“שקרן”. עוד הוסיפה האפוטרופא לדין כי האם טוענת שהמשיבים בקשר טוב איתה יותר מאשר המבקש.
בנוסף, מציינת האפוטרופא לדין כי תמוה כיצד משיג המבקש על החלטות בית משפט קמא עת הוא מאפשר לו להיות אפוטרופוס זמני על כלל ענייניה של האם בתקופת הביניים.
עוד לעמדת האפוטרופא לדין כי המבקש מנסה להשיג בין היתר על הכרעות שטרם ניתנו בבית משפט קמא ולבקש סעדים חדשים – מקבילים – לערכאה הדיונית. לעמדתה, אין מקום להתערבות באופן ניהול ההליך בבית משפט קמא.
עמדת ב”כ היועמ”ש:
נטען כי החלטת בית משפט קמא לא ניתנה בחלל ריק. לדבריה, בית משפט קמא הבהיר בהחלטתו מיום 12.11.2023 כי לבית המשפט לא ידוע מה מצבם של הצדדים או באי כוחם בעת הזו וכי הוא מנסה בתקופה קשה זו, לגלות רגישות כלפי שני הצדדים ולא לעמוד בדווקנות על מועדים שנקבעו טרם מצב החירום. כמו כן מדגישה ב”כ היועמ”ש כי במסגרת ההחלטה מושא הבקשה לרשות ערעור, המינוי הזמני שניתן למבקש הוארך אף הוא מיוזמתו של בית משפט קמא נוכח מצב החירום. עוד מוסיפה ב”כ היועמ”ש כי לא ברור מה הסעד אותו מבקש לקבל המבקש שעה שבית משפט קמא נעתר לבקשתו בהליך העיקרי והוא מינה את המבקש כאפוטרופוס על האם. על כן לעמדתה יש לדחות בקשת רשות הערעור.
דיון והכרעה:
לאחר שנתתי דעתי להחלטת בית משפט קמא, לבקשת רשות הערעור, לתשובת המשיבים, לעמדת האפוטרופא לדין ולעמדת ב”כ היועמ”ש, מסקנתי היא כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.
הליך משפטי אמור להתנהל לפי כללי דיון ידועים וקבועים מראש, על מנת למנוע עינוי דין ושרירות, וכדי להבטיח וודאות, שוויון בין הצדדים וניהול הליך משפטי הוגן ותקין. ואכן, בגדרי הליך מינוי אפוטרופוס ובבחינת נחיצותו, מן הראוי ששאלת הצורך במינוי תוכרע במהרה, על יסוד חוות דעת רפואיות, ומוטב על ידי חוות דעת מטעם מומחה שמינה בית משפט. גם במקרה שלא מונה מומחה, וניתנה בידי הצדדים הזכות להגיש חוות דעת מטעמם, מן הראוי שהדבר ייעשה בתוך סד זמנים אותו קצב בית משפט מראש, ללא אפשרות של דחיות וארכות על גבי ארכות, שהרי המינוי נועד לשרת טובת האדם, וגם האינטרסים של המתדיינים, ויפה שעה אחת קודם.
יחד עם זאת, קשה להתעלם מנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, ובעיקר משתיים אלו: ראשית, מינוי המבקש כאפוטרופוס זמני, וככל שמתמקדים באינטרסים של האם, ההליך והמינוי משרתים את אלה היטב, גם אם המינוי הוא זמני. שנית, לא ניתן להתעלם מהקשיים המעוררת התקופה הנוכחית, מתחילת מלחמת חרבות ברזל, כך שהארכות שניתנו, והן הוגבלו לתקופה בה הוכרז על מצב חירום, אכן מתחייבות ומתבקשות, ולמצער אין לומר כי הן בלתי סבירות.
משום האמור לעיל, ומטעמים נוספים הקשורים בהיקף המצומצם של התערבות ערכאת הערעור בהחלטות ביניים מסוג מתן ארכות והמסורות לשיקול דעתו, גם בהיבט של ניהול ההליך לפניו, לא שוכנעתי כי קמה עילת התערבות בהחלטה קמא.
יתר על כן יש לזכור כי עסקינן בהליך המתנהל בפני בית משפט לעניני משפחה, בעניין רגיש של מינוי אפוטרופוס, והוא מוסמך לנהוג בהתאם לשיקול דעתו בדרך דיונית הנראית לו כדרך הטובה ביותר לעשיית משפט צדק.
לצד זאת אין תכלית לארכות נוספות וסבורני כי ככל שלא הוגשה עד להיום חוות דעת רפואית מטעם המשיבים 1-3, וטרם חלף המועד להגשתה בהתאם להחלטות בית משפט קמא, כי אז על המשיבים להגישה בתוך 21 ימים מהיום.
אשר על כן, משלא שוכנעתי כי נפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא המצדיקה את התערבותי, אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.
המבקש ישלם למשיבים הוצאות משפט בסכום של 3,500 ₪ אולם אלה ישולמו רק אם יציגו המשיבים ויגישו בגדרי ההליך קמא חוות דעת רפואית נגדית, שהרי לשם כך נועדה הארכה. חוות דעת זו תוגש לא יאוחר מ-21 ימים מהיום, כי אז מתוך העירבון שהופקד תעביר המזכירות 3,500 ₪ לידי המשיבים 1-3, ואת היתרה תשיב למבקש.
לא תוגש חוות דעת רפואית מטעם המשיבים, העירבון שהופקד יושב למבקש, בתום 21 ימים.
מותר לפרסום לאחר מחיקת שמות הצדדים והשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, כ”ז שבט תשפ”ד, 06 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.
