בפני
כב’ השופט אביגדור דורות, יו”ר הוועדה
המבקש:
אליעזר כהן קדוש
ע”י ב”כ עו”ד אורלי בראונשטיין
נגד
המשיב:
שר העבודה
ע”י ב”כ עו”ד רעות כהן
מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
החלטה
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע של החלטת שר העבודה בדבר ביטול רישיון מסוג “חשמלאי-ראשי”, לרבות כל רישיון אחר לביצוע עבודת חשמל שבידי המבקש.
הרקע לבקשה:
1. בין התאריכים 23.7.2021-12.1.2020, משך כשנה וחצי, הועסק המבקש במשרת סטודנט במחלקת רישוי חשמלאים באגף בכיר להסדרת עיסוקים (להלן: “האגף”), במשרד העבודה. המבקש היה אז תלמיד בחוג להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במרכז האקדמי לב בירושלים.
2. במהלך לימודיו, ובטרם השלימם, התברר כי המבקש היה רשום במערכת רישוי חשמלאים כבעל דרגת רישוי “חשמלאי ראשי” מיום 29.6.2021. זאת הגם, שבהתאם לתקנה 14(1) לתקנות החשמל (רשיונות), התשמ”ה – 1985 (להלן: “התקנות”), רישוי חשמלאי ראשי יכול להינתן רק למי ש”הוא מהנדס חשמל, הרשום במדור חשמל בפנקס המהנדסים” (בין יתר החלופות שנקבעו במסגרת התקנות), דהיינו, מי שהשלים את לימודיו האקדמיים. המבקש הועסק באותה העת במשרת סטודנט, כאמור, וממילא טרם השלים לימודיו.
3. על רקע האמור, הוחלט באגף לבדוק את הדברים. מבדיקות שנערכו עלו הממצאים הבאים – ביום 19.5.2021 הגיש המבקש בקשה להירשם בדרגת “חשמלאי-ראשי” (בהתאם לתקנה 14 לתקנות), וזאת למרות שטרם סיים את לימודיו. לבקשתו של המבקש צורף אישור לימודים מהמרכז האקדמי לב, הנושא אותו תאריך, וממנו עולה ברורות כי הוא סטודנט שנה ד’, וטרם השלים את הלימודים לקראת תואר B.Sc. מגיליון הציונים, שצורף אף הוא לבקשה, עולה כי במועד זה טרם השלים המבקש את חובותיו ביחס לעשרה קורסים שונים שנקבעו לסמסטר א’ או ב’.
4. ביום 23.5.2021 נדחתה בקשתו של המבקש על ידי היחידה לרישוי חשמלאים באגף (אז בזרוע העבודה שבמשרד הכלכלה), בשל חוסר במסמכים. המבקש הונחה להשלים תעודת רישום בפנקס המהנדסים במדור חשמל.
5. ביום 29.6.2021, אושרה לבקש דרגת “חשמלאי מוסמך” (בהתאם לתקנה 12 לתקנות). בעמודת “רמת לימודים” צוין “מהנדס חשמל – מערכות הספק”. מהתיעוד עולה כי הפעולה בוצעה ממחשבו של המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל (על רקע מעורבותו של המנהל, ניטלה ממנו הסמכות להחליט בעניינו של העורר והושבה לשר).
כאמור, נכון למועד הגשת הערר, ועל פי גיליון הציונים מיום 19.5.2021, שצורף לבקשתו של המבקש (והוגש כנספח לנימוקי הערר מטעמו), טרם השלים המבקש את חוק לימודיו וממילא לא היה רשאי להחזיק ברישיון חשמל מכל סוג שהוא.
6. ביום 19.7.2021, כשלושה שבועות מאוחר למתן רישיון “חשמלאי מוסמך” על ידי המנהל, נערך תיקון של נתוני הרישוי, ורישיונו של המבקש שודרג ל”חשמלאי-ראשי”. בהערות בשורת תיקון זו נכתב “אושר בטעות מוסמך”. כלומר, לכאורה, הרישוי כ”חשמלאי מוסמך” ניתן בטעות, והרישיון ההולם והנכון הוא “חשמלאי ראשי”. הגורם שעדכן את שורת התיקון לא נכתב (בניגוד לפעולות אחרות שבוצעו המופיעות באותו פלט). נכון למועד זה לא היה רשאי המבקש לקבל ולהחזיק ברישיון לעסוק בחשמל, משום סוג. על פי המסמכים שהגיש המבקש, הוא עדיין היה בעיצומם של לימודיו.
7. בנסיבות האמורות, שעה שהמבקש עדיין לא השלים את חוק לימודיו, ונוכח התיקון שלא תועד מי הגורם שביצע אותו, נפתחה בדיקה באגף. הבדיקה העלתה כי מספר המשתמש שביצע את פעולת התיקון, ששמו לא תועד, כאמור, הוא זה שהיה רשום על שמו של המבקש, אשר, הועסק במחלקת רישוי חשמלאים כסטודנט, כאמור לעיל.
ביום 17.1.2023 הגיש נציג המשיב תלונה במשטרת ישראל, בגין פעולותיו המתוארות של המבקש. בעקבות התלונה נפתחה ביום 28.3.2023, חקירה במפלג הונאה ופשיעה כלכלית ירושלים (במסגרת תיק פלא 26934/2023). בסמוך להגשת הערר, העלה בירור המשיב עם המשטרה כי התיק הועבר לטיפול הפרקליטות.
8. בהתאם לנספחים שצורפו לבקשה לעיכוב ביצוע, המבקש השלים את חובותיו האקדמיים וזכאי לקבל תואר בוגר במדעים בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, רק החל מיום 24.12.2023. קרי, שלושה חודשים מאוחר להגשת הערר.
9. ביום 11.5.2023 נשלח אל המבקש מכתב זימון לשימוע בכתב. ביום 23.5.2023 התקבלה בקשת ב”כ המבקש דאז, עו”ד מצא, לקבלת ארכה להגשת תשובה לשימוע. ביום 24.5.2023 אושרה לו הארכה עד ליום 7.6.2023. צוין מפורשות כי ככל שלא תתקבל התייחסות לשימוע עד למועד הנקוב, תתקבל החלטה בעניין המבקש גם ללא קבלת התייחסותו. המועד חלף ולא התקבל כל מענה מצדו של המבקש.
10. בנסיבות אלו, ביום 30.7.2023 התקבלה החלטת שר העבודה בעניינו של המבקש. ההחלטה בעניינו של המבקש התקבלה על ידי שר העבודה, מר יואב בן צור, בהתאם לסמכותו בסעיף 34 לחוק יסוד: הממשלה וזאת על פי “הודעה על נטילת סמכות” שנחתמה על ידו ביום 30.7.23 ופורסמה בילקוט הפרסומים 11545, י”ט באב התשפ”ג – 6.8.23. בהחלטה נאמר כי על פי המסכת העובדתית שתוארה בראשית ההחלטה (כפי שפורטה גם לעיל) קיבל המבקש את רישיונו מבלי שהיה רשאי לקבלו לפי התנאים המפורטים בתקנות, זאת תוך ניצול הגישה שניתנה לו למערכת המחשוב של רישיונות החשמל במסגרת עבודתו כסטודנט במחלקת רישוי חשמלאים. בהתאם, ולאור הוראות סעיף 6(ג) לחוק החשמל, התשי”ד-1954 (להלן: “החוק”), ניכר כי החזקת רישיון חשמל מסוג “חשמלאי ראשי” על ידי המבקש וביצוע עבודות חשמל, מבלי שהוא עומד בתנאים המפורטים בתקנות, וללא הכשרה וניסיון מספקים “מהווים סכנה בטיחותית לאדם או לרכוש”, כלשון הסעיף.
אשר על כן הוחלט לבטל את רישיונו של המבקש למשך חמש שנים, וכך נאמרו הדברים בהחלטה:
“על כן החלטתי לבטל לתקופה של חמש שנים את רישיונך מסוג “חשמלאי ראשי”… לרבות כל רישיון אחר לביצוע עבודות חשמל שבידך, כאשר רק בתום תקופה זו תוכל להגיש בקשה לקבלת רישיון מכל סוג שהוא…
לסיום, יודגש כי המקרה שלפנינו חמור באופן מיוחד, הן לאור העובדה שהנך מחזיק ברישיון “ראשי” לביצוע עבודות חשמל מבלי שהנך עומד בתנאים המפורטים בתקנות, והן נוכח העובדה שגם ניצלת את תפקידך ביחידה לרישוי חשמלאים ואת גישתך למערכות המחשוב של האגף לצורך קבלת רישיון. שני הדברים […] מעלים חשש לסכנה לבטיחות האדם או לסכנה לרכוש כאמור בסעיף 6(ג) לחוק. כמו כן, יש לדברים אלו השלכות כבדות גם על אמון הרשות המנהלית ועל אמון הציבור כלפיך. במתן החלטה זו נלקחו בחשבון מכלול הנסיבות לחומרה ולקולא שנזכרו לעיל, לרבות האיזון מול חופש העיסוק והפגיעה בפרנסתך. לאור האמור, ההחלטה, מידתית וסבירה […]”.
משמעות הדבר כי היא המבקש יוכל להגיש בקשה לקבלת רישיון חמש שנים לאחר מועד ההחלטה (קרי החל מיום 30.7.2028) ובקשתו תבחן בהתאם לעמידתו בתנאים הנדרשים לקבלת הרישיון הרלוונטי.
הערר ובקשת עיכוב הביצוע
11. ביום 29.10.23 הגיש המבקש את נימוקי הערר וטען כי בהחלטתו חבש השר את כובעה של יחידת ימ”ר ירושלים, הכריע בממצאי עובדה בעניין אשמתו מבלי שהוגש כתב אישום ומבלי שאחריותו ואשמתו של המבקש התבררו. עוד נטען כי ניסיון השר לעשות שימוש במינויו הלגיטימי של המבקש כחשמלאי מוסמך ולסווגה “כטעות” מנוגד לכללי המשפט המנהלי, על מנת “להשתיק את הפרשה שמקורה נובע אך ורק מהחלטה לגיטימית של המנהל למתן רישיונות חשמל ליתן למבקש רישיון”.
12. בנימוקי הערר נכתב כי מר אליהו אבישר, המנהל למתן רישיונות חשמל, החליט להעניק למבקש רישיון מסוג “חשמלאי מוסמך”, כאשר כל הפרטים העובדתיים לפניו, דהיינו, כי הוא נמצא בשלבים האחרונים של התואר ועתיד לקבל את הדיפלומה תוך זמן קצר וכי יש לו את כל המקצועות הנדרשים לשם קבלת רישיון המוסמך וכי הוא בעל הכשירות המקצועית הנדרשת לשם ביצוע העבודות המותרות לו בחוק.
13. עוד נטען כי חזקת החפות עומדת למבקש ואין זה מקומו של השר לנהוג כיחידה חוקרת, שהרי טרם הוכחה אשמתו של המבקש מעבר לכל ספק סביר.
14. עוד טען המבקש כי ביטול הרישיון מבוסס על סעיף 6(ג) לחוק, לפי החלופה כי השימוש ברישיון שניתן “יש בו משום סכנה לאדם או לרכוש”. לטענת המבקש, הרישיון ניתן לו בידיעה על תנאי כשירותו, מבלי שהייתה מרמה מצידו. עוד נטען כי המבקש רכש את ההשכלה הנדרשת וסיים את לימוד המקצועות הנדרשים לשם קבלת רישיון מוסמך. לטענת המבקש, השר לא קבע דבר ביחס לאופן בו עשה המבקש שימוש ברישיון מבחינה מקצועית, אלא הסתמך על האופן בו השר מייחס לו מרמה בהשגת רישיון חשמלאי ראשי.
15. בנימוקי הערר פורטו נסיבותיו האישיות של המבקש, אשר נותק ממשפחתו החרדית; גויס לצבא כחיל בודד; אובחן בלקות מסוג ADHD ומימן את לימודיו בעצמו; התנדב במרכז לסיוע לחיילים בודדים; נישא ולאחר לידת בתו, חלו התפתחויות שתוארו בערר ומפאת הגנה על פרטיותו, לא יפורטו כאן.
16. בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה ביום 3.1.24 נטען כי מאז הוגש הערר בחודש ספטמבר 2023, נותר המבקש ללא כל מקור פרנסה וכי ככל שביצוע החלטת השר לא יעוכב, ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך ולא יהיה מי שיוכל לשפותו על אובדן מקור פרנסתו.
17. לטענת המבקש, סיכויי הערר גבוהים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו. הודגש כי הערר הוגש ביחס לשלילת הרישיון מסוג חשמלאי מוסמך בלבד וכי בחודש דצמבר 2023 התקיים התנאי שלא התקיים בעת קבלת הרישיון, לאור העובדה כי המבקש השלים את חובותיו האקדמיים ביום 24.12.23, כך שאין הצדקה לשלילת רישיונו כיום.
טענת המשיב
18. מטעם המשיב נטען ביחס לבקשה לעיכוב ביצוע, כי המבקש נגוע בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים קיצוני. נטען כי בית המשפט לא יפתח דלתותיו בפני מי שעושה דין לעצמו בכך שפעל לשדרוג רישיונו לרישיון מסוג “ראשי” במחשבי האגף, כך שלמעשה מדובר ב”התחזות מושלמת”.
19. נטען כי לו היה המבקש מצוי לאחר קבלת רישיון המוסמך עקב טעות בהענקת הרישיון, ייתכן ולא היה נמצא פגם בהתנהגותו. יחד עם זאת, כאשר המבקש מודה כי שדרוג הרישיון לחשמלאי ראשי נעשה מתוך “טעות משמעותית ביותר” שלו, התוצאה המתבקשת היא דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע.
20. מטעם השר נטען כי מקום בו זכאות המבקש להגיש בקשה לרישיון התגבשה רק לאחר שלושה חודשים לאחר הגשת הערר, יש לקבוע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב. לטענת השר, את ההחלטה בדבר ביטול הרישיון יש לבחון לאור הנסיבות שהתקיימו במועד בו ניתן הרישיון ולכל המאוחר בנסיבות שהתקיימו בעם הגשת הערר. נכון לשני מועדים אלה, המבקש טרם השלים את חוק לימודיו ולכן לא היה זכאי להחזיק בשום רישיון לפי החוק. עוד נטען כי תוצאה זו מתבקשת ביתר שאת נוכח חוסר ניקיון הכפיים וחוסר תום הלב הקיצוניים של המבקש.
דיון והכרעה
21. חוק החשמל נחקק כדי למלא את החסר שהיה נכון למועד חקיקתו, בסוגיית הפיקוח על רמתם המקצועית של חשמלאים. בהצעת החוק נכתב כך –
“כיוצא בזה אין בדין הקיים כל הוראה המאפשרת פיקוח טכני על ביצוע עבודות חשמל, ויש שהן מבוצעות על ידי אנשים שאינם כשרים לכך ובאופן המסכן את בטחון הציבור. בשנת 1951 נספו שבעה עשר איש על ידי זרם חשמלי, ובשנת 1952 נספו חמישה עשר איש, וזאת מלבד התאונות שלא הביאו למותם של הקורבנות.
[…] העיסוק בעבודות חשמל, לפי החוק המוצע, יהיה טעון רישיון מאת המנהל המתיר ביצוע עבודת מאותו סוג; כמו כן, יהיה המנהל רשאי לבטל רישיון שניתן או להגביל את היקפו אם נוכח שמשתמשים בו בדרך המסכנת אדם או רכוש. [הדגשה לא במקור]
[…]”.
[ה”ח 202, ד’ באייר תשי”ד, 7.5.1954].
22. סעיף 6 לחוק אוסר לעסוק בחשמל אלא אם בידי העוסק “רישיון מאת המנהל למתן רישיונות לעבודת חשמל המתיר לו ביצוע עבודה מסוג זה ובהתאם לתנאי הרישיון” (ר’ ס”ק (א)). המנהל יעניק את הרישיון “אם נוכח שיש למבקש הרישיון הכשרה מקצועית וראויה וניסיון מעשי מניח את הדעת בכל הנוגע לדרגי השימוש ברישיון” (ר’ ס”ק (ב)). סעיף 6(ג) מורה כי “נוכח המנהל שהשימוש ברישיון שניתן יש בו משום סכנה לאדם או לרכוש, או שבעל הרישיון יצא חייב בדין על עבירה בקשר לביצוע עבודות חשמל, רשאי הוא בכל עת לבטל את הרישיון או להגביל את היקפו” [הדגשות לא במקור].
כבר נפסק כי “תחום העיסוק בחשמל, הינו תחום עתיר סיכונים הן עבור העובדים בו והן עבור הציבור הנזקק לו, ולכן יש לבחון כל בקשה לרישיון לעומקה, כך שהמבקש לא יהווה סיכון לא לעצמו ולא לציבור” (ו”ע 308/08 ברנשטיין נ’ המנהל לענייני חשמל לפי סעיף 7 לחוק החשמל, התשי”ד – 1954 (7.9.2008)).
23. סעיף 6(ד) לחוק קובע כי דרכי מתן הרישיונות, ביטולם והגבלם ייקבעו בתקנות ואכן התנאים נקבעו בתקנות, הכוללות שנים עשר סוגי רישיונות ברמת מקצועית עולה (עוזר, מעשי, מוסמך, ראשי, טכנאי, הנדסאי, מהנדס, בודק סוג 1, בודק סוג 2, בודק סוג 3, מסוייג, שירות). התקנות קובעות את התנאים למתן רישיון בכל אחד מהסוגים האמורים, ומגדירות את תחומי העבודה המותרים לכל רישיון. לא יכולה להיות מחלוקת כי אסדרת עיסוק של חשמלאים, בכל אסדרת עיסוק סטטוטורית, נועדה לשמור על רמה מקצועית הולמת של העוסקים בתחומים אלה. יסודה של האסדרה בצורך להגן על שלום הציבור ועל איכות השירותים שיסופקו לו. ברי, כי חובתו של המנהל לוודא כי רק בעלי הכשרה מתאימה יוכלו לעסוק במקצוע, בתנאי הרישיון המתאימים (ר’ והשווה דברי בית המשפט העליון בבג”צ 2621/04 זולטק נ’ שר התעשייה המסחר והתעסוקה (23.5.2006), אשר הגם שעסקו בתחום עיסוק אחר, יפים הדברים שנאמרו שם גם לענייננו. ור’ גם ו”ע (י-ם) 24327-09-19 אליהו נ’ מנהל ענייני חשמל לפי חוק החשמל (9.12.2019)).
24. השר פעל בהתאם להוראת סעיף 6(ג) לחוק, המאפשר ביטול רישיון לפי אחת משתי חלופות. הואיל והלופה בדבר הרשעה אינה רלבנטית, שהרי לא הוגש נגד המבקש כתב אישום, החלופה היחידה הרלוונטית ועל פיה פעל השר, נוגעת לכך שהשימוש ברישיון שניתן יש בו משום “סכנה לאדם או לרכוש”.
25. בענייננו, נטען כי המבקש החזיק ברישיון של חשמלאי-מוסמך, עקב טעות, דהיינו, כי המנהל למתן רישיונות חשמל טעה כאשר העניק למבקש רישיון זה, על אף שלא עמד בכל תנאי הכשירות הנדרשים לקבלתו. מי שמחזיק ברישיון שניתן לו בטעות, דהיינו, מבלי שעמד בכל התנאים המתחייבים לשם קבלתו, עלול לעשות שימוש ברישיון באופן המסכן אדם או רכוש. מטעם המבקש נטען כי התנאי בו לא עמד המבקש ביום קבלת הרישיון התקיים בדיעבד (בחודש דצמבר 2023) ומשום כך, הוסר החשש בדבר סכנה לאדם או לרכוש, ועל כן – כיום יש הצדקה לעיכוב ביצוע החלטת השר. בכך מתבקש כי בית המשפט יתעלם מן החשדות כנגד המבקש, לפיהן הוא ניצל לכאורה את הגישה שהייתה לו למערכות המחשוב של האגף, כסטודנט שעבד בשורותיו, לצורך “שדרוג” רישיונו.
26. אכן, חזקת החפות עומדת למבקש, אולם הרשות המנהלית רשאית להסתמך על ראיות מנהליות ולהפעיל את סמכותה על בסיס אותן ראיות. מבדיקת הרשות עולה לכאורה כי המבקש דאג לשינוי הרישום במחשבי הרשות, ובכך פעל לסיכול פעולת האסדרה של האגף. כך נוצר מצב בו לקוחות של המבקש לא יכלו לגלות כי הוא אינו חשמלאי ראשי ונוצרה תקלה חמורה החותרת תחת מטרות אסדרת העיסוק.
27. בנסיבות אלה, איני סביר כי סיכויי הערר הינם גבוהים. קשה להתעלם מן החשד בדבר שליחת יד למערכות המחשוב של האגף, גם כאשר בוחנים את קבלת הרישיון מסוג חשמלאי-מוסמך, אשר התקבל בידי המבקש ללא פעולת מרמה כלשהי.
28. גם מאזן הנוחות, אינו נוטה לכאורה לטובת המבקש. במקרה זה, אין להתעלם מן הסכנה לציבור (לאדם או לרכוש) הכרוכה בהחזרת הרישיון לידיו של מי שנחשד בהתנהלות חמורה ביותר, אשר סיכלה את פעולת האסדרה של רישיונות החשמל בעניינו. הדיון בערר נקבע ליום 15.4.24 ופסק הדין בערר יינתן בסמוך לכך.
לאור האמור, בעוד פחות מחודשיים יוכרע הערר, כך שהפגיעה בפרנסת המבקש הינה מידתית בנסיבות העניין, על רקע החשדות החמורים ביחס להתנהלותו בעניין הנוגע ללב האסדרה של רישיונות החשמל.
29. מטעם המשיב נטען כי עיכוב הביצוע נועד בדרך כלל להקפיא את המצב הקיים ואילו הבקשה לעיכוב ביצוע במקרה זה מטרתה בעצם קבלת צו עשה, באופן שיעניק למבקש רישיון שהוא אינו זכאי להחזיק בו. עוד נטען כי בית המשפט לא יעניק סעד זמני למבקש שפעל בחוסר תום לב.
30. בכל הנוגע לטענות אחרונות אלו של המשיב, סבורני שיש קושי בקבלתן. ראשית, יש משקל לעובדה כי למבקש ניתן רישיון ולאחר מכן, הרישיון בוטל. אין דינו של מי שעותר לקבלת רישיון דומה למי שמחזיק ברישיון (שלא הושג עקב פגם בהתנהלותו) שהרשות החליטה לבטלו. שנית, התנאי בדבר הגשת הבקשה בניקיון כפיים ובתום לב נוגע לדברים הקשורים בבקשה לסעד זמני (כמו אי גילוי עובדות רלבנטיות) ולא לדברים הקשורים בסיכויי המבקש לגופו של עניין.
31. יחד עם זאת, ולאחר שקילת כלל הנסיבות, איני סבור כי ניתן להיעתר לבקשת עיכוב הביצוע. אני מסכים עם המשיב כי קשה לדמיין מסכת עובדות חמורה יותר מזו בה נחשד המבקש וקשה להלום כי בנסיבות אלה יאפשר השר, כמי שאחראי על אסדרת תחום החשמל, למבקש להחזיק ברישיון, אשר הוא לא היה זכאי לקבלו במועד בו ניתן לו הרישיון ולאחר שנמצאו ראיות מנהליות המעוררות חשד כי המבקש פעל לשדרוג רישיונו, תוך שימוש לרעה בגישה שניתנה לו למערכות המחשב של הרשות.
משמעות הדברים היא כי המבקש פעל לכאורה כדי להציג את עצמו במרמה כבעל רישיון חשמל ראשי המאפשר לו קבלת עבודות חשמל מורכבות יותר, הכרוכות בסיכון רב יותר, ובכך התגלה המבקש כמי שאינו בוחל באמצעים, לכאורה, ופועל באופן פסול ובלתי אמין כלפי הציבור, תוך שימוש ברישיון שלא ניתן לו. זוהי התנהגות העולה כדי שימוש ברישיון באופן המסכן את הציבור (אדם או רכוש), אשר בגינה רשאי היה המשיב לנקוט בצעד של ביטול הרישיון. באיזון שבין חופש העיסוק של המבקש לבין הדאגה לביטחון הציבור, נראה לפחות בשלב זה, של הבקשה לעיכוב ביצוע, כי ידי האינטרס האחרון הינה על העליונה, ועל כן לא מצאתי כי יש להיעתר לבקשת עיכוב הביצוע.
32. לפני סיום יצוין כי הסמכות להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע מסורה ליו”ר הוועדה, כל עוד לא התכנסה הוועדה לדון בערר (בש”א 1114/05 סידי יצחק נ’ קצין התגמולים (12.4.05)). המבקש הפנה בהקשר זה לסעיף 33 לחוק בתי דין המנהליים, התשנ”ב – 1992 (להלן: “חוק בתי דין המנהליים”). על פי סעיף 7(ב) לחוק, על ועדת העררים יחולו הוראות חוק בתי דין מינהליים. בהתאם להוראות אלה, ניתנת החלטה זו על ידי.
33. סוף דבר: לאור כל האמור, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.
המזכירות תמציא את ההחלטה לב”כ הצדדים.
ניתנה היום, ט’ אדר א’ תשפ”ד, 18 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.
