לפני
כבוד השופטת תמר אברהמי
מערערת
י.פ.
ע”י ב”כ עו”ד מיכל בירותי
נגד
משיבים
1.מ.ח.
2.הראל חברה לביטוח בע”מ
ע”י ב”כ עו”ד חגית ברעלי
פסק דין
1. לפני ערעור על החלטת כב’ השופט י’ שקד (בסמכותו כרשם) מיום 7.1.2024 ברע”א 63267-11-23, בה נדחתה חלקית בקשת המערערת לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה.
2. המערערת הגישה תביעה נזיקית לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975, בעניין תאונה שהתרחשה בהיותה בת 11. בהחלטה מיום 25.9.2023 (שניתנה לאחר בקשה לעיון חוזר) נאות בית משפט השלום למנות מומחה בתחום הפה והלסת, אולם לאור דלות המסמכים שהוצגו בתחום, השית את הוצאות המינוי על המערערת-התובעת. עתירה נוספת של המערערת לבית משפט השלום כי ההוצאות יוטלו על המשיבה-המבטחת, נדחתה בהחלטה מיום 31.10.2023.
3. על כך הגישה המערערת את בקשת רשות הערעור (הבר”ע). בבר”ע נטען כי מצבה הכלכלי של המערערת ירוד, כי אין לה יכולת כלכלית לממן את חוות הדעת וכי החלטת בית משפט השלום הלכה למעשה סותמת את הגולל על אפשרותה להוכיח את נזקיה הרפואיים, וזאת כאשר יש ראשית ראייה ברורה לפגיעה בתחום המינוי.
4. במקביל להגשת הבר”ע עתרה המערערת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. בקשה זו נדחתה תחילה בהחלטה מיום 20.12.2023 כאשר צוין כי המערערת מתגוררת עם אמה אך לא צרפה כל מסמך או פירוט באשר להכנסות אמה ומצבה הכלכלי ולא הוכח כי אמה אינה יכולה לסייע לה. עוד צוין כי במצב דברים זה אין צורך להיזקק לסיכויי ההליך.
5. המערערת הגישה בקשה לעיון חוזר אליה צורפו מסמכים נוספים והוחלט כי הגם שהיה על המערערת לטעון ולהוכיח את מצבה הכלכלי בבקשה הראשונה, לפנים משורת הדין ולנוכח מצבה האישי, תידון גם בקשה זו.
לאחר קבלת תשובה, נקבע בהחלטה מיום 7.1.2024, כי בתצהירים ובנספחים מטעמה הוכיחה המבקשת (המערערת) מצב כלכלי דחוק כנדרש וכי אינה יכולה להיעזר באמה, “אשר לסיכויי ההליך לא ניתן לומר, מבלי לקבוע מסמרות, כי הם נמוכים אך ספק אם הם מצדיקים פטור מערבון. לאחר איזון בית האינטרסים הנוגדים מצאתי לפטור המבקשת מ-2/3 מהערבון וה-1/3 הנותר יופקד עד…”.
על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.
6. לאחר עיון בערעור ובתשובה מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018 ולדון בערעור על יסוד החומר הכתוב.
7. שיקול דעתו של רשם בית משפט בענייני אגרה וערובה הוא רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ר’ מני רבים: ער”מ 4657/23 מרכז לאומנויות הבמה הכיכר ע”ר נ’ עיריית תל אביב (20.6.2023)). על פני הדברים, ספק אם יש מקום להתערב בהחלטת כב’ הרשם, ובפרט כך כאשר המערערת כבר הופטרה מהפקדת שני שליש מסכום העירבון, למרות הערכת הרשם לגבי סיכויי ההליך. למרות זאת ולפנים משורת הדין מצאתי לנכון להידרש לדבר באופן חלקי כמפורט להלן.
8. המקרה שבבסיס הערעור עוסק במידה לא מבוטלת בשאלת היכולת הכספית של המערערת ואפשרותה לעמוד בהוצאות מינוי המומחה.
9. הרשם הנכבד מצא כי הורם הנטל להוכיח את מצבה הכספי הדחוק של המערערת.
10. ההחלטה אינה מאזכרת את עניין האגרה אלא את עניין העירבון בלבד. נראה כי לנוכח הנמקת כב’ הרשם יש לראות בהחלטה כמאשרת פטור ממתן אגרה (נושא אשר “רף” סיכויי ההליך לגביו הוא נמוך מאשר בשאלת העירבון). למען הזהירות, כך מובהר בזאת.
11. אשר לעירבון, לאחר החלטת כב’ הרשם, היקף הסכום אותו על המערערת להפקיד עומד על 2,500 ₪. מעיון בחומר עולה כי מדובר בהיקף ניכר לגבי המערערת. משכך, מבלי להידרש לסיכויי ההליך, כאשר נושא ההליך קשור בטבורו במצבה הכלכלי ועל מנת שלא ליצור “מעגל שוטה” (ר’ למשל בש”א 9189/08 אגודת בעלי מוניות ציבוריות מוניות שינקין תל אביב נ’ רשם העמותות (6.1.2009)), אני מוצאת לנכון ללכת צעד נוסף לקראת המערערת ולהפחית את סכום העירבון אותו עליה להפקיד לכדי 600 ₪.
השוו בעניין זה בהקשר אגרה: תקנה 20(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס”ז-2007 אשר קובעת כי בין העניינים הפטורים מתשלום אגרה יימנו גם: “בקשה להשבת אגרה, לפטור מתשלום אגרה או בקשה לפטור מחובת ערבון או ערובה וכן ערעור על החלטה בבקשות אלה”.
הסכום שצוין נותן משקל להבדל בתכליות בין אגרה לבין עירבון (ובכללים החלים בעניינים אלה), והוא נקבע לאחר בחינת מצבה הכספי של המערערת וכאיזון בין האינטרסים השונים.
12. ניתן להבין את טענת המשיבים כי המערערת “מתמקחת” עם הערכאות השונות. כפי שעלה מהתיאור לעיל, המערערת מגישה בקשות חוזרות בערכאות. גם בהליך הערעור דנן, משהופנתה הצעה למשיבה בלבד, הגישה המערערת – ללא שנתבקשה וללא שניתן היתר – מסמך מטעמה ובו הסתייגותה לאפשרות שהועלתה לפני המשיבה. יובהר כי עמדתה של המערערת לא נתבקשה משניתן לדחות ערעור אף מבלי להידרש לכל התייחסות נוספת, ובפרט כך בעניינים כמו עירבון ואגרה הנתונים לשיקול דעתם של כב’ הרשמים.
13. המשיבה מצדה לא נתנה מענה ישיר לשאלה הנקודתית שהופנתה כלפיה, אלא תלתה את התייחסותה בעמדתה המתנגדת של המערערת. המשיבה אף הגישה תשובה לערעור קודם שנתבקשה לכך (וההצעה שהופנתה כלפיה נועדה בין היתר לייתר צורך בהגשת תשובה). עם זאת, ולאחר שפעמיים לא עלה בידי להבין את עמדת המשיבה כסוגיה המועלית כלפיה ללא תלות במערערת, עיינתי בתשובתה על יסוד הנחה כי היא מתנגדת להצעה תהא אשר תהא עמדת המערערת. מובהר כי פסק דין זה ניתן גם על יסוד התשובה והפסיקה הנזכרת בה.
14. סוף דבר, מובהר כי המערערת פטורה מתשלום אגרה בהליך הבר”ע. סכום העירבון בהליך הבר”ע מועמד על 600 ₪. לנוכח התוצאה והניתוח לעיל, אין צו להוצאות.
פסק הדין ניתן לפרסום ללא ציון שמה של המערערת.
ניתן היום, י”ד שבט תשפ”ד, 24 ינואר 2024, בהעדר.
____________________
תמר אברהמי, שופטת
