ביהמ”ש לענייני משפה בקריות, השופטת שירי היימן: פס”ד בעניין שינוי שם משפחתם של קטינים (ש”ש 10536-01-22)

לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בפני

כבוד השופטת שירי היימן,

סגנית נשיאה לענייני משפחה-מחוז חיפה

מבקשת

ש.פ.

נגד

משיבים

1. היועץ המשפטי לממשלה משרדי ממשלה 513442037

2. ש.א.

פסק דין

בקשה לשינוי שם

לפני תביעה לשינוי שם משפחת קטינים, בהתאם לחוק השמות, תשט”ז – 1956 (להלן: “החוק”).

המבקשת (להלן: “האם”) עותרת לשינוי שם משפחת הקטינים מ”ב.ל” ל “פ.ק”- שם המשפחה שלה מנישואיה הנוכחי.

הצדדים נישאו כדמו”י ונפרדו בשנת 2019. מנישואי הצדדים נולדו הקטינים, ל’ (ילידת 2005), ד’ (ילידת 2007), אל’ (ילידת 2010), א’ (ילידת 2015) ולי’ (יליד 2008).

לאחר נישואי הצדדים, נשאו ההורים והקטינים את שם המשפחה “ב.ל”. לאחר הגירושין ולאחר שנישאה בשנית שינתה האם את שם משפחתה לשם בעלה: “פ.ק”. האב החליט לפני מספר שנים לשנות את שם משפחתו מ”ב.ל” ל”ט.י”, לטענתו לפי המלצת רב. האם הגישה את התביעה דנן וטענה שהקטינים נושאים כיום שם משפחה שאינו שייך לאף אחד מהצדדים ועל כן עתרה לשינוי שם משפחתם ל”פ.ק”, בהמשך שינתה את בקשתה וביקשה כי ייקראו “ב.ל פ.ק”.

הבקשה מתייחסת לקטינים אל’, א’ ולי’ וזאת בהתאם להודעת האם. האם ציינה כי לאור גילה של ל’, שהיא כבר בגירה, יש לה זכות לבחור שם משפחה. ביחס לקטינה ד’, טוענת האם כי לאור שהותה בפנימייה, מבוקש שתישמר לקטינה הבחירה בעניין שם המשפחה.

לילדים מונה אפוטרופוס לדין על מנת לייצגם בהליך.

ביום xx.xx.xx התקיים דיון בנוכחות הצדדים, האפ’ לדין וב”כ היועמ”ש. בסוף הדיון נקבע כלהלן:

“בפניי בקשת האם לשינוי שם משפחתם של הקטינים, כך שייקראו ב.ל פ.ק.

הקטינים נולדו תחת השם ב.ל, שהיה שם המשפחה של אביהם ואימם, עת היו נשואים.

לאחר שהצדדים התגרשו האם נישאה מחדש ושינתה את שם משפחתה לשם משפחת בעלה, פ.ק. לפני מס’ שנים שינה האב את שם משפחתו לשם ט.י, לדבריו בהמלצת רב שהתייעץ איתו.

כיום המצב הוא שהקטינים נושאים שם משפחה שאינו שם משפחתם של אף אחד מהוריהם.

עו”ס לס”ד, האפוט’ לדין ויועמ”ש רווחה מתנגדים לבקשת האם. בהתאם לחוות דעתם טובתם של הקטינים להמשיך ולשאת את שם משפחתם המקורי, אולם בד בבד הם מציעים כי האב יחזור וישנה את שם משפחתו ויקרא בשם המשפחה המקורי – ב.ל. כך תישמר זהותם של הקטינים והשם לו הם רגילים מאז הם נולדו וכך יישמר הקשר בין הקטינים לבין אביהם הביולוגי. לדעת עו”ס לס”ד ולדעת האפוט’ לדין, אין כל סיבה להוסיף את שם המשפחה פ.ק לשם המשפחה של הקטינים, במיוחד לאור ששתי הבנות הגדולות, ל’ שהיא כבר בגירה וד’ שהיא בת 15 מתנגדות להוספת שם המשפחה פ.ק ומעוניינות להישאר ב.ל ויש חשיבות לשמור על הקשר והזהות המשותפת בין האחים כולם.

בטרם אתן החלטתי, על האב לפנות למשרד הפנים ולפעול לשינוי שם משפחתו לשם ב.ל.

יועמ”ש רווחה תברר האם יש מניעה מטעם משרד הפנים לבצע שינוי זה ויודגש, כי השינוי אינו נובע רק מרצונו של האב אלא משרת את טובת הקטינים ולכן יש חשיבות לאפשר לאב לעשות שינוי זה.

האב ויועמ”ש רווחה יעדכנו את ביהמ”ש בתוך 45 יום.

לאחר שיוגש העדכון, יינתנו החלטות מתאימות.”

ביום 30.5.2023 הגיש האב הודעת עדכון כי הוא שינה את שם המשפחה שלו בחזרה ל”ב.ל”.

עמדת המבקשת

האם טוענת שהיא חוששת שהקטינים יגדלו ללא תחושת שייכות באף אחד מהבתים.

האם מבקשת איחוד בין כל ילדיה, לרבות בנה מהנישואים הנוכחיים, ולכן מבקשת להוסיף את שם המשפחה “פ.ל” לשם המשפחה הנוכחי של הקטינים. הוספת השם “פ.ק” לשם משפחת הקטינים תיצור תחושת שייכות לקטינים בביתה.

האב שינה את שם משפחתו ל”ט.י” מאחר ואחיו הוא בעל שם משפחה זה ואין התחייבות מצד האב לא לשנות את שם משפחתו בחזרה, שכן ברצונו להיקרא בשם המשפחה של אחיו החורגים.

הוספת השם יקל על האם בכל הליך פרוצדורלי וכן בהוצאת הקטינים מהארץ לחופשות.

עמדת המשיב

האב מתנגד לשינוי שם משפחת הקטינים ל”פ.ק” ואף מסרב כי לשם משפחת הילדים יתווסף שם המשפחה “פ.ק”. לטענתו הדבר מנוגד לטובת הקטינים.

האב טוען שהאם מחבלת בקשר שלו עם הקטינים ועל כן אינו מקיים קשר עם שלושת הילדים הקטנים. האם פועלת לכך שהאב יימחק מחיי הקטינים ובעלה יתפוס את מקומו ובקשה זו היא חלק מכוונתה זו של האם.

המלצות התסקיר

בתסקיר שהוגש המליצה עו”ס לס”ד שלא להוסיף את שם המשפחה פ.ק לשמם של הקטינים ולהותיר את השם ב.ל עמו מזוהים הקטינים מראשית חייהם.

העו”ס ציינה שהבת ד’ מתנגדת להוספת השם פ.ק, הבנות א’ ואל’ מזוהות עם בקשת האם ומעוניינות בהוספת השם פ.ק, למרות שמהשיחה שערכה עימן עולה שהן מוכרות ומזוהות עם השם ב.ל. הבן לי’ קטן מכדי להביע רצונו, אך מהשיחה עם הגננת עולה שהוא מוכר כב.ל.

העו”ס ציינה שהקשר הרגשי של בעלה הנוכחי של האם עם הקטינים המתגוררים עמם ומעורבותו בחייהם ראוי להערכה, אך אין להוסיף שם משפחה שלא שייך לקטינים ולזהותם.

עמדת היועמ”ש

ב”כ היועמ”ש הצטרפה להמלצות התסקיר והתנגדה להוספת השם “פ.ק” לשם משפחת הקטינים.

עמדת האפוטרופוס לדין

האפ’ לדין מתנגדת להוספת השם “פ.ק” לשם משפחת הקטינים.

האפ’ לדין סבורה כי שינוי שם המשפחה של הקטינים לרבות הוספת שם המשפחה “פ.ק”, אינו משקף את טובת הקטינים. השינוי עלול להעמיק את הפיצול בין הקטינים ואת הקרע בינם לבין האב. הדבר אף עלול להעמיק את הקרע והפיצול עימם מתמודדים הקטינים ועלול אף לגלוש לקונפליקט בין הקטינים עצמם.

ל’, הבגירה וד’ בת ה – 15 יישארו עם שם המשפחה “ב.ל”, הדבר ייצור פיצול וקרע בין האחים. ד’ ששוהה בפנימיה תחת צו נזקקות, מתנגדת נחרצות לשינוי השם.

אל’ – בת 12.5 אינה בקשר עם האב מזה כשנה, מעוניינת בקשר עימו, עמדתה אמביוולנטית, מחד ציינה שלא מפריע לה להישאר “ב.ל” אך גם לא מפריע לה להוסיף את השם “פ.ק” כמו אמה ואחיה הקטן. האפ’ לדין התרשמה שהקטינה נמצאת בקונפליקט נאמנויות והיא מעוניינת בשינוי השם תוך מחיקת דמות האב. לשאלת האפ’ לדין השיבה הקטינה שאין היא מעוניינת להישמע בפני בית המשפט.

א’ – בת 7.5 סיפרה שאינה בקשר עם אביה האמיתי ואינה יודעת אם מעוניינת בקשר. שיתפה שמסתדרת טוב עם בעלה של האם ורואה בו אב לכל דבר. יש לה שם אמיתי – “ב.ל” ושם לא אמיתי – “פ.ק” והיא מעוניינת לשאת את השם “פ.ק” בלבד. האפ’ לדין התרשמה שגם א’ נמצאת בקונפליקט נאמנויות.

לי’ בן 4.5 – אינו יכול להביע רצונו, אך בגן מוכר כ”ב.ל”.

דיון

המתווה הנורמטיבי ומבחן טובת הקטין

סעיף 13 לחוק השמות, תשט”ז – 1956 (להלן: “חוק השמות”) קובע:

“הוריו של קטין רשאים לשנות את שמו הפרטי, ובאישור בית המשפט – גם את שם משפחתו”.

  סעיף 21 לחוק השמות קובע:

“לענין הסעיפים 8, 9, 12, 13, “הורים” – שני ההורים, ומקום שהדאגה לקטין מסורה לאחד ההורים בלבד – אותו הורה”.

בבג”צ 693/91 ד”ר מיכל אפרת נ’ הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ”ד מז(1) 749, עמ’ 771, עמד הש’ ברק על חשיבות זו, וכדבריו:

“שמו של אדם הוא חלק מאישיותו. הוא האני החברתי שלו. הוא המפתח שבאמצעותו הוא צועד בשבילי החברה. אין הוא קוד זיהוי בלבד. הוא ביטוי לאישיות, לרגש, לחובה, למסורת ולייעוד”.

שני העקרונות המנחים בבוא בית המשפט להכריע בסוגיות הנוגעות לילדים הם עיקרון טובת הילד והעיקרון בדבר כיבוד רצונו של הילד הנגזר מעיקרון זכויות הילד. עקרונות אלו נקבעו בפסיקה וכן באמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד 1989, (להלן: “האמנה”) (ראה: סעיף 3 לאמנה וסעיף 12 לאמנה וכן ראה: י.ש.קפלן, זכויות הילד בפסיקה בישראל-ראשית המעבר מפטרנליזם לאוטונומיה, המשפט ז, (תשס”ב) 303, 330; תמ”ש (ת”א) 4912/03 פלוני (קטין) נ. אלמוני (פורסם בנבו)).

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד נחתמה ביום 20.11.1989 ונכנסה לתוקף ביום 2.9.1990. האמנה נחתמה ע”י ישראל ב – 3.7.1990 ונכנסה לתוקף לאחר אשרורה (04.8.91) ביום 2.11.1991. האמנה אינה בגדר חוק ישראלי ועל כן משמשת האמנה עבור בתי המשפט כמקור פרשני בפסיקותיהם. (מתוך אתר האינטרנט של משרד המשפטים). סעיף 7 לאמנה קובע כי:

“הילד יירשם תיכף לאחר לידתו, ותהיה לו מלידתו הזכות להיקרא בשם, הזכות לקבל אזרחות, וככל האפשר הזכות להכיר את הוריו ולהיות מטופל על ידם”.

 עיקרון טובת הילד

השיקול המכריע “בכל פעולה או החלטה בענייני של ילד תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה.” [ראה: ע”א 7206/93 גבאי נ’ גבאי _2) 241, פ”ד נא; עע”מ 10993/08 פלוני נ. מדינת ישראל, סעיף 4 לפסק הדין; ע”א 2266/93 פלוני קטין נ. פלוני פד”י מ”ט (1) 221; תמ”ש (קריות) 6330/05 ב.ט. נ. ב.א., 286].

בהסתמך על אמרות שונות בפסקי דין שונים מציע פרופ’ שאקי את ההגדרה לפיה טובת הילד היא:

“מכלול הסיכויים, כפי שהם נתפשים ומוערכים על פי שיקולי בית המשפט לאור מכלול ממצאיו, להבטיח מרב הדאגה, בנסיבות של מקרה, לצרכיו הגופניים, החומריים, והנפשיים של הילד בהתחשב בגילו ובצרכיו המיוחדים. צרכים שונים ומשתנים אלו מורכבים מתערובת של תנאי מגורים נאותים, תנאי כלכלה סבירים, אווירה חינוכית, תרבותית וחברתית הולמת, טיפול מסור ונכון, כשירות גופנית ונפשית של ההורה לטיפול בילד, נכונות ויכולת נפשית ומעשית של ההורה להעניק לילד תחושת קרבה, אהבה, חום, רגש, ביטחון ואמון, ומעל לכל – את ההרגשה שהוא רצוי על ידי הוריו וסביבתו”. (ראה: א”ח שאקי “אפיונים בדיני משמורת קטינים – תוך שימת דגש על יישום עקרון טובת הילד” עיוני משפט י (תשמ”ד) 5, 15).

לא אחת נפסק, כי מושג “טובת הקטין” הינו מושג אמורפי שמעת לעת נדרשים בתי המשפט לצקת בו תוכן ולעצב קריטריונים לצורך ישומו במקרה הקונקרטי העומד לדיון (ראה בע”מ 9358/04 פלונית נ’ פלוני, שניתן ביום 2.5.05).

יישום העקרונות בהליך לשינוי שמו של קטין

ועדת רוטלוי שמונתה בעקבות הצטרפותה של ישראל לאמנה בחנה עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה. הוועדה מתייחסת בהמלצותיה לסוגיית שמו של קטין, נוכח האמור בסעיף 7 לאמנה הקובע כי לכל ילד הזכות להיקרא בשם מעת לידתו:

“שמו של אדם מלווהו כתו היכר אישי ומיוחד מרגע לידתו ועד מותו ויש בו כדי להשפיע על תפיסת האני של הילד ועל דימוי העצמי.” (שם בעמ’ 216).

הוועדה ממליצה, כי עיקרון טובת הילד יהיה העיקרון המנחה בעת קבלת החלטות בעניין שמו של קטין וכי יינתן לקטין מעמד משפטי עצמאי בהליכי שינוי שמו, וזאת בניגוד למצב הנוכחי בו חוק השמות אינו מעמיד את טובת הילד כשיקול מכריע בתהליך קביעת שמו של ילד ואינו מעניק מעמד לקטינים להביע עמדתם באשר לשינוי שמם הפרטי או שם משפחתם.

מן הכלל אל הפרט

בפני בית המשפט הוצגו עמדת האם, עמדת האב, עמדת היועמ”ש ועמדת האפ’ לדין. כן מונחת בפני בית המשפט המלצת עו”ס לס”ד. האפ’ לדין ועו”ס לס”ד הציגו בפני בית המשפט את רצונם של הקטינים.

כלל הצדדים להליך, כפי שהוצגו לעיל, למעט האם המבקשת, צידדו בגישה לפיה שינוי שם משפחת הקטינים אינו מטיב איתם ואף עלול להעצים את הקונפליקטים הקיימים.

האם מנגד טוענת כי שינוי שם המשפחה של הקטינים ל”פ.ק” יגרום לאחידות בין הקטינים ולתחושת שייכות.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, ב”כ יועמ”ש, האפ’ לדין והמלצות עו”ס לס”ד, נחה דעתי כי טובת הקטינים מחייבת השארת שם משפחתם של הקטינים” ב.ל” ואין מקום לערוך שינוי של שם משפחתם ל”פ.ק” או הוספת שם המשפחה “פ.ק”.

אומנם, בית המשפט אינו חייב לאמץ חוות דעת מומחים ותסקירים המוגשים מטעם לשכות הרווחה, אולם, לא אחת נקבע כי יש ליתן חשיבות לחוות דעת מומחים, בשל יכולתם לבחון את השאלות המתעוררות בכל מקרה בעין מקצועית, ובשל היותם גורם ניטראלי לעומת הצדדים היריבים, ויפים לענייננו דברי כבוד השופט חשין ב בג”צ 5227/97 מיכל דויד נ’ בית הדין הרבני הגדול, פ”ד נה(1) 453:

“טובתו של הילד אינה מושג תיאורטי. לעניינה נדרש בית המשפט לקביעת ממצאים שבעובדה. ממצאים אלה בית המשפט לא יוכל לקובעם – על דרך הכלל – אלא אם יובאו לפניו ראיות, וראיות לענייננו פירושן הינו – בעיקרם של דברים – חוות דעת של מומחים”.

בבע”מ 8416/15 פלוני נ. פלונית (ניתן ביום 14.01.16, פורסם במאגרים) קבע כב’ בשופט פוגלמן: “כידוע, נודעת חשיבות רבה להתרשמותם של הגורמים המקצועיים, אשר בעזרת חוות דעתם – בין היתר – למד בית המשפט מהי טובת הקטין בנסיבותיו של מקרה קונקרטי; ואשר ככלל, ייטה בית המשפט לקבל את המלצותיהם, הגם שברי כי אין הוא פטור מהפעלת שיקול דעת עצמאי.”

בעניינו עו”ס לס”ד אשר הגישה תסקיר בנוגע לשינוי שמם של הקטינים, סברה לאורך כל הדרך כי שינוי שם משפחתם של הקטינים לא ייטיב איתם אלא להיפך.

העו”ס המליצה כי השם “ב.ל” יוותר על כנו כשם המשפחה עמו הילדים מזוהים מראשית חייהם.

העו”ס ציינה כי שם המשפחה ” ב.ל” הינו שם שהקטינים מוכרים ומזדהים איתו וזהו שמם של חמשת הקטינים ללא יוצא מהכלל. בקשת האם תייצר שונות בין הקטינים.

העו”ס עוד ציינה כי לקטינים אין קשר ביולוגי עם השם “פ.ק” ונראה כי אין מקום להוסיף שם משפחה שאינו שייך להם או לזהותם.

כעולה בצורה ברורה מדברי עו”ס לס”ד, שינוי שם משפחת הילדים יעצים את הקונפליקטים הקיימים ויפגע בתחושת השייכות והאחידות בין כלל האחים. שינוי כזה יגרום לשוני בין הקטינים אשר כולם מוכרים כיום באותו שם משפחה – ” ב.ל”. האחדות בין האחים והזהות המשותפת היא נדבך משמעותי בטובתם של הקטינים ותחושת השייכות שלהם.

לאחר שהתרשמתי מהמלצת עו”ס לס”ד ולאחר שעיינתי בעמדתה של האפ’ לדין ועמדת ב”כ היועמ”ש, אשר כולם כאמור התנגדו לשינוי שם המשפחה בדרך של הוספת השם “פ.ל”, אני סבורה כי טובת הקטינים מחייבת השארת שם המשפחה על כנו ללא כל שינוי.

מסקנה זו מתחזקת עוד יותר לאחר שהאב שינה את שם משפחתו בחזרה ל “ב.ל” כך שאין עוד מקום לטענה שהקטינים אינם מזוהים עם אף משפחה של הצדדים.

שם המשפחה “ב.ל” הוא שם אשר הקטינים נולדו עמו, גדלו עמו, הם מוכרים בו ויש להם זיקה ישירה אליו בעוד ששם המשפחה “פ.ק” אינו שמם ואין להם כל זיקה אליו.

סוף דבר

נוכח כל האמור, בקשתה של האם נדחית.

שם משפחתם של הקטינים יישאר על כנו “ב.ל”.

המזכירות תשלח את פסק הדין לכלל הגורמים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, כ”א תמוז תשפ”ג, 10 יולי 2023, בהעדר הצדדים.

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!