לפני
כבוד השופט טל פפרני, סגן הנשיאה
המבקשת
אלמונית ת”ז XXXXXXXXX
ע”י ב”כ עוה”ד אביעד חייט
נגד
המשיב
פלוני ת”ז XXXXXXXXX
ע”י ב”כ עוה”ד דורי שוורץ
פסק דין
ביום 16/4/24 פנתה המבקשת לבית המשפט בבקשה לצו הגנה כנגד המשיב. המדובר בבני זוג נשואים משנת 2016, המצויים בהליך גירושין, ולהם שתי בנות, א’ בת 7 ול’ בת 3.5.
בתצהיר שצורף לבקשה, טענה המבקשת כי:
בסעיף 4[ב] לבקשה נטען כי:
בדיון שהתקיים במעמד צד אחד ביום 16/4/24 טענה המבקשת כי:
“היה מקרה שהייתי עדה לו עם הבת הבכורה שלי שהוא נגע בה, זה היה ב-09.04.24 והגעתי היום כי רציתי להתייעץ קודם עם העורך דין שלי ונפגשתי איתו רק אתמול כי הוא היה בחו”ל. גם אבא שלי הגיע לביקור מארה”ב הוא היה בחו”ל והייתי צריכה אותו איתי והוא הגיע איתי לתחנת המשטרה אתמול. המשטרה חקרה אותי, שאלו מה היה במקרה, מה ראיתי ומה היה, הוא נגע בה, זה היה בחדר שינה שלנו, הוא שכב במיטה ואלה בצד ימין שלו, היא בת 7, הוא נגע לה בחזה, הוא נגע לה בפות באזור המפשעות, הייתי שומעת את זה כשהיו דברים בעבר שקרו אבל לא ידעתי בדיוק מה זה, הוא היה לוקח כל אחת בנפרד לחדר שינה והייתי שומעת כל מיני קולות של מן צעקות כאלה של קולות של מן בכי צחוק של קול צעקני שלא היה לי ברור מה זה, זה היה בשבועות האחרונים” [הדגשה לא במקור ט.פ.]
כב’ השופטת שושנה ברגר, אשר לפניה התקיים הדיון במעמד צד אחד, נעתרה למבוקש, במקביל הורתה לעו”ס לסדרי דין להגיש לבית המשפט תסקיר מסוכנות, וכן קבעה מועד לדיון במעמד הצדדים, אשר התקיים לפני במסגרת תורנות פסח, ביום 24/4/24.
תסקיר מסוכנות – ביום 18/4/24 הוגש תסקיר מסוכנות מטעם עו”ס לסדרי דין. בתסקיר מתואר כי מדובר בבני זוג בהליך גירושין, המתנהל מספר חודשים, מהלכם הם מתגוררים תחת קורת גג אחת. לטענת המבקשת, היא ראתה את המשיב נוגע בחזה ובפות של הבת א’, תוך כדי משחק “שיגועים”. לדברי העו”ס, הקטינה נחקרה ע”י חוקרת ילדים, שללה את טענות המבקשת, ואף סיפרה כי המבקשת עצמה סיפרה לה על מקרה בו ראשה של האחות ל’ היה ליד הפין של המשיב. עו”ס שלל מסוכנות מצד המשיב כלפי בנותיו, והמליץ לחדש את המפגשים ללא פיקוח או תנאים כלשהם.
ביום 21/4/24 הגיש המשיב תצהיר תגובה – המשיב שולל מכל וכל את טענות המבקשת. לדבריו, טענותיה של המבקשת נולדו על רקע כישלון המו”מ בין הצדדים, ומיד לאחר שפנה והוציא צו עיכוב יציאה כנגד הקטינות.המשיב מפנה להודעת ווטסאפ שקיבל מהמבקשת ביום 9/4/24 ובה היא פונה ומבקשת כי יחדל לגעת באזורים אישיים בגופן של הבנות. המשיב מפנה לעובדה כי המו”מ בין הצדדים התנהל עד לימים האחרונים טרם הגשת הבקשה, כאשר בשום שלב לא עלתה טענה לחשש מפני פגיעה כלשהי מצדו בנות, ואף דובר על חלוקת שמני שהות שווה. המשיב אף מפנה להודעות אותן שלח לא המבקשת, לאחר יום ה- 9/4/24 שם היא מבקשת ממנו לאסוף את הבנות ולקחתן למקומות שונים.
ביום 24/4/24 התקיים לפני דיון במעמד הצדדים. הוקדש זמן לניסיון להביא הצדדים לכלל הסכמות, אך משלא עלה הדבר, נשמעו חקירות קצרות, וכעת נדרשת הכרעה. על מנת שמלוא החומר יונח לפני, הוריתי למשטרת ישראל להעביר לעיוני תיק החקירה שנפתח עקב תלונת המבקשת, והתיק אכן הובא במעטפה ללשכתי ועמד לעיוני טרם מתן פסק דין זה.
המבקשת בחקירתה – נשאלה אודות האמור בתסקיר העו”ס, ולדבריה, מדובר בתיאור שגוי מצד העו”ס [עמ’ 7 ש’ 10]. המבקשת הכחישה את הטענות לפיהן קיים קשר בין מועד הוצאת צו העיכוב לבין מועד הגשת הבקשה. המבקשת נשאלה אודות השיהוי שחל מאז האירוע ועד מועד הגשת הבקשה, ולדבריה היא פחדה להתלונן [עמ’ 9 ש’ 14].
המשיב בחקירתו – הודה כי נחקר במשטרה בחשד לעבירת אלימות כנגד הקטינה. המשיב הכחיש כי הוא נוהג להסתגר עם הקטינות בחדרי הבית. המשיב הכחיש לחלוטין את טענות המבקשת. המשיב לדבריו, לא זומן כלל למשטרה לחקירה בעקבות תלונת המבקשת [עמ’ 10 ש’ 24].
לאחר שעיינתי בכלל החומר המצוי בתיק, ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להידחות. להלן אנמק.
סתירות בין מספר גרסאות אותן מסרה המבקשת – כמפורט לעיל, בתצהיר המצורף לבקשה, אין מתואר אירוע ספציפי, אלא קיימת טענה כללית כלפי שתי הבנות [בעיקר כלפי הגדולה], ללא כל תיאור זמן או התייחסות למקרה ספציפי.בבקשה עצמה, מתארת המבקשת כי מדובר באירועים הנמשכים על פני חודש, מספר שבועות, גם כאן, ללא כל תיאור עובדתי ספציפי.בדיון עצמו, מתארת המבקשת ומתייחסת לאירוע ספציפי, שאירע, לטענתה, ביום 9/4/24, בחדר השינה, כאשר המשיב שוכב במיטה ואלה בצד ימין שלו.לפני העו”ס, מתארת המבקשת כי האירוע היה תוך כדי משחק “שיגועים”, כאשר המשיב והקטינה קופצים על המיטה ומדגדגים אחד את שני. מדובר במספר גרסאות שאינן דומות אחת לרעותה, ואף מתפתחות באופן אשר פוגע בגרסת המבקשת. אינני סבור כי בחקירתה עלה בידי המבקשת ליישב בין הגרסאות ואיני מקבל את טענותיה.
הודעת הווטסאפ אותה שלחה המבקשת למשיב ביום 9/4/24 שעה 17:37 הנה כדלקמן:
לטענת המבקשת, מדובר בהודעה אותה שלחה למשיב מיד לאחר האירוע הנטען על ידה. עם זאת, נוסח ההודעה אינו מתיישב עם הטענה לפיה המבקשת “היתה בהלם” כאשר ראתה את המשיב נוגע בקטינה. נוסח ההודעה אף אינו מתיישב עם העובדה כי המבקשת, בדבריה בבית המשפט, לא העלתה כל טענה ביחס למעשים כלפי הבת הצעירה ל’. למקרא ההודעה, מתחזקת התחושה כי מדובר בהודעה אשר נוסחה על רקע כלל הסכסוך הכולל בין הצדדים.
שיהוי ממשי היורד לשורשו של עניין- לטענת המבקשת, האירוע בגינו הוגשה הבקשה התרחש ביום 9/4/24. למרות זאת, המתינה המבקשת שבוע ימים, ורק ביום 16/4/24 פנתה לבית המשפט.כידוע, ככל וחולף זמן בין מועד האירוע הנטען בגינו מוגשת הבקשה, למועד מועד הגשתה, מכרסם הדבר ופוגע בטענת המבקש, שכן, ככל והיה אכן מדובר באירוע כה חריג וחמור כפי שנטען – עבירה מין כלפי קטינה – מצופה היה מהמבקשת כי תפנה מידית לבית המשפט, קל וחומר כאשר היא מיוצגת ע”י עורך דין, בן בנו של קל וחומר, כאשר בין הצדדים הליך משפטי תלוי [גם אם סגור], בקשה ליישוב סכסוך, וחזקה על המבקשת כי היא מודעת לאופן הפניה לבית המשפט.
תסקיר והתרשמות העו”ס – כידוע, בהתאם לפסיקה, תסקיר עו”ס אמנם אינו מהווה חוו”ד מומחה, ואולם, על בית המשפט ליתן משקל של ממש להמלצות העו”ס ולהתרשמותו. במקרה זה, מדובר בתסקיר יסודי ומפורט, לבטח לנוסח סד הזמנים, אשר נערך לאחר איסוף נתונים ממספר גורמים כולל הצדדים עצמם, מחנכת הכיתה, ומשטרת ישראל. אינני סבור כי עלה בידי המבקשת להצביע על נתונים כלשהם אשר מצדיקים קביעה בניגוד להמלצות, ואינני סבור כי יש מקום לעשות כן.
תיק החקירה – לאחר עיון בתיק החקירה, ומבלי להיכנס לתוכן הדברים, דומני כי מדובר בפרטים ונתונים אשר משתלבים עם טענות המשיב, ועם המסקנה אליה הגעתי כאמור לעיל.
אשר על כן, ולנוכח האמור אני דוחה הבקשה.
שקלתי האם יש מקום להורות לצדדים לפנות להליך הדרכת הורים, ולעת הזו הגעתי למסקנה אין מקום להורות על כך. עם זאת, ככל שתנתן הסכמת שני הצדדים [ודומני כי עליהם לשקול זאת בחיוב], רשאים לפנות לעו”ס אשר יפנה אותם אל הגורם המטפל כל הדרוש.
המבקשת תשלם למשיב הוצאות הבקשה ושכ”ט עו”ד בסך של 4,500 ₪.
על מנת לאפשר למבקשת לשקול עמדתה, אני מורה כי תוקף הצו שניתן ימשיך לחול ולחייב עד ליום 2/5/24 שעה 11:00.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים, תשיב למשטרת ישראל את תיק החקירה [במעטפה סגורה בלשכתי], תעביר העתק ההחלטה לעיונה של השופט ברגר המטפלת במשפחה, ותסגור התיק.
ניתן היום, כ”ב ניסן תשפ”ד, 30 אפריל 2024, בהעדר הצדדים.
