לפני כבוד השופט, הנשיא ניר מישורי לב טוב
מאשימה
מדינת ישראל
נגד
נאשם
עימאד אלדין אבו אחמד (עציר) ת"ז 212021364
<#1#>
נוכחים:
מטעם המאשימה: מתמחה גב' כנרת עוזיאל
מטעם הנאשם: בעצמו וע"י עו"ד מוסטפא אבו אחמד
פרוטוקול
<#2#>
גזר דין
רקע:
בתאריך 10.10.24 הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב אישום מתוקן, יורשע והצדדים יטענו להשתת העונשים הבאים:
א. התביעה תטען לעונש ראוי למאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות בכפוף לחו"ד ממונה על עבודות שירות. ההגנה תטען באופן חופשי לרבות הימנעות ממאסר.
ב. מאסר על תנאי.
ג. קנס.
ד. לעניין הפסילה – התביעה תטען לפסילה בפועל של 3 חודשים. ההגנה תטען לפסילה על תנאי.
מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כדלקמן:
ביום 25.7.24 סמוך לשעה 13:20, נהג הנאשם (בטרקטורון (להלן: "הטרקטורון") מכיוון כיכר בית חולים המשפחה הקדושה בנצרת לכיוון כללי מטה מחוז צפון של משטרת ישראל בנצרת (להלן: "הכביש"). הנאשם נהג בטרקטורון כשלוחית הזיהוי של הטרקטורון מקופלת וכשהוא חובש קסדת מגן על ראשו (להלן: "הקסדה" ).
באותה עת, נסעו השוטרים אייל קהתי ואביאל אלנבוגן (להלן: "השוטרים ") בכביש בניידת משטרתית (להלן: "הניידת") והבחינו בנאשם כשהוא נוסע בטרקטורון במהירות. בשלב מסוים, לאחר שהנאשם פנה שמאלה ברמזור שבצומת אלח'אנוק בנצרת, חסמו השוטרים את הטרקטורון באמצעות הניידת.
השוטרים ירדו מהניידת כשהם לבושים במדי משטרה וניגשו לעבר הנאשם, כשהשוטר אייל צועק לעבר הנאשם כשהוא אוחז בידו אקדח :" משטרה עצור" והורה לו לכבות את הטרקטורון.
השוטר אייל הורה לנאשם להוריד את הקסדה ולהזדהות, אולם הנאשם סירב לעשות כן בתגובה הודיע השוטר אייל לנאשם כי אם לא יזדהה הוא יעוכב. הנאשם לא הזדהה וסירב להוריד את הקסדה.
בעקבות כך הודיע השוטר אייל לנאשם כי הוא עצור ובתגובה אמר לו הנאשם :" מי אתה בכלל" ונופף בידיו. השוטר אייל תפס את ידיו של הנאשם במטרה למנוע ממנו להתנגד למעצר והשוטר אביאל הזהיר את הנאשם שאם ימשיך להתנגד, יעשה שימוש בגז פלפל.
למרות זאת, הנאשם המשיך בהתנגדותו. השוטר אייל הזהיר את הנאשם שאם ימשיך להתנגד יעשה שימוש בגז פלפל, ומשהמשיך הנאשם להתנגד למעצר, ריסס השוטר אייל את הנאשם באמצעות גז הפלפל. בהמשך לאמור, הנאשם ירד מהטרקטורון, הוריד את הקסדה מראשו והכה באמצעותה את השוטר אייל בידו השמאלית. השוטר אייל הורה לנאשם לעצור אך הנאשם ברח בריצה לכיוון הנגדי של הכביש, בעודו מחזיק בידו את הקסדה, כשהשוטרים רצים בעקבותיו.
בתגובה לאמור, הסתובב הנאשם לעבר השוטר אייל והניף לכיוונו את הקסדה. בתגובה ריסס השוטר אייל גז פלפל לכיוון הנאשם, אז הכה הנאשם את השוטר אייל פעמיים באמצעות הקסדה בכתפו. במטרה להשתלט על הנאשם, השוטר אביאל ירה באמצעות האקדח שהיה ברשותו, ולאחר מכן הצליחו השוטרים להשתלט על הנאשם ולעצור אותו.
כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו לשוטר אייל כאבים בכתפו ובידו השמאלית והוא נזקק לטיפול רפואי בבית חולים המשפחה הקדושה בנצרת.
במעשיו המתוארים הנאשם תקף את השוטר אייל באמצעות נשק קר, במהלך מילוי
תפקידו, תקיפה הקשורה במילוי תפקידו כחוק ובכוונה להכשילו בתפקידו או למנוע
ממנו למלאו. בנוסף הנאשם נהג בטרקטורון בכביש.
בהתאם לאמור, הורשע הנאשם בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 274(1) + (2) לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") וכן נהיגה בטרקטורון בכביש – עבירה לפי סעיף 39ג(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961.
2. חוות דעת הממונה על עבודות השירות:
הנאשם נמצא כשיר לשאת מאסר בעבודות שירות במרכז יום לזקן בנצרת.
3. טיעוני הצדדים לעונש:
טיעוני המאשימה לעונש:
ב"כ המאשימה הגישה גיליון הרשעות תעבורתי (ת/1). לנאשם אין עבר פלילי.
מעובדות כתב האישום המתוקן ניתן ללמוד על התנהגותו הפסולה של הנאשם. מסכת המתוארת בכתב האישום מלמדת על כך שהנאשם הינו שלוח רסן. מובן כי האלימות שנקט הנאשם כלפי השוטר מחייבת השתת עונש מוחשי נוכח הזלזול בחוק ופגיעה באנשי אכיפת החוק. מעשיו של הנאשם מהווים התנהגות ברוטלית שאין עומד מאחוריה דבר ושמשקפת דפוסים עברייניים בולטים.
חובתו של בימ"ש להגן על השוטרים השומרים על הסדר הציבורי.
בתי המשפט הדגישו את הצורך בהטלת ענישה מוחשית. הפנתה לרע"פ 5579/10 : "הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק וטובת הציבור מחייב שיובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא פחד לכן הכרח להטיל ענישה של ממש למען ישמעו ויראו".
כתוצאה ממעשיו של הנאשם נפגעו הערכים המוגנים של ההגנה על שלמות גופו של אדם, בטחונו ושלוות נפשו. נוסף על כך, במעשיו הוא פגע בערך המוגן של הגנה על מוסדות אכיפת החוק, שלטון החוק ותפקודם התקין של רשויות אכיפת החוק.
באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, באשר לחלקו של הנאשם, הנאשם הוא האחראי הבלעדי על מעשיו על אף שהשוטרים הזהירו אותו מעיכוב ומעצר הוא המשיך בסירובו להזדהות והחריף מעשיו כשהשתמש באלימות פיזית ומילולית. באשר לנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה, השוטר קהתי נזקק לטיפול בבית החולים כעולה מכתב האישום. אין ספק כי מעשיו של הנאשם היו יכולים לגרום לנזק רב שכן התקיפות בוצעו באמצעות קסדה. באשר ליכולתו של הנאשם להבין אשר הוא עושה, מדובר בנאשם בגיר שבחר בחירה מודעת לבצע את העבירות גם לאחר שהוזהר ע"י השוטרים. באשר ליכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה, הנאשם שלט במעשיו ולא היה כל גורם שפגע ביכולתו להימנע מהמעשה.
מדובר במי שהורשע בעבירה אשר נקבע בגינה בחוק עונש מינימום של 3 חודשים. לעניין מדיניות הענישה הפנתה המאשימה לשני פסק דין: ת"פ 5772-02-14, שם הנאשם הורשע בעבירה של איומים כאשר איים על איש משמר בית המשפט. נקבע מתחם ענישה שנע בין 8-18 חודשי מאסר בפועל והוטלו עליו 8 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. ברע"פ 1922/11, שם הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה, תקיפת שוטר ואיומים, הוטלו עליו 18 חודשי מאסר בפועל והופעל מאסר מותנה של 10 חודשים. בית המשפט המחוזי והעליון דחו את הערעור.
לאור כל האמור, המאשימה סבורה כי מתחם העונש הראוי נע בין 6-18 חודשי מאסר בפועל.
אשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, הובא בחשבון בעריכת ההסדר עברו הנקי של הנאשם והודאתו אשר הביאה לחיסכון בזמן שיפוטי.
לאור זאת עותרת המאשימה להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות. בנוסף, מבוקש כי יוטל מאסר על תנאי ארוך ומרתיע לצד קנס וכן לפסול את הנאשם מלהחזיק ברישיון למשך תקופה של 3 חודשים לאור העובדה שמדובר במי שהורשע בעבירת תעבורה.
טיעוני ב"כ הנאשם לעונש:
הגישה מסמכים כי הנאשם לקח לפני תקופה הלוואה ע"ס 120,000 ₪ (נ/1). יש לו עוסק מורשה בהובלות וסוג הרכב שקנה לגבי סוג העבודה. עוד הוגש תיעוד רפואי של השוטר (נ/2.) המעיד על הנזק שנגרם לאותו שוטר, מבלי להקל ראש במעשים.
בטיעוניה לעונש בכתב (נ/3) נטען כי הנאשם בן 23, משפחתו נורמטיבית ונעדרת עבר פלילי, סייע לאביו שעובד כטכנאי מזגנים טרם מעצרו. הנאשם נמצא במערכת יחסים זוגית.
לטענת ההגנה החל לימודים באוקראינה והפסיק עקב הקורונה, בעל תעודת בגרות מלאה וללא בעיות התנהגות.
ההגנה לא חולקת על הפגיעה בערכים המוגנים אך יש לתת משקל לתיקון המשמעותי שנערך בכתב האישום שהסיר חלק נכבד מחומרתו.
נטען למדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים – ברע"פ 31/15 נדון הנאשם ל – 6 חודשי מאסר בעבודות שירות לאחר שדחף ונשך שוטר והתנגד למעצר. נקבע מתחם בין 6-18 חודשים, ברע"פ 4592/14 הוטל על הנאשמת שירקה, משכה בשערות שוטרת וסטרה לה, עונש של מאסר על תנאי, פיצוי וצו מבחן, בעפ"ג 1464-02-09 הוטל עונש מאסר בן 3 חודשים בפועל על נאשם שתקף שוטר באגרופים ,וגרם לו לחבלות.
בע"פ (ב"ש) 33867-10-13 נדון נאשם שהורשע לאחר שמיעת ראיות לעונש מאסר בן 3.5 חודשים בעבודות שירות לאחר שתקף שוטרים באגרופים, נשך ונגח בראשו של שוטר, בע"פ ("ם) 6491-02 הוטל על הנאשמת עונש מאסר בן 3 חודשים שירוצה בעבודות שירות לאחר שבעטה, נשכה ושרטה שוטרים.
עוד נטען כי מהפסיקה עולה כשבמקרים חמורים מהמקרה שבפניי נקבעו מתחמים שבין מאסר על תנאי ומאסר בן מספר חודשים ספורים שניתן לרצותו בעבודות שירות (פורטו בפסיקה שהוגשה).
העבירות לא בוצעו על רקע תכנון מוקדם וארוך טווח, הנאשם מתחרט על מעשיו ופעל ממוצקה רגשית , אי מחלוקת בדבר הנזק שעלול היה להיגרם, הנאשם נבהל ולא חשב על ההשלכות של מעשיו, התנהגותו היתה אימפולסיבית אך היום מבין את חומרת מעשיו.
בבחינת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה נטען כי הנאשם מביע חרטה ובכוונתו לפתוח דף חדש, הודה מיד עם תיקון כתב האישום, לא עבר עבירות חדשות מאז ביצוע העבירות, נעדר עבר פלילי, ההליך הפלילי הרתיע הנאשם ואת שיקולי הרתעת היחיד והרבים יש לשקול בתוך מתחם העונש ההולם.
לאור האמור לעיל סבורה ההגנה כי יש להסתפק בהטלת מאסר על תנאי, קנס מינימלי בקיזוז פיקדון שהופקד בתיק המ"ת (מבוקש להתחשב בסיוע שמעניק להוריו והלוואה שנטל), פסילה על תנאי לאור היעדר עבר תעבורתי מכביד ורצונו להתפרנס.
עוד נטען בדיון, לחילופין, כי ככל שיוטל מאסר שיישא בעבודות שירות, בכפוף לחוות הדעת שהומצאה לקצוב את שעות העבודה ל – 6 שעות כדי שהנאשם יוכל להתפרנס.
הנאשם טען לעונש כי רוצה להתחיל חיים חדשים, התחיל עבודה חדשה, יש לו חובות שצריך לשלם. הוא רוצה לחזור לעבודה, מבטיח לבית המשפט שלא יראה אותו שוב.
4. דיון והכרעה:
גזירת הדין על פי תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן :"חוק העונשין").
גזירת דין מורכבת משלושה שלבים עיקריים כלהלן:
א. קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג לחוק העונשין).
ב. בחינה האם יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בין לקולא ובין לחומרא
(שיקום, הגנה על שלום הציבור).
ג. קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(ב) לחוק
העונשין).
השלב הראשון – קביעת מתחם העונש ההולם
לצורך קביעת העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בשיקולים שלהלן:
א. הערך החברתי שנפגע מביצוע עבירה ובמידת הפגיעה בו.
ב. מדיניות הענישה הנהוגה.
ג. נסיבות הקשורות בביצוע עבירה ומידת אשמו של הנאשם.
במקרה שבפני מדובר בביצוע עבירה אחת בנקודת זמן אחת ומכאן כי עסקינן באירוע אחד אשר יש לקבוע בעניינו מתחם עונש הולם אחד.
א. הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו
העיקרון המנחה בענישה , הינו עקרון ההלימה. בקביעת מתחם העונש ההולם , יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות, מידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה .
סעיף 274 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע כי –
274. התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:
(1) התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;
(2) היה מזויין בנשק חם או קר;
(3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים.
את הוראות סעיף 274 יש לקרוא יחד עם הוראות סעיף 35א' לחוק העונשין, התשל"ז-1977
"(א) הורשע אדם בעבירה שדינה עונש חובה, ניתן להטיל עליו עונש קל מעונש החובה הקבוע לעבירה, אם העבירה נעברה בנסיבות מקלות מיוחדות שיפורשו בגזר הדין."
בתי המשפט, בשורה ארוכה של החלטות שבו והתריעו בדבר החומרה בעבירות המבוצעות כלפי אנשי משטרה הממלאים את תפקידם על פי דין.
בענייננו, נפגע הערך החברתי של זכות השוטר לשמירה על בטחונו האישי ועל שלמות גופו ונפשו בעת מילוי תפקידו. כמו כן נפגע ערך השוויון בפני החוק ושלום הציבור הרחב נוכח החשש פן איום על שלום אנשי משטרה ופגיעה בהם יניע אותם מלבצע תפקידם בהגנה על שלום הציבור ואכיפת החוק באופן יעיל ושיוויוני.
במסגרת רע"פ 5579/10 דוד קריה נ' מדינת ישראל (2.8.10), קבע כב' השופט ג'ובראן בין היתר כי:
"יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים…".
הפגיעה בערך המוגן במקרה שבפני הינה ברף בינוני עד בינוני – גבוה בחומרתה מאחר והתקיפה בוצעה באמצעות נשק קר , גרמה לחבלה פיזית ובוצעה על מנת להכשיל השוטר במילוי תפקידו בהגנה על הציבור מפני נהיגתו של הנאשם בכביש.
ב. מידת האשם ומידת הנזק
בהתאם לסעיף 40א לחוק העונשין, מטרתו של סימן א1 "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה" לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה.
מידת האשם של הנאשם במקרה זה הינה מלאה, הנאשם לא קונטר או שודל לביצוע העבירה והאלימות בה נקט באה בתגובה למאמצי השוטרים לאכוף את חוקי התעבורה במטרה להגן על הציבור מפני עבירות אלו.
אין מחלוקת כי הנאשם היה מודע למעשיו, ואין מחלוקת כי פעל באימפולסיביות.
באשר לנזק שנגרם לשוטר קהתי אין מחלוקת כי נגרמו לו כאבים כתוצאה מתקיפתו באמצעות הקסדה כאמור בעובדות כתב האישום הגם שלא יוחסה לנאשם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש.
כמו כן, אין מחלוקת בדבר הנזק הפוטנציאלי הממשי שהיה עלול להיגרם לשוטר קהתי שעה שתקיפה באמצעות חפץ קשה כמו קסדה עלולה לגרום לנזקים קשים ואף בלתי הפיכים.
ג. מדיניות ענישה נוהגת
מדיניות הענישה הנוהגת במקרים אלה נעה החל ממאסר על תנאי ועד מאסר בפועל, על פי רוב אך לא רק בעבודות שירות, בצירוף מאסר על תנאי, קנס התחייבות ופיצוי. בגין עבירת התעבורה המתחם נע מהימנעות מפסילה בפועל עובר לפסילה על תנאי ועד פסילה בפועל.
בעפ"ג (מחוזי-מרכז) 8901-10-08 גבי דדיה נ' מדינת ישראל (7.12.08), דחה בית המשפט את הערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשל"צ אשר הרשיע את הנאשם בעבירות איומים, תקיפת שוטר וניסיון תקיפת שוטר שביצע כשהוא בגילופין, והטיל עליו 5 חודשי מאסר בפועל, הפעלת שני המאסרים המותנים התלויים ועומדים נגדו, האחד בן 7 החודשים והשני בן 3 החודשים בחופף ביניהם ובמצטבר לעונש המאסר שנגזר על הנאשם. סה"כ ירצה הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, קנס ופיצוי למתלונן.
בע"פ (מחוזי-מרכז) 17176-07-09 עבד אל קאדר נ' מדינת ישראל (10.2.10), קיבל בית המשפט את הערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בכ"ס, שהרשיע את המערער לאחר שמיעת ראיות בעבירות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ניסיון תקיפת שוטר ותקיפת שוטר, איומים ושימוש בכוח והטיל עליו תשעה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן. בית המשפט המחוזי התערב בגזר הדין והפחית עונש המאסר לשישה חודשים שירוצו בעבודות שירות.
בע"פ (מחוזי-חיפה) 23505-07-09 סמיר ג'ארחי נ' מדינת ישראל (18.2.10), דן בית המשפט בערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בעכו אשר הרשיע את הנאשם בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והיזק לרכוש במזיד והטיל עליו עונש של 3 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה של 4 חודשים התלוי ועומד נגד הנאשם בתיק אחר באופן שחודש ירוצה בחופף ושלושה חודשים במצטבר ובסה"כ ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור באופן שקבע שעונש המאסר בפועל בן 6 החודשים שנגזר על הנאשם ירוצה על דרך עבודות שירות ויתר חלק גזר הדין נשארו על כנם.
בת.פ (שלום-נצ') 8741-08-09 מדינת ישראל נ' אמסלם (29.12.09), הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בעבירות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. הנאשם נדון ל-4 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.
בת.פ (שלום-פ"ת) 42313-10-10 מדינת ישראל נ' אוסטפנקו (10.3.13), הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התנגדות למעצר, תקיפת שוטר, איומים וניסיון לתקיפת שוטר. הנאשם נידון למאסר על תנאי וקנס.
בת"פ 25084-10-12 (שלום ת"א) מדינת ישראל נ' אברמצ'ייב ואח', פורסם במאגרים המשפטיים (26/5/15) נדונו הנאשמים בגין עבירות תקיפת שוטר ועבירות נוספות לעונשי מאסר מותנה וקנס וזאת על אף שאחד הנאשמים (נאשם 3) הורשע בדינו לאחר שמיעת ראיות.
בת"פ (שלום עכו) 2434-07 מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל נ' לואי חושאן, פורסם במאגרים המשפטיים (18/2/10) נדון הנאשם בגין עבירת תקיפת שוטר לעונשי מאסר מותנה וקנס כספי.
ההגנה הפנתה בסיכומיה למספר פסקי דין שיתמכו בטיעוניה לעניין מתחם העונש ההולם אך לפחות מחלקם אין ללמוד גזרה שווה לענייננו.
ברע"פ 2065/14 מחמד אבו מדיגם נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים המשפטיים (9.6.14) הורשע הנאשם בביצוע עבירת תקיפת שוטר שלא בנסיבות מחמירות, שם לא תקף הנאשם באמצעות נשק קר ולא נגרמה חבלה לשוטר, ברע"פ 2222/13 דוד חיחיאשוילי נ' מ"י, פורסם במאגרים המשפטיים (2.5.13) הורשע הנאשם בביצוע עבירת תקיפת שוטר שלא בנסיבות מחמירות.
ד. על פי הוראות סעיף 40 ח', לחוק העונשין התשל"ז-1977, בקביעת מתחם הענישה ההולם שומה על בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית של הנאשם כחלק מהשיקולים לקביעת מתחם הענישה, ולמעשה, ניתן לומר כי באשר לעונש קנס, קיימת אינדיווידואליות בקביעת מתחם העונש הנובעת מכך שבקביעת מתחם זה, אין בוחנים רק את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, אלא גם את יכולתו הכלכלית של הנאשם.
בעניינו של הנאשם נטען למצב כלכלי קשה אך עצם העובדה כי נטל הלוואה בסך 120,000 ₪ אינה מלמדת על קושי כלכלי, לא הוגש פירוט חשבונות עו"ש, מצב נכסיה של המשפחה, לא נטען לחובות בלשכת האכיפה והגביה ומכאן כי אין בידי לקבוע מצב כלכלי קשה במקרה זה.
ו. נוכח האמור לעיל, אני קובע בהתאם להוראות בהתאם לסעיף 40 יג' לחוק העונשין, כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי, ועד ריצוי מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים וכן עונשים נלווים של קנס כספי ו/או פיצוי בסכום עד 10,000 ₪, חתימה על התחייבות כספית, ופסילה על תנאי עד פסילה בפועל.
סטייה ממתחם העונש הראוי:
סעיף 40ד לחוק העונשין מורה כי בשלב שלאחר קביעת טווח הענישה הראוי, בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם כאשר קיים סיכוי של ממש לשיקומו של הנאשם.
לא מצאתי מקום כי יש לסטות ממתחם העונש ההולם.
ההגנה לא עתרה לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם ומכאן כי אין בפני בית המשפט כל המלצה טיפולית או שיקומית בעניינו אשר תתמוך בעתירה לסטייה לקולא ממתחם העונש ההולם. זאת על רקע חומרתם של המעשים, האימפולסיביות בה פעל הנאשם כנגד איש המשטרה והסיכון הפוטנציאלי לגופו.
יחד עם זאת, בשל חומרת המעשים שלא גרמו לפגיעה גופנית קשה, הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן בפני בית המשפט לרבות חסכון בזמן שיפוטי , היעדר עבר פלילי והעובדה כי מתחם העונש הרחב אף חורג לחומרא מעתירתה העונשית של המאשימה – אין כל מקום לשקול חריגה לחומרא ממתחם העונש ההולם.
קביעת העונש הראוי:
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:
בהתאם לסעיף 40 יא' לחוק העונשין, בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדר מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה . לצורך גזירת דינו של הנאשם שבפני נתתי את הדעת לנסיבות הבאות:
א. הפגיעה של העונש בנאשם: אין חולק כי פגיעה של עונש מאסר מאחורי סורג ובריח בנאשם נעדר עבר פלילי וצעיר יחסית בגילו היתה קשה וחמורה אך רכיב ענישה זה אינו מבוקש במקרה שבפניי. יחד עם זאת לא מצאתי כי ריצוי מאסר לתקופה מידתית אשר ירוצה בעבודות שירות יפגע פגיעה דומה בנאשם או בבני משפחתו. תעודת העוסק המורשה שהוצגה לעיון בית המשפט חדשה ומועד הוצאתה מאוחר לביצוע העבירה ומכאן כי לא הוכח בפניי כי פרנסת המשפחה מונחת על כתפי הנאשם הצעיר שבפניי, בוודאי לא היתה כזו עובר לביצוע העבירות (ומאז שהה הנאשם בתנאים מגבילים).
ב. הנאשם לקח אחריות על מעשיו בפני בית המשפט והודה בעובדות כתב אישום מתוקן. יחד עם זאת לא מצאתי כי התיקון שנערך בכתב האישום הסיר חלק נכבד מחומרתו של כתב האישום המקורי, הוראות החיקוק לרבות עבירת תקיפת השוטר בנסיבות מחמירות נותרו על כנן ומשלא עתרה ההגנה לקבלת תסקיר שירות המבחן גם אין בידי בית המשפט הכלים לבחון אותנטיות החרטה ולקיחת האחריות.
ג. הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן ובכך חסך זמן שיפוטי יקר.
ד. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות: אין לומר כי חלף פרק זמן ניכר מביצוע העבירה ועד מתן גזר הדין שעה שפרק זמן זה עומד במקרה זה על 6 חודשים בלבד.
עברו הפלילי של הנאשם: עברו הפלילי של הנאשם נקי.
יחד עם זאת מצאתי לתת משקל לא מבוטל לעברו התעבורתי.
ראשית, מפני שעבירת התעבורה הינה העבירה שיצרה את הצורך המשטרתי בעיכוב הנאשם ובירור זהותו והניעה הנאשם להתנהגות אלימה למדי כנגד איש משטרה בתפקיד.
שנית, מעיון בגיליון התעבורתי עולה כי הנאשם, שהינו רק בן 23, הספיק לצבור 16 !!! הרשעות תעבורה בחמש השנים האחרונות. מעיון באותן הרשעות עולה כי אלו ניתנו גם בשל עבירות המסכנות את ציבור משתמשי הדרך לרבות נהיגה בחוסר זהירות, סטייה מנתיב הנסיעה תוך הפרעה לתנועה (מספר עבירות), נסיעה מעל המהירות המותרת ושימוש בטלפון בעת נהיגה. כל אלו הרשעות רלוונטיות לא רק לצורך בהרתעת הנאשם כנהג אלא בצורך בהרתעת הנאשם אשר אינו מהסס להרים ידו על איש משטרה המבקש למנוע סיכון תעבורתי הנשקף מנאשם בעל עבר תעבורתי מכביד שנצבר תוך תקופה קצרה.
שיקול הרתעת הרבים:
על העונש במקרה זה לבטא החומרה שמייחס בית המשפט לעבירת התקיפה בכלל ותקיפתו של עובד ציבור ואיש אכיפת החוק בפרט וכאשר התקיפה באה כתגובה אלימה לרצון איש המשטרה לבצע תפקידו, לשמור על הסדר הציבורי והגנה על שלום אזרחים.
שיקול הרתעת היחיד:
בתיק זה הורשע הנאשם בביצוע עבירות תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ונהיגה בטרקטורון בכביש.
הנאשם ביצע את עבירת התקיפה החמורה באמצעות קסדה, שעה שתקף באמצעותה מספר פעמים את השוטר קהתי ובנקל יכול היה לגרום לו נזקים חמורים. הגם גילו הצעיר והעדר עבר פלילי מוכיח גיליון הרישום התעבורתי (ת/1) כי הנאשם אינו חולק כבוד רב לחוק ולרשויות אכיפת החוק שעה שעובר שוב ושוב עבירות תעבורה למרות גילו הצעיר והיותו נהג צעיר יחסית.
הנאשם לא ביקש להפנותו לקבלת תסקיר שירות המבחן ומכאן כי לצורך הערכת הסיכון להישנות עבירות דומות עומדת לנגד עיני בית המשפט חומרתה של העבירה ועברו התעבורתי של הנאשם אשר יש בהם כדי לבסס רמת סיכון לא מבוטלת להישנות עבירות דומות.
באשר לשיקול הרתעת הרבים, הרי שמעיון בכתבי אישום רבים הן בפן התעבורתי והן בפן עבירות האלימות בכביש ניכרת מעורבות צעירים בגילו של הנאשם בביצוע עבירות אלו ולא אחת עולה חשש כי קצרה ידה של המשטרה במניעת עבירות אלו. ענישה מקלה יתר על המידה עלולה לשלוח מסר מוטעה לציבור העבריינים הפוטנציאליים והן לציבור הנורמטיבי כי עבירות אלו אינן מקבלות מענה ענישתי הולם.
לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי יש למקם עונשו של הנאשם בחלקו הבינוני של מתחם העונש ההולם. זאת נוכח שיקולי הגמול והרתעת היחיד והרבים. יחד עם זאת נתתי משקל מסוים לתיקון שנערך בכתב האישום, היעדר עבר פלילי (להבדיל מהתעבורתי), הודאה בהזדמנות ראשונה ללא שמיעת ראיות וגילו הצעיר של הנאשם.
לא מצאתי כי בנסיבותיו החמורות של המקרה יש מקום לסטייה מעונש המאסר המינימלי הקבוע בחוק (עונש מאסר אשר ניתן להטיל הן כמאסר על תנאי והן כמאסר בפועל).
באשר לאופן ריצוי המאסר, מצאתי כי נוכח השיקולים לקולא אשר הובאו לעיל והסכמת הצדדים בהתאם להסדר הטיעון שגובש ביניהם, אין מקום להורות על הטלת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח אך על העונש ומשכו לתת ביטוי הולם לשיקולי הגמול וההרתעה במקרה זה וזאת באמצעות הטלת מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות לתקופה של מספר חודשים.
באשר לבקשת הנאשם לקיצור משך יום המאסר הרי שלא מצאתי לבקשה כל עיגון במקרה זה בנסיבות חריגות, לא תעסוקתיות, לא רפואיות ולא שיקומיות ואף לא מטעמי שליחת מסר שיפוטי מוטעה בגין חומרת עבירת תקיפת השוטר במילוי תפקידו ומן הראוי לשמור הקלה ענישתית זו למקרים המיוחדים המתאימים.
בקביעת הרכיב הכספי נתתי דעתי לטענה בגין מצב כלכלי קשה הגם שלא הוכח בפניי עד תום, גילו הצעיר של הנאשם והעובדה כי היה נתון בתנאים מגבילים ויקשה עליו להשתלב בשוק העבודה בתקופת ריצוי המאסר בעבודות השירות.
לנוכח הרקע התעבורתי בביצוע עבירת האלימות במקרה זה ועברו התעבורתי המכביד של הנאשם מצאתי כי יש מקום להורות על שלילת רישיון הנהיגה של הנאשם בפועל ולא להסתפק בפסילה על תנאי וזאת מטעמי הגנה על שלום ציבור משתמשי הדרך והרתעת הנאשם ולו לתקופה קצרה.
לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות.
הנאשם יישא את עונש המאסר בעבודות השירות בהתאם לחוות הדעת שהתקבלה.
תחילת עבודות השירות ביום 02.04.25 שעה 08:00. הנאשם יתייצב במועד זה במשרדי הממונה על עבודות השירות במגידו.
הנאשם מוזהר כי במהלך עבודות השירות יהיה הנאשם נתון במעקב של בדיקות שתן. סירוב לעריכת בדיקת שתן או בדיקה עם ממצאים חיוביים, שתיית אלכוהול או הגעה בגילופין יהוו עילה להפסקה מנהלית וריצוי יתרת המאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
כמו כן, הובהר לנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלו יש בה כדי להפסיק את עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
ב. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים שלא יעבור תוך שלוש שנים החל מהיום עבירת אלימות כנגד עובדי ציבור לרבות שוטרים ויורשע בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.
ג. קנס בסך 3,000 ש"ח או 25 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 1.8.25.
במידה והפקיד הנאשם פקדון במסגרת תיק המ"ת – יקוזז סכום הקנס כנגד הפקדון והיתרה תוחזר לידי הנאשם והכל בכפוף להוראות כל דין ועיקול.
ד. אני פוסל את הנאשם מלנהוג ברכב מנועי ו/או להחזיק ברישיון נהיגה למשך 2 חודשים החל מיום 02.04.25. הסברתי לנאשם כי עליו להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט וכי מרוץ הפסילה ימנה רק מרגע הפקדת רישיון הנהיגה.
ה. פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 6 חודשים ואולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מהיום עבירה של נהיגת טרקטורון בכביש או עבירת אלימות המבוצעת אגב נהיגה בכביש או על רקע נהיגה בכביש.
המזכירות תעביר גזר הדין לעיון הממונה על עבודות השירות.
הודעה על זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.
<#3#>
ניתנה והודעה היום ז' שבט תשפ"ה, 05/02/2025 במעמד הנוכחים.
ניר מישורי לב טוב, נשיא
הוקלד על ידי שני כספי
