לפני
כבוד השופט אילן בן-דור
מערערים
שגיא אוסטרובסקי
נגד
משיבים
1. ערוסי דורון (נאמן)
2. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב
החלטה
מבוא
עסקינן בתיק שבו יחיד פנה להוצל”פ כדי לפטור מחוב מזונות במקום לפנות לביהמ”ש המחוזי שהוא הערכאה שדנה בעניינו ולא פטרה אותו מחוב מזונות . לאחר ביטול ההליך בהוצל”פ אף פנה היחיד לבימ”ש השלוםבערעור על ההחלטה בהוצל”פ לבטל את ההליך בעניינו .
התוצאה
אפתח בשורה התחתונה – לפיה מצאתי להורות על מחיקת הערעור והרבה לפנים מהדין אין צו להוצאות . זאת לאחר שהמערער לא הגיב עד עתה חרף החלטה ,התראה ,ואף תקופת חסד נוספת .זאת, למרות שמפנית מזכירות עולה מודעות להחלטות הקודמות.
כדי להבהיר אפרט לגבי השתלשלות כדלהלן:
הרקע וההליכים
אזכיר שעסקינן בערעור שהוגש ביום 23.7.4 על החלטת רשמת ההוצל”פ בפתח תקווה ( כב’ הרשמת מיכל שכנר) מיום 1.7.24,להורות על ביטול הליך חדלות פירעון בסכום נמוך שבו פתחהמערער מחמת חוב מזונות עבר ( להלן: “ההחלטה”)וזאת לאחר שקודם כבר התנהל בעניינו הליך לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש”ם-1980 (להלן: “פקודת פשיטת הרגל”)בתיק 18272-04-18 שבו אמנם מצא בית המשפט המחוזי ליתן הפטר אך לא מחוב המזונות ( להלן:” ההליך הקודם “) ההליך הקודם הסתיים ביום 18.2.20.(ס’ 27 לכתב הערעור)
כעולה מהחלטה שנתנה כבר ביום 17.8.24 :
המערער לא ציין שפנהבטענה לשינוי נסיבות לערכאה שקבעה את המזונות( ס’31) וזאת, כדי להפריך את חזקת היכולת לשלם מזונות על יסוד החלטת ערכאה מיומנת שבוחנת יכולתו וראו ע”א 7092/13 ד.מ. נ’ י.מ ) 12.10.2015 ) פסקה 40 )
ההמערער לא כתב -שפנה בבקשה לעיון חוזר מכוח סעיף 181 פקודת פשיטת הרגל לבית המשפט המחוזי שדן בפשיטת רגל ובירר את ענייניו .
עוד צוין כבר ב17.8.24 שכלל לא ברור מכתב הערעור על יסוד מה, בחר לפנות לערכאה אחרת שהיא רשמת ההוצאה לפועל . אוסיף שלא תוארה מניעה מעצם הפניה לבקשה לעיון חוזרוכידוע ככל שנדחית בקשה לעיון חוזר יש לפנות בבר”ע על החלטת בית המשפט המחוזי ולא לפנות לערכאה אחרת במקרה זה רשם ההוצל”פ. השוו כב’ השופטת רונן ב ע”א 7235/22 רוני חיים בן עטר נ’ כונס הנכסים הרשמי (נבו 1.12.2022) ( פסקאות 13 ו14) . בית המשפט העליון כבר עמד על בעייתיות בהעדר פניה לערכאה המבררת מתוך העדפת פניה לערכאה אחרת תוך הצבעה על הדרך שפתוחה בסעיף 181 לחוק ראו כב’ השופט הנדלברע”א 3050/12 פרופ’ יוסף גמזו נ’ נעמה ישעיהו (נבו 18.11.2012) שם הוחזר הדיון לבית המשפט שדן בפשיטת הרגל ובין היתר נאמר בפסקה 5:”סיכומו של דבר, הנימוקים מביאים למסקנה כי לא היה זה נכון – לאחר שהוצא צו הפטר – להעביר לבית המשפט לענייני משפחה את סמכות ההכרעה בעניין מעמדו של חוב המזונות. ברם, לא זו המסגרת הדיונית בה אנו מצויים. החייב לא הגיש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מתן צו ההפטר. אף לא הוגשה בקשה לעיון חוזר בצו ההפטר, מכוח סעיף 181 לפקודה, בגלגול דיוני מסוים. הוא אף הסכים להעביר את הדיון בחוב המזונות לבית המשפט לענייני משפחה. ” שם בפועל הוחזר התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיכריע בדבר מעמדו של חוב המזונות של החייב, וכפועל יצא מכך – באשר למתן צו הפטר בעניינו.
בהמשך ומעבר לעצם הבקשה לחרוג מכלל תשלום המזונות משום מרכזיותו של חיוב זה,נתנה למערערהזדמנות להבהיר גם את התנהלותו החריגה – בנוגע לפניות לערכאות השונותובין היתר נדרש להתייחס לנקודות הבאות: א. האם לשיטתו אין התייחסות לאי הפטר ממזונות בהחלטת כב’ הש ‘ עורקבי ) מ18.2.20( וחרף סעיף 5 להחלטתה ב. האם היה ערעור על החלטת ביהמ”ש המחוזי ואם לא מדוע לא ג. . המערער גם נדרש להבהיר האם פנה לבית המשפט המחוזי כערכאה המבררתבבקשה להפטר ממזונות בשינוי החלטה קודמת למשל כעיון חוזר. בנוסף, נדרשה התייחסות היחיד לגוף הדברים.
תגובת המערער נדרשה עד ליום 30.9.24 אך לא נמסרה במועד שהוקצב.לפיכך, ניתנה התראה ולפיה העדר התגובה עד ליום 30.10.24 יוביל למחיקה ללא התראה נוספת.
תגובת הנאמן
המערער לא הגיב חרף החלטות מיום 7.9.24 ומיום 20.10.24 , אך הנאמן הגיש תגובה בהירה ומנומקת ביום 29.10.24לפיה דין הערעור להידחות אגב חיוב המערער בהוצאות הנאמן ציין בין היתר כדלהלן :
“צורמת” מכל עובדת עצם פתיחת הליך חדל”פ חדש חלף בקשה לערכאה המוסמכת שהיא בית המשפט המחוזי בת”א . הנאמן סבר שאין להשלים עם כך
הנאמן ציין שבהליך החדש נושא הערעור פתח רק לדיון והכרעה באותו חוב מזונות עבר .
בכך הנאמן רואה גם ניצול לרעה של הליכי משפט שיש בו לפגוע בנושה בעלת חוב המזונות) סעיף 8.3(
הנאמן, ציין, שגם בהליך החדשבהוצל”פ, המערער נהג בחוסר תום לב ( סעיף 8.1( גם כילא הבהיר ולא המציא מסמכים בכל הנוגע למקום מגוריו העדכני לא השיב עניינית לשאלות ועדיין מסרב ) סעיף 5 סעיף 8.1( ג. הנאמן ציין חוסר תום לב ביצירת חובותיו – סעיף 8.2 ד. הנאמן ציין שאין בהליך חדש למנוע חדל”פ כי אין נסיבות חריגות לפטור מחוב מזנות שלפי סעיף 175 כנקודת מוצא לא בר הפטר וזאת לפי מבחני הפסיקה . בשורה התחתונה סבר במיוחד עקב ניצול הליך לרעה שדין הערעור להידחות תוך חיוב בהוצאות
פניה להליך חדש הוצל”פ היא על פניה לא דרך לעקוף את החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפטור מחוב מזונות שהוא כנקודת מוצא לאו בר הפטר מסיבות המעוגנות בחוק ובפסיקה –וגם משום כך שתיקתו של היחיד שלא הגיב “רועמת” וזאת מעבר לשיקולים הנוגעים לגוף הבקשה לפטור ממזונות. לגבי שיקולים שביסוד החריג שבסעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018 ראו בהצעת החוק ובפסיקה המובאת בהרחבה בבחדל”פ (שלום ראשון לציון) 32742-11-21 ח.א נ’ ממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב (נבו 17.3.2024) בפרט פסקאות 26-49)
סוף דבר
מכל הנאמר לעיל ובהמשך להחלטות קודמות הערעור נמחק בזאת. הרבה לפנים מהדין ללא צו להוצאות
ניתנה היום, י”ג חשוון תשפ”ה, 14 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
