ביהמ”ש השלום ברמלה, השופטת רבקה גלט: החלטה בעניין משך הארכת המעצר על פי תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) עבירות ביטחוניות (מ”י 36812-11-23)

לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

מספר פל”א 504095/2023

לפני כבוד השופטת רבקה גלט

המבקשת

מדינת ישראל

נגד

החשוד

פלוני אסור בפרסום

<#2#>

נוכחים:

ב”כ המבקשת, ארטיום גוטניק

ב”כ החשוד עו”ד מוחמד חסן

החשוד באמצעות היוועדות חזותית

הדיון מתורגם לשפה הערבית על ידי היבה מסארווה

החלטה

החשוד הובא היום להארכת מעצר ראשונה בשל חשדות חמורים מאין כמותם, לביצוע עבירות ביטחוניות, במסגרת מתקפת הטרור של ארגון חמאס על מדינת ישראל ביום 7.10.23.

אין צורך להאריך בתיאור מצב המלחמה בו אנו נתונים מאז, שכן הדברים ידועים.

המשטרה מבקשת להאריך את המעצר ב-45 יום ומפנה להוראות תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון) תשפ”ד – 2023 (להלן: “התקנות”).

שורת העבירות המיוחסות לחשוד על פי הבקשה היא זו: סיוע לאויב במלחמה, רצח במסגרת ארגון טרור, עסקה בנשק למטרת טרור, קשר לפשע, חברות בארגון טרור, קבלת אימון והדרכה למטרת טרור, חברות בארגון טרור, העמדת אמצעים לארגון טרור.

על פי חומר החקירה שהוצג בפניי אני מוצאת כי קיים חשד סביר למעורבות משמעותית של החשוד בעבירות המיוחסות לו.

הנספח הסודי שהוצג כולל רשימת פעולות משמעותית וסבוכה לביצוע.

נוכח צרכי החקירה ועילת המסוכנות שראוי לבחון גם אותה בהקשר דנן, אכן יש צורך להורות על מעצרו של החשוד עד למיצוי החקירה. מעבר לכך, החשדות המדוברים טומנים בחובם באופן מובהק גם חשש להמלטות מאימת הדין ו/או שיבוש החקירה, אשר גם בהם יש כדי להצדיק המשך המעצר עד השלמת החקירה.

ב”כ החשוד טען כי מובן לו שהחשוד ייעצר, אך עתר לקיצור התקופה. טענתו היא כי גם לאחר שנכנסו התקנות לתוקפן, עדיין מוסמך בית המשפט להסתפק בימי מעצר פחותים מ-45 יום ואין הוא מחוייב להורות על מעצר למלוא התקופה. לדעתו, על פי נוסח דברי ההסבר לתקנות, בית המשפט “מוסמך” להאריך את המעצר ב-45 יום ואיננו מחוייב, שאם לא כן המסקנה היא שאין לבית המשפט שום שיקול דעת.

יש לציין כי טענותיו הללו של ב”כ החשוד בעניין סמכות בית המשפט, עלו כעת בשלישית, לאחר שדנתי בהן כבר הבוקר במסגרת מ”י 36810-11-23 (אסור בפרסום), ומ”י 36815-11-23 (אסור בפרסום) לפיכך, אין לי אלא לחזור על הדברים שאמרתי קודם.

ובכן, בנוגע להיקף סמכותו של בית המשפט לקבוע את משך תקופת המעצר, אינני יכולה לצערי לקבל את עמדת ב”כ החשוד, ואבהיר שוב.

התקנות מורות בסעיף 2(1)(א)(א) : “ציווה שופט על מעצרו של חשוד בנוכחותו, תעמוד תקופת המעצר על 45 ימים. ואולם רשאי שופט להאריך את המעצר לתקופה של 45 ימים נוספים”.

עיננו הרואות, מתקין התקנות בחר לנקוב את תקופת המעצר וקבע באופן קטגורי שעל בית המשפט להורות כי תקופת המעצר תעמוד על 45 ימים, טבין ותקילין. אינני רואה כיצד ניתן לפרש נוסח זה כמתיר לבית המשפט לקצוב תקופת מעצר קצרה מ-45 ימים, ואין דברי ההסבר יכולים לגבור על נוסח הסעיף עצמו.

מסקנתי האמורה מתחזקת מתוך עיון והשוואה בין נוסח התקנות לבין נוסח סעיף 17 לחוק המעצרים, החל בימות השגרה. יש לשים לב כי בכל הסעיפים העוסקים בענייני משך המעצר, נוקט חוק המעצרים לשון לפיה יקבע בית המשפט תקופה “שלא תעלה על…”. והנה, בשונה מכך, כפי שהראיתי, נוסח התקנות הוא קטגורי ומוחלט.

היות שעסקינן בתקנות חדשות שתוקנו ביום 7.11.23 כשמדינת ישראל מצויה בעומקה של תקופת המלחמה, וכיון שאין המחוקק ומתקין התקנון משחיתים מילותיהם לריק, יש להסיק כי אכן כוונתם הייתה לכך שבאופן שונה מימות השגרה, לעת הזו תחול על בית המשפט החובה להאריך את המעצר ב-45 ימים ולא פחות מכך.

אך ברור שעומדת חזקת התקינות המנהלית למתקין התקנות, ויש להניח כי בעת התקנתן ידוע היה עד כמה מורכבת משימת החקירה בתיקים הביטחוניים הקשורים למתקפת החמאס, ופרק הזמן שנקבע לוקח בחשבון כל זאת.

עוד אציין כי גם במקרה זה כמו בשני המקרים הקודמים שהובאו בפניי היום, ומעבר לחובה המופיעה בסעיף 2 לתקנות כפי שהבהרתי, אני סבורה כי קיימים גם צורכי חקירה קונקרטיים מורכבים ורבים. זאת ניתן ללמוד באופן מובהק מרשימת פעולות החקירה המורכבת המופיעה בנספח הסודי, כך שבכל מקרה, גם אם אילו היה נתון בידי שיקול הדעת להפחית את ימי המעצר, לא הייתי מוצאת לנכון לעשות כן בענייננו.

לאור כל האמור, אני מורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 30.12.23 .

פרוטוקול זה ישמש כצו מעצר.

ככל שתתבקש הארכת מעצר נוספת, הדיון יתקיים בהיוועדות חזותית והחשוד יובא בצאת השבת, בהתאם לחוק המעצרים.

** לאחר תום הדיון נערכו תיקוני הגהה על ידי מותב זה.

<#11#>

ניתנה והודעה היום ד’ כסלו תשפ”ד, 17/11/2023 במעמד הנוכחים.

רבקה גלט, שופטת

הערת בית המשפט:

בשלב זה מתבקש ב”כ החשוד לצאת את האולם על מנת שביהמ”ש יודיע לחשוד את ההחלטה.

-ב”כ החשוד יוצא את האולם-

<#5#>

בשלב זה חוזר החשוד לעמדת ההיוועדות החזותית וביהמ”ש מודיעו את ההחלטה.

החשוד:

אני שומע מבית המשפט את החלטתו.

הוקלד על ידי מור שוסטר

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!